חפש בעלונים קודמים

כב' בחשון תשס"ט 21.11.2008

עלון מס' 44 (3717) כב' בחשון תשס"ט 21.11.2008


הערב בחדר האוכל
בשעה 21:30 המופע:
עיניים שלי
ערב של שירה יוונית עממית וקלאסית
בביצוע מיטב זמרי עין שמר, בנות מקהלת הקיבוץ הארצי
ובליווי נגנים מלהקת פרח אדום

כבר הצלחנו...

ההדים על מופעי הזמר שלנו הגיעו לסביבה
ולכן נענינו לפניית המועצה להשתתף איתנו בהפקת הערב.
הערב, לכן, פתוח לתושבי המועצה.





פותחים שבת

לפני שבוע, בהקשר לפרשת "וירא" בה מופיעים מלאכים רבים שרנו שירים על מלאכים.
בין השירים הגישו אמיתי ששון וזמיר גולן את "בדקה אחת שפויה", קובי וענה זימרו על "אנאבל לי", דלית איזנברג שרה את "ארץ ישראל יפה" ומירי גרוסברג ניגנה את "דמעות של מלאכים". חן, חן לכל הנגנים והזמרים.

את פרשת "וירא" דרש בגישה חילונית אקטואלית אבישי גרוסמן שאמר שסיפורי הפרשה הם בעלי מימד אוניברסאלי ועוסקים בסוגיות אנושיות הרלוונטיות גם היום.

הוא הביא בפנינו את הסיפורים המרכזיים של הפרשה ודן בלקחיהם העכשוויים:
1. סיפור שלושת "האנשים" (המלאכים) המבשרים על הולדת הבן: למרות שאברהם אינו יודע מי הם אורחיו ומה מטרת ביקורם אצלו (הם אינם נראים כמלאכים), הוא מקבלם בכבוד רב ומגלה אמון לזר, ולשונה... יש כאן העדפת מימד האמון לפני מימד החשדנות בקבלת האחר.
2. הויכוח של אברהם עם אלוהים לפני השמדת סדום ועמורה: אברהם היה מוכן להיאבק על האמת שלו אפילו עם אלוהים כדי שאנשים שלא עשו כל רע לא יענשו בגלל חטאיהם של אחרים. ציין שסיפור זה מעלה גם את השאלה: באיזו מידה אנו מענישים ציבור שלם בגלל שהוא מתגורר באותו מקום שבו מתגוררים אלה שחטאו כלפינו... (ענישה קולקטיבית).

3. מעשה בנות לוט באביהם – גילוי עריות: נעשתה כאן עבירה על איסור חמור מאד על פי היהדות רק על מנת להשיג את המשכיות המשפחה. כדי לקיים עַם או מדינה חייבים לפעמים לעשות מעשים שהם בבחינת מעבר על טאבּוּ – כמו מלחמת אזרחים, מלחמה בין בני אותו עַם על דרכי פתרון פוליטי, לדוגמה: המאבק בינינו לבין המתנחלים.

4.גירוש הגר וישמעאל אל מותם בניגוד לרצונו של אברהם – הדילמה שעולה כאן היא באיזו מידה נכנעים לקנאה עזה המניעה קונפליקט בתוך המשפחה וגורמת לפגיעה קשה באחד או יותר מבניה.

5. עקדת יצחק – הינה סמל של נכונות של אדם מאמין לקבל את הוראת אלוהיו או לעיתים את הוראת מנהיגיו לבצע דברים שהם בלתי אנושיים בעליל כמו למשל הקרבת הבן.
מסקנתו של אבישי הייתה שאין להגיע לשלב מוחלט של אמונה באלוהים או במנהיגות בלי להשאיר מקום לסָפֵק ולהצגת סימני שאלה.

והשבוע, עקב ה"ערב היווני" לא נקיים את "פותחים שבת".

ש ב ת ש ל ו ם



שכחתי...

בראיון אתי בעלון, שכחתי לציין
את תרומתה של מרים שנפלד
שלקחה על עצמה את ארגון
מבצע "הקש בדלת" אצלנו ועשתה זאת כדרכה, ביסודיות ובטוב טעם.

י ר י ן כ ץ


הזמנה לכנס
אקולוגיה כמנוף לדו קיום

יתקיים בחממה
ביום שישי 5.12.08
בין השעות 9:00 - 12:30
הכנס יעסוק בשיתופי פעולה בין יהודים
וערבים בנושא איכות הסביבה בישראל

מנחה: אריאלה רינגל הופמן

המושב הראשון יעסוק - באזור מנשה
ואדי עארה כמודל ארצי לדו קיום.
מושב שני – עשייה משותפת ירוקה.
מודל החממה האקולוגית לחינוך סביבה
ודו קיום.

כ ו ל ם מ ו ז מ נ י ם


מכירה של
חזיות ולבני נשים
תתקיים ביום א' 23.11.08
במחסן הבגדים
משעה 16:00 עד 18:30







נ י א ג ר ו ת
חברים שבדירתם ניאגרות מהדגם הישן, עם ידית אחת בלבד, מתבקשים לשים פתק בתא הדואר שלי.
דגם זה של ניאגרות גורם לבזבוז מים יקרים - לפיכך בכוונתנו להחליפם.
אנא הירשמו בהקדם.
נאוה גור



איגלו עברו לביתם החדש
בפארק התעשייה בקיסריה.
ב ר כ ו ת ו ב ה צ ל ח ה !







נלקחו בטעות...
אופני גבר גבוהים שחורים עם פדל אחד אלומיניום והשני מברזל מליד האופניה. במידה וראית...
תודה
מליק



טלפונים חדשים
ביום חמישי, 27.11.
בין השעות 9:00 ל- 12:00
במועדון לחבר,
יחולקו הניידים החדשים
שהוזמנו בתערוכה.

ע ו ז י


הכספונט

הכספונט הותקן בכלבו וניתן להוציא ממנו כסף החל מיום ראשון הקרוב, בשעה 8:30 בבוקר.

במשיכה אחת ניתן להוציא עד 800 ₪
ובסך הכל בחודש – עד 2,500 ₪.

המעוניינים בסכום גבוה יותר – יזמינו מנחמה.
* * *
כל משיכה מחויבת ב- 3 ₪.

מי שברשותו כרטיס אשראי, אך אינו זוכר את מספר הקוד הסודי, בעזרתו מוציאים כסף – מוזמן לחיה חרודי עם כרטיס האשראי – ולאחר מספר ימים יקבל את המספר.

במקרה של תקלה – יש לפנות לנחמה רימון.

י ג א ל ק.





מקום של יוגה
שיעור חדש ב"מקום של יוגה": יוגה לנשים בהריון עם קיה קרנברג, ימי ד', בשעה 17:35.
לפרטים נוספים - 077-2112272.

תתכוננו - יום תרגול פתוח - שיעור בזרימה עם מורות המקום - יתקיים ביום שבת, 29.11 - כולם מוזמנים! פרטים מלאים בעלון הבא ועל לוח המודעות.
ה נ י


ע מ י ת ד ג ן
מנהל הקהילה

כתובת המייל של עמית –
kehila@ein-shemer.org.il
עובד אצלנו בימים ב' ד' ה'.

ניתן לקבוע פגישות – דרך נגה במזכירות .

ת ר ו מ ה
לפנייה למפגרים בבנימינה נחוצים צעצועים ומשחקים לילדים עד גיל 7 : פאזל, קוביות, משחקי זיכרון, אופניים – רצוי על שלושה גלגלים ועוד.

לדירת הכשרה נחוצים מכשירים לבית, כמו קומקום חשמלי, טוסטר וכדומה.

אפשר להביא לחדר עלון.











לערב היווני דרושים
מתנדבים
לסידור חדר האוכל לאחר ארוחת הערב.
ובחזרה לאחר המופע.
מוזמנים שוחרי זמר יווני, שוחרי תרבות ושוחרים בכלל.
ת ו ד ה ל כ ו ל ם .
חיים ח.



בשעה טובה
הלוח האלקטרוני
מחדש הופעתו
אחראית עליו
גלי יגודה!!!




מ ו ע ד ת
ב ר י א ו ת

חברים שאלו מהו המכתב שקיבלנו בקופ"ח כללית עם מספרים ועלויות.

ובכן מדובר בדו"ח חצי שנתי המפרט את עלות הביטוח המושלם של כל אחד מאיתנו.
מה לעשות עם זה? אז אפשר לקרוא ולהעריך את ההשקעה של הקהילה בביטוח הבריאות שלנו..
אפשר גם לקרוא - להמשיך הלאה בחיים. שתי האפשרויות טובות לבריאות.


אנחנו על סיפה של שנת 2009.
כפי שהבטחנו בעבר - אנו מזמינים חברים וחברות להביא לידיעת ועדת בריאות עדכונים או שינויים שלדעתם יש מקום לדון עליהם בסל הבריאות.
אתם מוזמנים לעשות זאת בכתב לתא של ועדת הבריאות. ואל תשכחו לחתום כדי שנוכל להזמינכם לישיבת הועדה שתדון בפנייתכם.

אם עדיין יש שאלות או הבהרות לגבי הביטוח המושלם - אנא פנו בכתב בציון ת.ז. שלכם.

נירה כהן



נשמט בטעות

לפני שבועות מספר דווח בעלון על התוצאות החצי שנתיות של תאגידי הקיבוץ. בשוגג נשמטה תרומת ענף סל הפקות לחצי השנה הנ"ל.

באיחור אמנם, ברצוני להוסיף את הנתונים הבאים:
סל הפקות סיימה את המחצית הראשונה של 2008 עם קיטון של 8% בהכנסות לעומת 2007.
לעומת זאת גדל הרווח הנקי בתקופה בהשוואה לאשתקד ב-350% .
ב8 חודשים לשנה נמשכה מגמת השיפור ברווח לעומת זאת גדל הרווח הנקי בתקופה בהשוואה לאשתקד ב-350% .
ב8 חודשים לשנה נמשכה מגמת השיפור ברווח לעומת 2007 אם כי ההפרש בין השנים הצטמצם".
עודי




תזכורת...
המעוניינים
בקבלת העלון
בדואר האלקטרוני -
יכניסו את
כתובתם
או כתובת
ילדיהם
לתא הדואר
של העלון.

נורית משיח


___________________________________________________

ערכות לדם סמוי
מי שברשותו מעטפה
לבדיקת דם סמוי ואינו עושה
בה שימוש, מתבקש להביאה
למרפאה.
זה דבר יקר מאוד...


¬¬¬¬¬¬¬¬___________________________________________________






חורף ח כ ם וחם

ההרשמה בעיצומה!
שימו לב למספר עדכונים:
☺ החוג של שמרית ספקטור - תרגול צ'י קונג, נשמט מרשימת החוגים של המחזור הראשון שהופיעה בעלון האחרון. פרטים על החוג מופיעים בחוברת.

☺ החוג של יאיר קצנלנבוגן - לימוד והכרת "אקסל" למתחילים, יתקיים בימי רביעי בשעה 18:30 ולא כפי שפורסם בחוברת.


☺ החוג של אדם זרטל - תחת שמי היאור, יתקיים בימי שני בשעה 19:00 ולא כפי שפורסם.

מהרו להכניס את פתקי ההרשמה לתיבת חורף חכם בחדר הדואר
עד יום שלישי הבא 25.11.08.
אל תפספסו את ההזדמנות ללמוד ולהעשיר עצמכם כאן בבית!


ו ע ו ד -
מחפשת אחר מתנדב/ת שילווה את ויק סלע, דייר מבית דורות היושב בכיסא גלגלים לחוג של אדם וכן לחוג של נורית קישיק.
נא לפנות לנילי.






שיחות עם בנים ובנות שעזבו את הקיבוץ

מה הם עושים, האם הם קשורים לעין שמר – האם היו רוצים להיות קשורים?
איך הם רואים את החיים בקיבוץ של פעם, והיום?
איך השפיע החינוך הקיבוצי עליהם, והאם יש להם תובנות שברצונם להעביר לחברי עין שמר ובכלל.

ו ה פ ע ם ע ם -







שלומית אלפרוביץ - רוז'נסקי

מקמי את עצמך בבקשה, למי שאינו מכיר אותך - בת של מי את ומי הם חברי קבוצתך בעין שמר?
אני בת של נחמה ונחמיה אלפרוביץ, עוד מעט יום השנה הראשון לפטירתה של אמא שלי. גדלתי בקבוצת אלון ב' יחד עם רעיה האולינג ואילן בורלס ועוד... נקראנו כך בגלל שחלק מילדי הקבוצה הם בנים של קבוצת אלון הראשונה.

באיזה שלב של חייך עזבת את הקיבוץ? היכן את גרה ומה את עושה? מהם התחביבים שלך?
אחרי הצבא למדתי הוראה באורנים. חזרתי לקיבוץ ולימדתי במשך שנתיים את קבוצת "שקמה" (עומר גבע, זוהר יריב, מושיקו אבלגון וכו') אחר כך יצאתי לפעילות בקבה"א, הכרתי את בעלי דני ועזבתי את הקיבוץ.




עבדתי ב"שבוע בקבה"א", בצוותא, בחברת כרטיסים "הדרן קסטל" בקרנות ההשתלמות של המורים, ומזה 13 שנה אני עובדת באונ' הפתוחה, אחראית על מלגות סיוע לסטודנטים. זוהי עבודה שאני אוהבת ומעבר לה התחביב העיקרי שלי הוא קריאת ספרים. אנחנו גרים בת"א בתוכנית ל'.
דני בעלי הוא הטכנולוג הראשי של גלידות שטראוס, יש לנו בן בגיל 21, שמו ארז והוא משרת בחיל הים. מיכל בת 19 עושה שנת שירות בעמותת "אלון" – מדריכה ילדים אתיופים בלוד – אחר כך תתגייס לצבא.

האם יש לך קשר עם אנשים שהיו בעברם בעין שמר?
אתם משוחחים הרבה על הקיבוץ?
כן בהחלט. יש לי קשרים עם מינה גת ועם בני הכיתה שלי, בעיקר עם תלמה עצמון-כרמין. הקבוצה שלנו אלון, משתדלת להיפגש לפחות פעם בשנה. יש לי קשרים גם עם אחרים, מבוגרים וצעירים ממני מעין שמר וכאלה שעזבו. אני יכולה להעיד על עצמי שאני מאוד מחוברת לקיבוץ ולאנשים, מאוד מעניין אותי מה קורה בעין שמר. אני אוהבת לבוא לכאן, לפגוש אנשים, ויחסית אני די מעורה. אני קוראת את העלון כל שבוע ומחכה לו בקוצר רוח.
אני מלווה את הקיבוץ עם השינויים שהוא עובר, ושואלת את עצמי איך אני הייתי מרגישה ואיזה עמדה הייתי נוקטת.

בכלל אני מרגישה את עצמי כקיבוצניקית, זה הבסיס שלי. בכל מקום אני מציינת את זה בגאווה. יש בזה מעבר לציון המקום שבו נולדתי, משמעות של חינוך וערכים עליהם גדלתי ושאני מאמינה בהם: כבוד האדם באשר הוא, יושר, צדק וצורך להגיד את דעתי תמיד. התכונות האלה לא תמיד לטובתי – הרבה פעמים במקומות עבודה זה לא מובן מאליו ולא תמיד אוהבים את זה. אבל אני חושבת שכך צריך לנהוג.

איך נראה לך בראי הזמן היחס אל הילדים בקיבוץ? הלינה המשפחתית?

אינני מהממורמרים שחשים שעשו להם עוול איום. הלינה המשפחתית התאימה לתקופתה ודור ההורים ראה את הדברים אחרת. ההורים שלנו היו אנשים סגורים. אצלנו בבית למשל, לא דיברו על רגשות – שזה הגורם הכי מעצב עבור הילד, ובמובן מסוים הלינה המשותפת הייתה טובה לתקופתה ולחלקנו אפילו עשתה טוב – האפשרות של חיים בתוך חברת ילדים תוססת ושמחה. למרות, שבתור ילדה קטנה רציתי לישון אצל ההורים והתגעגעתי לחום של הבית. במיוחד היה לי קשה לצאת בחורף מהבית החם אל בית הילדים הקר.

בראיה ממרחק השנים, יש לי כמעט רק דברים טובים לומר על הקיבוץ. היו לי מורות לחיים וזו הזדמנות לסגור חוב עם שלומית תומר – שהייתה המורה שלי בבית ספר היסודי והרגשתי שהיא חצי אמא שלי, יכולתי לדבר איתה על דברים שלא דברתי במקום אחר. בגיל התיכון הייתה זו עדה גבע, גם רבקה גורפיין הייתה מאוד משמעותית בשבילי מבחינת העשרת עולמי. אבל היו עוד: החברות של אמא שלי, חנה בן אשר ואהובה הרץ שהיו משמעותיות בשבילי כאדם צעיר ועוד חברים רבים אתם היו לי מפגשים במרוצת השנים. ככלל - זכיתי לסביבה חמה ותומכת, וגם בשנתיים שהייתי מורה הרגשתי פרגון מההורים והילדים ועד היום בשבילי עין שמר זה ממש בית.

בשלב הראשון כשעזבתי לעיר, היה לי קשה כי אף אחד לא הכיר אותי...
מצד שני מצאתי שהחיים מחוץ לקיבוץ מאוד מחשלים ומחזקים. הנוחות של הקיבוץ מרדימה, לא מאתגרת – והכורח לעשות את הדברים לבד אתגר וחיזק אותי.
הערכים הבסיסיים שקיבלתי בקיבוץ עזרו לי ברוב העבודות: חריצות, יושר, הגינות. גם ההסתכלות על מה שנמצא מחוץ לחצר הקיבוצית חשובה בעיני – ולכן אולי הבת שלי נמצאת היום בשנת שירות. גם חינכו אותי להיות "ראש גדול" ולא לפחד לומר מה שאני חושבת. אני שלמה עם תכונות אלו ומאד מאמינה בהם, אבל לפעמים גם משלמת מחיר על כך...

היום יש לי תחושה שבמקומות העבודה מחפשים את ה"יס מן" זה שמוכן לבצע מה שמבקשים ממנו, וכדי "להצליח" ולהשיג דברים עליך להיות תחרותי ולוחמני. אני חייבת לומר שאין לי את התכונות האלו.
בתחום הזה הקיבוץ אולי נכשל, כי החברה הקיבוצית ביקרה את מי שהיה יוצא דופן והתבלט וע"י כך דחפה לבינוניות ולסטנדרט ממוצע ולחוסר שאפתנות. הרגשתי שגם ההורים שלנו לא התעניינו יותר מדי בלימודים ולא דחפו להישגים ולהצלחה.

איך את רואה את בית דורות?
אני רואה את בית דורות כנכס מדהים, עושים שם עבודת קודש, בזכותם אמא שלי חיה הרבה שנים.
בקשר לדירוניות – מצד אחד זה ברכה וגאווה שעין שמר בנו אותם, שכן זה נותן פתרון של כבוד ונוחות למי שעדיין לא במצב סיעודי, מצד שני נדמה לי שכרגע הם נופלים קצת בין הכיסאות מבחינת כתובת שמרכזת את כל הטיפול בהם. אבל אני בטוחה שמקבלים גם שם את הטיפול הכי טוב האפשרי.


האם בקיבוץ היית ממצה את כישוריך יותר?
אין לי ולא היו לי שאיפות להיות "משהו". בכל העבודות שעבדתי מצאתי עניין. הטיפול במשפחתי והעיסוקים שלי הספיקו לי ואין בי אמביציות גדולות. יכול להיות שגם זה חלק מהחינוך הקיבוצי ואולי זה גם משהו מהבית....העולם היום נעשה מאד תחרותי ובנושא זה אני לא מקנאה בילדים שלי...
קשה לדעת מה הייתי עושה אם הייתי בקיבוץ. מצד אחד אני מאד מעורבת ואכפתית, מצד שני אני חוששת שהביקורתיות בקיבוץ הייתה חוסמת אותי ועוצרת מבעדי למלא תפקידים ולקחת אחריות – בגלל רגישותי לביקורת והרצון להיות תמיד בסדר... (משהו מאד חזק בחינוך הקיבוצי...)
בתחום הזה הרבה יותר קל לי בעיר; העצמאות והעובדה שאיני צריכה לתת דין וחשבון לחברה, אלא רק לעצמי ולמשפחתי.
דרך הקריאה בעלון אני מלווה היום את הדילמות המורכבות על השינויים ומקווה שתימצא הדרך לקבל החלטות בלי לשלם עליהם מחיר יקר מבחינה חברתית.

היית רוצה להיות מעורבת יותר? לתרום באיזה שהיא צורה?
אם יש משהו שאני יכולה להיות מעורבת בו – אשמח לעשות. אבל נראה לי שזה יכול לעצבן להציע הצעות מבחוץ...
כבר שש וחצי שנים אני מבקרת מדי שבת יחד עם דליה אחותי את ההורים ועתה את אבא. אני חוששת מהיום שלא יהיה לי את מי לבקר. שלא יהיה לי קשר עם הקיבוץ, ואני מניחה שגם אחרים מרגישים כמוני. הלוואי שהיתה איזו מסורת של מפגשי בנים שאין להם משפחה בעין שמר ורוצים
מהו הקיבוץ האידיאלי בעיניך?
כזה שכל אחד אחראי לפרנסתו, אבל מקיימים תרבות משותפת, סביבה אסתטית, חינוך ערכי וערבות הדדית עד כמה שאפשר מבלי ליצור סתירה ביניהם. לתת תמיכה אנושית בשעת צרה ומצוקה אבל פחות התערבות בחיי הפרט מכפי שהיה פעם.

תודה לשלומית על השיתוף – ראיינה נורית משיח

¬¬¬¬¬----------------------------------------------------------------------------------------





ש ת י ק ת ה כ ב ש י ם

(משנה) בתקופה הקרובה תובא לקיבוץ הצעת צוות השינוי. את הצעותיו קראנו בעלון. מתברר, שהכיוון הוא אחד, חד וברור: שכר דיפרנציאלי מלא ומוחלט בעין-שמר.

במסגרת ההתנהלות הלא שקופה בכיוון זה, נעשו בקיבוץ לאחרונה מספר מהלכים בלתי הפיכים, שחלקם לא תקינים ומנוגדים לנהלים עליהם החליט הקיבוץ, הנוגעים לבחירת ממלאי תפקידים מרכזיים, במיוחד כשמדובר בשכירים שאינם מוכרים לחברי הקיבוץ.
א. "המינוי" הראשון היה של מוביל צוות השינוי – שמונה, ולא נבחר באישור הקיבוץ(!) – בזכות "אמתחתו" – הכנסת השכר הדיפרנציאלי בכמה וכמה קיבוצים.
ב. רכז הקהילה נבחר ברוב זעום, לאחר שהובא להצבעה כמועמד יחיד, בניגוד להחלטה להציג שני מועמדים לבחירה (בטענה הלא מכובדת, שאין מועמדים אחרים...). הוא הכריז בשיחה, "שהוא עובד רק בקיבוצים שבהם מתרחש, או עומד להתרחש – השינוי הדיפרנציאלי". כמובן, לא נמסר בשיחה מה קרה בקיבוץ הקודם בו עבד ומדוע הסתיימה עבודתו. הוא התחיל את עבודתו כאן מיד לאחר ההצבעה, מבלי להותיר לחברים אפילו שהות של שבועיים לערער על בחירתו (והיו חברים שרצו לערער על בחירתו!). בפני מש"א הובאו גם הצעות למועמדים אחרים, בעלי אוריינטציה שונה, אבל הם בחרו רק ברכז קהילה דיפרנציאלי.
מדוע לא הובאו לשיחה שתי הצעות לפחות, כדי שהציבור יוכל לבחור?!
מישהו, כנראה, אי שם למעלה, החליט על דעת עצמו, שניתנה לו הזכות לחשוב ולהכריע


בשביל כל החברים, בניגוד לכל ההצבעות האחרונות בקיבוץ – וכבר קבע בשביל כולנו, שהשינוי בכיוון הדיפרנציאלי הוא היחיד האפשרי, והוא מפעיל סמכויות שלא ניתנו לו על ידי ציבור החברים בקלפי ומכוון לכך את כל המהלכים.
א. מעולם לא הוחלט על כך. להפך, במשאל האחרון (עוד בתקופת פאולה) התוצאה החד-משמעית של הסדנאות היתה רצון בקיבוץ שיתופי עם שינויים. גם היום, להערכתי, לפחות חצי קיבוץ, אם לא יותר, מתנגד לשכר דיפרנציאלי כשיטה.
ב. ראוי לדעת, שיש אלטרנטיבה היום לשיטה הדיפרנציאלית כפשוטה, ויש הרבה חידושים אפשריים גם בקיבוץ השיתופי. כמה מהם אפילו בוצעו אצלנו בהצלחה, כמו למשל התאגוד וחלוקת הדיווידנד לפי וותק.
ג. בניגוד לכל התחזיות השחורות על הדעיכה הצפויה, קהילת עין-שמר דווקא עולה ופורחת כלכלית, חברתית ותרבותית.
כדי שלא נצטער בעתיד ולא נצטרך לומר אחר-כך: "לא ידענו", מובא כאן קטע קצר ממאמר של אמוץ גולן, חבר רמת הכובש, המתאר את הנעשה בקיבוצו לאחר ה"שינוי" (אולי ראוי להיזכר בהקשר זה חבר אחר מרמת הכובש, שהרצה אצלנו לפני חודשים אחדים וסיפר לנו על נפלאות השינוי הדיפרנציאלי שחולל שם):

מרודפי צדק לרודפי בצע
"אני רוצה לתאר את המציאות העגומה בקיבוצי, שעבר את תהליך ההפרטה, ובכך יצר מציאות קפיטליסטית ארכאית, שמזכירה את ימי המהפכה התעשייתית בראשית המאה שעברה, ומותירה את החבר ללא זכויות עובד, ללא זכויות עבר וללא זכות ערעור על מהלכים המופעלים כלפיו.
יואל מרשק כותב ברשימתו ומציע פער שכר מכסימלי של 1:2. אצלנו לא ניתן כלל לדעת, ואפילו לא לשער, את גובה פערי השכר, משום שהכל חסוי.
(ואצלנו, בעין שמר, האם אתם יודעים את פערי השכר? למיטב ידיעתי, לפי התמחיר המוצע, היחס בין מנהל ו"פועל פשוט" הוא 1:10. ע.א.).
מה שקרה לנו, שהפכנו מרודפי צדק לרודפי בצע; מחברה שוויונית לחברה שבה מעטים מתעשרים על חשבון מה שיצרנו וצברנו יחד במשך שנים; מחברה צודקת יחסית לחברות אחרות – לחברה של קליקות וחמולות שמכתיבות לנו את החיים, מבלי יכולת להתגונן ולהשפיע על אורחות חיינו".
חברים. קראו היטב את השורות הללו ועיינו בהן מחדש לפני שאתם מרימים ידיים בהצבעות בשיחת קיבוץ, או משלשלים פתק לקלפי – מסונוורים ומולכים שולל ע"י משיחי "גן העדן" הדיפרנציאלי המובטח.
שתיקת הכבשים של הרוב הדומם כבר הובילה הרבה חברות לחורבנן. עלינו לתבוע מממלאי התפקידים לקבל בקלפי את האישורים הנדרשים מכלל החברים בקיבוץ לצעדים חד צדדיים שהם נוקטים, ולקדם את הקיבוץ לכיוון של שינוי בדרכים של הסכמות פומביות, בהתאם להחלטות משותפות של כולנו.
עלי אלון


___________________________


לפניכם תגובה להתנצלות הנהלת הקהילה שפורסמה בעלון לפני שבועיים. נכתב לעלון בשבוע שעבר ומסיבות טכניות נדחה בשבוע.

על ההתנצלות. בעקבות התנצלותם של המזכירה-רקפת, היו"ר הכלכלי-עודי, ומנהלת משאבי אנוש-רוני, על דברים שנאמרו ופורסמו בדיון על המשך כהונתו של רכז המשק-יואב, נשאר רק לראות אם גם בעתיד כשחבר קיבוץ "מן השורה" ייפגע מדברים שנאמרו עליו או שנעשו כלפיו, יצאו להגנתו בעלי תפקידים מרכזיים בקיבוץ? האם לויאליות ורגישות זו שהופגנו עתה שמורה רק ל"אחד מאיתנו" ממלאי התפקידים? למען הסר ספק מעת לעת ולפי כל דין תמיד חובה על כולנו לנהוג כבוד הגינות ויושר כלפי כל חברי הקיבוץ וממלאי התפקידים. מליק

תגובת צוות תיאום –
דבריו של מליק מקובלים עלינו ביותר, רק נזכיר כי מי שאחראי להשגיח על הסגנון והתוכן של מה שנכתב בעלון הוא ועדת אתיקה, ולא בעלי התפקידים.
לגבי דבריו של בני – נושא הלול טופל בעבר על ידי כמה וכמה בעלי תפקידים. התנהלותו של יואב בהקשר זה היתה בגיבוי הנהלת הקיבוץ ולקידום האינטרסים של עין שמר.





זה שעולה וזה שיורד

קיבוץ הוא חברה חיה המשתנה ללא הרף. לא דומה הקיבוץ של שנות השלושים לזה של שנות הארבעים ולא דומה זה של שנות הארבעים לקיבוץ של ימינו אלה.
שני צירים מרכזיים המהווים את העדנים עליהם מושתתת החברה הקיבוצית לא השתנו. האחד, שמירה על העיקרון של שיוויון ערך העבודה, כלומר כל עבודה או תפקיד מכבד את הנושא בו באותה מידה. והשני, חלוקת משאבי הקיבוץ מתנהלת על פי הצרכים של החברים כפי שהם נקבעים מעת לעת על ידי המוסדות הנבחרים של הקיבוץ.

במהלך עשרות שנים משתנה הקיבוץ בהתאם לרצונם של רוב חבריו. החיים זורמים, הרצונות משתנים, והשינויים באים בעקבותיהם. זהו שינוי תהליכי המקפיד להמשיך ולקיים את עקרון הציר, הנשען על התפיסה הסוציאליסטית המצפה מכל אחד לתרום לחברה לפי יכולתו ולקבל לפי צרכיו. וכל זה בהתאם ליכולתו של הקיבוץ.

אין ספק שבשיטה הקיבוצית הקלאסית יש פגמים. יש צורך בתיקונים והתאמות. אבל האם הגיע הזמן לעבור משינוי תהליכי לשינוי מהפכני? האם עלינו לנטוש את רעיון שיוויון ערך העבודה וחלוקת משאבים על פי צרכים ולהחליפם בשיטה המבוססת על מתן שכר דיפרנציאלי שגובהו נקבע על ידי תמחור הבנוי על השיטה הקפיטליסטית הנוהגת בישראל? כלומר, האם ראוי שמי שלפני שמו מופיעה המילה מנהל יתוגמל יותר מאשר מי שלפני שמו לא מופיע תואר זה? או מי שרכש לעצמו תואר אקדמי יתוגמל בגין תוארו זה? האם עובדי השדה המזיעים תחת השמש הקופחת או נרטבים בגשם היורד עליהם, או המורים והמטפלות העמלים בשדה החינוך לסוגיו, יתוגמלו פחות מאשר המנהלים לסוגיהם?

חיוני שכלל החברים יאמרו את דברם. האם רצונם הוא להמשיך בתהליך שינוי איטי תוך שמירה על עקרונות היסוד של הקיבוץ הקלאסי או לחילופין, לבצע מהלכים מהפכניים שעיקרם נטישת הניסיון לנהל חברה על פי ערכי היסוד הישנים, אלה שהנחו אותנו עד ימינו אלה.

החברה הקיבוצית היא יצירה עדינה, מורכבת, חיים בתוכה חברים השונים האחד מהשני, חברה בה מתנהל מאמץ מתמשך לעצב חברה הבנויה על אדנים של צדק. ולכן, כל טלטלה העוברת עליה נוגעת בעולמם הפנימי של החברים החיים במסגרתה.

אני תומך בהמשך השינוי התהליכי. עלינו לאתר את הצרכים המשתנים ולנסות לתת להם את הפתרונות הטובים האפשריים. מצאנו כאלה בעבר ובקנה מצויים פתרונות נוספים.
יש להימנע ככל האפשר מקבלת החלטות שיפגעו בתחושת השותפות של "זה שעולה וזה שיורד". בתקופה הקרובה, תקופה שלא תהיה קלה, לתחושת היחד והאחריות המשותפת יש ערך חברתי וכלכלי גדול.
אבישי גרוסמן








דירה למסירה

בקיבוץ יפה בין מטעים ושדות
עומד בית עם חדרים חלונות ומרפסות
את הבית עזב הדייר הקודם
והלך במקום אחר להתאכסן
על מסמר מעל הדלת נקבע שלט
"הדירה למסירה"
והנה בשבילים במדרכות ובכבישים
אל הבית באים דיירים מתעניינים
הראשון מוצא פסול בשירותים
השני בחלונות
השלישי בבטון ובקורות
והרביעי מוצא פסול
בשכנים שממול...
באו האלונים בדקו החדרים בדקו השכנים ואמרו:
רואים אנו כי נוכל לחיות ביחד
בחברה טובה בשלום ובנחת
מעט שינויים נכניס לחדרים בתריסים ובמנורות
ונתאים אותו לשנים הבאות
נרתמו בעלי המלאכה
זה נותן עצה וזה תכנית
זה קירות מזיז
וזה פרגולה מרכיב
כאמור שילבו כולם ידיים
תרם כל בעל מלאכה את חלקו
והפכו את החלום למשהו שאפשר לגור בו
לשביעות הדיירים המביטים אל הדורות הבאים
וכך שוכנים האלונים -
לכל אחד פינה משלו ומיטה
ובעלי המלאכה נהנים מהיצירה
(גם ברז בפינה עוד ישקה את הגינה)
מה נשאר להגיד
חשובים הקירות חשובה התקרה
חשובים המדפים אבל החשוב מכולם
מה שביניהם – האנשים
וכך בקיבוץ יפה בין מטעים ושדות
עומד בית עם חלונות ומרפסות
ובבית גרים כבר היום
דיירים טובים בחיי שלום

ו.דירות+לאה גולדברג














אנשים יקרים ! בשורות טובות 

שוק ההחלפות בכרכור יוצא לדרך !!!

השוק יתקיים בדרך הבנים 126 בכרכור,
ביום שישי האחרון של כל חודש,
בין השעות 10:00-16:00

לכן השוק הראשון יתקיים ב 28/11/08

יש לכם חפצים מיותרים בבית? אתם מוזמנים להביא אותם אל השוק.... בגדים, כלי מטבח, מוצרי אלקטרוניקה, נעליים, תיקים, משחקים, ספרים... כל דבר ששוכב לכם סתם בארון ...

גם אם אין לכם דבר למסור, אתם ממש מוזמנים להגיע אל השוק, ופשוט לקחת מה שאחרים הביאו...

השוק פועל על פי המודל המוצלח של "שוק ההחלפות בנהלל". הוא נועד להוות תחליף שפוי לתרבות הצריכה הבעייתית אליה נקלע עולמנו. השפע כבר קיים אצלנו, והמפגש החודשי הזה יאפשר לנו לחלוק בו בצורה מקסימה... חוויה שכולה טוב ....

במקום תהיה פינת ישיבה תחת עץ התות...ניגונים, ופינת שתיה... כדי שנוכל לחגוג את השפע בטעם טוב..

ניתן להביא פריטים ביום השוק, או להניח אותם במחסן בדרך הבנים 126 בזמנכם הפנוי. פשוט נכנסים רגלית בשביל הכורכר, ובקצה שלה מצוי המחסן
(נא לא להכנס ברכב בשביל הכורכר כדי לא להפריע לשכנים)

כניסה לשוק תעלה 10 ש"ח לכיסוי ההוצאות * הפריטים הנותרים בתום השוק נמסרים באהבה לנזקקים

אם צפוי גשם תוכלו לברר איתנו טלפונית אם השוק מתקיים
סיון: 052-8432553
שושנה: 054-6511717

בואו נדאג לעולמנו... ולקיומנו .... אמן אמן



עידכון
מהנעשה בצוות שינוי

בחודש האחרון עבד הצוות על שני תחומים עיקריים: חינוך ובריאות. לצורך כך צירפנו לדיונים את החברים המופקדים על התחומים השונים, והסתייענו בתקנונים קיימים, כגון סל בריאות.


הדילמה המרכזית שליוותה את הצוות בשני התחומים היא, עד כמה לסבסד את שירותי הבריאות והחינוך. מצד אחד, מדובר בשירותים חיוניים, נחוצים לכל, מצד שני, גם בתוכם, מתברר, יש הרבה אפשרות ורצון לבחירה. ככל שהסבסוד גבוה – כך מובטחת רווחת החברים בתחומים אלה. מצד שני – גדל עול המסים וקטן חופש הבחירה.

פתרון אחד שנבחן הוא "תקרת הוצאה": קביעת גבול הוצאה למשפחה על נושא מסוים. לדוגמה: להפריט את הבריאות, אולם לקבוע שמשפחה לא תוציא יותר מאחוז מסוים מהכנסתה הפנויה על בריאות. כל סכום מעבר לתקרה – ימומן על ידי הקיבוץ.

עוד פתרון – הבחנה בין שירותים חיוניים לכאלה הניתנים לבחירה. לדוגמה: מימון מלא של תרופות כרוניות לעומת הפרטה מלאה של תרופות ללא מרשם. חלק מהאבחנות מצויות כבר בסל הבריאות 2008. אחרות יש להוסיף.

צדק או יעילות? ככל שרוצים להשיג מערכת "צודקת" יותר, כך מתרבות הדרישות הביורוקרטיות (פתקים שצריך להגיש, ועדה שצריכה לאשר, על פי תקנון...) מצד שני, ככל שרוצים "לפשט" את המערכת, כך יש חשש שאנשים ייפלו מבעד לחורי רשת הביטחון...

עוד דילמה: כיצד להתיחס למערכות מרכזיות? מצד אחד, רפואה קהילתית או חינוך בלתי פורמלי מחייבים החזקת מערכות אירגוניות (תקציב, כוח אדם) שמכבידות על תקציב הקהילה. מצד שני – האם ניתן לתאר קיבוץ ללא מערכת חינוך קיבוצית? האם אנו רוצים לוותר על מערכת הבריאות הקהילתית שלנו?

ודילמה נלווית: האם ניתן לשמר את המערכות המרכזיות כמערכות אלקטיביות, כלומר, שכל חבר יחליט אם להצטרף לביטוח שיניים או אם לשלוח את הילדים למרכזים? מצד אחד, אלמנט הבחירה מבטא חופש אישי ומחייב את המערכות להתייעל ולהתיחס
ל"בקשות הקהל", מצד שני, מדובר במערכות שזקוקות לאורך נשימה ותקציב יציב, ויתקשו להתאים את עצמן לביקוש משתנה. יתר על כן, הבחירה עלולה להביא לכך שחברים יוותרו על שירותים חיוניים בגלל מצוקה כלכלית.
ובמיוחד לגבי חינוך: האם לסבסד פעילויות מסוימות, על מנת לעודד את הילדים והוריהם לבחור בהן? לדוגמה: השומר הצעיר, המוסד החינוכי... מצד אחד – הסבסוד מבטא מערכת ערכית. מצד שני – האם יש לנו עדיין ערכים משותפים? לפי עיקרון ההפרטה, כל אחד בוחר מה שמתאים לו – ומשלם בהתאם.

מימון: התלבטנו רבות בין אופני מימון שונים לשירותים שאנו מעוניינים לקיים. האם הם ייכללו בתוך המס האחיד של שירותי הקהילה? או בתוך המס הפרוגרסיבי הנגזר מגובה ההכנסה? או מביטוח פנימי – תשלום נפרד שיכסה את עלויות המערכת? אפשרות אחרונה זו נידונה בעיקר בהקשר של ביטוח בריאות בכלל, וביטוח שיניים בפרט.

ועוד כמה נושאים שנגענו בהם:
סיעוד: עד כמה לממן את הסיעוד הנדרש באמצעות הפנסיה של החבר?
בריאות הנפש: עד כמה להעביר לחברים את האחריות על תחום זה? האם להבחין בין ילדים למבוגרים?
עזרה לימודית: האם מדובר באחריות המשפחה או בתמיכה לצרכים מיוחדים?
חינוך: האם להבחין בין בני קיבוץ לילדי חוץ? כיצד לשמר חינוך קיבוצי?

הנושא שאנו עוסקים בו בימים אלה הוא שירותים חיוניים: את מה יממנו מיסי החברים, על מה איננו רוצים לוותר וכן הלאה. כמו כן, בתוך כשבוע וחצי נקבל הערכה ראשונה לגבי ההיתכנות הכלכלית של תוכניתנו. ובהמשך עוד עלינו לטפל בנושא שעד כה דחינו אותו, וייתכן שלא ייכנס כלל לתוכנית בשלב זה - פתרונות דיור.


ביום שני, 1.12.08
בשעה 20:30 במועדון לחבר
תתקיים פגישה היכרות עם טל ישראלי
ותוכנית רשת הביטחון עליה הוא עובד עם צוות השינוי.

כל הציבור מוזמן.


ר ק פ ת ז ה ר








ש י ח ת ק י ב ו ץ
15.11.08


ח נ ה י ג ו ד ה - ש א י ל ת א :
האם מוסדות הקיבוץ נערכים למצב הכלכלי החדש וההאטה בעולם והאם יש כוונה לעדכן את החברים?.

ע ו ד י ד ג א י :
גיבשנו נייר עבודה והצוות שיעסוק בכך הוא צוות התיאום, אנשי מש"א, וההנהלות החברתית והכלכלית. באופן די טבעי הצמצומים יהיו בצד החברתי, כי ההכנסות מהצד הכלכלי אמורות לרדת. בשוטף מועצות המנהלים של כל מפעל וענף חקלאי עוסקים בעצמם בכך.
לאחר דיון מסודר ופגישה של שתי ההנהלות, הסיכום יובא לשיחה. מקווה שזה יהיה תוך כמה שבועות.

ק ב ל ה ל ח ב ר ו ת :

ר ק פ ת ז ה ר :
רונן מועמד מזה שנה. נפגשנו איתו והתרשמנו לטובה מרצינותו ומרצונו לחיות בקיבוץ. הנהלת הקהילה ממליצה לקבל אותו לחברות.

ר ו נ י ת ש א ש א (בשם רונן):
רונן הגיע לקיבוץ בעקבות נישואיו לרונית (גלעד). בן 36 ואבא לשתיים. עובד בשח"ל (חברת אמבולנסים פרטיים) בתל אביב. עובד שעות רבות וזוכה להערכה ולקידום. נהנה לחיות בקיבוץ ולגדל פה ילדים. אוהב את הקיבוץ כפי שהוא אך יוכל להסתדר גם בקיבוץ מתחדש.

ר ק פ ת ז ה ר:
עטר גדל והתחנך כאן. היה מועמד הרבה שנים כי היה במסלול הישן של הצעירים. היום מבקש להתקבל לקיבוץ מתוך רצונו וגם בגלל שהגיע לגיל שעליו לבחור. בעקבות השיחה של הנהלת הקהילה עמו הוחלט להמליץ לקבלו לחברות.

ע ט ר ש נ פ ל ד:
הייתי בצבא בהנדסה קרבית, אחר כך עבדתי בארה"ב, חזרתי ועבדתי שנה וחצי ברפת, נסעתי לאפריקה וטיילתי במזרח. לא מכבר סיימתי 3 שנות לימודי אדריכלות נוף ברופין ובאותה תקופה עבדתי בנוי. לאחרונה ניהלתי כשלוש שנים חנות אופניים ועכשיו אני מתחיל לעבוד בלול במענית. כשהתבקשתי להחליט היכן עלי לחיות ברור היה לי שזה המקום שברצוני לחיות בו ולהקים את משפחתי.

ע ל י א ל ו ן : זה יום שמח שבנים טובים חוזרים לקיבוץ.




שיתוף פעולה עם בית אקשטיין


ר ק פ ת ז ה ר:
פנו אלינו מבית אקשטיין לשיתוף פעולה. הנושא נדון בהנהלת הקהילה ובהנהלת החינוך ונציגים מטעמנו ביקרו באחד ממוסדות החברה. במקביל טופל הענין על ידי יואב דרורי. אנו ממליצים בחום על כניסה לשיתוף פעולה עם החברה. דף מפורט יחולק לתאי הדואר.

תיקון החלטה בנושא דירות

ר ק פ ת ז ה ר :
ועדת דירות פנתה להעלות את סטנדרט הדירות החדשות ל-94 מ"ר (3 חדרי שינה), לאור העובדה שמשפחות לא רוצות לעבור ל-80 מ"ר. לוועדה יש חשש שנציע את הדירות למשפחות צעירות יותר, ואז נצטרך בלאו הכי לבנות להן חדר לילד שלישי – ויווצר אבסורד. לכן החליטה הנהלת הקהילה שבדירות החדשות יממן הקיבוץ 80 מ"ר בלבד, ללא קשר למספר הילדים.

ע ו ד י :
לאור המצב הכלכלי, ייתכן שנצטרך לעצור את הבנייה בלאו הכי.

ר ק פ ת :
בינתיים אנחנו ממשיכים בתהליכי האכלוס, התכנון והאישור, כדי שברגע שנחליט על בנייה נהיה מוכנים לביצוע.

המשך דיון - נ ו ה ל ע ר ע ו ר י ם

ר ק פ ת ז ה ר :
הנה"ק הביאה בפני השיחה הצעה לנוהל ערעורים. בהצבעת הקלפי היתה אפשרות להצביע הן בעד הצעת הנהלת הקהילה והן בעד ההסתייגויות של אילן לוטן. לצערי, זאת היתה הצגה מוטעית של הדברים, שכן שתי ההצעות סותרות זו את זו, לכן אנו מביאים שוב את ההצעה לקלפי. כיוון שהנוהל עוד לא עבר, אנחנו פועלים הערב לפי השיטה הקודמת ויש להצביע על עצם קיום דיון חוזר.
בהצבעה הוחלט לקיים הדיון.

א י ל ן ל ו ט ן :
התנגדתי לשני מרכיבים בהצבעה, שלדעתי הם לב ליבה של ההצעה. בסעיף 4 ב'
הסעיף האחרון אומר, שאם לא יתקיים אחד מ-4 הסעיפים הראשונים, על המערער להביא 30 חתימות על מנת שידונו בנושא שנית.
לדעתי בפועל זה לא יקרה, זה קשה מדי ולכן מעשית כמעט סוגרים בפני החברים את אפשרות הערעור. לעומת זאת המוסדות אינם חייבים בנוהל ערעור זה, וגם לאחר שבועיים אם 75% מחבריהם יבקשו לקיים דיון מחודש זה אפשרי. כלומר – החברים כמעט מנועים מלערער, .ואת המוסדות נוהל הערעור המוצע כמעט משחרר מכל מגבלה
ואני שואל מדוע לחסום את החברים - כמה ערעורים היו השנה? אחד? שניים?
הצעתי – על המוסדות ועל החברים חלים אותם חוקים ערעור.

ע ל י א ל ו ן :
אתה מציע שחבר יכול לערער מתי שהוא רוצה ללא הגבלות?

א י ל ן ל ו ט ן :
אם הצעתי תתקבל, נדון על השלב הבא והוא החסם שיתקיים בקלפי, אך זה לא נושא הדיון עכשיו. הדיון הוא ערעור על החלטה שהתקבלה ולא ניתן להכניס לו נושאים שלא היו חלק מההחלטה.

ר ו נ י ג ל ע ד :
לפני שהייתי בתפקיד חשבתי שכמעט ואין ערעורים, אולם מאז שנכנסתי לתפקיד אני מוצאת שכמעט ואין שיחה שאין אחריה ערעור. פעמים רבות זה אינו מגיע לשיחה כי לאחר פגישה עם המזכירה מגיעים לעמק השווה. אבל לפתוח את נושא הערעור ללא הגבלה זה לא סביר, כי כל הזמן ניאלץ להתעסק בשאילתות וערעורים.

ש מ ע ו ן ב ן פ ו ר ת :
בשעה שצוות השינויים מכין חוברת שכנראה סעיפיה לא יתקבלו מייד בהצבעה ראשונה. האם זה אומר שלא נוכל לדון בכל סעיף לפני עבור שנה?

מ נ ו א ל ו ן :
מבחינת המוסדות נוח שאין מגישים שאילתות וערעורים ואיני מזלזל בזה. מצד שני ישנה הדמוקרטיה שלנו שכדאי לחזק אותה בשעה שחברים מעטים מגיעים לשיחה. כשמגישים ערעור באים חברים רבים לשיחה זה מכניס חיים לנושא - ואח"כ לא מתקיים דיון נוסף במשך שנה. נראה לי שהצעותיו של אילן יש יתרון, שאחרת החבר יהיה עוד פחות מעורב.

א ב י ש י ג ר ו ס מ ן :
יש דיספרופורציה בין חשיבות העניין והדיון החוזר. חבל שאנחנו עוסקים בנושא כבר שיחה שניה. בשונה מרוני איני מכיר מצב של מבול ערעורים. אם חבר אינו מרוצה ומבקש הסבר, רוצה להבין, לנסות ולהשפיע – זה מצב מצוין. לצערי ברוב המקרים זה לא קורה. אולי מתמרמרים אבל לא עושים דבר. בכל שנה ישנם בס"ה כארבעה ערעורים. החסם של עכשיו הוא מספק והבקשה לקושש 30 חתימות היא מגבלה גדולה מדי.

ע ו ד י ד ג א י :
לא סתם אילן ואבישי מתייחסים לדבר. כשאנו נכנסים למהלך של התחדשות, יכולות להיות הרבה מאוד הצעות שיגישו עליהן ערעורים וזה יכול לתקוע את התהליכים ולא נגיע לשום מקום. המערכות שלנו נעשות יותר ויותר מורכבות והניהול וקבלת החלטות נעשה קשה יותר וממושך ואם נקטע בכל פעם– לא נתקדם.
הצבעת קלפי חשובה יותר משיחה – ולכן צריך להיות מינימום של חברים שתומך בערעור על החלטת הקלפי. ואם למישהו נושא מסוים מאוד חשוב, שיביא אנשים שיתמכו בהצעתו. גם הבאת חתימות היא חלק מהדמוקרטיה. וגם לקבל הסכמה של 75% מחברי ההנהלה זה לא קל.

ע ל י א ל ו ן :
אני ממליץ להגביל את כוח הממסד ולהאדיר את כוחו של החבר. לאחרונה הממסד אינו מתחשב ברצון החברים ובשיתופם, כמו מינוי ראש הצוות, מינוי רכז קהילה שעבר ברוב קטן, ללא שתי הצעות לבחירה - ומיד נחתם חוזה עמו. על כן תומך בהצעת אילן.

ר ק פ ת ז ה ר :
נוהל ערעורים הוא מבחינתי חלק ממנהל תקין ומשקיפות. אני מעדיפה שיהיו קריטריונים ברורים לדיון חוזר. לפי ההצעה של אילן, כל מי שהחלטת הקלפי לא מוצאת חן בעיניו יכול לערער. זאת לא נראית לי סיבה מספיק טובה. זה אולי התאים לתקופה שבה כל מי שהרגיש מועקה צילצל בפעמון. אני מציעה מערכת החלטות מודרגת, שבה נושאים נידונים קודם בוועדה, אחר כך (אם צריך) בהנהלה, ואחר כך בשיחה ובקלפי. דווקא משום שאני מכבדת את השיחה, אני חושבת שצריך לראות את החלטות הקלפי כסופיות – אלא אם כן יש סיבות כגון כשלים טכניים או שינויים מהותיים במצב. אני בעד דמוקרטיה, בעד שהחברים ישתתפו בדיונים ובהחלטות, אבל לא רק בשיחה ובקלפי, אלא גם בשלבים שלפניהם.
לגבי הכוח שכביכול ניתן להנהלות - עלינו לזכור שבהנהלות יושבים אנשים שבחרנו כדי שילמדו את הנושא ויתמצאו בו. תפקידם להוביל תהליכים ועלינו לאפשר להם זאת. אם ועדה מביאה הצעה וההצעה נופלת –צריך להמשיך ולשפר את ההצעה עד שתהיה מספיק טובה ותתקבל, ולא לחסום את העיסוק בנושא, אחרת משאירים תחומים שאינם מטופלים.

לקלפי יובאו שתי ההצעות – הצעת הנהלת הקהילה והצעתו של אילן לוטן.

א י ל ן ל ו ט ן :
הדיון הוא משחקי מלים,.יש להתיחס להחלטות כלשונן ובעיקר כרוחן ולא לנסות לעקוף את ההחלטות ע"י אקרובטיקה של מילים.
ניקח לדוגמא את הפרטת הרכב. בעבר הקלפי אמר שרוצים להישאר במצב הקיים. איילת באה אחרי תשעה חודשים והציעה הצעה קצת אחרת. והקלפי אמר פעם נוספת שרוצים להישאר במצב הקיים. אם השיחה מחליטה על משהו צריך לקיימו במשך שנה. ההצעה הנה"ק אומרת ש- 75% מחברי ההנהלה עדיפים על הקלפי שהוא מקור הסמכות העליון וזה מצב בלתי הגיוני בעליל.

ש מ ע ו ן ב ן פ ו ר ת :
הצעת אילן היא מוקש לצוות שינויים, אחרת אילן לא היה מעלה את ההסתייגויות. אילן במפורש אומר שצוות השינוי יביא הצעות וזה לגיטימי להתנגד להן ואין אפשרות להביא הצעה אחרת שתתקן את ההצעה הראשונה. פירוש הדברים שלא ניתן יהיה לעשות שינוי. אילן מביא הצעות שמטרתן לטרפד את אפשרות ההתחדשות והשינוי. ולכן אני מציע להוריד אותה על הסף.

ע ל י א ל ו ן :
בעיני הנושא חשוב ועקרוני. אנחנו בקרב הראשון של השינויים וזו ההקדמה. יש פה ניסיון לכפיה של מישהו שיושב איפה שהוא על רצון הקיבוץ, כאשר מעולם לא נקבע רצון הקיבוץ, ושהשינויים הדיפרנציאליים מייצגים את הרוב. בפעם האחרונה שהנושא נבדק נקבע להיפך. מה שהולך לקרות, שאם הצעה אחת לא תעבור, יביאו עוד אחת ועוד אחת בכיוון הזה, עד שמשהו יקרה, אולי בניגוד לרצון החברים. אני בעד כל ההגבלות – פרט לחתימה של 30 חברים. אם בהצעת החבר יתקיימו 4 המגבלות לא יצטרך את החתימות.

מ נ ו א ל ו ן :
בקיבוצים שבהם התקיימו הצבעות חוזרות, היו רוב המצביעים בעד הצעות השינוי, אך לא הרוב על פי התקנון שהוחלט עליו עוד בשנות השלושים. בזמן הדיונים על השינויים נצטרך להחליט על דרכי ההצבעה וכדאי היום לעשות הפרדה בין שני הדברים.


ש ב ת ש ל ו ם

טז' חשון תשס"ט 14.11.2008

עלון מס' 43 (3716) טז' חשון תשס"ט 14.11.2008



פ ג י ש ה מ ו ז ר ה

כבר ראיתי בחנות
את כל הפטנטים
המון חשמלים
סוללות ומגנטים,
אך תמיד מחדש מוזר לי לפגוש
את הדלת שיש לה שכל בראש.
תמיד היא רואה
כשאני מגיעה
וכדי שאדא שהיא חכמה
היא פותחת לגמרי לבד את עצמה.

חגית בנזימן "כשנוסעים לארץ אחרת"



ב ש ע ה ט ו ב ה -
לכבוד הכנסתו של הכספונט
בשבוע הבא לכלבו.
יוצב במקום שבו נמצאים
היום בקבוקי המים.
















פותחים שבת

לפני שבוע, בעקבות יום השנה ה – 13 לרצח רבין שרנו שירי שלום. בין השירים הוקרא שירו של י. גפן "היונה הלבנה כבר זקנה", תזמורת חליליות בליווי הגיטרה של זמיר גולן ניגנה את השיר "ולא ידעו עוד חרב". עידית פיק ונועם גבע ביצעו את השיר "יש לי אותך". תודה לכל הנגנים והסולנים.

בקבלת שבת זו התארחה הזמרת שרון עזריה (שכנתנו מגן השומרון), היא הגישה ביצוע יפה ומקצועי לשיר "בראשית" המושמע בביצועה לעיתים קרובות מעל גלי האתר. חן, חן לשרון.

מירב חופי דרשה את פרשת "לך לך" בגישה עיונית מרשימה. בתחילה דיברה באופן כללי על הפרשה ואמרה שהיא עוסקת בחייו ובדמותו של אברהם, ובבריתות שלו עם ה'.
בהמשך הזכירה את ניבי הלשון הרבים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי שלנו הלקוחים מפרשה זו, (הביאה כמה דוגמאות).

היא התמקדה בשני נושאים עיקריים: 1. ההבטחה האלוהית לאברהם לתת לו ולזרעו את ארץ כנען. 2.דמותו המורכבת של אברהם.
בנושא הראשון: הביאה את הפסוקים השונים שבהם מבטיח ה' לאברהם את ארץ כנען. ציינה שזהו סיפור מסוג הסיפורים שהיו מאד נפוצים בין עמי העולם שמטרתם הייתה לתת תוקף מוסרי והיסטורי לבעלות של קבוצה מסוימת על מקום מסוים.
אמרה שהתרבות שלנו מבוססת על סיפורים. מישהו סיפר סיפור, והסיפור הזה קובע את מהלך חיינו: את החלומות והכמיהות, המלחמות והשכול, את הפוליטיקה, המפלגות ועוד...

בנושא השני: דיברה על דמותו המורכבת והמגוונת של אברהם:
אדם אמיץ המוכן לעזוב את ביתו ומולדתו וללכת למקום חדש ובלתי מוכר. נווד גדול שנדד ממקום למקום והתוודע אל הארץ דרך רגליו. אדם מעשי: למרות שהארץ מובטחת לו, ירד למצרים בימי רעב, התעשר, ורק אז חזר לכנען. אדם שקול: כשהיה נתון בפחד, ידע לוותר על כבודו (ולהקריב אחרים) רק כדי לא לשלם בחייו. אדם רחב לב ולא קטנוני: כשמגיע עם לוט לארץ הוא אומר לו: "אל תהי מריבה בינינו... הִפָּרֶד נא מעלי...אם הַשְמאל ואֵימִינָה..." לוט בוחר את האזור הפורֶה השופע מים ואברהם מקבל את בחירתו זו ומסתפק באזור הסְפַר הבלתי פורֶה. נאמן לבני משפחתו ואינו נוטר טינה: יוצא למלחמה למען לוט, מציל אותו ואת רכושו, למרות האיבה שהייתה ביניהם. לא תמיד מוסרי – (מעשה הגר ובנה במדבר),
בעל חזון אך זקוק כל העת לביטחונות מה' שיעשה אותו לגוי גדול.

בסיום דבריה אמרה שניתן לראות שאברהם אינו מייצג שלמות, יש בו ניגודים רבים: גם אומץ וגם פחד, גם רוחב לב וגם חיבה לכסף ורכוש... אברהם הוא אדם, בן אנוש, ויכול לייצג כל אחד מאיתנו.

והשבוע, "מלאכים בשירים" בהקשר למלאכים הרבים המופיעים ב"פרשת וַיֵרָא". על הפרשה – אבישי גרוסמן.




התקנת כספונט(כספומט) בעין שמר
בהתאם להמלצות המבקר בדבר ניהול מזומנים בהנהלת החשבונות, החליטה הנהלת קהילה על השינויים הבאים:
א. משיכת מזומנים: בתקופה הקרובה יוצב בכלבו מכשיר כספונט למשיכת מזומנים. לאחר התקנת המכשיר לא תהיה עוד חלוקת מזומנים בקופת בית.
• זמינות השרות: בכל שעות פתיחת הכלבו. יש כאן שיפור לעומת המצב הקיים - בייחוד לחיילים המגיעים הביתה לסוף שבוע.
• עלות משיכה: 3 ₪ לכל משיכה. לכן מומלץ לא למשוך סכומים קטנים אלא לרכז את צריכת המזומנים החודשית או השבועית למספר קטן של משיכות.
• הגבלות: המכשיר מוציא רק שטרות של 100 ₪. סכום מקסימלי למשיכה אחת: 800 ₪ . במידה והחבר זקוק לסכום העולה על 2500 ₪ עליו להזמין סכום זה בהנהלת חשבונות.
• חברים שעדיין אין להם כרטיסי משיכת מזומנים יפנו לחיה חרודי.
• ברצוננו לציין כי המכשיר ידידותי למשתמש ואינו מסוג המכשירים הבולעים את הכרטיס.
ב. הפקדת מזומנים: ניתן להפקיד מזומנים בקופת הקיבוץ, כפי שהיה נהוג עד היום.
ג. תשלומים ואגרות: רישיונות נהיגה ותשלומים אחרים במזומן שהם על חשבון הקיבוץ - אין צורך למשוך מזומן, אלא להביא את הטופס להנהלת החשבונות שתדאג לתשלום.
ד. בשאלות יש לפנות לנחמה רימון שתתפעל את המכשיר ותדאג שתמיד יהיו בו שטרות, וליגאל ק.
ה. והעיקר- לא לפחד כלל.




איגלו בשת"פ עם ענקית שירותי הביטוח Nationwide

מאת בתיה פלדמן/גלובס

בשעה שהמשבר פוגע כמעט בכולם, נעים לשמוע על חברות שמצליחות לסגור עסקאות. חברת eGlue הישראלית חתמה בחודשיים האחרונים שני חוזים, המוערכים כל אחד בכמה מיליוני דולרים.
אחד מהלקוחות החדשים חשף את זהותו אך השני הוא לקוח מעניין במיוחד.
איגלו תספק פתרונות תוכנה לניהול אינטראקציות לקוח בזמן אמת בענקית שירותי הביטוח והפיננסים האמריקנית Nationwide Financial המחזיקה ב16 מליון פוליסות.

איגלו הוקמה ב- 2001 וגייסה עד היום 30 מליון מקרנות ההון סיכון סידר, גיזה, אוורגרין, וכן משמעון אלון, רון צוקרמן והקיבוצים עין שמר ומעגן מיכאל.

איגלו מספקת פתרונות תוכנה לניהול התקשרויות, המאפשרת להגדיל את יעילות ההתקשרות בכל ערוצי הקשר, כמו שיחת טלפון, נקודת מכירה וממשק שירות באינטרנט.
לאיגלו עשרות לקוחות גדולים בשוקי הטלקום, הכבלים, הבנקים, הביטוח, הבריאות והתיירות.







קליספרה (בוקר טוב)

שיחה עם אילן לוטן על מופע "ערב שירים יווניים"
שיתקיים בשבוע הבא,
בו ייקחו חלק זמרים מקומיים, זמרות מקהלת הקבה"א, ונגני להקת "פרח אדום".

מה לך, אוהד מוסיקה קלאסית לשירים יווניים – לא התבלבלת קצת?
בשנת 2000 יצאנו קבוצה של חברים לטיול ביוון ואחד משיאי הטיול, היה ביקור במועדון לילה בעיירה קטנה על חוף הים, שם שרו וניגנו מוזיקה יוונית. מאז נדלקתי על השירים היווניים ומשך השנים צברנו אסנת ואני כמות גדולה של דיסקים אותם שמענו הלוך וחזור ולאט לאט רקם בנו הרעיון לשתף עוד אנשים בהנאה הגדולה הזו.

לפני כשנתיים הוצאתי מתוך הרבה מאוד דיסקים את השירים האהובים עלי, רובם שירים שקטים וכך התחיל התגבש הראיון לעשות ערב יווני.

מה אתה מוצא בשירים היווניים?
המלודיות יפיפיות! הצבע של המוזיקה, של הזמרים והכלים – יש בהם מאפיינים חזקים ייחודיים, זה לא סתם עוד שירים…

ושירים יוונים במועדוני זמר, אתה אוהב?
יש המון סוגים של שירים יווניים, יש כאלה שאינם מדברים אלי. אהובים עלי בעיקר אלה שמעובדים לכיוון הקלאסי.
למשל, אני אוהב את הבחירות של ירון אנוש, למי ששומע את התוכנית שלו.



איך התגבש המופע ומה יהיה בו?
לבנות מקהלת הקבה"א יש 4 שירים יפיפיים שכתב תיאודורקיס והן נוהגות לשיר אותם במופעים של המקהלה.
התקשרנו גם ללהקת "פרח אדום" מירושלים, להקה מקצועית שמנגנת מוזיקה יוונית, ובעזרת 3 מנגני הלהקה (שהמוביל שלה הוא קרוב של ענת וקובי ) – קם הערב על רגליו

הרעיון הראשון היה לשיר את השירים בשפת המקור – ביוונית, ולשם כך התקשרנו אל דוברי יוונית ואוהבי זמר יווני, נינטה מקיבוץ מעברות, דוברת יוונית מבית, ואנג'לו רפאל, שהוא חולם וחוקר זמר יווני ממודיעין - שתרגמו את השירים וגם לימדו אותנו כיצד להגות את המלים נכון.

אחר כך הצענו למספר אנשים להופיע בשירים שתורגמו לעברית. ואכן במופע ישירו: חיים חננאל, רותי דגאי, מרק צ'נסקי, יואל גרוסברג, אמיתי ששון, קובי גרוסמן, נועם גבע ועידית פיק, יעקב רון (מיקנעם), אני, ובנות מקהלת הקבה"א.
כדי להוסיף גיוון, הכנסנו שתי פינות של מלל ושקופיות ברקע.
את המופע תלווה תוכניה עם תרגום מילות השירים שיושרו ביוונית ודברי הסבר קצרים על המוזיקה היוונית.

ועוד:
אני רוצה להודות לכל מי שנותן יד וקול להצלחת המופע.
אני מזמין את כל אוהבי המוזיקה לבוא ומקווה שאצליח להעביר את האהבה שלי לשירה היוונית גם אליהם.

תודה אילן ובהצלחה
נורית




ת ו ד ה
רצינו להודות לכל העושים במלאכה , שבזכותם הגענו בשעה טובה לביתנו החדש.
לנוגה תירוש, יונתן שחר, נאווה גור, שאול גלעד, רוז'ה אלבז, ולעובדי הנוי.
תודה לכולכם על הרצון והאכפתיות, תודה על סבר פנים ויחס טוב.
ניר וענת אלון












לכל החברים/הנהגים שלום רב.

עבר חודש מאז נכנסתי לתפקיד וברצוני לעדכן את החברים במספר נושאים.

רכבים גדולים ויונדאי H1
לרשות החברים רכבים גדולים שמספריהם: 27/45/48/60.

רכבים אלה מיועדים בעיקר להובלות נוסעים ובשעת הצורך ניתן לקפל את הספסלים האחוריים ולקבל תא מטען יחסית גדול.

לאחרונה, ביוזמתו הברוכה של גיורא ריפתין, העברנו את קוד פתיחת רכבים אלה לשלט שעל מחזיק המפתחות.
לפני נסיעה ברכב כזה לוודא שקוד הפתיחה ידוע ועל כן חילקתי השבוע את הקודים לתאי הדואר.

חלוקה לקבוצות
לנוחיות החברים, שדרגתי את חלוקת קבוצת הרכבים במערכת ההזמנות.
בשעת ההזמנה בדקו איזה סוג רכב הזמנתם ושהוא אכן מתאים לצורכי הנסיעה.

ה ק ב ו צ ו ת ה ן :
1. פרטי – רכבים קטנים.
2. פרטי – ביטול כרית אוויר.
ניתן לבטל את הכרית מקדימה ולשים
כסא תינוקות.
3. רכב גדול לנוסעים.
4. רכב הובלות – 31 ו- 32

זמן הסידור
את סידור הרכב ליום הבא אני מכין בין השעות 9:00 ל- 12. סידור הרכב נפתח כל יום בסביבות שעות אלה.
בזמן הסידור המערכת סגורה להזמנות, בערך כחצי שעה – נא לקחת זאת בהבנה.

יעדי הנסיעה
עדכנתי את יעדי הנסיעה. חשוב לסמן את היעד המתאים על מנת שיתאפשר לחלק את הרכבים בצורה טובה לכולם.

בדיקה לאישור נסיעה.
כדאי לבדוק יום קודם לנסיעה, שסודר לכם הרכב שהזמנתם. בדרך כלל אם יש בעיה אני מודיע טלפונית, אבל מדי פעם יש תקלות ואם תיידעו אותי יום קודם, עדיין ניתן להסדיר את העניין.

זה הכל להפעם, נסיעה טובה ובטוחה לכולם.
משה רונן – סדרן רכב.









שאילתא
כ מ ה ש א ל ו ת -
לפני מספר חודשים נמסר בעלון דווח על סיום כהונתם של דירקטורים נציגי הקיבוץ במפעל הגומי.
האם מונו אחרים להחליפם? ואם כן היכן מונו ומדוע לא פורסם הנושא.
האם ההנהלה הכלכלית והנהלת הקהילה רואים חשיבות לדבר.
( השם במערכת )

מ ש י ב ע ו ד י ד ג א י י ו " ר כ ל כ ל י :

תשובה לשאלת המחבר האלמוני:
א. לפני חודשים רבים מונה אורי אשכולי, הנושא פורסם בעלון יחד עם פרוטוקול הישיבה של מועצת מנהלים בה מונה.
ב. בישיבה האחרונה של מועצת מנהלים של עין שמר מונו מירה אפשטיין ועמי גלעד
כדירקטורים נוספים. הודעה רשמית על כך תצא כאשר יפורסם פרוטוקול הישיבה האחרונה שעדיין לא אושר.
ג. לא ברור לי מה עניינה של הנהלת הקהילה לנושא.
ד. לגבי חשיבות, אני מניח שהכותב מתכוון לפרסום ולא למינוי אם כן התשובה למעלה.
ה. אם אופן הפרסום אינו מספק נשמח להודיע על כך בשיחה הקרובה.
ו. ולמחבר מדוע להשתמש באלמוניות כאשר מדובר בנושא בסיסי ואלמנטארי ואשר נראה לך כה חשוב ?

עדכוני משא:
הפלאפון של גילי רכז הנוי – 052-6632787

פנייה אישית
לפני כשבוע קיבלתי מכתב בתא הדואר בעלום שם, ובו התבקשתי לטפל בנושא מסוים.
חשוב לי להבהיר, כי אין ביכולתי להגיב או להתייחס למכתב הנ"ל.
אני מזמינה את החברה שפנתה לפנות אלי, וכך אוכל להתייחס לטענותיה.

שבוע טוב, רוני גלעד.
מ ס י ב ה



מסיבת פרידה לאיילת מוזס
תתקיים ביום חמישי 20.11
שעה 20:30
במועדון לחבר.



כ ו ל ם מ ו ז מ נ י ם





התרמה ארצית
לנוער בסיכון
תתקיים ביום רביעי הבא
19.11.08
ילדי המרכז הבוגר יעברו
בבתי החברים לקבלת תרומות









על ירין כץ – מתנדב ועובד באגודה למלחמה בסרטן


מה אתה עושה באגודה?
האגודה למלחמה בסרטן מחפשת סטודנטים לפעילויות ומכיוון שאני לומד ברופין מנהל עסקים ושיווק – פנו אלי והציעו לי לחנוך ילד חולה סרטן.
זאת אומרת, לעזור לו להשלים חומר לימודי, לתמוך בו חברתית וכדומה.

הסכמתי ועבדתי בשנה שעברה עם ילד בן 12 מפרדס חנה (היום הוא בריא ולומד בכיתה ז') למען הגילוי הנאות, עבודה זו היא בתשלום ומקבלים עליה שכר.

בחופש הגדול חסר לאגודה רכז הסברה לאזור חדרה, אור עקיבא פרדס חנה ומועצה אזורית מנשה – פנו אלי ומאז אני ממלא תפקיד זה.

מה כולל התפקיד?
רכז הסברה הוא תפקיד לסטודנטים.
כדי למלא אותו עברתי הדרכה באגודה.
מטרת התפקיד היא לארגן את ההתרמה באזורית האלה מבחינת – חלוקת פנקסים, איסוף הכסף, ספירתו, והחלק העיקרי הוא השלב המכין, בו הרכז בוחר את בתי הספר שיתרימו ביום המבצע, מרצה לילדים בכיתות על המחלה, על האגודה וכיצד לבצע ההתרמה.

איך היה השנה?
המבצע השנה בשלבי סיום וסיכום. נתונים מדויקים יש לי רק על האזור עליו הייתי אחראי, אבל ניתן לראות עליה של כ30-40 אחוז בהשוואה לשנה הקודמת.

למה אתה מיחס זאת?
חלוקת רחובות הייתה השנה מסודרת וגם היו לרשותי יותר תלמידים משהיו בשנה שעברה. אני רואה יחס ישר בין יחסו ומחויבותו של מחנך הכיתה לבין סכום ההתרמה שהכיתה מגייסת

מה למדת מהעיסוק הזה?
אחת הסיבות שבחרתי לעסוק בזה – כדי לדעת יותר על המחלה הזאת. מי שמכיר את ההיסטוריה המשפחתית שלי, יודע שהסרטן אינו אורח זר במשפחתנו וסבתי ז"ל נפטרה מסרטן לפני כשנה וחצי.
ולצד התגמול הכספי, ישנן פעילויות נוספות שאני מבצע בהתנדבות ומרגיש מאוד נכון לקשור את עצמי לאגודה הזו.

בשנים האחרונות יש דיבורים וחששות מניהול לא תקין של עמותות, מה אתה יודע על זה?
מתוקף היותה של האגודה, העמותה הכי גדולה בישראל, יש בה ביקורת תמידית על הנושא הפיננסי, על מנת שהעמותה תוכרז כעמותה המקסימום המותר לעמותה להוציא על אדמניסטרציה הוא 30% (כל שקל שנכנס 30 אגורות ומטה) יוצא על חומרים, שכר, וכל השאר מופנה למטרות.
באגודה למלחמה בסרטן יש היום הרף הנמוך ביותר והוא 15% מינוס הוצאות על אדמניסטרציה והשאר 85% מופנים למטרות האגודה שהם תמיכה בחולים, מכשירים רפואיים, תרופות שאינם בסל, מחקר, תמיכת מורים וסטודנטים בילדים חולים, קבוצות תמיכה, חופשות למשפחות החולים והסברה.

ומה אתה עושה באגודה בנוסף?
השנה אני מלווה ילד בן 17 מאור עקיבא ומרצה בבתי ספר נגד עישון וחשיפה לשמש.
בנוסף אני עושה כל מה שנדרש: להוביל מחשב שנרכש ע"י האגודה לביתו של ילד חולה, להוביל תרופות מהאגודה לחולים וכדומה.

גם אם לא אעבוד באגודה בשכר אני רואה עצמי מחויב לה ואעזור מתי שאתבקש וכשאוכל.

יש משהו שאתה רוצה ליידע?
חשוב לי לגעת בשני נושאים:
הראשון – האגודה אינה יוצרת קשר עם חולים ואינה מאתרת אותם. ולכן מי שמכיר חולה שזקוק לעזרה – יפנה אותו לאגודה. האגודה מקבלת כל חולה בחום, עוזרת לו במידע ובכל עזרה שנדרשת.

שנית – אם יש אנשים המעוניינים להתנדב בכל נושא שהוא - טלמידע של האגודה מספרו:
1-800-599-995 ושם ניתן לתרום, לדווח ולהתנדב.


תודה לירין – התעניינה נורית משיח













לליאור גרוסמן,
החניך המצטיין של קורס מפקדי
יהלום
שהסתיים השבוע –
שמחים איתך,
גאים בך, ומאחלים לך עוד ועוד
הצלחות בהמשך דרכך!







שיחת הקיבוץ
תתקיים בשבת 15.11.08
בשעה 20:30.

ע ל ה פ ר ק :

1. קבלה לחברות: עטר שנפלד, רונן שאשא

2. שיתוף פעולה עם "בית אקשטיין" – מוסד לבני נוער אוטיסטים.

3. תיקון החלטה בנושא שיכון: בדירות החדשות הקיבוץ יממן 80 מ"ר בלבד, בלי קשר לגודל המשפחה.

4. נוהל ערעורים – "מנגנון ויסות" – יוצגו שתי הצעות חלופיות, של אילן לוטן ושל הנהלת קהילה.


בשיחת הקיבות יומלצו לחברות עטר שנפלד ורונן שאשא
הרי כמה מלים עליהם – ומפיהם:

עטר שנפלד
סיימתי את הצבא בשנת 99 מאז רוב הזמן הייתי כמועמד, ובין לבין הייתי כשנה וחצי בחו"ל.
עתה משהגעתי לגיל 30 ואני נדרש להחליט באשר לעתידי, ברצוני להתקבל לחברות בקיבוץ שבו גדלתי וחונכתי, כאן נמצאת משפחתי, חברי ואני רוצה להמשיך ולהיות חלק ממנו.
למדתי אדריכלות נוף ברופין 3 שנים, ולאחרונה סיימתי 3 שנים של עבודה בחנות אופניים בבנימינה כמנהל החנות. בקרוב אני מתחיל לעבוד בלול במענית.
תחום שמאוד מעניין אותי ומעסיק את זמני הוא האופניים ורכיבת אופניים.

רונן שאשא
נולדתי ברמת גן לפני 36 שנים כמעט. שירתתי בחיל האוויר. למדתי שנה וחצי ביולוגיה באונברסיטת ת"א, טיילתי קצת בחו"ל ומשנת 99 אני עובד בשח"ל בתחילה בתוך אחראי מוקד, ואחר כך בתור פרמדיק ואחראי הדרכה. עובד במשמרות כשתחנת האם שלי היא בתל אביב.
בעין שמר אני מרגיש טוב – בבית. בתחילה היה לי חשש להתרחק מהמשפחה ומהחברים ומהדינמיות של העיר, היום אני לא מבין איך אנשים מסוגלים לחיות בעיר.
אני אוהב את הדשא, הירוק, הבריכה, האפשרות לטייל, לקחת את הילדים בבוקר באופניים לבית הילדים הקרבה למשפחה המורחבת של רונית.
אני רואה את עצמי חלק מהקהילה ואשמח לתרום במה שאתבקש.
בקשר לשינויים בקיבוץ, הצורה הקיימת עכשיו היא המועדפת עלי – והייתי שמח לשמור על הקיים.



מ ה מ ר פ א ה
ביום שני הקרוב
המרפאה תהיה פתוחה
לבדיקות דם בלבד
לאחר מכן תהיה סגורה.


שרה ילינק
נולדה 16.10.1928
נפטרה 9.11.2008


אמא יקרה שלי
נפרדתי ממך במוצאי שבת, בערב נתת לי 3 נשיקות שנצרבו לי על הלחי (ויישארו שם עד סוף ימי) נפנפת לי לשלום ואיחלת לי נסיעה טובה, ריטואל של פרידה בארבעת החודשים האחרונים. כמה שעות אחר כך כבר לא היית אתנו. כמה לא צפוי ולא נתפס, למרות המצב הקשה שהיית שרויה בו.

אמא
הגעתם עם הגרעין המצרי לקיבוץ, את ואבא זוג אנשים צעירים, יפים, מאושרים ומאוהבים, חדורי אידיאלים וציונות.
איך שהגלגל התהפך במשך הזמן.
שנים ארוכות (מאז היותי בת שנתיים) נלחמת כגיבורה בעיקר בתופעות הלוואי הקשות והאכזריות שהתלוו למחלתך. כשחברים בקיבוץ בקשו לעזור לך, לא נתת לאיש, התעקשת לעשות הכל בכוחותיך ההולכים ואוזלים.

מאז שעזבנו את הקיבוץ – בכל התחנות של חיינו, מימי ערד הרחוקים ועד נהורה, בקרת אותנו מדי חודש כמו שעון, מחליפה 3 אוטובוסים ועמוסה תיקים מלאי כל טוב. תמיד עם עוגת הגבינה המפורסמת שלך, שסביבתי הקרובה שכניי וחברותי הכירו ולקקו את האצבעות. אנשים לא הבינו מאיפה את שואבת כוחות ועושה את כל המסע הזה כל חודש.

השמחות הגדולות שלך היו ארבעת ילדינו, נכדיך האהובים, שלהם הקדשת את כל זמנך כשהיית באה לבקרנו והרעפת עליהם אהבה ללא גבול. והם החזירו לך אהבה גדולה ודאגו לשלומך גם ממרחקים.
בשנים האחרונות עם נישואיי הדר ושחר, שגיא וסמר נוספו 3 נינים למאגר הנפשות האהובות.

א מ א
גם אחרי הניתוח הקשה שעברת לפני כארבעה חודשים, למרות בגידת הגוף הטוטאלית כמעט, נשארת צלולה וערנית. קראנו עיתונים וספרים, פתרנו תשבצים ביחד, כשלפעמים את יודעת לפני את התשובה הנכונה. עתון המשק היה שגרת יום שישי שלנו ועברנו על כולו, בלי לפספס כתבה אחת.
לנכדתך שטסה להודו איחלת שתבלה טוב ותשמור על עצמה. למרות סבלך הרב גלגלת אותנו מצחוק כשהתבדחת על חשבון מצבך.
כשסיפרתי לך שאני קופצת לשעתיים לנינינים שלך, בקשת שאמסור להם דרישת שלום, כל כך הבנת שגם הם זקוקים לי ואמרת לי: "אני מבינה שאת צריכה להתחלק". איזו אצילות נפש.

אמא, נסינו לעזור לך ככל יכולתנו.
אני מקווה שהצלחנו, במשהו, להקל על סבלך
בכאב עמוק ובאהבה גדולה אנו נפרדים ממך.

ט ל י ל ה

ל ש ר ה ה י ק ר ה
תמיד קשה להיפרד ממי שאוהבים וזה המצב עכשיו איתך, שרה.
צריך להיפרד אין ברירה, זה עצוב אבל זאת דרך החיים שבסופה המוות.

ההיכרות בינינו היא מהרבה שנים עוד מהגרעין המצרי, אבל רק בשנים האחרונות הקשר שלנו התחזק ולמדתי להעריך את כל התכונות הטובות שלך. והיו לך שרה!!!
בתחילת הקשר היינו משוחחות ומתווכחות על כל מיני נושאים בקיבוץ, ובהמשך הייתי דואגת לבריאותך. ניסיתי מספר פעמים לשכנע אותך לרדת מדירתך עם המדרגות ולא הסכמת שנים רבות לעזוב אותה. משך הזמן למדתי לכבד את רצונך העקבי והקצת עקשן ויותר לא הצקתי לך.

שרה, למדת לחיות עם הקשיים הבריאותיים שלך והסתדרת אתם לא רע, למרות כל הנפילות, קמת כמו נמרה והמשכת הלאה.
עם הזמן למדתי להעריך תכונה זו שנקראית עקשנות וכיבדתי אותה, כי הבנתי שאת עושה מה שטוב וחשוב בעיניך, ולא מה שהציבור אומר או חושב.
רצית להיות עצמאית עם עזרה קטנה פה ושם. עם הזמן המצב קצת החמיר והוחלט במוסדות להצמיד לך מלווה קבועה, ואז הגיע הזמן להעביר אותך עם המלווה לדירה בקומת קרקע גדולה יותר. לאחר תקופת מה עברת לבית דורות. בבית דורות ליוותי אותך זמן מה ומאוד שמחתי לראות ולשמוע ממך עד כמה את נהנית ומעריכה את הטיפול בבית דורות – את הפעילויות השונות, קבלות השבת והחגים. אבל עדיין לא ויתרת על החיים העצמאיים בביתך, עד כמה שאפשר עם עזרה ותמיכה קבועה. כאן שרה ניצחת וקיבלת מה שרצית.

נהנית זמן קצר בדירה, אבל ניצלת כל רגע כדי לעשות הליכות ארוכות בשבילי הקיבוץ, לבשל לעצמך ולקבל בשמחה את המשפחה – הילדים, הנכדים והנינים. ניצלת עד תום את הכוחות שלך. היית מגיעה בקביעות להדרן לעבוד שעה או שעתיים, הלכת לחוגים של חורף חכם, פעם ברגל, פעם עם מקל הליכה ופעם בקלנועית.. ואפילו בכסא גלגלים. היית מגיעה לסרטים במועדון ולמפגשים של המצרים.
לצערי זה לא ארך הרבה זמן ונפלת למשכב לאחר ניתוח שממנו לא יצאת.

שרה, יש לך ילדים נהדרים, טלילה ודודו שדאגו לך מאוד, ביקרו אותך הרבה ותמכו בך כל הזמן. ליוותי אותם בהערכה ובהערצה גדולה.


לטלילה ודודו ולכל המשפחה המורחבת, דעו כי הייתה לכם אמא דואגת ואוהבת.
אני משתתפת בצערכם.

ע ל י ז ה ל ו י


א מ א י ק ר ה

מדהימה, חזקה, גיבורה, טובה, אוהבת עד אין קץ, אוהבת הבריות חכמה, אצילה.
אמא ודוגמא ומופת (וסבתא וסבתא-סבתא): תמיד נמצאת, תמיד רוצה לעזור ולתת בכל מצב וללא תנאי.

אהבת את הבריות ומי שהכירך נשבה בקסמיך. ממתנדבות ואולפניסטיות שעבדו לצידך ובאו לבקרך בבית, חברות וידידות שהצטרפו לביקור, ועד צוותים רפואיים בבתי חולים אשר מטבע הסיבות פגשו אותך בנסיבות קשות. מכולם שמעתי דברי התפעלות.

ולאחרונה אני שומע זאת מנכדך חגי, שרק הגיעה חברתו החדשה רעות, הפוגשת אותך לראשונה כשאת במצב קשה ובלתי אפשרי במחלקת מונשמים - מכונה מנשימה אותך דרך הצוואר ישר לקנה ועקב כך גם אינך יכולה לדבר עם קול, אלא רק עם השפתיים. ומאכילים אותך ומשקים אותך דרך זונדה שנמצאת קבוע דרך האף, יכולת תנועה כמעט אפסית בכפות הרגליים, מעט מאוד בידיים ובראש, אך ראש צלול לחלוטין ועיניים פקוחות אומרות ומדברות.
והנה אפילו מי שפוגשת אותך לראשונה במצב קשה ובלתי אפשרי זה מרגישה את החום שאת מקרינה המנעים את הלב.
במצב קשה ובלתי אפשרי זה את דואגת לכולם, אמא שילדיה חשובים לה יותר ממנה עצמה, מתעניינת בשלום כולם ורק שלא להכביד על הצוות הרפואי בעבודתו.

במצב קשה בלתי אפשרי זה ניסיתי לתת לך אושר ואיכות חיים ככל האפשר. ואכן חייכת, צחקת והתבדחת הרבה כאשר היינו אצלך.
ניסיתי לתת לך את ההרגשה שאת החשובה מכל. הראשונה בסדר העדיפיות שאנחנו שם בשבילך ללא תנאי ובכל מצב.
ניסיתי לתת לך את ההרגשה שאינך למעמסה שזהו הדבר אותו אני מעוניין לעשות יותר מכל, שאין בלתו ואני יודע שאת ידעת ויודעת. לא היה דבר אותו רציתי יותר, היה לי הכבוד ואושר גדול להיות לידך יום יום ולצערי הרב כמעט כל יום ואני כל כך רוצה לתת עוד.

אהבתי להיות אצלך יום יום יום (כמעט, לצערי), לדאוג, ולטפל, להביא אוכל או כל דבר אחר, לראות את השחוק הגדול מתפשט על פניך כשהינך רואה שהגעתי, לשים את הכריות במקום הנכון שיהיה לך נוח, לעשות התעמלות כשאפשרי, לפתור תשבצים, לקרוא עיתון ולגרום לך נחת.

גרמת לי אושר גדול.
אני כל כך רוצה לעשות עוד ואת כל כך חסרה.
אמא יקרה, בשבילי את העיקר גיבורה, אמיצה. את אינך עמנו בעולם הגשמי, אך את איתנו תמיד לעד.

ד ו ד ו



כמה מילות פרידה לשרה ילינק

קשה להיפרד מחברה שהכרתי בתקופת נעורי במצרים, בתנועת השומר הצעיר או העברי הצעיר, איך שקראנו לה.

שרה נולדה בקהיר באוקטובר 1928 – השנה מלאו לה 80 שנה.
הוריה, סמי וליאון חיים ז"ל, היגרו מטורקיה כמו הרבה מהורינו והתמקמו בקהיר כמורים בבתי ספר יסודיים יהודיים.
שרה למדה ביסודי בבית ספר יהודי-צרפתי. בהיותה בת 11 שנים הגיעו לבית הספר נציגי "העברי הצעיר" (השוה"צ) והזמינו את הילדים למשחקים. עם הזמן הם התחילו ללמוד שירים בעברית ואת ההיסטוריה של ארץ ישראל וכן גם פעילויות צופיות ועוד.
האווירה הנהדרת ששררה במפגשים האלה משכה את הנוער היהודי וגרמה להצטרפות רבים מהם לתנועת הנוער. שרה היית השייכת לקן הראשון שנפתח בקהיר (קן הליופלוס).

בשנת 1946-48 הפעילות הציונית הגלויה נעשתה קשה ונאלצנו לסגור קנים ולהעביר את הפעילות לפסים מחתרתיים. המפגשים נעשו בבתים של החניכים והמדריכים. מהשכבה הבוגרת של התנועה נוסד הגרעין המצרי.

עוד לפני שנסגר הקן, שרה הכירה שם את מי שיהיה בעלה, יגאל ילינק, שהיה בעל דרכון אוסטרי בהתאם למוצא הוריו. לאחר תקופת מה הם התחתנו והתכוננו לעליה לארץ. בסוף 1949 הם טסו דרך איטליה וחיכו שם לאוניה שתיקח אותם לישראל.
בארץ הגיעו קודם לקיבוץ המצרי הראשון – לנחשונים, שם חיכו לבואם של שאר חברי הגרעין. בינתיים מוסדות הקבה"א החליטו שהגרעין המצרי ישלים את קיבוץ עין שמר והם הצטרפו לגרעין.

שרה הרגישה בעין שמר שזה המקום אליו רצתה להגיע. כשהציעו לה בקיבוץ לעבוד לפי הכשרתה בתור פקידה, היא אמרה: "לא באתי לעבוד בקיבוץ בפקידות". בתחילה עבדה בבית התינוקות ובפעוטון ובהמשך דרכה עבדה שנים רבות במחסן הבגדים ובמטבח.

הוריה סמי וליאון הגיעו אחריה וחיו איתה בעין שמר עד יומם האחרון.
לשרה בת ובן גדולים, טלילה ודוד, ארבע נכדים ושלושה נינים וכן אח ואחות, ויקטור וג'ויה שגם היא הייתה שייכת לגרעין.

שנים רבות שרה התמודדה עם הבדידות ועם המחלה שלה שלא נתנה לה מנוח. קצת אור ושמחה בחיים נתנו לה ביקורי הבנים, הנכדים והמשפחה.

שרה, נוחי בשלום על אדמת עין שמר שכה אהבת ואנו נזכור אותך תמיד.

י צ ח ק ד נ ו ן


ל ט ל י ו ד ו ד ו

שרה בתוך עצמה חיה ובכל זאת תמיד איתנו, לצידנו ובינינו.
לא פעם חשבתי שבעצם דומה הייתה לרבים אחרים ועם זאת בדרכה שלה כל כך מיוחדת וייחודית. שרה הצליחה תמיד להפתיע אותי בפנים נוספות, שכאילו חיכו לרגע הנכון להיחשף ולהזכיר כמה חכמה, רגישה, אמיצה וגם מצחיקה הייתה.

הזיכרונות הראשונים עולים מילדות של קיבוץ ומקבוצת הורים צעירים וביניהם שרה ויגאל שניהם מקסימים ומלאי שמחת חיים, הורים נפלאים ואוהבים לטלילה ודודו. הם חלק מהכיף של טיולי שבת חורפית, אין ספור שעות של בריכה בקיץ, הפיקניק המסורתי של ה"מצרים" בחוף טנטורה, הריקודים, הנסיעות לסרטים בעיר הגדולה והסרטים על הדשא.

ושרה, כבר אז אמא ככל האמהות: אמא של ההשכבות בבית הילדים ומסיבות הקבוצה והסיפורים על ילדות ונעורים בקהיר. ואיתה יחד כחלק בלתי נפרד, כמו תמונה קבוצתית של משפחה, הוריה סבתא סימה וסבא חיים שגם הם חלק מתמונת ילדותנו הקיבוצית.
ומהתמונות עולה דמותה של שרה כאישה יפה וזקופה, עם עיניים ירוקות מאירות ומחייכות וזוג צמות מגולגלות לה סביב ראשה.
וכן! מנקודת זמן מסוימת שאינני יודעת לשים עליה את האצבע, שרה כבר אחרת ושונה משאר האמהות – מתמודדת עם המחלה שבאה והולכת.

חזרתי לגלות את שרה שוב רק לאחר שבגרנו. זה היה כשליוויתי אותה לביקורים אצל טלילה והנכדים. ימים מראש עסקה בהכנת העוגה האהובה, המאפה או המתנות שהבטיחה להביא איתה בביקור.
דואגת לתאם אתי את פרטי הנסיעה ולוודא שהכל מסתדר. וכך מאחורי דמותה הפרטית והסגורה בדרך כלל – עולה אשה אחרת: נמרצת ופעילה.
במהלך הנסיעות, כשאנחנו לבד ברכב מתנהלת שיחה על עניינים שברומו של עולם, או אירוע אקטואלי קיבוצי כזה או אחר.
ושרה מצויה ומתמצאת בהכל, קשובה וגם מביעה עמדה. ואז ברגע הכי בלתי צפוי מבריקה עם הבחנה מקורית משלה, מסוג האמירות שהן גם מצחיקות וחכמות וגם עוקצניות ומעמיקות. כמה אהבתי אותה באותם רגעים וכמה שמחתי לגלות כל פעם מחדש את חדות מחשבתה ותבונתה.

וכאשר מגיעים לנהורה שוב שרה במיטבה! כולה קורנת אושר ואהבה לנכדים, שמחזירים לה במנות גדולות של חום וקבלה בלתי מותנית. איתם היא סבתא אהובה ומוערכת, טובה אל כולם וכולם טובים אליה ושמחים על בואה. תמונתה של שרה מוקפת במשפחתה כשהיא כולה זורחת, טבעית וזורמת – היא עבורי תמונה של נחמה על שזכתה לקטוף את פירות הנתינה הגדולה לילדים ולנכדים.

הייתה בה סקרנות שלא ידעה שובע, שאיפה ללמוד עוד ולהרחיב אופקים ודעת. בעקשנות ובהתמדה הגיעה לכל הרצאה, חג ואירועי תרבות בקיבוץ או במילוא. מגייסת את כל כולה ומקפידה להמשיך ולהיות חלק מהקהילה, תוך שהיא נאבקת לשמור בקנאות על עצמאותה, נושאת את גופה שנחלש עם השנים ולא נכנעת לקשיים. ואם העזנו להציע עזרה – היא מסרבת בתוקף. ידענו שחשוב לה רק לא להיות לנטל ורק לא להזדקק לעזרת הזולת ועם זאת לא לשקוע ולא להיכנע ולרגע לא להפסיק לצמוח ולהתפתח.

מי שהכיר את שרה מקרוב ידע שהייתה אישה גאה ואמיצה שעשתה הכל שלא לעורר רחמים, עומדת על משמר חייה ועל רצונה לחיות אותם במלואם. כך גם נותרה בחודשים האחרונים: בהירת מחשבה, חדת זיכרון וצלולה, מאזינה לטלילה ודודו הקוראים לה את העתון היומי, את עלון המשק או את כתבי הנכדים והנינים.
חבריה של שרה בקיבוץ ומעל כולם עליזה, היו לה למשענת ולחברה וגם אם לעתים נדמה היה כי נשארה לבד – תמיד היו שם ברקע דואגים ושומרים שלא יפגעו זכויותיה בקיבוץ.

טלי ודודו – מאז האשפוז האחרון עטפתם את אמא בדאגה ובאהבה כמוה לא ראיתי הרבה. לא עזבתם אותה לרגע, במסירות שלא ידעה גבולות של לילה או יום, חג או שבת. בחמלה וברוך שהרעפתם עליה זכיתם ללוות אותה בחודשי חייה האחרונים, שומרים על כבודה ומעמדה גם בבית החולים.
הייתה זו זכות גדולה לה זכתה אמא – וזכיתם אתם.

לכם טלי ודודו, לג'ויה, ויקי ובני משפחתם, לנכדיה האהובים, הדר, שגיא, חגי ואדווה, ולנינים, אורי ואליה אני רוצה להגיד: שרה תישאר בזיכרוני כאשה אמיצה, נבונה, מצחיקה וחזקה. אישה מיוחדת ודוגמא ליכולת לקבל את החיים ולמרות הקשיים – להוציא מהם את המיטב ולחיות אותם במלואם.

נ י ר ה כ ה ן


ס ב ת א י ק ר ה ש ל נ ו
גם כשגופך ספג מכה, בזוג העיניים האלה שלך – העיניים הטובות הללו, שניצוץ ניצת בהן כשאנו היינו נכנסים לחדרך, העיניים שהן את – בהן דבר לא דעך. וכשהייתי מביט בהן – בראי נפשך העדינה פנימה, זו הייתה אותה הרגישות, ואותה האהבה, אותה אמת, אותה החמלה, ההבנה והחכמה, וסבתא הייתה אותה הסבתא – ממשיכה לתת לי שיעורים על איך להיות בן אדם, על כוח ועל עמידה מול קשיים.
לפעמים מילה אחת שלך הייתה מופקת במאבק – מפיך או מידך, היתה שיעור יקר מפז, יקר יותר מספר שלם.

סבתא יקרה שלנו,
ילדיך, נכדיך ונינייך, ראו בך בכל מפגש ובכל שיחה את מה שהיינו רוצים לראות גם בעצמנו – מעיין נובע של ענווה ואהבה ותמימות ואמת. רגש אמיתי שמבעבע החוצה מבעד לעיניים טובות ולב חם שתמיד רוצה לתת, גם כשקשה לבטא זאת. סבתא שלנו, עולם של טוב, מעולם לא שמענו ממך מילה שלילית על מישהו, על משהו. נשאנו אליך עינינו בהשתאות על נועם הליכתך, על כוח עמידתך ועל טוהר ליבך.

סבתל'ה, ראיתי את המסירות ואת ההתמסרות של ילדיך אליך בחודשים האחרונים וחשבתי כמה זה יפה וכמה זה מגיע לך – החום הזה, המעטפת המלטפת והאוהבת הזו שליוותה אותך וחיבקה אותך ברוך לפני לכתך.
יצחק פרלמן אמר פעם, אחרי שסיים במאבק הופעה שלמה עם מיתר קרוע, שלפעמים כל מה שהאדם צריך הוא לדעת לנגן ולייצר מוזיקה ממה שנשאר לנו.
את סבתל'ה, עד יומך האחרון, המשכת לנגן, המשכת לפרוט על מיתרי לבנו ולהפיק מנגינה זכה ויפיפייה, שהמסה את הלב. גם עכשיו אם אני עוצר לרגע ומקשיב ללב, אני יכול עוד לשמוע את המנגינה שלך.

אוהבים אותך כל כך
ח ג י




ש ב ת ש ל ו ם

ב' בחשוון תשס"ט 31.10.2008

עלון מס' 41 (3714) ב' בחשוון תשס"ט 31.10.2008



ו ל נ ס י ו ת

תוך חצי שעה הסתלק ה"ג'ון דיר" והותיר
את הולנסיות הזקנות מופתעות לגמרי
כששורשיהן כלפי מעלה
ועלותן המופשלת תובעת עלבון.

הפרדסים הסמוכים הסתירו כמו שמסתירים
לילדה.

תפוחי זהב, זהב ילדותי –
עגולים כתומים מצוירים
בעפרונות שמן קשים טרקטור צהוב
מתרחק מארץ ישראל

ודק דק
נרגע האבק אל האדמה
כמו אנחה
מתערבב בריח פריהה לא מעודכנת
שממשיכה להפיץ את בושם אהבות נעורי
מקושטות בתפוזים הלא רנטביליים.

מחר נקטוף אותם
ונהיה כמפשפשים בכיסי מתים.

אגי משעול










פותחים שבת
לפני שבוע התחלנו מחדש את מחזור פרשות השבוע. במרכז השירים עמד האדם. בין השירים ניגנה מירי גרוסברג את "כי האדם עץ השדה", שלומית תומר קראה את שירו של דן אלמגור "חיי אדם", קובי גרוסמן וזמיר גולן ביצעו את השיר "בראשית" של דון מקליין.
רוב תודות למירי, שלומית, קובי וזמיר על היופי הרב שהביאו לקבלת השבת.

את פרשת בראשית דרש בדרך ביקורתית מעניינת אורי שפירא. בתחילה דיבר על הפרשה באופן כללי, לאחר מכן סקר בקצרה את שנברא בכל אחד מששת ימי הבריאה. על היום השביעי אמר שאלוהים שָבַת בו מכל מלאכה כדי לשמש דוגמא לשמירת השבת לדורות הבאים.
הוא התעכב על הסתירה בין פרק א' לפרק ב' בעניין בריאת האישה: בפרק א' נאמר: "...זכר ונקבה ברא אותם..." ובפרק ב' מסופר שאלוהים יצר את האישה מצלעו של אדם.
בהמשך סיפר על העצים שנטע אלוהים בגן העדן ועל האיסור שאסר על אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת. חטאם היה שהפרו את הצו האלוהי וטעמו מהפרי האסור, כתוצאה מכך נפקחו עיניהם לראות "כי עירומים הם..." ועטו על גופם את הבגד הראשון: עלה תאנה...
אחר כך התייחס למספר שאלות העולות מן הטקסט: מדוע רצה ה' שבני האדם יחיו ללא דעת וללא השכלה? הן כיום כולנו רואים בחיוב השכלה ורכישת ידע.
על העונש "בזיעת אפיך תאכל לחם" הזכיר שלגבינו כעובדי אדמה הרעיון שאדם יחיה מיגיע כפיו ומפרי עמלו הוא אחד האידיאלים החשובים והרצויים.
בהקשר לסיפור קין והבל אמר שלא ברור לו למה העדיף אלוהים את מנחת הבל הרועה על מנחת קין האיכר. הרי מזון מהצומח בריא יותר ממזון מהחי ואין בו כולסטרול.
סיפר שלאחר רצח הבל נולד לאדם וחוה שֶת שהוליד את אֶנוֹש שהוא אבי כל המין האנושי. אורי תהה מניין לקחו שת ואנוש נשים להוליד את כל הדורות שבאו אחריהם?
לבסוף ציין שבני האדם היו סקרנים מאז ומעולם, ולא רק אבותינו שאלו איך כל זה התחיל, כל עם פיתח גרסה משלו כיצד נברא העולם, אך סיפור בראשית שלנו הוא זה ששרד אלפי שנים ומשמש גם היום אמונה איתנה למרבית אזרחי העולם: היהודים, הנוצרים והמוסלמים המאמינים באל אחד.
מסקנתו המעניינת של אורי (שהעיד על עצמו "כופר ללא תקנה") הייתה: שהאדם ברא את אלוהים ולא אלוהים את האדם.
לסיום אמר שפרשני התורה ורש"י בראשם השתמשו בפרשת בראשית כדי להוכיח את זכותנו על הארץ, אורי ציטט מדברי רש"י:"...כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו... ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". הצהיר שאותו זה לא משכנע.

והשבוע,"פרשת נח" עם אבנר ארבל. השירים יהיו על מגדלים בהקשר לסיפור מגדל בבל המסופר בסופה של הפרשה.
בקבלת שבת זו תתארח הזמרת שרון עזריה שתשיר את השיר "בראשית".


מתוך פרוטוקול
הנהלת החינוך 5.10.08
משתתפים: סמדר ש"ט, רוני גלעד, ענת גרוסמן, אדוה תומר, נוגה שורר, גיל עמל.
חסרה: אילת מוזס.

1. דו"ח 7 חודשים –
תוצאות הדוח טובות יותר מהאומדן שהיה ברבעון הראשון של השנה.

2. תוכנית העבודה לשנת תשס"ט – אושרה.

1. טיפוח והעצמה של העובדות.
א. המשך העלאת שכר העבודה
ב. השתתפות בקבוצות עמיתים אזוריות של מדריכים
ג. קבוצת למידה של מטפלות.

2. שיפור התנאים הפיזיים בבתים:
א. הרחבת המרכז הבוגר.
ב. שיפוץ חרצית.

3. איזון תקציבי של המערכת הכוללת את עליות השכר
א. בדיקת מחיר עבור ילד.
ב. המשך הקפדה על ההוצאות.


ה ע ר ו ת ל ת ו כ נ י ת :
שיפוץ חרצית -
איילת מוזס עיקבה את ההשקעה בחרצית בגלל הגרעון שהיה בחינוך. לאחר שיפור המצב, החלטנו לפנות למנהל הקהילה החדש ולהציע שהשיפוץ יהיה עוד בשנת 08 ולא לחכות לתוכנית ההשקעות של 09.

ימים סגורים בחינוך -
7 ימים בשנה אינם מספיקים לצורכי המערכת הכוללים: יום בילוי, "גשרים" וימי היערכות. בכוונתנו להביא הצעה להנהלת הקהילה ל-9 ימים בהם המערכת תהיה סגורה.



להורי הגיל הרך, שלום

בשעה טובה ספריית הילדים לגיל הרך נפתחת במתכונת
חדשה. הספריה תפתח פעם בשבוע אחר הצהריים בימי שלישי בין השעות 16:00-17:30.
וביום חמישי אמצא בספריה בשעות הבוקר להחלפת ספרים.

בזמן זה ההורים והסבים מוזמנים לבלות עם ילדיהם דרך הקראת סיפור ממדף הספרים, וכן, החלפת ספרים.

בקשתי, להביא את כל הספרים שברשותכם השייכים לספריה ובנוסף לבדוק האם יש לכם ספרים שאינכם זקוקים להם, (גם ספרים ברי תיקון), על מנת להעשיר ולגוון את ספרייתנו.

בקשה מיוחדת - מי שברשותו הספר "חתלתול אחד לקים"
השייך לספריה, להחזירו בהקדם. (הספר אינו ניתן להשגה בחנויות).


אשמח לראותכם –
איה מלומן


חגי תשרי בחברת הילדים
הגשמים המתחזקים בעיצומו של הסתיו, נועלים בסמליות את תקופת חגי תשרי שעברה על חברת הילדים, ומכנסים ומאחדים אותנו באופן שרק גשם יכול.

את ראש השנה קיבלנו בתפוח בדבש, ואיחולי שנה טובה בקבלות החג הנהוגות במרכזים. מיד לאחר שחגגנו את השנה החדשה נכנס יום הכיפורים, ובו מחלנו והתנקינו מכל מעשינו שחרגו מדרך הישר, וגם ייחלנו ותלינו תקוות לשנה החדשה. כל זאת דרך פעילויות שנבנו ע"י הצוותים.

עוד לפני סוכות, הוכיחו הילדים שאין דבר העומד לפני הרצון, ושברו את השיא של כל הזמנים בכך שחיברו שרשראות נייר שהגיעו מהמרכז הבוגר ועד לחדר האוכל (!).
בחופשת החג עצמה, התקיימו פעילויות שונות ומגוונות, ממנהגי החג המסורתיים שכללו אירוח אושפיזין בסוכה, ומשחקים בסימן החג. בנוסף התקיימו גם פעילויות הנוגעות לסתיו:
בהפנינג הסתיו שנערך בחברת הילדים, חנכנו את פינת הקומזיץ, שהוקמה במסגרת בני המצווה 2008 לזכרו של רפי שפירא ז"ל, ידידם של ילדי עין-שמר.
לטקס בו הוקראו קטעים ושירים המזוהים עם רפי, הוזמנו עירית שפירא וילדיה, וכן ילדי בני המצווה שהקימו פינה זו.




אנו רוצים להודות לעירית על המילים המרגשות והמתנה (סיר הפלאפל של רפי), וכן כל הכבוד לילדים שלקחו חלק בטקס המכובד.

כפי שצוין בתחילה, תקופת החגים נסתיימה לה, ושנת הלימודים חזרה למסלולה. אנו מאחלים לכל החברים שנה טובה וברוכת גשמים.

ילדי ומדריכי חברת הילדים.








ניקוי יבש
יבואו לקחת פריטים
ב 6.11.08


שיחת הקיבוץ הקרובה
תתקיים
בשבת 15.11
בשעה 20:30















יוסי מקבל הוראות סודיות איך למכור את ספר הציפורים במחיר זול ולהרוויח הרבה לכיסוי ההוצאות.















ג ג ל ס פ ס ל
בתור מי שנוסע הרבה בקיץ ובחורף ומחכה על הספסל שליד המרפאה – אני דואג לו שאין לוכ כיסוי לראש.

מתי ירחמו עליו ועל אלה שיושבים עליו
ותוקם סככה מעליו.

ש ל מ ה ב ו ר ל ס


משיבה רקפת זהר:
תודה לשלמה על התזכורת. הגג לספסל היה מתוכנן כבר לפני שנה ומסיבות שונות התעכב ביצועו. בימים אלה מטופל על ידי נדב, רכז הבינוי החדש ואנו מקווים שהסככה החדשה תעמוד על תלה במהרה.




חידושים
ושוב פעם, משהו מתוכנית הרדיו של ד"ר יצחק נוי, העוסקת בחידושים בעולם - ציטוטים מעיתוני העולם.

מדוע רצים לירח?
לאחרונה שלחה הודו טיל לירח והצטרפה לרוסיה, ארה"ב וסין. ואנשים תוהים, מדוע?
מתברר כי בירח ישנו חומר הנקרא הליום3 (בכדור הארץ יש מעט מאוד ממנו) ההליום מאפשר להפיק ממנו אנרגיה גרעינית גבוהה ביותר – בלתי נגמרת.
25 ק"ג של הליום3, מספיק לכל האנרגיה של ארה"ב במשך שנה – וזו כנראה אחת מהסיבות שממריצה את המרוץ לירח.

אנרגיה ממקורות מפתיעים...
באולמות הריקודים שמח וסוער – ויש לכך תוצאות. לאחרונה החלו חושבים בצורה מעשית, כיצד להשתמש באנרגיה הרבה שיוצרים הריקודים הקיצביים.
מקור אחר לאנרגיה הוא הרוח. באנגליה מקווים כי בעוד כעשר שנים 35% מהאנרגיה תבוא מהרוח.
אבל יש בעיות: קורה שהרוח נפסקת באזור תחנת הרוח לזמן מסוים... ואז מה עושים? תחנות אחרות רחוקות ממקום יישוב ויש צורך בשינוע שהוא יקר.


סמים...
למרות מכוני הגמילה הרבים, מעטים המכורים שמצליחים להיגמל מסמים וכל העת נעשים מחקרים שמנסים לפתור את הבעיה.
מחקר חדש מנסה בעזרת תזונאים למצוא מאכלים המכילים חומרים שיכולים להחליף את הסמים.





לקחת טרמפ
מדי זמן יוצא לי לעמוד בצומת כשאני מחכה לטרמפ הביתה בקור ובחום. בעיניים כלות אני רואה למולי כיצד חולפים עוברים רכבים של עין- שמר ואינם עוצרים...
אנא, הסיטו מבט ועצרו
ו ע ש י ת ם מ צ ו ו ה ג ד ו ל ה .
( - )






ד ר ו ש /ה
לאחד מקיבוצי גרנות דרושה מנהלת חשבונות:
אחריות על מערכת תקציב אישי, ניהול אוכלוסייה, רישום והתאמת בנקים, טיפול בלקוחות, רישום והתאמות משכורות עובדי חוץ, ידיעת תוכנת מעלה דור ב' – חובה.
לפנות עם קורות חיים ל gran8@ors.co.il



קוד הנאמנות וקוד האחריות

א ב י ש י ג ר ו ס מ ן

כולנו שייכים למסגרות חברתיות. מהמשפחה ועד למדינה, מחברות בוועדה עד לחברות בקיבוץ. חברות במסגרת חברתית מחייבת את החבר בה. קוד הנאמנות, כלומר,החובה המוסרית המוטלת על כל אדם המשתייך לקבוצה היא לסייע למסגרת אליה הוא משתייך, כי תחושת השייכות והנאמנות מחייבות זאת.

האם חובת הנאמנות למסגרת כוללת גם את הנכונות לוותר על ביטוי פומבי של עמדה ייחודית כאשר זו נוגדת את עמדת הרוב של הקבוצה, או הועדה אליה משתייך האדם? האם השתיקה, שלעיתים היא שתיקה רועמת, מהווה ביטוי לנאמנות אמת למסגרת אליה משתייך האדם?

מול חובת הנאמנות עומדת לעיתים קרובות חובת האחריות. האחריות לקבוצה, האחריות למסגרת הרחבה יותר בתוכה פועלת הקבוצה.
לדעתי, חובת האחריות לפעול לטובת המסגרת בה חי האדם, גוברת ברוב המקרים על חובת הנאמנות לקבוצה הקטנה אליה משתייך האדם, במקרה שלנו חבר הקיבוץ. חובת האחריות היא בנכונות לנקוט עמדה, אפילו אם עמדה זאת מנוגדת לעמדת רוב חברי המוסד אליו משתייך החבר.

לא מדובר בחשיפת סודות משפחתיים או סודות רפואיים, אלא בחובת אלה הנפגשים עם התופעות ועם האנשים, אלה שאמורים לדעת האם המועמד המוצע מתאים או לא מתאים למלא את התפקיד אליו הוא מיועד, להשמיע את עמדתם באופן גלוי ופומבי.

בשיחת הקיבוץ האחרונה הועלתה הצעה להאריך את הקדנציה של מרכז המשק בשנה נוספת.
כיצד יידעו אלה שאינם מכירים את דרך פעולתו של המועמד כיצד להצביע?
האם ינחשו? האם מידת הסימפטיה שרוחשים לו או לתומכים בו היא זאת שתקבע?
ידוע לי שהיו בין חברי ההנהלה הכלכלית שהתנגדו לאישור המשך כהונתו של מרכז המשק. מדוע בחרו רובם לא להשמיע את עמדתם? האם הנאמנות למוסד בו הם חברים גברה על אחריותם לניהולו התקין של המשק?

בעניינים ציבוריים חשוב שהנבחר והמתמצא מתוקף חברותו בועדה, להשמיע את עמדתו אפילו אם אינה זהה לזאת שהתקבלה על ידי רוב חברי המוסד אליו הוא משתייך. זה לא תמיד נעים, זה לא תמיד משרת את האינטרס האישי, אבל זה מאוד חיוני. דמוקרטיה שאינה נשענת על חוות דעת של אנשים שיודעים, יכולה להוליך לקבלת החלטות שגויות.




חלביה
בשבוע הבא לא יהיו מוצרי חלב חדשים עקב יציאתה של אורנה לטיול.
ל ה ת ר א ו ת


מ ה נ ה " ח
לחברים שלום
בעקבות מהלכים שביצענו עם משקי הקיבוצים מול חברת האשראי, לשם ביטול חיוב דמי כרטיס לחברי מועדון משק -
בחודש זה זוכו החברים בדמי כרטיס שחויבו.

אבקש מכם לבדוק את פירוט העסקאות של חברת האשראי שלכם, האם נרשם לכם זיכוי בפירוט.
במידה וחבר חויב וטרם זוכה נא ליצור עימי קשר.

כמו כן, לא אהיה בעבודה החל מ- 1.11.08 עד 12.11.08. מי שמעוניין בהגדלת האשראי או באישור עסקה לרכישה מסוימת, מתבקש לפנות ליגאל קצנלנבוגן בלבד.

ת ו ד ה ו ש ב ת ש ל ו ם
חיה חרודי






ת ו ד ו ת
משפחת בן יהודה מודה לאמיר תומר על טיפולו המסור ב"מכון אבשי" במשך שש שנים רצופות. אמיר שמר על סדר וניקיון מועדון הכושר, הוסיף מכשירים ואכן המקום היה מלא בפעילות המתעמלים ועל כך מגיע לו כל הכבוד וההערכה!


הודעות
מ"מקום של יוגה"

שיעורים במגוון גישות ושיטות עם מספר מורות מנוסות ומסורות מתקיימים באופן קבוע בכל ימי השבוע ובכל שעות היום ב"מקום של יוגה"! פרטים באתר הקיבוץ, בלוח המודעות שבלובי או אצלי.

*
ביום א', 2.11, בשעה 8:30, יתקיים
שיעור יוגה נשית ולנשים בהריון עם
שרית. בימי א' שלאחר מכן, יתקיימו שני שיעורים: 7:45-9:00 – יוגה נשית
(מתאים לנשים בכל שלבי החיים) ו-9:00-10:30 – יוגה לנשים בהריון. שרית – 077-2129865.

*
ילדים וילדות – הנכם מוזמנים לתרגל יוגה לילדים עם קיה! לאור הצלחת החוגים בשנה שעברה ולאור הביקוש, השנה יהיו 3 חוגים בימי ד': לילדי הגן (4-6) בשעה 16:00, לילדי בי"ס (7-9) בשעה 16:40 וחדש לגילאי 10-12 בשעה 17:40.
בואו ביום ד', 5.11, לשיעור התנסות.
קיה – 052-4545213.

*
חדש בימי א', בשעה 20:30 – האת'ה ראג'ה יוגה עם מיכל נישטיין להט
052-8725872. כדאי לנסות!












*
עוד חדש השבוע – שיעור במיטב האיינגר יוגה בקרי יום ב', 8:00-9:30, עם אריאלה דיבנר-פרלמן. מורה מקסימה, שיעור נהדר. אריאלה – 050-2030485.

*
כל השיעורים ב"מקום של יוגה" פתוחים כמובן לאנשים מהאזור. נא לעודד את מכריכם הסקרנים, כלותיכם ההרות, ונכדיכם החמודים לבוא לשיעורים! תנסו גם אתם, רק תרוויחו!

*
ועוד במקום: סדנת משחק ותיאטרון לילדים בימי א', 16:15-17:45
וסדנת משחק ותיאטרון למבוגרים בימי ד', מ- 20:30. המנחים – גל ויניב קלדרון, שחקנים ויוצרים מ"תיאטרון התיבה", בוגרי "הסטודיו למשחק ניסן נתיב" – 054-4575762 או 6372104.

*
ה"חנות" – מזרני יוגה ועוד ציוד, קטורת מעולה, ספרי יוגה וספרי ומשחקי יוגה לילדים למכירה.



להתראות על
מזרני היוגה,
הני





מספר הטלפון של דויד החשמלאי
052-8908911

נועם הספר מגיע ביום שני הקרוב







ח ר צ י ת
פעוטון חרצית מתחדש בתיבת יום שישי.
נשמח לקבל כל פריט שקשור לעניין פמוטים, תמונות,
מפות, מפיות וכו'...
אדוה.



מ ח פ ש ת א ח ר

תנור אפיה עם גאז למעלה
ת ו ד ה
נאוה גור




לרהב מור
שהתגייס לצה"ל
ברכות הצלחה והרבה עניין בכל.

מאחלים ועדת קשר וצעירים


מ ה מ ר פ א ה
ביום שלישי 4.11.08
המרפאה תהיה סגורה
לרגל יום עיון.
נא להיערך בהתאם.

נזכור בשירים
ערב זיכרון במלאת 13 שנים לרצח יצחק רבין ז"ל
יתקיים ביום שלישי 4.11.08
בשעה 21:00 באולם גן שמואל.

בהשתתפות: הרמטכ"ל, משפחת רבין, זמרים ובניהול מוסיקלי של אורי קריב.
האירוע יועבר בשידור חי בגלי צה"ל.
דמי השתתפות 30 ₪ ברכישה מוקדמת בלבד.

סגירת דלתות בשעה 20:45.







ג ש מ י ם

השבוע היו 4 ימי גשם: 4.5+16+11+9 - ס"ה 40.5
ס"ה חודש אוקטובר 47.5
הממוצע השנתי של חודש
אוקטובר 22.5 מ"מ.



תיקון טעות בראיון עם ד"ר נגב
נעשתה טעות בכתובת המייל שלו
וצריך להיות negevba@clalit.org.il




רשימת הלומדים בשנת תשס"ט


רשימת חברים ממשיכים

שם נושא הלימודים מוסד הלימודים ימי לימוד
בשבוע (ע"ח הוועדה) שנה
חננאל דגנית תזונה מכללת
כרכור _ 3.5 מתוך 3.5
צמח בני ידיעת הארץ מכון
אבשלום _ 4 מתוך 4
שמואל אפרת אבחון וטיפול בקשיי למידה ותפקוד
אלבאום ת"א 2 3 מתוך 4
משיח רובי
לימודי קבלה פתח תקווה _ 1 מתוך 1
אבל שרה העשרה אונ'
התפוחה _ 2 מתוך 2
עמי גלעד חשבונאות רופין - 4 מתוך 4 דחייה משנה קודמת

חברים חדשים

שם נושא הלימודים מוסד הלימודים ימי לימוד
בשבוע (ע"ח הוועדה) שנה
אורי תומר חינוך תואר שני מכון שנטר ירושלים 1 1 מתוך 1
דני שורר מיכשור רפואי טכנולוגי ת"א הקריה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה 4 1 מתוך 4
רותי גורן מזכירות בכירות רפואיות מכללת מעוף - 1 מתוך 1


צעירים בהסדר ישן 2008/9
שם מקצוע מוסד לימודים שנה
בן פורת גל פיסיקה והנדסת חשמל טכניון 4 מתוך 4
ספקטור שמרית שיאצו אונ' ת''א 4 מתוך 4
אפשטיין איילת עבודה סוציאלית מכללת תל חי 3 מתוך 3
בורלס עידן משחק בית צבי 3 מתוך 3
ברסלבסקי מרינה ביולוגיה אונ' חיפה 3 מתוך 3
חדוותי עודד אדריכלות מכללת אריאל 3 מתוך 5
בראון אדווה קידום נוער בית ברל 3 מתוך 3
נוגה האולינג גרפולוגיה רופין 1 מתוך 3

בגין הורים צעירים בהסדר החדש
אור צמח BA מנהלים רופין 1 מתוך 3
כפיר רועי ארה''ב 3 מתוך 3
פוקס בועז אונ' עברית 3 מתוך 3
עיינה ברכה ארה''ב 2 מתוך 3
בן גידה עדי שיננית ארה"ב 2 מתוך 3
קרן רונן עבודה סוציאלית אונ' באר שבע 1 מתוך 3
יאיר רונן עיצוב גרפי מכון טכנולוגי חולון 1 מתוך 4
מירב מילשטיין עיצוב שנקר 1 מתוך 4
נועם גבע משפטים ומנהל עסקים ריכמן 1 מתוך 5
רות ריפטין קולנוע,וצרפתית אונ' תל אביב 1 מתוך 3
זוהר מור סוציולוגיה אונ' הפתוחה 1 מתוך 3
נתי בן דור תקשורת וניהול מכללה למנהל 1 מתוך 3
גלעד גדי הנדסת חשמל רופין 4 מתוך 4
כץ ירין תעשייה וניהול רופין 3 מתוך 4
מלומן אביטל עיצוב תעשייתי מכון אבני 2 מתוך 4
כהן אסף תקשורת חזותית שנקר 2 מתוך 4
גורן תומר כלכלה וחשבונאות רופין 2מתוך 4
דגאי אפרת מדעי ההתנהגות אונ' בן גוריון 2 מתוך 3


משתלמות ומשתלמים יקרים.

ועדת השתלמות מקדמת אתכם בברכת שנת לימודים פורייה ומוצלחת!
אנו מאחלים לכם שתתחדשו ותרחיבו השכלתכם בתחום המקצועי בו בחרתם, שיהיה לכם קל, מעניין, ותדעו להפיק את המרב.

נמשיך לעשות כמיטב יכולתנו ללוות ולעזור לכם
רוני גלעד, עידית עזר, עידן יגודה.

תזכורת את כל הקבלות ובקשות לתשלומים יש לשים בתא הדואר של עידן יגודה עד התשיעי לחודש.






מהנעשה בתרבות
עוד שני אירועים מאחורינו ושניהם קשורים זה בזה. סינמה חממה, פרי יוזמתם של אורן תירוש ונורית קישיק החליף השנה ידיים ועבר אל טל אייזן ונועם גרוסמן. בסך הכל, ביקרו בסינמה לא מעט אנשים וכמעט שנרשמו שוברי קופות. מי שלא התלהב מהסרט הלך להתנחם אצל המרק של קרן משיח והתעקש לקרוא לו מרק אביטל.
אירוע שני, מרגש במיוחד היה הקרנת סרטו של אורן תירוש בחדר האוכל. בהקרנה נכחו רבים, אפילו אפשר לומר, רבים מאוד. הסרט התקבל בחום ועורר שאלות שנענו ברצון על ידי אורן.
למרות שאני חוזר על עצמי אני לא יכול שלא להודות לידידתי הותיקה כרמיה ברכה שסייעה לי להכין את הערב.
ולידיד ותיק אחר- תומר גורן שנחלץ לעזרתי ברגע הנכון. כמו כן פעלו לטובת הערב יואל גרוסברג, אורי, נווה ואמיר תומר, נציגי מועדון החולצות הלבנות ויגאל כץ שניאות לשדרג את ההגברה.

והצפוי בהמשך:
ערב של שירה יוונית בביצוע זמרים מקומיים, בנות מקהלת הקיבוץ הארצי ולהקת ליווי מקצועית. תסמכו עלי בעניין זה: יש למה לצפות... הערב יתקיים בסוף נובמבר ויבואו עוד הרבה הודעות ופירסומים בנושא.
וכמובן, יחד עם הגשמים הראשונים שמרווים את אדמותינו מתחיל חורף חכם לקרום עור וגידים...

בברכת:
חודש גשום, סוער, ובכל זאת שקט






ניידים
חברים שרוצים לשדרג את הטלפון יכולים לפנות אלי שאצרפם לרשימה עד יום ג' 4/11/08. פניות מאוחרות יותר יטופלו במחזור שדרוג הבא. עוזי






ש י ח ת ק י ב ו ץ
יום חמישי 23.10.08


ר ק פ ת ז ה ר :
תודה לאנשי הטכניקה שאפשרו את שידור השיחה: יגאל כץ, חמי, עמי גלעד ואמיר תומר.
השיחות ימשיכו להתקיים בשבתות אך שעת ההתחלה תוקדם ל- 20:30.
קבלה לחברות של רונן שאשא נדחית לשבוע הבא מסיבות טכניות.

ס י כ ו ם ח צ י ש נ ת י

ע ו ד י ד ג א י :
הגשת הסיכום שכאן נדחתה בגלל החגים.

ג י ל ע מ ל :
בביצוע חצי שנתי של המפעלים והקיבוץ אין הרבה שינוי מהתחזית, פרט להכנסות מתנובה שהלכו לתשלום חוב.
ביצוע ההכנסות לעומת השנה הקודמת טוב במקצת,
בעין שמר אלון שיפור של 50 אחוז,
הרפת – הרבה מעל התוכנית,
החצר – ביצוע טוב,
גידולי שדה - קשה עדיין לדעת תוצאות אך נראה שלא יהיה כל כך טוב
המטעים – עדיין בשלב ההשקעות,
בפרדס – יש הפסד קבוע אולם החל מאפריל 09 יעבור לניהול "אפא"י גרנות" ונקבל רנטה שנתית.

ע ס ק י ם ו י ז מ ו ת – (השכרות, אנטנות וכו') – רווחיות גבוה.
הנפחיה והאדריכלות - רווח טוב.
שירותים לתעשיות (דלקים, מוסך, מסגריה, חשמל) - מאופס (וכך צריך להיות).
כלליות – מנסים לבדוק ולצמצם. במשך השנים היו במינוס הפעם הוצג רווח בגלל מניות תנובה.

הגומי מהווה 50% מהכנסות הקיבוץ, אחר כך אלון, ואחריהם מיניפלסט.
בשנה זו היו הרווחים ממיניפלסט גבוהים מאוד ומגיעים כמעט לאלה של הגומי, לעומת השנה הקודמת שבה היה מצב הפוך.



פ ר ו ט ה ה ש ק ע ו ת – דומה לתכנית.

א ו ר י א ש כ ו ל י :
מדוע ההשקעות באוטומציה נרשמו למים ולא לגד"ש?

ע ו ד י ד ג א י :
זו החלטה מוסכמת של הגופים בהנהלת חקלאות, בין ענף המים לגד"ש. הגד"ש יחזירו את ההשקעה במשך 5 שנים.
כמו כן בשנתיים האחרונות השקענו באיגלו על מנת לשמור על מעמדנו בחברה.

ת ז ר י ם מ ז ו מ נ י ם – ביולי ובאוגוסט החלה ההאטה שעצרה את ההתקדמות שהייתה מתחילת השנה אם כי עדיין התזרים טוב.

י ה ו ד ה ב ן ח י י ם :
בשנים האחרונות מאפיין את התעשייה עלייה גבוהה של מחירי הדלק המשפיעים על חומרי הגלם, מחירי ההובלה ועוד. חומרי הגלם שלנו הם פלסטיים וכל הזמן אנו רצים אחרי זנב עליית המחירים.
בחודשים האחרונים הייתה התמוטטות השערים של המטבעות (היורו, הדולר והלירה) והתחלנו לראות האטה, בעיקר באירופה.
בחודש האחרון התווספה לכך התמוטטות הבורסות ומחיר חומרי הגלם יורדים בצורה דרסטית וכך גם מחיר הדלק וההובלה שגורמים להאטה ולמחנק אשראי.
שני מפעלי הקיבוץ מצבם יציב אך קשה לדעת למה לצפות.

ג ו מ י –
החל ממחצית השנה ישנה האטה לאחר ששנת 07 הייתה ברווחיות טובה וכך גם מחצית ראשונה של 08.
הצפי לגמר השנה נראה בסך הכל פחות טוב מ 07 ומהתכנית המקורית.

ת ז ר י ם מ ז ו מ נ י ם – זהו היעד העיקרי בעידן אי הודאות המאפיין את התעשיות ולכן יש לעשות כל מאמץ כדי לשמור עליו חיובי, ואכן הוא כזה.
יש לציין כי השנה הקמנו את החברה בבוסניה כמעט ללא השקעה ויש לנו 51 אחוז בה.

מ י נ י פ ל ס ט –
אותם אלמנטים שציינתי קודם משפיעים גם על מיניפלסט המייצאת לארה"ב.
במהלך 07 ירדו מספר לקוחות, וב-08 ביצענו פעולות שיווקיות שהחלו לשאת פרי השנה וישפיעו גם בהמשך.
אחוזי הרווח טובים.
המאזן הכללי יציב וחזק.
נראה שמיניפלסט תעמוד בתוכנית הרווח.

פרספקטיבה לעתיד – התחלת העבודה בפיתוח החדש תכפיל את ההכנסות וכבר אנחנו בחשיבה אסטרטגית כיצד להתקדם הלאה להמשך פיתוח נוסף.
הסיכונים של מיניפלסט הם פחותים מהגומי בגלל שוק יציב יותר.

ע ו מ ר י :
אנו מחכים למכונה החדשה שאמורה להגיע בסוף ינואר ומתעכבת בגלל עצירת האשראי.

ע ו ד י ד ג א י : ניסים בחו"ל ולכן אייצג את הצומת.
תוצאות הצומת טובות אך ירדו קצת השנה בגלל תשלום חד פעמי למועצה על היטלי ביוב. ס"ה הרווחים טובים. הוצאות המימון קטנו וזה מאפשר להחזיר לבעלים חלק קטן מהלוואות הבעלים.
המכירות בחודשים האחרונים היו טובות מאוד, אך לאחרונה חלה האטה מסוימת.

לגבי העתיד – תוכנית ההרחבה של הצומת פורסמה למתן תוקף ולקראת 09 בכוונתנו להרחיב את הצומת משמעותית. זו השקעה גדולה מאוד שקשה להאמין שנוכל להרים לבד. זו המטרה המרכזית שלנו לקראת השנה החדשה.
לשם ביצוע תוכנית זו עלינו להגיע להסכמה עם המינהל על שווי הקרקע ביעוד החדש ועל דמי ההיוון.סביר שהנושא יגמר בבית המשפט.

ע ו מ ר ג ב ע (איגלו):
השנה אינה פשוטה לכל המגזר. הרבעון האחרון היה טוב מאוד וזו תוצאה טובה לשנה כזו. בשל ההאטה אנו מציפים לסיים בתוצאה כמו לפני שנה.
הפגיעה כרגע היא בעיקר בארה"ב. באירופה עד עכשיו לא הורגש המיתון אבל גם שם ישנם סימני האטה.
נצטרך להציב לעצמנו יעדים שונים, לגייס כסף ולהתייעל.

ע ו ד י ד ג א י :
הייתה לנו החלטה לממש את אחזקותינו באיגלו משום שחלקנו יורד ואין לנו שליטה בחברה. כרגע המהלך סיכויו קלושים וסביר כי ידחה עקב המצב העולמי. עד סוף השנה איגלו אמורה לעבור לאזור התעשייה החדש בקיסריה.

י ו א ב ד ר ו ר י :
המצב בתוך המשק:
גן עדן התפנו ויש מתעניינים.
השתדלנו להשאיר את איגלו אצלנו ולא הצלחנו. למבנה שיתפנה תעבור הנהלת החשבונות, כיוון שהאזור שבו נמצאת שייך עתה לאזור התעשייה המשתרע מהשער הדרומי ועד למפעל הגומי. מעתה ניתן לפתח שם תעשיות שונות.

ע ו ד י ד ג א י :
בשנה הקרובה אינני צופה קבלת דיבידנד מהגומי, אולי משהו ממינפלסט.
עיקר הבעיה שאנו צופים היא מחנק באשראי – ואנו שרויים בערפל כמו כל העולם.
בתקופה זו חשוב מאוד לשמור על הכסף ולא להיכנס להוצאות ו/או השקעות גדולות. עלינו לשמור רזרבה להוצאות בלתי צפויות – ויהיו כאלה.




ס י ו ם ע ב ו ד ת י ו א ב ד ר ו ר י

ע ו ד י ד ג א י :
הקדנציה של יואב מסתיימת בעוד ימים ספורים. למרות שלדעתי קדנציה של מרכז משק צריכה להיות 4-5 שנים, אך לא ניתן לבצע זאת כעת.
נותרו לסיים כמה פרויקטים חשובים שיואב מעורב בהם, וכל החלפה כעת תעכב או תפגע בסיכוי להשלמתם, ולאור המצב הכלכלי במדינה ובעולם, מועצת המנהלים מבקשת הארכת קדנציה בשנה אחת עד אוקטובר 2009. הארכת הקדנציה תהיה תוך צמצום משרתו מ-70% ל-60% משרה.

י ו א ב ד ר ו ר י :
עם הגעתי חשתי באווירה של מלחמות אישיות שפגעו בעבודה במגזר העסקי ולכן פעלתי להרגעת האווירה והתנהלות עניינית.
סגרנו פעילויות מפסידות כמו מפעל המגנטים והפאב.
הבאנו לתוקף את תוכנית האזור המבונה של הקיבוץ, תב"ע מ359, שהיתה בראשית דרכה לאחר אישור הועדה המקומית. התכנית הוסיפה 60 דונם שטחי מגורים (160 יחידות דיור), הגדילה באופן משמעותי את אזור התעשיה ואת אזור מבני המשק, הסדירה את יעוד שטח חוות הלולים כמבני משק, ופעילויות נוספות כמו שטחי חצר ראשונים, מוזיאון הטרקטורים ועוד. התכנית מאפשרת את הסדרת ופיתוח מפעלי עין שמר בהיקף משמעותי ואת הגדלת וחיזוק אוכלוסיית הקיבוץ.

הונחו תשתיות כיבוי האש למפעלי עין שמר – תעשיות גומי ומיניפלסט – כדי לאפשר הסדרת רישיונות עסק והרחבת הפעילות הכלכלית.

בתחום החקלאות, בגלל תנאי הסחר העולמי ומחירי המים והמכסות, המים הופכים להיות גורם קריטי, ונתקשה אפילו להחזיק את הקיים.
בשנת 1996 הסכמנו להעמיד שטח לצורך הקמת מכון טיהור שפכים של ערי נחל עירון ויישובי המועצה, תמורתו היינו אמורים לקבל כמות מים נוספת ומשמעותית להקצבה, בדיעבד הסתבר שיש אי הסכמות בין רשות הביוב והמים והנושא עתה בהתדיינות ועלול להגיע להליך משפטי.

הרפת - במצב מצוין .
מיניפלסט – לאחר שלוש שנים קיבלנו היתר בניה למבנה חדש. המבנה הנוכחי אינו מאפשר רישוי עסק ופעילות לאורך זמן. הוא ממוקם במבנה רעוע ובאזור המיועד למגורים.
שני המפעלים, הגומי ומיניפלסט נמצאים במצב טוב מבעבר וזה יאפשר התמודדות טובה יותר עם המשבר העולמי.



ל ג ב י ה ה מ ש ך - אני מאמין כי יש להתמקד ולרכז מאמצים ואמצעים בתחומים שעשויים להביא לתוצאות המשמעותיות יותר בטווח סביר.

* קיום וניהול שני מפעלים גדולים בקיבוץ עם אוכלוסיה לא גדולה ומתבגרת יוצר קושי בגלל מגבלות כח אדם ניהולי ואמצעים כלכליים. לדעתי יש לחשוב על צירוף גורם חזק נוסף למפעלים.
* בתחום המקרקעין, אישור תכנית ההרחבה במתחם המסחרי בצומת יכול להיות משמעותית ביותר - בהגדלת היקף הפעילות ובשדרוג המתחם איכותית, ורווחית.
* מימוש ואיכלוס 160 יחידות דיור הוא נושא מסובך אך בסיס להתחזקות משמעותית כקהילה וכישוב.
* הקרקע וייעודיה והשימושים המותרים בה - הנם נכס מרכזי והמשמעותי ביותר של הקיבוץ. תכנית האב לתיירות מאפשרת פיתוח פעילויות בילוי ונופש כגון מרכז ספורט, נופש ועוד פעילות עסקית משמעותית.
* עסקים זעירים – כמו של נוגה אבלגון, חמי סל וחופי – מתבססים על כשרון של אדם אחד אך הם חשובים ביותר.

אם אמשיך שנה נוספת, אתמקד במטרות המשמעותיות יותר:
• קידום מימוש הפוטנציאל הכלכלי של מתחם הצומת, אזור התעשייה והמבנים לתעשיות עין שמר, קידום מימוש אזור הרחבת המגורים,
• שמירת מצב תזרימי צופה פני קשיים,
• השלמת התאגוד וביטול כל השעבודים הצפים והערבויות הצולבות בין עסקי ונכסי עין שמר, כך שנפילת אחד מהם חס וחלילה לא תגרום לקריסה כללית ב'אפקט דומינו'.

ד ו ד ב ן א ב ר ה ם :
אינני רואה צורך להביא את הנושא לשיחה. יואב סיים שלוש שנים על פי ההחלטה על אורך קדנציה. כל תהליך זקוק לזמן הבשלה כדי שיתממש וזה לוקח זמן - גם אם יעסוק בפרויקטים מישהו אחר בסופו של דבר זה יקרה.
ראיית יואב את נושא המים של עין שמר אינה נכונה. זה לא נכון להסתמך על פרופסור - פקיד ברשות המים, והכי זול שעין שמר יטפלו במים שלהם בעצמם.

ב נ י צ מ ח :
ההחלטה הראשונה של ההנהלה הכלכלית הייתה לא לאשר ליואב קדנציה נוספת ועודי הפעיל לחצים על חברי הועדה כדי לשכנעם לשנות ההחלטה והצליח.
עודי הבטיח בעבר כי יפטר את יואב עם סיום הקדנציה שלו – מדוע לא קיים זאת?
מי בכלל מהחברים מכיר את יואב?
לדעתי רוב זמן ישיבתו במשרד עשה בשביל עצמו. הוא אינו אמין ואנחנו צריכים אנשים שמעוררים אמון.


א ו ר י א ש כ ו ל י :
סיכום פעילותו של יואב שחולקה לחברים אינה משדרת אמינות. יואב סיים את הקדנציה ועודי הבטיח שידאג לסיום תפקידו – ועליו לקיים זאת.
מתי יואב היה בשדות? מתי ביקר בענפים השונים?
יואב בעד ויתור על מי המאגרים, ואין איכר מוותר לא על מים ולא על אדמה.
חלק ניכר מזמנו הקדיש יואב לענייניו הפרטיים.

א ו ר י ל י ס :
חצי השנה הראשונה של 08 הייתה טובה, ובגלל מצב המשק המצגת שכאן עלולה להטעות. צריך לראות את כיוון התהליכים שהיה חיובי ובתקופה של "צונמי" כלכלי עולמי שישפיע גם עלינו, זה לא הזמן המתאים להחליף צוות עם תוצאות טובות, ניסיון והיכרות עם המערכת.
אנו לפני שנה קריטית שבה נתחיל לבצע פרויקטים גדולים: בצומת, במיניפלסט, בגומי (בפרופילים ובבנבורי), פרויקט בוסניה, הסדר הבנקים, מים. עלינו לתת אמון בעודי ולהשאיר את יואב.

ה ר א ל י ג ו ד ה :
הדברים אינם שחור לבן. מהיכרותי את יואב בצוות הקרקעות, ראיתי אותו נלחם עבור האינטרסים של עין שמר. מצד שני יש בו חוסר רצון לנהל באופן שוטף את שאר הענפים ביומיום. ושם צריך ניהול הדוק ולא להשאיר לכל ענף להתנהל בעצמו.
האמירה שדברים קורים ולא בזכות עבודה והשקעה של האחראים על כך, היא לא נכונה ויואב משקיע הרבה.
ועוד, חבל שחברי ההנהלה הכלכלית אינם מדברים בשיחה ומבטאים דעתם.

ע ו ד י ד ג א י :
לבני - בדיון הראשון לא הושגה הכרעה ולפניית חבר המועצה התקיים דיון חוזר שבו התקבלה ההחלטה להאריך את כהונת יואב ברוב של 75%.
לאורי אשכולי – הטענות שיואב אינו נמצא פה הם דברי בלע, אתה ובני עושים דה-לגיטימציה מבלי לדעת את העובדות. יואב משקיע מעל ומעבר בענייני עין שמר.
לדיויד – תוכנית 254א' התקבלה חודשיים לאחר הגעתו של יואב אבל העמידה בתנאיה הצריכה כמעט 3 שנות טיפול. כל דבר שמושג דורש טיפול אין-סופי בפריטים, ולומר שכל אחד יכול לעשות זאת זה חוסר פרגון שאנו מומחים בו. לפני שנבחרתי אמרתי שאוכל למלא את תפקיד ריכוז המשק והיו"ר, אולם בפועל אני מנכ"ל החברה בהקמה בבוסניה ולכן זה בלתי אפשרי. אני חושב שלבוסניה צריך להיות מנהל במשרה מלאה שעדיין לא נמצא.
הייתה לי דעה על שילוב התפקידים, שבעקבות תפקידי כיו"ר שניתי אותה. המינויים של יואב חשב ומנהל בניין ותשתיות - הם טובים, וחסכו כסף.
החוזים שהוא חותם עשויים היטב ומבטיחים את עין שמר.
בנושא המים – אין לי דעה מגובשת, וגם יואב גורס שאם החוזה עם המועצה ומנהלת המים לא יהיה טוב נצטרך לפעול לבד.
באשר לטענה כי אינו עוזר לענפים החקלאיים – אשיב, שמשל'ה שפירא ואהרון חדוותי אינם זקוקים לעזרתו בשוטף. וכשהם זקוקים לעזרה הם פונים ונענים.



ב ש ו ל י ה ש י ח ה :

ל ח ב ר י ם ש ל ו ם
מאחר ונעדרתי מהשיחה, אני מנצלת ההזדמנות לפנות אליכם לתמוך בהמלצת ההנהלה הכלכלית להמשיך הקדנציה של יואב כרכז משק. אני השתכנעתי שזהו הצעד הנכון בעת הזו.
ב ב ר כ ה - ל י א ו ר ה

ש ב ת ש ל ו ם

בתשרי תשס"ט 24.10.08

עלון מס' 40 (3713) כה' בתשרי תשס"ט 24.10.08





לכבוד יום הולדתו השמונים של דיויד הוציאה משפחתו ספר המספר את תולדות חייו.

מדהים כיצד ביוגרפיה של אדם אחדמכסה תקופה שלמה - ראי לרוב ההתחלות שהיו בארץ במאה האחרונה.
ראשיתו בתחילת המאה עם הולדתם של חייקה ויצחק, בואם לארץ לעין גנים והמשכו הולדתו של דיוד, ילדותו ובגרותו - תולדות חייו מלאי המעש.

דרך ההיבט המאוד אישי, ניתן ללמוד על כל מה שקרה בארץ; על הקיבוץ, הפרחת השממה, מלחמת השחרור, הפלמ"ח ועוד ועוד..

גדולתו של הספר היא בכתיבתה הקולחת של עדנה גחטמן בן-אברהם, שהשכילה ליצור מהמאורעות עליהם סיפר לה דיויד סיפור קולח ומרתק. הספר מוצג
בצורה גראפית המושכת ומקלה על הקריאה.

הספר זוכה לעניין רב אצל קוראיו.



פותחים שבת
לפני שבוע, קבלנו את השבת בסוכה, עם שירי חג ואסיף. השיר "שבת בכפר" של מתתיהו שלם הוגש הפעם בדרך שונה ע"י זמיר גולן וניר אלון.
נוגה תירוש קראה את השיר "שלום לשלומית" מאת יזהר בן נחום. חבורת בחורים זימרה שני שירים "חקלאיים".
לאחר מכן בוצע ע"י נועם בורלס, נוי גורן ונעמה אייזן "חיבוט ערבות" שהינה פעולה מאגית שמטרתה - הורדת גשמים. (נקווה שזה יעזור...).
בערב אסיף זה הזכרנו שני ספרים אישיים שראו אור לאחרונה: ספרה של רות עצמון "פיסות הפאזל של חיי" והספר "דיוויד – אדם, תלם ומים" שנכתב ע"י עדנה גחטמן כלתו של דיוויד בן אברהם לכבוד יום הולדתו ה 80. כל ספר על פי דרכו וגיבורו מרגש מאד ומקפל בתוכו בנוסף לסיפור האישי גם קטעים מסיפורו של קיבוצנו. ברכות חמות ויישר כוח לרות ולדיוויד.

בהמשך האזנו בעניין רב לסיפורה של נילי ארבל על הסוכה בבית- סבא.
בתחילה סיפרה מעט על תולדותיה של המשפחה וכיצד הגיעו סבא וסבתא שלה להתגורר בירושלים. היא תיארה את ביתם ואת החצר שבה נהגו להקים את סוכתם. גולת הכותרת של סיפורה היה תיאור הסוכה המיוחדת שהיו מקימים מדי שנה בשנה, שהייתה מעוטרת בקישוטי נייר שעוצבו בדרך ייחודית. אמרה שיופיים של קישוטים אלה נודעו בכל השכונה ואנשים רבים היו באים לצפות בהם. סיפרה שאבא שלה לימד אותה להכינם, וכעת, מדי שנה היא מכינה אותם עבור הסוכה של משפחתה. בסיום דבריה הזמינה את הקהל לבוא לראות את הקישוטים בסוכתה.

והשבוע, מתחילים מבראשית את מחזור פרשות השבוע. על פרשת בראשית – אורי שפירא. בפרשה מסופר על בריאת העולם הנברא שלב אחר שלב לקראת השיא שהוא: בריאת האדם , לכן בחרנו הפעם לשיר על: האדם.

ש ב ת ש ל ו ם




ג ש ם ר א ש ו ן

בשלהי הסתיו
בין סתיו חולף
וחורף קרב
כך, ללא התראה
בשעת בוקר מקדימה
בין שינה לקימה
הגשם הראשון פרץ בסערה.

טיפות גשם כבדות נופלות,
זונקות ארצה על כבישים
דרכים ושדות יבשים
בדילוגים ורעשים בנמרצות נעורים
טופחים ללא מעצורים,
שוטפים ומסלקים אבק דרכים,
מספיגים במימיהם כל חריץ וסדק
בין רגבי עפר חרבים
מרווים פרח, ענף וציפור כנף
ונראה שהעליצות כה גדולה
שלא תפסק במהרה.

לרגע קט, בלחלוחית בשומה ורעננה
הגשם במאור פניו נוסך תקווה
שאכן הקיץ תם
והחורף כבר כאן.

אך במפתיע חלה תפנית לא צפויה
החורף שהה רגע קל
פסק להוריד גשמיו,
כהרף עין ובאחת נעלם.

חזר על עקבותיו
למרחבי ענני שמיו
לתכולי וצחיחי המבט
ואנו נשארנו בציפיה וערגה
שהגשם יתחדש במהרה.

ה ד ס ה ר ו ט מ ן





שיחה עם אורי תומר הרכז החברתי של המוסד, שמטרתה הכרות עם המוסד של היום בנושאים טכניים וערכיים: מיהם התלמידים, מהיכן הם מגיעים, למה רוצים ללמוד דווקא במבואות עירון, מה עשו עם הבתים שאינם משמשים יותר את הפנימיה, למה מחנכים במוסד? ועוד..

פ ת י ח :
מבואות עירון הוא בית ספר טוב שיש לו ביקוש רב. עיקר תלמידיו באים מהאזור הקרוב: חדרה, כרכור פרדס חנה, זיכרון (מעט), ויישובי המועצה.
מייחד אותו הפנימייה, ההיצע הרחב של מגמות, שפע פעילויות חברתיות וערכיות בלתי פורמאליות, שמתנהלות לאחר שעות הלימודים - רובם ללא תשלום ופעילות רבה של השוה"צ. יש בבית הספר היענות ומתן הזדמנויות ליוזמות של חניכים ומורים.
בין תלמידיו שוררים יחסים טובים וכך גם בין תלמידיו למוריו.
בעבר רוב תלמיי ביה"ס הגיעו מהקיבוצים ואילו עתה מתוך כ-900 חניכים, רק כ-120 הם בני הקיבוצים.

מיהם עובדי עין שמר במוסד?
פיט אברהמי – מנהלת האולפנא למחול, נעמן אפשטיין – מורה במרכז למידה, איריס ארבל – מורה להיסטוריה ומחנכת (בחופשת לידה), יוסי בן מיור – מורה לטבע (חלקי), דרורה בן פורת – מחנכת כיתה י"א ומורה לחינוך מיוחד, יסמין גבע – מורה לספרות ומחנכת כיתה ח', קובי גרוסמן – מורה לספרות, לתיאטרון ומגדר, חיים חננאל – מורה לקולנוע (חלקי), יגאל כץ – אחראי חשמל, צילה ליס - מרכזת המגמה לאמנות, אסתר לרר – רכזת מערכת השעות, דקלה לרר – מחנכת נעלה י' (שרות לאומי), נווה תומר – מחנך נעל"ה י' ורכז לאיכות הסביבה והביטחון, תמי צמח – מוזיקלי, נורית קישיק – רכזת מגמת קולנוע, עידית רונן – מנהלת הספריה, ענה ששון – ספרנית, אורי תומר – רכז חברתי, מחנך כיתה י' ומורה למגדר, נילי תומר – מורה לספרות ומורה לחינוך מיוחד קתרין תומר – מורה לאנגלית.


מה השתנה השנה מבחינת עלות תלמיד וספר קצת על הפנימייה:
זו שנה ראשונה שהקיבוצים משלמים עבור הפנימייה, על פי מספר המתגוררים בה ולא אוטומטית על כל תלמיד במוסד.
הפנימייה - מתחילה בכיתה ט' עד י"ב. בתחילת השנה הראשונה, רק יום בשבוע ואחר כך יותר. השנה נרשמו 60 תלמידים לשכבת ט'.
בפנימייה מתגוררים קיבוצניקים וחוצניקים, כ- 20+ בכל שכבה (בכיתות י'-י"ב). כך שבשלב זה נראה שלא הייתה פגיעה בכמות הנערים/ות שבוחרים בפנימייה, למרות השינוי.
בפנימייה יש פעילות ענפה הכוללת – חוגים, המתקיימים פעם בשבוע ופתוחים גם למי שאינו בפנימייה, ישיבות ופעילויות של ועדות, פעילויות קבוצה וניקיון של הבתים, וערבי תרבות - הפתוחים לכלל חניכי בית-הספר.
כמו-כן, מארגנת הפנימייה מרכז למידה לחניכי הפנימייה בלבד, שלוש פעמים בשבוע אחר-הצהריים. במסגרת זו ניתן לעשות שיעורי בית ולקבל עזרה במקצועות שונים. בנוסף לכך, השנה – שנת ה – 60 למבואות עירון, יערכו פעילויות הקשורות לנושא זה – הן בפנימייה והן בבית-הספר, כאשר גולת הכותרת כמובן, כנס מחזורים ענק, שיתקיים בסוכות בשנה הבאה – תתחילו להתכונן כבר עכשיו...

כמה תלמידים בכיתה?
שלושים פלוס.



מהו סדר היום של חניך המוסד?
הלימודים מתחילים ב- 08:30 וסיום השעה השישית לחניכי השכבה הצעירה
בשעה 13:55.
השכבה הבוגרת לומדת עוד שעה או שעתיים ומסיימים הלימודים ב - 15:40.
ההפסקה הגדולה ( 25 ד') בשעה 11:55.
הפסקת הצהריים מתקיימת בשעה 13:55 עד 14:15.
ייתכן ויחולו שינויים.

איפה אוכלים החניכים ?
זו שנה שניה שיש בחדר האוכל מזנון הפועל בהפסקות (בגדולה ובצהריים). ניתן לקנות בו סנדויצים, ומנות כמו קוסקוס, פסטות למיניהן - הכל במחיר 7 ₪. נעל"ה מקבלים ארוחות רגילות מלאות.
יש גם קיוסק, בביתן שבין הפיקוסים, שמופעל בהפסקות ע"י חניכי הפנימייה בעזרת הרכז החברתי, שבו יש שתייה קלה וחטיפים. רווחיו מוקדשים למטרות חניכי הפנימייה.
בני עין שמר ומי שיכול להרשות לעצמו מגיע לחדר האוכל של עין שמר, שבו מבחר גדול יותר של מאכלים וניתן לשבת בשקט.

מה עשו עם חדרי השינה שהתפנו?
בבית אחד אוחדו החדרים עם הפרוזדור והפכו לכיתות לימוד ולאודיטוריום קטן. בית אחר הפך למרכז פעילות של הפנימייה, והבית הסמוך לגדר, משמש כביתם של מחנכי הפנימייה הגרים במוסד. השאר הם בתיהם של נעל"ה ושל חניכי הפנימייה.

האם יש אלימות בבית הספר?
רמת האלימות במבואות עירון היא נמוכה מאוד עד כמעט ולא קיימת. אלימות לסוגיה אם ישנה, מטפלים בה במלוא חומרת הדין: בשיחות, עונשים, ובמקרה הצורך גם ע"י הזמנת ההורים. ככלל אנו מאמינים שסכסוכים לא פוטרים באלימות, אך אם היא מתרחשת - אנו מטפלים בה במלוא העוצמה וללא טיוח.
ספר על נעל"ה?
השנה יש לנו 3 כיתות של נעל"ה יוצאי חבר העמים - כיתה י' י"א וי"ב. לפני כחודש הגיעו 27 חניכים לכיתה י'. בשנים האחרונות, בשל כמות החניכים המועטה המגיעה לארץ בפרויקט נעל"ה, לא הגיעו אלינו חניכים מדרום אמריקה.
בשנתם הראשונה במוסד, לומדים חניכי נעל"ה בעיקר עברית באולפן, בשילוב מצומצם של לימודי מתמטיקה, אנגלית ושעורי ספורט, כך, שהם כמעט שאינם משולבים בלימודים עם החניכים הצברים. מתחילת י"א הם כבר משולבים בכל הלימודים בתוספת שיעורים ייחודיים להם (כמו ספרות רוסית והמשך לימודי עברית).
במשך השנים ביחסים בין נעל"ה לצברים היו עליות ומורדות. עתה בכיתות הגבוהות בהם לומדים במגמות משותפות, היחסים טובים - אך תמיד יש מה לשפר. בשכבת י', עם הגיעם של נעל"ה החדשים למוסד, קיבלו אותם הצברים בהתלהבות והוקם צוות חניכים שאחראי לקשר, וגם היו פניות להיות משפחות מארחות.

איך מתארגנת הנסיעה לפולין?
ביום ג' האחרון יצאה שכבת י"ב למסע לפולין למשך 8 ימים. השכבה עברה מספר הכנות משמעותיות במהלך השנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית. כעת הגיע המסע עצמו, במסגרתו יבקרו התלמידים במחנות השמדה, בגטאות, ייפגשו עם נוער פולני, ובחוגים בקבוצות קטנות ינסו לעמוד על הדילמות והקשיים הבלתי אנושיים אשר אותם עברו היהודים בתקופה הזו. את המסע מלווים מחנכי הכיתות ואחד מהמדריכים של המסע הוא אלעד פאר, שהוא גם רכז נעל"ה במוסד.
כהמשך למחויבות השכבה בתהליכים שהם עוברים סביב המסע – הם יהיו אחראים על טקס יום השואה והגבורה בבית-הספר לאחר פסח. במסע משולבים חניכי נעל"ה, שעברו את כל תהליכי ההכנה ביחד עם הצברים. יש לציין שמזה מספר שנים משולבים חניכי נעל"ה הבוחרים בכך להשתתף במסעות לפולין, דבר שמחזק את הקשר שלהם עם הצברים משכבתם.

איזה מגמות נלמדות במוסד ומה מעדיפים החניכים?
יש לנו מספר רב יחסית של מגמות לבחירה: רובוטיקה, מחול, קולנוע, גיאוגרפיה, תיאטרון, ביולוגיה, פיסיקה, אומנות, ערבית ומוסיקה. בהמשך ייתכן ויפתחו מגמות נוספות, כמו מחשבים ומדעי כדור הארץ (זה תלוי בין היתר במספר התלמידים שירשמו למגמה). קשה לומר איזה מגמות נחשבות למוצלחות יותר כי כל מגמה יש לה את הייחוד שלה, ולא בהכרח כמות התלמידים מעידה על הצלחתה. כך למשל, מגמת גיאוגרפיה היא המגמה עם מספר התלמידים הרב ביותר, אך תלמידים רבים בוחרים בה כי היא, לכאורה קלה יותר. לעומת זאת, רובוטיקה שבה מספר תלמידים קטן יחסית, הינה מגמה תובענית מאוד, הדורשת בשלב מסוים השקעה רבה גם מעבר לשעות הלימודים וחניכיה הגיעו להישגים ברמה הארצית ואף נשלחו לתחרויות בארה"ב.
מגמות כמו מוסיקה, קולנוע, אמנות ותיאטרון – מעבר לרמת הלימודים הגבוהה שמתקיימת בהן, יש להן ערך מוסף רב לחיי התרבות של המוסד. כך, שניתן לומר שעל אף שחלק מהמגמות קטנות ויש קושי כלכלי להחזיק בהן, המוסד עושה מאמצים רבים לשמור עליהן, על-מנת לשמר אפשרות בחירה מגוונת לחניכים.

למה מחנכים במוסד?
מטרתנו החינוכית היא להכשיר את חניכנו לחיות בחברה פלורליסטית, דמוקרטית וציונית, שמקבלת את השונה, קשובה לרגשותיו הוא ולרגשות זולתו. אנו מחנכים לשוויון ערך האדם ושמירה על כבודו, צרכיו וזכויותיו. מטפחים אדם שחושב באופן ביקורתי, סקרן ויצירתי, ושוקדים על יצירת קהילה בית-ספרית דינאמית, המעודדת יזמות ופתיחות והחותרת לניהול עצמי מבוקר של חניכיה בתחומי פעילויות שונים בבית-הספר.
את ה"אני מאמין" הזה, אנו מנסים ליישם הלכה למעשה בפעילויות המוסד.
לפני חופשת סוכות עברו הכיתות תהליך שעסק בדרך התנהלותו של תלמיד במבואות עירון של היום, ובסוף חודש נובמבר יתקיים נושא משותף העוסק במשמעות הציונות בשנת 2008 במוסד ובמחוצה לו.

תודה לאורי – שאלה נורית











פרוטוקול מועצת מנהלים
מס. 93 מיום 04 לספטמבר 2008
הישיבה היא של הגופים הבאים:
- מועצת מנהלים של כלל עסקי הקבוץ.
- מועצת מנהלים של "עין שמר החברה הכלכלית".
וועד ההנהלה של "עין שמר אחזקות חקלאות אגש"ח בע"מ".

משתתפים: ליאורה מאסטרו, לימור גרוסמן, רקפת זהר, יגאל קצנלנבוגן, יהודה ריפתין, עמי גלעד, מרק
ברסלבסקי, משה שפירא, עומר גבע [הגיע באיחור], אורי ליס [הגיע באיחור], לימור גרוסמן,
יואב דרורי.
חסרים: גדעון מגן [בשליחות תעשיות גומי בבוסניה].
מוזמנים: גיל עמל, נתן וילנר (תעשיות גומי), עמרי שהם (מיניפלסט), ניסים קישק (עין שמר אלון)

1. פרוטוקול - אושר פרוטוקול הישיבה הקודמת.

2. דוחות חציון ראשון 2008 –
נתן וילנר הציג את תוצאות החציון הראשון של 2008 בתעשיות גומי, מצב פרויקט המנהרות ומצב פרויקט המפעל בבוסניה, עמרי שהם הציג את תוצאות החציון הראשון במיניפלסט, התהליך האסטרטגי המתוכנן ומצב פרויקט הפיפטות, ניסים הציג את תוצאות החציון הראשון בעין שמר – אלון.
גיל הציג את תוצאות החציון הראשון של 2008 בשאר הפעילויות והעסקים.
ההנהלה אשרה את תוצאות החציון הראשון הדומות לחציון המקביל ב-2007 .
כמו כן הוסכם כי יש לנהוג במשנה זהירות בתזרים לאור העדכון מטה בתחזית המצרפית
לחציון השני של השנה והמצב הכלכלי בעולם.

3. קוו ביוב בגרביטציה לחיבור מסוף הביוב של עין שמר למאסף האזורי הראשי במקום
קוו הסניקה הקיים. מטרות השקעה זו הן להתרחק מרדיוס המגן של באר ב' המספקת מי
שתייה לעין שמר ולחסוך עלויות אנרגיה והפעלה של המערכת הקיימת. ההשקעה הנדרשת 10
100 אלף ₪, 50/50 קהילה [אושר] /עסקים. לפי תחשיב שהכין גיל ההשקעה חוזרת תוך
שנתיים.
הוחלט: מאשרים את ביצוע הפרויקט.


4. תכנית אסטרטגית למיניפלסט –
בעקבות עבודה אסטרטגית עם יועץ חיצוני, בליווי ליאורה מאסטרו ואנשי מקצוע בני עין שמר, שלא אושרה במועצת המנהלים של מיניפלסט, ועל מנת לאפשר לאגודה ליישם את יעדי התכנית האסטרטגית של עין שמר, כפי שנקבעה ע"י מועצת המנהלים באפריל 2007 - נדרשת השקעה של כ – 200 אלף ₪ בתהליך חדש להכנת תכנית אסטרטגית. עודי הציע להקציב לעניין זה כבעלים 75 אש"ח – כששאר הסכום יושקע על ידי מיניפלסט.
הוחלט: מאשרים השתתפות בתוכנית האסטרטגית בסך 75 אלף ₪, ע"ח שנת 2009. הסכום יועבר בשנת התקציב הבאה. סוכם כי יערך דיון על מועצת מנהלים מיניפלסט במועד הדיון במאזן השנתי.

5 . הארכת קדנציה של שנה לרכז המשק – יואב הציג נייר המסכם את 3 שנות כהונתו בתפקיד. הסתבר כי חלק ניכר מחברי המועצה לא קרא את החומר שצורף למייל, ששלח עודי לחברים.
מפאת חוסר הזמן נדחה הדיון ויתקיים ביום ד' הבא 10.09.08 בשעה 17:30. עודי יעביר בשנית את סיכום הקדנציה של יואב לעיון החברים לפני הדיון.
רשם יואב











כנס "סוכה ירוקה" בחממה
בחוה"מ סוכות התקיים אירוע "סוכה ירוקה" בחממה. האירוע הופק ע"י החממה, בשיתוף המועצה האזורית מנשה, וצוות "הפיל הירוק" שעוסק בהדרכות בנושאי סביבה, ובסיוע אגף המשימות של התנועה הקיבוצית, עמותת "אדם טבע ודין" ועמותת "הפורום לכלכלה סביבתית".
מטרת האירוע הייתה העלאת המודעות לאיכות הסביבה בציבור הרחב, ויצירת שיתופי פעולה ויוזמות בתחום הפעילות הסביבתית.

האירוע התקיים במקביל לשתי שכבות גיל שונות- סדנאות מעשיות לילדים בנושאי מחזור בדים ישנים לבובות, קישוטים ותיקים, מחזור שאריות פלסטיק, שאריות נייר וגומי וחומרי טבע לסימניות שעליהם "עשרת הדיברות הירוקות", וסדנא של בניית גינות אורגניות של ירקות ותבלינים. השתתפו ילדים בגילאי א'-ו' מכל ישובי המועצה אשר הגיעו בקבוצות באופן מאורגן. הסדנאות הועברו על ידי צוות המדריכים של ה"פיל הירוק" בצורה מדהימה, הסדנאות היו מוצלחות ביותר והילדים יצאו בסוף היום עם תוצרים מקסימים.

כמו כן היו סדנאות עיוניות למבוגרים בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה. החלק העיוני של הכנס נערך במועדון לחבר וכלל פתיחה מרתקת של הרב יואל בן נון בנושא של אקולוגיה בראי היהדות. לאחר מכן פאנל מומחים בנושא העכשוי והמעניין של אקשה בין האזרח הפשוט ומשבר המשאבים העולמי. בפאנל השתתפו דר' אלי קלמנזון מהפארק המדעי בניצנה, מומחה באנרגיה מתחדשת, טל קמחי מהפורום לכלכלה סביבתית, דר' יוסי גודוביץ', מומחה בנושא מדעי כדה"א ואת האזרח הפשוט, המודאג והאיכפתי ייצג מר שי שלוש מפרדס חנה.
אחרי הפאנל דיבר השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא על המדיניות של המשרד בנושאים הסביבתיים. ולבסוף במה פתוחה להשמעת דעות בהנחיית של עו"ד ציפי איסר, המנכ"לית של עמותת "אדם טבע ודין" והגב' נורית שמשוני.

לאורך ההרצאות נשאלו שאלות רבות ע"י הקהל, שהגיע ברובו מאזור מנשה ופרדס חנה, וחלקו אף מירושלים, קריית שמונה וקריית גת. עיקר השאלות הופנו כמובן לשר גדעון עזרא, שמצידו הקפיד לענות לכולם ואף נשאר לאחר הדיון לאכול חומוס עם הקהל בחממה.
האירוע היה מלמד ומשמעותי לכל הדעות, האווירה הייתה חמה וטובה, של משפחה גדולה. בחממה הוגש מרק תוצרת הבית, וכמובן קפה שחור ותה צמחים.

אנו מאחלים שנה טובה לכל בית ישראל ולקיבוץ!
אנו מתכננים להפיק מספר אירועים ירוקים השנה ונשמח לראותכם מצטרפים!
צוות החממה.




תודה גדולה לכל מי שעזר
בכנס "סוכה ירוקה"!

לרקפת זהר סל – על תמיכתך והשתתפותך!
למרתה, קרן וצוות המטבח – תודה!
ליואל גרוסברג – תודה!
לרוז'ה – כי אי אפשר בלי הטרקטור – תודה!
למרים שינפלד – על העזרה במועדון לחבר, תודה!
לחיים חננאל – תודה על העזרה!
לצוות המוסדניקיות המדהים - נרי דנון, נועם בורלס,
שירה גלעד, שחר גרוסברג ושי חרודי – אין כמוכן!
לרומן הר-נוף – תודה על ההתגייסות המהירה ועל
העזרה הברוכה!
לדוד – הנכד של רגינה, על האנרגיות הבלתי נגמרות!
לבוריס – שצילם בכייף, תודה!
לכל המשתתפים מבית עין שמר – תודה!







פיסות הפאזל של חיי

בשבת הקרובה 25.10.08
אנחנו שמחים להזמין את החברים לפגישה של הכרות עם הספר
"פיסות הפאזל של חיי"
ועם אלה שעזרו בהוצאתו לאור
במועדון לחבר.
בשעה 11:00

רות עצמון והמשפחה



ש ו נ ו ת
639 מחייגים בכל מקרה שיש בעיות בתיבה הקולית, זה מאפס אותה (אך לא מוחק את המענה הקולי).

למי שלא שמר את עדכון מספרי הטלפון של מר"ם שפורסמו בעלון, יוכל לקבל
במשרד הטכני.

חוברת טלפון חדשה תצא בינואר. אפשר להעביר לתא הדואר שלי שינויים שחלו במספרי הטלפון שלכם...

נ ו ר י ת



א ז כ ר ה
ביום שישי 24.10.08
בשעה 16:00
נעלה לקברו של
צבי מור.

ה מ ש פ ח ה
ג ש מ י ם
השבוע ירדו בעין שמר 2.5 מ"מ (לעומת שדה התעופה שם ירדו 17.5 מ"מ...)


ביוב ואקולוגיה
לאחרונה נקראתי וטיפלתי בסתימות ביוב רבות (כל סתימה היא עוד אחת יותר מדי)...
חוץ משורשי עצים, נוכחתי לתדהמתי (היום הכל מדהים) שישנם צרכני ביוב שמשליכים מטליות "חד פעמיות" מאריג בלתי מתכלה היוצר פקק בצנרת.
ועד לטיפול המיוחל בסתימה, הביוב זורם ונספג באדמת הארץ על כל המשמעויות הנלוות.

אנא שימו לב לביוב וקחו יוזמה בטיפול מונע עד כמה שניתן.

ביובן בניסיון – יואל ג.



בת-עמי ויגאל יוצרים את "אגדת יטבתה"

בת-עמי יוגב (בן אשר) עבדה עם יגאל תיבון על סרט ה – 50 ליטבתה וחוותה מפגש מרתק שהביא לסרט "יובל" אחר ומיוחד.
(על הסרט "אגדת יטבתה" אפשר לקרוא בעיתון "הקיבוץ" גיליון מס' 40 תאריך 3.10.2008)

לפני ימים ספורים הזמנתי את עצמי לחזות בהקרנת הבכורה של הסרט "שדה האפונים הירוקות" של יגאל תיבון בקיבוץ עין השופט.
הסרט רגיש ומרתק, ומאוד לא שגרתי ולא צפוי (כמה קל ליפול לבור השחוק העוסק בנושא, זיכרונות נעורים ומפגש בין חברים – ויגאל לא נפל).

הצפייה בסרט החזירה אותי אל העבודה המיוחדת שהיתה לי עם יגאל על הסרט "אגדת יטבתה", ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולשתף את חברי עין שמר בחוויה שעברתי.

"הרומן" התחיל כשהגעתי לחגיגות ה – 80 של עין שמר. בזמן הזה, קיבלתי כבר כסף מיטבתה עבור יצירת סרט לרגל יובל ה – 50 לקיבוץ, והאנשים מיטבתה עימם עבדתי על הסרט פנו איש לדרכו. בעודי תוהה כיצד אוכל להתמודד לבד עם המשימה הכבדה כל-כך, אני רואה את יגאל למולי.
הזמנתי אותו לשיחה קצרה ושיתפתי אותו ברעיון של הסרט. למזלי, יגאל "נדלק" על הסיפור. התחלנו להדק את הקשר, עד
שבסופו של דבר היה יגאל מעורב בכל תהליך הבנייה והעשייה של הסרט.
יגאל הקפיד שסיפור יטבתה, הקיבוץ הראשון בערבה הרחוקה והחמה, יישאר מיוחד ויחיד ויכנסו לסרט רק הדברים השייכים למקום.


אני הבאתי אל התסריט סיפורים רבים רבים על יטבתה, והוא חתר לקצץ ולהפחית ולהשאיר רק את הדובדבן על הקצפת.
אפשר לומר שיגאל היה השוט השומר מפני היסחפות שלי להרחבה וחוסר מיקוד בתיאור יטבתה.
הוא היה מאיר את תשומת ליבי: "זה קרה בכל מקום בארץ ולא רק ביטבתה" "כבר שמענו בכל הזדמנות את צירוף המילים 'מול הרי אדום',"'באמצע המדבר בחום ובאבק"...

ניהלנו ויכוחים על כל מילה ותמונה וצליל. יגאל לא כופה את דעתו, הוא משכנע בעקביות ובנועם הליכות. היתה זו עבודה משותפת רצופה ב"מלחמות" טובות, שמביאות את המכלול לרמת התבוננות רגישה ומקצועית מאוד.

יגאל נכנס לסיפור היטבתאי, כאילו היה זה הסרט שלו ועמד בדקדקנות על כל דבר ועניין. אין ספק שבלעדיו הסרט לא היה דומה למוצר הסופי – "אגדת יטבתה".

אני מקווה, שבקרוב תמצא הזדמנות להקרין את "אגדת יטבתה" בעין שמר.

הייתי רוצה מאוד לעבוד עם יגאל על סרט נוסף ומאחלת לו הרבה הצלחה עם "האפונים".

שתהיה לכולם שנה טובה עם הרבה יצירה ואומנות בכל התחומים
להתראות, תמיד עין שמר זה הבית שלי.
בת-עמי




ה ת ר ש מ ו ת
מהרצאתו של הרב יואל בן נון
ב"סוכה ירוקה"

בשבוע שעבר, במסגרת יום העיון בנושאי אקולוגיה, התארח במועדון הרב יואל בן נון שדיבר על הקשר שבין התורה לאקולוגיה.

בהרצאתו המאלפת, הבדיל הרב בן נון בין השקפת המוסר ההומאנית לבין השקפת המוסר המופיעה בתורה.
השקפת המוסר ההומאני נוגעת אך ורק ביחסים שבין אדם לחברו, בעוד
שעל פי הכתוב בתורה, האדם הוא חלק מהבריאה הכללית–מהיקום, וכללי ההתנהגות שעליהם הוא מצווה, כוללים את היחס לכל אחד מהמשתתפים ביקום: הצומח, החי והדומם.
כדי לאשש דבריו הביא דוגמאות מהתורה, כמו האיסור לעקור נטוע, ההוראה שהשבת חלה גם על בהמות וכדומה. כלומר, מראש נקבע היחס לסביבה האקולוגית.

אם כן, המודעות לאקולוגיה שאנו עסוקים בה היום, באה לתקן בדיעבד את מה שכבר קולקל ע"י האדם.




תוצאות הצבעת הקלפי
לסעיפי שיחת הקיבוץ מיום 11.10.08

1. מינוי איציק כהן לחבר ועדת ביקורת
בעד- 124 נגד - 32

2. מינוי עמית דגן למנהל קהילה

בעד - 92 נגד - 61
3. נוהל ערעורים (הצעת הנהלת קהילה בשילוב הצעתו של אורי תומר)
בעד - 107 נגד - 16
4. הצעות אילן לוטן לנוהל ערעורים

א. שינוי סעיף 4ב
בעד - 56 נגד - 51
ב. שינוי סעיף 4ג
בעד - 56 נגד - 44




צוות שינוי
עבודתו של צוות שינוי מתבססת על תוכנית שהניח בפנינו טל ישראלי. אנו עוברים על התוכנית פרק-פרק, בוחנים את העקרונות העומדים בבסיסו ואת פרטי ההסדרים שהוא מציע. אנו משתדלים להגיע להסכמה לגבי מה צריך להשאיר ומה לשנות. כאשר איננו מגיעים להסכמה, אנו משאירים את הנושא לדיון נוסף. כיום אנחנו נמצאים קצת אחרי אמצע הדרך של עבודתנו, וזו הזדמנות טובה לדווח לחברים על כמה מהנושאים שבהם עסקנו ועל השאלות בהן אנו מתלבטים.

עבודה
העברת האחריות על הפרנסה לחבר – יש הסכמה על העיקרון אך הרבה שאלות: עד כמה הקיבוץ ימשיך לעזור בנושא זה? מה קורה למי שלא מסוגל לפרנס את עצמו?

שכר עבודה – בעוד היום עובר כל שכר עבודתו של חבר לקופת הקיבוץ, והקיבוץ מחזיר לחבר תקציבים, הרי התוכנית מציעה היפוך: כל שכר העבודה עובר לחבר, והוא מפריש לקיבוץ מסים. בנושא זה עלו מספר שאלות: עד כמה מאפשרת

השיטה החדשה השגה של מטרות ציבוריות? איזה גובה מסים ניתן לקיים לפני שבעלי המשכורות הגבוהות יתקוממו? האם המסים הם המקור היחיד להשגת מטרות ציבוריות? (לא – ועל כך בהמשך).

תמחור – השיטה החדשה מדברת על "תמחור ריאלי", כלומר לפי שוק העבודה. התלבטנו עד כמה אנו רוצים או יכולים להתערב בתמחור. מצד החיוב – השוק החיצוני מלא עיוותים ובודאי שאינו משקף את מערכת הערכים שלנו. מצד השלילה: האם יש בינינו הסכמה על השינויים הנדרשים? האם אנחנו יכולים לעמוד בתיקונים מבחינה כלכלית? האם רוצים להתעסק עם זה? עלתה שאלה נוספת: האם לבצע "תיקוני-צדק" בשלב שכר העבודה או שעדיף לעשות זאת בשלבים אחרים, לדוגמה, אם השוק לא צודק כלפי עובדי חינוך, אפשר לתקן את שכרם, ומאידך אפשר לתת להם הנחות בשכר לימוד לילדיהם.

ביטוח סוציאלי – באופן עקרוני כל חבר אחראי לדאוג שהמשכורת שלו תכלול תנאים סוציאליים, אולם מקובל עלינו שקיימת אחריות של הקיבוץ (וגם אינטרס) לדאוג שכל החברים יהיו מבוטחים. צריך לדאוג לכך למקורות.

פנסיה
לדיון זה הזמנו את חווה כהן, רכזת צוות הפנסיה. החלטנו לאמץ את תקנון הפנסיה החדש ולשלב אותו בתוכנית השינוי.

רשתות בטחון
תחום זה אמור לבטא את האחריות של הקיבוץ כלפי חברים בגיל העבודה שמשכורתם נמוכה מהסף המינימלי. הוא אמור להוסיף ולהשלים את "רשת הביטחון" של המדינה – שהיא ביטוח לאומי. בין האוכלוסיות שאמורות להיעזר ברשת הביטחון נמצאים חברים במצב אבטלה, נכים, משפחות חד הוריות וכדומה. ככל שרשת הביטחון נותנת יותר הגנות – כך היא נחשבת "צפופה" יותר – ומבטאת מידה גבוהה יותר של ערבות הדדית בין החברים. כמובן שמידת הצפיפות היא נושא לדיון מתמיד.

סף השתכרות מינימלי – זהו סכום שנצטרך להחליט עליו. הוא לא יכול להיות נמוך משכר המינימום שקבעה המדינה, אך הוא יכול להיות גבוה יותר. שאלות שעלו בהקשר זה: האם כשמחשבים את הכנסת החבר, יש להתייחס לפרט או לזוג? (לזוג) האם לקחת בחשבון הכנסות נוספות שיש למשפחה מלבד עבודה? (כן) האם כשמחשבים את המינימום הנחוץ למשפחה, לוקחים בחשבון את הילדים? (כן) .

מקורות לרשת ביטחון – מימון רשת הביטחון יכול להגיע ממס דיפרנציאלי (הנגזר מגובה ההכנסה) או מנכסי הקיבוץ. לגבי מסים – מצד אחד, יש צדק סוציאלי בכך שבעלי ההכנסות הגבוהות יסייעו לבעלי ההכנסות הנמוכות, מצד שני, בדיוק ההגדרה הזאת יוצרת יחסי כוח ותחושות עליונות/השפלה שאנו רוצים להמנע מהן. ועוד על כך ראו בסעיף הבא.

מיסוי קיבוצי
מטרת המיסוי הקיבוצי לאפשר את מימוש עקרון הערבות ההדדית, ולדאוג לכך שלחברים תהיה נגישות שווה לשירותים בסיסיים.

מס פרוגרסיבי – דומה למס הכנסה במדינה. ככל שרמת ההכנסה עולה – שיעור המס עולה. שאלה מרכזית היא מה גובה המס שכדאי לשאוף לו: מצד אחד, מס גבוה – מאפשר רמה גבוהה של שירותים ציבוריים ורשת ביטחון "צפופה". מצד שני: מסים גבוהים מאד יצרו בכמה קיבוצים "מרד מסים" של בעלי הכנסות גבוהות. שאלה נוספת היא איך נקבע גובה המס? האם הוא קבוע או ניתן לשינוי בכל שנה מחדש?

שימושי המס – קרן עזרה הדדית למצבי חירום, קרן לבעלי צרכים מיוחדים, תוספת לתשלומי ביטוח לאומי כגון אבטחת הכנסה, אבטלה, דמי לידה, ועוד.

מס ביטוח לאומי ומס בריאות – אלה מסים שעובדי החוץ מעבירים אוטומטית למדינה. על הקיבוץ למסות גם את עובדי הפנים ולהשתמש בכספים לטובת רשת הביטחון.

מס מוניציפאלי ומס קהילה – מסים אישיים אחידים המשמשים לאחזקת התשתית הפיסית והארגונית של הקיבוץ ולמימון פעילויות ושירותים משותפים. השאלה היא כמובן מה נכלל בהגדרה זאת? אנחנו הבחנו בין שירותים שהם בהכרח שיתופיים ועל הקיבוץ לספקם

לחבריו (בראשם: שירותי חינוך, בריאות וסיעוד, אך גם: שירותי קבורה, נוי, תרבות קהילתית ועוד) לבין שירותים אישיים שחלק ניכר מהם כבר הפרטנו (כגון כלכלה, מכבסה, טלפון וכדומה). את אלה הקיבוץ ימשיך לספק תמורת תשלום או תשלום מסובסד.

ועוד על הפרק
הנושאים המרכזיים שעלינו עוד לטפל בהם הם בריאות, חינוך ודיור. נושאים אלה יוכנו על ידי צוותי משנה שיעבדו עם האנשים הרלוונטיים שעוסקים בהם כיום, ויביאו לצוות הצעות מגובשות.

עוד נושאים שנצטרך לבחון: מעמד אישי וחברות, קליטה, טיפוח יזמות ויעוץ משפטי. כמו כן נעסוק במבנה הארגוני של הקיבוץ לאחר השינוי ובאופן ההתארגנות הנכון לשינוי ולתקופת הביניים שבין שתי השיטות.

בקרוב נביא בפני הקיבוץ לוח זמנים מסודר לאופן הבאת התוכנית בפני החברים, ואופן קבלת ההחלטות.

מסרה: רקפת זהר





תצוגת טלפונים

תתקיים במועדון לחבר ביום ג' 28/10/08 בשעות 10:00-12:00
החברים מוזמנים !!!

עוזי סגולי


ר כ ז ר כ ב
מספר הטלפון של משה רונן
052-3795039
מקוצר 8044









מ כ ר ז
לחברי וועד ההנהלה של שמר אגודת חברים

כמתחייב מתקנון אגודת החברים, לאחר הכנסת החברים כחברים באגודה, עלינו לבחור וועד הנהלה קבוע ל"שמר" אגודת חברים אגש"ח בע"מ. הוועד יכלול 3 חברים אשר יבחרו מתוכם את יו"ר וועד ההנהלה. תפקידי וועד ההנהלה הם: להמליץ לאסיפה הכללית על מנכ"ל האגודה, למנות מנהלים אחרים באגודה(גזבר), להסמיך אדם לחתום בשם האגודה, לאשר ו/או לשנות זכויות חתימה למנהלים בתאגיד.

על מנת להיות זכאי להיבחר לחבר וועד ההנהלה על המועמדים להיות חברי האגודה בעצמם.

החברים יכולים להגיש את מועמדותם עד סוף נובמבר 2008.

בברכה, רוני גלעד, מש"א






















ביום שישי 24.10.08

בשעה 21:30
בחדר האוכל

יוקרן סרטם של
אורן תירוש
ויורם עברי

אסקייפלנד

אורך הסרט 48 ד'

לאחר הסרט יתקיים מפגש עם יוצריו.

ההשתתפות בהקרנה מוגבלת לגיל המרכז הבוגר ומעלה








ש ב ת ש ל ו ם !