חפש בעלונים קודמים

עלון 29 (12) (5891) יג' אלול תשע"ב 31.8.12


כנסו! כנסו! יש לנו שער חדש

ושוב אנחנו עומדים בפני שינוי מבורך ...
החל מהשבוע מתרגלים, מיד אחרי באר 36, לסובב את ההגה ימינה  לכביש הכניסה החדש ולשער הכניסה החדש שלנו.

ראשונות לברך ולומר "שהחיינו" הן עובדות המחסן והמכבסה.
פתאום – יש שקט. אפשר לשמוע את ציוץ הציפורים ואת קולות "הנפץ" של נפילת פירות הפיקוס:  פלמפ! פלמפ! 
אכן שידרוג באיכות החיים וסביבת העבודה שלהן.
איזה כייף! איזה יופי!

שותפים נוספים לשמחה - תושבי שכונת שפירא, שחוגגים את ביטחונם ואת בטחון הילדים החוצים את הכביש בדרכם הביתה.
פרטים על הסדרי שמירה מותאמים – בהמשך העלון
מזל טוב
                  לשלומית דקל
         להולדת הנכדים התאומים
          בנים לגלעד ולמירית
            ברכות חמות לדודים ולבני הדודים

"עין-שמר שלנו"

כהכנה ליום הגדול, יום הילד, אנו מזמינים את כולם ביום שבת הקרוב (1.9.2012) בשעה 10:00, מתחת לחדר האוכל, לבוא לקחת חלק בפרויקט "עין שמר שלנו", בו כל משפחה ומשתתף יקבלו קטע בד, שהוא חלק מיריעה גדולה מאוד, ובו ניתן יהיה ליצור כל דבר שיעלה ברוחכם וקשור באהבתכם לקיבוצינו. הרעיונות רבים: מקום או פינה, חג מסוים שנהניתם בו מאוד, זיכרון מיוחד או כל דבר שהדמיון לוקח אליו.

בשעה 11:00 נעבור למועדון לצפייה בסרט לכל המשפחה ונכרסם פופקורן. גם כיבוד מובטח!
צוות יום הילד

משמאל: פסל כלב מפלסטלינה
מעשה ידייה של אביגיל כץ- דגאי בת 7 בכיתה ב'

                   
יום הילד 2012 – החלה הספירה לאחור!

בעוד 8 ימים, שבת 8.9.12  נחוג כולנו את יום הילד           ב'טעם של פעם', כפי שחגגנו כשהיינו כולנו ילדים,             עם שלל מתקנים והפתעות כמיטב מסורת העבר.
בית עין שמר מזמין את כל בניו ובנותיו
לבוא לחגוג עמנו יום מיוחד זה עבור ילדינו.

עקב צפי למשתתפים רבים, אנו חוזרים ומבקשים לא להזמין אורחים נוספים שאינם בני או בנות קיבוץ וילדיהם!

וכמובן, כל מי שמוכן לקחת חלק ביום זה ולתרום מזמנו יכול לפנות
לתמנע דגאי או רנה גבע - האחראיות לשיבוץ התורנים למתקנים ודוכנים.

לוח הזמנים:
10:00 – הגעה לשטח האירוע והבאת דבר המאכל לפינת האוכל
10:00-12:00 – פעילות במתקנים
12:00-12:45 – ארוחת צהריים משותפת במסעדת "עין-שמר 85"
12:45-13:30 – "תירס חם" – הצגה לילדים
13:30-15:30 – המשך פעילות במתקנים
15:30 – סיום יום הילד ועזרה בפירוק  

תפריט:
על כל משפחה להביא דבר מאכל לארוחת הצהריים כמו פסטה, סלט, פשטידה וכדומה (לא קינוח!). בבואכם לשטח האירוע נא לתת את מרכולתכם
לאורלי ארליכמן, אוריין גנדלמן או נגה שורר - השפיות במסעדת     "עין שמר 85".                                   

קינוחים:
סבתות המוכנות להכין עוגות – יתקבלו בברכה רבה. הירשמו בלוח המודעות שבחדר האוכל.   

בשבוע הבא נחלק לתאי הכביסה את חולצות יום הילד.
אנו מבקשים שהילדים יגיעו ליום הילד לבושים בחולצות החגיגיות.

שיהיה יום מהנה ובעיקר כיף לכל ילדינו.
מחכים לראותכם!!!!
צוות יום הילד
יום הילד – חידוש מתקני השעשועים  

לפני שבועיים פרסמנו בעלון שאנו מזמינים חברים להתנדב ולסייע  בחידוש מתקני השעשועים לילדים. עבודות השיפוץ כבר החלו ורשימת המתנדבים,                            שנמצאת אצל גדעון מגן, עדיין לא מלאה ... מוזמנים לתת יד.

לצערנו, לא הצלחנו לאתר שני מתקנים אהובים שהיו מיועדים לשיפוץ:                                                                                             1. הקרוסלה אופקית (זאת עם ההגה הפנימי)                                         2. "הגלגל הענק" – קרוסלה הגדולה עם הכיסאות.

מי ראה מי שמע?  
נשמח לקבל מידע – כדי לחדש גם אותם.


עונג שבת // רעיה האולינג


כחברה המשתתפת בסבב התורניות בארוחות ערב שישי, רציתי להביא לידיעת הציבור את מה שאני רואה "מכאן", שאולי האוכלים הנהנים לא רואים "משם" .

מגיעה השעה 17:00 בערב שישי ואני מוצאת את עצמי יוצאת מהבית (לא תמיד בקלות...) לעמוד לשירות הצוות והחברים.

התורנות, גם אם היא בתשלום, איננה קלה ולא בטוח שמבחינה כספית עומדת בצפייה שלנו, התורנים, להגדיל קצת את ההכנסה. עם זאת, אני מבינה שעל פי כל החישובים – לא ניתן לשלם יותר.

ובכל זאת, כולנו רוצים שארוחת ערב שישי לא תיסגר ונוכל להמשיך להיפגש ולשבת ביחד.
כדי שזה יקרה חברים חייבים להבין, שאם לא נתרום ונתאמץ, כל אחד ממקומו הנוח, לא יהיה מי שיעשה את זה עבורנו.
אפשר לבוא בהרבה טענות לאחראים ולמנהלים, אבל העובדה היא שחברים המתאימים לכך, לא עומדים בתור להירשם ולהצטרף לחברים והעובדים שכבר מקיימים סבב תורניות ערב שישי.

לכן, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולהזמין עוד חברים, שמתאימים לעבודה מסוג זה, שיתנו ערב שישי אחד בחודש, ואם יהיו מספיק נרשמים אולי אפילו ניתן יהיה לרווח קצת את תכיפות התורנויות לפעם בשישה או שמונה שבועות. 
זה חשוב לנו? אז נזיז את עצמנו ובמקום לבוא בטענות לאחרים – נעשה את המאמץ הקטן הנדרש מאיתנו.



עניין לציבור

מכרז - רכבי קיבוץ
בעקבות צמצום צי הרכב והתמודדות עם הגרעון המצטבר בענף, החלטנו לידע את החברים על מכרז פנימי למכירת שני רכבים מצי הרכב שלנו.
הרכבים העומדים למכירה: מאזדה 41 ו- מאזדה 56

הרכבים מטופלים על ידי צוות המוסך שלנו ברמת תחזוקה הטובה  ביותר. כמו כן, המחיר כדאי עקב ירידת ערך בגין "רכב קיבוץ". חברים או חברות, בנים או בנות בעצמאות כלכלית וכל המעוניין –מוזמנים לקבל פרטים נוספים אצל:
רז במוסך בטלפון: 052-3795050
או אצל דני שורר – 052-8908905

למעבירי חשבונותיהם לבנקים המסחריים:
אין צורך להגיע לבנק כדי להפקיד מעטפות צ'קים.
גזבר הקיבוץ עומד לרשותכם, אם תרצו, כדי לבצע עבורכם הפקדות בכל הבנקים.
מעטפות הפקדה לכל הבנקים – אפשר לקבל אצלי.                                 יגאל קצנלנבוגן

תאום ציפיות: עלונים בספטמבר
ספטמבר חודש חגים. ראש השנה ויום כיפור נופלים השנה  באמצע השבוע.              לכן, לכל המעוניינים, רישמו לפניכם את תאריכי הופעת העלון:

עלון ראש השנה – 14.9.12 (חומר אפשר להעביר עד יום צהרי יום ד' 12.9.12).

עלון סוכות – 28.9.12 (חומר אפשר להעביר עד צהרי יום ג' 25.9.12 ערב יום כיפור).

וכן.  יהיה עלון גם בשבוע הבא – 7.9.12. בבקשה העבירו חומר עד צהרי יום ד' 5.9.12

למנויי סלקום בקיבוץ
בימים  אלו אנחנו מנהלים משא ומתן מואץ עם  חברת סלקום במטרה להחליף את ההסכם הנוכחי בהסכם חדש  התואם את מצב שוק הסלולאריים כיום.
הדיון הוא על עלות שיחות,, SMS  והיבטים  נוספים הנוגעים לתנאי התקשרות, שימוש וניתוק.
כאשר נקבל את טיוטת ההסכם, נפיץ אותו לחברים לעיון, כדי שתוכלו לבחור את החבילה המתאימה לכל אחד.                           יגאל קצנלנבוגן – בשם צוות המשא ומתן

כמה תזכורות לציבור הנהגים

1. לאחרונה גברה התופעה של השארת לכלוך וזבל ברכבי הקיבוץ.  
    אנו אנו חוזרים ומבקשים להתחשב בזולת, לשמור על ניקיון הרכב בו נסעתם   
    למען הנוחיות של כולנו.
2. אני מבקשת לא לכתוב בהערות לסדרן את סיבת הנסיעה/ ההזמנה מכיוון שאיני רואה    
    הערות אלו.
    בכל עניין ניתן לפנות אליי בטלפון / sms/ במייל (advabrown@gmail.com)             
    או במכתב בתא הדואר.
3. בעקבות מספר פניות לגבי החיוב עבור זמן הנסיעה שאתם רואים ב"נסיעות שלי" אני
    מבהירה - הזמנים שאתם רואים אינם מעודכנים לפי הזמן בו נסעתם, אלא נשארים
    מעודכנים לפי שעות ההזמנה שביצעתם.
    החיוב בפועל מתבצע לפי הנסיעה שביצעתם, והזמן האמיתי בו החזרתם את הרכב.

נסיעה בטוחה – ושימרו על הניקיון
אדווה בראון- סדרנית רכב.

יהודה ויינשטיין
7.9.93
ברטיקו דגן
8.9.87
שרה גולדמן
11.9.04
אברהם לוי
11.9.05
מיה סגולי
22.9.89
טובה גנדלסמן
25.9.01
אהרון לביא
29.9.65
רגינה שמי
29.9.77
סוניה איתן
29.9.91
בלנקה וילן
30.9.73
מרי סלמה
30.9.88
נר זיכרון ל:










על שינויים שהיו ואלה שיהיו // אורי שפירא

עוד מעט ועברה שנה מאז ההחלטה על שינוי אורחות חיים בעין שמר.  ברור שלא הכל חלק ולא הכל תואם לציפיות. לדעתי המהלך היה חשוב וטוב, גם אם לא פגע במטרה במאה אחוז.
עתה הזמן לעצור, לחשוב ולתקן את הדורש תיקון.  

היו שקראו לשינוי "התחדשות" ויש שקראו לו "הפרטה". לא משנה השם. מה שחשוב הוא המהות. וכאן יש לי השגות על השינוי שעשינו והצעות לשיפורים. רצינו להשיג מטרה אך לא הגדרנו אותה במדויק. אנסה לעשות זאת כאן.

להבנתי, המטרה הייתה לעצור את תהליכי הנסיגה שעבר קיבוצנו, כמו מרבית הקיבוצים, בנושאים  חשובים ביותר: עליה מתמדת בגיל הממוצע של החברים כתוצאה מעזיבת צעירים; ירידת המוטיבציה של החברים לקחת על עצמם תפקידים מרכזיים והתוצאה – יותר ויותר כוחות ניהוליים הבאים מחוץ לקיבוץ; שבירת ההחלטות שהביאו ליותר ויותר הסכמים אישיים עם חברים שלקחו את החוק לידיהם ועוד ועוד...

נדמה לי שהיה מוסכם על כולנו שאסור לשקוט על השמרים ויש לעשות שינויים כאלו או אחרים. ברוב קולות החלטנו על הדרך של העברת האחריות  מהקהילה אל הפרט. ובגדול – לאפשר לחבר בחירה והעדפה בין אפשרויות שונות. ירצה – יעבוד יותר ויגדיל את הכנסתו. ירצה יעבוד פחות ויוותר על הנאות חיים תמורת זמן פנוי לעסוק בתחביביו. ירצה ילבש בגדים יקרים ואם הוא פחות גנדרן יצא לבילויים או לטיולים בחו"ל. האמצעי העיקרי להשגת המטרה הוא קישור בין  תרומת הפרט (או המשפחה)  לבין התמורה שהוא מקבל. בקיצור – הפרטת ההכנסות וההוצאות של כל יחידת נהנים.

מכאן – ההפרטה אינה מטרה. ההפרטה היא אמצעי. הטלנו על עצמנו גבולות להפרטה שהן שמירה על עזרה הדדית  והבטחת  בטחון סוציאלי. וכאן נכשלנו פה ושם. אנסה להבדיל בגדול מה, לדעתי, יש להפריט ומה לא.
יש להפריט את אותם תחומים שמטרתם להגדיל את אפשרויות החופש והבחירה של החבר.

מאידך, יש שתי קבוצות של הוצאות אותן אין להפריט:
1.      פריטים שהם אישיים או משפחתיים אך אינם בשליטת הפרט. דוגמא -  בריאות. הבריאות היא אישית אך לא אנו קובעים אם נהיה בריאים. איזה מוטיבציה יש לחבר שיש לו הרבה הוצאות בריאות ומטילים הוצאות אלו עליו? האם יתאמץ להיות יותר בריא? כיצד?                                                 דוגמא אחרת: הוצאות חינוך. רוב הוצאות החינוך מוטלות על המשפחה. אך בהיותנו חברה סגורה ורצוננו לשמור על הזדמנויות שוות לילדינו האם איננו חייבים להגביל את רמת ההוצאות של החינוך? האם הדרישה של צדק חברתי טובה לחוצות ישראל אך לא מחייבת את הקיבוץ?

2.      צריכה ציבורית: נוי, בטחון, מנהלה וכ"ו. יתכן שחלק מאתנו ירצה להקטין צריכה זאת כי היא מכבידה על כיסו של הפרט.  אך כחברה אנו בוחרים, בצורה דמוקרטית, באיזו איכות חיים נרצה לחיות. לא נשאיר לפרט להחליט בנושאים אלה.

לכאורה כל מה שכתבתי כאן הוא ברור כשמש. כתבתי רשימה קצרה זאת רק כדי להזכיר לעצמנו שעוד מעט עברה שנה וחשוב לתקן עתה עיוותים. לא ברור לי עדיין הנוהל של הגשת הצעות לשינויים.


אני פונה למוסדות לפרסם ברבים ולבקש חברים להביא הצעותיהם. אין הכוונה להתחיל את כל הדיונים מחדש אך בהחלט יש מה לתקן לטובת כולנו. אין צורך לעשות הכל במהלך אחד.   אחרי התיקון הראשון יבואו נוספים.  

האם לציבור אין זכות לדעת                                             על מה יוצא הכסף של תקציב הקהילה?

כידוע, אחרי שהתחיל השינוי, תקציב הקהילה מבוסס על תשלומי המיסים שאנחנו  ציבור החברים משלם. אם כך, למה שלא נביע את עמדתנו על השימוש שנעשה בכסף זה?  

במהלך התקופה, מאז נכנסנו לשינוי, יש הרגשה שדווקא ממלאי התפקידים המופקדים על כספי ציבור ותקציבי הקהילה, לא לגמרי הפנימו את משמעות המעבר הזה ואת הרגישות שיש בציבור לשימוש הנעשה בכספי המיסים שהוא משלם. כמו, למשל, מימון לימודי ניהול קהילה לשני חברים שמיד מעלה את השאלה – האם לא הוחלט בחוברת השינוי על הפסקת מימון לימודים לחברים? אם כן, איך זה שדווקא ממלאי התפקידים והנהלת הקהילה הם הראשונים להפר החלטה בתחום ההשכלה הגבוה?

מדי פעם נפוצות שמועות בקיבוץ על האופן בו מחולקים או ניתנים כספים מתקציב הקהילה לחברים ולמשפחות. חלק מהמידע גלוי ואפילו מתפרסם (כמו המידע הנ"ל) וחלק מהמידע עובר מפה לאוזן בטענה שזהו עניין אישי. בכל מקרה מדובר בחלוקה שמעלה שאלות ותמיהות למי

מחולק, כמה מחולק ולפי איזה קריטריונים?

וכמובן שאלת השאלות: האם יש לנו, משלמי המיסים, זכות לדעת ולהשפיע ולא רק להיות מיודעים בדיעבד או באמצעות שמועות?

ישנה תחושה בקרב ציבור רחב של חברים, שנוצר יותר ויותר אי אמון בדרך שבה ההנהלה מקבלת  את החלטותיה. דרושה שקיפות אמיתית.

ובכלל, אם לקהילה יש כסף לכל מיני תשלומים לא ברורים אולי כדאי להתחיל לחשוב ברצינות על הורדת עול המיסים הרובץ על כתפי החברים כולם. אנחנו מתקרבים לשנה מיום ההצבעה ששינתה את אורחות חיינו.

אז באמת כדאי לציבור להתעורר ולהתחיל להיות יותר מעורב, להביע עמדה ולקחת יותר אחריות אמיתית על האופן שבו נעשה שימוש בכספינו האישיים. חברים תשמיעו יותר את קולכם! די להירדם בשמירה!!                                                                 
                   (שמות הכותבים – במערכת)



תגובת יוסי בוריס:
תקציב הקהילה כידוע נקבע בשיחת קיבוץ – ודו"ח לגבי הוצאתו נמסר כל חציון. החלטות שוטפות מתקבלות על ידי הוועדות וממלאי התפקידים, על פי תקנונים ושיקול דעת. בשביל זה בוחרים אותם.
השואלים מתלוננים על אי שקיפות (ובאותה הזדמנות מסתירים את שמם – איזה יופי), אבל כל החלטות הנהלת קהילה מפורסמת בעלון, אז כנראה שהבעיה היא לא המידע אלא הרצון של החברים להחליט בעצמם. אני מזמין את כל מי שרוצה לקחת חלק בהחלטות השוטפות להתנדב ולהיבחר לתפקיד - ויקבל מיד את הזכות להחליט ואת הזכות לחטוף על הראש בעלון, שזה כידוע הבונוס העיקרי של ממלאי תפקידים בעין שמר.

בקיצור, לכותבים אין הרבה עובדות אבל יש להם הרבה רגשות, אז כדי לפזר קצת את הכעס והמירמור, ולכבוד ראש השנה הבא עלינו לטובה, היינו שמחים להזכיר דווקא את הישגי הקהילה בשנה זו (חלקם חיכו שנים רבות למימוש), כמו התקנת דודי השמש ומדי המים, סיום בניית הדירות החדשות, המעבר החלק לשינוי, היציאה לבנקים, התנעת תהליך הקליטה והשיוך, ותוך כדי כך – שמירה על תקציב מאוזן. סיבות טובות להגיד בלב שלם: חג שמח!

מבצע "שנות טובות" חוזר בגדול
לאור ההצלחה לפני שנה – אנחנו חוזרים עם מבצע שנות טובות עין שמר!
הרעיון: לברך ולהתברך, לאחל ולהתנצל, לשמח, לאהוב ולפרגן – בינינו לבין עצמנו.

הביצוע: מאות כרטיסי ברכה "תוצרת עין שמר" מוכנים ועומדים לרשותכם. אתם מוזמנים לקחת ולכתוב ברכות אישיות לכוווולם: חברים חדשים, חברים ישנים, בני משפחה, ממלאי תפקידים, שותפים לעבודה, קרובים ורחוקים – תחשבו כמה כל אלה ישמחו לקבל את ברכתכם לחג!
ואיפה הברכות?
לקראת החג הברכות ימוינו ויחולקו על ידי ילדי הקיבוץ לחדרי החברים, בצירוף שי קטן לראש השנה.
קופסאות עם כרטיסי ברכה יעמדו לרשותכם ביום שישי 7.9 בחדר האוכל וביום הילד – בדוכן מיוחד. אפשר גם להביא ברכות מהבית ולשים בתיבת הדואר שלנו. "דואר ברכות עין שמר" ישמח להעביר את כל הברכות ליעדן.
שנה טובה!  
הצוות המארגן

שאילתא // שמעון בן פורת: האם מס איזון מחושב בדמי הבראה שקבלנו החודש? 

תשובתא: קודם כל תודה על החידוש המרענן - שאילתא עם שם הכותב.                                       
                     שמעון אתה גדול אך יחד עם זאת צר לי לאכזב. ההבראה היא חלק מהכנסה ולכן
                     היא  חלק מהמיסים שמס האיזון כלול בו.                                           עידן יגודה
  
רק בר-יאות
המדור של ד"ר נגב בר

אם  באתם למרפאה בשבועות האחרונים בשל כאבי גב, צוואר תפוס או כאב בגפיים, וקיוויתם לקבל את הטיפול הרגיל בתרופות משככות כאבים, הפנייה לצילום ו/או אורטופד או אפילו רק הבטחה כי זה לא "משהו מסוכן" וזה בטח יעבור תוך מס' ימים, אני מניח כי  הופתעתם  לגלות כי הכדורים נוגדי הדלקת הוחלפו במחטי דיקור; ההפניה לצילומים ואורטופד הומרה להמלצה חמה לתרגילי הרפיה ומסג' ובמקרים אחדים אף ניתן טיפול בחבישה צבעונית המוכרת יותר מרגלי הספורטאים במסכי הטלביזיה באולימפיאדה.

לא. לא הפכתי לרופא המטפל ברפואה משלימה, וגם לא קיבלתי הסמכה כפיזיותרפיסט או כ"מטפל אלטרנטיבי". שינויים אלו בגישה הטיפולית שלי לכאבים, הם תולדה של קורס בו השתתפתי בשנה האחרונה ברפואת שריר ושלד ובמסגרתו קיבלתי הסמכה לטפל בטכניקת "דיקור יבש" ובטכניקת Kinesio Taping.

טכניקות טיפול אלו הינן חלק אינטגראלי מהרפואה המערבית ונסמכות על שיטות מחקר מקובלות ברפואה המערבית. עם זאת, לרוב רופאי המשפחה, רופאי הכאב והרופאים האורטופדים, יש, עדיין,  מודעות נמוכה לשיטות טיפול אלו.

על מנת לתת מעט רקע על כאבי שריר ושלד ועל טכניקות טיפול אלו אני מביא לפניכם  הסבר קצר על תסמונת הכאב המיו-פסציאלי, שנלקח ברובו מאתר החברה הישראלית לרפואת שריר ושלד.     http://www.ismm.org.il/apage/72031.php 

מהי תסמונת כאב מיו-פסציאלי (Myofascial Pain Syndrome)?
זוהי תסמונת כאב הנובעת מכאב שמקורו בשריר או שרירים והמעטפות שלהם. הרגישות מופיעה מעל לנקודות בשריר המכונות "נקודות טריגר" (Trigger Points) או "נקודות הֶדֶק" בעברית.

כאב מיו-פסציאלי הוא הכאב השכיח ביותר ממנו סובלים רוב המטופלים - כולנו מרגישים אותו,  ובדרך כלל נאמר שהגב ו/או הצוואר נתפסו (לעתים מדובר גם בשרירי הגפיים). השרירים מכווצים,  פחות חזקים ורגישים. בדרך כלל יש הקרנה של הכאב ולעתים אף לאזורים מרוחקים מן השריר עצמו.


הסיבות לכאב מיו-פסציאלי מגוונות ויכולות לנבוע ממתח שרירים כרוני, פגיעה שרירית, עומסים בלתי תקינים על מערכת השלד, מתח נפשי, וכמובן העצבים היוצאים מחוט השדרה. לדוגמא: חולים יכולים לסבול מכאב בגפיים והדבר נובע ממתח שרירי או קיצור שרירי, כשהבעיה הראשונית יכולה להיות בעמוד השדרה ו/או גם בשרירים המעורבים.

חשוב לציין כי מקור הכאב, אינו דווקא בשריר הנמצא בסמוך למקור הכאב עצמו. לעיתים השריר המקוצר, בו נמצא את נקודת ההדק הרגישה מאוד בבדיקה, נמצא די מרוחק מהמקום בו אנו חשים את הכאב.
בתמונה מס. 1 ניתן לראות כי נקודת הדק בשריר הנמצא סמוך לעכוז, גורמת לכאב לאורך כל הירך השוק ואף ליד הקרסול. בתמונה מס. 2 צוואר תפוס המתבטא בנקודת הדק בשריר הספיניוס קפיטיס הצווארי, יכולה להתבטא  בכאביי ראש בקודקוד  או דווקא  ליד העין.

 (המעוניינים להתרשם ממפות כאב אלו ואחרות ולנסות להבין בעצמכם את מקורות הכאב והתחושות, ניתן להיכנס לאתר הבא: http://www.triggerpoints.net )

איך נעשה האבחון והטיפול?
האבחון נעשה באופן קליני וללא בדיקה כגון צילום או CT, שיכולה לאשר או לשלול את הבעיה.
רק בדיקתו הקלינית היסודית של הרופא, המבוססת על עקרונות אנטומיים ואיתור המבנים המעורבים.
עיקר הטיפול מתבסס על טכניקה טיפולית הנקראת דיקור יבש (Dry Needling) או "גירוי תוך שרירי" (Intramuscular Stimulation). זוהי טכניקה אשר פותחה ושוכללה בעשורים האחרונים, בה מוחדרות מחטי דיקור זעירות לשרירים המעורבים תוך גירוי של השריר. גירוי זה גורם להפעלה מחדש של השרירי - מעיןreset  של המערכת. הטיפולים הינם קצרים, ממוקדים, ולעתים כבר לאחר טיפול אחד ישנה חזרה לטווחי תנועה מקוריים, כשהכאב בדרך כלל נסוג בימים הראשונים שלאחר הטיפול.

האם מדובר באקופונקטורה - "דיקור סיני"?
אופן החדרת המחט מוכר מזה אלפי שנים בעולם הרפואה הסינית המסורתית. עם זאת יש הבדלים מהותיים.
טכניקת הדיקור היבש משמשת לדיקורן של נקודות טריגר אשר מופו ונחקרו על פי מידות וסטנדרטים של עולם הרפואה המערבית. החדרת המחטים נעשית בהתאם לנקודות טריגר אצל כל אחת ואחד, ונקודות אלו עשויות להשתנות מאדם לאדם בהתאם למצבו/ה.
  
למה לצפות לאחר הדיקור?
הדיקור מתבצע במחטים דקיקות א-טראומטיות (שאינן פוצעות את הרקמה), סטריליות, חד-פעמיות. החדירה לעור, בדרך כלל,  אינה כואבת. אך בחדירה לנקודת הדק יחוש המטופל את הכאב עליו התלונן, המלווה בהקרנה האופיינית, אך בדרך כלל ברמה עמומה יותר. התחושה יכולה להישאר למשך יום-יומיים ולפעמים אף להתעצם קלות, אך לרוב הכאב חולף לחלוטין במהירות והתלונות אתן הגיע המטופל משתפרות, לעתים, עד לכדי היעלמותן, לצד שיפור ניכר בטווחי התנועה שנצפה כבר בסיום הטיפול.

האם יש סכנות?
הטיפול בטוח, אם נעשה על ידי קלינאים ורופאים שהוכשרו לכך. בכל זאת, קיימים סיכונים קלים, במיוחד בטיפול באזור הריאות, ואם המטופל סובל מתופעות לא מוכרות אחרי טיפול, ובמיוחד קוצר נשימה, עליו לחזור למטפל או לקבל עזרה רפואית.

באלו כאבים ניתן לטפל בשיטה זו?
טיפול בכאב מיו-פסציאלי יכול לטפל במגוון גדול של מצבים הקשורים למתח שרירי, במגוון תחומי רפואה. בין המצבים המטופלים: כאב ראש, צוואר וגב, צליפת שוט, כאב באזור האגן, כיס השתן ואברי המעי, תסמונת המעי הרגיז ותסמונות "אורתופדיות", כגון תעלת שורש כף היד, אצבע הדק, מרפק טניסאי, כאב בעקב ("דרבן") ועוד רבים אחרים

על טכניקת הטיפול ב Kinesio Taping ,  אנסה להרחיב באחד המדורים בחודשים הקרובים.
שנה טובה ונטולת כאבים
נגב 

אלו"ט פרדס חנה מייצר מחימר  כלי הגשה מתוצרת עצמית. העבודות נמצאות למכירה בבית של אלו"ט (שליד "מבואות עירון").
חברים מוזמנים לרכוש ממגוון הכלים וגם לזכות במצוות התרומה.                                               עדינה כפיר


הזמנה מ"מקום של יוגה"
מורות המקום מזמינות אתכם להצטרף לשיעורי יוגה ופילאטיס איכותיים ומותאמים לכל אחד.
   הני - ימי א' ו-ד' בשעה 19:00
   רותי - ימי ב' ו-ה' בשעה 19:30, ימי ו' בשעה 7:00    
   חני - ימי ג' בשעה 18:30
   אריאלה - ימי ו' בשעה 8:45
  מיכל (פילאטיס) - ימי ב' ו-ה' בשעה 18:00
שיעורי היוגה הם במגוון סגנונות ודגשים - אשמח לייעץ על איזה שיעור מתאים לך.

לפרטים נוספים - www.isyoga.co.il/sites/honi

"פתח לנו שער"


בשעה טובה ומוצלחת עברנו לכניסה החדשה של קיבוץ עין שמר.
כמו כן, להשלמת המיזם, בסוף שבוע שעבר הוצבו שלטים חדשים מחוץ לעין שמר ובתוך הקיבוץ, אשר מורים לבאים את מבוקשם.

להלן החלטות שהתקבלו בהנהלת הקהילה לאחר דיון עם רועי פרילינג ומנו אלון, לאור המעבר לכניסה החדשה:

השער החדש מדרום - שער כניסה ראשי לקיבוץ עין שמר.
בשעות היום השער פתוח, ללא שומר.
החל משעה 19:00 תורנות שמירה על פי הרשימה.
בימים חמישי, שישי ושבת החל משעה 21:30 (או עם פתיחת הגוס פאב)
תבוצע השמירה על ידי שומר של הגוס.
לקוחות הפאב "של אשר" לא יורשו להיכנס משער זה.

השער המערבי ליד חצר הראשונים
השער סגור בכל שעות היממה.
מורשים להיכנס דרך השער המערבי – רכבי ביטחון, מבקרי החצר, חברי קיבוץ (באמצעות כפתור או צלצול טלפוני)
החל משעה 21:00 שומר של ה"פאב של אשר" יכניס את מבקרי הפאב דרך השער להולכי רגל. בתום  השמירה יינעל שער זה.

רועי, מנו ויוסי