חפש בעלונים קודמים

בתמוז תשס"ט 26.6.2009

עלון מס' 26 (3748) ד' בתמוז תשס"ט 26.6.2009

"קבוצה" תערוכת סיום שנתית של פרויקט אמן-מורה בבית הספר "גשר על הואדי"
בהדרכת: יובל כספי ועתר גבע
התערוכה תוצג בגלריה לאמנות של אום אל פאחם
פתיחה חגיגית: יום שבת 20.7.09 בשעה 12:00
התערוכה תוצג בשעות הפתיחה של הגלריה עד ה 6.7



פותחים שבת

לפני שבוע ערכנו קבלת שבת מיוחדת לכבודם של מסיימי כתה י"ב. שרנו מחרוזת של שירים שכל אחד מהם צָפַן בחובו קשר אל שמו של אחד המסיימים. לאחר זיהוי הקשר כיבד הקהל האוהד בתשואות כל אחת ואחד מהבנות והבנים.
בהמשך הערב התקיים טקס קטן לכבוד הבוגרים, אותו ניהלה סמדר שם טוב. בתחילה בִרְכָה את החניכים במילים היוצאות מן הלב, ולאחר מכן חילקה להם שי צנוע.
ניר בן דור נציג המסיימים, אמר מילים חמות של תודה לכל האנשים הרבים שטרחו ועמלו על גידולם, חינוכם וטיפוחם לאורך הדרך, במיוחד להורים
ולסמדר שם טוב.
עידן יגודה נציג ההורים, דיבר מנקודת מבט הורית מרגשת: הוא נעזר במילות השיר "לכי ילדה אהובה" מבית היוצר של "תיסלם" כדי לגעת בְּכֶּפֶל-הפנים של יציאה לדרך עצמאית תוך שמירה על קשר עם הבית.
לסיום הטקס שרו כל ההורים יחדיו את השיר "עוף גוזל" בשירה נאה וסוחפת.
הערב נחתם בשירת "על כל אלה" של נעמי שמר.

והשבוע, קבלת שבת חגיגית לסיום העונה החמישית.
השירים יהיו שירים של סיום בהרכבים שונים.
על "פרשת חוּקָת" - אדם זרטל .


ב ר כ ה

אופק, אור, אורלי, אורן, גל, דור, טל, יותם, ליעד, מורין, ניר ושי
ילדים אהובים שלנו!

שימו לב איזה מחזור מפואר, הביבי בום של מלחמת המפרץ הראשונה, כנראה שלחדר האטום היתה השפעה על הפוריות בשנה זאת.
סתם זה נחמד לבדיחה אך האמת שרובכם הייתם כבר בממד של אמא בבטן שכל זה קרה.

התבקשתי לכתוב לכם ברכה בשם ההורים לסיום שנות ביה"ס והצטרפותכם כבוגרים לקיבוץ. וחשבתי לעצמי וסלחו לי על הביטוי לעזאזל, איך כבר עברו להם 18 שנה, מה זו המהירות הזאת? אך אז אני נזכר בימי ילדותכם כתינוקות חמודים ואנו ההורים מלאי ציפיות מלווים אתכם ומאושרים מכל התקדמות וצעד, גדלתם במסלול הילדות בעין שמר דרך גני הילדים והמרכזים מלאי הפעילויות ואפשר היום לקבוע, הייתה לכם ילדות מאושרת, ומלאה. בהזדמנות זאת נגיד תודה לכל העושים במלאכת החינוך שנתנו לכם מכל הלב ובמקצועיות רבה לאורך השנים.

יפה היה לראות אתכם ילדים שלנו עולים ומשתלבים בחיי המוסד החינוכי כל אחד תורם את חלקו לפי העדפותיו, מי בתרבות ובהדרכה בתנועה ומי במחול ובספורט, מנהיגים ועדות בפנימיה ולוקחים אחריות בלימודים ובפעילות החברתית. עברתם חוויות רבות בשנים אלו ואולי הגדולה מכולם המסע לפולין שממנו חזרתם בוגרים יותר מבינים קצת יותר את העולם ובעלי מוטיבציה לתרום.

היום אתם מצטרפים כבוגרים לקיבוץ שנמצא באי ודאות לגבי אורחות חייו האם לשנות ואיך, שאלות גדולות בפתח ואתם כבוגרים עם דעות עצמאיות חשוב שתגלו עניין ומעורבות אפילו שנראה שכל זה עניינים של מבוגרים, כל החלטה תשפיע בצורה זו או אחרת על עתידכם.

ילדים גדולים שלנו עכשיו אתם רגע לפני הצבא משימות חדשות בפתח, קחו איתכם את כל הטוב ואת הערכים שקיבלתם, דעו לנווט את דרככם אל תחכו שיתנו לכם אחריות קחו אותה, והכי הכי חשוב חיזרו אלינו בשלום אנו נלווה אתכם נתמוך כשצריך גם שלא תמיד נישן בלילה.
אך תדעו תמיד, אנו סומכים עליכם ויודעים שקיבלתם את הכלים להתמודד עם האתגרים החדשים שנועדו לכם בהמשך הדרך.
בהזדמנות זאת עם קצת אופטימיות נייחל לשלום שיגיע במהרה ובימינו אלו ומי ייתן שבזמן שירותכם הצבאי יוחזר סוף סוף גלעד שליט למשפחתו האוהבת.

לסיום אקרא חלק משיר שמכוון לילדה אך ראו זאת מתאים לכולם, שם השיר יש לך אותי של תיסלם שהיתה הלהקה בזמן שאני הייתי בצבא.

י ש ל ך א ו ת י

לכי ילדה אהובה אל חופים רחוקים
אל חלומות אחרים
יש עוד דרכים שאותן לא עברו מעולם
לכי לשם

קחי לך ילדה אהובה את תרמיל האתמול
יש בו כמעט את הכל
לכי ילדה אהובה כי עוד לא מאוחר
אל המחר

לא לא אל תשכחי
גם שעצוב לך
יש לך אותי
לא לא אל תשכחי
אני כאן

אז ילדים שלנו אנחנו כאן
אוהבים אתכם ההורים








========================



אין עליכם

חברי להקת החלטורה מודים לכל מי שהגיע למופעה בפאב הגוס בשישי שעבר,
זאת היתה בשבילנו חוויה חבל זמן, ובזכות הקהל!
תודה רבה גם לתומר גורן ושאול אברג'יל על העזרה עם הפאב,
לחיים על הגב הרחב של ועדת תרבות.
לגדי גלעד ויגאל כץ על העזרה בהגברה,
ולמרתה מור על הצלחות (שהיו)
תודה לאמיגוס ואורן תירוש על הצילום.


אין על הקהל של עין שמר!
מקווים לראותכם (מקרוב) בהופעות הבאות!
הלהקה.


====================================

בין שישי לשבת
נפרץ המועדון ונלקחו ממנו
פריטים המשמשים לאירוח קבלות שבת ואירועים אחרים. והפעם כיבוד לסיום עונת קבלות השבת.

סדנת אמצע החיים
מאחר ונרשמו מעט חברים לסדנא, "אמצע החיים" לא נוכל לקיימה.
עם המעוניינים הסליחה
רוני גלעד ואוריין גנדלמן.

עדכוני טלפון
נייד דוד בן אברהם 052-5523540
קיצור לסדרנית הרכב – אוריין -
8044


"ניצוץ של תקווה"
ביום שישי 3.7 בזמן ארוחות הצהריים והערב תתקיים התרמה לעמותת "ניצוץ של תקווה" שהיא שלוחה של האגודה למלחמה בסרטן. האגודה מפעילה תוכנית עזרה וחונכות לילדים חולי סרטן שאינם יכולים להגיע לבית הספר. עלות ילד לשנה 7,200 ₪ הכוללים את הכשרת החונך והעסקתו.


ת ו ד ה לבני המצווה שצבעו את הגדר של חרצית. תודה על ההשקעה. בזכותכם נעים וכיף לנו בחצר.

מילדי חרצית והצוות"








שאילתא
לרקפת - המזכירה

האם זה נכון שצוות השינוי התפרק/הפסיק לתפקד?
אם כן-מדוע לא מיידעים את הציבור?
מי אם כן מוביל את תהליך השינוי?
( - )
משיבה רקפת:
צוות השינוי לא התפרק. הוא סיים את השלב הראשון בפעולתו בסביבות פברואר, אז העביר את החוברת לעיונה של הנהלת הקהילה. לאחר שהנהלת הקהילה סיימה את בחינת החוברת ועיבודה הנוסף, כונס צוות השינוי לפגישה עם הנהלת הקהילה ונערך תכנון לגבי העברת התהליך בקיבוץ. סוכם כי לאחר כל שלב בתהליך (לימוד התוכנית; סבב ראשון של דיונים; סבב ראשון של הסתייגויות וכו'), תהיה פגישה משותפת של הצוות והנהלת הקהילה, נסכם את המצב ונחליט כיצד להתקדם. הובלת התהליך ברמת התכנים וההנחיה נעשית מראשית הדרך ועד עכשיו, על ידי טל ישראלי. מה שנותר לעשות מעבר לכך הוא בעיקר עבודת תיאום של הפגישות הרבות שלפנינו, ואת זה עושה, בהתאם לשמו, צוות תיאום..
בהזדמנות זו, אני רוצה לציין, כי אחת הפעילויות עליה החליטו הצוות השיתופי והנהלת הקהילה היא פגישות במעגלי גיל. במידה שהקלפי יאשר השבוע את המשך הדיונים, הרי שבשבוע השני של יולי נקיים שיחות פתוחות בנושא התהליך החברתי שעובר על עין שמר. חלק מהמעגלים יונחו על ידי טל ישראלי וחלק על ידי שותפו גלעד לוי. עם התקרב המועד נחלק הזמנות אישיות לכל החברים.
שבת שלום, רקפת



ש א ל ה
ביום שישי שעבר – בלילה, חניתי בסככה שמול לבריכה. ליד המשרד של הנוי. למחרת מצאתי פתק על החלון של המכונית "נא להוציא את האוטו זוהי חניה שמורה" פתק נחמד באמת ,ואפילו מקושט בלבבות. אני "מתנצל" בפני מי שחניתי בחניה הפרטית שלו ומבקש לדעת ממתי יש בקיבוץ עין שמר חניות פרטיות?. ואם כן, אני מבקש לדעת של מי החניה הזו, ולא דרך פתק על חלון הרכב אלא באופן אישי, (הטלפון שלי מופיעה בספר הטלפונים של הקיבוץ), אחרת ...אני עלול להמשיך לחנות מפעם לפעם בחניה זו. בברכה ,
דני אבנר
משיב שביט שפירא:
אין חניות פרטיות בעין שמר.

מועדת תכנון

תשובה לשאילתא של יגאל סיטנר ועוד כמה עניינים
(שאלתו של יגאל פורסמה בעלון הקודם).

תודה ליגאל שהזכיר לנו את קיומו של השטח מדרום לשכונת החממה. השבוע נבחן השטח הזה בוועדת תכנון וסוכם להכשיר את הדרך העוקפת את השכונה ממערב ודרום, ולאפשר חניה לאורכה, ובהזדמנות זו לברא את השטח שמדרום לשכונה. אנחנו בודקים עכשיו את משמעותה הטכנית והכספית של ההחלטה.


עוד שני עניינים שנדונו לאחרונה בועדת תכנון:
· תחנת הסעה מאחורי חדר האוכל – סוכם לשפר את חניית האוטובוס, באופן שישמרו כללי הבטיחות ותטופל החזית המזרחית של חדר האוכל. בקרוב תוצג התוכנית לחברים.
· חלקת הניסיונות של אבא שטיין – סוכם להשאיר את העצים הסמוכים לואדי ומהווים חציצה בין הקיבוץ לבית הספר. המשפחה בצעה שיפור ניכר במקום, והותקן בו מד מים.
· כניסה דרומית לקיבוץ – בקרוב תוצג התוכנית לחברים.
רקפת, ועדת תכנון






שאילתא לרכז המשק
יואב דרורי

הבטחות צריך לקיים...

לפני היבחרו לראשות המועצה, הבטיח אילן שדה בשתי אסיפות בחירות במועדון שכביש הכניסה הדרומי לעין שמר יסלל במהלך 2008
מה המצב היום?

נ.ב. אם ההבטחה הזו הייתה ניתנת לגן שמואל, מזמן כבר הייתה שם אוטוסטראדה

אבנר ארבל

משיב יואב דרורי:
השאילתא נשלחה לאילן שדה ראש המועצה
לתגובה.



מ ר פ א ה

בימים ב', ג', ד' (29.6, 30.6 , 1.7)
מרים פוקס לא תהיה בעבודה.
תחליף אותה באופן חלקי נירה כהן - ועדת בריאות. אפשר לתאם איתה תורים, טופסי 17 (רק דחופים) וכו' – השאר ימתין.

ועוד תזכורת חשובה...
בימי רביעי המרפאה סגורה.
נירית נמצאת במקום אך היא עסוקה בדברים אחרים, ועל כן אין קבלת קהל, אין בדיקות דם ולא חלוקת תרופות.






עדכון מחיר ק"מ לחבר:

על פי בחינה מחודשת, כנהוג מידי חצי שנה, עולה כי החל מ 01.07 מחיר ק"מ לחבר יעמוד על 92 אגורות (עליה של 7% )
המחיר כולל בתוכו את מרכיב הדלק שהאמיר בתקופה האחרונה ( 25% ) וכן את מרכיבי הוצאות המשתנות האחרות (חלפים תיקונים וטיפולים).
ההוצאות בגין העלויות הקבועות נותרו מסובסדות ללא שינוי.

תזכורת: עקב הירידה החדה במחירי הדלק שהייתה בסוף שנת 2008 הקדמנו את ירידת מחיר ק"מ לחבר בחודש שלם. לעומת זאת, למרות שזה כבר כמה חודשים שמחירי הדלק מאמירים בחרנו שלא להקדים את העלייה במחירי ק"מ לחבר, תוך מעקב צמוד אחר גובה הסבסוד ווידויא שהוא אינו חורג מהתקציב שאושר באסיפה.

עמית דגן וגיל עמל.



ה ב ר י כ ה ת ה י ה ס ג ו ר ה

בשבוע הבא
ביום ב' 29.6
תיסגר הבריכה בפני קהל הרוחצים החל משעה 18:00
לערב פתיחת החופש הגדול
של המוסדניקים.
בנוסף,
ביום ד' 1.7 תיסגר הבריכה
משעה 16:00
לפתיחת החופש הגדול של חברת הילדים.

א ת כ ם ה ס ל י ח ה
סמדר שם טוב




ע צ ה ט ו ב ה
לנוסעים לחו"ל בגיל הפנסיה.

ארגנו לכם תעודת אזרח ותיק בינלאומית
שתקנה לכם הנחות בהצגתה בכל מקום אליו אתם נכנסים (מוזיאונים, מקומות בילוי, תאטרון וכו') לעיתים גם בתחבורה הציבורית.
יש מדינות שזה עובד מצוין ויש כאלו שיכולות גם לסרב.

יש להכין מעטפה עם הפריטים הבאים:
1. מספר תעודת הזהות , שם פרטי ומשפחה
בעברית ובלועזית (כמו שנכתב בדרכון),
תאריך לידה, כתובת וטלפון. 2. תמונת דרכון קטנה ועדכנית.
3. צ'ק על סך 50 ש"ח לפקודת הסתדרות
הפקידים.

לשלוח כל זאת לגב' לילי, הסתדרות
הפקידים רחוב ארלוזורוב 93 ת"א
62098
טלפון של לילי: 03-6921257
בין השעה 8:00-11:00






מ ל ו א

תערוכה קבוצתית של יוצרי מלוא
תפתח ביום ג' 30.6.09
בגלריה לאמנות גן שמואל
ותנעל בשבת 4.7.09

ש ע ו ת ה פ ת י ח ה :
ג' – ה'
10:00 – 12:00 16:00 – 19:00
שישי
10:00 – 13:00
שבת
10:00 – 17:00

מסיבת הסיום של מילוא תתקיים
בגן שמואל ביום רביעי 1.7.09

= = =
ביום שישי 3.7
בשעה 9:45
תהיה הסעה מאורגנת לתערוכה
בגן שמואל
חזרה משוערת 12:45
הרשמה על לוח המודעות בחדר האוכל

א ו ר י י ן













שעור יוגה
הזמנה לשיעור התנסות ביוגה, בשיטת ויג'נאנה – עם קיה קרנברג קציר - ללא תשלום.
מיועד לנשים בכל שלבי החיים: הריון, אחרי לידה... ובין לבין.
ב"מקום של יוגה" ביום ב' 29.6
בשעה 18:50 (עד 20:15)
השיעור יתקיים בימי ב' באותה השעה החל מ-13.7 עלות לחברי עין-שמר: 160 ₪ לחודש.







מזל טוב!
ליפעת וערן להולדת הבן
אח לשני, עמרי ונטע
נכד למרים
ברכות לכל המשפחה!!



על לימודי אמנות
ב "גשר על הואדי"

במשך כל שנת הלימודים, עתר גבע ויובל כספי "אמנים מורים" עם תלמידי "גשר על הוואדי" (מכיתות א' עד ז') יצרו עם תלמידיהם בטכניקות שונות ובתחומים שונים: אמנות, מדע ואפילו ספורט, במסגרת מלגת אמן מורה.

חלק מהפעילות התקיימה בחממה בעין שמר, שם נפגשו עם בני נוער ממבואות עירון והתנסו ביצירת אמנות, יצירת שירי היפ-הופ, למדו תולדות האמנות ועסקו גם בנושאים הקשורים באקולוגיה וביולוגיה.

במהלך הפרויקט לסיכום השנה, כל תלמיד בחר נושא אותו חקר דרך מדיומים שונים, מרישום ועד לפיסול או צילום.





ספירת מלאי
בכלבו
החל מיום שלישי 30.6
עד יום רביעי 1.7 בשעה 12:00.
לאחר מכן הכלבו יישאר פתוח רצוף עד השעה 19:00



עדכוני
מש"א

ליווי אמהות אחר לידה
שלומית דקל מסיימת את תפקיד הליווי אותו עשתה במסירות ואהבה שנים רבות.
תודה על כל העזרה, התמיכה והדרכה לאמהות הטריות ולתינוקות.

מחליפות אותה אדוה תומר וטובית שפירא, בהצלחה בתפקיד החדש.

שבת שלום
רוני גלעד


מתקיני מזגנים
במטרה לשפר ולהוזיל את שירות המזגנים בקיבוץ (קנייה והתקנה),
ניתנים שלושה מספרי טלפון של בעלי מקצוע אפשריים:
ג'ואדת – 050-5348904
יוסי בן אדיבה – 052-3992152
יעקוב – 052-2588837

שבת שלום,
נדב



אתר הקיבוץ
באתר ניתן להזמין תור לרופא
בקרוב הרשמה לבדיקות דם
והזמנת תרופות.





ש י ח ת ק י ב ו ץ
22.6.09

אישור מאזן 2008

ר ו " ח א ל י ב י ר נ ב א ו ם :

החודש הסתיים התאגוד (פרט לסגירת עניין קטן). לפני שנה וחצי התחיל תאגוד החברים שמשמעו הקמת אגודת חברים שתקבל 49% מאחזקות בתאגיד הנ"ל והחברים יתחילו ליהנות מפירות הכלכליים של אחזקות הקיבוץ.

בשנה זו מניות תנובה שימשו לכיסוי חובות הקיבוץ לבנקים.
ובכללי השנה הייתה טובה ונבעה מפעילות שוטפת ומימוש מניות תנובה.

תמצית השינוי השנה, לקיחת הון הקיבוץ ורשימת חלקו לתאגוד החברים – המשמעות היא שלמרות שאתם קיבוץ שיתופי מסורתי, בתחום זה זו הפרטה.

דו"ח רווח והפסד:
בס"ה לשינוי הגדול גרמו שני דברים – האחד, הירידה בחצי של רווחי הגומי, וההפסד בקופות הגמל

יחסים פיננסיים:
בס"ה הפעילות בריאה והשקעות הקיבוץ גבוהות.

כושר ההחזר:
ישנה מגמה של הקטנת חוב חיצוני ויותר ויותר עוברים להשתמש בהון עצמי. בעין שמר ביזור עסקים מאפשר להתמודד עם המיתון טוב.

ז י ו ח ד ו ו ת י :
ללא מימון תנובה המצב היה לגמרי שונה...

ר ו " ח א ל י ב י ר נ ב א ו ם :
עין שמר אינם חייבים הרבה כסף לבנקים. בשנה הקודמת היו רווחים גבוהים בקופות הגמל, ובשנת 08 היה הפסד. בחקלאות הייתה השנה טובה יותר וכך גם בפעילויות אחרות.
באשר לאיגלו – עין שמר אינה ערבה לאיגלו ואם לא תצליח תפסידו רק את השקעתכם בחברה.

תז ר י ם מ ז ו מ נ י ם :
קיימת הקטנת החוב לבנקים ולספקים ע"י מניות תנובה
תזרים מזומנים גבוה מהפעילות השוטפת.

הצעתי לכם לשמור על הכסף לא לעשות שטויות ולחכות עד שיעבור גל המשבר הכלכלי.
ע ו ד י ד ג א י :
פרט לגומי יתר הפעילויות טובות יותר מהשנה הקודמת.
עין שמר- אלון היו תוצאות טובות.
לקראת סיום החציון הראשון של שנת 09 יש המשך התקדמות במיניפלסט. ובגומי צפוי מעבר לרווח עקב ירידה במחירי חומרי גלם . ואני מקווה שהתוצאות בגומי תהיינה טובות מאשר התכנון.
בקרוב נצטרך לדון במועצת המנהלים בתוצאות 2008 והאם לבצע חלוקה לחברים עפ"י תקנון שיוך נכסים יצרנים. נראה כי במצב הכלכלי הקיים בו אנו נדרשים להיות זהירים ביותר, הסבירות לחלוקה קטנה ביותר.

י ו א ב ד ר ו ר י :
בנוסף למה שמופיע בדוחות:
1. כשיושלם התאגוד, הסיכונים העסקיים יתרחקו מהקיבוץ לתאגידים והנכסים יישארו בקיבוץ.
2. בנוסף לרכוש ולנכסים שמוצגים במאזן, יש לנו נכסים מאוד משמעותיים לפיתוח, כמו התכנית המאושרת של הגדלת המתחם בצומת מנשה, והתכנית המאושרת לשטח המבונה של הקיבוץ שמאפשרת בניית יחידות דיור שיאפשרו קליטה משמעותית של אנשים ושיפור המבנה הדמוגראפי שלנו והמשך פיתוח התעשיה והמשק.


ה ו ד ע ה ע ל מ י נ י פ ל ס ט

ע ו ד י ד ג א י :
בפרויקט הפתוח של מיניפלסט יש עיכוב גדול, דבר שמשפיע ישירות על בצוע ותוצאות 2009 .

נוהל עבודה בענף הבניין

ע מ י ת ד ג ן :
נושאים כאלה בדרך כלל אינם מגיעים לשיחה, אך לאור דו"ח הביקורת שכולל הערה הנוגדת אחת מההמלצות שלנו אין ברירה אלא להביא ההצעה לאישור הקלפי.
הצוות שהתאים את הנוהל לעין שמר, כלל בתחילה את יואב ועמית ואחר כך את נאוה גור ונדב. הנוהל כולל התייחסות להמלצות ועדת הביקורת ומנסה להגדיר את חלוקת הסמכויות והתפקידים בין האנשים הפועלים בתחום.
הנוהל עבר הלוך וחזור בין העוסקים בדבר, לבין הנהלת הקהילה, לתיקונים חוזרים. בהמלצות הביקורת יש סעיף לגבי נוהל מכרזים שאותו איננו מקבלים. "נוהל מכרזים" מתאים לגופים ציבוריים, המתנהלים על פי כללים הכפופים לחוק, ואנו כקיבוץ, גוף פרטי, איננו מחויבים להם. בנוהל המוצע כאן אנחנו מחויבים ולוקחים על עצמנו לנהל משא ומתן עם קבלנים, לבחון את ההצעות ולבחור מביניהן את הקבלן המתאים לנו.

ז י ו ח ד ו ו ת י :
מה היקף המשרה של בעלי התפקידים בנושא הבניין.



ע מ י ת ד ג ן :
המשרות של רכזת הדירות ורכז הבניין כמעט מלאות. נדב מתומחר כגורם חיצוני וע"פ הסכם עמו, ונאוה בתמחור פנימי. נדב מוגדר כנותן שירותים ומועסק בעין שמר כמעט כל השבוע. ברצוני לציין ולהדגיש שהיקף המשרות אינו חלק מהנוהל.

א ו ר י ל י ס
האם יש קשר בין ההצעה לבניה ציבורית, לבניה פרטית?

ע מ י ת ד ג ן :
הבניה וניהול התחזוקה נעשים ע"י הקיבוץ. בנוהל המוצע יש קטע קטן העוסק בבניה הפרטית, מה מעורבות החבר ויכולתו להשפיע, למשל בבחירת הקבלן. ביתר הנושאים הנוהל הוא על פי הנהוג בקיבוץ השיתופי ומתייחס למצב הנוכחי שבו הקיבוץ אחראי לנושאי התחזוקה והבניה.

דף הנוהל נמצא בתיבת ההכנה לשיחות הקיבוץ - שבחדר תאי הדואר


פניית הצוות השיתופי לעצור את הדיונים בנושא השינוי עד לקבלת תוכנית מלאה לסגירת הגרעון האקטוארי

ר ק פ ת ז ה ר :
הוגשה אלי פניה של 52 חברים המבקשים להפסיק את הדיונים על תוכנית השינוי, עד שיתברר לאשורו מצב החוב האקטוארי ותוצג תכנית מלאה להשלימו. נפגשנו עם אילן ואבישי ובחלק מהדברים הגענו להסכמות בעיקר בנושאי התנהלות הדיונים. הייתה להם תביעה, שבכל נושא יהיה מקום גם להצעות שלהם - וקבלנו זאת. את תביעתם להפסיק את הדיונים לא יכולנו לקבל ולכן היא מובאת כאן להכרעת השיחה והקלפי.

ה צ ע ת ה צ ו ו ת ה ש י ת ו פ י - א ב י ש י ג ר ו ס מ ן

נושאי הפנסיה והשוואת תנאי הדיור הם הנושאים העיקריים בתוכנית השינויים המכילים בתוכם פוטנציאל לפגיעה חמורה בזכויות העבר של חברי הקיבוץ.
לכן הצעתנו היא:
1. הדיון בתוכנית השינויים תיעצר עד אשר ייבדק הגרעון האקטוארי, ואם יתברר שאכן קיים
גרעון, תוגש תוכנית כספית רב שנתית כיצד להתמודד עם הגרעון, כאשר תוכנית זו היא חלק
מהתוכנית הכלכלית של מהלך השינוי.

2. נושא השוואת תנאי הדיור בין חברי הקיבוץ יועלה לדיון בקדימות רבה, לפני שיתקיים הדיון
בסעיפים אחרים המופיעים בחוברת השינויים.

פנייתנו, עליה חתמו 59 חברים נעשית שלא בלב קל ונובעת מחשיבות הגדולה של הפנסיה והשוואת תנאי הדיור לתהליך השינוי.
הסיבה שאנחנו מגישים את פנייתנו עכשיו, נובעת מכך שעד עתה לא ידענו מה קורה, לא שותפנו בדיונים. נודע לנו על החוב האקטוארי שלא הושלמה בדיקתו – ופוגע בעיקר בשכבה הוותיקה.
גם בנושא הדיור - הדברים אינם ברורים.

אנחנו מקוים שמעתה הדיונים יתנהלו בשקיפות מלאה ובשיתוף כלל חברי הקיבוץ כדי להגיע לתוצאות צודקות וליעילות.
בקשתנו היא, שעד שיהיה ברור לחלוטין אם יש חוב אקטוארי, מה גודלו, וכד' – לא נמשיך בדיונים. ורק לאחר שתובא הצעה מגובשת מגובה במספרים ובה תוכנית כיצד לפתור את הבעיה - נתקדם הלאה. כפי שהזהירו אותנו חגי בן גוריון וטל ישראלי – לא להסתמך על הצעות שאמורות להתממש לאחר השינוי.

מכיוון שכל הצעה כרוכה בהשקעה של מיליונים, כדאי לטפל קודם בפן זה, וכך נמנע מדיבורי יתר ונוכל להגיע להחלטה משותפת. חוסר נתונים מגבירים את חוסר האמון שכבר ישנו, ועלול לפגוע בתהליך עצמו ואנחנו כבר שבעי כישלונות ואכזבות.
ובכלל עדיף בקיץ החם לא לקיים דיונים.


מ ל י ק ג ו ר :
ה צ ע ת ה נ ה ל ת ה ק ה י ל ה

1. קיבוץ עין שמר ממשיך לדון על שינוי אורחות חייו ומתמקד בהצעת השינוי שהוצגה בחוברת
שחולקה לחברים.

2. הצעת השינוי מדגישה את הקשר בין תחומי החיים השונים, כולל התפרנסות, פנסיה ודיור. חלק
בלתי נפרד ממנה הוא המודל הכלכלי, המציג מקורות ושימושים.

3. בדיונים על ההצעה יוכלו כל החברים להביע את דעתם וכן להעלות הסתייגויות והצעות חלופיות
– הן לגבי עקרונות התוכנית והן לגבי המודל הכלכלי.

4. צוות פנסיה וביטחון סוציאלי ימשיך באיסוף נתונים לגבי מצב הפנסיה ויציע לקיבוץ דרכי
התמודדות עם הגרעון האקטוארי. ההצבעות על תוכנית השינוי יתקיימו לאחר שיתברר מצב
הפנסיה.

אנחנו מדגישים בהצעתנו, כי הקיבוץ ימשיך בדיונים ואילו ההצבעה בקלפי תהיה רק לאחר שיתברר מצב הפנסיה. כל ההצעות שיוגשו, נדון בהן ולאחר מכן יוגשו להצבעה.

י ו ב ל ב ן מ י ו ר :
מדוע לא התקיימה השיחה על התכנות כלכלית? יש המון שאלות ורצון לשמוע.

ר ק פ ת ז ה ר :
השיחה לא התקיימה מסיבות טכניות. ותתקיים בשבוע הבא.

ע מ ר ג ב ע :
נושאי הפנסיה והדיור קשורים ישירות למינון השינוי.
מהצעת הנהלת הקהילה ניתן להבין שנושא הפנסיה לא הובהר עד תומו ורמת הוודאות לא מוחלטת.
ניתן להמשיך בתהליך להצגת הפרטים, אך יש להביא פתרון מוצק לנושא הפנסיה והדיור לפני המעבר לדיון בקבוצות קטנות ולפני החלטה.

ח ו ה כ ה ן :
עין שמר נכנסה לתהליך דיונים כשאי הודאות הוא נתון מאוד משמעותי. לא הייתי עוצרת כרגע את התהליך בגלל הכסף. זה נראה לי תירוץ כדי לעצור. משיכת התהליך תערער את האמון. עלינו לעבוד במקביל על שני המישורים:
האחד - הכסף ובדיקת ההיתכנות הכלכלית,
השני - איזה קיבוץ אנחנו רוצים להיות.
בהזדמנות זו אומר, שאנחנו בצוות פנסיה עובדים להכין את הפרטים הנדרשים וחברים רבים הרוצים בשינוי אינם מעבירים אלינו את הדוח השנתי שלהם וזה מקשה על עבודתנו.

חישוב ההיתכנות הכלכלית משמעותי בעיקר בטווח הרחוק יותר ועלינו לשים על השולחן גם את האפשרויות היותר קיצוניות ולא רק את המצב כרגע.

נ י צ ה ח ו פ י :
"החיפזון הוא מהשטן" ואולי כן צריך לעצור את התהליך, כי יש כאן אנשים שאינם רוצים בכלל בשינוי ולא צריך לחסום אותם. מעבר לכך כל שינוי צריך להיות מגובה כלכלית.
אם נדון בשינוי קודם לכן, עלינו להיות בטוחים שהתהליך יכול להתבצע. מיכה מילשטיין בהרצאתו הציע שיועצים ניטראליים יבדקו את הדברים ומול כל הצעה של הצוות תעמוד הצעה נוספת.

מ א ר ק ב ר ס ל ב ס ק י :
כל המתנגדים מביאים דוגמאות של אלה שנכשלו. שאלות הפנסיה והדיור רציניות ביותר, וגם היום מצב הדיור מאוד בעייתי, אבל אסור להפסיק את ה דיונים. בדיונים נחפש ונמצא תשובות לבעיות. אנחנו עדיין לא מצביעים, אלא דנים.

מ ל י ק ג ו ר :
הדיון שלנו הפעם הוא רציונאלי. בדיונים למעשה מציפים בעיות ונושאים שקיימים כבר עתה. יש בעיות הנובעות מעצם החיים ביחד בקיבוץ ואינם תלויים באיזה מודל – למשל נושא הקיטור. אני איני יודע איזה נושא הכי חשוב, אולי דווקא נושא ההתפרנסות הוא הכי חשוב.
ככל שיותר חברים ייקחו חלק בדיונים כך נגיע לתוצאות טובות יותר. כל האנשים רוצים את הטוב ביותר לקיבוץ, אך לא כולם רואים זאת באותה דרך – והמאחד אותנו הוא גדול יותר מהמפריד.
לגבי הפנסיה – נראה לי שהפתרון הוא להרוויח יותר.
לגבי הדיור – הבעיה קיימת כבר היום. על פי מודל תיאורטי, למי שיש דירה מעל הסטנדרט, ישלם לקיבוץ ומי שגר בדירה פחות מהסטנדרט יקבל פיצוי.
הצעת הנה"ק מאפשרת ללכת יחד ואני מקווה שנצליח לאחד את ההצעות.

א י ל ן ל ו ט ן :
צוות השינויים היה צריך להוביל תהליך שמשתף את החברים בעיצוב וסימון מגרש השינויים, לא כך התנהל התהליך וגם הצעתנו לבדוק בעזרת גוף מקצועי בלתי תלוי את רצון החברים, נדחתה.
הפנסיה היא מרכיב מרכזי בשינוי, והיכולת הכספית למימושה משפיעה רבות על כל שאר מרכיבי התוכנית, לכן יש לבדוק את הגרעון האקטוארי ולהכין תוכנית כיצד להתמודד איתו על פני השנים.
הצעתנו שעד שלא תוכן התוכנית הנ"ל, לא נדון בנושאים בעלי השלכה כספית על מימושה של התוכנית.

בבדיקה שנעשתה ע"י חברתו של אריה שטראוס (חברה בעלת ניסיון רב בקיבוצים בנושאי הפנסיה) הודגש שלא נערכה בדיקה של הגרעון האקטוארי ולא הוגשה תוכנית כיצד להתמודד איתו.
ככלל, אין לדון בנושאים בעלי השלכה כספית לפני הגשת הנתונים הכספיים.

בנושא הדיור שהוא אחד הנושאים המרכזיים הדן זכויות העבר של החברים, קיים ערפל מוחלט וטיעונים סותרים שמסתירים יותר מאשר מבהירים לכן, יש לדון בנושא זה בקדימות בעת הדיונים על חוברת השינויים. גם נושא כבד זה מושפע רבות מהסדרי המימון (שלא נבדקו עדיין) של הפנסיה.

ל י ל ך ח ד ו ו ת י :
הגענו לשלב של הדיון הפתוח והאמיתי ועכשיו זה לא נכון לעצור. צריך להתמודד עם השאלות שהתהליך מביא. נושאים של פנסיה ודיור מעוררים פחד ובכדי להתמודד איתו צריך להמשיך בתהליך .
לדעתי כל עוד לא נדון בדברים – ימשיך להיות ערפל. המודל הכלכלי מציע פתרונות ויעזור לנו לתת תשובות לחלק מהשאלות המטרידות את כולנו.
לשאלת האמון שאבישי העלה - בשביל לתת אמון צריך אומץ ואני מקווה שיש בינינו אמיצים.

א ב י נ ו ע ם ג ו ל ן :
לילך גנבה לי את המילים. אני מחכה לתהליך הזה כבר 30 שנה ויש עוד כמוני..
לפני שנה וחצי החלטנו על תהליך וכבר להצעה הראשונה שעלתה - קפצתם. התהליך מתנהל כל כך לאט ולא כופים על אף אחד - כל הנושאים עוד יבואו לדיון וכל אחד יוכל לבוא להתבטא.
לדעתי השינוי לא יעבור בפעם הראשונה. הייתי שמח אם הייתה הצבעה שתבדוק את יחסי הכוחות הקיימים קודם לכן. בקיצור, תנו לזרום וההחלטות יבואו על פי מה שהקיבוץ ירצה.

ה ר א ל י ג ו ד ה :
אינני חושב שמישהו יצביע לפני שידע את מקורות הפנסיה והדיור. השינוי לא יתבצע דרך הודעה אלא דרך הצבעת קלפי. חשוב להבטיח את הנכסים שלא ייעלמו.

א ו ר י ל י ס :
השאלה מתי לקיים את הדיון; האם לחכות לאחר הבהרת התמונה האקטוארית, וכך גם בבנייה?
ידוע שהמצב הכלכלי משפיע על העמדה בדיון, ועל כן יש הגיון בדחיית הדיון.
עלינו לקחת בחשבון שבמשך הזמן, הנטיה היא להוריד את הסבסוד; דבר שיפגע בפנסיונרים. יש גם קיבוצים שאינם עומדים בהבטחתם בנושא הפנסיה – מסיבה זו צריך לבוא עם נתונים ברורים.

ע מ ר ג ב ע :
צריך לתת זמן לקרוא ולהבין כדי להכין שאלות ולקבל תשובות ע"י אלה שיכולים לתת תשובות.

ר ק פ ת ז ה ר :
המודל הכלכלי יחולק לחברים סמוך מאד לשיחה, והוא יוסבר על ידי אורן חינגה. לאחר ההסבר החברים יוכלו לעיין עוד ולהעלות שאלות, ובמידת הצורך נזמין את אורן שוב.


ע מ ר ג ב ע :
חשוב לדעת אם תהיה עליה ברמת החיים; זה נתון קריטי שאפשר וצריך לחשב אותו. הרגשתי לגבי אורן שהוא מתנגד לשאלות ולדעות אחרות. תפקיד רואה החשבון הצוות להציג התכנות כלכליות ולא את דעותיו ורגשותיו.
אומץ – בשינוי המרכיבים יש עליה בסיכון. אינני אומר שלא צריך ללכת, אבל חשוב לומר ברור מה רמת הסיכון, כדי שניקח החלטה הכי שקולה. המודל של היום יותר בטוח לאנשים שאין להם יכולת השתכרות, ולאחר השינוי יהיה כל אחד לעצמו. אבל הנקודה החשובה היא, מהי התוכנית לסגור את החוב האקטוארי ומהם הנתונים לשם כך.

א ו ר י א ש כ ו ל י :
מקבל את דברי חוה, דברי הצוות נשמעים לי קצת כמו אוטופיה – שהרי ברור שאנו הולכים לשכר דיפרנציאלי וכל אחד לעצמו ומי שישוט בסירה הקטנה יטבע מהר מזה שבסירה הגדולה.
החוברת אינה מספיק ברורה: לא מהו השכר המקסימאלי שהקהילה תשלם, לא אם יהיו יותר או פחות משרות. לא מהו גודל הדירה הסטנדרטית, ולא איזה חוזה יעשו עם הבנים החוזרים ועוד.
עד שלא יצקו תוכן בנייר הזה – זהו בזבוז זמן.

ע מ י ת ד ג ן :
הדיון היה אמור להתמקד בשאלה האם לעצור את הדיון או לא. אני שמח שגם המתנגדים לשינוי מתחילים ללמוד את החוברות ולהתמודד עם השאלות האמיתיות שנהיה חייבים לתת להן מענה.
מניסיוני, כמי שמלווה את הצוות מאמצע התהליך, אני חושב שנאמרו כאן כמה הערות לא יאות. רוב חברי הצוות אם לא כולם, עובדים מתוך אכפתיות ורואים את טובת הקיבוץ לנגד עיניהם.

ההיתכנות הכלכלית, מהווה ניתוח של רואה חשבון להתנהלות במודל השינוי, כפי שעין שמר תכתיב אותה בחוברת. הנושאים פתוחים לדיון, כמו למשל נושא החינוך: מה רמת המעורבות, איזה הגנה נותנים לחברים, מה רמת הסבסוד ועוד. לכל החלטה כזו יש חשיבות אדירה בהיתכנות הכלכלית ואי אפשר לעשות התכנות כלכלית לפני שדנו על המהות.
עתה הגענו לשלב שאפשר להתחיל לעשות זאת. לוח הזמנים מהווה תוכנית וכל תכנית היא בסיס לשינויים. איננו כפופים ללוח הזמנים ואי אפשר להעביר תכנית שינוי בכפיה. בסופו של תהליך – חשוב שנגיע להסכמות לגבי התוכנית וכדי להבין אותה צריך להתחיל לדבר עליה. תוך כדי התדיינות תשתנה ההתכנות כמה וכמה פעמים. ונאפשר זמן לשאלות ובדיקות.

אינני אוהב שמפחידים את הציבור בתחזיות שחורות לפני שלומדים את העובדות ואת פרטי התכנית. ההיתכנות הכלכלית מתארת מצב קיים אך מניסיוני למדתי שישום המודל גורם להגדלת העוגה הן ע"י חסכון והתייעלות, וכן בגלל האינטרס הגדול של החברים להגדיל הכנסתם.
איני מבין איך מציעים לעצור את הדיונים בשלב הזה. מקובלת עלי לחלוטין ההתחייבות לא להפעיל את המודל לפני שתהיינה לנו תשובות ברורות ובטוחות בנושא הפנסיה והדיור .

א ו ר י ת ו מ ר :
אני מפרגן לצוות השינוי ולהנהלת הקהילה ומאמין להם מכל הלב שהם רוצים לקדם את הקיבוץ ולהוביל אותו למקום שהם מאמינים שהוא הנכון. אל לנו לפגוע בבעלי תפקידים, אלא לפרגן להם. אבל אני קצת מאוכזב מכך שלא נותנים פתחון פה מסודר לאלה המציעים משהו אחר – ואני רוצה לאפשר להם להציג משהו אחר ולא רק הסתייגויות ולתת זמן ואולי גם אמצעים לבדוק הדברים.
חשוב שתהיה הצהרה שזו הכוונה.


א ס ת ר א פ ש ט י י ן :
אני בעד להמשיך בתהליך. זו לא חוברת של כפיה, אלא נושאים לדיון.

ר ק פ ת ז ה ר :
לאורי - כל אחד יוכל להציע הצעתו ולא ייעצר, נאפשר לקיים דיון גם בעקרונות וגם בפרטים.
לגבי הפנסיה - אם המודל לא יציע הצעה רצינית להתמודדות עם הפנסיה הוא צריך ליפול. אבל ההתמודדות לא חייבת להיות על ידי סגירת הגירעון האקטוארי, ש הוא גדול וידוע. בשנים הקרובות הפנסיה של החברים בלאו הכי לא תגיע מקופות הפנסיה – בין אם נעשה שינוי או לא.
לגבי עצירת הדיון – יש סתירה בין הדרישה לשתף את החברים לבין הדרישה למנוע דיון ציבורי על החוברת. השיחה הערב היא עדות לכך שאנשים רוצים לשמוע ולדבר, ואני מציעה לאפשר זאת; נדבר על העקרונות, הפרטים, המודל הכלכלי ובכל צורה שיכולה לקרב אותנו להבנה של רצונותינו, כוונותינו יכולותינו, והמחלוקות בינינו. זה רק יקדם אותנו.


תודה ליגאל כץ, לגדי גלעד ויעקב רומנו שעברו בבתים כדי לסרוק את השיחה ובכך עזרו לחברים לצפות בה.

מעתה והלאה תמצא בחדר תאי הדאר תיבה ובה דפי ההכנה לשיחה
כמו כן באזור של תאי הועדות ישנו תא לפתקי יפוי כוח לבן זוג ולנוסעים לחול.


ה ק י ץ ב ת ר ב ו ת ה ק י ץ ב ת ר ב ו ת ה ק י ץ ב ת ר ב ו ת ה ק י ץ ב ת ר ב ו ת

מאת:
חיים חננאל

כבר היו לא מעטים שבירכו אותי לרגל יציאת התרבות לחופשה ביולי אוגוסט. כאילו, בין שבועות לחגי תשרי אפשר לצאת לחודשיים חופשה באיים הקריביים. אז זהו, שכנראה שעל הקריביים נמשיך לחלום ובינתיים- יש לנו קיץ עשיר בתרבות.
ב- 17.7- נצא לשפיים בתקווה שנהנה. עד אז, סביר שניפגש בבריכה לאירוע קיצי בסגנון קלאב מד
(עוד אין תאריך- בקרוב יהיה)
וביום שישי, ה-24.7.09- שימו לב:
חג הקיבוץ

מוקדש לארכיון

למעשה הכותרת הייתה צריכה אולי להיות חג לקיבוץ ולא חג הקיבוץ- כי זו מפעילה באופן אוטומטי את תאריך הולדתו של הקיבוץ. בשנים האחרונות לא התקיים חג הקיבוץ בכלל, למעט חגיגות ה-80 שגם הם לא היו ביום ההולדת לקיבוץ. צפיפות הארועים בחודשים אפריל מאי והחגיגות בחצר הישנה מקשים על יצירת חג מושקע. נכון שאילו היה צוות חג קיבוץ קבוע, בסגנון צוות פסח וענה ששון בראשו, ייתכן שהיה אפשר לחגוג אותו במועדו. אני חושב שהקיבוץ ראוי לחג אחד בשנה המוקדש לקיבוץ, מאחר וכל שאר החגים הם חגים יהודיים. השנה, עם סיום השיפוץ בבית אלימלך, והמעבר של הארכיון אליו יוקדש החג למוסד הכל כך חשוב הזה. וכבר מתבשלים בתנור שירים, קטעי קישור, קטעי וידאו ישנים בעריכה חדשה, שירי עין שמר מקוריים וקטעי קריאה שמקורם בארכיון. החג יתקיים כמובן בסמוך לבית אלימלך.
הצוות המוביל, נכון לעכשיו הוא: גילי אבל, הדר מור, הני רוזן, אמיר תומר ואנוכי. כמובן ששלומית דקל ותמי מור יהיו איתנו בשלבי התחקיר ויצירת התוכן. אל הצוות יצטרפו גם כמה אנשים טובים שהביעו נכונות לעזור. אנחנו פתוחים לרעיונות ומחשבות ובמיוחד מוכנים לקלוט מתנדבים נוספים.
כדי שתהיה תוכנית עשירה, חגיגית ומבדרת, אנחנו נפנה לאנשים רבים לקחת חלק. אנא: היענו לפניותינו! ביחד נעשה לנו חג שייזכר לעתיד וייתן חשק להמשיך, כל שנה בחגי קיבוץ יפים ומושקעים.

המופע של הקיץ- זמיר ויותם
מיועד, נכון לעכשיו לסוף אוגוסט. פרטים יהיו בהמשך. אני יכול רק לספר שהוא יהיה בדשא הגדול, כמו בשנה שעברה, עם מיטב הזמרים המקומיים שלנו שרק הולכים ומתרבים (ומשתפרים...), ושהוא יפנה הפעם לשכבת גיל רחבה יותר.

ולסיום: הגיג קצר על שינויים
אין בכוונתי בהזדמנות זו להביע את דעתי על שינויים, אבל אני חייב להתייחס לאמירות הנשמעות משני צידי המחנה, שכאילו ביום שלאחר השינוי יהפוך משרד התרבות למשרדו של כריש נדל"ן או עורך דין כלשהו ויקיץ הקץ על התרבות בעין שמר, כאילו תרבות קהילתית היא המצאה של התנועה הקיבוצית. שוחחתי לאחרונה עם כמה "מושבניקים" שיש להם חיי תרבות מרתקים. נכון, סגנונם אחר, אבל זה כך מלכתחילה. אני חושב שגורלנו בידינו. בכוחנו להכתיב את הערכים שלנו ולא לשכב, חסרי אונים, בפישוק אברים ולחשוב שמה לעשות- זו המציאות. או כמו שאמר לי ידידי (בזכות התרבות) ישראל עזר: "רוצים תרבות? צריך לעבוד!" אמר ועבד.
קיץ כייפי ושמח לכולם!





חברים יקרים,

האם במהלך החודשים נתקלתם במכוניות מצוחצחות?
האם נכנסתם לרכב והציף אתכם ניחוח וניל?
האם הבחנתם בחבורת ילדים עמלים קשה בסככת הרכב?

זה בזכות פרויקט שטיפת המכוניות שבחרו ילדי המרכז הבוגר לקחת על עצמם,
ולהראות נכונות, אחריות והתמדה.



בחודש יוני הגיע לסיומו הפרויקט, שהניב תוצאות מספקות, הן בהכנסה שנוספה
לילדים, אך בעיקר בשל הערך האדיר שרכשו הילדים, וזאת אנו רואים
בתגובות שאנו והילדים קיבלנו מכם, החברים.

אנו רוצים להודות לדני שורר ולועדת הרכב, למשה רונן ולהנהלת
הקהילה, שתמכו ונתנו מקום לביצוע פעילות כה חשובה.
תודה מיוחדת לסמדר שם טוב, שעודדה תמכה ועזרה מתכנון הרעיון ועד לביצועו בפועל.

כעת אנו לקראת חופשת הקיץ, וצבירת כוחות חדשים לקראת פרויקטים דומים
בשנה הבאה.

נסיעה טובה ובטוחה

ילדי וצוות המרכז הבוגר




ש י ח ת ק י ב ו ץ
תתקיים ביום שני 29.6.09
בשעה 20:30 במועדון

על הפרק:
הצגת המודל הכלכלי של תוכנית השינוי על ידי רו"ח אורן חינגה.

כל החברים מוזמנים.

הערה חשובה
אם תעבור בקלפי הצעת הצוות השיתופי על הפסקת הדיונים עד בירור החוב האקטוארי והצעת תוכנית לכיסויו – תתבטל השיחה.

ש ב ת ש ל ו ם

כז' בסיון תשס"ט 19.6.2009

עלון מס' 25 (3747) כז' בסיון תשס"ט 19.6.2009

איש איננו בודד רק לעצמו
כל אחד הוא חלק מאביו וחלק מאמו
כל אחד הוא חלק מארצו וחלק מעמו
ומי שיתאכזב ויתייאש
עוד זוכר עמוק בפנים
את כל מה שביקש.

אתה מבחין בצלילים, בצבעים
אתה נודד בין עולמות גלויים ונחבאים
אבל אתה מרגיש עוד שאתה,
למרות כל הקרעים,
שייך לעצמך ולחיים.

אהוד מנור


ל ב ו ג ר י מ ב ו א ו ת ע י ר ו ן -

מורין מור, יותם מרקם, אורן לסטון, טל גולן, ליעד בורלס, אופק יגודה, אורלי האולינג, שי חרודי, גל זוהר, ניר בן דור, אור משיח
ודור מורג.

מאחלים לכם רוב אושר וברכות - שיעניין וינעם לכם כל שתעשו, ושתראו ברכה בכל אשר תפנו.



בקבלת השבת במועדון יתקיים טקס שיכלול ברכות, מתנה והופעה.









הופעה יוונית משלנו!

ביום שישי בפאב הקיבוץ (הגוס),
בשעה 21:30

תתארח להקתו של נועם גבע, המכונה "החלטורה".
הלהקה מעלה מופעה של שירים מקוריים
בסגנון יווני בעברית.

ההופעה מתאימה לכל גיל.
הכניסה חופשית, אפשר להזמין חברים שמחים!
מומלץ לבוא עם שפם


נ ו ע ם ו ה ח ל ט ו ר ה










פ ו ת ח י ם ש ב ת









מזל טוב!
לענת וקובי גרוסמן
לנישואי טלי עם טל
ברכות חמות לכל המשפחה!


מזל טוב !
לתמנע אורן ואביגיל
להולדת הבת והאחות עלמה
לסבים רותי ועודי,
ולסבתא רבא מטי
ברכות לכל המשפחה הרחבה!







לתרום דם –
להציל חיים

להתרמת הדם שנתקיימה ביום ראשון
באו רבים עם כוונות טובות - חלקם נפסלו מסיבות שונות של חוסר התאמה וההתרמה נמשכה עד שעה שמונה בערב.

46 תורמים נמצאו ראויים,
הכיבוד היה מעולה.
אף אחד לא התעלף
כולם התגברו על הפחד.
והאווירה הייתה טובה.

יש לציין כי השנה נוספו לתורמים מתנדבים מכיתות י"א י"ב שבאו עם חתימה של ההורים.

לכל המתנדבים –
תודה וכל טוב!
ותודה רבה ליהודית גרוסברג שמנהלת את ההתרמה מדי שנה.





זמני הארוחות בחודשים יולי אוגוסט

ארוחת בוקר
מ- 8:00 עד 9:00

ארוחת צהרים
מ- 11:00 עד 13:45





ש א י ל ת א

ממערב לשכונת החממה, בין שתי הגדרות ישנו שטח של כ- 18 דונם המיועד לבניה חדשה.
מזה זמן רב כולו מלא קוצים ועשבים, ערמות אדמה שהשאירו קבלנים שעסקו בשיפוצים, כלובי ציפורים ריקים ואפילו מכונית נטושה.
המקום עזוב ומסוכן בעיקר בגלל שהנחשים מצאו בו מקלט.

מכתב נשלח למנהל הקהילה – ולא נתקבלה שום תגובה, וגם לשאילתא לא היה מענה.
לכן אני שואל מעל גבי העלון פעם נוספת: מהי הכתובת לטיפול במפגע ומהו לוח הזמנים?

בכבוד רב, יגאל סיטנר



מזכירה רפואית
בבקשה לא להעביר אלי בקשות להחזרים כספיים שנעשו במסגרת כללית מושלם, אלא ישירות לנירה כהן ועדת בריאות.

מרים

מהחינוך
אבד לנו "מצנח" צבעוני שהיה עם ציוד הג'ימבורי במועדון החברה.
מי שראה או לקח יחזיר...
תודה!




ת ע ר ו כ ה
א.ש. הלבשה תחתונה
חזיות מותגים: נייק, ג'ולידן, טומי הילפינגר ועוד ועוד בשלל צבעים ובמחירים טובים
המכירה תתקיים במחסן הבגדים
ביום שני 16:00 – 18:30

רחל וניבה







מ ה כ ל ב ו

התחילה עונת הבריכה… גם אנחנו מאוד שמחים, אבל מבקשים להיכנס יבשים לכלבו ולהקפיד על לבוש הולם.
==

לאחרונה התקשרנו עם חברת "יקינטון" המספקת ראשי דיו וטונרים. מעתה ניתן להזמין דרכנו דיו למדפסת שמגיע תוך יומיים שלושה והמחירים מאוד סבירים.
==

התחלנו לעבוד עם אייס (תוכלו לראות את המוצרים על המדף שהתקנו מול הכניסה – לשם נביא מוצרים חדשים מדי זמן). הקניה בכלבו היא זולה מאשר בחנות אייס, גם לאחר ההוזלה שיש לקיבוצי האזור שם.

ועל כן אנו מציעים לכם לראות מוצר באייס, לרשום את פרטי הקוד שלו
ואחר כך להזמינו אצלנו.




ועדת בטיחות
יש החושבים שועדת בטיחות אינה ערנית לנעשה בשבתות ואינה רושמת קנסות - וזה לא נכון. אבל זו לא הסיבה היחידה שבגללה צריך לחנות במגרשי החניה כפי שהוחלט.
ש ב י ט ש פ י ר א



ה ב ר י כ ה ס ג ו ר ה

בשל מסיבה שתיערך בבריכה
ביום א' 28.06.09

יהיו שעות פעילות הבריכה
למתרחצים - עד השעה 18:30
לשחיינים מ - 19:00- 18:30

ע מ כ ם ה ס ל י ח ה



מ ה ע ו ש י ם כ ש ה נ פ ט א ו ז ל ?
מועצה אזורית מנשה
מזמינה להקרנת הסרט
"כוחה של קהילה"
שיתקיים ב 21 ביוני ביום ראשון בבית אורי בגן שמואל
19:45 התכנסות + קפה וכיבוד
בשעה 20:00 ההקרנה.

הסרט עוסק בסיפור הישרדותם הכלכלית הבלתי אפשרית של תושבי קובה לאחר שמדינתם אבדה יותר ממחצית מקורות יבוא הנפט שלה עם נפילת ברית המועצות
ב-1990.
עלות לתושב מועצה 10 ₪



SUMMER SCHOOL
SUMMER COOL…

אם יש לכם מאוורר עומד/רצפה
שאתם יכולים להשאיל למשך שבוע לטובת האורחים של הסאמר סקול,
אשר מגיעים לעין שמר בין התאריכים
16/7 – 12/7
אנחנו נעריך זאת מאוד!
ונודה לכם מראש
צרו קשר עם טל אייזן 052-5523525





ל ר ו נ י,
עם סיום תפקידך בריכוז ייעוץ ילדים –
רוצים להודות לך על מסירותך ויחסך הנעים ומאיר הפנים.
ולעידית עזר – מאחלים לך הצלחה ועניין בתפקידך החדש.

מאיתנו חברי ורדת חינוך וועדת ייעוץ





המוסד - מצוינות 2000
אנחנו מודים מאוד לחופי על שקיבל את כיתות ז' ו-ט' לפעילות ודיון בנפחיה.
ליקקנו את האצבעות!
ביקרנו במקומות רבים בארץ, אך לחוויה לימודית כזו – אומרת עירית דרומי, טרם זכינו.
בתודה מהילדים מיוסי בן מיור ועירית דרומי

יש לציין כי מדי שנה מקבל אותנו חופי במאור פנים ונכונות רבה.




ה ב ה ר ה
בתיקון לסיכום הנהלת הקהילה שפורסם בשבוע שעבר, יצוין שהנהלת הקהילה לא הצליחה עד כה למצוא פתרון הולם בנושא דירות הרכבת לגבי משפחת גבע ומשפחת זוהר. הוקם צוות מיוחד למציאת פתרון.

יצוין בזאת, שבעקבות קבלת זכאותה של משפחת זוהר לדירה חדשה, המליצה ועדת דירות על פתרון זמני למשפחת זוהר שלא ייאלץ את משפחת גבע לפנות את דירתה הנוכחית.
ב ב ר כ ה ,
עומר גבע













ט י ו ל י ש פ ם
חברה, שהחום לא ישכיח מכם את העובדה שהחוף שמגבעת אולגה
ועד כפר חופית הוא מהיפים
ביותר בארץ – ולא רק:
מפרצונים וסלעים כאלה אפילו ביוון אין. ולא פחות חשוב, הבנות ויתרו שם מזמן על החלק הצפוני
של בגד הים...










למכירה – מצלמה
מעוניינת למכור מצלמה
קנון חצי מקצועית 6 מגה פיקסל
כולל 3 כרטיסים, מטען ובטריה
וחוברת הסברה.
פ נ י נ ה ג ל ע ד


מהרווחה
נורית משיח נכנסה לנהל את "הדרן" ביחד עם איה מלומן - בנוסף לעריכת העלון
בסופי שבוע תהיה בעלון ובימים אחרים כדאי להתקשר לוודא זמני הימצאותה.

א ו ר י י ן ג נ ד ל מ ן


כ ס פ ו נ ט
מאז החלפת המרכזיה חלה האטה בקצב התקשורת של הכספונט. העניין נמצא בבדיקה ואין לפנות לנחמה רימון בעניין זה.
למעט הירידה בזמן התגובה, הכספונט עובד בצורה תקינה.
י ג א ל ק .

נועם הספר
יבוא ביום שני הקרוב

ת ע ר ו כ ה
בשבת הבאה 20.6 בשעה 12:00תתקיים בגלריה לאמנות באום אל פאחם, תערוכת סיכום שנתית של פרויקט "אמן מורה"
של בית הספר "גשר על הוואדי"
בהדרכת יובל כספי ועתר גבע.











זכות הציבור
לדעת (ולבחור)

משפחות צעירות וצעירים מוזמנים
ביום שלישי הבא 23.6
למועדון לחבר
בשעה 21:30

לשמוע את איתמר שוויקה מסביר על מודל השינוי שמתנהל מזה 5 שנים בקיבוץ ברקאי השכן.

מ ח כ י ם ל כ ם

ע מ ר ג ב ע







ש י ח ה
באתר הקבלה של קבוצת "בני ברוך" (kab.co.il) ניתן לראות שיחה של אבישי גרוסמן עם הרב מיכאל לייטמן שהתקיימה לפני מספר חודשים. נושא השיחה, האופי האנושי, הדומה והשונה בין הקבלה לרעיונות הקיבוץ.
השיחה נמצאת גם באתר של עין שמר.





דואר יוצא
ודואר פנימי
בשעות בהן המשרד הטכני סגור, ניתן להכניס דואר המיועד לדואר נע ולדואר פנימי - למגירה שבחדר תאי הדואר. מאוחר יותר יועבר ע"י עובדות המשרד
ליעדו.

כפות רגלים ענקיות מראשית ישראל בבקעת הירדן (תקציר)

פרופ' אדם זרטל, אוניברסיטת חיפה

בשנים 2008-1996 נתגלו ונחקרו חמישה מתחמים גדולים בבקעת הירדן, בנחל תרצה ובהר עיבל.
שטחם בין 15 ל-6 דונם, הם מוקפים קיר מתחם נמוך ולכולם צורה של כף רגל (או סנדל) ענקית. כולם נמצאים על מישור, ולכן צורה מיוחדת זו אינה קשורה לטופוגרפיה, יש לה סימבוליקה ומאחוריה עומד רעיון או אידיאולוגיה.
המתחמים נתגלו במסגרת סקר הר מנשה: פרויקט ארכיאולוגי-היסטורי הסוקר ב-30 השנים האחרונות, בסקר ארכיאולוגי רגלי, את השומרון ובקעת הירדן. הסקר הוא מטעם אוניברסיטת חיפה, בראשו עומד הח"מ ומשתתפים בו כ-15 סטודנטים ומתנדבים. עד עתה הופיעו שישה כרכים של פרסום הסקר (ראה ביבליוגרפיה).
במסגרת זו נתגלו ונחפרו גם עיר הקנאים נרבתא, עיר גויי הים ליד נחל עירון ("חרושת הגוים"), מזבח יהושע בהר עיבל ועוד. שלושה ממתחמי "כף הרגל" נחפרו, אחד מהם שוחזר ("גילגל ארגמן"), ומשותף לכולם תאריך הייסוד: מאות 12-13 לפנה"ס, או ראשית כניסת השבטים הישראליים מעבר הירדן לכנען.

תפוצת האתרים
שלושה מחמשת המתחמים נמצאים בבקעת הירדן (בין מושב ארגמן לסרטבה), אחד במעלה נחל תרצה והאחרון – המתחם הכפול שבתוכו מזבח יהושע בהר עיבל. פרט לאלה, לא נמצא עד עתה שום אתר בעל צורה דומה, לא בארץ ולא במזרח הקדום.

מה פירוש הצורה המיוחדת?

מצריים הפרעונית
בתהליך מחקרי ארוך מתברר שמקור המושג במצריים הפרעונית. החל מ"כתבי הפירמידות" באלף השלישי מופיע המושג "לדרוך", מאות פעמים, במשמעות "הכנעת האויבים" אבל גם "שליטה". לדוגמה:

"The land of Punt, a land that had not been trodden by the god (Pharaoh)"

Queen Hatshepsut (1453-1419 BCE)

נראה, לדעתי, שבני ישראל הביאו עימם את המושג לכנען ופיתחו אותו באורח מרחיק לכת. יש כאן קשר חשוב גם ליציאת מצריים וההשפעה המצרית על ראשית ישראל.

כפות רגליים בטקסט המקראי
ל"כף הרגל" משמעות רבה ועמוקה בטקסט המקראי, ואפשר לחלק אותה לארבע קבוצות עיקריות:
בעלות על טריטוריה;
קשר בין העם לארץ-ישראל באמצעות כף הרגל;
הכנעת האויבים ע"י כף הרגל;
דימוי המקדש לכף רגליו של האל.


ב ע ל ו ת ע ל ט ר י ט ו ר י ה

א. "כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה
גבלכם" (דברים י"א, כד)

ב. כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה" (יהושע א', ג; וכן ביהושע י"ד, ט)

ג. "אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר" (דברים ב', ה)

כף הרגל, מושג שנתפרש עד כה כמטפורי, נתפסת כאן כסימן בעלות אלוהי. הדבר מתקשר יפה עם התפיסה המפותחת, לפיה מקום המקדש הוא מדרך רגלי האל (קבוצה 4). מובאה ג' מדברת על אדום ואיסור ההתיישבות שם, ומכאן שהמושג הוא בעל משמעות מיוחדת לישראל.


ק ש ר ב י ן ה ע ם ל א ר ץ ב א מ צ ע ו ת כ ף ה ר ג ל

ד. "ולא אסיף להניד רגל ישראל מעל האדמה אשר נתתי לאבתם רק אם ישמרו לעשות ככל אשר צויתם ולכל
התודה אשר צוה אתם עבדי משה" (מלכים ב כ"א, ח)

ה. "ולא אוסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר
צויתם כל התורה החוקים והמשפטים ביד משה" (דברי הימים ב ל"ג, ח)

ו. "ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש"
(דברים כ"ח, סה)

בדיון בספר דברים נתפסת הגלות, בניגוד לארץ-ישראל, כמקום שבו לא יהיה מנוח לעם.


ה כ נ ע ת ה א ו י ב י ם ת ח ת כ ף ה ר ג ל

השקפה זו, שלא כקבוצות הקודמות, אינה מקורית והיא מקובלת בכל ארצות המזרח הקדום.

ז. "אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו עד תת יהוה
אתם תחת כפות רגליו" (מלכים א' ה, יז)

ח. והיו מלכים אמניך ושרותיהם מניקותיך אפים ארצה ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה כי לא
יבשו קוני" (ישעיהו מט, כג)

ט. "ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו" (תהלים מ"ז, ד)

וכן ביהושע י', כד; שמואל ב כ"ב, לט; ישעיהו ס, יד; תהלים ח' ז; מלאכי ג', כא, ועוד.


ד י מ ו י ה מ ק ד ש ל ר ג ל / ה ד ו ם ר ג ל י י ם

השקפת עורכי המקרא כאן היא מקורית לחלוטין ונובעת, כנראה, מקיומן של "כפות הרגל" הקדומות.

י."כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד" (ישעיהו ס, יג).

יא. "כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ כפות רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי-זה מקום מנוחתי" (ישעיהו
סו, א)

יב. "ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ומקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו
עוד בית ישראל" (יחזקאל מג, ז)

(וכן בשמות כ"ד, י; תהלים צ"ט, ה; ק"י, א; קל"ב, ז; איכה ב, א; דברי הימים א כ"ח, ב).

המקדש נתפס ככף הרגל של האל – תפיסה חדשה לגמרי.


מ ו ש ג י ם נ ו ס פ י ם

גילוי מתחמי "כף הרגל" מאיר באור חדש את תחילת ישראל וראשית הדת היהודית.

יג. "שלוש רגלים תחוג לי בשנה; את חג המצות תשמור שבעת ימים כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו
יצאו ממצרים ולא יראו פני ריקם; וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה
באספך את מעשיך מן השדה; שלש פעמים ייראה כל זכורך אל פני האדון יהוה" (שמות כג, יד-יז)

והמקבילה, עם תוספות, בשמות לד, כד.

המצוה של העליה לראות את פני ה' נתפרשה ע"י כולם כעליה לירושלים. אנו מציעים להבין את המילה "רגל"/"חג" פשוטה כמשמעה – החגים הקדומים נערכו במתחמי "כפות הרגליים" ומכאן הפך המושג "רגל" ל"חג ומועד".

עליה לרגל
המונח החשוב של "עליה לרגל" מתפרש עתה פשוטו כמשמעו: הגעה טקסית של האוכלוסייה הישראלית הקדומה, במשך 200 השנים הראשונות לקיומה (מחציית הירדן עד הקמת המקדש בירושלים), אל "כפות הרגליים". זו עליה הן אל מתחם "כף הרגל" והן אל ה"חג/רגל".

"חוג – חג"
סביב חלק מהמתחמים נמצאו מסלולים מרוצפים ("דרכי תהלוכות"), שנועדו להליכה טקסית והקפת האתרים. מכאן הקשר בין הפועל "חוג" לשם העצם "חג", והקפה טקסית מופיעה במקורות שונים במקרא – למשל יהושע ו' , ג-ה; תהלים כ"ו, ו; מ"ח, יג; נ"ה,יא; ועוד הרבה.

מסקנות
עם כניסתם, בונים שבטי ישראל מתחמי כף רגל, שמשמעותם הצהרת בעלות על הארץ החדשה. חשיבות כף הרגל במובנה המפותח אינה מופיעה אלא במקרא, ולא בספרויות אחרות בנות התקופה, ומכאן שהקשר הארכיאולוגי-אתני בין המתחמים לשבטי ישראל כמעט ודאי.
התגלית מאירה באור חדש את ההסתעפות המעניינת של מושגי כף הרגל וחשיבותה במקרא, ומסתבר שהמתחמים החדשים היו אתרי הקודש של השבטים ואף נתפסו, וכך נכנסו לספרות המקראית, כמדרך כף הרגל של האל. מכאן גם המושגים "רגל" ו"עליה לרגל".
התגליות גם מצביעות על קהילה מאורגנת בעלת מנהיגות כבר בראשית ישראל.
למרות המוצא השונה של הקטעים במקרא, החוט האידיאולוגי של "כף הרגל" נמשך לאורך התנ"ך כולו.





עין שמר – לאן?



על שאלות ותשובות

א ו ר י ש פ י ר א

כשאנו נמצאים בדילמה כלשהי אנו מחפשים תשובות. קורה שאיננו מוצאים אותן משום שלא ידענו להגדיר את השאלות הנכונות. מכאן שהשאלות כשלעצמן לא פחות חשובות מהתשובות. הסוד החשוב הזה ידוע כנראה לאבישי, שהביא לנו בעלון האחרון שורה של שאלות שמטרתן לעורר אותנו לחשוב גם בכיוונים אחרים, כאשר אנו דנים בחוברת ההצעות לשינויים.

השאלות רלבנטיות אך אין מנוס מלהוסיף להן מספר שאלות משלי:

1. הקיבוץ בראשיתו התיימר ליצור אדם חדש, בעל אידיאלים, שהחיים החומריים לא מעניינים אותו. האומנם נוצר אדם חדש?
2. האם נראה לך שהקיבוץ של היום הוא שוויוני ולא נוהג איפה ואיפה בחברים שונים משיקולים שונים?
3. האם חבר קיבוץ של היום מוכן להסתפק במועט, לנסוע בעגלות סוסים במקום במכוניות, ללבוש בגדי עבודה כשהוא מגיע לעיר, כמו שעושים חברים בכתות שיתופיות בארה"ב ובאירופה?
4. האם אתה עדיין חושב שתגמול כמו דעת קהל אוהדת, הערכה ומעמד בחברה, יכול להחליף תגמול חומרי? אם כן, למה חברים רבים לא מוכנים לקחת על עצמם תפקיד בקיבוץ אם הוא לא מלווה ברכב צמוד, ובתוספת גלובלית לתקציב או בכל בונוס אחר שמקנה לו התפקיד?
5. כשאנו מדברים על קשר בין תמורה לתרומה מעבודה, האם הכוונה ליצור חוסר שוויון בין החברים או לתמרץ את החבר לתרום מכוחו לטובת הכלל וגם לשפר במשהו את תנאיו?
6. האם התגמול הוא רק לחבר ש"תפס את השלטון" ודואג למשרתו, או גם לחבר מהשורה שמבין שמאמץ נוסף מצידו ונכונות לאייש מקומות עבודה שאחרים מואסים בהם שכרו בצידו?
7. האם לא הגיע הזמן שכל חבר קיבוץ יבין שעובדים כדי להתפרנס ולא רק כאשר נהנים מהעבודה?
8. חבר קיבוץ נאמן ומסור, שכל חייו עובד ונותן את כוחו לכלל, רואה את חברו, בן גילו, נוסע מדי שנה לחו"ל כשכל ההבדל ביניהם הוא שהחבר קיבל ירושה שמנה. האם לא חשוב לתת גם לו את ההזדמנות להגיע לכך בכוחות עצמו, באופן לגיטימי להגשים חלום שחלם כל חייו?
9. על אף הכול, האם אינך מאמין שהחברים שלך, שבחברתם אתה חי, אלה מהם הרוצים לשנות את אורחות החיים בקיבוץ, אינם מתכוונים לכך בתום לב לטובת הכלל, ולא רק לטובתם האישית? האם אמנם עד כדי כך אדם לאדם זאב בקיבוץ?
10. ולבסוף – האם אינך מאמין שחברי הקיבוץ רוצים לחיות ביושר, לקיים החלטות שקיבלו ויקבלו ולשמור על כבוד האדם בכל צורת חיים?

11. מדוע אתה חושב שלקיבוץ המסורתי יהיה יותר כסף מלקיבוץ לאחר השינוי לממן את
מקורות הפנסיה?

ואוסיף סיפור עם זקן ארוך שמתאים לסיטואציה: יום אחד בא פועל שכיר ומבשר למנהל המפעל שנולד לו ילד רביעי וביקש: "תאפשר לי לעבוד שעות נוספות אחרת קשה לי לפרנס את משפחתי". כעבור זמן הגיע אליו עובד חבר קיבוץ ומבשר: "נולד לי ילד רביעי. מהיום עלי להפחית משעות העבודה כי אני צריך לעזור יותר לאשתי". והמבין יבין.



תגובה לאבישי

שאלות שמבקשות תשובה

א ב י נ ו ע ם ג ו ל ן

אינני בטוח שאכן בקשת תשובות לשאלות, דומה שלכל שאלה יש לך תשובה סדורה ומנומקת היטב, כי הרי מתוך שורת השאלות מבצבצות התשובות שמלוות אותנו מאז החל התהליך, לתומי נסחפתי מעט ורשמתי תשובות קצת שונות (חזרתי על השאלות בקיצור, השאלות במלאן בעלון הקודם)


שאלה 1- האם חילוקי הדעות בינינו נשענים על הראוי שיהיה או על נימוקים אגואיסטים ?

חילוקי דעות "על הראוי שיהיה" הינה מחלוקת ראויה וחשובה בכל חברה וסוף סוף גם אצלנו. לשאלה אין תשובה ברורה ולא תשובה אחת.
למושגים- ראוי, אמונה אישית, מעשי, אגואיסטי, פירושים שונים בין אדם לחברו ובסמוך לתקופה, לזמן ולסביבה.
למשל : התנהגותך יכולה להיות בעיני אגואיסטית, כמו שמותר לך לחשוב שהתנהגותי אגואיסטית לתפיסתך, החברה הקיבוצית של היום חדלה לשפוט את חבריה באותם כלים בהם עשתה שימוש בעבר. גם הסגנון וגם התרבות השתנו והם כבר לא מה שהיו, כמו בשיר על "תל אביב הקטנטנה" שגם אותו ספק עם זוכרים:
זה לא יחזור, כל זה כבר איננו, רק זיכרונות, רק זיכרונות, כאן מהלכים על בהונות, הזמן נרדם, אל נא, אל תעירנו - עבר זמנה של תל אביב הקטנטנה...

שאלה- 2 ו שאלה 7 זהות לכן צרפתי אותן לתשובה אחת:
באיזה כיוון תשפיע לדעתך הנהגת שכר דיפרנציאלי על חופש הבחירה, הערבות הסולידאריות והחברות אצל המשתכרים היטב, לבין אלה שמשכורתם נמוכה בהרבה?
האם לחלק מהחברים בתוקף תפקידם, מעמדם מגיע יותר מאשר לחבריהם בעלי תפקיד
נחות יותר?

בשיטת ההשתכרות המוצעת, הפרשי השכר הגבוה והנמוך מתקזזים באמצעות מס איזון המשמש מעין וסת, המנקה תשלום יתר על השתכרות גבוהה ומעניק הקלת מס על הנמוכה, כך שלא קיימת שאלת פערי שכר של 6 מול 20 אלף ש'.
נכון, השיטה מאפשרת פערים ע"מ לתמרץ השתכרות גבוהה, אך אלו אינם כה צורמים ומטעים כמתואר בשאלה.
באשר לחופש הבחירה, ערבות, סולידאריות, וחברות, לדעתי, אין הצעה יותר מוצלחת הוגנת וקרובה לתפיסתך זולת זו המוצעת בחוברת, ואם יש עמך רעיון יותר מוצלח, אדרבה, זה הזמן להגיש הצעות, אולי תזכה הצעתך בקולות הרוב.
אגב אני חייב לציין שהחוברת ערוכה בשפה ברורה ופשוטה להבנה, וכל הרוצה להבין מבין היטב, לצערי יש מבין המתנגדים שאינם רוצים להבין ולכן מעמידים פני מתקשים שאינם מבינים.

שאלה 3 - כיצד תרגיש שאחד מבניך חי ברווחה ואחיו לא מצליח לקיים את משפחתו ולא גומר את החודש?

נו, אז אני שואל? זו לא תמימות להעמיד שאלה כזו לדיון? הרי תופעת הפערים מתרחשת כאן יום יום שעה שעה; הבט לצדדים, אל תטמין ראשך בחול, הרי זו אחת הסיבות ואולי החשובה שבהן, שבעטיה מתבקש השינוי וסימון קווי המסגרת, הרי היום כשנפרצו רוב הכללים שעל פיהם התנהל הקיבוץ השיתופי לא נותר בו כוח ולא כלי לאזן את הפערים המאיימים על המשך קיומו ודרכו.

שאלה 4 - מה הליקויים במציאות של הקיבוץ כפי שמתנהל היום?

להבנתי מוסכם על רוב החברים שיש לקבוע כללים חדשים למודל הקיים. השינוי המוצע ע"י הצוות מקדם אותנו להסדרים יותר הוגנים ועורך התאמות למציאות המשתנה ובעיקר לשמירה והבטחת עתידנו שהיום אינו מובטח כלל, אני שמח שעל אף המחאות והניסיונות לבלימת התהליך הוא זורם לאטו, לכן, אנא סבלנות.

שאלה- 5 - האם אתה מאמין שההבטחות שבחוברת יכובדו ?

ראשית, אני חושב שהשאלה (אמירה) אינה במקומה, אם אינך מאמין בכנות הצוות באשר להצעות המובאות, למה שתאמין במערכת המקיימת את אורחות חיינו בקיבוץ שכה אהוב עליך, הרי גם בהם ניתן להתריס ולהטיל ספק ביושרם.
שאל את עצמך: האם כשכיהנת כמזכיר היה מקום לדעתך לפקפק ביושרך או בכנות עשייתך?

באשר לשאלה - אכן זו שעת המבחן ותפקידנו כמעצבי התוכנית לערוך תהליך משותף שאנחנו תוכנו ולב ליבו, תפקידנו להחליט נכון, לעגן ולבסס את ההחלטות כך שהאינטרס המשותף לכולנו ישמר ויכובד לאורך זמן.


שאלה- 6 - כיצד ישפיע השינוי על מערכות היחסים ברגשות כמו חיבה, עוינות. כתבת: פעם דיברו בגובה העיניים והיום דרך המשכורת?

א. למה לתפיסתך לא טוב לדבר בגובה המשכורת? זו בהחלט אחת הדרכים להסדרת נוהל חיים
סדיר ללא תלות וצורך בבקשת סיוע. השינוי לא בא לגרום נזק הוא בא ע"מ להפיח רוח חיים
ולתת הזדמנות לכולנו ולכל אחד בנפרד.

ב, אין ולא קיימת סיבה שלא נדבר בגובה העיניים, השינוי המוצע אינו בא להעמיק פערים
ולהפר איזונים. מטרתו תמריץ ואחריות להשתכרות - הפוך מדעתך. אני חושב שמאז ומתמיד
בקיבוץ שאתה כה אוהב, לחלק מהחברים יש והיו יותר אמצעים ויכולות, שנוצלו בעבר
ומנוצלות היום להנאות כאלו ואחרות, כשבאותה עת חבריהם דלי האמצעים נסרחו מאחור
ונשכו שפתיים. כך לצערי היה תמיד. ואגב, הטבות הן לא רק כסף, יש שהן מעמד, תואר,
סוג ומקום עבודה, ואולי לא כולם רגישים ולא תמיד מרגישים אבל אותן עיניים אומרות
ומספרות הכל ולכן נמשיך לדבר דרכן ובגובהן גם לאחר ובתוך מהלך השינוי.

ק י ץ נ ע י ם - א ב י נ ו ע ם





ביטוח נסיעות לחו"ל

הביטוח שונה בין ביטוח לבריאים, לביטוח לאנשים החולים במחלה כרונית ללא שינוי לפחות חצי שנה.

1 ) ביטוח לבריאים " מגדל תור"
תעריף ליום עד גיל 75 - 1.43 $
מעל 75 - 2.87 $

2 ) ביטוח לנוסעים עם מחלה סטטית "מגן מור"
תעריף ליום לפי הגיל :
עד גיל 66 - 3.41 $
בין 66 ל- 71 4.31 $
בין 71 ל- 80 10.92 $
מעל 80 23 $
הגיל הקובע הוא חצי שנה לפני יום ההולדת.
כדי לבטח חברים המבוגרים מגיל 71 אני מבקש להביא מהרופא את פרטי מצב הבריאות.
תהליך החיתום לפוליסה אורך כמה ימים ולכן הטיפול דורש זמן.

עוזי סגולי





טלפונים ניידים

סלקום חו"ל
לנוסעים לחו"ל ברצוני להבהיר כמה פרטים לגבי השימוש בטלפון הנייד:
ניתן לרכוש חבילות דיבור או SMS מוזלות. החבילות הן בתוקף למספר מוגבל של ימים ולא ניתן לצבור את יתרת החבילה, כשאת מחיר החבילה משלמים בכל מקרה במלואה.
למי שלא מתכוון לדבר הרבה ולא מעוניין בחבילה, ניתן גם לפתוח שירות חו"ל מוזל ללא עלות פרט לשיחות.

בכל מקרה (עם/בלי חבילה) - החיוג מחו"ל יהיה דרך תפריט חו"ל מוזל שנמצא בתפריט ← Info & Fun ← חו"ל מוזל.
חשוב מאוד לחייג רק דרך התפריט הזה, אחרת החיוב יהיה על תעריף מלא ויקר.
את התקנת החבילות או שירות חו"ל מוזל, ניתן להתקין רק דרכי - קודם לשימוש בשירות, ולא לבד בתחנות השירות, וזאת לפחות יומיים לפני הטיסה.

מסלול עיסקי/קהילתי
מי שלא בטוח אם הוא נמצא במסלול המשתלם, מוזמן לפנות אלי על-מנת לבדוק את הנושא. ניתן לבצע בדיקת כדאיות איזה מסלול הכי משתלם על-סמך נתוני החודשים האחרונים.

מכשיר עובר
מי שמגיעים אליו אורחים מחו"ל ומעוניין לתת להם טלפון נייד, יכול לקבל אצלי מכשיר עובר, שנמצא במסלול של הקיבוץ וכך עלויות השיחה יהיו נמוכות.
החיוב על השימוש במכשיר זה הינם רק עבור השיחות ולא על השאר (מסלול, גלישה וכו').


הגבלת טלפון
לא ניתן להגביל את התשלום עבור השיחות לסכום מסוים בחודש (למשל, הורים שרוצים להגביל את סכום התשלום לטלפון של ילדיהם).
אבל ניתן להגביל את הטלפון לשיחות למספרים מסוימים בלבד – ולכמה מספרים שרוצים. (למשל, רק להורים לאחים, לסבים ולמטפלות).

לא ניתן להגביל מכשירי דור 3 לשימוש באינטרנט הסלולרי ושירותי התוכן למיניהם, מכיוון שהשימוש בהם כולל חבילת גלישה ללא תשלום.
יש לזכור ולשים לב: כל שירותי התוכן (רינגטונים, צילצולים, וידאו, חבילות וכו') אומנם מפתים מאוד אבל כרוכים בתשלום ולרוב יקרים מאוד! בהרבה מקרים ברגע שמורידים פעם אחת, החבילה מתחדשת באופן אוטומטי בחודשים הבאים.
כדי לבטל חיוב על חבילה מסוימת יש לפנות אלי.

את רוב העדכונים ניתן לבצע דרך הטלפון או באימייל ולא חובה להגיע אלי למשרד.

זהו להפעם...
בכל שאלה, בקשה, בירור חיוב בחשבונית וכו' אפשר לפנות אלי בטלפון: 0523-796607 (מקוצר 8118). או באימייל: cell@ein-shemer.org.il מבטיח לענות בחיוך.
תומר גורן.



ה ב ו מ ר נ ג ח ו ז ר
תגובת דוד בן אברהם לתגובת עודי לאביטל - מהשבוע שעבר

מצאתי חובה לעצמי ולציבור להגיב על הדברים שנכתבו ע"י עודי בעלון הקיבוץ 12.6 על פי סדר הסעיפים.

"האמת" – האמנם?

א. המים המושבים עליהם נטוש הויכוח הם שלנו!!

ב. לא משנה איך מנסחים וכותבים את הדברים, הנושא הובא לועדת משק (מועצת המנהלים) ונדון בהרחבה בשתי ישיבות ברציפות, החלטת מועצת המנהלים התקבלה ברוב מוחלט של הקולות למעט עודי,יואב ורקפת, נגד המהלך וההצעה של מסירת המאגרים לתפעול החברה הכלכלית. נרשם סכום ההחלטה ואני שואל, לשם מה להמשיך לדוש, להתווכח ולהסביר ענין שעליו נתקבלה החלטה מפורשת?

ג. זכויות עין שמר על המים המושבים, קולחים, שיטפונות שרירות וקיימות מספר רב של שנים אחורה משנת 1961, חוץ מזה, למה לציין דווקא את 1996, ולפחות אם עודי נתן פרוט של כמויות וכו', הרי שבעליל המספרים אינם נכונים ולא משקפים את מלוא הזכויות.

ד. הדבר הנכון היחידי בסעיף זה הוא שאנחנו מנצלים כ 1,450 מליון מ3 לשנה מי שיטפונות וקולחים כבר כ 40 שנה.

ה. אינני מבין מדוע עודי בחר להסביר ולהצדיק התנהגות לא מקובלת של חברה פרטית שכל מטרתה היא עשית רווחים על חשבון אי קיום הסכמים חתומים ותכניות מאושרות לבצוע המאגר האופרטיבי בשטחים שהוקצו לשם כך, וכל זה בחסות החברה הכלכלית וחברת הניהול שמפקחת על הקבלן לבצוע המט"ש, ועוד לבוא לעין שמר בטענות, מענות ודרישות שנבין אותם ונקל עליהם.

ו. כפי שהוזכר לעיל, הנושא נדון כבר יותר משנתיים בחלופות שונות של ההצעה בעניין המאגרים, והתברר מעבר לצד הערכי שגם הוא כלכלי, שבס"ה מדובר על 3.5 – 4 מליון ₪ שלא מצויות בידי אף גורם מאלה שנשאו ונתנו אתנו ובכוונתם היה להציע לנו את התמורה בפריסה התשלום למשך 25 שנה וללא ריבית.

ז. אינני רוצה להתייחס לסעיף זה מאחר והנושא סוכם והוחלט .

עד כאן לסעיפי ה"אמת" על פי תשובתו של עודי לאביטל.


ו ע ו ד ה ע ר ו ת מ ש ל י :

1. ערכם של מאגרי עין שמר וכל המערכות שמסביבם, תעלות, סכרים בשטח של 200 דונם שהוקמו החל משנות השישים של המאה הקודמת והושבחו עם השנים מגיע ל 15-12 מליון ₪ (שימו לב לסעיפי ה"אמת": הערך שהובא לפנינו ועליו רצו לתת לנו פרורים במשך 25 שנה, הגיע ל 3.5-4 מליון ₪.

2. מחיר מ3 מים מושבים מהחברה הכלכלית 90 אג' למ3 (מחיר מים של מקורות 65 אג מ3).
מחיר מים עצמי לעין שמר (קולחים) על פי תחשיבי חשב המערכת 40 אג' למ3. חישוב יותר
מדוקדק על פי פרמטרים שווים יהיה עוד יותר נמוך.

3. הפרשי המחירים בין מים שנשלם עליהם לגורם חיצוני ובין המים המיוצרים על ידינו
יגרמו לנזקים עצומים:
א. אין קנה מידה לחשב אבדן נכסי יסוד.
ב. הנזק הכספי לעין שמר משמוש במים שמחירם כפול ויותר מהמים העצמיים הוא כבד.


כדאי שנזכור תמיד, נכסי יסוד כמו קרקע ומים לא מוסרים לשום גורם. מסירה של נכס ולו רק בהחכרה תגרום לאבדן השליטה בניהול הנכס ובסופו של דבר זה כמו לכרות את הענף שעליו אתה יושב.
והרעיון הנכון והמוצדק של "קבלת תשואה מיטבית מעסקי הקיבוץ" שעודי ממאמין בו ורוצה אותו לא יושג.







עודי מגיב לדברי דיויד


תשובה למכתבו של דיויד

ראשית אומר שאני מעריך מאוד את פועלו רב השנים של דיויד בנושא איגום שיטפונות וטיפול בביוב. אני חושב שזהו מפעל אדיר שהוקם בזכות חזונו ותושייתו של דיויד בשנות ה-70 כאשר אנשים בודדים בישראל הבינו את הפוטנציאל הגלום בו. מפעל זה אפשר לנו להמשיך ולגדל בהצלחה כותנה עד עצם היום הזה.

לעצם הערותיך אשיב כך:
1. הנחת היסוד שלך בטעות נעוצה, לא ביקשתי לפתוח מחדש את נושא ההחלטה במועצת מנהלים תשובתי התייחסה לטענה בעלון שכביכול הייתה כוונה למכור מים או זכויות מים. לכן גם מכתבך לא משרת דבר וחצי דבר מלבד ליבוי מחלוקות פנימיות.

2. האמירה שהנתונים "אינם נכונים בעליל" מבלי לפרט, היא אמירה כוללנית, מטילה דופי, חסרת בסיס ואינה הוגנת. רצוי שגם אתה תדייק בנתונים שאתה מוסר, רק לדוגמא: התמורה שהוצעה לעין שמר - הורדת ממנה משום מה מליון ש"ח. בכל מקרה זו טעות לפרוש את כל הכביסה של עין שמר בעלון שתפוצתו מגיעה עד קצות הארץ. דבר זה יפגע רק בעין שמר ואני מניח שלאף אחד מאיתנו אין עניין בכך.
3. זו עובדה ששנינו (דיויד ועודי) חתמנו ב-1993 על זיכרון דברים עם המועצה והרשויות של ואדי ערה בו הסכמנו להקמת המט"ש בשטחנו תוך ויתור על מפעל קולחין הפרטי. כחלק מההסכם קיבלנו 950 אלף קוב מטוהרים במחיר 0 ביציאה מהמיתקן לכשיוקם, צנרת חדשה ומאגר חדש שהוקם עבורנו. ב-1996 נחתם, ביוזמתך והשתתפותך הפעילה ההסכם הסופי עליו גאוותך המוצדקת.

סעיף 12.1 בהסכם 96 קובע :"עם הפעלת המתקנים יועברו הזכויות בקולחים לידי המועצה
האזורית, אשר תהיה רשאית עלפי בחירתה ובכפוף לכל דין להשתמש בקולחין לצרכיה,
כאשר כל ההוצאות הכרוכות בשימוש בקולחים יהיו על חשבון ובאחריות המועצה"

סעיף 12.3 קובע: "מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מוסכם בזאת כי קבוץ עין שמר יהיה
זכאי לזכות ראשונים לקבלת קולחין שאיננה ניתנת להמרה, וזאת עד להיקף של 950,000 מ"ק
לשנה, אשר ימסרו ללא תמורה". ב-2005 כאשר הוחל בהקמת המט"ש אישרתם, אתה וברמן
את התחלת העבודות למרות שיכולתם לעצור אותן אם לדעתכם לא מולאו התנאים בהסכם.

4. כל עוד המתקן לא פועל אנו יכולים לשאוב מים כפי צורכנו ובעלויות התפעול שלנו. עם הפעלתו כל קוב מעל לאותה כמות הנזכרת מעלה, ומהמכסה הזמנית של מי שיטפונות (שהם "במחיר 0" ) תעלה בדיוק כמו לכל צרכן. לכן גם הפרשי המחירים שאתה מציין אינם רלבנטיים מכיוון שמחיר ההולכה של המים יתווסף לעלות התפעול שלנו ונקבל מים במחיר גבוה בהרבה מעל שקל. כך ששכרנו יוצא בהפסדנו.

5. עיסוק בפתרון מערכות ארציות אינו מענייני. אבל כידוע לך ראשות המים עוסקת בכך ובמרץ רב. מטרתם לצמצם את המפעלים הפרטיים, ולפרוס מערכת מתקנים אזורים, זו הסיבה שהיו מוכנים בין השאר להעמיד סכומים משמעותיים לצורך שילוב המפעלים וזו גם הסיבה שלא היו מוכנים לתת לנו מענק להנחת קו למזרח כמפעל עצמאי למרות שאנחנו עומדים בקריטריונים ולמרות ששכרנו יועץ עפ"י הצעתך לקדם את הנושא, יועץ שעלה כסף רב.
בסביבה משתנה גם כללי המשחק משתנים וחובתנו לפעול בתבונה כך שלא נישאר קרחים מכאן ומכאן. מי צודק אנחנו או הם אינו הסיפור החשוב.

6. ולסיום אינני יכול להתייחס לנימוק הערכי שדיוויד מעלה בסיפא של מכתבו מכיוון שהוא לא במישור רציונאלי שניתן להתדיין עליו.
אומר רק, שאם היו מציעים לנו 100 מליון $ על השימוש אני מעז להניח שההחלטה הייתה עוברת במועצת מנהלים, בקלפי וגם דיויד היה מברך עליה.


הודעות ותזכורת
הקשורות לעלון


א ו ה ב י ם ל ק ר ו א

אני מתנצלת בפני אלה שמדי שבוע לא מוצאים בתאם עלון וחושבים שלא חילקתי להם. זה ממש לא כך.
העיתון נלקח ע"י אחד או אחת שחושב/ת שהעלון לא מעניין אתכם/ שהצרכים שלו דחופים יותר/ שאתם קוראים אצל ההורים/ לא נמצאים בעין שמר ועוד...
מי שבקביעות לא מקבל עלון – יפנה אלי. נורית.

ש א י ל ת ו ת
יש מקום לשאילתות בעלון, אבל תמיד רצוי לפנות קודם לכן לבעל הדבר (אם זה אפשרי) ולשאול את השאלה בעל פה.
שאילתות שהכותב רוצה שיופיעו בעלון בעילום שם, אין להעביר לתא העלון ללא ציון שם השואל. לפחות אחד מחברי המערכת צריך לדעת מיהו כותב השאילתא שאחרת לא תטופל.

ח ו מ ר מ מ ו ח ז ר
במערכת העלון התייחסנו לשאלה, האם לפרסם בעלוננו כתבות שמתפרסמות באחד העיתונים הגדולים ולציבור רחב של חברים יש נגישות אליהן. מדובר בעיתונים כמו: מעריב, ידיעות, הדף הירוק, ומעתה גם הקיבוץ, לאחר שהוא מחולק כמוסף בידיעות.

הגענו להסכמה כי אין היגיון לפרסם דפים שפורסמו כבר.
במידה ואדם רוצה להתייחס לעניין שפורסם ולשם כך מביא הפניות או/ו ציטוטים ממוקדים, אך עיקר הדברים הם התייחסותו – יתקבל.
במידה והוא רוצה להביא את הדברים כמות שהם ולהבטיח בכך שיזכו לתשומת לב רבה יותר, פתוחות בפניו מספר אפשרויות:
להפיץ אותם ברשת המייל המקומית,
לכתוב הפנייה בעלון,
לפרסם בדף נפרד במימון עצמי ותוך תרומה כלשהי מאזנת לאיכות הסביבה. הכתבה על המזכירים בעלון שעבר – התפרסמה מתוך אי ידיעה שתופיע במקומות נוספים.

אדוה תומר, סיגל דקל, קובי גרוסמן, נורית משיח













עדכוני
מש"א

אחראית יעוץ ילדים
אני סיימתי את תפקידי בתחום זה, עידית עזר מחליפה אותי.
עידית זמינה בפלאפון – 054-2273945, את כל החשבוניות והבקשות ניתן לשים לעידית בתא הדואר.

אני מודה לועדת יעוץ ולועדת חינוך על הסיוע והתמיכה במהלך התפקיד. וכמובן לציבור ההורים שקיבל בהבנה והוכרת תודה כל החלטה.


בית אקשטיין
בית אקשטיין מתחילים את הפעילות אצלנו באמצע אוגוסט. הם זקוקים למגוון רחב של עובדים (מטפלים, מדריכים, מלווים ועוד).
העבודה מתאימה למגוון גילאים מצעירים (אחרי צבא) ועד לפנסיונרים, המעוניינים בפרטים נוספים מוזמנים לפנות אלי, או לבת 04-6268913 (אחראית על איוש הפרויקט מבית אקשטיין)

ה פ ר ט י ם :
מדריכים/מטפלים
משרה מלאה/חלקית
נכונות לעבוד בשעות אחה"צ, לילות וסופי שבוע.
ניסיון הדרכתי קודם/ טיפול בילדים – יתרון.
קורות חיים למייל jobsh@b-e.org.il

שבת שלום, רוני גלעד












עתר גבע מגיב לדברי רוני גלעד –
שהגיבה לדבריו בעלון בשבוע שעבר



רוני שלום,
תודה על התגובה, לפני הכל. חשבתי האם להמשיך את ההתכתבות דרך דפי העלון והחלטתי שכן.
הרעיון שעומד מאחורי המכתב בשבוע שעבר הוא פשוט – לנסות ולמסד את העלון לא ככלי התנגחות אלא ככלי דיון בעל משמעות. משום כך בחרתי לענות.

היתה ביקורת במכתב שלי, זה נכון. היא נכתבה בטונים גבוהים, גם זה נכון. הביקורת גם היתה עניינית, ופה הטעות שלך, לדעתי, טמונה. אמרתי לדעתי, משום שלדעתי (שוב) דרך המינוי של עמית היתה שגויה. אין זה אומר שאת או חברייך להנהגה (מנהלת והנהלת הקהילה, המנהל הכלכלי וכן הלאה) צריכים לראות בכל מכתב או דעה התנגחות אישית המחייבת תגובה מיידית תוך 24 שעות (מרגע שקיבלתם את המכתב שלי לידיכם ועד שהחלטתם לענות). מה היה קורה אילו הייתם לומדים את הטענות כמו שצריך ומגיבים אחרי שבוע?. בדרך כזו הייתם מראים רצינות ויכולת להכיל את המקום ממנו נכתבו כל הדברים.

באשר לטענות כאילו מי שרוצה להשפיע עליו להתנדב ולהיות בוועדות החשובות:
בואו נתייחס לגופו של עניין ולא של אדם. אני ואת שותפים. אנחנו חיים באותו המקום. את נושאת בתפקיד ניהולי קשה ומאתגר, אני בחרתי להדיר את רגלי מצוות שינויים לאחר כברת דרך שעבר הצוות. עד כאן הנתונים היבשים. אני חוזר שוב לרעיון מאחורי המכתב הקודם – טענה בעלון של חבר היא לגיטימית כמו כל טענה שנאמרת פנים אל פנים. בין אם היא נאמרת כלפי נבחר ציבור או מוסד ציבורי, עליה להיאמר בענייניות וללא מטרה לפגוע.
עד כאן, קחו את הזמן, אני לא בורח.

נ.ב. מחכה לתשובה לפני היבחרו של זיו בקשר להצהרת כוונות של וועדת תכנון.

בברכה והערכה רבה
עתר










ביום שבת 26.9.09 יתקיים כנס מחזורים ענק לציון 60 שנה למבואות עירון

בתכנית, כיד המסורת הטובה – מפגשי קבוצות, אליפויות כדור-עף מרגשות, תערוכות ומופע מרכזי בהשתתפות בוגרים ובוגרות מקבוצות שונות. כמו-כן, יונפקו חולצות 60, יעשה "ספר כנס" ולאחר האירוע יונפק סרט 60.

כך שיש למה לחכות...

עדכנו גם חברי קבוצה, חברים ובוגרים שאתם מכירים.

פרטים נוספים יינתנו, כמובן, בהמשך.

אז... להתראות בכנס!

נ.ב. למי שיש תמונות או חומרים אחרים מהתקופה שהיה במוסד או כל חומר אחר הקשור למוסד מוזמן להעבירו לאורי תומר (אפשר גם באימל – ל – TOMERORIORI@GMAIL.COM
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאורי בטלפון – 054-5627491

בתודה מראש – הצוות המארגן.




עין שמר - לאן


השתלבות הצוות השיתופי בדיון על השינויים

עם פרסום חוברת השינויים ותחילת הדיונים על הצעות צוות השינוי נפגשנו לדיון עם הנהלת הקיבוץ על השתלבות הצוות השיתופי במהלך הדיונים.
לאור הבטחות קודמות בהן נאמר שבזמן הדיונים על השינויים יינתן מקום להביא מגוון דעות בפני החברים, סוכם באותה פגישה שבצמוד לדיון על כל נושא ניתן יהיה להביא גם אנשים המייצגים דעות שונות וע"י כך לאפשר לחברים להיחשף למגוון דעות ולא רק לאלה המובאות ע"י צוות השינויים.

בהתאם להחלטת השיחה שעל ידי חתימות של 10% מהחברים ניתן להביא לשיחה נושא שחייב להגיע לשיחה תוך שבועיים מהגשת החתימות, הגשנו לרקפת 59 חתימות הדנות ב – 3 נושאים הקשורים לשינוי המוצע.

הנושא הראשון היה ההתמודדות עם הגירעון האקטוארי של תוכנית הפנסיה.
נושא הפנסיה והיכולת לממן אותה ברמת ביטחון סבירה לאורך שנים הוא הנושא הטעון ביותר בתוכנית השינויים (ואפילו הוקדשה לכך מועצה מיוחדת של התנועה הקיבוצית להתמודדות עם נושא זה), גם תשובתו בשיחה של טל ישראלי לשאלתו של אורי ליס מחזקת קביעה זו.
בדיקת הגירעון האקטוארי תושלם רק בסוף יולי או תחילת אוגוסט ורק אז ניתן יהיה לגשת להכנת תוכנית כיצד להתמודד עם שאלה זו. תוכנית זו תשפיע רבות על שאר מרכיבי תוכנית השינויים (ראו הערות בנושא הדיור הקושרות בין הדברים). לאור מצב זה אנחנו נציע לקלפי לא להמשיך בדיונים עד שיבורר נושא מרכזי זה.
לא נראה לנו כסביר לקיים דיונים שמעורבים בהם כספים גדולים כאשר הנתונים לדיון לא בוררו עדיין.

הנושא השני עליו חתמו החברים היה היכולת להביא דעות שונות על כל נושא בזמן הדיון.
כאמור על דרישה זו הגענו להסכמות עם ההנהלה.

הנושא השלישי שהופיע במסמך, עסק בנושא הדיור.
החוברת מאוד מטשטשת מה מחויבות הקיבוץ לחברים הגרים בדירות הנחותות מדירת הסטנדרט (או במינוח החדש – דירת ייחוס) וחשבנו שלא ניתן לעשות שינוי בלי להתמודד עם נושא חשוב ויקר זה. למען הגילוי הנאות ברצוננו להבהיר שלדעתם של החתומים על העצומה, יש להשוות את תנאי הדיור של החברים לפני שהשינוי באורחות החיים בקיבוצנו יתבצע באופן מעשי.
כמו שהזכרנו קודם, הכספים שיופנו לנושא זה תלויים ביכולת הקיבוץ וגם בהתמודדות עם נושא הפנסיה.
כיוון שכך החליט הצוות השיתופי לא להעלות כרגע נושא זה לשיחה ולהמתין איתו עד לאחר שיתברר נושא מימון הפנסיה.

הוסכם עם ההנהלה שהדיון על המיסמך החתום ע"י 59 חברים, יתקיים בשיחה שלאחר השיחה עם אורן חינגה.
הצוות השיתופי





צ ו ו ת ש י נ ו י
עוד בנושא השינויים

בנושא הפנסיה
השבוע הגישו לנו נציגי הצוות השיתופי מכתב עליו חתומים 52 חברים, הפונים להנהלת הקהילה שלא לקיים דיונים בנושא השינוי, עד שלא התברר הגירעון האקטוארי והוצגה תוכנית לכיסויו המלא.
כפי שהחברים זוכרים, צוות הפנסיה נבחר לאחרונה ועוסק במרץ, כולל על ידי תוכנה חדשה שנרכשה לשם כך, באיסוף הנתונים המפורטים לגבי הפנסיה הצבורה של חברי הקיבוץ. למרות שמהלך זה חשוב ביותר, הרי חובה לומר שהנתונים הבסיסיים כבר ידועים לנו היטב – מעט כסף נצבר בקרנות הפנסיה של הקיבוץ עד היום, ופירוש הדבר שיש לנו חוב אקטוארי גדול. בשנתיים האחרונות התחלנו לתקן מצב זה, אולם הדרך עדיין ארוכה. איך להמשיך? האם לנסות לסגור את הבעיה "במכה"? (מכירת נכסים...) האם להחליט על הזרמה קבועה של רווחי עסקים לטובת פנסיה תקציבית, כמו שעשינו בתקציב 2009? האם להפנות רווחים מסוימים לקרן מילואים מוגנת? את כל השאלות הללו צריך לברר – בלי שום קשר לתוכנית השינוי.
התוכנית עוסקת בעיקר בשינוי אורחות חיים בתחום הפרנסה. בכל דרך שנבחר, עלינו להבטיח את חברינו המבוגרים, אלה שכבר מקבלים פנסיה ואלה שיהיו זכאים לה בשנים הקרובות. בכל דרך שנבחר עלינו להראות כיצד אנחנו עושים זאת.
אני מציעה לצוות השיתופי ולכל החברים – להמשיך ולהשגיח שעין שמר מבטיחה את זכויות הפנסיה של חבריה, אבל לא לתת לדאגה למנוע מאיתנו לקיים את הדיון – החשוב לא פחות – על אורחות חיינו.

בנושא התהליך
בשיחה של צוות השינוי והנהלת הקהילה לקראת תהליך קבלת ההחלטות, דובר רבות על החששות וההתלבטויות של הציבור. בשיחה זו החלטנו שלפני שנגיע לשלב הדיונים המעשיים על התוכנית, נחזק שני תחומים נוספים. האחד הוא תחום הידע – נשקיע רבות בלמידת תוכנית השינוי, על פרטיה ומשמעותה, כולל בקבוצות קטנות וכולל בפגישות אישיות עם כל חבר וחבר. התחום השני הוא תחום החברות – נשקיע בפעולות של קרבה וגישור, על מנת למנוע מהמתחים לפרום את רקמת חיינו. לשם כך החלטנו להיעזר בשירותיו של גלעד לוי. גלעד הוא עורך דין בהכשרתו, אולם עוסק בעיקר בגישור, ומתמחה באופן מיוחד בתחום החדשני של "גישור קהילתי".

גישור הוא שיטה ליישוב סכסוכים, במקרים בהם לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות. הגישור מתאפיין בפשטות ההליך, ובראייה הרחבה של האינטרסים של הצדדים, במקום ראייה צרה של סכסוך המובא להכרעה בלבד. המגשר מנסה להביא להסדר בצורה פעילה, בהסכמת הצדדים, ואין לו סמכות לכפות פתרון. במידה רבה, הוא תלוי ברצונם של הצדדים למצוא פתרון חיובי לבעיותיהם. התרשמנו שזו הגישה הנכונה למחלוקת שאנו מצויים בה.
גלעד ייפגש עם החברים בקבוצות מצומצמות, על מנת להעלות את הקשיים, להבהיר את המשותף ואת המפריד, ולנסות להגיע להסכמות האפשריות. המפגשים יתקיימו בשבוע השני של יולי, ואנו קוראים לכל החברים לבוא ולקחת בהן חלק.

מסרה: רקפת



ש ב ת ש ל ו ם !

כ' חשוון תשס"ט 12.6.2009

כל המציל נפש אחת מישראל –
מציל עולם ומלואו.


התרמת דם

תתקיים

ביום ראשון 14.6.2009
במועדון לחבר.


ככל שהרפואה מתקדמת ומצילה חייהם של אנשים שנחשבו פעם אבודים, כך עולים צרכי הדם של המערכת הרפואית.

תרומת דם היא כמתן בסתר, מתוך נדיבות לב שלא על מנת לקבל פרס. אולם, תרומה פעם בשנה בנוסף להיותה מעשה נאצל, היא מבטיחה לתורמים ולמשפחתם הקרובה בטוח דם לשנה וזכאות לקבל כל כמות דם לה יזדקקו במשך אותה שנה.

עירויים בין סוגי דם לא תואמים עלולים לגרום לתוצאות חמורות. ומכאן חשיבותה של ההבחנה בין סוגי הדם השונים. שני הסיווגים העיקריים הם A,B,O וגורם Rh

סוג הדם יכול לקבל מסוג יכול לתרום לסוג
A A, O A, AB
B B, O B, AB
AB A, B, AB, O AB
O O A, B, AB, O

O הוא סוג הדם הנפוץ בעולם. וסוג הדם AB הוא הנדיר ביותר.
ילידי דרום אמריקה כולם בעלי סוג דם 0
בישראל החלוקה היא: 36.5 מסוג O 32.1 מסוג A 27.3 מסוג B 4.1 מסוג AB


פותחים שבת

לפני שבוע, שרנו על ציפורים. בין השירים זימרו יואל גרוסברג וקובי גרוסמן את דואט "העפרוני" מאת מנדלסון, דלית אייזנברג שרה את "ציפור שנייה", קובי גרוסמן שר את "הבלדה על יואל משה סלומון", זמיר גולן וניר אלון הגישו את השיר "על שפת הנחל הזורם". רוב תודות לזמרים ולנגנים שנעמו לנו מאד.

על "פרשת בהעלותך" דִבְּרָה עדה גבע. בתחילת דבריה אמרה שהפרשה עוסקת בהסדרת חיי בני ישראל כעם חופשי. מעם עבדים שאחרים שולטים בהם היה עליהם לבנות הנהגה משלהם, חוקים ודרכי התנהלות.
תחילה היו חייבים ליצור סדר, להחליט על כיוון הליכתם, ולבסוף להכריע כיצד יתנהלו חייהם ומה יהיה אופי ההנהגה שיבחרו להם.
הפרשה כולה בנויה כמשחק של שמים וארץ, ובמקומות שהם מתאחדים – שם טמונה ההצלחה.
א. סדר – על פי המחנות המוצגים ב"פרשת במדבר". (מחנה- קבוצה של שלושה שבטים).
לכל שבט דגל משלו ועל פי המדרש, צבעו של כל דגל כצבע אחת מאבני החושן של הכהן הגדול. כלומר, לכל אחד מהשבטים יש ייצוג בקודש.
ב. כיוון – בגרסה אחת: על פי הסימנים שנותן להם אלוהים (כמראה אש בערב, ענן ביום), כשהענן עולה – יוצאים לדרך, וכשהענן יורד – חונים. "על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו".
ובגרסה אחרת: מורה הדרך הוא בשר ודם – יתרו שנשאר על פי בקשת משה לכוון את נדידתם במדבר: "אל נא תעזוב אותנו... והיית לנו לעיניים".
ג. אופי ההנהגה – הקושי טמון באנשים ובסִפּוּרִים. הכיוון והסדר לא די בהם כדי לפתור את הקשיים, לפשר בין אינטרסים, מאבקים ורצונות אנושיים סותרים. לנווט בין כל אלה דרושה קודם כל הנהגה נכונה. מסופר כי העם בוכה כולו למשפחותיו: "...זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חִנָם, את הקישואים ואת האבטיחים..." איך מתמודדים עם הנרגנוּת, עם התלות ועם ה"ראש הקטן"?
אף משה מתלונן: "האנוכי הריתי את כל העם הזה... לא אוכל לבדי לשאת את כל העם הזה..."
אלוהים משיב למשה כי הפתרון הוא בהנהגה רחבה – "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו..." (כלומר הנהגה המקרינה חכמה וכוח). ודומה הדבר לעצת יתרו מ"פרשת יתרו" (שמות י"ח), גם שם עמד משה לכרוע תחת הנטל ויתרו יעץ לו לקחת שרי אלפים, שרי מאות ושרי עשרות שיקלו עליו את הנטל.
כל שבעים המנהיגים שנבחרו עתה מתכנסים באוהל המועד והשכינה יורדת עליהם כדי שיראו כל העם ויסורו למרותם.
ומדוע שבעים? כדברי הרמב"ן: "...כי המספר הזה יכלול את כל הדעות, ולא ייפלא מהם דבר... כי ראוי המספר השלם הזה שישרה עליהם כבוד השכינה!".
כלומר, השלטון צריך ייצוג של כל הדעות. אסור שמיעוט בעל כוח ובעל אינטרסים ישתלט על כל הציבור, וחובה עלינו לשמור שיהיה חופש דעות ורב גוניות, כי ברב הגוניות הזאת טמונה ההצלחה. תודה לעדה על הדרשה היפה והמאלפת .

השבוע לא נקיים את "פותחים שבת", להתראות בשבוע הבא!





מפגש חברתי-סביבתי

בנושא

אנרגיה ומים

יתקיים ביום חמישי 18.6.09
בשעה 20:00
בחממה בעין שמר

ב ת ו כ נ י ת :

תא"ל (מיל) יפתח ספקטור:
אנרגיה ומים - הפתרונות עשויים להימצא מחוץ לריבוע.

ד"ר אלי קלמנזון:
גידול אצות וחקלאות בעידן ללא מים.

אביטל גבע:
הצגת פרויקטים בחממה

נועה סגל:
במה פתוחה בנושא אנרגיה ומים.







ספריה אזורית

הספריה האזורית פתוחה משעה 8:00 בבוקר וגם בשעות אחר הצהריים בימים

א' ו-ג' - עד שעה 18:30
לרשות הקהל חמש עמדות מחשב, אינטרנט מהיר ומדפסת.
ניתן גם להזמין ספר בטלפון
6177355




סיכום הצבעת הקלפי
שהסתיימה ביום 7.6.09

1. סעיפי מש"א: מינויים

ריכוז "צוות ירוק" – טל אייזן
בעד 132 נגד 6 - נבחרה

ריכוז חינוך מיוחד - עידית עזר
בעד 119 נגד 13 - נבחרה

חברים בצוות פנסיה ובטחון סוציאלי


עמי גלעד
בעד 104 נגד 25 - נבחר
עוזי סגולי
בעד 94 נגד 35 - נבחר

חבר בהנהלת מש"א - עידן יגודה
בעד 120 נגד 19 - נבחר

חברה בוועד ההנהלה של עין שמר

צביה וייסברג
בעד 105 נגד 19 - נבחרה


2. דו"ח ביקורת – התקשרויות עם קבלנים


אישור קבלת דו"ח הביקורת בנושא התקשרויות עם קבלנים ויועצים
בעבודות בנייה ותשתיות
בעד 105 נגד 13 - אושר

3. משפחת וייסברג – ערעור על החלטת הנה"ק

בעד העירעור 72 נגד העירעור 55 - הערעור התקבל.





ש א י ל ת א

לרקפת – מזכירת הקיבוץ
בעלון שעבר כתבת, שבמשך שבוע היו אצלנו 3-4 מקרי אלימות.לאור פרשיית דודו טופז שם נכתב ונאמר שהיו סימנים מקדימים למעשים שלא דווח עליהם –ברצוני לקבל תשובה מהנהלת הקיבוץ, מדוע אין מפרסמים בעלון את שמות החברים שנוהגים באלימות?וטובה שעה אחת קודם – שאחרת מעשים אלה מקבלים לגיטימציה.

ע ד ה ש פ י ר א

עונה רקפת –

מקרים חריגים מטופלים אצלנו במגוון של דרכים, לאו דווקא בדרך של פרסום פומבי.






תודה

אנחנו מבקשים להודות לרבים שתמכו בנו בעניין דירתנו.

תודה על מילות עידוד ותמיכה שקיבלנו ממלאי תפקידים ומחברים מהשורה.

ומעל הכל, תודה לכל מי שהצביע בעדנו. החזרתם לנו את האמונה שלא הכל צבוע בצבעי אינטרסים.

צביה ומשה ויסברג




לסהר אברהמי
עם סיום שרותך הצבאי
בשעה טובה
קבל ברכות הצלחה
בדרכך החדשה

ועדת קשר וצעירים


שירים ראשית הקיץ
חבורת הזמן "צלילי מנשה" מארחת כנס חבורות זמר: חוף חפר, זמרת הארץ, אלקנה, מקהלת השרונים.

ביום שני 15.9.09
בשעה 20:30
בתלמי אלעזר.
ה כ נ י ס ה ח ו פ ש י ת
הציבור מוזמן לשיר אתנו.






סדנת אמצע החיים

ביום חמישי האחרון התקיים המפגש הראשון של סדנת אמצע החיים. חלק מהמשתתפים מעוניין להמשיך.

המפגש הבא יתקיים ביום חמישי
ה- 25/6 בשעה 16:15.

מי שמתלבט ומעוניין לקבל טלפונים של אנשים שעברו את הסדנא ויכולים להמליץ, מוזמן לפנות לאוריין.
במידה ולא יהיו מספיק נרשמים לא נוכל לקיים את הסדנא.





















שיחת קיבוץ

תתקיים ביום שני 15.6.09 בשעה 20:30 במועדון
על הפרק:

תוכנית השינוי –
התכנות כלכלית

מוזמן: רו"ח אורן חינגה






שיחת הקיבוץ הבאה תתקיים
ביום שני 22.6.09 –
סעיפים יפורסמו בהמשך.

מעתה והלאה, יפורסמו הודעות השיחה גם על גבי לוח הנמצא
בחדר תאי הדואר.

טפסים של ייפוי כוח לבן זוג או לחבר הנמצא בחו"ל – יימצאו במשרד הטכני, או בתא בחדר תאי הדואר.






מהמוזיאון

בשבועות הקרובים יתקיימו במוזיאון מספר אירועי סוף שנה. האירועים יהיו במוזיאון ובפארק הרכבת בשעות אחה"צ והלילה.
אנו נשתדל לא לגרום מטרד לחברים. במידה ויש הפרעה אנא צרו קשר עם זיו או טובית בטלפונים הניידים.
ת ו ד ה מ ר א ש


המזוודה האבודה
מח' האבדות בנמל התעופה בן גוריון פועלת כראוי באחריות ואכפתיות! מזוודה שסטתה מדרכה מכרתים לישראל והגיעה בטעות למוסקבה, הוחזרה בכבוד כעבור 3 ימים לישראל ליעדה והובאה ישירות לביתנו בקיבוץ ע"י שליח: יש על מי לסמוך!

הדסה ואלי רוטמן.




אבידות ומציאות של מזוודות.
אתר מוזר שבעליו קונה מזוודות נטושות במכירות פומביות,
מצלם את תכולתן ומעלה את התמונות לרשת.
www.isthisyourluggaga.com











עדכונים לזמני פתיחת
הבריכה בימי שישי שבת וחג:
שישי
מ-10:00 עד 12:00
מ- 13:00 עד 18:00
שבת וחג
משעה 10:00 עד 18:00 רצוף.

יש חשמל וכך גם מים חמים




דרוש/ה
רכז/ת ועדת ביקורת

תחומי אחריות:
• קביעת נושאי הביקורת
• קשר שוטף עם המבקר
• פיקוח על עבודת המבקש
• ניהול ועדת ביקורת
• מעקב אחר החלטות הביקורת

דרישות התפקיד:
• הקפדה על כללי האתיקה
• בעת מילוי התפקיד לא יהיה יו"ר הביקורת חבר באף גוף ניהולי בקיבוץ.

כישורים נדרשים:
• יושר
• אמינות
• אחריות
• עבודת צוות
• אובייקטיביות.

ניתן לפנות לרוני עד ל – 24/6/09






ב- 17.6.09
שפיים ונהנים
ה ת ח י ל ו ב ה כ נ ו ת









ב ר י א ו ת



ביום שלישי האחרון, התקיימה במועדון פגישת הכרות עם מכשיר ה"דפיברלטור" שמציל חיי אנשים שלקו בדום לב.

לאחרונה הסתבר כי הפעלתו (הפשוטה ביותר!!) אם נעשית תוך 10 דקות מזמן האירוע מצילה חיים יותר מכל דבר אחר.

למועדון הגיעו כעשרים אנשים, חלקם נציגי מקומות עבודה וגם מתעניינים. הפגישה התקיימה עם נציג החברה ובהשתתפותו הערה של ד"ר נגב שגם יזם את הבאת המכשיר.

לאחר מכן רבים הביעו רצונם לדעת איך להפעילו והצטערו שלא הגיעו ולמדו.
לכן אנחנו מנסים לארגן פגישה נוספת – אם יהיו מספק מתנדבים.
המעוניינים ללמוד את התפעול הפשוט והיעיל מתבקשים לפנות לנירה כהן.





נ ר ז י כ ר ו ן


טולה בראון 1.6.1990
פסיה צמח 1.6.2003
חילקה סגולי 2.6.1991
לאה טל 5.6.1994
שרה גולן 6.6.2004
לאה מור 6.6.2001
חנן בוך 7.6.1967
אמנון חרודי 7.6.1967
פרץ קיפר 7.6.1976
יצחק גור 10.6.2003
מאיר בלילוס 11.6.1976
מנחם מגן 11.6.1980
לנה לאופר 12.6.1934
אהובה הרץ 14.6.2008
יצחק יגודה 14.6.1989
סמדר בראון 17.6.2004
שמריהו רולניק 25.6.1997
אלגרה אברהמי 29.6.1991

















ל י ל ש ב ת

לחודשים יולי אוגוסט
חסרים עובדים
לארוחת ליל שבת
בתפקידים:
שטיפת כלים
חדר אוכל.

לפנות לחיה חרודי










הרמת כדור למומחה

והפעם בענייני בדים וכביסה עם שולה חדוותי.

איך יודעים איזה מגבת כדאי לקנות, כזו שמנגבת ולא רק מחליקה על הגוף?

משיבה שולה: קשה לדעת, אבל צריך לשים לב לכמה דברים:
- האם היא עשויה כולה כותנה ולא קטיפה.
- שהתלתלים ארוכים
- וחשוב שיהיו צפופים.



צעקה שקטה, בקשה ועוד בקשה

1. צעקה שקטה. אלימות. אין דרך אחרת לתאר את נורמות ההתנהגות עם הרכבים בקיבוץ, רכוש של החברים נרמס ואין פוצה פה. וחמור לא פחות נושאים אחרים: חניות במקומות אסורים, אלימות מילולית כלפי משרתי ציבור ואין פוצה פה.


2. בקשה. צריך לכתוב בעלון. לא לפחד. להעלות נושאים כואבים. זו הדרך היחידה לאלץ את הנהלת הקהילה, וכל המנהיגים האחרים (מנהלת הקהילה, יו"ר כלכלי, מנהלת מש"א) להתמודד בפומבי בצהרי היום מול הטענות. בשנה האחרונה נדמה שהכל מוחלט בתוך הקירות 10 מטר מהכלבו. גם אם זה לא נכון, לתחושה הזו יש בסיס מוצק והגיע הזמן להתמודד. אין פה מקום להתנהגות של גננת וילדים קטנים. הקיבוץ הזה, על בעיותיו והדברים הטובים שבו הוא שלנו. אנחנו מינינו אותם. הם חייבים! לשתף אותנו גם בדילמות ובבעיות. שלא ירחמו עלינו. אנחנו נתמודד עם המידע, רגיש וסבוך (גם אם הוא טור הנדסי בתחשיב) ככל שיהיה. חבר שלי אמר לי פעם שלמערכת יש דרך להתיש את האזרח הקטן. בקיבוץ הזה אין מקום ליצירת מערכת שתתיש אותנו. תכתבו, תעלו בעיות, רק טוב יצא מזה.

3. עוד בקשה.
זיו שלום. מישהו אמר לי שאתה עומד להיות ראש ועדת תכנון הבא. אם נכון
הדבר, מברוק. בקשה קטנה לפני שאתה מגיע לקלפי. על מנת למנוע את הפארסה
של מינוי מנהל הקהילה (כן, זו דעתי על תהליך הבחירה, עמית הוא ראוי בהחלט)
אנא ממך, פרסם תוכנית על- פיה אתה מתעתד לפעול ולהוביל, כדי שהבחירה
תהיה עניינית ולא אישית ככל האפשר.

ב ב ר כ ה, עתר גבע


ת ג ו ב ה ל ד ב ר י ע ת ר

עתר פונה לחברי הקיבוץ בקריאה לא לפחד להעלות נושאים כואבים, ולהתעקש על תשובות ועל שיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות.
קריאה זו חשובה תמיד, וחשובה יותר בתקופה בה אנו נמצאים. הכתיבה בעלון והצפת נושאים הם דבר חשוב, אך הם מהווים רק חלק מהשלם. מי שבאמת רוצה להשפיע, מוטב שלא יסתפק במאמרים בעלון או בשיחות מדרכות ושולחנות, אלא יקח חלק ממשי בעשיה, הובלה וקבלת החלטות – ובכך ירחיב את הכתף שכל כך נחוצה.
אנו קוראים לציבור החברים: קחו חלק בוועדות ובצוותי עשיה, בהנהלות השונות ובשיחות קיבוץ.

הביקורת כביקורת היא לגיטימית אבל "לשבת על הגדר" ולטעון כי "לא משתפים את הציבור..." זו אמירה שקשה להתמודד איתה. אנחנו עושים מאמצים רבים ונמשיך בהם, כדי להעביר החלטות בהנהלות הרלוונטיות, לידע ולשתף את הציבור עד כמה שניתן. לעיתים, בגלל צנעת הפרט הדיונים מתקיימים בפורומים קטנים יותר והפרסום מוגבל לאנשים הרלוונטיים בלבד.
בתקווה לשיתוף רב יותר של חברים תוך שמירה על כבוד הדדי וחיי קהילה משותפים.
שבת שלום, רוני גלעד.


תגובה לדברי אביטל שפורסמו בעלון לפני שבועיים

הבומרנג חוזר!?

אגרת ההפחדה והאיום לעלון מ-29.05.09 בשם ה"בומרנג..." מכילה משפטים שאינם נכונים בעליל. לצערי הפרחת מידע לא נכון מעל גבי העלון וללא בדיקה, כאשר "המטרה מקדשת את האמצעים", הפך לרעה חולה במקומותינו. תגובה זו נועדה לעשות סדר לפחות בעניין המים למען לא יהיה לציבור ספק בעובדות לאשורן.
אביטל כותב: " אצלנו ניסו קודם למכור למועצה האזורית את המים שלנו ואחר כך מביאים את השינוי"

האמת:
א. המים המושבים אינם שלנו – כל המים שיפיק המט"ש – מפעל טיהור שפכים, שייכים לחברה הכלכלית לפתוח מנשה שבבעלות כל יישובי המועצה האזורית, כולל עין שמר.
ב. מובן שלא הצענו למכור מה שלא היה שייך לנו(המים). ולא הצענו למכור למועצה מכיוון שאינה גוף העוסק בהשבת קולחין.
ג. בקליפת אגוז הסיפור הוא כדלקמן:
לעין שמר זכות חוזית משנת 1996 להשתמש ב-950 אלף קוב מהמים הנ"ל,
במחיר - 0, בגין הסכמתנו להקים אז את המט"ש בשטח המשבצת שלנו. כמו כן
יש לנו גם מכסה זמנית לשאוב 250 אלף קוב מי שיטפונות וגאיות.
ד. בפועל היום, לפני הפעלת המט"ש, משתמשת עין שמר ב-1.45 מליון קוב לשנה ועד 2020 צפויה הצריכה שלנו לעלות לכ-2 מליון קוב מים מושבים. השימוש במים מושבים גדל עקב נטיעת האבוקדו וצמצום עד ביטול מכסת המים השפירים ההיסטורית.
עם הפעלת המט"ש הצפויה ב-2010 או 2011, נאלץ לשלם כמו כל ישוב על הולכת
המים העודפים הנ"ל לשטחנו.
ה. החברה הכלכלית (באמצעות המפעיל- חברה פרטית שמשקיעה כ-30 מליון ₪ באתר הטיהור ומקבלת זיכיון להפעילו ל-25 שנה) זקוקה למאגר אופרטיבי כדי למטב את פעילות המט"ש. לכן פנתה החברה לעין שמר והציעה שילוב של שני המפעלים ביחד.
ו. משמעות ההצעה הייתה כי עין שמר יעמידו את כל המאגרים שלהם לשימוש החברה הכלכלית, יקבלו מים מהחברה, עפ"י ההסכמה החוזית מ-96, כלומר 950 אלף קוב במחיר -0 והיתרה במחיר רגיל שמשלם כל צרכן.
בתמורה לשימוש במאגרים, התחייבה החברה לשלם לעין שמר כמה מיליוני שקלים
אם במזומן עפ"י דרישתנו ואם באמצעות הנחות על המים, מעבר לזכות החוזית
שלנו, עפ"י הצעת החברה. הכספים מגיעים מראשות המים אשר מעוניינת לתפעל
את כל מפעלי ההשבה האזורים ככלים שלובים ונתנה ברכתה למהלך.
ז. מועצת המנהלים של עין שמר החליטה (בניגוד לדעתי) לא לקבל את העסקה בתנאים שהוצעו ע"י החברה הכלכלית.
ח. לא היה ואין שום קשר נסיבתי או אחר בין הדיון על המים המושבים לבין השינוי.
כיו"ר הכלכלי של עין שמר תפקידי להביא לחברים/בעלי המניות את התשואה המיטבית מעסקי עין שמר ולבחון כל נושא בראיה האסטרטגית שלו. כך פעלתי גם במקרה זה.

עודי



שיחת קיבוץ בנושא שינוי אורחות החיים


ר ק פ ת ז ה ר :
השיחה היום היא מפגש למידה שאין אחריו קלפי או החלטות. היא פותחת שלב נוסף בתהליך שהחל בחצי שנה להקמת הצוות, לאחר מכן כשנה שבה עבדו צוות השינוי, הנהלת הקהילה וחברים נוספים מן הוועדות השונות (בריאות, חינוך, יעוץ, דירות – כל אחד בתחומו) על כתיבת תוכנית השינוי. נעזרנו גם אנשים מבחוץ שאת כולם יכירו החברים בהמשך, והראשון בהם טל ישראלי, שליווה את העבודה ויציג הערב את תוכנית השינוי.
באופן אישי הרגשתי שהיתה פה עבודה מאומצת, למרות שלא כולם חשו בכך, ויש מי שטוענים שאנחנו דורכים במקום או לחילופין "עובדים במחשכים", או אפילו מתקדמים במהירות מוגזמת. השתדלנו להקפיד על נהלים, ובו בזמן לדחוף את התוכנית שלאמונתנו היא הדבר הנכון כיום לקיבוץ.

בתקופה הקרובה נעסוק בלמידת התוכנית ולאחר מכן ניכנס לתקופה של דיונים, ביקורת ותיקונים. השלב האחרון יהיה החלטות. למרות שהנושא טעון וחשוב וגורלי לכל אחד במובן האישי והקיבוצי, אני מבקשת מכולם לעזור לקיים את התהליך באופן שישאיר אותנו במהלכו ובסופו חברים. אם נצליח בכך, זה יעיד על אופיה וחוזקה של קהילת עין שמר.

ח ו ה כ ה ן :
לוח הזמנים המוצע הוא מאוד צפוף, הצוות והנהלת הקהילה עברו את התהליך משך תקופה ארוכה אבל החברים לא. וגם הם צריכים לעבור את אותו תהליך. לוח זמנים צפוף אינו טוב לאף אחד ואינו מאפשר לבדוק חלופות.
לדעתי לוח הזמנים צריך להיות: ביוני - הצגת החוברת ואחר כך הצד הכלכלי. יולי ואוגוסט זו תקופה חמה שאינה מתאימה לדיונים. בספטמבר צריך לחזור לדיונים והעיקר צריך להתקיים לאחר החגים.

ר ק פ ת ז ה ר :
יש לנו לוח זמנים ראשוני, שלפיו אנחנו אמורים להגיע להחלטות עוד ארבעה חודשים. אבל הדברים משתנים תוך כדי תנועה ולא מדובר על תאריכים מקודשים. הערת חוה חשובה ותילקח בחשבון.

ט ל י ש ר א ל י:
אני מקיבוץ עמיר ועבדתי עם הצוות ועם הנהלת הקהילה. בעברי עסקתי בתהליכי שינוי בקיבוצים וגם תהליכים אחרים. הייתי מנהל קהילה במספר קיבוצים ועתה אני מנהל קהילה בשריד. אני נהנה לעבוד פה עם הצוות. התהליך לקח יותר זמן ממה שחשבנו; לא זירזנו את לוח הזמנים ואם חשבנו שיש צורך להעמיק יותר ולחשוב, לשתף עוד חברים מהקיבוץ או מהנהלת קהילה - עשינו זאת. השינוי מצד אחד נושא אופי משימתי - להביא לתוצאות ופתרונות במובן של קבלת החלטות על מודל אורחות החיים שעין שמר רוצה לאמץ. אך מצד שני יש לו גם אופי תהליכי וחשוב לא להאיץ בחברים ואפשר להם להבין על מה הם מחליטים.
בין המשימתיות לתהליכים – יש תמיד כאלה החשים שזה מעט מדי ואחרים שלהם זה מהר מדי. אנחנו ננסה להגיב על הדברים, ואנחנו פתוחים לשינויים.

אנחנו כרגע בשלב של הצגת תוכנית השינוי – התוצר עליו עבדנו. כדאי לחברים, לפני שמביעים עמדה, לקבל כמה שיותר אינפורמציה על המודל, הן ברמה העקרונית והמילולית והן ברמת המספרים – שזה נעשה בשבוע הבא.
חשוב לי להדגיש שאיני אידאולוג של שינויים ועבדתי גם עם קיבוצים שיתופיים. אין מתפקידי לומר לכם מה לעשות. אין לי רצון מיסיונרי להשפיע, אלא רק רצון לעזור לכם להבין מה יש במודל הזה, מה החוזקות שלו ומה החולשות שלו - וממה להיזהר – מכיוון שלתהליכי השינוי יש כבר פרספקטיבה של זמן.

אחת הטעויות הנפוצות היא לראות את כל הקיבוצים שעברו שינוי כאילו הם אחד. אני רואה שכל קיבוץ וההיסטוריה שלו, והשוני עוד מתעצם לאחר השינוי – כל קיבוץ הולך למקום אחר. כדאי ללמוד מהניסיון המגוון ופה היכולת שלי לעזור לכם.

למה יש לעשות בעין שמר שינוי?
להבנתי, יש תחושה בקרב ממלאי התפקידים, כי המודל אינו נותן מענה לצרכים ולבעיות של הקיבוץ, ושאין טעם לעשות "עוד מאותו דבר", אלא נחוץ "שינוי מסדר שני" – כזה שמשנה את הפרמטרים בהם מתנהלת החברה. מניסיוני, כל שינוי נובע מהצורך להתאים בין מה שקורה בקיבוץ לבין הסביבה החיצונית. בעבר הקיבוץ לא התאים עצמו לסביבה, אלא הסביבה בדקה עצמה לפיו. היינו שייכים למערכת גדולה, התקיים אשראי בין הקיבוצים, ובין המדינה לקיבוצים, היינו אידיאל תרבותי וקבלנו תמיכה מהמדינה. היום זה לא קיים, אין ערבות בין הקיבוצים – וכל קיבוץ נושא את עצמו. אפשר כמובן להחליט לנהוג אחרת מהסביבה, להיות יותר שיתופיים - אבל להיות מוכנים לשלם מחיר.
לא לשכוח שגם בפנים השתנינו מאד. המודל שבו חיים לפי תקציב ועובדים על פי צורכי סידור העבודה – לא קיים יותר בפועל. האידיאולוגיה אולי נשארה אבל הנכונות האישית לנהוג לפיה נחלשה.

יש החושבים ששינוי הוא פירוק הקיבוץ – כי לדעתם קיבוץ הוא דגם אחד בלבד. אבל כבר חמש עשרה שנים מאז בית אורן, כל קיבוץ ממציא לעצמו דגם שונה, תוך כדי התנהלות. ב- 2005 קבעה המדינה משפטית, שיש מודלים שונים של קיבוץ: מסורתי ומתחדש. קיבוץ מתחדש מבחינת המדינה הוא כזה שקיימים בו אחד משלושת הפרמטרים: שכר דיפרנציאלי, שיוך דירות, שיוך נכסים יצרניים. המדינה גם מסבירה כיצד צריך לנהוג הקיבוץ המתחדש.

ר ש ת ב ט ח ו ן
"רשת ביטחון" בעיני זה לא שם פרטי אלא שם משפחה – ולמשפחה יש כל מיני בנים. רוב הבנים נורמלים, וביניהם יש מוצלחים מאוד אבל יש גם ממזרים. כך רוב הקיבוצים שעברו שינוי, רובם די מרוצים, אך יש כאלה שנכשלו, יש כאלה שעבורם הייתה זו הצלה לאחרים זו עדיין אלטרנטיבה לבחירה.
גם אופן היישום שונה מאד מקיבוץ לקיבוץ. באזור ממנו אני בא, עמיר, שמיר ושדה נחמיה עבדו עם אותו יועץ ועם אותו מודל – ובכל אחד מהם עולם התנהגותי אחר, ולאו דווקא בגלל הכסף. השוני הוא איך מתנהלים – ועל מה שמים דגש. בשמיר למשל, יש מיסוי גבוה מאד ואין פערים גדולים בין החברים וזה יציב כבר הרבה שנים. בשדה נחמיה לא רצו מסים פנימיים בכלל, אז אין שירותים משותפים ויש פערים גדולים. אותו מודל בסיסי מאפשר לכל קיבוץ לבחור את מידת השיתוף והשוויון שמתאימה לו.

המודל בבסיסו הוא פשוט ונועד לאנשים שרוצים לנהל את חייהם כמשפחה, רוצים רמת חיים סבירה, השכלה, רווחה, שירותים סבירים, חופש וקצת עצמאות - וקצת פחות מערכת קולקטיבית שיתופית.
במודל זה כל אדם אחראי לכלכל את ענייניו (בעזרה של הקיבוץ ובתמיכת הכלל) אך האחריות היא עליו, לתמרן על פי הכנסותיו (מעבודה, מפנסיה, או קצבאות ותשלומים שונים) ולבחור במה להשקיע ואיפה לחסוך.

חבר בגיל עבודה – באחריותו למצוא עבודה, להעביר את הכנסותיו לקיבוץ, ולשלם מסים על ההכנסה הזו (אותם מסים שמשלמים למדינה – מס הכנסה ובטוח לאומי). בנוסף לכך, ישלם מס פרוגרסיבי על ההכנסה המשפחתית, מס יחסי לעזרה הדדית, ועוד מס אחיד לשירותי הקהילה.
חברים בגיל פנסיה – מקבלים פנסיה שהיא לא פחות מ 35% מהשכר הממוצע במשק, והיום עומד על 2,743 לחודש, בנוסף לביטוח הלאומי.

חבר בגיל העבודה שלא מצא עבודה מלאה, שכרו נמוך או אין לבן זוגו עבודה – הקיבוץ מחויב להשלים את הכנסות המשפחה – כך שלא יפחתו מפעמיים שכר המינימום במדינה + תוספת לילדים. ילד מתחת לגיל 4 יקבל תוספת של שליש משכר המינימום, ובוגר מגיל 4 רבע משכר המינימום.
חברים שיש להם מגבלות אפילו לאורך זמן – הקיבוץ מחויב להשלמת הכנסה.

אנחנו מעוניינים לסבסד שירותים מסוימים כדי שגם מי שיש לו הכנסה נמוכה יוכל לקבל אותם, כמו חינוך, בריאות סיעוד. ברצוננו גם להמשיך ולהחזיק ענפי שירותים כמו המכבסה, הנוי וחדר האוכל, כדי שלא ייפגעו כתוצאה מההפרטה – וכך לשמר את המערכת השיתופית.

יש שתי צורות סבסוד. האחת - לפי מבחן הכנסה, כלומר, מי שיש לו פחות משלם פחות. למשל, חבר לא יוציא יותר מ-20% מהכנסתו על חינוך. השניה - לפי המוצר. למשל, הקיבוץ יסבסד 30% מכלל עלויות החינוך. המספרים כמובן ניתנים לשינוי.
רב הסבסוד מגיע מכספי החברים - מהמיסים. ככל שהמס גבוהה יותר, כך יהיה יותר מקורות לקהילה לנהל את השירותים וגם יהיו פחות פערים בין החברים. אך מצד שני תהיה פחות הכנסה פנויה ופחות תמרון ותישאר תלות מסוימת במערכת. כל קיבוץ מתמרן בין שני הקטבים הללו.

מ י ס ו י –
מס הכנסה ובטוח לאומי לוקחים כפי שנהוג מעובדי מדינה אחרים. הם פרוגרסיביים, כלומר, שיעור המס עולה ככל שההכנסה ברוטו עולה. מס איזון גם הוא פרוגרסיבי, במדרגות עולות. הוא מוטל על ההכנסה המשותפת של בני הזוג. מס איזון גבוה יכול להיות לטובה וגם להיות עקב אכילס, כי הוא תלוי ברצון הטוב של החברים, אין כאן חוקים של המדינה שאפשר לכפות אותם.

בנוסף, מוטלת על כל חבר "אגרת קהילה", שהיא אחידה ונועדה לשלם עבור שירותים משותפים כמו נוי, ספריה, הנהלה, או שירותים מסובסדים, כמו חדר האוכל. כאן יש שונות גדולה מאוד בין הקיבוצים. יש כאלה שבהם החברים משלמים 1200 ₪ אגרת קהילה, וכאלה שמשלמים 300. זו בחירה של הקיבוץ.

באופן כללי, בקיבוצים רבים יורד עם הזמן שיעור המיסוי. המתנגדים לשינוי רואים בכך חולשה והתומכים בשינוי רואים בכך חוזקה. הורדת המס לא בהכרח מובילה להקטנת מקורות הקהילה, כי הרבה פעמים ההכנסות מהעבודה גדלות, כי חברים נאלצים להביא עוד עבודה ופרנסה. יש כמובן סיכון שתהיה בהדרגה התפרקות, אבל זה מאד תלוי באופי החברתי של הקיבוץ – עד כמה הוא היה סולידרי לפני השינוי. וכמובן שגם הישארות בקיבוץ שיתופי כרוכה בסיכונים.

לפניכם שתי דוגמאות מניסיוני: ב-2004 עשו שני קיבוצים שינויים. האחד מהקיבוץ הארצי, קבע תקרת מס של 70% - כלומר, שכל מי שמתפרנס מעבר לגובה מסויים, מפריש לקיבוץ 70% מהכנסותיו. השני קבע תקרה הרבה יותר נמוכה. לאחר שנה וחצי סיפר לי מנהל הקהילה בקיבוץ הראשון שהאנשים די מרוצים ואישרו את המשך המודל, אך הגידול בהכנסות היה רק חצי מליון. מהקיבוץ השני שמעתי שיש גידול מאוד משמעותי בהכנסות. מתברר שבקיבוץ הפחות שוויוני, יש בסך הכל יותר הכנסות מעבודת חברים, כי מס גבוה מאד פוגע במוטיבציה של אנשים להשתכר מעבר לתקרה. מצד שני, הוא שומר על רמת שוויון רבה יותר.

שואלים אותי, מה קורה עם חברים שאינם מעבירם את כל הכנסותיהם לאחר השינוי?
תשובתי היא שבכל המודלים יש חברים שלא מעבירים את כל הכנסותיהם, גם בקיבוץ של היום. אבל אני רואה שבקיבוצי, זו שנה שלישית שיש גידול בהכנסות. לדעתי, מה שיגרום לאנשים לשתף פעולה, ללכת לעבוד, להתאמץ ולקום בבוקר עם חיוך, הוא הרגשת הבית והשייכות, הידיעה שהם משלמים מיסים ומקבלים ביטחון לעתיד, הידיעה שהם עוזרים לשותפים ולחברים ולא לאנשים זרים. כל אלה דברים רגשיים שלא ניתן להבטיחם ע"י עונש. אי אפשר להחזיק קיבוץ בכוח, זה היה נכון פעם וגם עכשיו.

לגבי השירותים - בהפרטה, החבר משלם על שירותים שהוא צורך. ניתן לדון ולהתווכח איזה שירותים לא רוצים להפריט. למשל אפשר להחליט שלא להפריט את החינוך והבריאות אלא להמשיך לממנם על ידי הקהילה, כחלק מתפיסה של חברת רווחה. אני תומך בזה, אך צריך לדעת שמקורות הקהילה הם מוגבלים. יתר על כן, הניסיון מוכיח שצריכה פרטית פעמים רבות מייעלת את המערכת כולה. בהקשר זה, הרבה תלוי בהנהלה. אם תהיה לחבר הרגשה שכספיו אינם מבוזבזים והוא מקבל מענה לצרכיו – הוא ישתף פעולה.

בשבוע הבא כאשר יוצג המודל הכלכלי, נראה מה הם שיעורי המס שהנחנו במודל. ככלל, אנו מציעים שהמסים ישמשו עבור עזרה הדדית: רשת הביטחון, קרנות לעזרה הדדית, ועבור סבסוד עמוק של הבריאות והחינוך. יש לזכור שרוב ההחלטות לגבי המסוי מתקבלות כל שנה מחדש, כחלק מתקציב הקהילה, ולכן ניתנות לשינוי. זאת בניגוד לחלקים אחרים בתוכנית, כמו שיעור הפנסיה למשל, שלא ניתן לשנותם ברב רגיל.

בסיכומו של דבר, קיבוץ הרוצה מצד אחד יוזמה פרטית ומצד שני ערבות הדדית ותמיכה, צריך כל הזמן לשמור על איזונים. בסוף התהליך כל חבר יצטרך לשאול את עצמו אם מה שמציעה לו החוברת הוא טוב יותר ממה שיש לו עכשיו – ובעתיד, ואם היא פחות טובה צריך או לעשות שינויים בה או להצביע נגדה.

ת ח נ ו ת ה ד ר ך
שלב ראשון – צריך ללמוד את הנושא, הן העקרונות הן הפרטים והן המספרים. בשלב זה אין מנוס מלקרוא את החוברת, למרות שהיא אולי משעממת וקשה לקריאה... בשלב זה ברצוננו גם להביא לידיעת כל משפחה את המשמעות של ההפרטה לגביה. בסך הכל מטרתנו היא להביא למצב טוב יותר של כל אחד. חשוב לראות בפרספקטיבה של זמן – מה יהיה מצבך ביום שלאחר השינוי, אבל לאן תוכל להגיע חמש שנים אחר כך, ויותר מכך.
שלב שני – צריך לדון אם זה טוב לנו או לא, לכל אחד בנפרד וכחברה.
שלב שלישי – להציע הסתייגויות ותיקונים על כל סעיף בחוברת, כדי שהחוברת תוגש כמכלול שלם. ההסתייגויות יכולות להעביר את החוברת לכיוונים לגמרי שונים, עליהם יצביעו בקלפי.
שלב רביעי – הבאת החוברת המתוקנת לדיון ולהכרעה.



ש א ל ו ת ה ח ב ר י ם

ע ד ה ש פ י ר א :
קראתי לאחרונה שהסיכוי להצליח לעשות שינויים תלוי במנהיגות של הקיבוץ. האם להתרשמותך יש לנו מנהיגות לעשות את השינוי?


ט ל י ש ר א ל י :
שינויים מצליחים או לא, ממגוון של סיבות. לגבי מנהיגות - זהו שם גג לתופעה מגוונת. מנהיגים הם בעיני הקהל – המוכנות שלו לקבל סמכות, לקבל התווית דרך. מנהיגות אין פירושה שהמנהיגים יודעים לסדר את הכל, אלא שהם יהיו אנשים שהצבור מוכן להקשיב להם. יש מעין ריקוד בין החברים לממלאי התפקידים. אם מצד אחד יש מוכנות לתת לכל חבר מקום, ומאידך הציבור מאמין בדרך ובאדם שמתווה או מייצג אותה – ניתן לעשות ביחד דברים.

אני באופן אישי מבטיח שלושה דברים בכל קיבוץ שאני בא לעבוד בו:
א. שאני אעשה טעויות
ב. שאודה בטעויות ולא אסתיר אותן.
ג. שאתקן את הטעויות לאחר שהודיתי בהן.
אבל אני לא מבטיח שאצליח ללמוד מהטעויות...

בעין שמר יש לי תחושה שהאנשים שעוסקים בתהליכי השינוי עושים את הדברים בניקיון כפיים, ולא מתוך אינטרסים צרים כדי להרוויח אישית. להבנתם, השיטה כבר אינה יכולה להכיל את כל הצרכים וההסדרים האישיים, ולכן ברצונם לשנות את הכללים. כשהדברים נעשים לא למטרות פרטיות אלא מתוך אמונה שזו הדרך הנכונה לקיבוץ – אפשר לשחרר את הדיון מהעיסוק בשאלת המניעים של המובילים ולהתמקד בתוכן השינוי עצמו, אם הוא נכון או לא.

י ו ב ל ב ן מ י ו ר :
שמענו הרבה מאוד על המיסים. מה קורה עם הרווחים של העסקים? לאן הם הולכים?

ט ל י ש ר א ל י :
לא נוגעים בהחלטות הקיבוץ לגבי אגודת שמר, שאליה נכנס חלק מרווחי העסקים. מעבר לכך, לפי הצעתנו, הכספים שיועברו מעסקים צריכים קודם כל ליצור מעטפת של בטחון סוציאלי (כיסוי הגרעון האקטוארי), לאחר מכן ביטחון בדיור, ורק אחר כך שיפור היכולות הכלכליות של החברים (בונוס).

נ י צ ה ח ו פ י :
חלק גדול בהצלחת המודל תלוי במובילים. והיום טרם התחיל המודל כבר יש ניגוד אינטרסים: המייצג אותנו בצד הכלכלי מיצג גם את הצד של המועצה, ולפעמים זה ניגוד אינטרסים. מבלי להטיל דופי, איך אפשר לבטוח שהצד הפרטי לא יגבר? מהו מנגנון הביקורת שיש לנו? וכך גם רכז המשק שהוא יד ביד עם הרכז הכלכלי שהוא תלוי בו - איך מתגוננים בפני זה?

ע ו ד י ד ג א י :
אינני עובד במועצה. אלא נבחרתי להיות חבר דירקטוריון החברה הכלכלית לפיתוח מנשה - כנציג עין שמר (ללא שכר). עדיין לא השתתפתי בשום ישיבה. בכל דיון על עין שמר לא אשתתף. כנציג ציבור, זו הייתה חובתי למסור את המידע, שנבחרתי לדירקטוריון החברה הכלכלית במועצת המנהלים של עין שמר וכך עשיתי.
אם את חושבת שיש מי שייצג את עין שמר טוב ממני בדירקטוריון הנ"ל את מוזמנת להציע שם אחר.


א ו ר י ל י ס :
עין שמר מבחינת הביטוח הפנסיוני בחוב אקטוארי, והמודל בנוי על כך שחלק מהמקורות לפנסיה הוא פנימי. לפי ניסיונך, איך זה מחזיק בקיבוצים? שמענו שיש קיבוצים שאינם עומדים בהתחייבויות שלהם שהתחייבו בתחילת תהליך השינוי ועם הזמן עקב קשיים מוקטן התקציב לפנסיונרים.

א ו ר י ש פ י ר א :
מבלבלים בין מנהיגות לניהול. מנהיגות זה להביא את האנשים שסביבך שיעבדו לפי הרצונות שלך ללא כפיה.
באשר לפנסיה, למעשה גם בקיבוץ שצבר פנסיה גבוהה, עדיין השהות בבית דורות עולה הרבה יותר 10,000 ₪. שאלה נוספת, נניח שנעשה שינוי ואדם יחיה ממקורותיו, במה זה שונה מהמצב היום?

ט ל י ש ר א ל י :
שאלת הפנסיה היא במוקד ההתלבטות האם לעשות שינוי. כלומר, האם השינוי נותן מענה בתחום הפנסיה והאם הוא ניתן למימוש ("התכנות כלכלית").
בקיבוץ קטן ולא מבוגר, בו רוב החברים עובדים בחוץ ושכרם גבוה - זו לא בעיה. הבעיה מתחילה כאשר צריך להבטיח את הפנסיה, הוצאות בריאות והסיעוד בקיבוץ שיש בו הרבה חברים מבוגרים.

איך קיבוצים מתמודדים עם זה?
בעבר גרסנו שלצבור כסף בקרנות זה לא רווחי, כי חלק נשאר בחברת הביטוח והריבית נמוכה ומתדרדרת במשך השנים, והכסף נשחק. רק לאחר משבר בית אורן בשנות התשעים החלו הקיבוצים לצבור, ורובם צברו מעט מאוד. בכל מקרה קשה מאד לצבור בבת אחת מה שלא צברו במשך שנים.
מה שאפשר וניתן, זה להגדיר מה אנו חייבים לתת לפנסיונר כי להבטיח לחברים המבוגרים את רמת החיים כפי שהיא היום. להגדיר מהו תקציב הבריאות, הסיעוד וכל שאר הצרכים האחרים, ולהבטיח את המקורות להספקתם לאורך זמן.

איך מבטיחים?
ברמה המשפטית – מעגנים את ההחלטות ברוב מיוחס; מגינים על הכסף מפני צרכים תזרימיים שונים, על ידי הכנסתם לקרנות חיצוניות, ואם צריך, גם נאמן חיצוני.
ברמה הכללית – מגדירים מקורות שמיועדים לפנסיה לפני כל צורך אחר: רווחי אחזקות או מפעלים, שכר דירה בעסקים ובקהילה, מימוש נכסים, כניסה לשותפיות וכן הלאה. וכמובן, שומרים על הצבירה שכבר קיימת. מימוש נכסים הוא הדרך היחידה לתנובה מהירה, הדרכים האחרות איטיות יותר.

מה מאפיין קיבוצים שלא עמדו בפנסיה?
אפשרות אחת – מראש לא היתה להם התכנות אך הם עצמו את העיניים והימרו. אפשרות שנייה - כאשר נוצרה בעיה במקורות שתכננו, לא ידעו לבוא במנהיגות ולומר לחברים שקודם כל יש להם הבטחה. צריך לזכור שגם אם יש בעיה קשה בעסקים, בקהילה עצמה יש הרבה מקורות וניתן להשתמש בהם.
לא לשכוח, שהסיכון לגבי הפנסיה קיים גם בקיבוץ השיתופי. בקיבוץ שלי נפלו השמיים, מינו לנו כונס, וכל חבר קיבל תקציב חודשי של 250 ₪ - לפני השינוי! דווקא אחרי השינוי נעשתה הגנה משפטית על הפנסיה, הסיעוד נשאר על חשבון הקיבוץ ונוצרו זכויות אישיות מוגנות יותר מאשר בקיבוץ השיתופי.

א ו ר י ח ו פ י :
לא רוצה לעסוק בחשבונאות אלא בערכים. הערכים לא נמצאים במספרים ובניגודי האינטרסים, הם מרחפים מעל כל הדברים שבהם אנו נמצאים.
נולדתי למשפחה שלא היה לה כלום וכל השכונה הייתה כזו. ומה שלא גידלנו לא היה לאכול. אבל בשכונה הייתה עזרה הדדית יותר מאשר בעין שמר – וזה אינו קשור בכסף. להפך, כמה שיותר עשירים פחות אכפתיים לזולת. הבעיה היא האם המרכז הוא האדם, או המרכז הוא חלוקת הכסף. האם מישהו יהיה יותר מאושר שיהיה לו מאה ₪, או כאשר בנו יקבל חינוך יותר טוב ותהיה עזרה הדדית ויהיה יותר בטוח שהחברה תומכת בו רגשית.
בשביל זה באתי לקיבוץ. ואני רואה ששכחו את האדם, אין בן אדם מאחורי הדברים מאחורי השינויים. יש רק מגיע לי ומגיע לך. ואני שומע שחלק גדול מהאנשים נזרקים לשולי הדרך. ואני לא רוצה שזה יקרה.
בגלל מצבי הבריאותי הגעתי לגרמניה לכפר שבו יש בית חולים מיוחד ושם התחיל מהלך הריפוי שלי והיום אני עומד על הרגליים. הכפר כולו הוא קיבוץ בתוך גרמניה הקפיטליסטית. מנהל ביה"ח ושוטפת הרצפות מקבלים אותה משכורת. למה? כי שוויון ערך האדם יותר חשוב בעיניהם. הכפר הוא טבעוני והם חיים יחד עם הטבע ובהתאמה אליו. ואם האמונה חזקה גם הכלכלה חזקה.
ואם אין אמונה שום דבר לא יוצא. אף אחד מהכלכלנים החכמים והגדולים של העולם, לא הציל את האנושות. וכל גדולי כלכלני אמריקה הרסו את העולם. אז טל אומר, אולי נטעה... ואני אומר שאסור לטעות כי לא תהיה דרך חזרה. אנחנו כבר בתוך השינוי ואין ברירה. אבל בואו נעשה זאת לאט ואנושי.

א ו ר י ש פ י ר א :
לא רק חופי חושב על האדם, ובהערת ביניים, לי לא היו מקורות להגיע לגרמניה גם אם הייתי רוצה.
טרם קיבלתי תשובה למה שנאמר פה בשיחה אחרת, שאנו צריכים 50 מליון ₪ כדי לעשות את השינוי. ואני שואל האם צריך להוסיף כסף כדי לעשות את השינוי?

ט ל י ש ר א ל י :
הדרך שלפנינו עוד ארוכה. בשבוע הבא יוצג המודל הכלכלי, ע"י רואה חשבון חיצוני שאמור לבדוק בצורה בלתי משוחדת, האם הקיבוץ יוכל לקיים את השינוי, האם יצטרך לעוד מקורות כדי להמשיך אותו לאורך זמן? האם יוכל להחזיק את הפנסיה? לעצם השאלה - צריך לבדוק אם החוסר בחמישים מליון נובעים מהגרעון האקטוארי. יתר על כן – אם לא יעשה השינוי, יהיה מקור?

א ו ר י א ש כ ו ל י :
את החוברת שקיבלנו ביום שישי קראתי כמה פעמים וחלק ממנה לא הבנתי, כמו למשל מה אנחנו צריכים לשלם ומה לא. אינני מומחה לפנסיה, אבל בן גוריון מבית השיטה אמר ש"אם אין כסף בבנק אל תאמינו להם". אני גם נגד מכירת העסקים כדי לכסות גירעונות, כי כך אנחנו מושכים את השטיח מתחת רגלי ילדינו. האם זאת הכוונה, או שאינני מבין.
לגבי הסעיפים העוסקים בשינוי התוכנית בעתיד (פרק 12). אני שואל, אם הקיבוץ לא יצליח מה יהיה?
האם התוכנית ניתנת לביצוע עכשיו? – זה בספק רב ועד אז נחכה. ואם להתחיל – אז בנושא העבודה.

י ו ס י ב ן מ י ו ר :
לא אמרת מילה על הדיור...

ט ל י ש ר א ל י :
אני מסכים לדבריו של אורי אשכולי שמהחוברת לא ניתן ללמוד אם לעשות את השינוי. זה הכיוון הכללי ומצע לדיון. סעיף 12.4 מעגן את זכויות הפנסיה כך שלא ניתן יהיה לנגוע בכסף השייך לחברים. האם היום יש לכם הגנה כזאת? תשפטו אתם. אבל אם אי אפשר לסמוך היום על אף אחד – איך בכלל אפשר לקיים קיבוץ?
לעניין השיכון - נקיים דיון נפרד, שבו נרד לפרטי ההצעה. יש לנו רעיון מסגרת וצריך עדיין לעגן אותו מבחינה כלכלית.

ר ק פ ת ז ה ר :
תודה רבה לטל, וניפגש ביום שני בשבוע הבא באותה שעה, להצגת המודל הכלכלי.





פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 3/6/2009

1.אישור פרוטוקול – אושר פרוטוקול ישיבה מיום 20.5.2009 .
2.עידכונים מהשוטף:
וועדת רווחה – רוני הציגה את הרכב הוועדה: אוריין גנדלמן (מרכזת, נבחרה בקלפי), נירה כהן (בריאות), נירית (מרפאה), רבקה שדה ונילי ארבל. הרכב הוועדה מאושר.

מטבח מבואות עירון – עמית מסר על מו"מ עם המוסד החינוכי לגבי הזנת ילדי נעל"ה.

ענף הבגד - מחסן בגדים ומכבסה – עמית ורוני עדכנו לגבי איחוד שתי הפעילויות לענף אחד בניהולה של ענת מילשטיין, לאחר יציאתה של אסנת מהמכבסה. אסנת פותחת יזמות של עבודות זכוכית. תודה רבה לאסנת על שנים של עבודה מסורה במכבסה ובהצלחה בראשית דרכה החדשה. את אסנת מחליפה רותי גורן. בהצלחה לרותי, לענת ולענף הבגד.

סידור רכב – רוני עדכנה לגבי סיום פעילותו של משה רונן כסדרן הרכב וכניסתה של אוריין גנדלמן לתפקיד. עמית עדכן לגבי תוכנת סידור רכב חדשה שנרכשה ומותקנת בימים אלה. התוכנה אמורה לסייע לסדרן ולספק סידור רכב אינטרנטי, אוטומטי ומיטבי. תודה למשה על ימים שבחלקם היו לא קלים ובהצלחה לאוריין.

מפעלי קיץ של החממה – הוגש נייר של נעם גבע לגבי פעילויות של קבוצות נוער חו"ל, מארה"ב ומקסיקו ונוער ישראלי יהודי-ערבי, המתוכננות בחודשי הקיץ. הפעילויות כוללות לינה בפנימייה של המוסד החינוכי ושימוש תמורת תשלום בשירותים שונים של הקיבוץ. כן ירבו.

אלימות של חברים כלפי ממלאי תפקידים – לאור (לחושך?) אירועי רמת הכובש, רקפת דווחה על מספר מקרים החורגים מתרבות הדיון והשיח המקובלים בעין שמר. בעלון הקרוב יפורסם מכתב מנהלי קהילות בנושא. ביקשה להקדיש את אחת הישיבות הקרובות לדיון בנושא.

3. עומר ורינה גבע פתרון דיור – המשך דיון קודם. משתתפים עומר גבע, וכן נציגי ועדת דירות - עדה שפירא, נאוה גור וגדעון אברהמי.
בהמשך לפנייתה של משפחת זהר לחזור לקיבוץ ולדירתה הקודמת, סוכם להציע מעבר משולב: משפחת גור תעבור לדירת מושיקו וסוזנה (פונתה על ידי עתר ויסמין), עומר ורנה יעברו לדירה שתפנה משפחת גור, וחלי וחגי ייכנסו לדירה שתפנה משפחת גבע. חלי וחגי יהיו זכאים לעבור לדירה חדשה כשייבנו דירות, ועומר ורנה יהיו זכאים לחזור לדירה שיפנו חלי וחגי, או להיכנס להגרלה על דירות רכבת שיתפנו.

4.תכנית השינוי – שיתוף הציבור. משתתפים – חברי צוות שינוי: שמעון בן פורת, יצחק דנון, נילי ארבל, עודי דגאי
חוברת השינוי ערוכה ומוכנה להפצה לציבור. ההיתכנות הכלכלית נבדקת פעם נוספת בימים אלה כדי להתאימה להחלטות החוברת ולבססה על תוצאות האמת של 2008, כדי להגיע לאומדן קרוב ככל האפשר של המציאות לאחר השינוי, כולל ובעיקר פרק הפנסיה. התקיים דיון ער בשאלת הדרך לשתף את הציבור בלמידת החוברת ובתהליך קבלת ההחלטות. הוחלט – לפרסם את החוברת לציבור ולהתחיל בתהליך הלמידה בשיחה ביום ב' הקרוב. לחוברת יצורף דף הסבר כפתיח, שיציג את תהליך הלמידה, הדיונים וקבלת ההחלטות. הובהר כי לוח הזמנים הוא גמיש וכפוף להתפתחויות.







ל ח ב ר י ם ש ל ו ם

כידוע, היום בני נוער רבים צורכים פורנוגרפיה כבר מגיל צעיר ולא לכולם ברורות ההשפעות השליליות שיש לסרטי הפרונו.

הילדות המאוחרת והנעורים הם השנים הקריטיות מבחינת עיצוב הזהות, ההתנהגות המינית, המיניות. אלה מושפעים מערכים וגורמים שונים, המעצבים עמדות חברתיות מזיקות שמשעבדות גברים לכוחניות ונשים לדימוי נמוך של חולשה ונחתות מינית.

כתוצאה מהיותה מסמלת את ה"שיח החופשי" הראשון על מין, הפכה הפורנוגרפיה למכתיבת המיניות העיקרית.
הפורנוגרפיה מציגה מיניות כמנותקת מהוויה אנושית כולת, וכן יוצרת קשר מיידי בין מין ובין כוחנות ושליטה.
הקשר בין פורנוגרפיה ואלימות מנית כבר מזמן לא סמוי ולא עקיף.

בחברה כיום מתעצב נוער שמסוגל לקרוא לנער שנאנס – הומו, ולנערה שנאנסה – שרמוטה. זהו נוער שעבר תהליך של הפנמת מסרים פרנוגרפים שלא יוצרים הפרדה בין אלימות מינית ומין. לכן הוא מסוגל לחשוב על אונס כמין, על הטרדה מינית כבדיחה ועל אלימות מינית כלגיטימית.

החינוך הנכון הוא לחשוף את הנוער לידע ה על מיניות, מין והנאה מינית, תוך יצירת קשר לאנושיות, לרצונות,לרגשות, ובכך למעשה ליצור תפישה בריאה של יחסים אינטימיים הדדיים ושוויוניים.

* הביאה שלומית דנון, מתוך פרסומים של אגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית.








שאלות המבקשות תשובות

אבישי גרוסמן

בתחילת המסלול, עדיין בשלב ההסברים, חשוב לשאול ולנסות להשיב.

1. האם חלוקי הדעות בינינו נשענים בעיקר על הראוי שיהיה, על אמונות אישיות הקשורות לטבע האדם, או לחילופין, על נימוקים מעשיים ולעיתים אגואיסטיים.
2. האם ובאיזה כיוון תשפיע, לדעתך, הנהגת שכר דיפרנציאלי בקיבוץ על: חופש הבחירה, ערבות הדדית בין החברים, תחושת סולידריות, תחושת צדק, יעילות כלכלית, ויכולת להמשיך ולקיים חברות בין אישית בין המשתכרים היטב לבין אלה שמשכורתם נמוכה בהרבה, או שהוצאותיהם גבוהות במידה ניכרת.
3. כיצד תרגיש אם יתברר לך שאחד מבניך חבר קיבוצך חי ברווחה גדולה ומאפשר לבניו, נכדייך, אפשרויות התפתחות רבות ומגוונות בעוד בנך השני, חבר קיבוצך גם הוא, לא יכול לאפשר לבניו, נכדיך, אפילו חלק קטן ממה שבנך בעל המשכורת הגבוהה יכול לאפשר לבניו.
4. מהם הליקויים העיקריים במציאות של הקיבוץ כפי שהוא מתנהל בימים אלה, (עם שיפורים מתבקשים) אותם היית רוצה לתקן באמצעות שינוי אורחות החיים והנהגת רשת ביטחון.
5. האם אתה מאמין שהבטחות המופיעות בחוברת השינוי יכובדו ויקוימו לאורך שנים בקיבוץ שעבר את תהליך השינוי.
6. כיצד, לדעתך, ישפיע השינוי על מערכות היחסים בין חברים שפעם דיברו בגובה העיניים והיום מדברים מגובה המשכורת.( חיבה, עוינות, אדישות, ניכור, אכפתיות הדדית, אחר. )
7. ושאלה אחרונה: האם לדעתך יש בינינו חברים שמתוקף תפקידם, השכלתם ותמחורם, מגיע להם יותר מאשר לחברים אחרים העובדים ומתאמצים לא פחות מהם. לדוגמא, מנהל מפעל משכורתו תהיה כעשרים אלף שקל, ופועל יצור חרוץ ומיומן, בן גילו וחבר קבוצתו החינוכית של המנהל, משכורתו תגיע בקושי לששת אלפים שקל. האם מציאות כזאת נראית לך רצויה?

שאלות אלה עומדות במרכז הדיון, ואסור שחוברת הצעות מלאה פרטים והסדרים יעמעמו את חשיבותן.









קונגרס בינלאומי באוניברסיטת חיפה על
מצריים העתיקה

לפני כחודש נערך באוניברסיטת חיפה קונגרס של שבוע ימים בנושא שהוגדר כ"מצריים, כנען וישראל: היסטוריה, אימפריאליזם ותרבות חמרית". הקונגרס אורגן ובוצע על ידי העמותה של סקר הר מנשה, העמותה המארגנת את הסקר והחפירות, שבראשה נמצא, בין היתר, כותב טורים אלה.
הרעיון לארגן את הקונגרס נולד בשל הצורך לחשוף את הישגי העבודה שלנו בפני האקדמיה בעולם. לא סוד הוא שחלק גדול מתוצאות מחקרנו אינו אהוד, בלשון המעטה, על חלק ניכר מהאקדמיה הרשמית. אנשים אלה מתבססים על ביקורת חריפה ואפילו שלילית כלפי ההיבט ההיסטורי של המקרא. הסקר שלנו בן 30 השנה, שנערך בשומרון ובבקעת הירדן, הוא הגדול בעולם עד עתה – בשטח, בזמן וברזולוציה. תוצאותיו תומכות באופן בולט בתפיסה ההיסטורית של המקרא הקדום, ובעיקר במה שנוגע לראשית ישראל.
התגליות העיקריות שנחשפו בפני הקונגרס היו כדלהלן:
1. "הדרך הפרעונית" למגידו, העוברת בנחל עירון אך לא במסלול המקובל;
2. אתר גויי הים באל-אחוואט ליד קציר, שזוהה על ידינו כחרושת הגויים משירת דבורה. באתר זה גרו, לדעתנו, אנשי שבט השרדנה מגויי הים. שבט זה היה קשור מאד לממלכה המצרית, בשל העובדה שאנשיו נלחמו במצריים ואח"כ הפכו לשכירי חרב שלה;
3. אתרי "כפות הרגליים" בבקעת הירדן, המציגים תפיסה חדשה באשר לקשר בין מצריים העתיקה לבין הישראלים הקדומים ויצירתם – התנ"ך.

לצורך הקונגרס הצלחנו לגייס תרומה שמימנה את פעילותו, כאשר הטיסה והשהיה בבתי המלון היו ע"ח החוקרים שהגיעו. את כל השאר – נסיעות, ארוחות, סיורים – מימנו אנחנו. הגיעו סה"כ 17 חוקרים מחו"ל, בעיקר מארה"ב, גרמניה ואוסטרליה. חלק ביטלו את הגעתם, בנימוקי המצב הכלכלי. נוסף לאלה השתתפו 10 חוקרים מהארץ.
הדיונים נערכו בקומה 30 של מגדל אשכול, באולם מרווח שממנו נשקף נוף מרהיב של מפרץ חיפה. אחרי כל הרצאה בת 20 דקות היו דיונים ושאלות, שלרוב הם החלק המעניין של הקונגרס. רוב החוקרים באו משטחים כגון לשון וספרות מצרית, תולדות האמנות במצריים העתיקה, גיאוגרפיה ועוד. מבחינה זו לא לגמרי השגנו את המטרה, משום שהידע של הנ"ל על התנ"ך בפרט וא"י בכלל היה מוגבל למדי. הם באו מדיסציפלינות מוגבלות שלא תמיד נתנו להם רקע מתאים להבין את התגליות שרצינו לחשוף. רק מעטים היו בעלי רקע והכשרה בארכיאולוגיה של א"י ובמקרא, אבל אלה האחרונים בהחלט נתנו את הטון.

החלק היותר מוצלח של הקונגרס (למרות שגם הדיונים וההרצאות היו מעניינים מאד) היו שני ימי הסיור. הראשון היה ל"דרך הפרעונית" למגידו, שנערך בשיירה בת 10 ג'יפים. יצאנו ממצר ועברנו בואדי סמנטר (לשעבר נחל נרבתא), שזוהה על ידינו כנתיב חלופי לכניסה מול ברקאי. החלק החדש השני היה הקטע הצר בן 2 ק"מ שבו עברה היציאה העתיקה ממעבר עירון למישורי עמק יזרעאל. קטע זה, המתואר במקורות המצריים כמטיל אימה על כל העוברים, לא נתגלה למעשה עד הסקר שלנו. הוא משלים יפה את המקורות הקדומים ומסביר אותם.
הסיור השני היה לבקעת הירדן ובית שאן. בראשונה ביקרנו באתר "כף הרגל" ('גילגל ארגמן') וניתנה סקירה מקיפה על הקשר למצריים ולתנ"ך. התגובות היו מעורבות: מהתלהבות ועד חוסר הבנה, בעיקר ע"י אלה שהכל היה חדש עבורם – העוסקים רק באגיפטולוגיה. בדרך חזרה נערך ביקור מקיף בחפירות בית שאן המקראית והרומית-ביזנטית.
התגובות הכלליות של משתתפי הקונגרס ראויות לציון ולחיוב רב. ראשית, היה טיפול בלתי רגיל בהם, כולל הסיורים (יצויינו עוד סיור וארוחה בקיסריה). שנית, הסיורים היו חידוש חשוב ומלהיב. כך שנתנו להם good time, כשכוונתנו לחשיפת המחקרים שלנו לא תמיד התממשה.
אבל בסך הכל היה הקונגרס אירוע חשוב ואפילו מרגש, וכבר כיום אנו מתחילים לחשוב על הקונגרס הבא. עוד ראוי לציין שהיו הרבה משתתפים שאינם אקדמאים, שבאו לשמוע וללמוד.

אדם זרטל







‏09 יוני 2009
מספרנו ה.ח.6

חוזר מים מס' 6 – יוני 2009


1. הוראת שעה להשקיית גינון בהתיישבות

כידוע, רשות המים מנסה מזה חודשים מספר להעביר תקנה בדבר הגבלת השקיה של גינון פרטי וציבורי.
לא נרחיב כאן על התוכנית אותה מבקשת רשות המים להשית על הרשויות העירוניות (להן כידוע אין הקצאות מים – להבדיל מהישובים החקלאים – להם מכסות מים לחקלאות ולבית); התוכנית המתגבשת באשר לישובים החקלאיים המתוכננים (מושבים, קיבוצים ומספר מושבות), מדברת על הגבלת ההשקיה ל-2 סוגי הגינון – ציבורי ופרטי – לפרק זמן של שעה בשבוע וזאת החל מיום 1.7.09 ועד 31.10.09. (התקנה טרם פורסמה). דרומה לקו הבצורת יהיה היתר השקיה לשעתיים בשבוע.
כפי שפרטנו בחוזרנו מאפריל ש.ז., גם כיום לא ברור כיצד מתכוונת רשות המים לאכוף את התקנה.
אנחנו סבורים שבשל המצוקה האמיתית, טוב יעשו האחראים לעניין בישובים, אם ינקטו בכל פעולות ההסברה הנדרשות ע"מ למנוע בזבוזים מיותרים. אנחנו נביא לידיעתכם את תוכן התקנה עם פרסומה.

2. "היטל בצורת"

כהמשך לסעיף הקודם, ובתיאום עם הממשלה – אישרה לפני שבוע ועדת שרים לחקיקה את "היטל הבצורת" שמשמעותו קנס כבד על כל צריכת מים לבית (כולל גינון) של כמות העולה על 4 מ"ק לאדם לחודש; תעריף הקנס הוא בגובה של 20 ₪ למ"ק בתוספת של תעריף ג' המקובל ברשויות (כיום בגובה 7.94 ₪/מ"ק) – דהיינו, הקנס יהיה בגובה 27.94 ₪/מ"ק!! ע"פ התוכנית אמורה התקנה להיכנס לתוקפה ברשויות העירוניות החל מיום 1.8.09 ובהתיישבות העובדת, החל מיום 1.1.2010; תוקף התקנה כפי שמופיע בחוק ההסדרים – 31.12.2010. עפ"י התוכנית חובת הגביה היא על ספק המים.
למיותר לציין ש"היטל הבצורת" במתכונתו הנוכחית מעורר התנגדות נרחבת – הן בשלטון המקומי, הן ב"מקורות" וכמובן אצלנו, נציגי ההתיישבות.
ע"מ להמחיש את היקף הבעיה בהתיישבות – להלן דוגמא למה ייתבע ישוב בן 500 נפשות:

המצב כיום:
הקצאה של 150 מ"ק לנפש X 500 תושבים X 2.94 ₪/מ"ק סה"כ הוצאה של 220,500 ₪.

במצב החדש:
4 מ"ק לנפש X 12 חודשים X 500 תושבים X 2.94 ₪/מ"ק = 70,560 ₪.
ועוד 102 מ"ק (48 – 150) X 500 תושבים X 27.94 = 1,424,940 ₪, ובסה"כ - 1,495,500 ₪!!.
(תחשיב זה נעשה תחת ההנחה שהצריכה הביתית נשארת ללא שינוי – 150 מ"ק לנפש).

בסיוע בלתי נילאה של אבו וילן, מזכ"ל ההתאחדות, הובהר ליו"ר רשות המים ואנשיו, שכל עוד אין הפרדת רשתות מלאה בישובים המתוכננים – לא ניתן להחיל את התוכנית על הישובים הללו.
זאת ועוד: במושבים בהם קיימת מנייה של מים על כל יח' דיור – היא קשורה גם לחלקה א' – החקלאית, וכל עוד אין הפרדה ברורה בין הבית לשטחים החקלאיים – אין כל אפשרות מעשית להשית את ההיטל.
יצויין עוד, שע"פ בדיקה ראשונית של א. ע. המים, עלות ממוצעת של התקנת מדי-מים והפרדת רשתות (כולל שיפוץ צנרת הכרחית) – עלותה לישוב חקלאי היא בסד"ג של 2.5-3.0 מלש"ח.

יש לנו יסוד להאמין שיו"ר רשות המים ואנשיו הבינו, ש"היטל הבצורת" במתכונת המוצעת, לא יוכל להיות מופעל בהתיישבות המתוכננת בלו"ז המתוכנן.




בעקבות ...

המחמאות שקיבל צוות המטבח בסיכום הרבע שנתי
(פורסם בשבוע שעבר, בפרוטוקל הנהלת הקהילה )

נאמר לנו, כי בעקבות כך שסיימנו יפה מאוד את שלושת החודשים הראשונים של השנה, יש הרבה מרמור בקרב חברים שחושבים שהרווחנו עליהם כסף.

מעניין, שבכל פעם שאומרים עלינו מילה טובה, יש כאלה שקופצים ורוצים את כספם בחזרה.
צר לנו לאכזב את אותם אנשים, אך הרווחים שלנו אינם מגיעים מכיסם. הם מגיעים בזכות עבודה קשה והרבה מוטיבציה של הצוות למכור אוכל החוצה, להביא תיירים והרבה מוסדניקים.
משם בא לנו הכסף הגדול. וחבל, שבמקום להגיד מילה טובה, רצים עם טענות למנהל הקהילה.

אנחנו מאחלים לעצמנו שרק נמשיך כך ונוכל להמשיך ולהיות מאוזנים ואף רווחיים.

קרן בשם צוות המטבח.









סיכום שבועות
מאת: חיים חננאל
כתיבת הסיכום נדחתה בשבוע עקב מחלה קלה של הכותב ועמכם הסליחה.

ארגון חג שבועות בקיבוץ עין שמר הוא אתגר קשה במיוחד ומייד נדון גם בהצלחה. מצד אחד הציפיות: חג שבועות הוא יום ההולדת לקיבוץ ומכאן ציפיה שעדיין קיימת לחגוג את חג הקיבוץ ביחד עם חג השבועות. מצד האחר, השבועות המסחרי ב"חצר הישנה" שואב אליו רבים מאוד מחברי הקיבוץ, חלקם מאלו שמחוברים יותר אל החג. דווקא קיום החג ברחבי החצר, יש בו יתרון גדול. התפאורה מוכנה, האווירה מאוד של שבועות, ההפנינג לילדים ארוז ומוכן בעטיפת מתנה. הטרקטורים שנאספים לטובת אירועי החצר עומדים לרשות הקיבוץ וצוות החצר משתף פעולה, למרות הלחץ הגדול (אותו אני מכיר היטב), ומטה שכם לטובת האירוע של הקיבוץ.

ונחזור שוב לציפיות. בעבר, היו חוגגים חגי שבועות גדולים ומפוארים בשדות הקיבוץ. ענפי הקיבוץ החקלאיים היו יוצאים מגדרם לקשט עגלות והחג ללא ספק היה של כולם. כיום האווירה אחרת. אינני אומר שפחות טובה. אני אומר אחרת. רכזי ענפים אינם יוצאים מגדרם, בלשון המעטה, להביא ביכורים. יש שיתוף פעולה מקומי, נחמד, חביב, עם רצון טוב, אך בקטן. כך יוצא שילדים שמחים ועליזים, עם זרים על הראש וטנא ביד, נהנים מפינות יצירה ואפיית לחמניות, מלטפים חיות, נפגשים עם העיזים הצעירות וההורים שמצלמים ללא הרף מאושרים אפילו יותר מהם. המבוגרים לעומת זאת שמתגעגעים לימי השבועות בשדות מבטאים באוזניי אכזבה. יחד עם זאת, הציפיה הלא ממומשת לחג קיבוץ כהלכתו שיתקיים במועדו.

קיום החג בערב החג אינו החלטה שלי כפי שכבר אמר לי מישהו, אלא פועל יוצא של קיום חג השבועות בחצר. ביום החג עצמו מסתובבים מאות אנשים עד שעות מאוחרות ורק בשעה שש בערב החצר מתרוקנת, מותירה מאחוריה הרבה אנשים תשושים כסאות פזורים לכלוך. אני לא רואה אפשרות לקיים בחצר אירוע לקיבוץ ביום החג אלא בערב החג.



השנה גם שינינו את סדר התכנית כדי להגיע למצב בו לא כולם עולים כאחד לחדר האוכל. אין ספק שהורגש שיפור, אך התורים היו ארוכים. ייתכן שלקראת השנה הבאה נקיים דיון- האם לקיים את האירוע בזמן הנוח לקיבוץ ולצפות מחדר האוכל להתארגן אחרת, או להזיז את האירוע לזמן אחר.
בישיבת הצוות שהתכנסה לסיכום החג הוסכם פה אחד שלקיום החג בחצר הישנה יתרונות רבים ולפני שאנחנו נכנסים לסאגה אכזרית מבחינתנו של לוגיסטיקה סבוכה בשדות הקיבוץ או בפארק הרכבת וויתור על ההפנינג לילדים, אנחנו ננסה בשנה הבאה ליצור מתכונת עדכנית יותר של טכס ביכורים וכרגיל, הכל תלוי בשיתוף הפעולה של הציבור.


את התודות נרכז הפעם באופן יותר קבוצתי.

ראשית לצוות שנרתם כמעט בדקה ה-90. למעשה, צוות שבועות הורכב מצוות חנוכה עם תוספות. אוריין גנדלמן שחשה במצוקה בגיוס אנשים התנדבה וזה אומר שאיתה תמיד לימור גרוסמן וישראל עזר. טלי חדוותי התגלתה כבעלת כושר אירגון משובח. טל ספקטור, בשקט ובחיוך נענה ללא היסוס לפנייתי לקחת חלק. תמי צמח, כדרכה עיצבה לוח מבשר לתפארת, ובמה יפהפיה ששימשה גם את ארועי החצר המסחריים ואבנר ארבל לקח פיקוד על שרשרת הטרקטורים ומבחינתנו עלה בדרגה ממג"ד למח"ט טרקטורים.
תודה גדולה לנהגי הטרקטורים שנענו לטלי חדוותי, למוסדניקים שעבדו בפינות השונות, לשחר זוהר-סל שלא נלחץ ממני יותר מדי, לצוות החצר הישנה על הסיוע, ולציבור שתרם, נהנה וסייע.
תודה למופיעים- נועם בורלס שכל הרעיון הנחמד של הצגת השיר כפירסומת למחלבה שלנו היה שלה, לאביעד שפירא על הליווי, לנעם גבע על הגיטרה, ולאמיתי ששון, אלוף הכניסות הדרמטיות, שאיכשהו תמיד מעלה את הרייטינג באותה הזדמנות.








ש ב ת ש ל ו ם !