חפש בעלונים קודמים

עלון 33 (2013) (5936) ז חשון תשע"ד


 יום אחד באה לעיר קטנה
סבתא זקנה, זקנה, זקנה...
לא הביאה סל,
לא מזוודה עם בגדים,
רק זוג מסרגות ומקל נדודים

עברה בעיר, לא מצאה דירה,
אז ישבה בשדה על אבן קרה
וסרגה לעצמה נעלי בית יפות
בשביל רגליה העייפות...

(מתוך: סבתא סורגת, אורי אורלב)



 
זה אצלנו בקיבוץ, ממש כאן
הדרן              
שיחת בוקר עם אנשים מקסימים שיוצרים ונהנים // עינת תומר
עובדי הדרן הם : תרצה צפניה, יהודית זרטל, שמחה אלון, לאה מרקם, פרידה אבלגון,  פינו כהן, עליזה לוי, איה מלומן, לאה שוורץ, רותי עמל ונורית משיח. עובדת סמויה אך חשובה ביותר היא חנה דנון שרוקמת בבית ומביאה להדרן.
המקום: בית ילדים לשעבר, מואר, אסתטי, בכניסה מתגלה למבקר חנות מוצרים יפים, יפים.
מה מייצרים בהדרן? כריות רקומות יפיפיות, נחשי מגן למיטה, שמיכות טלאים רקומות לתינוקות,  נעלי בית לתינוקות ופעוטות, אפודות צמר וכובעי בד, בובות בד, קיפודים למשחק ולעצירת דלת, ציורי פסיפס וזכוכית כשלטים לבית ולקישוט, שטיחי רצפה מסוגים שונים, מדי זמן יש גם סינרי הנקה, מתלים לעגלת תינוק ועוד דברים עשויים בטוב טעם ובמחירים שווים לכל נפש.
אתם אוהבים לבוא להדרן?                                                  יהודית זרטל: אני מאוד אוהבת. בראש ובראשונה יש פה חיי חברה, אני נפגשת עם אנשים. מספרים זיכרונות ודברים נחמדים שקרו בקיבוץ פעם והיום, יש אווירה טובה, אנחנו משוחחים על נושאים שונים שקורים בקיבוץ. ולא תמיד כל-כך מבינים מה קורה בקיבוץ, כמו כולם.
שמחה אלון: נחמד לי פה. אנחנו באים להחליף דעות, לספר חדשות, לעשות עבודה נחמדה.   גם נכדתי התינוקת רעות, מתלווה אלי לכאן בזמן שהגר הולכת לעבודה. אנחנו מוכרים הרבה וזה עושה לי טוב. אני בעיקר סורגת נעלי בית וגם גוזרת בדים להכנת שמיכות ונחשי בד.
עליזה לוי: עבדתי פה  10 שנים ושמחתי לחזור אחרי שלאחרונה נעדרתי למספר חודשים בגלל מחלה. כשחזרתי קיבלו אותי יפה מאוד. אני סורגת, זה מפעיל לי את היד וזה חשוב. בנוסף, אני נהנית מהחברה ומהשיחות.
פינו כהן: אני כבר 4 שנים כאן ונהנה. למדתי לעשות פה הרבה דברים שלא עסקתי בהם מעולם, ומתברר שאני נהנה לעשות את הדברים האלה. אני רואה את התוצר של עבודותיי וזה משמח אותי.  רוב חיי הייתי חקלאי, עבדתי במטעי עצי פרי, אחר כך עברתי לתעשייה ל-10 שנים, משם למגנטים ולכאן.  בעיקר אני נהנה מהעבודה בפסיפס.
פרידה אבלגון: אני הכי ותיקה פה, כבר -27 שנים. עד שהגעתי לכאן עבדתי במטבח כעשרים שנה. שרהל'ה סיטנר שהקימה את הדרן לפני 28 שנים  גייסה אותי לעבוד אתה. את עבודת מלאכת היד למדתי באופן עצמאי.
לאה מרקם: הגעתי לכאן לא מזמן ממחסן הבגדים ואני אוהבת לבוא לכאן. מאוד נעים לי לפגוש את האנשים, יש לי בשביל מה לקום בבוקר. יש כאן  עבודת צוות  וכל אחד תורם את חלקו. יש פה גם החלטה, לא לרכל אחת על השנייה ובכלל על חברים אחרים.
תרנגול בלול                                                                  נורית משיח: פינו הוא הגבר היחיד כאן וגם העובד המצטיין, מוכן להתנסות במגוון עבודות והוא אפילו יותר מדי חרוץ. בנוסף הוא מעדכן אותנו כל יום בשעה עשר במה שקורה בתוכנית של רזי ברקאי.
רק עבודת צוות                                                              יהודית זרטל: כל אחד תורם את חלקו . לדוגמא, בהכנת נחשים למיטת תינוק: פרידה מציירת את הדוגמא לרקמה ולחלקים השונים, לאה מגהצת,  שמחה  גוזרת,  חנהל'ה רוקמת  בשילוב צבעים מחייה נפש,  תרצה תופרת, לאה ממלאה הנחש,  אני תופרת את הגימור, פרידה מרכיבה את הראש לגוף ולאה מברישה אותו משאריות החוטים. זו עבודת צוות.
איפה למדתן לסרוג?                                                                       
עליזה לוי: למדתי לסרוג כילדה במצריים, בבית הספר היה לנו שיעור אומנות ושם למדתי כבר מגיל 12.                                                                                          
שמחה אלון: למדתי לסרוג כילדה בגיל 8, בעירק. אמי לימדה אותי. תקופה מסוימת גם עבדתי במכונת סריגה, כשעוד היו מכינים לכל ילד אפודה וסוודר מהקיבוץ. הסריגה הראשונה שלי הייתה סוודר ירוק לעלי לפני החתונה שלנו, שהתקיימה בחורף  והוא עדיין קיים.
איך אתם מרגישים כשקונים משהו שהכנתם?
פה אחד: כשקונים אנחנו מרגישים סיפוק גדול.
קרה שנקשרתם לפריט שהכנתם והיה לכם קשה להיפרד ממנו?           שמחה: היה פעם זוג נעלי בית שהיה לי קשה להיפרד ממנו. ויש כאן גם ראי מקושט שאיננו מוכרים ועוד דברים שקשה לפעמים להיפרד  מהם.
ואיך המכירות?                                                               אנחנו מוכרים בסדר. יש ביקוש רב לכריות, שהן גם יפות מאוד וגם זולות מאוד. הנחשים שלנו בכל בתי הילדים, ולאחרונה הגיעו גם לילדי שפיים. השמיכות מאוד מבוקשות, לא רק בעין שמר ומי שקונה פעם אחת - מתמיד. לאחרונה אנחנו לא מספיקים לייצר את ההזמנות לשלטי הפסיפס,  אבל בכללי יש מין איזון והכמויות מתאימות ליכולת הייצור שלנו. אנחנו עובדים לאט. התחרות בשוק מאוד קשה יש מוצרים סיניים מאוד זולים ויפים, וזה מחייב אותנו להיות ייחודיים ולמחזר חומרים אם אפשר.   
 זו ההזדמנות שלנו לבקש עזרה בליקוט דברים שכבר אינכם זקוקים להם:
1.      צלחות וספלים
2.      בדי כותנה. משמלות או מצעים
3.      צמר ומסרגות, חוטי רקמה
 את כל זה אתם יכולים להשאיר ליד הדלת של הדרן, או בתא 135 במחסן הבגדים.                 
אם את/אתה יודעים ואוהבים לרקום, אבל אין לכם למי ולמה – תוכלו לקבל אצלנו בד עם דוגמא ולרקום עבורנו.                                                                                                         
איה מלומן: אני רוצה לאחל לעובדי הדרן המשך הנאה מהיצירה וחברותא טובה.
ומי שרוצה לבקר או לקנות – מוזמן.


יש סבתא סורגת בעיר לא נודעת
ומסרגות זריזות וטובות,
אבל יותר מכל היא יודעת
איך לחמם לבבות
מתוך: מסרגות הפלא של סבתא, עינת א' שמשוני
הודעות ושונות
קפה של בוקר
 לאחר סגירת ארוחת הבוקר התעורר צורך במפגש רעים "על כוס קפה"
החל משבוע הבא, 14.10.13בימים שני ורביעי מ 8:30 עד 9:30 נפגשים  במועדון לחבר לקפה ועוגה. המעוניינים יכולים להביא איתם את ארוחת הבוקר.
להתראות,
אוריין גנדלמן
הודעה ממרפאת השיניים
התחילה לעבוד אצלנו שיננית חדשה בשם עינת הדס-ילין, נשואה ואימא לשלושה בנים, מקיבוץ גן שמואל, שיוצאת כעת עם משפחתה לשנת חופש לתלמי אלעזר. עינת תעבוד אצלנו פעם בשבוע בימי שלישי ושישי לסרוגין. בימי שלישי בין השעות 13:00-18:00 ובימי שישי בין השעות 8:00-13:00. עינת תעבוד בנוסף לחגית השיננית שממשיכה כרגיל ועובדת אצלנו בימי שני ורביעי בין השעות 8:00-12:00. עינת עבדה כ-30 שנים במרפאת השיניים בגן שמואל ובמרפאת שיניים פרטית בזיכרון יעקב כשיננית. עינת מסורה מאוד לעבודתה, אוהבת את המקצוע ונותנת למטופליה יחס מסור ומקצועי. בהצלחה לעינת

הודעה מבית דורות                                              
לחברים שלום,  
כפי שראיתם, התחלנו סוף סוף בביצוע עבודות הגן על יד בית דורות. עקב אילוצים כספיים לא נוכל לבנות כביש מעבר לשכונת הקוטג'ים כמו שהיה מתבקש ונשאיר דרך עפר שעליה ניתן יהיה להגיע לקוטג'ים אם אין ברירה. אני מבקשת בכל לשון של בקשה לנסוע אך ורק על הדרך המיועדת ובכך להימנע מפגיעה בשטח המגונן, הדשא והשיחים.                                         תודה, קרן משיח

לחברים שלום,                                                                                                                     אני מבקש להתנצל בפני רותי דגאי, על ששמה נשמט בטעות בעלון הקודם, ולהודות לה על העזרה הרבה שקיבלנו ממנה עת השקיעה מזמנה הפנוי שעות רבות בהתנדבות מלאה, ועזרה לנו בנושא משכורות עובדי החוץ, בזמן חופשת הלידה של הגר.
תודה וסליחה, גיל עמל

שיחת קיבוץ הקרובה תתקיים ביום שני בתאריך -  21/10/13
בשעה 20:30 במועדון לחבר
ועוד קצת מיום הילד, סיכומים ותודות


יום הילד של פעם הצליח בזכות...

רבים וטובים, על טהרת ההתנדבות מקומית. ואלו מקצתם:
תודה מעומק הלב לחברי הצוות שטרחו לילות כימים להכין יום מושקע, מגוון וכייפי בסגנון של פעם:
·        תמנע דגאי, שדאגה בחריצות רבה לשיבוץ המורכב מאוד, של התורנים, לתחנות השונות.
·        אוריין גנדלמן, שידה בכל, דאגה לנו לארוחת מלכים במסעדת יום הילד-אוכל, כלים, סידור וכדומה.
·        לימור גרוסמן שדאגה שלא נחרוג מתקציבנו, עד כמה שניתן ועוד ועוד...
·        ישראל עזר, שגם השנה דאג לנו לחולצות יום הילד מקסימות הודות לתרומתם האדיבה של בעלי "ביגוד"-אופיר בן-אברהם וקובי רחמני .
·        רנה גבע, שיחד עם איריס ארבל, רוני גלעד, עידית עזר וטל אייזן הפיקו, ביימו ויצרו לנו את "בארץ סין", הצגה ברמה גבוהה מאוד, מושקעת, מקורית, ששיתפה ילדים, חברים רבים ואת הקהל. ההצגה הקסימה את כולנו והותירה חותם של סקרנות-מה יכין לנו צוות זה בשנה הבאה...
·        חן שוורץ, שהגה את הרעיון לרומם את רוחם של ילדינו בעזרת מיכלזון ודאג להבאתו לשטח יחד עם שרשרת מיכלי האבוקדו.
·        לילך גרנדיר, ששרטטה, בכישרון רב, את מפת השטח של יום הילד.
·        זוהר משיח, בעלת ידי הזהב, שאיירה את מפת השטח וציירה את ההדפס על החולצות.
·        אדווה בראון, שהכינה את השלטים הגדולים והמרהיבים ליד כל תחנת הפעלה.
נציין לטובה את כל התורנים הנפלאים, הורים וסבים, שטרחו ובאו בזמן ונרתמו במרץ להנעים לילדינו זמן איכות וכיף. תודה לכל הסבתות שהמתיקו לילדינו את יום הילד באפותן עוגות נפלאות. ונודה גם כן לתורני הפירוק שלא חסכו זמן והשקעה עד שהשטח חזר לקדמותו:
עומר גבע, שנרתם בחפץ לב ובמסירות מעוררת הערכה רבה למלאכת הבנייה של מתקנים רבים ובפירוק נשאר אחרון עד שדלת מחסן החגים ננעלה בסיום האירוע.
חן חדוותי ואורי תומר שסייעו בחיסול, קיפול וסידור בחריצות רבה בכדי להביא את השטח לקדמותו. ורבים נוספים...
ותודה רבה לכל מי שנתן כתף ושמו הושמט בטעות...
התכוונו ליצור יום חג לקהילת קיבוצנו, לאחד שורות וליצור משהו מקורי. אהבת עין-שמר, היצירה המקומית, חדוות היצירה ורוח ההתנדבות הן אלה שהפיחו שמחה וחיוך של הנאה על פני כולנו וממנה אנו שואבים את הסיפוק והכוח ליצור יום שכזה זו השנה השנייה.
נתראה ביום הילד בשנה הבאה...
אמיר תומר

ארץ סין
סיכום הצגת יום הילד

הכל התחיל, כמובן, באשמתו של אמיר תומר, הבלתי נלאה, שכבר בשנה שעברה אמר: " ואל תשכחו שגם בשנה הבאה עושים יום ילד בטעם של פעם..."
כך שנקראנו לדגל. התחלנו לחשוב איזו הצגה כדאי הפעם לעשות, ותמנע דגאי ששמעה אותנו הציעה סיפור שיש לה על דיסק ישן נושן בהקראתו המלבבת של חיים יבין , בארץ סין גר צ'ן-סו-לין.
אחת מאתנו נדלקה על הרעיון, השנייה זרמה. וכך מצאנו עצמנו מדפדפות בספר הטלפונים של עין שמר ושוברות את הראש על הקאסט. מהון להון התגבשה לה רשימה ארוכה של אנשים שהסכימו להמיר את השקט והשלווה של חיי היומיום ברצף מאתגר של חזרות ודרישות:
שאול אברג'יל, אורן כץ, רויטל אלון, נוה תומר ויוסי אייזן העמידו לרשותנו את מעט הזמן הפנוי שהיה להם, לא נרתעו מאף משימה ולקחו את הכול בקלילות מרשימה. אין ספק שאם אהבתם את מה ראיתם – זה בזכותם ובזכות הכישורים שלהם.
רוני גלעד ועידית עזר – המפיקות האגדתיות של "תירס חם" הסכימו גם השנה להיענות לשיגעונות של ההפקה ויצרו ניסים של ממש עם האביזרים, התחפושות, החפצים, החרבות וכתרי הנמלים ל 100 ילדים...
למזלנו הטוב, טל אייזן נמצאת כאן, רגע לפני שהמשפחה מתעופפת אל הצד השני של העולם. טל היא האדם היצירתי והמוכשר ביותר שאנחנו מכירות, וגם החרוץ ביותר. בלעדיה – לא היה דרקון, לא הייתה תפאורה ולא היו שלל אביזרים שהיא הכינה. מורידות בפנייך את הכובע.
עידו בן דור דאג להגברה. לצדו עמד עופר גלעד הנפלא שלקח אחריות מדהימה על פס הקול שליווה את ההופעה, אותו יצר חיים חננאל שגם דיבב את קולו המפחיד של הדרקון.
שלי יגודה נרתמה מיד לרעיון הריקוד הסיני, וייצרה חוויה אמתית ומקסימה עם עתר ארליכמן, נועה מורג, גילי שפירא ופז זרטל - בן דהן. הייתן נפלאות בנות!
את הדרקון איישו ארבעה גברברים  - עומר עזר, ליאור גנדלמן, יונתן גרוסמן ועומרי גנדלמן. הם הגיעו לכל חזרה, חיכו שעות לתורם, התאמנו בצעידות מסונכרנות והפיחו חיים בדמותו של הדרקון. אין עליכם.
אורן אדר הסכים לתרום את כישורי הקרקסנות שלו לטובת ההצגה, ועשה זאת מדהים. שני אפל מיד נודב להיות האדם שיטפס על החבל -  תודה, תודה.
אחרונות חביבות גויסו למשימה שני בראון והדס זרטל כדי לעמול מאחורי הקלעים ולהוציא את הסיני החבוי בכל אחד מאתנו. הן עשו עבודה כה טובה שהיו אנשים שלא זיהו את משתתפי ההצגה. אומנות במיטבה.
תודה גם לצוות האורווה על הפוני והכרכרה ועל שיתוף הפעולה.
לסיום – תודה למפרגנים שעוצרים אותנו להגיד מילה טובה על הופעה. נורא כייף לשמוע.
נתראה בשמחות
איריס ארבל ורנה גבע


·        ניתן לצפות בהצגה בארץ סין ביו-טיוב, יש לכתוב: בארץ סין עין שמר. צפייה מהנה
שאלה ותקווה בצידה
תגיד סבא, אלה שעובדים בהכנת יום הילד מקבלים כסף תמורת עבודתם? שאל הנכד כאשר הוא נוסע  על הקלנועית יחד עם סבא שלו בדרך אל המקום בו היו המתקנים של יום הילד. לא, השיב הסבא. הם עובדים בהתנדבות. תגיד סבא,  מה זאת המילה הזאת  התנדבות, המשיך להקשות הנכד אורי, בן הקיבוץ שעלה השנה לכיתה א'.
יום הילד אורגן גם הפעם "במתכונת של פעם" שהזכירה את מה שהאבות הורישו  לבניהם ואלה לימדו את ילדיהם, הממשיכים ללמד באמצעות חוויה ייחודית זאת את בני הדור הרביעי. חלקם של העושים במלאכה הם בני קיבוץ וחלקם האחר צעירים שנקלטו בתוכנו, רובם ככולם בני זוגם של הבנים.  גם הם ספגו בנעוריהם במסגרות החינוכיות בהן התחנכו את  הרוח המיוחדת שנשבה בקיבוץ במשך שנים ארוכות. גם הם כמו בני הקיבוץ, הנכדים של דור המייסדים התגעגעו וניסו לשחזר בדרך המיוחדת להם את מה שלמדו ושמעו מהוריהם.  
והכול נעשה בהתנדבות. כן בהתנדבות. צוות מסור שהתנדב, הצגה מושקעת ועשויה היטב,  בנים שעזבו לפני שנים את הקיבוץ שמחו על ששותפו במאמץ המשותף לחזור אל המסורת היפה  לאורה התחנכו גם הם. והכול ברוח טובה וברמת ארגון מעולה. 
תודה לצוות המתנדב שהזכיר לנו את מה שהיינו פעם ואמורים להיות גם בעתיד.
                                                                אבישי גרוסמן

רצינו להודות למארגני יום הילד 2013, לכל מי שפעל ותרם להצלחת האירוע וכמובן לרנה גבע ותמנע דגאי על ההזמנה האישית. עלינו (כמעט) על כל המתקנים, צחקנו המון בהצגה ונהנינו מאוד מהארוחה המשותפת. תודה רבה לכולכם!                         
דלית (קצנלנבוגן), 
אריק, אביגיל ואלונה איסקוב


מזל טוב
לעידו ספקטור
להולדת הנכדים התאומים
להדסה אשל להולדת הנינים

הבנים של שרון ורחל

ברכות לכל הדודים ובני הדודים
ולכל המשפחה ה

חשיבה מחודשת על השיוך החוזי

בעבור שנה מאז שהחלטנו על שיוך חוזי, ולמזלנו או לחוסר מזלנו (בעיני המתבונן) לא ניתן היה להתחיל ביישום ההחלטה ולא ידוע אם ומתי ניתן יהיה ליישם החלטה זו, ניתנת לנו האפשרות לבחון פעם נוספת, עם יותר יידע, את ההחלטה של השיוך החוזי.
נראה לי שלהחלטה זו יש ויהיו השפעות מרחיקות לכת על חיי הקהילה ועל הדבק המאחד אותנו לקהילה אחת.
אני מביא כאן את עיקרי הטענות המסבירות למה ההחלטה על השיוך החוזי היא שגויה.
בעלות על הנכס.
הנכס הכספי הגדול ביותר הנמצא בידי הקהילה הוא ערך כל הדירות של הקיבוץ, ההחלטה הנ"ל מעבירה את הנכס מידי הקהילה לידיים של היורשים שבחלקם הגדול אינם חברי עין שמר. גם ההחלטה שיוכלו לגור בקיבוץ רק מי שהוא חבר קיבוץ (קנה מנייה), להערכתי לא תחזיק מים לאורך השנים, כמו ההחלטות על נושא התושבים. בכל מקרה, אם היורש לא יימצא מישהו שמוכן לקנות מניית חברות, הקיבוץ לא יוכל לאכלס את הדירה גם היא תעמוד ריקה (מצב שקיים בקיבוצים שונים).

פתרון בעיות
בקהילה חיה ונושמת יש בעיות וצפוי שיהיו בעיות בעתיד שהתמודדות איתן דורשת יכולת תמרון במצאי הדירות. מאחר שההחלטה הנ"ל מוציאה את הבעלות על הדירות מידי הקיבוץ, לא ניתן יהיה להתמודד עם הבעיות הקיימות והצפויות וכל אחד ייעזב לנפשו. (כך הדבר בבעיה שהעלה יגאל כץ, שהיא בעיה של שכונה שלמה וכך הדבר עם בעיות נוספות המחכות לפתרונן).

השוואת תנאי הדיור
אחד הכלים המופיעים בהצעה הנ"ל האמורים להתמודד עם הערך השונה של הדירות וליצור מצב שלחברים תינתן אפשרות להוריש דירות בעלות ערך שווה, הוא השוואת תנאי הדיור.
בואו נזכור שבגלל המגבלות הכספיות של הקיבוץ החלטנו שלמי שיש זכאות מלאה וערך הדירה שלו הוא אפס (מצב תאורטי) יהיה זכאי ל – 300000 ₪ (זה הבסיס לחישוב). האם מישהו חושב שבסכום כזה ניתן לבנות מהיסוד דירת תקן?
כך שכל הכלי הזה נותן מענה חלקי מאוד מאוד להשוואת תנאי הדיור ולהורשה של דירות בעלות ערך זהה. כל זאת בפריסה ל - 10 שנים ובהנחה שהקיבוץ יוכל לעמוד בהתחייבות זו לחבריו, בעוד שההורשה מוציאה ביום אחד מידי הקיבוץ את הערך המלא והראלי של הדירה.

פרסלציה
הצורך בפרסלציה הוא הבן החורג של השיוך החוזי. מי צריך את הצרה החולה הזאת שעוד לפני שהיא פורסמה לחברים כבר מעוררת רעשים במערכת (ראו שיחת הקיבוץ האחרונה) שילכו ויתגברו כאשר היא תיכסף לאור היום.

הנזק כבר נעשה
למרות שלא הוחל עדיין ביישום השיוך החוזי, דירה שמתפנית מוצעת לחברים בתנאי שאם יוחל בשיוך החוזי הם יצטרכו לפנות אותה.
בתנאים כאלה שכאשר הם יידרשו לפנות את הדירה ולא תהיה ברשות הקיבוץ דירה חלופית ובמצב שבמעבר לדירה משקיעים כסף ולעיתים גם הרבה כסף, מי מוכן להיכנס לדירה שהתפנתה. כך שבפועל מלאי הדירות ייצא מרשות הקיבוץ למרות שלא הוחל עדיין ביישום השיוך.

מה האלטרנטיבה ?
שיוך הוני בו כל חבר בעל וותק זהה יוריש סכום זהה תוך התחשבות ביכולת הקיבוץ (זוכרים איך נקבע  ה – 300000 בהשוואת תנאי הדיור?) ישאיר את הנכס היקר ביותר של הקהילה, את הדירות, בידיה, יאפשר לקהילה להתייחס לבעיות קיימות ועתידיות וכפי שהוזכר קודם, ימנע את הצורך בפרסלציה.
יש לציין ששיוך הוני זול לאין ערוך מהוצאת הערך הראלי של הדירות מידי הקהילה.

לסיכום
חברים שחושבים כמוני שההחלטה על השיוך החוזי היא החלטה שגויה שנזקיה רבים בהרבה מתועלתה ושיש מקום לדון עליה מחדש, מוזמנים לפנות אלי ובמידה שיהיה הד מספיק לרעיון הדיון המחודש, אמשיך לפעול בכיוון זה.

הערה
אין שום קשר בין תמיכתי (הידועה) בקיבוץ השיתופי לבין עמדתי על נושא צורת השיוך (יש קיבוצים שעברו את השינוי ובחרו בשיוך ההוני).

אילן לוטן

ק ו ר ס    ז כ ו כ י ת
נפתח קורס חדש לעבודת זכוכית.
לפרטים לפנות לאסנת לוטן.
המעוניינים לראות ולהתרשם,
מוזמנים לסדנא ולחדר התצוגה
שנמצא במתפרה ב'.
אסנת לוטן

בדיקה להערכת מצב האסבסט בעין שמר

לחברים שלום רב,
בעקבות פניות חברים וכפי שמשתקף מבדיקת המשוב בתחום הבניין והתשתיות, ברצוננו לבצע בדיקה להערכת מצב האסבסט בעין שמר.
לשם כך יתבצע ניטור אויר במספר מוקדים בעין שמר.
הבדיקה נועדה לבדוק את איכות האוויר בקיבוץ ולבחון האם קיימת בעיה סביבתית הנובעת מגגות האסבסט בקבוץ.
לשם הבדיקה יוצבו 4 משאבות אויר למשך 8 שעות ברחבי הקיבוץ .
הבדיקה תבוצע על ידי חברה שמתמחה בבדיקות מסוג זה.
עם קבלת תוצאות הבדיקה נבחן את אופן הטיפול הנדרש לגגות אלה, ובמידת הצורך נקדם תכנית רב שנתית לטיפול.
תוצאות הבדיקה והמסקנות יפורסמו בהמשך.
מקווים לאוויר נקי ובריא
מרב וטל


דרוש/ה
רכז/ת תרבות


התפקיד כולל:
מינוי צוותים וליווי חגים
ערבי תרבות
טיולים
מופעי זמר
אירועים חברתיים

כשורים נדרשים:
יוזמה
יצירתיות
יחסי אנוש טובים
ניהול תקציב
עבודה בצוות
תודעת שירות
      סדר וארגון
הנעה וגיוס חברים

היקף משרה – חצי משרה
כניסה לתפקיד- נובמבר.

המעוניינים יפנו לעידן יגודה בהקדם.




קיצורי דרך שימושיים בתפעול המרכזייה, נא לגזור ולשמור
פונקציה
הקש
הערות
השמע את מס' השלוחה
61

חזור למתקשר האחרון
68

השמע את המספר של המתקשר האחרון
69

עקוב אחרי
ביטול
*72
*73

עקוב אחרי רק בתפוס
ביטול
*90
*91

עקוב אחרי רק באין מענה
ביטול
*52
*53

אל תפריעו לי
ביטול
*78
*79

אינטרקום
*70
חייג *70 ואת מס' השלוחה ודבר
רק בטלפונים חכמים
לחטוף שיחה
*8

שיחה לא מזוהה
*43
חייג את הקיצור + מס' הטלפון
חיוג מהיר
*75
*0
הזן תיבה עם 2 ספרות + מס' הטלפון
חייג את הקיצור ואז את התיבה
תא קולי
66


שעון מעורר
67


פותחים שבת
       השבוע, בהקשר לפרשת "לך לך" נשיר שירים בקצב המארש, על הפרשה אורי ליס.

לפני שבוע דרש חופי את פרשת "נח" בדרשה ייחודית, תודה לחופי. כבר מתחילת דבריו הצהיר שדבריו מאד אישיים והוא מבקש שאנשים ייקחו זאת בחשבון. הפרשה, אמר, עוסקת בשני עניינים עיקריים: המבול ומגדל בבל.
המבול - תופעה ספרותית ותרבותית המופיעה במיתולוגיות עתיקות של עמים רבים. ציין שרוב הפרשנויות לסיפור זה נאמרות מנקודת מבט דתית המנוגדת לנקודת מבטו החילונית.
אחת הטענות הנפוצות של הפרשנים היא שה' אינו טועה, אך לדעתו, ה' טועה גם טועה. הצביע על שלוש טעויות: 1. ברא את האדם שעשה רע ואחר מחה אותו ע"י המבול. 2. טעה כשהכניס לתיבה את שֵם חַם ויֶפֶת ומאז אנחנו בצרות צרורות. 3. הבטיח לא להביא יותר קטסטרופות על האדם ועל האדמה, הבטחה שהופרה מהר מאד. שלוש פעמים ניחם ה' על מעשיו והבטחותיו.
המילה מבול כנראה באה מהמילה להוביל את המים הרבים. דמותה של היונה הלבנה והחסודה המשתקפת מן הפרשה אינה תואמת את המציאות מכיוון שידוע שהיונה ציפור אלימה, שלמרות היותה מונוגמית היא בוגדנית עד מאד... אך בזכות סיפור המבול נוצר כאן סמל, סמל השלום.
מגדל בבל – סיפור עתיק וסמלי, גם לגבי התנהגות האנשים בימינו. הוא הפך לשם נרדף למשהו חסר בסיס, משהו שלא יתקיים... כמאמר הביטוי "בונה מגדלים בשמיים".
מגדל בבל הוא חלק מהתרבות האנושית בעשייה היומיומית, כמו למשל מה שקרה בארה"ב שמומחי הכלכלה הגדולים בעולם בנו "מגדל בבל" שנפל והרס כמעט את כל הכלכלה העולמית. מגדלי בבל כאלה נבנים כמעט בכל מקום, ולדעתו ולצערו של חופי גם בחברה הקיבוצית.
הביא מדברי הרבי מלובביץ': "כשבוחנים את מטרת הקמת העיר והמגדל רואים שבוני המגדל היו במטרה אחת בלבד, פרסום ושימור שמם... הם היו מאוחדים למטרה אחת, אך לא הייתה זאת מטרה נעלית ומרוממת אלא מטרה חומרנית שהייתה ממוקדת בעצמם בלבד, אחדות שכזו סופה להתרסק. אם אין לבני האדם אידיאל נעלה ורוחני, אם האנשים פועלים מסיבות אנוכיות בלבד, לא רק שהדבר לא יאחד אותם, אלא בסופו של דבר אף יגרום להם לפירוד גדול יותר מכפי שאירע במגדל בבל".
לקראת סיום, ביטא את חוסר שביעות רצונו מהמצב במשפטים כמו: עיניים להם ולא יראו... מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה? והוסיף דברי ביקורת נוקבים על החלטות לא  ראויות המתקבלות בגלל אמביציה, דמיון מטעה וקריאה מעוותת של המציאות.
על מנת להמחיש את רעיונותיו על הסמליות של סיפור המגדל, הציג חופי בפנינו כלֵי עבודה שיצר בהשראת הסיפור המקראי. הכלים האלה אמנם גדולים ומרשימים אך לא ניתן לעבוד איתם, הם מגדלי בבל!                                                                                            ענה.