חפש בעלונים קודמים

כד' בכסלו תשס"ז 15.12.06

עלון מס' 48(3619) כד' בכסלו תשס"ז 15.12.06
פותחים שבת
לפני שבוע, בהתאם לפרשת "וישלח" שבה מופיע לראשונה השם: "ישראל", שרנו שירים על ישראל.
בין השירים, זימר בקולו היפה יואל גרוסברג את השיר "ארץ ישראל" של אינשטיין וקראוס. השיר "רק בישראל" הושר ע"י חבורת גברים והקהל ענה להם בפיזמון החוזר.
את פרשת השבוע דרש בעיון רב ובמקוריות יואל גרוסברג שעסק במפגש המחודש בין יעקב לעֵשָו. הוא דיבר על מצב מיסטי שבו נמצא יעקב בהגיעו לפגישה. סיפר שלאחר שיעקב העביר את כל משפחתו את היבוק ונשאר לבדו, הוא התפשט מגלימותיו (מעצוריו), וכשהיה נטול עכבות ומצוי בבדידות, התרחש המאבק עם ה"איש". יואל אמר שמאבק זה אינו אלא מאבק עם עצמו, עם מצפונו, ורק לאחר המאבק הזה הִבְשִיל יעקב לפגישה עם עשו. לפניו הכבידו על יעקב רגשות אשמה רבים בקשר לגניבת הבכורה.
יואל הוסיף שיעקב התכונן מאד לקראת המפגש, והיה שרוי במתח גדול. עֵשָו לעומתו, בפשטותו ובחום ליבו, מתפקד באופן בלתי אמצעי, הוא רץ לקראת אחיו, מחבקו ונופל על צוארו. יעקב יכול היה ללכת בכיוון זה רק לאחר המאבק הלילי, שהיה מזָכֵּךְ וּמטַהֵר, וגרם לו להשתנות.

והשבוע, נערוך קבלת שבת חגיגית לכבוד החנוכה עם סממני החג השונים. על חנוכה – עדה גבע.

שבת שלוםֱ!













שיחת קיבוץ יום שלישי 12.12.06
הודעות

1. לפני 20 דקות התרחש ניצחון היסטורי על מכבי תל אביב – ברכות לקבוצת הכדורעף, לשחקנים,
למאמן ולמנהלים.

2. בעוד שבועיים תתקיימנה ההצבעות על תקנון עבודה והפרטת רכב במלאם.

המשך דיון על מודל ההתפרנסות

ההצעות שעלו בשיחה נרשמות ויגיעו להנהלת קהילה, שם תתגבש הצעה מוסכמת שתובא לשיחה.

א י י ל ת מ ו ז ס :
אני חוזרת ומבהירה שתפקידי ליישם את החלטות הקיבוץ. באם נוצר רושם שאני מובילה שינוי, זה אך ורק מפני שאינני יכולה להתעלם מהנתונים המראים ירידה בהכנסות העבודה.
לידיעתכם, ההכנסות מעבודת חברים בירידה מתמדת, ולעומת זאת התשלומים לתקציבים בגין החזר הוצאות, אש"ל ושעות נוספות עלו בכ-40% ועפ"י מודל ההתפרנסות – בשנה הבאה יהיה גידול נוסף בתמורה של 50% וזאת בלי גידול בהכנסה!!!
במהלך השנים נוצרו נורמות של תגמול לחברים שלא עפ"י החלטות , אלא בהתאם ללחצים שהופעלו על בעלי תפקידים וייצרו אי שוויון אדיר בתקציבים האישיים.
מודל השעות הנוספות פתח פתח להגדלת תקציב, ללא כל קשר להגדלת ההכנסה מעבודה לקהילה, ונפרץ לגמרי בביצוע. כמו: תמורה על שעות נוספות בלי מילוי חובת עבודה, או תשלום על שעות נוספות מבלי לקבל תשלום מהמעביד.

הבעייתיות במודל צוות ההסכמות עליו הוחלט:
• קשה מאוד ליישם במחשב מודל של 2 מסלולים ויש להחליט על מודל אחיד.
• למעשה החלטתם על מודל דיפרנציאלי אבל הוא ישים וכדאי רק לחבר עם הכנסה של כ-12,000 ₪.
• נתנה אפשרות להגדלת התוספת לתקציב ב-50% ללא סימון מקור לתשלום זה.
• המודל "מדלג" על תגמול לפנסיונרים עובדים.
• הקנס על אי התפרנסות הוא מזערי ואינו מעודד להגדלת הכנסה מעבודה.

הצעותי להחלטה:
1. השיחה מאשרת למנהלת הקהילה לבטל הסכמים פרטניים שנעשו עם חברים בנושא תגמול לתקציב.
2. שעות נוספות יחושבו כחלק מההכנסה הכוללת בגין עבודה בתשלום המעביד, עפ"י תמחור ועפ"י חוק (כמו לשכירים).
3. רק שעות נוספות בחג ובשבת – יזכו לתמורה ישירה לתקציב לפי 25 ₪/שעה, כנגד תשלום הענף עפ"י חוק (200%)
4. יש לבחור אחת משתי החלופות לבחירת הציבור לפי הדף שהופץ לחברים.

מ ש ה ר ו נ ן :
הסבר כללי להחלטות צוות ההסכמות והצעות איילת:
הצעת צוות ההסכמות שהתקבלה בשיחה:
חובת התפרנסות, שיקוף הכנסות מול הוצאות. משפחה שאינה מתפרנסת יוטל עליה קנס של 10% על התגמולים הנוספים (או מהשעות הנוספות או מהתגמול הגלובאלי).
חברים שאינם ממלאים את מכסת העבודה –ייקנסו.
במסלול הגלובאלי – יהיה קיצוץ של 50% מהתקציב המאוחד ותוספת דיפרנציאלית של 15% מההכנסה ברוטו של המשפחה לקהילה.
במסלול השעות הנוספות – כמו היום.
בשני המסלולים יש גג של 1500 ₪ תוספת הכנסה חודשית למשפחה.

הצעות איילת:
חובת התפרנסות.
הצעה ראשונה - קיצוץ 15% מכלל התקציבים המאוחדים ותוספת 10% מההכנסה נטו של המשפחה – רק למי שמתפרנס.
הצעה שניה – תוספת או קיצוץ לכל משפחה בגובה 20% מעודף או חוסר הכנסות מול הוצאות.

ז י ו ח ד ו ו ת י :
על פי משה, יש לנו בעיה עם ההוצאות וקשה מאוד לזוג עם ילדים להתפרנס – זו הבעיה העיקרית שצריך להתייחס אליה.
לכן צריך לעזוב את הצעות צוות ההסכמות לשני מסלולים וללכת למסלול אחד כדי להגביר ההתפרנסות. להוריד בהוצאות הכלליות ולעזור לאנשים לעבור למקומות שיביאו יותר פרנסה. לא יעלה על הדעת שישנם ענפים שמשלמים פחות מ-25 ₪ לשעה. צריך לקבוע רף בנושא. להקים גוף שיעזור לחברים להעלות משכורתם. החינוך שלנו נהדר אבל עלינו ליצור חינוך שנוכל לשלם אותו.
א ו ר י א ש כ ו ל י:
אנחנו היום "קיבוץ חורג" ובאה איילת ושמה לנו מראה. להורים אין זמן לעבוד כי הם מטפלים בילדים. בהפרטה אנו רואים את כל תחלואי ההפרטה. אי אפשר לומר רוצים הפרטה אבל שלא תפגע בנו. אין לנו הנהלות, בגלל מלחמות האגו בהם אנחנו משמידים את עצמנו. כשהצענו את מודל השעות הנוספות, לא חשבנו שזה יגדל לכדי כך. במקום העבודה אין לעשות שעות נוספות.
אני מתנגד להצעות איילת הסותרות את החלטות צוות ההסכמות ומציע לייעל את המוסדות.
מ ל י ק ג ו ר :
עלינו להקטין את הוצאות ההנהלות. השיחה צריכה לבקש מהנה"ק לקצץ ומאידך להגדיל את תקציב החברים.
אחדד את דברי איילת, לא ביצענו נכון את החלטות הקיבוץ בנושא השעות הנוספות. עלינו להסכים על "לאן אנו רוצים להגיע" ואז נדע איך לבצע זאת. אני מחפש עצמאות ואוטונומיה של החבר. הגדלת תקציבים, עבודה, בחירת לימודים – זה יביא לחברים טובים שיעשו קיבוץ טוב.
אורך חיי תקנון 3 שנים. עבר זמנו של תקנון ההסכמות. כל יחידה חייבת להרוויח.
ה ר א ל י ג ו ד ה :
מתחילה פה מלחמת כל בכל. מליק רוצה מושב, אנחנו רובנו רוצים קיבוץ. אין מה להאשים הצעירים, כי אפשר להאשים את הוותיקים שלא יצרו פנסיה.
מודל ההתפרנסות מוביל אותנו לקיצוץ עמוק שיתחיל מהחינוך, יעבור לח"א ועוד. צריך להישאר בהסכמות ולהתחיל במהלך ואם זה לא יצליח לשנות.


א ו ר י ל י ס :
הדיון וההחלטות צריכים לתת תשובה למטרה – חוסנה הכלכלי של הקהילה המשותפת, שיפור רמת החיים כפרטים וחוסן דמוגראפי. אם צעירים יעזבו לא נוכל להתקיים. עלינו ליצור איכויות שימשכו אנשים צעירים לכאן, זה כולל גם סולידאריות. קהילה של "יד איש בגרון אחיו" אינה אטרקטיבית. המודל עד היום יוצר איזון כלכלי לאורך הזמן, בין התקופות שאנו תורמים לתקופות שאנו נזקקים.
למודל ההתפרנסות – יש לקרוא "מודל משפחה מאוזנת – או לא".
ביצענו את הצעות צוות הסכמות למישכור - אבל לא נתנו מספיק ביטוי לכישורי החברים, להשכלתם, מסירותם ולוותק – וצריך לשפר. עד היום חברים לא דאגו למשכורת שלהם, היום אומרים – שילחמו – תפקיד מש"א והנה"ק לפעול עם החברים מול מקומות העבודה בקיבוץ ובחוץ. אי אפשר היום לבוא לחברים שהלכו לעבוד היכן שאמרו להם – ולומר: אתם לא בסדר ולתת להם עונש. יש ליצור דיאלוג.
צריך לדבוק בהסכמות צוות ההסכמות. לבדוק המישכור. לשלוח חברים למקומות שחשובים לנו ולמשכר אותם בהתאם. לבדוק הביצוע במשך שנה.
לימודים – השכלה מביאה הכנסה ולכן כדאי שחברים ילמדו כמה שיותר: טכנאים, הנדסאים לתואר ראשון שני ושלישי ולהכשיר אנשים למילוי המשרות הניהוליות בקיבוץ.
ע ו ד י ד ג א י :
התנועה הקיבוצית עברה פעמיים פשיטת רגל בעשרים השנים האחרונות כי לא הייתה בנויה על מודל כלכלי אמיתי. צודקים רוב הדוברים לפני:
צריך לקצץ בהוצאות ניהול, קהילה ועסקים. יהיה צורך להקטין שירותים ולהעביר לתקציבי החבר את העודף. משפחות עם הילדים נמצאות במינוס כי תקן התקציב לילד הוא גבוה ואינו משקף הוצאה אמיתית. משפחה שמקבלת כסף עבור הילד לפי תקנים גבוהים אם נצרף לה את העלויות הכלליות הכבדות כולל החינוך – צריכה משכורת בשמיים כדי להתפרנס. עפ"י הדוגמא, הוצאות משפחה עם 4 ילדים היא כמעט פי שלוש ממשפחה ללא ילדים בעוד הכנסת המשפחה ללא ילדים כפולה - ההפרשים אינם הגיוניים. צריך להיות הבדל בתקציב אבל לא כה מהותי.
האם מדדנו מה התפוקה על השקעה כה גבוהה בחינוך, כמה מסיימים בגרות? איזה אחוז מתגייס לצבא? כמה לקצונה? אולי נגיע למסקנה שהתוצאות אינן מצדיקות את רמת ההשקעה? על פי מודל צוות ההסכמות אין תמריץ להתאמץ בגלל התקרה. עפ"י הצעת איילת אם רמת ההוצאות הכלליות תקטן – גם הקנס ללא מתפרנסים יקטן. יש היום סלקציה שלילית. חלק גדול מהצעירים שהייתה להם יכולת להתפרנס ברמה גבוהה – עזבו.
המודל שהציע הצוות היה פשרה – ופשרה רעה, כי אינו מעודד לא לעבודה ולא ללימודים המביאים פרנסה בצידם. עברה שנה ויותר מאז קבלת המודל, האנשים שהיו במרכז הצוות חלקם כבר לא פה ולכן מציע לקבל את אחת מהצעותיה של איילת, אולי את העדינה יותר 10%.
א י ל ן ל ו ט ן :
בניגוד למהלכי האימים, תקציב השימושים והמקורות מאוזן וכך צריך להיות גם התקציב. אבל החישוב לא הכיל את כל ההכנסות ועל בסיס זה רוצים לקנוס אנשים.
אני מערער על הנחת היסוד שאם נהיה דיפרנציאלים מצבנו יוטב. הוא יפגע בהזדהותנו עם הארגון ויש בזה פוטנציאל מקטין הכנסות ומגדיל ניכור. יש גם כוחות נגד; ההכנסות תגדלנה אם יהיו הכנסות עסקיות. אם רוצים להגדיל הכנסות הקהילה - צריך להגדיל משכורות. השיטה פגומה.
לזכות איילת ייאמר שהיא עושה בדיקה - צריך לבטל את ההסכמים הלא חוקיים ויש לה אומץ. איילת מודיעה שהיא מקיימת את ההחלטות שלנו אבל מציעה הצעות פרטיות בניגוד לצוות ההסכמות.
צוות ההסכמות הציע שני מסלולים: שוויוני ודיפ'. איילת מציעה רק דיפ' - וזה למחוק את ההצעה הכי משמעותית. לכן אני מציע שיהיה רק מסלול אחד – שוויוני. זוהי בחירה ערכית.




ד נ י ש ו ר ר :
הצעות איילת וצוות ההסכמות הולידו את תהליך התמחור שנעשה בדרך חובבנית. הפערים בין הציפיות והתוצאה עצומים – חברים עם וותק במקום עבודתם מתומחרים ב- 22 ₪ לשעה. אני מציע להחזיר התמחור לבחינה מחודשת ויחד עם המנהלים להעלות המשכורות.
אינני נגד הפרטות אבל נגד שכר דיפ'. ההפרטות אינן עוברות כי הן מרעות את תנאי החברים וכך גם התמחור, רק המנהלים יכולים להתפרנס. את המו"מ שלי ניהלתי ללא עזרה כדי למקסם את הרווחים וכמוני אחרים.
כשמפעל רווחי, לא הגיוני שחברי הקיבוץ יקבלו משכורות מינימאליות – צריך להיות קשר בין מה שאתה עושה למה שאתה מקבל. איך נמשוך חברים למפעלים עם שכר כ"כ נמוך?
אם אעזוב – השכיר שיבוא במקומי עם פחות ידע יקבל יותר שכר.
הפרטת הרכב לא עברה כי לא הייתה מוכנה טוב, גם ההצעות החדשות לא תעבורנה כי אינן עשויות טוב ומי שנגד התמחור יצביע נגדן.
מ ש ה ר ו נ ן :
חישוב התפרנסות משפחה – כשהוטל מס ההכנסה יצא +לביטוי המימד האמיתי של מכלול הוצאות הקהילה ויש אפיון לכל משפחה. את ההוצאות ניתן לראות בגרף המאוזן. החשבון שאילן עושה אינו נכון.
תקציבי הקהילה – מאוזנים, מרגע שישנה הפרטה אמיתית.
השיטה הקיבוצית – היא כזו, שאלה שיש להם עודף תומכים באלה שיש להם פחות.
בהצעות איילת ובהצעות הצוות לא מוצע לפגוע בעיקר: בחינוך, דיור ובריאות אלא רק בשוליים.
היום אנחנו עובדים בקיבוץ על פי פרמטרים שהוצעו ע"י התנועה הקיבוצית לפני חמישים ועשרים שנה. ממלאי התפקידים רואים, כי בשימור המערכת הקיימת אצלנו יש אי שוויון. האמירות נשארו, אך בפועל מתרחקים יותר ויותר משוויון וזה הופך את הקיבוץ לחלש. אם לא נעשה משהו הקיבוץ יתמוטט. צריך לבחון מחדש את הקריטריונים והפרמטרים השוויוניים. בכל הפרטה יש שירוויחו ואחרים יפסידו.
מ א ר ק ב ר ס ל ב ס ק י:
אנחנו מדברים כל הזמן על המספרים הקטנים ולא על העיקרון עצמו. אף פעם לא דיברנו על תגמול אלה שעובדים - אז איזה שוויון יש כאן? אני מאמין בעזרה הדדית, אבל לפני כן צריך לתגמל עבודה, מילוי תפקידים, אחריות – ולא לדבר על שוויון שאף אחד לא יודע בדיוק מהו.
הצגת התמחור, ההשתכרות, ההתפרנסות, נועדה שנחיה בעולם ריאלי, ואי אפשר שרירותית לקבוע שכר. אומרים שהקהילה היא ברווח ויש תזרים חיובי - אבל היכן זה מתבטא בתקציב?
אני מציע ללכת באחד מהמסלולים שמציעה איילת. לעבוד יותר, גם המשפחות עם הילדים ולפתוח השירותים אחר"צ.
א ו ר ן ת י ר ו ש :
יש מקום למצוא קשר בין עבודה למה שמקבלים. מפריע לי שהצעת איילת היא זבנג וגמרנו. צריך לבצע הדרך בתהליך – ליישם את מה שהציע צוות ההסכמות. כולנו פועלים על פי מה שמתאים לנו ואני מכבד את האומרים דעתם בגלוי, על פני המשתמשים בטיעון "טובת עין שמר"..
ש י מ ר ק ם :
מהלך השיקוף הוא טוב מאוד, שמים דברים על השולחן. אינטרס אינו מילה רעה וצריך לזהות את האינטרסים כדי להגיע לפתרון. אין ספק שכל אחד מסתכל מה הוא מרוויח – וזה בסדר. על פי היכרותי, עין שמר הוא אחד הקיבוצים הדיפרנציאליים ביותר ומאוד לא שוויוני.
בסוציולוגיה יש מודל של הירצברג שמצביע על שני גורמים: מוטיבציונים וגורמים היגייניים. העיסוק במוטיבציה לעבודה הוא חשוב וצריך לטפל בו, אבל לאו דווקא דרך תגמול כספי, מאידך, במקביל צריך לטפל בתקציבים האישים ובמקורות הקהילה שהם עכשיו קטנים מאוד, על מנת להצליח להפעיל במקביל את הגורמים המוטיבציונים.
הצעותיי לקלפי לתקציב 07:
א. להטיל 20% קיצוץ בעלויות הקהילה ולהביא להגדלת התקציבים, והגדלת המקורות.
ב. לפעול להגדלת הביטחון האישי ע"י העמקת שיוך הנכסים והפנסיות.
ג. לקצץ 20% בתקורות העסק.
ז י ו ח ד ו ו ת י :
השעות הנוספות אינן מתנהלות טוב, אבל בלעדיהן לא גומרים את החודש. את הצעות איילת לא ניתן ליישם לפני קיצוץ רציני בהוצאות הכלליות. אפשר ליישם אם יקבלו המפרנסים 75% מהכנסתם. אי אפשר להישאר במצב הקיים, צריך מסלול חדש.
א ב י ט ל ג ב ע :
מתעקש ליישם את מה שהחלטנו. אי אפשר כל פעם להתחיל משהו מחדש ולהיכנס לסחרור- כדי ליישם דברים צריך זמן. תפקיד המנהלים לשפר את מצב החברים הנמצאים במצוקה, מהממוצע ולמטה מכך, עובדי המוסד למשל, קיפחו את שכרם ואין להם אל מי לפנות. יש פער בלתי צודק בין המנהלים והשאר. על ההנהלה לטפל בבעיית הדורשות תיקון כמו השעות הנוספות ואחרות. מדוע אנשי צוות ההסכמות אינם כאן, לתמוך בהצעותיהם?
ח מ י ס ל :
לפני שנה העבירו אלינו את החלטות צוות ההסכמות, מאז ביצענו שני דברים עליהם החליט הקיבוץ: מודל ההתפרנסות והתמחור. אבל תיאוריה זה דבר אחד, וכשזה קורה בפועל אנשים נבהלים.
איילת אינה חברת עין שמר, והיא ראתה דברים שצריך לתקן ובאומץ אומרת אותם, יש אצלנו הסכמים שהם אינם שוויוניים – גם בעיני המאמינים בקיבוץ המתחדש.
לדעתי לא קיימנו מספיק דיונים. אנחנו גם מחליטים ואח"כ שוכחים – אבל האחריות היא על חברי הקיבוץ. גם אם איני רואה הדברים כמו איילת – רב המשותף על המפריד בינינו – הצעת איילת שווה בדיקה גם אם איני מסכים עם כולה.
השאלה החשובה, מהו חוט השדרה שלנו. אנחנו דנים יותר מדי ברמת חיים ופחות מדי בערכי החיים. לכל קיבוץ הבעיות שלו, גם לעשירים. נושא החינוך הוא חשוב בצורה בלתי רגילה ואי אפשר להכניס אצלנו את המושג "מחירי שוק". אני אומר לחברים, שמי שרוצה לשנות דברים חייב לקחת אחריות.
על שולחננו הרבה הצעות. נקיים דיון נוסף ולאחריו נקבל החלטות ויהיו תקנונים - לא פזיזים – אבל לאחר מכן ניישם אותם באופן סדיר ועקבי.

תודה לעלי אלון שתמצת את רובה של השיחה.
בגלל אילוצי זמן – לא כולם הספיקו לתקן את דבריהם.






















רוח ירוקה נושבת שוב...
ועכשיו הלכה למעשה...

בשבועות האחרונים שמעתם וקראתם דרך העלון על נושא הפרמאקלצ'ר ועל הרעיון של שימור הסביבה. עכשיו הגיע הרגע שהרעיון יהפוך למעשים...
בוודאי רבים מכם שואלים את עצמם מה אני או המשפחה שלי יכולים לעשות כדי להיות קצת יותר ירוקים וסביבתיים והאם לא נראה שהגיע הרגע לעשות זאת.

אז הנה לפניכם רשימה של מגוון הדברים שקיימים בקיבוצינו ובסביבתנו הקרובה והם עוזרים בשמירה על סביבה ירוקה: לחלק מן הפעולות ייתכן ואתם כבר שותפים ואפילו לא ידעתם על זה!!!

1. מחזור בקבוקי שתייה גדולים (ליטר וחצי) במתקן מחזור של אל"ה מאחורי הכלבו.

2. מחזור קרטונים במתקן הקרטוניה שמאחורי הכלבו.

3. מחזור עיתונים ונייר בפחים הכחולים הקיימים הקיבוץ (ליד המכבסה, המרפאה...), למטרה זו. אפשר לזרוק גם קופסאות קרטון של דגנים וקופסאות אחרות לאחר שפותחים ומשטחים אותן.

4. במועצה ישנו איסוף של גזם (בעין שמר אוספים פעם בשבועיים בימי ג') הגזם עובר ריסוק במתקן מיוחד שקיים בגבעת חביבה. בגזם המרוסק אפשר (ואף רצוי) להשתמש לחיפוי האדמה בגינות הנוי הפרטיות. אפשר לקבל גזם זה על ידי תיאום עם הממונה על כך במועצה – חינם אין כסף!

5. משהו קטן שניתן לעשות בבית בכדי לצמצם את נפח האשפה... מי שקונה חלב בקרטונים יכול לשטח אותם לפני הכנסתם לפח האשפה.

6. מחזור סוללות – יש בכלבו מתקן קטן שבו אוספים את הסוללות – זריקתן ביחד עם האשפה הביתית תגרום בסופו של דבור לזיהום הקרקע על ידי החומרים המסוכנים הנמצאים בסוללה – זה מצריך רק עוד מחשבה קטנה לפני שהולכים בפעם הבאה לכלבו.

7. שימוש חוזר – תנסו לקנות מוצרים בהם ניתן לעשות שימוש חוזר, למשל צנצנת דבש יכולה להיות אחסון לתבלינים, כלי של מעדן מהחדר אוכל יכול להפוך לרעשן אם נמלא אותו באורז או עדשים מצד אחד או כלי אחסון לכפתורים, סיכות ביטחון וכד'.

8. אפילו הדבר הפשוט ביותר כמו להשתמש בשני צידי הנייר! במשרדי הקיבוץ – ניתן לשמור נייר ממכונות הצילום לשימוש חוזר, צילום שלא הצליח יכול בקלות להפוך להיות הדף שבו תרשום את התכתובת הבאה שלך.

9. דבר אחרון להפעם, מעניין ואף חשוב... מטבח עין שמר ממחזר שמן בישול לשימוש בביו-דיזל (Bio-diesel, bio-fuel), זהו בעצם שמן צמחי אשר לאחר ניקוי מסוים מתאים לשימוש ברכבים וישנה חברה ישראלית בשם פנדאנגו שאוספת את השמן. יתרונות השימוש בו הוא הפחתת פליטת גאזי חממה וגאזים רעילים, הפחתת התלות במדינות ייצור הנפט ועוד.





בחג החנוכה הבא עלינו לטובה ואיתו סופגניות ולביבות וכל מיני טיגונים... אנו יוצאים במבצע!
מי שיכול ורוצה יאסוף בביתו, במרכזים ובבתי הילדים, שמן שלאחר טיגון ויביא אותו לחממה. שם נרכז אותו במיכל מרכזי שאחר כך יועבר למטבח.
עוד פרטים יבואו בהמשך, בינתיים תתחילו לטגן ולשמור!

ועד לפעם הבאה, שינשבו רק רוחות ירוקות וקצת גשם לא יזיק.

להתראות... צוות ירוק!

















הצבעת לקלפי 8,10/12.06

שימו לב!
בסעיפי הפרטת רכב ועבודה, אלה הסתייגויות להצעות התקנונים.
בשלב הבא יובאו התקנונים להצבעה.

ע ב ו ד ה ו פ ר נ ס ה

התקבלה הצעת הנהלת מש"א:
על חבר הקיבוץ מוטלת האחריות המלאה לעבוד לפרנסתו, לשמור על מקום עבודתו ולפעול לקידומו המקצועי, שיפור תנאי העסקתו ומימוש זכויותיו.
בעד ההצעה 99
הצעת אילן לוטן קבלה: 89 קולות


התקבלה הצעת הנהלת מש"א:
ישנו קשר ישיר בין חובת ההתפרנסות לבין הזכאות לתקציב חברים מלא.
בעד ההצעה – 101 קולות
הצעת אילן לוטן קבלה: 81 קולות

מסגרת העבודה

התקבלה הצעת ניבה גולן וענת מילשטיין :
חברות בגיל 62 –55 העובדות בקיבוץ, יעבדו 40 שעות שבועיות כפי שהיה נהוג עד כה.
בעד 110 קולות.
הצעת הנהלת מש"א קבלה : 75 קולות.


חופשה שנתית:

התקבלה הצעת מש"א:
ככלל, מעודד הקיבוץ את חבריו לצאת לחופשה על מנת למלא מצברים.
בעד ההצעה: 167 קולות.
הצעת חגי ארליכמן קבלה: 14 קולות




מחלה והעדרות מעבודה:

התקבלה הצעת מש"א:
כל היעדרות מהעבודה בגין מחלה מחייבת אישור רפואי בכתב מאח/ות או רופא/ה.
בעד ההצעה: 152 קולות.
הצעת חגי ארליכמן קיבלה: 26 קולות.

התקבלה הצעת חגי (תוספת לסעיף):
התשלום עבור ימי מחלה שאושרו בחתימת רופא / רופאה (סעיף 6.1 כפי שיוחלט) יהיה על פי החוק במדינת ישראל: יום מחלה ראשון ללא תשלום (כלומר ייחשב ליום חופש), ימים שני + שלישי – 37.5% ממחיר יום עבודה מלא, והיום הרביעי והלאה עד 90 יום – 75% ממחירו של יום עבודה מלא.
בעד ההצעה: 77 קולות. נגד ההצעה: 77 קולות.
הוחלט לקבל את ההצעה ולצרפה לתקנון.


תאונת עבודה

התקבלה תוספת לתקנון הצעת חגי ארליכמן: במקרה של תאונת עבודה, הנוהג, על פי המקובל במדינת ישראל: 12 ימי עבודה ראשונים על חשבון המעביד (לא כולל יום התאונה).
מהיום ה- 13, יכוסה ע"ח הביטוח הלאומי (בערך של 75% מהשכר).
בעד ההצעה : 130 קולות נגד ההצעה: 27 קולות.

נוהל הפסקת עבודה:

התקבלה הצעת אילן לוטן:
מספר הימים לחיפוש עבודה יהיה זהה לכל החברים וללא קשר למשכורת שמעביר המעסיק הקודם.
בעד ההצעה: 96 קולות.
נגד ההצעה: 58 קולות.

הסתייגויות להפרטת רכב

בנים בעצמאות כלכלית:

התקבלה הצעת הנהלת קהילה:
מחיר לבנים בעצמאות כלכלית כמו לחבר 1,25 ₪ לק"מ.
בעד ההצעה: 120 קולות.
בעד הצעת חגי ארליכמן: 80.


זכאות לסכום ההפרטה:

התקבלה הצעת חגי ארליכמן:
בעלי רכבים ממקום עבודתם – לא יקבלו תוספת 2,700 ₪ לשנה.
בעד ההצעה: 135 קולות.
נגד ההצעה: 67 קולות.

ערעור על ההחלטה שלא לקבל את אפרת קדם לחברות

התקבל הערעור ב 122 קולות.
נגד הערעור: 77 קולות.
נמנעים 10 קולות.








משהו על הצבעות הקלפי, השכל הישר
והקשר ביניהם

בהצבעת הקלפי האחרונה הצבענו על שתי הצעות לתקנונים חדשים, תקנון עבודה והצעה להפרטת הרכב.
בשיחה שקדמה להצבעות הועלו הסתייגויות על סעיפים שונים של תקנון העבודה, לכן הגיוני שההצבעה עסקה בהסתייגויות השונות ולאחר שאלה יתקבלו או ידחו יאושר התקנון בשלמותו.
בנושא הפרטת הרכב המצב היה שונה. מחד הועלתה הצעה לא להפריט את הרכב ובמקביל הועלו השגות על סעיפים שונים של ההצעה להפרטה.
השכל הישר (לדעתי) מחייב להצביע קודם בעד ונגד ההפרטה ואם ההצעה להפרטה לא תעבור לא יהיה צורך להצביע איך להפריט. במידה שיוחלט להפריט את הרכב יהיה צריך להחליט על ההשגות השונות שהועלו בדיון, כדי להחליט איך להפריט.
צורת ההצבעה של קודם "אם" ולאחר מכן "איך" נראית לי כבעלת היגיון בסיסי מוצק.
לא כך חשבו אלה שתפרו את צורת ההצבעה בקלפי (וזאת למרות שהערתי על כך בשיחה).
לצערי, אני לא יכול להשתחרר מההרגשה שהבאת ההצבעה בצורה כ"כ עקומה (ושוב זו רק דעתי) באה מתוך רצון של יוזמיה לשפר את סיכוייה לעבור בקלפי.

אילן לוטן


משיב חמי סל:

לאילן ידידי שלום רב!

אין שום הבדל בין שתי הצבעות ההסתייגויות, זו של תקנון העבודה וזו של הפרטת הרכב, בתהליך ההצבעות.
בשתיהן מצביעים על ההסתייגויות לפני, ורק לאחר מכן על התקנון כולו .
אני מעריך שמי שאינו רוצה הפרטת רכב כלל בעין שמר יצביע נגד ההצעה הכוללת ומי שבעדה- בעד.
הדעה שלך, משוללת כל יסוד, כאילו זממו כאן משהו נסתר כדי להעביר את ההצעה.
בברכה
חמי סל




משהו על
תמחור,איכות חיים וקצת יושר

אורן תירוש

אני מודה שכל מה שהיה לי בראש כשנבחרו אילת וחמי היה רודי ג'וליאני.
לצערי כבר אחרי פעם אחת שעשיתי את האנאלוגיה באוזני חמי הוא נהייה קצת חסר סבלנות. האמת צודק.
פה לא ניו-יורק, הוא מזכיר קיבוץ ולא ראש עיר ובעין שמר לא מתרחש רצח כל 5 שעות.
נעזוב רגע את הכיוון הזה. נחזור אליו אח"כ...

"עם קבלת הצעה זו בטלים ומבוטלים כל ההסכמים האישיים עם חברי/תושבי/מועמדי עין שמר" – לא מילה במילה אבל זה רוח הדברים של פיסקת הפתיחה בהצעה של אילת בשיחת הקיבוץ ובעלון, בנושא תמחור משרות ומודל התפרנסות.
רגע אחד.
למה הפסקה הזאת מופיעה כבר בהתחלה?
אולי בגלל שיש כל כך הרבה הסכמים עם כל כך הרבה אנשים שכבר לא ניתן לקיים התנהלות תקינה של החברה שלנו?

כאשר הולכים על הפרטה ישנם בד"כ כמה כוחות מניעים לתהליך.
האחד הוא אותו זן של חברי קיבוץ שמרוויח יפה, שנמאס לו "לפרנס" את ה"פרזיטים", שמשוכנע שהתשובה לכל צרכיו של אדם מגולמת בסמל היורו/דולר (מחק את המיותר). סוג זה של אנשים מאס זה מכבר ב"חיי החברה, השיתוף והתרבות" הקיבוציים - אין לו ילדים קטנים ומי שיש לו כסף (או סתם נורא מעריך את עצמו...), לא מבזבז את זמנו על אירועי תרבות/חברה ברמה שכזו.
משום מה,למרות סלידתם מהמקום והחברה שבה הם חיים, חברה שבה הם מיעוט ברור, הם לא רואים לנכון לצאת אל העולם הקפיטליסטי ולממש את תפישת עולמם עד תומה.
משום מה הם פועלים יותר כמו מיסיונרים קתולים העמלים "להמיר את דתם" של כל אותם קיבוצניקים עובדי מארקס ואנגלס.
אבל מה? הפועלים הפשוטים קשי עורף המה. מה עושים?
אם הם לא מבינים בטוב-יבינו ב...דרכים אחרות! נערער את שלטונם, את ביטחונם, נזכיר להם כל הזמן מי מביא את הכסף ולכן הוא הקובע, נילחם בכל מנגנון, בכל מוסכמה, בכל החלטת רוב, נקבע תקדימים, ניצור הסכמים אישיים וכו'.

והנה חזרנו לסעיף הפתיחה של אילת.
והנה פתאום אנחנו מבינים מאיפה,לדוגמא, צצו פה עשרות תושבים בתוך שלש ארבע שנים.
וחניות פרטיות. ו"הלוואות לא מאושרות".
וקומבינות.

אבל יש גם סוג אחר של תומכי פרוק המסגרת הקיבוצית.
ופה אין צורך להשתמש בציניות ולשון סגי-נהור. ולו בגלל שעמדתם של אלו נהירה יותר, ישירה יותר ולטעמי גם כנה יותר.
ציבור זה, שחווה לעומק את ההתנהלות הקיבוצית מזה עשרות שנים מבין שהעסק לא עובד בגלל חוסר הזדהות עמוק של רבים מתוך החברה עם תפישת העולם הקיבוצית, ללא קשר לכישורי ההתפרנסות שלהם ו/או השקפת עולמם.
ציבור זה, שעדיין חפץ בחיי שיתוף, נאלץ להודות שרוב רובם של חברי עין-שמר עסוק ב"לחלוב" כמה שיותר מהמערכת ללא שום פרופורציה למה שהוא נותן לה.
ה"קיבוץ" לתפישתם, הוא ישות חיצונית שבמקרה הטוב "אני צריך לדעת להשיג ממנה כמה שיותר" ובמקרה הרע "מגיע לי שהקיבוץ ייתן לי" (משיפוץ ועד ייעוץ).
מצער לדעת שחלקם סיגל לעצמו תפיסת עולם זו ולו בשביל "לא לצאת פרייר".

ופה קבור הכלב שלנו.
כי שום מסגרת חברתית/שלטונית לא יכולה להתקיים אם כל אחד עושה מה שבא לו .
כללים, מוסכמות וחוקים חלים על כולם.

אפשר לצאת מהאנרכיה של עין שמר בדרך שבה בוחרת אילת:
להסביר לכולם שיש פה המון בלגן, ניצול, שחיתות ופרזיטיות, לסמן כמה מטרות נוחות יחסית וקלות לזיהוי (כדי שיהיה את מי להאשים), מנגד לנפח בפניו של מיעוט קטן ומתוסכל בלון של ממון ושפע (עם כמה תרגילים בסיסיים בתמחור) ולהודיע ש"שברו את הכלים ולא משחקים" - סוגרים את ה"קיבוץ".
למה? כי היא לא מתכוונת באמת "ללכלך את הידיים" ולעשות פה סדר.

אבל יש גם דרך אחרת.
אני ברוב חוצפה מרשה לעצמי לחשוב שבדיוק בשביל זה קיימים נבחרי ציבור (נכון שאני מכוכב אחר?) כמו חמי, איילת, הנהלת הקהילה ושאר אנשי ההנהגה המקומית.
בדיוק בשביל זה איילת מקבלת את תלוש המשכורת הממריץ מקהילת עין שמר (ולזכותה יאמר שכמה תיקונים" חשובים כבר רשומים לזכותה).
אם רציתם שנבין שיש לנו כמה וכמה בעיות קרדינאליות בהתנהלות החברתית והכלכלית שלנו-אז אמנם לא חידשתם הרבה אבל בהחלט הבהרתם את עמדתכם.
וטוב שכך!! באמת! חשוב להזכיר לכל מי שנוח לו יותר מדי ב"גן העדן של שוטים" שחלקנו חיים בו, כמה קר שם בחוץ.
חשוב שאנשים ישמרו על יחס בין מה שהם נותנים (שימו לב לא אמרתי "מכניסים") לחברה שבה הם חיים לבין מה שהם רוצים לקבל ממנה. גם בהתחשב באספקט הפיננסי.
אין ספק שהמודל הקיבוצי העכשווי דורש עדכון.
אבל לפני הכול צריך לעשות פה סדר. וכדי לעשות את זה אין צורך להפריט ולפרק את המסגרת (וזה מה שאיילת מציעה-בניגוד מוחלט למה שהביא צוות הסכמות!). זה הפתרון הקל!
על זה אומר גיסי לבנותיו כשהן מתלוננות שקשה להן: "תתמודדו!".

אין לי ספק שאם הנהגת הקיבוץ תבחר בדרך זו- תמצאו לצידכם ציבור גדול יותר, מאמין יותר ומלוכד. ציבור כזה שמוכן לשלם מחיר אישי ולהקריב למען שינוי שייתן עתיד טוב יותר, לו ולילדיו.
שבת שלום,
אורן תירוש.









א ו ר י ש פ י ר א :

פעם, לפני שנים רבות, קיבלתי פתק לתא הדואר ובו נאמר: " אנו שמחים לבשר לך שהגיע תורך לקבל שמיכת צמר". אבל שמיכת הצמר הישנה שלנו במצב מצוין ואילו המכנסיים מרופטים. למה שלא אקבל כמה זוגות מכנסיים במקום השמיכה? לקח לנו הרבה זמן אך בסופו של דבר הוחלט לתת לכל חבר סכום כסף (תקציב!!) להלבשה בו הוא יכול לקנות בגדים לפי בחירתו. לזה קוראים הפרטה. העברנו לפרט את האפשרות להחליט איזה פריט לבוש הוא ירכוש בסכום העומד לרשותו.

השלב הבא היה, שלחבר היו כבר מספיק זוגות מכנסיים ושמיכות והוא רצה לרכוש תנור חימום לחורף. ישבו החכמים והחליטו שלא יהיה יותר תקציב אישי להלבשה אלא תקציב אישי כולל, שיאפשר לכל אחד להעדיף תנור חימום או מכנסיים.

כל השלבים האלה היו קשים לעיקול לחברים שהתרגלו לשיטה הישנה והיו בטוחים שהם יצאו מופסדים מהשינוי. אך אחרי תקופה לא ארוכה השתכנעו כולם ביתרון העצום לרווחת הפרט שהביאה ההפרטה. באותו תקציב שקיבל החבר, הוא יכול עתה לעשות שימוש הרבה יותר מתאים לו.

לפני מספר שנים בחרנו בצוות הסכמות שיוביל מהלך של "הסכמה" בין מרבית החברים על שינויים באורחות חיינו. (לעולם לא נשיג הסכמה של כולם – הרי על אף היותנו חברה שיתופית ושוויונית עדיין כל חבר הוא אישיות בפני עצמה עם רצונות, מאווים ודעות משלו). הסכמנו שתקציב הקהילה יחולק לשניים – החלק העומד לרשות הנהלת הקהילה והחלק המופרט, שיקבל כל חבר ויוכל להחליט מה יעשה בו כאוות נפשו. התקציב העומד לרשות הקהילה יכלול הוצאות חינוך, בריאות, סיעוד, תחזוקת הכבישים והנוי וכו'. המייחד את כל ההוצאות האלה, שהן תורמות לאיכות חיינו. אנו רוצים לחיות בתוך גן פורח. אנו רוצים שילדינו יקבלו חינוך טוב, אנו רוצים שגם המזדקנים שבינינו ימשיכו לקבל את צורכיהם, אף על פי שלא צברו פנסיה. קרוב לודאי שאם היינו מבקשים כל חבר להחליט על סעיפים אלה היינו חיים בתוך גן קוצים, עם פערים ברמת החינוך וזה שינוי באיכות חיינו ולא רק ברמת החיים.

החלק השני של התקציב הוא החלק המופרט, לפיו כל יחידת נהנים תוכל להשתמש בתקציב כרצונה. חלק זה, לפי ההסכמות, יכלול את כל ההוצאות האישיות, שלא יפגעו בחלק הראשון של התקציב (החלק שתורם לא רק לרווחה אלא גם לאיכות החיים).

וכאן הגעתי להפרטת התחבורה. האם נסיעות פרטיות של חבר אינן הוצאה פרטית שבאה לשפר את רמת החיים? האם החלטת חבר לצמצם בנסיעות ולחסוך את הכסף כדי לקנות מתנה לילד (או לנכד), או לכל מטרה אחרת, אינה נכללת בקריטריון של רווחת הפרט? במה שונה השימוש בתחבורה משימוש בחשמל או מרכישת בגדים?
מסקנה: יש להפריט גם את כל סעיפי התחבורה כפי שהנהלת הקהילה מציעה. במקרה הטוב אפשר לדון במחיר לק"מ או במחיר לשעת שימוש. אסור לערער על ההכרח להפריט סעיף זה, כמו הפרטת כל סעפי הצריכה הפרטית.










רוח ירוקה נושבת שוב...
ועכשיו הלכה למעשה...

נושא הפסולת הוא אחד מהנושאים הסביבתיים המרכזיים עימם מתמודדות מדינות העולם. הפסולת הנה תוצר של החברה בחיים המודרניים, התפתחות המדע והטכנולוגיה מאפשרים ייצור המוני של מוצרים וכפועל ישיר גרמו לעלייה בכמות הפסולת אשר מיוצרת על ידי האדם, תוך ניצולם וזיהומם ההולך וגובר של חומרי גלם ומשאבי סביבה. ישראלי ממוצע מייצר בין קילו לשני קילו אשפה ליום.
למי ששואל את עצמו מה הוא או משפחתו יכולים לעשות כדי להיות קצת יותר ירוקים וסביבתיים, הכנו רשימה של פעולות פשוטות שלא דורשות מאמץ גדול, שכל משפחה יכולה לעשות ובכך לתרום לצמצום נפח האשפה.

אז הנה לפניכם רשימה של מגוון הדברים שקיימים בקיבוצינו ובסביבתנו הקרובה והם עוזרים בשמירה על סביבה ירוקה: לחלק מן הפעולות ייתכן ואתם כבר שותפים ואפילו לא ידעתם על זה!!!

10. מיחזור בקבוקי שתייה גדולים (ליטר וחצי) במתקן מחזור של אל"ה מאחורי הכלבו.

11. מחזור קרטונים במתקן הקרטוניה שמאחורי הכלבו.

12. מחזור עיתונים ונייר בפחים הכחולים הקיימים הקיבוץ (ליד המכבסה, המרפאה...), למטרה זו. אפשר לזרוק גם קופסאות קרטון של דגנים וקופסאות אחרות לאחר שפותחים ומשטחים אותן.

13. במועצה ישנו איסוף של גזם (בעין שמר אוספים פעם בשבועיים בימי ג') הגזם עובר ריסוק במתקן מיוחד שקיים בגבעת חביבה. בגזם המרוסק אפשר (ואף רצוי) להשתמש לחיפוי האדמה בגינות הנוי הפרטיות. אפשר לקבל גזם זה על ידי תיאום עם הממונה על כך במועצה – חינם אין כסף!

14. משהו קטן שניתן לעשות בבית בכדי לצמצם את נפח האשפה... מי שקונה חלב בקרטונים יכול לשטח אותם לפני הכנסתם לפח האשפה.

15. מחזור סוללות – יש בכלבו מתקן קטן שבו אוספים את הסוללות – זריקתן ביחד עם האשפה הביתית תגרום בסופו של דבור לזיהום הקרקע על ידי החומרים המסוכנים הנמצאים בסוללה – זה מצריך רק עוד מחשבה קטנה לפני שהולכים בפעם הבאה לכלבו.

16. שימוש חוזר – תנסו לקנות מוצרים בהם ניתן לעשות שימוש חוזר, למשל צנצנת דבש יכולה להיות אחסון לתבלינים, כלי של מעדן מהחדר אוכל יכול להפוך לרעשן אם נמלא אותו באורז או עדשים מצד אחד או כלי אחסון לכפתורים, סיכות ביטחון וכד'.

17. הפחתה במקור – אפשר להפחית בפסולת שמייצרת הצריכה שלנו ע"י מעבר לאריזות חסכון, העדפת מוצרים ללא אריזה מיותרת, קניית אריזות ענק ושקיות מילוי, הפחתת השימוש בשקיות חד פעמיות, לא לקחת שקיות של שופינג בחנויות אלא לשים בתיק (ובאותה הזדמנות להימנע מלהפוך לשלט מהלך ופרסום חינם לחברות), קניית בגדים בחנויות יד שנייה (נפתחה חנות ליד האולפנה), לא להשתמש בכלים חד פעמיים וכו'.

18. אפילו הדבר הפשוט ביותר כמו להשתמש בשני צידי הנייר! במשרדי הקיבוץ – ניתן לשמור נייר ממכונות הצילום לשימוש חוזר, צילום שלא הצליח יכול בקלות להפוך להיות הדף שבו תרשום את התכתובת הבאה שלך.

19. דבר אחרון להפעם, מעניין ואף חשוב... מטבח עין שמר ממחזר שמן בישול לשימוש בביו-דיזל (Bio-diesel, bio-fuel), זהו בעצם שמן צמחי אשר לאחר ניקוי מסוים מתאים לשימוש ברכבים וישנה חברה ישראלית בשם פנדאנגו שאוספת את השמן. יתרונות השימוש בו הוא הפחתת פליטת גאזי חממה וגאזים רעילים, הפחתת התלות במדינות ייצור הנפט ועוד.








בחג החנוכה הבא עלינו לטובה ואיתו סופגניות ולביבות וכל מיני טיגונים... אנו יוצאים במבצע!
מי שיכול ורוצה יאסוף בביתו, במרכזים ובבתי הילדים, שמן שלאחר טיגון ויביא אותו לחממה. שם נרכז אותו במיכל מרכזי שאחר כך יועבר למטבח.
עוד פרטים יבואו בהמשך, בינתיים תתחילו לטגן ולשמור!

ועד לפעם הבאה, שינשבו רק רוחות ירוקות וקצת גשם לא יזיק.

להתראות... צוות ירוק!
שני מרצ'בסקי, אורן תירוש, ניצה חופי, נוה תומר וטל אייזן





חנוכה - חג האור
בשבת 16.12 נתכנס לחגוג את חג האור בקיבוצנו.

בשעה 19:00 תצא תהלוכת למפיונים מהמועדון לחבר
למגרש הספורט.
בשעה 19:15 מפקד אש במגרש.
בשעה 19:45 מסיבת חנוכה בחדר האוכל.

כ ו ל ם מ ו ז מ נ י ם.
צ ו ו ת ה ח ג













בשולי השיחה משבוע שעבר

עודי דגאי

ראשית אתנצל מראש אם דברי יהיו חריפים. אם עלי אלון או מאן דהוא רואה בהם פגיעה הרי שאני מבקש את סליחתם מראש.
לא אוכל להתמודד בעושר השפה ובציוריותה עם כתיבתו של עלי ובודאי יש חלק מהקוראים שיראו בכתיבתי שירת זרזיר בהשוואה לזמיר.
במאמרו של עלי הצלחתי למצוא ארבע טענות מרכזיות כנגד השינויים:

1) יש דברים יותר חשובים מכסף(רמת חיים) ובמקרים מסוימים (איזה מהם?) עדיף להיות ללא כסף כאשר צורת החיים המוצעת המאפשרת לאחדים יותר מאחרים.
2) "שוויון ערך האדם" הוא ערך עליון דהיינו, אין ואסור שיהיה קשר בין מה
שאדם מביא לקופה הכללית הקיבוצית לבין מה שהוא מקבל ממנה.
3) "שאף אחד לא יזיז את הגבינה שלי" – מי שלא מוצא חן בעיניו ההסדר הקיים,
המקודש, שילך למקום אחר.
4) אסור שמנהלים יקבלו פי 10 מעובדים בקו. העובדים בקו מנוצלים ע"י המנהלים
והמהנדסים "ששלחנו ללמוד".

אנסה להתמודד עם ארבע טענות אלה אחת לאחת:

א. מנקודה מס. 1 ניתן להבין כי עלי מעדיף שכולנו נהיה עניים ובלבד שלא יהיו הבדלי
ההכנסה בינינו.
זכותו של כל אדם לבחור כיצד יחיה את חייו (רמת חיים נמוכה) אבל מדוע לחבר את כולנו למאווייו האישיים? ספק אם 3 מתוך 10 חברים יסכימו לקביעה מסוג זה.
התרבות המערבית והיהודית בפרט, מאפשרות מוביליות חברתית וכלכלית שבה כל פרט המעוניין בכך יכול לשפר את מצבו האישי במשך חייו ( עפ"י התורה אפילו יש לשחרר עבדים לאחר 7 שנים ולאפשר להם התחלה חדשה).
ב. לנקודה מס' 2 :"שוויון ערך האדם" למה דומה הדבר?
לשותפות בין שניים המבוססת על הסכמה ביניהם שאחד ידאג בעיקר למקורות או פרנסה, והשני ידאג בעיקר לשימושים או הוצאות וערכים, שכידוע עולים כסף.
האם זו שיטה הגיונית לדעתך? האם אפשר לקיימה לאורך זמן?
האם אין אחד מהשניים חי חלקית ע"ח האחר כאשר זהו סידור קבוע?
בוודאי שבריאות חשובה ביותר, כולנו הינו רוצים להעניק לילדינו את החינוך הטוב ביותר וכנ"ל לגבי נושאים אחרים. אבל אם נרצה או לא, כל אלה עולים כסף שאמור להגיע מעמל כפינו ו/או מוחנו. בכל העולם המערבי קיים קשר ברור בין רמת ההכנסה לנפש לבין ההוצאה על בריאות חינוך ותרבות. אצלנו במצב נכון להיום, יש תקציבים דיפרנציאלים רק שאין קשר בינם לבין הפרנסה, הפרשים אלה מגיעים עד פי-שניים ויותר למשפחה.
מהות השינוי הוא ביצירת שותפות מסוג אחר שבה יש פערים מצומצמים ומוסכמים בין הכנסות החברים, אבל אין פגיעה במחויבות לקהילה ויש הכרה בערבות הדדית עם סייגים להבטיח שערבות זו לא תנוצל לרעה.

עפ"י הסדר זה "מרוויחים גדולים" ישלמו לקהילה מיסוי גבוה יותר שישמש, בין
השאר, להקטנת פערי השתכרות בין החברים ו/או לשמירה ושיפור איכות
השירותים.

ג. לנקודה מס. 3:
ראשית, מאיפה לך עזות המצח להציע לסלק את החושבים בשונה ממך מפה?
ובאותה בנשימה מדבר בזכות הבעת דעה שונה עקב השקעותיך במקום.
שנית, אני מניח שאתה מבין כי כל הרכוש הפיזי, המוניטין והמורשת של עין שמר שייך לך כמו לאותם המצדדים בשינוי. אתה אולי בוחר לחלק את רכושנו המשותף גם לאלה שלא עשו עדיין דבר ליצירתו, אבל מדוע לשלול אותו ממי שחושב אחרת?
שלישית, אם יועזבו הרוצים בשינוי ההסדר הקיים, ניתן להניח כי תקטן הקופה
המשותפת ותפגע יכולת הקהילה להמשיך ולנהל את החיים האידיאלים לתפישתך
דהינו מישהו כבר ידאג לפרנסה.
בסופו של דבר, המאבק הזה יוכרע עפ"י רצון החברים. התוצאות אולי ידועות אך לא המועד. לא ברור גם האם נגיע לכך מתוך חולשה (בה יפגעו בעיקר בעלי השכר הנמוך והגמלאים, כי בעת משבר סביר להניח שלא יושם דגש על הסכמות) או מתוך חוזקה, שבה ניתן לשמור על פערים סבירים ולהגיע לפשרות.

ד. ולנקודה האחרונה:
איש לא "שולח" את המהנדס או המנהל ללימודים, זו החלטה אישית של כל אחד, ולבטח שאם היה חי לא בקבוץ היה מצליח לשלב פרנסה עם השכלה שהיא המפתח העיקרי למוביליות חברתית.
אני קובע באחריות שעובד שכיר חרוץ, על הקו במפעל הגומי מביא הביתה לכרכור
או ברטעה שכר, גבוה מעלות אחזקת אדם בעין שמר תוך יצירת בטחון פנסיוני
לעת זקנתו (כמה חברים מוכנים לעבוד שם?) וצריך לזכור שמדובר במפרנס אחד.
במשפחה ישראלית ממוצעת יש 1.8 מפרנסים למשפחה (לא אצלנו – וזו בעיה
נוספת) , כלומר הבעיה אינה רק בהשכלה.
הבעיה היא במוכנות למיצוי פוטנציאל ההשתכרות האישי של כל אחד מאיתנו, בלי
קשר למה שחולק לנו "מלמעלה" וע"ח המימוש העצמי".

אי הסכמה להתאים את רמת שירותי הקהילה להכנסות מחד ו/או אי מיצוי
פוטנציאל ההשתכרות של כל אחד מאתנו מאידך, מוביל בהכרח למינוס בתקציב.
בקיבוץ עין דור היה משבר כלכלי גדול הם נאלצו לעבור למודל פרנסה. התוצאה
הייתה שחברים רבים חזרו לעבוד במפעל המלוכלך (לא כמו שלנו) במקום לעסוק
בעבודות חשובות שיש בהן "מימוש עצמי" ושלא בהכרח הביאו מזומנים לקופה.
התוצאה – הכנסות הלכו לקהילה במקום לעפולה ודבוריה ובאופן פרדוקסאלי
חיזקו את הקהילה ואת היכולת שלה לתת שירותים.


על מנת להימנע מגורלן של הקומונות בארה"ב שקמו במאה 19 והתפרקו לאחר 4 דורות, חייב לבוא שינוי מדורג כלשהו תוך התחשבות בפחות חזקים ושמירת זכויות הגמלאים. הימנעות משינוי תפגע בטווח הארוך ביכולת הקהילה להתקיים: תיצור סלקציה שלילית שכבר קיימת (עזיבת חברים עם הכנסה גבוהה), בריחת מוחות לעבודות חוץ, הקטנת מס החברים הנוטלים תפקידי בניהול הקהילה והעסקים והעברתם לידי אנשים חיצונים בלבד (כבר קורה) ותקטין את פוטנציאל ההשתכרות הכולל של הקהילה.
שינוי לעומת זאת עשוי ליצור את התנאים להתחדשות קהילתית בטווח הבינוני.


לחברים שלום,

בהמשך להצבעה על ההסתייגויות להצעת הנהלת הקהילה בימים 10/12/2006 – 8, להלן ההצעה הסופית, שאושרה בהנהלת הקהילה בישיבתה מיום 4.12.06.

ההצבעה בקלפי תתקיים בסוף השבוע הבא 24/12/2006 – 22.

ה פ ר ט ת ר כ ב

סעיפים הכלולים בהפרטה:
רכב
תחבורה ציבורית
ביקורי הורים, ילדים, נכדים
קנסות
חניות
חידוש רישיונות
עלות ק"מ לחבר – 1.25 ₪/ק"מ.
עלות ק"מ לענפים וועדות – 1.40 ₪/ק"מ
בנים בעצמאות כלכלית – 1.25 ₪/ק"מ
יחידים בגילאים 30 עד 70 – תוספת 50%.
חיילים וחברים סיעודיים – 50% מסכום ההפרטה לחבר.

סכום ההפרטה לשנה:
משפחה – 5,400 ₪
חבר 2,700 ₪
חבר בעל רכב צמוד ממקום עבודתו 0 ₪
בן זוג לחבר בעל רכב צמוד – 75% 2,025 ₪
יחיד (70 – 30) 3,960 ₪
חייל/סיעודי 1,350 ₪

בואו להצביע ולהשפיע, איילת








ח ש ו ב ל ד ע ת
נוהל קלפי
התקבל ב-2002
1. פרסום מוקדם של ניסוח הצעות
ההחלטה בתאי החברים.
2. בעת ההצבעה ישבו שני חברים
מועדת הקלפי.
3 לתיבת הקלפי יהיה מנעול.
4. ייפוי כוח להצבעה בשמו של חבר,
יינתן בכתב ורק בין בני זוג.
5. ספירת הקולות תתבצע בתום שני
ימי ההצבעה.
6. ספירת הקולות תתבצע בנוכחות
שני חברים מועדת הקלפי.
7. במידה ויהיה פער בין מספר
המצביעים למספר הקולות, באופן
שישפיע על ההחלטה, תתקיים
הצבעת קלפי חוזרת.
8. לכל הצבעה תהיה רשימת חברים
על דף נפרד, בסיום ההצבעה
יחתמו שני חברי ועדת הקלפי
שישבו בעת ההצבעה, על הנייר עם
רשימת החברים.
9. לאחר ההצבעה ישמרו פתקי
ההצבעה ורשימת המצביעים
החתימה, למשך שנתיים.
10.עם סיום ספירת הקולות,
תפורסמנה התוצאות בלוח
האלקטרוני ובעלון.
11. להפריד קבלה לחברות, ע"י פתח
נפרד ותוספת: נמנע. קבלה
לחברות מחייבת 2/3 ממספר
המצביעים.
12. נמנע נספר כמתנגד.



זהירות שביר

אבישי גרוסמן


הקיבוץ במיטבו הניח שדמותה של חברה, נורמות ההתנהגות הנוהגים בתוכה, תרבות היחסים הבינאישיים והתרבות המשותפת הנוצרת מפעילותם של חברי הקיבוץ, ההידברות בגובה העיניים בין אנשים שונים המבוססת על תפיסת ההצנע לכת, כל אלה יעצימו את החלק היפה, הנדיב, המתחשב, השואף כלפי מעלה, הנמצא בעולמו הפנימי, חבוי או גלוי, של כל אדם, כולל חברי קיבוץ.

תהליך המשכור הקובע את מעמדו של חבר הקיבוץ בעיקר על פי גובה הכנסתו הנקבע על פי קריטריונים חיצוניים, הוא תהליך מפורר הסותר באופן מוחלט את התפיסה הקיבוצית הקלאסית הנשענת על האמונה בשוויון ערך העבודה, כלומר, כל עבודה אם אכן היא חיונית לפעילותו השוטפת של הקיבוץ מכבדת את בעליה באותה המידה וראויה להערכה ולתגמול באותה המידה ללא כל קשר האם העבודה או העיסוק מוערכים במונחים של החברה החיצונית, בסכומים אלה או אחרים.

שכר דיפרנציאלי שהוא פועל יוצא הכרחי מתהליך המשכור מוליך בהכרח לתהליכים חברתיים הרסניים של ניכור בין אישי, רצון לראות בנפילתו של השני, חנפנות של מעוטי ההכנסה שגורלם תלוי בחזקים הנמצאים בעמדות הנהלה ונכונות יורדת של המרוויחים סכומים גבוהים לסייע לחבריהם הנמצאים בעמדות שתומחרו פחות מהתמחור שניתן להם.
התמחור והשכר הדיפרנציאלי הבא בעקבותיו, מוליכים אותנו למקומות בהם מרכיב הרוע הקיים בעולמו הפנימי של כל אחד מאתנו יבוא לידי ביטוי בעוצמות הולכות וגוברות, עד שהסביבה החברתית בה אנו חיים כיום, סביבה שהיא בעיקרה נקייה יותר, הוגנת יותר, מאשר הסביבה החברתית הסובבת אותנו, תעבור תהליך מהיר של כיעור ממנו יסבלו בסופו של דבר החזקים והחלשים גם יחד. בחברה שפעם הייתה שיתופית ושוויונית במידה רבה ההופכת לחברה המבוססת על העיקרון של כל אחד לעצמו, הכיעור הבא לידי ביטוי ברצון לראות בנפילתו של השני, הופך למר יותר, מכוער יותר. פועל יוצא הכרחי ממגמה זאת הוא פגיעה חמורה בתחושת הסולידאריות הבינאישית, שבעקבותיה תתחזק המגמה של פיחות מהיר בערבות הדדית שהיא לב ליבו של הרעיון הקיבוצי.

הקיבוץ משתנה ללא הרף. מי שיעלה על מרפסת בית האבן וישקיף על הקיבוץ שפרץ את החומות ושינה את פניו ללא הכר יבין שהשינוי מתחולל וטוב שכך. אלא שמה שמציעים לנו בימים אלה הוא מעבר הדרגתי אבל בטוח לשכר דיפרנציאלי, להיות כמו כולם ולוותר על היומרה ליצור כאן חברה ייחודית, הבנויה על הערך העליון של שוויון בין שונים הערבים זה לזה לאורך שנים וחיים שלמים.

מי שמתבונן בפניה של החברה הישראלית בתוכה אנחנו חיים יודע שאין לאן למהר. במציאות החיצונית לא מחכה לנו ביטחון סוציאלי טוב יותר ומערכת יחסים בין אישית יפה ומוסרית יותר. גם הניסיון המצטבר, המועט עדיין של הקיבוצים שעברו את הרוביקון והנהיגו בתוכם את הסדרי השכר הדיפרנציאלי לא מצביע על יצירת דגם חברתי הנותן תשובות טובות יותר, איכותיות יותר, לרוב חברי הקיבוץ.
מצבו הכלכלי של הקיבוץ, לטוב ולרע, תלוי בעיקר בהחלטות נכונות ובניהול יעיל. מי שידע לקבל את ההחלטות הנכונות ולנהל היטב את עסקיו בהקשר להחלטות הנכונות שקיבל, הצליח. ולהפך. המשכור ובעקבותיו השכר הדיפרנציאלי יכולים לשנות רק באופן שולי את מצבו הכלכלי של הקיבוץ, והמחיר, כאמור, גבוהה מדי.

נכון עשתה הנהלת הקהילה כאשר העבירה לחברים דיווח המורה על הקשר בין הכנסותיהם והוצאותיהם. כי הרי חבר קיבוץ קלאסי הוא האזרח היחיד במדינה שאינו יודע מהו הקשר בין מרכיבי הוצאות הקיום שלו לבין ההכנסות בגין עבודתו. חבל, שדיווח זה לא נעשה על בסיס ההנחה של שוויון ערך העבודה, כלומר, כל עבודה או תפקיד שממלא חבר קיבוץ ואושרו על ידי מוסדות הקיבוץ האמונים על אישורים אלה, שווה בערכו לכל עבודה או תפקיד אחרים שהקיבוץ רואה בהם עבודה חיונית וזאת מבלי קשר לתמחור עבודה או תפקיד אלא על פי קריטריונים חיצוניים.

"הממזרים שינו את כללי המשק ולא הודיעו לי על כך" אמר הנשיא האמריקאי כאשר נתפס בקלקלתו.

חברי קיבוץ שהתנהלו כל חייהם על פי התפיסה שחובתם למלא את חובת העבודה כפי שצרכי הקיבוץ מכתיבים להם, ועבודה ברפת או בחדר האוכל היא שוות ערך לניהול המשק והחברה המקומיים, לא יבלעו לאורך שנים את שינויי כללי המשחק, כאשר כל מי שלפני שמו מופיע תואר מנהל, עדיף על מי שעושה את עבודתו נאמנה מבלי שהתואר מנהל, שלעתים יש בו ממד של התחזות, יקבע מי מתפרנס ומי חלילה תלוי על גבה של החברה.

אין לי ספק שחבר שאינו ממלא את חובת העבודה, גם לאחר שניתנת לו הזדמנות להשתפר, חייב לשאת בתוצאות מעשיו והדבר אמור לבוא לידי ביטוי בגודל התקציב המועבר אליו. מדיניות השעות הנוספות עליה החלטנו במשותף חייבת, לדעתי, לעבור בדיקה וגיזום רציני. גם ההחלטה לבטל באופן מוחלט את התורנויות והשיבוצים שאינם בתשלום ראויה, לדעתי, לעבור בדיקה מחודשת. אחרי הכל כדאי שנדע, שגם בישובים הקהילתיים, מחוז החפץ של רבים מאתנו, קיימות חובות אזרחיות שאינן בתשלום שמחייבות את כל מי ששייך ליישוב. שינויים בחלוקת העוגה הקולקטיבית בין שכבות האוכלוסייה השונות ניתן לבצע גם מבלי שנשבור את הצירים הערכיים עליהם מבוססים חיי הקיבוץ מאז ועד ימינו אלה. ובעובדה, שינויים כאלה אכן התחוללו במהלך עשרות השנים בהם קיים קיבוצנו.
עין שמר הוא קיבוץ בעל אפיונים ייחודיים והוא ביתנו היחיד. חשוב לי מאוד לשמור על ייחוד זה, ייחוד המאפשר לקיים תרבות מקום סובלנית במהותה ואווירה המעודדת יצירתיות אישית וחברתית שכולנו מתברכים בה.






אנו משתתפים בצערו של אלי רוטמן ומשפחתו במות אחיו אריה רוטמן.



הגלריה לאמנות בגן שמואל
י ו צ ר י ם א ו ר
אפקטים של אור ותאורה
הפתיחה בשבת שעה 11:00
בחנוכה פתוח בין 10:00 ל- 14:00
בשבתות בין 10:00 ל- 16:00










סל בריאות
ביום שני 18.12.06 יתקיים בשיחת קיבוץ דיון על דו"ח המבקר והצעת ועדת בריאות לסל הבריאות.

עותקי דו"ח המבקר וההצעה לדיון של סל הבריאות נמצאים במזכירות הטכנית.
המעוניינים – מוזמנים לקרוא, להעיר ולהאיר במהלך השיחה.










לעומרי מילשטיין
המשתחרר מצה"ל בשעה טובה
ברכות ובהצלחה
בדרכך החדשה

לדפנה בן מיור
המתגייסת לצה"ל
גיוס קל, מעניין ושיעבור בהצלחה..
מאחלת ועדת קשר

מזל טוב לסלה
להולדת הנינה
נכדה לעדנה ויאיר רביד
ברכות לכל המשפחה!



מזל טוב לגי'ן סדווין
לנישואיי נכדתה עדי עם יוסי.
ברכות לכל המשפחה!



אני מודה למגיהי העלון,
נעמי בן חיים, הדסה רוטמן ותומר משיח נורית

צ ו ו ת ח נ ו כ ה
דני אבנר, יוסי אייזן, חיה חרודי, ענת קצנלנבוגן, אמיר תומר, כרמיה ברכה וגלי יגודה.



דרוש/ה בחברת איגלו
מזכיר/ה קבלה

תאור התפקיד:
קבלת קהל, מענה טלפוני וניתוב שיחות, ניהול יומנים, טיפול בצורכי משרד שוטפים, בכפיפות למנהלת המשרד.
היקף המשרה 50%
דרישות:
היכרות עם סביבה ממוחשבת, אווטלוק ואקסל, אנגלית ברמת מענה לטלפונים וכתיבת דוא"ל, תודעת שירות גבוהה, יכולת עבודה בתנאי לחץ.

המעוניינים/ות מתבקשים לפנות לדנה גורן מש"א (ולא לעובדי איגלו עד תאריך 20.12.06).




סבתא שלי אמרה...
" פעם אחת אפשר להיפגש אפילו עם שד".

(אמרה לאמא, שהיססה לצאת לבליינד דייט עם בחור מסויים).
עופר אלון
הבן של יונה אלון – מקבל העלון במייל

ג ש מ י ב ר כ ה ....
בשעה טובה ושמחה,
בלילה שבין שלישי לרביעי ירדו 8 מ"מ גשם.






לביבות מכוסמת
"הרקזוסקי" - בפולנית
"גרצ'נאביה" ברוסית.

ה ח ו מ ר י ם :
30 גרם שמרים
1/2 כוס מים פושרים
2 כוסות מים קרים
כוס קמח
2 כוסות כוסות קמח כוסמת
1.5 כפית מלח
2 כפות סוכר
1/4 כוס מרגרינה מומסת
כפית סודה לשתיה עם חצי כוס מים.

ממיסים את השמרים בחצי כוס מים פושרים. מוסיפים מים קרים.

מנפים את הקמח יחד עם קמח הכוסמת והמלח ומערבבים עם תערובת השמרים.

בוחשים היטב עד שהתערובת חלקה. מכסים ומכניסים למקרר ללילה.

למחרת - מערבבים תוך בחישה את הסוכר, המרגרינה והסודה לשתיה (שמומסת במים חמים) ומשהים בחום החדר לחצי שעה.

יוצקים בעזרת כף למחבת משומנת והופכים הלביבות כשהן תפוחות ותוססות

בתיאבון – מולי בר דוד.

חוזרים ומבקשים
חברים רבים







ת ו ד ה
תודה לאורנה אלון, עם סיום תפקידה ההתנדבותי כאחראית על הניקיון בביתם של הוותיקים. אורנה עשתה זאת באחריות, מסירות והרבה אהבה ואני מודה לה על כך מאוד!!!


החל מהשבוע עוברת האחראיות לידי
גלי יגודה. נא לפנות אליה במשך היום בלבד לטלפון הנייד או לתרבות.
נאחל לה הצלחה!
דליה ברכה
ועדת רווחה-בריאות


הפאב פתוח
ביום שישי
משעה 21:00
כ ו ל ם מ ו ז מ נ י ם

התכוננו למסיבת סילווסטר בפאב






כ"א בכסלו תש"ו
בעקבות 61 שנה לאירועי כ"א בכסלו נקיים ערב מיוחד בשיתוף עמי בארי מעין החורש. בערב יסופרו סיפורים לא מוכרים ויוקרן סרט תיעודי החושף מימד חדש.
מומלץ לכל מי שמתעניין ואינו מצוי בפרטי ההיסטוריה.
ביום שישי 22.12
בשעה 20:45 במועדון לחבר.


שלי שלך...
פעם נוספת הנכם מתבקשים לא לקחת מפרי עצים שאינם שלכם.




ב ר כ ו ת

ברכות לקבוצת הכדורעף שניצחה ביום שלישי השבוע את מכבי תל אביב.
שחקן יחיד מעין שמר - רועי אפשטיין בתפקיד מוסר מנחית.
כן נוטלים חלק - רביב שחר – מוסר.
מאמן הקבוצה – נסטור אפשטיין.
מנהל הקבוצה – שלמה שחר.









מתוך עתון הארץ – טרם התפרסם...
הרגשתי שנגמר לי האוויר, לא בריאות שלי, ולא באופן מטאפורי, למרות שזה לא היה מפתיע אף אחד. בצמיג השמאלי-קדמי של המכונית. נהגתי לתחנת הדלק הקרובה וחיברתי את הצמיג לפיה של צינורות המחוברת למכונה שמשמיעה "פינג" קצוב, מהיר תחילה ואיטי יותר ככל שהצמיג מתמלא. כשה"פינג" נדם ונראה היה כאילו הצמיג נשם לרווחה, החזרתי את הצינורית לתושבת שלה ופניתי לחזור למושב הנהג, מביט בדכדוך באצבעות ידי השחורות מן הפיח שעל חישוק הצמיג.

חשתי, יותר משראיתי, מכונית מאטה לידי. ראיתי שמאחורי ההגה יושבת נהגת, מתולתלת (אני חושב) ומאחורי כתפה מציץ ילד מן המושב האחורי. חשבתי שהיא רוצה למלא אוויר אף היא, והתכוונתי להגיד שאני כבר מפנה את המקום, אבל היא רק הושיטה יד מבעד לחלון שפתחה, והגישה לי מגבון לח שנטלה מן החפיסה שהייתה מונחת על לוח המחוונים של המכונית. אז היא נסעה לדרכה, לפני שהספקתי להגיד "תודה".


אני נוסע לחו"ל
מ-19.12. עד 3.1
מחליף אותי יניב שלום,
בעלה של אסתי
טל' 057-2207185


בבקשה לרשום... את
הטלפון של אילן יגודה
052-5523539


ח ג ש מ ח !