חפש בעלונים קודמים

עלון 17 (2017) (6080) כג אייר תשע"ז


  
 הודעות ושונות 

ברכות
לנאור מור
שהשתחרר מהצבא
לאחר 4 שנים כקצין
וסגן מפקד פלוגה בנח"ל.
הרבה הצלחה בהמשך הדרך


ביטוח תכולת דירה
לחברים שלום
ע"פ החלטת השיחה, ובמסגרת צמצום תקציב הקהילה, ביטוח תכולת הדירה יהיה ע"ח  החבר.
לפיכך החל מחודש אפריל יבוצע חיוב לכל החברים בעבור הביטוח.
סכום החיוב לחודש עד לסוף שנת 2017 עומד על  22.15  ₪ לחודש, והוא אמור לכסות את עלות הביטוח השנתית.
ביטוח תכולת הדירה מבטח את הרכוש שנמצא בתוך הדירה.
במקרה של פריצה/גניבה הביטוח יפצה בסכום של עד 40,000 ₪.
במקרה של שריפה הביטוח יפצה בסכום של עד 320,000 ₪ .
ההשתתפות העצמית של החברים במקרים אלו תהיה: 500 ₪ בלבד.
בכל מקרה כדאי ורצוי להימנע מנזקים לרכוש: לא להשאיר דברים יקרי ערך במרפסות,
לנעול דלתות וחלונות במשך היום והלילה ולהרחיק גפרורים/מצית מהישג ידם של ילדים.
לכל שאלה בנושא ביטוח ניתן לפנות לעינת תומר.
בברכה, גיל עמל, מנהל הנה"ח

הצבעות קלפי
הצבעות קלפי בנושא
אישור תכנית המבנה הלוגיסטי החדש בסמוך לכניסה לקיבוץ
יתקיימו
יום ו' 19.5.17 בחדר האוכל: 11:30 – 12:30
יום א' 21.5.17 בחדר האוכל: 11:30 – 13:00
יום א' 21.5.17 בבית המשרדים: 17:30 – 18:30
מוזמנים להצביע ולהשפיע, עמי גלעד


חופשה
אני יוצאת לחופש החל מיום רביעי 17.5.17
עד יום רביעי 24.5.17  במקרים דחופים ניתן לפנות לשרית אלימלךאוריין גנדלמן


 פותחים שבת

 השבוע לא תתקיים קבלת שבת, להתראות בקבלת השבת בשבוע הבא.
-----------------------------------------------------------------------------------
 על פרשת "אמור" דיבר לפני שבוע אורי שפירא. הוא עסק ב- 3 עניינים מתוך ענייני הפרשה:1. המצוות המחייבות את הכהנים: לשמור על שלמות גופם, לא להסתפר, לא להישרט, לא להינשא לאשה שחוללה (זונה, גֵרָה, גרושה, או סתם אישה שאיבדה את בתוליה), הכהן לא יבוא לנחם אבלים (כדי להישמר מפני טומאת המת) ועוד, ועוד....
כהן שיש בו מום מנוע מלעבוד בקודש. גם הקורבנות שמקריבים הכוהנים חייבים להיות מושלמים וחסרי כל מום.
בנקודה זו הזכיר אורי את המשדר הטלוויזיוני "אין להם אלוהים" העוסק בשאלה מיהו חילוני?  ותהה, הכיצד זה שאנו הגאים כל כך ביהדות שהקדימה דתות ואומות בהטיפה לשוויון ערך האדם, פוסלים אנשים לכהונה רק מפני שיש בהם מום שהוטל בהם ללא כל אשמה מצדם?
אורי הוסיף שאם היה נשאל מי הוא חילוני? היה עונה: חילוני הוא כל אדם הרואה את האדם כאדם ולא כמחזיק בדת כזאת או אחרת

2. חגי ישראל: בפרק זה מפורטים המצוות והדינים המורים כיצד יש לחוג את החגים. המצווה הראשונה היא מצוות שמירת השבת: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה...".
ושוב אנו תמהים, אמר, הרעיון של יום מנוחה בשבוע הוא אמנם מאוד מתקדם, אך למה לערב כאן את הקודש? אפשר היה להקדיש יום זה לתחביביו של האיש ולאו דווקא למצוות שלא פעם מטרידות יותר מאשר טרדות החול.
בהמשך פירט את שאר החגים ומצוותיהם: חג הפסח – חג המצות, חג השבועות – חג העומר, ראש השנה ויום הכיפורים, חג הסוכות שנחוג לזכר נדודי ישראל במדבר.

3. פרשת המקלל: בסופה של הפרשה מסופר על אדם שקילל את אלוהים. האיש היה בנה של אם ישראלית ואב מצרי. איש זה הסתכסך עם אדם ישראלי ובכעסו קילל את ה'. כשהגיע הדבר 
לאזני משה הוא התייעץ עם אלוהים שציווה להוציא את המקלל מהמחנה וכל העם ירגום אותו למוות באבנים. וכך היה...

גם לגבי פרשיה זו העלה אורי שאלה מוסרית: משה שידע במקרים רבים לקבל החלטות לא פשוטות, מדוע היה צריך לשאול לדעתו של אלוהים? האם לא היה עליו לחוס על אדם שאביו ויתר מרצונו החופשי על "סיר הבשר המצרי" והצטרף לעם ישראל? לאלוהים פתרונים.
תודה לאורי על דרשתו שנתנה ביטוי חילוני עקבי לדילמות העולות מפסוקי הפרשה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------

בהשראת ל"ג בעומר שהוא יום תנועת השומר הצעיר, הוקדשה פינת ה- 90 ל"מבחן האומץ"  שהיה על כולנו לעבור כדי להיכנס לתנועה.
ראשון המספרים היה נעמן אפשטיין שסיפר על שני מבחני אומץ, האחד שנערך לילדי קבוצתו כשהיה ילד בעין החורש, והשני על מבחן האומץ שערכו הוא ובנקו אדר ז"ל לילדי קבוצת "שקד" חניכיו של בנקו.  נעמן גילם במבחן זה את דמות הערבי שהפחידה עד כלות את כל הילדים,  פרט ל... עדנה חרודי.
לאחר שנעמן סיים את סיפורו, תיארה עדנה חרודי את הסיפור מזווית הראייה שלה.היא סיפרה שהייתה הנבחנת האחרונה, וכשנעמן ה"ערבי" התרומם מבין שיחי העגבניות וצעק כמה מילים בערבית, היא זיהתה אותו ואמרה לו:  "נעמן אני מכירה אותך...", והמשיכה ללכת.
עדנה סיפרה שהייתה בקיבוץ אי שביעות רצון ממבחן האומץ הזה, במיוחד מצד הורי הילדים.
לימים כתב בנקו מאמר ב"חותם" (היה עורך "חותם") על האירוע הזה, ובו הוא התנצל על מבחן האומץ שערך לחניכיו. בנקו היה מדריך נערץ ואהוב מאוד על ילדי שקד.
אבנר ארבל שהיה אף הוא אחד מילדי הקבוצה הנבחנת תיאר בצבעים עזים את גודל הפחד שתקף אותו במבחן זה, שערותיו סמרו והוא רץ משם במהירות עצומה ("הייתי משיג אפילו את  דוד בן אשר..."). כשהגיע לשער הקיבוץ, שומר הלילה (שהיה בסוד העניין) הרגיע את הילדים.
 סיפר שעופרה צמח שהגיעה מעט אחריו אמרה לשומר (שאחז רובה בידיו): "תלך לשם, תלך לשם, יש שם ערבי... הוא רוצה להרוג ילדים".  היום, אמר אבנר, לא היו עושים מבחנים כאלה...
אורי אשכולי סיפר שלקבוצה שלהם לא ערכו מבחן אומץ בכניסתם לתנועה, לעומת זאת היהמי שהוציא אותם מהתנועה:
מאחורי הבית שלהם בחברת הילדים, נטעו שדרת עצים, ומשום מה ילדי קבוצתם בחרו יום אחד להטיל מימיהם על שדרת העצים הצעירה הזאת. המדריך שלהם מיקו לוי כל כך כעס עליהם, שהוציא אותם מהתנועה. לאחר מכן, כשעברו לקיבוץ מעברות,  מיקו לוי בא לשם וביקש מהם סליחה והכניס אותם חזרה לשומר הצעיר.
לסיום דבריו אמר אורי: "אני לא יודע מתי נולדו מבחני האומץ, אבל לפי הסיפורים שסופרו כאן היו אלה מבחנים מאוד קלים!!!".
לסיום, ניתן לומר: לקבוצות רבות נערכו מבחני אומץ, אך דבר אחד אינו מוטל בספק, סיפורו של מבחן האומץ של קבוצת שקד הוא המטלטל ביותר והמסופר ביותר מבין שאר הסיפורים.תודה, תודה לחברים המספרים.ענה.



פינת המילה הטובה תנחשו מיהו: צדיק נסתר שעוזר לחברים ומתקן את מכשירי החשמל המקולקלים... חינם!!! אוסף ומנקה כל מה שחברים זורקים ליד פחי האשפה.  מצמיד לך את הידיים שלו למקום כואב – והכאב נעלם.ג'ינג'י לוהט!!! ניחשתם: עושה את כל זה דודי ברכה.בהמון תודה לך על הכל  משפחת שמחה ועלי אלון

מיכה טיסר – היו"ר החדש –- ברוך הבא החל מיום שלישי האחרון, אחרי שיחת הקיבוץ, קיבלתי את האחריותוכעת אני יו"ר קיבוץ עין שמר באופן רשמי. את השבועיים האחרונים ניצלתי לחפיפה עם בעלי תפקידים ומנהלי ענפים וכל זה במקביל לעבודות השוטפות.  עד עתה התרשמתי שיש פה אנשים טובים עם ראייה חיובית.  בכוונתי לעסוק בנושאים המהותיים ביותר: קליטה, צמיחה דמוגרפית ושיוך דירותוהגדלת ההכנסה לקיבוץ.רצוי לפנות אלי דרך מנהלת הקהילה, רכז המשק או דרך המזכירות.בהצלחה לכולנו, מיכה טיסר

ביטוח חייםבמהלך החודש הקרוב התקשרו / יתקשרו לחלק מהחברים מביטוח חקלאיבנושא ביטוח חיים.  ביטוח חיים הוא ביטוח שבא לסייע למשפחה בה אחד המפרנסים נפטר טרם זמנו.המטרה היא לתת למשפחה הנותרת סכום כסף שיעזור לה בהמשך דרכה.  הביטוח מומלץ למי שיש לו משפחה התלויה בו מבחינה כלכלית.  גובה התשלום החודשי לביטוח וגובה הפיצוי במקרה של מוות שונה מאדם לאדם ותלוי בגיל מצב בריאותי של המבוטח, לכן כדאי להקשיב להצעה הטלפונית ולשקול זאת. בברכה, עינת תומר
כלבים נושכים
השבוע הגיעו פקח כלבים מהמועצה ושוטר ממשטרת ישראל
לקחת כלבים מהקיבוץ שנשכו ובעליהם סרבו לקחת אחריות ולשתף פעולה.
חשוב לזכור שחוקי המדינה בנושאי כלבים לא קשורים וכלבים נושכים מאוד ברורים
והם תקפים גם לקיבוץ עין שמר, אנחנו לא מחוץ לחוק.
מאחלת שנדע לגדל את הכלבים שלנו בכיף ובאהבה ולא לגרום עוגמת נפש וירידה באיכות החיים לסובבים אותנו.
•           לשאלת חברים רבים – מבצע עיקור וסירוס חתולים יתקיים לאחר חג שבועות.על מועד מדיוק תבוא הודעה
עינת תומר

גיורא מור


10.5.2017 – 26.3.1947

דברי ההספד של אבינועם גולן

גיורא
 בית הורי היה צמוד לבית הוריו של גיורא, פעם בבית האבן ולאחר מכן בשכונת הרכבת,
שנינו גדלנו באותה קבוצה בגן ובחברת הילדים.
משה ולאה, הוריו, הקדישו ימים ולילות לא חסכו מאמצים על מנת לתת לגיורא את כל הנדרש.
כשעברנו למוסד גיורא המשיך במסלול שאיפשר לו להתקדם בקצב שלו, מאוד העריך ואהב את בית הספר בגבעת חיים ובעיקר את בנימין מנהל בית הספר .
בגמר הלימודים גויס לצבא ושרת שירות מלא, לאחר מכן חזר והחל לעבוד במספוא ובהמשך הפעיל ברפת את חלוקת המזון ופינוי הזבל שנים רבות.
אהב לדבר ולהיפגש עם חברים בעבודה ומחוץ לעבודה, מאביו למד את טעמה של הסיגריה,  את אהבת האדם ואת היכולת לשוחח על כוס קפה עם הקבלנים, הנהגים, האיכרים והחקלאים מגן שומרון, כרכור והכפרים שבסביבה.
כל מי שרצתה קצת זבל, אדמה ריחנית או סלע לגינה פנתה לגיורא שתמיד נענה ברצון והיה מוסיף וזורק בגמר ההובלה כמה מילות חיבה, בעוד הסיגריה תקועה בקצה פיו מתחילה לחרוך את שערות שפמו, תמיד בצניעות בשקט ובסבלנות ללא גבול.
במשך שנים שימש נהג בית ועשה את עבודתו נאמנה,
באחד הימים פגש את תמי וברוב עם התחתנו והקימו בית בעין שמר.  המשפחה התרחבה נולדו בזה אחר זה אסתי, ליגל וזהר.  הילדים שנולדו לאסתי ובעלה יניב: עידן, מיכל ויעל הפכו את תמי וגיורא לסבים מאושרים.
השנים האחרונות לא הטיבו עם גיורא, מצבו הבריאותי הידרדר והקשה עליו ועל המשפחה,
מדי פעם היה מספר לי כמה אהב את המפגשים המשפחתיים ואת השהייה במחיצת הנכדים.
תרשו לי להודות לצוות המרפאה והרווחה שליווה את גיורא בשעותיו הקשות לאורך תקופה ארוכה ובסבלנות אין קץ, למנו אלון שעבד עם גיורא ושימש לו אוזן קשובה ומתחשבת.
היום אנחנו מביאים אותך בצער אל מנוחתך, יהי זכרך ברוך.
 ניחומים למשפחה שלא תדעו עוד צער.



דברי ההספד של אסתי, בתו של גיורא

 אבא יקר,כל כך עצוב לי ולנו לכל המשפחה, זה לא נתפש, וכל כך כואב שאין לתאר, שלושת השבועות האחרונים מאז הנפילה שלך, והאשפוז בבית החולים היו קשים לעיכול. תמונות מהן חולפות  לי בראש, הסבל, ההידרדרות המהירה במצבך, הכל קשה כל כך.
אבל לפחות אני יודעת וקצת מתנחמת שהיינו לצידך והשתדלנו לעזור לך כמה שאפשר, להעניק לך את עזרתנו ואותנו, כדי שתראה אותנו ושתבין שאתה חשוב לנו. קיווינו שתראה שלנו הייתה עוד תקווה, היינו אופטימיים שעוד נראה אותך עומד בחזרה על הרגליים, אבל לצערנו הכל התגלגל אחרת.
קצת לפני הנפילה חגגנו את ליל הסדר, ולמרות הקושי והמרחק באת איתנו, והיית מוקף בילדים, בנכדים ובמשפחה הרחבה. ראינו שקשה לך, אבל התמודדת והתרכזת במשפחתיות, בלהיות ביחד. אפשר היה לראות כמה נהנית והתמונה הזו צרובה לי בראש עכשיו והיא כל כך חשובה, אבל עדיין גם כל כך כואבת, לא מאמינה שלא אראה אותך יותר, ושלא תבוא לארוחות שישי יותר, ולארוחות החג, הרי כל כך אהבת את המפגשים המשפחתיים, את הארוחות המשותפות.
בשנים האחרונות סבלת המון, הבעיות הבריאותיות תקפו אותך מהמון כיוונים, אבל תמיד כשהגענו ראיתי אותך פורח, זורח ממש, כל כך חיכית לנכדים שיגיעו, כל כך אהבת אותם והם אוהבים אותך. תמיד התגאית בהם, כל פעם אמרת לי באושר "תראי את הקטנה/קטן הזה הם יהיו משהו מיוחד אני אומר לך", עידני ממש גדל אצלכם. הנכד הראשון - מכל צעד שלו התרגשתם כל כך, והבנות הדהימו אותך בלי הפסקה כבשו אותך בשנייה, נתת להם הכל תמיד.  הם מתגעגעים מאוד.
גם בנו, בילדים שלך, התגאית תמיד, בהישגים שלנו, במי שאנחנו, בכל הישג שהשגנו ובכל צעד שהתקדמנו תמיד נדהמת וסיפרת והתגאית, בצבא, בלימודים בעבודה, היית שם תמיד כשהיינו צריכים.
אז אבא יקר, מתגעגעים מאוד ולא מצליחים לעכל, מתנחמים רק שהסבל שלך נגמר ואתה נח עכשיו.
תנוח על משכבך בשלום

דברי ההספד של עלוית מרקם הי גיאס,לא הספקתי להיפרד ממך, לא ידעתי שאתה עומד ללכת ולא לחזור. לו ידעתי, הייתי באה לבקר אותך  (אולי עם קופסת שרתון)  ולהגיד לך את הדברים שתמיד אהבתי בך:את הנדיבות האין סופית שלך, את טוב הלב והרצון לעזור בלי חשבון-  תכונה שלא פעם שילמת עליה מחיר כבד... את התמימות הילדית והשמחה הפשוטה.  בסתר לבי קראתי לך "אליפלט"- אתה יודע, כמו ההוא מהשיר.תחסר לי על הספסל ליד הכלבו ובבריכה עם החיוך הזה והקריאה:  "הי עלוית טוב לראות אותך! איפה את? עזבת את הקיבוץ?"  לא גיאס, לא עזבתי, סתם הייתי עסוקה ולא ידעתי שאתה זה שעומד לעזוב. אני לא מאמינה בחיים שאחרי המוות אבל מה אכפת לי לנסות: אני יודעת שלא תגיד לי לא, בכלל אין לך מילה כזאת בלקסיקון –  אז אם במקרה תפגוש אותו –תמסור ד"ש – סבבה?

 על אהבת האדם ושמחת הפשטות, מילים לזכרו של גיורא
גיאס היקר,
ככה בדיוק נתפשת עבורי. אוהב אדם, מכל גיל, צבע, עדה ושפה. לא התנשאת  מעל אף אחד. הקשר הבלתי אמצעי שופע ההומור והפשטות הנפלאה שקרנה ממך הנגישה בקלילות אותי אלייך. חיבבתי אותך מאוד. הקשר בינינו התחזק בתקופה בה עבדנו יחדיו אצל מנו.
הייתה כימיה נפלאה מהרגע הראשון. היית נגיש, ספונטני ואותנטי מאוד. הצד הילדי שבך איפשר דיבור פתוח ללא מעצורים וחומות. הרגשתי שאין פער גילאים בינינו וזה היה נפלא. אהבת פשטות ושמחת בה. לא חיפשת תחכום, לא שפטת את האדם. היית נאמן לחברייך והאמנת בהם. היית שופליסט (נהג שופל) חבל על הזמן. נהג בית, נהג מפעל הגומי, רפתן מעולה.  אהבת את כל אלו שהיו עמך במגע והם אותך.  היית בן בית בחממה, חלק מפרלמנט שמאוד אהבת וציפית לו. כך גם בבריכה ותמיד העלית מצב רוח טוב ושמחה על ליבי. סיפרת בחום ואהבה גדולה על משפחתך,  היית גאה בהם מאוד ובהתפתחותם.שיתפת על בני קבוצתך ועל הקשר החזק ביניכם.
אהבתי את האותנטיות שבך, ההומור החיוך
ואהבת האדם באשר הוא אדם.
מתגעגע למפגשים ספונטניים או מתוכננים אתך בהם תמיד הייתה אווירה נהדרת.תודה על מי שאתה
גיורא, אתה דמות בלתי נשכחת!!!
אוהב תמיד, אביעד שפירא

זהו דרכו של עולם
פתאום -
אתה הולך ונעלם
מבלי לגמור את הסיגריה,
עוד משהו טעים.
זהו דרכו של עולם
שקודם אתה חי,
אחר כך אתה מת.
משאיר אחרייך
את כל החפצים
שנתת בהם חיים.
זהו דרכו של עולם
כאילו נעלם.
הכל שותק ומשתתק
ואתה עוזב
אל תוך הרסיסים שמתפזרים,
אל תוך הרסיסים שנשארים.

אורן אדר
עין שמר חוגגת 90!!!

        יום שישי 2.6.17
         ארוחת ערב חגיגית בחדר האוכל
         ההצגה "בובה של סיפור"
לאחר הארוחה, על הדשא הגדול.
 כתיבה ובימוי: חיים חננאל
הפקה: תמי צמח

        יום שבת 3.6.17
יום הילד כמו של פעם!
בשעות 10:00 - 15:00 בכל סביבת חדר האוכל

הפסקת צהריים 12:00 - 13:00  כל משפחה מביאה מאכל ויחד עושים ארוחה משובחת (נקניקיות ולחמניות עלינו!)
חליקות, אומגות, מסלולי קופים, משחקים, טרקטור משוגע,ארוחת צהריים ממיטב הבישולים של כולנו, ועוד....)
כל ילדי עין שמר, נכדים, הורים וסבים ביום הכי קסום בשנה!

מחכים להיפגש עם כולכם! צוות החג

תרבות עין שמר וקראסט פיצה בר מציגים:

  
מתי? יום שישי 2.6.17 מיד עם תום מופע ה-90 בקראסט פיצה בר
הזמר והגיטריסט אורי הרפז, אשר במשך 37 שנים היווהחצי מ"צמד הפרברים" המיתולוגי,
בערב שירה בצוותא עם הקהל.
רפרטואר עשיר של שירי ארץ ישראל
מכל הזמנים והתקופות.

מוזמנים כולם לשיר, לשמוח, לשתות וליהנות!
(כניסה חינם, שתייה ואוכל בתשלום)
נשמח שתביאו חברים לשמוח ולשיר איתנו!

מחכים לכם, ניבה גולן ואורון דנון

"וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חיטים.
הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו.
ארץ נתנה יבולה, ארץ זבת חלב ודבש!"

נחוג יחד את חג השבועות
ביום שלישי 30.5.17
החל משעה 16:30 בחצר ראשונים
בתוכנית:
16:30 יצירה, אפייה, בועות סבון ענקיות, תחרויות חקלאיות
17:30 טיול טרקטורים בשדות הקיבוץ
18:15 טקס ביכורים חקלאי לתפארת
מוזמנים כל חברי ותושבי הקיבוץ,
הבנים ובני הבנים (וכמובן שכל הבנות...)!
(לשבועות מוזמנים גם ילדי החינוך החיצוניים ומשפחותיהם)

         לא תתקיים ארוחת ערב חג ביום זה, עמכם הסליחה
בואו לחגוג עמנו!

צוות החג: אורן ארסטר, מורן בן דור, איריס ארבל, יאיר קצנלנבוגן, רעות מהר"ל, צור אבנר וגלי יגודה.

עלון 16 (2017) (6079) טז אייר תשע"ז


הודעות ושונות 
מזל טוב
לאולגה ומארק ברצלבסקי
להולדת הנכדה
בתם של מרינה ורועי פרילינג
אחות לנועם וגיא
אושר ושמחה לכל המשפחה!!!

חג שבועות שלנו!
השנה נחגוג את חג הביכורים בערב החג,
יום שלישי 30.5.17 בשעות אחה"צ
המשך פרסום יבוא....
ענפי עין שמר התכוננו!
תרבות עין שמר


בצער רב אנו מודיעים
על מותו של חברנו היקר
גיורא מור
ההלוויה התקיימה ביום חמישי 11.5.17 בשעה 17:00
יושבים שבעה בשעות 13:00-10:00, 21:00-16:00 בבית המשפחה
תנחומים למשפחה

שיחת קיבוץ
שיחת קיבוץ הקרובה תתקיים
ביום שלישי 16.5.17 בשעה 20:30 במועדון לחבר
על הפרק:
1.         פרידה מאסא גיארי וממרב הדר-פרומר
2.         אישור תכנית המבנה הלוגיסטי החדש בסמוך לכניסה לקיבוץ

הצבעות קלפי
יום ו' 19.5.17 בחדר האוכל: 11:30 – 12:30
יום א' 21.5.17 בחדר האוכל: 11:30 – 13:00
יום א' 21.5.17 בבית המשרדים: 17:30 – 18:30

לפנסיונרים
ביום שני 15.5.17 בשעה 17:00 במשרדי המשק
תתקיים הנהלת מש"א פתוחה
בנושא: מסלולי העבודה של הפנסיונרים
מוזמנים, שרית אלימלך



ויקטור נעלי נוחות
ביום חמישי 25.517 בין השעות 16:00 ל- 18:30
תהיה מחירה של נעלי נוחות
במועדון לחבר
נעלי נשים בלבד.
החברות מוזמנות



מה חדש בענף המזון? // עינת תומר
שיחה עם רענן הרמן ונילי ארבל

רענן הרמן הגיע אלינו לפני מספר חודשים עם הרבה רצון ואנרגיה לעשות שינוי בענף המזון.
כוונתנו, אומר רענן ובגיבוי של ועדת המזון אנחנו מתכננים להביא טבח שף שיעבוד יחד עם  צפי גנדלמן, במטרה לבשל כמה שיותר אוכל ביתי ולקנות כמה שפחות אוכל מוכן.
היינו רוצים לפתוח את חדר האוכל בערב פעמיים בשבוע בימי שני ורביעי.
הפעמיים בהן ערכנו ארוחת ערב באמצע השבוע הוכיחו את עצמן מהבחינה הכלכלית והתקבלו יפה מאוד בציבור.

הכשרת המטבח: בעתיד הקרוב אנו רוצים לקדם את נושא כשרות המטבח ולהפוך את המטבח לבשרי. הצורך בהבאת סועדים מבחוץ הוא צורך קיומי. אם לא נגדיל בצורה משמעותית את כמות הסועדים בחדר האוכל לא נוכל להמשיך ולקיים את המקום. המטבח לא יכול לשאת את עצמו במתכונת הקיימת. אנו זקוקים לקבוצות גדולות שיגיעו ויש דרישה מצד גופים רבים לאוכל כשר. בקיבוצי גרנות יש 42 קיבוצים מתוכם 32(!) קיבוצים סגרו את חדר האוכל או מכרו אותו לחברת קייטרינג חיצונית, נשארו 10 קיבוצים שבהם עדיין פועל חדר אוכל ועין שמר הוא אחד מהם.

פתיחת מעדנייה: כשנקבל את רישיון העסק בכוונתנו לפתוח מעדנייה למכירת אוכל ביתי בחדר שהיה החלבייה. במעדניה יעבוד צוות המטבח הקבוע, כשהמטרה היא להגדיל את ההכנסות.

ארוחת צהריים בימי שישי: בעבר הייתה התלבטות אם להמשיך לקיים את ארוחות הצהריים בימי שישי. לשמחתנו לארוחת הצהריים יש הצדקה כלכלית והיא תמשיך לפעול. יתרה מזאת, בכוונתנו לשפר ולגוון את תפריט ארוחת הצהריים בימי שישי.

נילי ארבל נכנסה לפני כחודש לעבוד כאם בית בחדר האוכל לצידה דנה ריפתין האחת והיחידה!
המטרה שלי כשנכנסתי לעבודה הייתה לקדם את פיתוח ענף המזון. וכן לשמר את האווירה ביתית והנעימה בחדר האוכל. אני היא הכתובת לשמוע הערות והארות מהחברים ולתת מענה לבקשותיהם. חשוב לנו שהציבור יגיע ויאכל פה באווירה נעימה. ברצוני להחזיר את המפות הלבנות בימי שישי בערב. לשם כך הזמנו מפות חדשות ואני מקווה שבחג הקיבוץ נוכל להתחדש בהן. יש בכוונתי מידי פעם לסגור חלק מהצד הצפוני של  חדר האוכל כדי ליעל את העבודה. אני מבקשת מהחברים להיענות לבקשותינו בהבנה.
יש עוד הרבה תוכניות אבל צעד צעד. הכל דורש משאבים.
צריך לחדש את הריהוט וחלק מהציוד במטבח. במשך הרבה שנים לא הייתה אפשרות כלכלית להשקיע במטבח ובחדר האוכל והדבר ניכר.
יש לנו המון כוח והרבה רצון
בואו לאכול והזמינו חברים ואורחים
25 שנה לנעל"ה במבואות עירון
בשבוע שעבר נערך כנס מחזורים לציון 25 שנה לפרויקט נעל"ה (נוער עולה לפני הורים) במבואות עירון. בשעות הערב אט אט התקבצו להם הבוגרים שבאו מכל קצוות הארץ ממושב דובב על גבול הלבנון ועד הבסיס הצבאי באילת.  ההתרגשות הייתה גדולה! הגיעו  המון מחנכים ומורים מהעבר והזיכרונות והצחוקים היו בכל פינה.המוסד שלנו הוא היחיד בארץ ובתנועה הקיבוצית שקלט את כל המחזורים (למעט אחד) מההתחלה ועד היום.  סה"כ 571 בוגרים סיימו יב' ב-28 קבוצות, ממש אפשר היה להקים קיבוץ נעל"ה הראשון בארץ. היינו החלוצים שקלטו את המחזור הראשון מברית המועצות לשעבר בשנת 1992 ואחרי 8 שנים בשנת 2000 היינו הראשונים גם בקליטת הקבוצה הראשונה מארגנטינה.אחרי המפגש על הדשא וכיבוד כיד המלך, כוס קפה ותמונת מגנט נכנסו כולם לתחילת הערב הרשמי יותר. היו בחדר האוכל 250 בוגרים ועוד מחנכים, משפחות מארחות, חברי הנהלה, מורים ואנשי משרד החינוך ומנהלת נעל"ה ואפילו מנהל המנהל לחינוך התיישבותי מר בני פישר כיבד אותנו בנוכחותו.
היה ערב מרגש ביותר על טהרת הכישרונות המקומיים של הבוגרים עם הנחיה מקורית דרך סיפור חייהם של שתי בוגרות שלנו אליה מרוסיה ושיילה מארגנטינה שנפגשו פה במוסד שלנו. אלפי קילומטרים מפרידים בין ארצותיהן ונעל"ה הוא זה שעשה את המפגש המעניין הזה.  היה גם ריקוד ושיר מקורי שנכתב במיוחד (מוסיקה ומילים )ואי אפשר בלי מוסיקה קלאסית עם נגינת כינור מופלאה של ואסיה, הרכב של נערי נעל"ה החדשים, שהגיעו רק השנה, שרו נפלא בעברית את השיר "אני יהודי" וזכו למחיאות כפיים אדירות. גולת הכותרת של הערב היה הסרט שחיים חננאל יצר, 25 שנות נעל"ה במבואות עירון, ששילב ראיונות עם בוגרים, מורים ומנהלים יחד עם קטעי ארכיון. לסיום הרכב מבואות עירון-מורים חניכים, מחנכים ואנשי צוות שרו שיר שקובי גרוסמן כתב את המילים למנגינה של קטיושה (איך אפשר בלי), בסוף הערב נזכרנו בשלושה אנשים שכבר לא איתנו וביניהם רפי שפירא שלנו שהיה מחנך של קבוצת "הדר" מנעל"ה במשך 3 שנים.בעין שמר נשארו שתי נשים יקרות ג'ני יגודה שהתחנכה בנעל"ה ד' ואנה ברומברג שהתחנכה בנעל"ה ט' וגרה בקראוונים בעין שמר. בהזדמנות זו תודה לכל המשפחות שאירחו את נעל"ה לאורך השנים ויש אפילו כמה שעדיין שומרות על קשר עד היום.לסיכום, היה זה ערב מרגש מאוד וייחודי שהראה את עוצמתו של מבואות עירון וגם את החשיבות והתרומה של נעל"ה במוסד. כפי שאמרה אילנה אבישר, מנהלת מבואות עירון, בסרט: "היום זה ברור שלא פותחים שנה בלי נעל"ה" מה שבשנים הראשונות לא היה מובן מאליו. תודה לכל מי שעזר תמך ואמר מילה טובה.
בברכה נוה תומר, מחנך נעלה כבר 20 שנה.


הדרך למצר-מייסר שם זמני, עוברת דרך עין שמר
בשבת האחרונה התקיים אצלנו במתחם החממה ומסביב לה, בשדרת האמנים, אירוע יוצא דופן שבו השתתפו 26 אמנים חשובים ומגוונים, שבחרו וביקשו להשתתף במחווה לאמן החשוב  משה גרשוני שנפטר לפני חודשים אחדים.
הקונספט של האירוע הנוכחי בשבת, נקשר לפרויקט "מצר-מייסר" המקורי  (שהתקיים בשנת 1972 ועסק בעיקרו בנושאים של טריטוריה ואדמה) לאור תפישה שונה שעיקרה לצאת מהמוזיאונים והגלריות ולהשתלב בשטח ובקהילה.
את המפגש פתח ד"ר גדעון עפרת (שבחר בזמנו את החממה של עין שמר להציג בביאנלה בוונציה) בהרצאה מלהיבה, וקרא לאמנים של ימינו לשוב ולצאת לשטח ולהשפיע על המתרחש בארץ. אמירה שכוונה בעיקרה לשמאל בישראל. כמו-כן, הרצתה טלי תמיר שהקדישה את דבריה לעבודתו של משה גרשוני ז"ל.
החממה נגדשה קהל רב ומגוון, באווירה של חברותא מתעניינת, בלתי אמצעית ונעימה.גדעון עפרת חלק שבחים לכל האמנים ובינים האמנים שלנו: אביטל גבע, צילה ליס,  קובי גרוסמן, חופי וציבי גבע. את הקהל כבשה עבודתה של רניה עאקל שעטפה את ענפיהעץ בבדים רקומים ברקמת יד של נשים פלשתיניות משכם.
האירוע המיוחד עבר בהצלחה מרשימה ביותר.תודה וברכה גדולה לעתר גבע, רעות מהר"ל ועטר שנפלד שיזמו והפיקו את האירוע
מרים שנפלד
סיכום עונת הגשמים בגד"ש
חודש דצמבר היה עמוס בגשמים ואז הגשם פסק.
חודשים ינואר, פברואר ומרץ היו שחונים.
בסה"כ ירדו קצת יותר מ-400 מ"מ גשם בחורף האחרון, שזה מעט מדי.
לאור זאת, אנו מקדימים בהשקיות ומרבים בהשקיה.
בדצמבר הגשום הצלחנו למלא את המאגרים במים
ועכשיו יש לנו מספיק מים להשקות.
גידולי החורף שנבטו עם הגשמים, של דצמבר – החיטה, בסך הכל היו בסדר.
עכשיו יש לנו: כותנה, תירס וקצת בצל לבן וחומוס.
"הזורעים בדמעה – - ברינה יקצרו"
חן חדוותי

חוברת טלפונים חדשה
השבוע חולקו לתאי הדואר חוברות טלפונים חדשות גדולות: לבתים ולמשרדים  וחוברות קטנות לרכבים ולתיקים. בחוברות ניתן למצוא מספרי טלפון מעודכנים של חברים וממלאי תפקידים בקיבוץ.
החוברות אמנם נראות פשוטות אך נדרשת עבודה רבה כדי להכינן.
אני רוצה להודות לחברות (ולחבר) שסייעו בהכנת החוברות: גלי יגודה, נורית משיח, מרתה מור, טלי חדוותי, טובית שפירא, לאה מרקם, יגאל קצנלנבוגן, ענת אלון, עירית שפירא וציונה.

בטעות נשמטו מהחוברת 2 משפחות ותיקות וחשובות – עמכם הסליחה
אנא עדכנו אצלכם את מספרי הטלפון שלהן:

משפחה  חבר      חברה    בבית      נייד חבר נייד חברה
שפירא   אורי      עדה       4276    052-3750993   052-6632815
שפירא   משה      ביריט    4195    054-4630514   052-3896651

בברכה, עינת תומר

עדכון מהוט
כל החברים שעברו למסלול ג' (אלה שהיו במסלול א' והיה להם וי.או.די. או חבילת הספורט 5). שימו לב לחשבוניות חודש אפריל. תראו שלא מחייבים אתכם על וי.או.די. או חבילת הספורט 5. מעכשיו התשלום על זה הוא דרך הקיבוץ ולא על חשבון כרטיס האשראי שלכם.
  יגאל  כץ 

על נחשים וחתולים
ביום שבת האחרון, על המרפסת של משפחת רונית ורונן שאשא הסתובב נחש ענק, אורכו מעל מטר. לשמחתנו הנחש היה זעמן המטבעות ולא צפע.
יש לנו בארץ 27 מינים של זעמנים. נחש המטבעות הוא נחש מאוד יפה,  מאוד דומה לצפע אך גם שונה:
יש לו טבעות לא מחוברות אדומות – חומות, הוא פחות עבה מהצפע ויותר ארוך.
דודי ברכה תפס את הנחש ושיחרר אותו בוואדי.לנחש בגודל כזה חתולים כבר לא יכולים להזיק.
החתולים פוגעים בכל המערכת האקולוגית שיש לנו בקיבוץ: אוכלים גוזלים, לטאות ועוד
אך יחד עם זאת הם מגלים את הצפעים שכל כך מסוכנים לילדינו.
לכן אני חלוק ברגשותיי כלפי חתולים.
יוסי בן מיור

גן יוסי - פינת זיכרון ולא רק גן שעשועים
שלמה ברכה הוא זה שאחראי על ניקיון גן יוסי.
מדי בוקר מנקה אותו, אוסף לכלוך, מרוקן פחים ומשקה את הדשא.
חשוב לו מאוד שהגן יהיה נקי ומסודר.
אך לאחר שעתיים מגיעים תלמידי "מבואות עירון" והופכים את המקום לתוהו ובוהו:  שוברים בקבוקים, זורקים לכלוך ובדלי סיגריות, משתמשים במתקני השעשועים בפראות.
שלמה מרגיש שאין לו שיתוף פעולה בנושא מטעם "מבואות עירון".
חשוב להדגיש ולהבהיר לתלמידי המוסד שבראש ובראשונה
"גן יוסי" הוא פינת זיכרון ולא סתם גן שעשועים.
דליה ברכה 
 הומור בעברית

הרפתקה בחצר התנועות / מיוחס לדני סנדרסון
יום אחד אימא שורוק קמה וגילתה כי חולם - חסר!!!
היא קראה לאחיו צירה כדי שיחפש את חולם, כי אבא שווא - נח.
לבש צירה בגד כפת ויצא לדרך. בדרך נתקל בשתי אותיות בומ"פ.
התפתחה שם תגרה, וצירה - חטף - פתח בראש.
צירה ששם דגש חזק על אומץ זרק עליהם חיריק, וברח.
בדרך פגש קמץ קטן שסיפר לו שחולם מסתתר בקובוץ שורוק.
הלך צירה לקובוץ ואכן מצא את חולם מסתתר במזכירות החדשה של המשק.
"איזה בניין" - התפעל. וכשהגיע הביתה אימא הורידה לו כזה מקף, שחולם נהיה סגול.
מהאינטרנט

פותחים שבת
השבוע, האש ודימוייה בשירים.

בפינת ה-90: חברים מספרים על מבחני האומץ שהתקיימו לקראת הכניסה לתנועה בל"ג בעומר.
-----------------------------------------------------------------------------------
 לפני שבועיים ערכנו קבלת שבת חגיגית לכבוד יום העצמאות. פינת ה- 90 הוקדשה לשמחת העשור הגדולה בקיבוצנו. חברים סיפרו את זיכרונותיהם מהחג, ולסיכום תיאר מנו אלון את האווירה בארץ ובקיבוץ בתקופת חג העשור. הוא עמד על הקשיים השונים שנערמו בשנים הראשונות לקום המדינה (מלחמת העצמאות, המסתננים וקבוצות הפדאיון, ההתנפלויות בדרכים ובפרדסים ועוד...). לאחר מלחמת סיני, אמר, באו שנים הרבה יותר שקטות ששיפרו את תחושת הביטחון.
כלכלית, המדינה הייתה אז בתנופת התפתחות, יצאה משנות הצנע, והייתה בה רווחה כלכלית  יחסית, גם בקיבוץ המצב היה דומה. אפילו קנו רדיו לכל משפחה... (שיא המותרות באותם ימים).
הקיבוץ חי אז בתחושה של תקווה, של בנייה ושל אמונה בצדקת הדרך. הייתה הרגשה שיש למדינה ולקיבוץ עתיד מבטיח. וזה היה הבסיס לשמחה האדירה והייחודית שפרצה במלאות עשור למדינה. בחגיגה הזאת לקחו חלק רוב רובם של חברי הקיבוץ, כולל חברים שבדרך כלל לא נהגו לבטא שמחתם בפומבי.תודה למנו ולכל החברים שסיפרו זיכרונותיהם.
-----------------------------------------------------------------------------------------------
על פרשת "קדושים" דיבר לפני שבוע אורי ליס. בפתיחת הפרשה נאמר: וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם."
הפרשה, אמר ארוי, עוסקת במצוות שבין אדם לחברו, ובמצוות שבין אדם לאלוהיו. הוא התמקד במצוות הסוציאליות שבין אדם לחברו שהציווי המוביל בהן הוא: "ואהבת לרעך כמוך".
הביא פסוקים שונים מן הפרשה הדנים בזכויות החלשים בחברה מול החובות המוסריים של בעלי הנכסים. אציין 4 מתוך הפסוקים עליהם דיבר: 1. המצווה של לקט, פאה ושכחה: "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם: לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט..." כלומר על האיכר האמיד להשאיר בכוונה יבולים בקצה שדותיו או ל"שכוח" פה ושם יבולי שדה וכרם כדי שיהיה לעניים מה ללקט. 2. "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ, וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". עקב מומיהם של החירש והעיוור נמנעת מהם אינפורמציה חשובה על המציאות, ואסור בהחלט לנצל חולשת בעלי מום לרעה, ובאופן רחב אסור לנצל את אלו שהם חסרי ידע בנושאים הנוגעים אליהם...
3. מצוות אהבת הגֵר: "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". בני עמנו היו גֵרים בגולה אלפי שנים ,עלינו לזכור את קשיי הגלות ולהעניק לזרים החיים עמנו את היחס הראוי. וכן לזכור שרוב עמנו עדיין חי כגרים בגולה .
4. המצווה של כיבוד אב ואם הינה המצווה היחידה שיש בצידה תגמול: "כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ..." מצווה זו היא מצוות חובה ללא פשרות. את כל המצוות יש למלא, אך אם אין בידך אפשרות כלכלית אינך חייב בהן, פרט למִצְוַות כיבוד ההורים, אותה יש למלא בכל מצב, בין שיש לך הון ובין שאין לך, ואפילו אתה מסבב על הפתחים...
מִצְווֹת הפרשה מציבות רמה מוסרית גבוהה המעידה על המצוּפֶּה מבני עמנו, האם אנו עומדים בהן?תודה לאורי על שהביא בפנינו את ההיבט ההומני-מוסרי העמוק של פרשה.
--------------------------------------------------------------------------------------------

בפינת ה-90 דיבר אביטל גבע על האירוע האמנותי שיתקיים לכבודו של משה גרשוני ז"ל.
בראשית דבריו סיפר על הקשר של גרשוני עם קיבוץ עין שמר, אמר שהוא היה לו חבר מאוד קרוב, פעמים רבות היה בא לקיבוצנו, לדעתו, גרשוני היה מגדולי אמני ישראל ב- 50 השנים האחרונות.
סיפר שמספר אמנים היו מגיעים לעין שמר ממקומות שונים בארץ, והיוו קבוצה שגיבשה לעצמה תפיסת עולם אמנותית משלה. הפעולות שביצעו חברי הקבוצה נשאו אופי פוליטי וחברתי.
הם דגלו ברעיון תפישת האמנות כאלמנט לקידום חברתי. הקבוצה מנתה כשבעה חברים ביניהם משה גרשוני ומיכה אולמן (לימים חתני פרס ישראל).
בהמשך, סיפר על פרויקט מצר – מייסר שיצרה הקבוצה בשנת 1972 בשטח בין קיבוץ מצר לכפר הערבי מייסר. פרויקט אמנותי שכלל סדרה של פעולות אמנותיות, בעיקר מיצגים ומיצבים.
הפעילות נמשכה כמה חודשים. מיכה אולמן ביצע החלפת אדמות, הוא כרה בור ליד חדר האוכל בקיבוץ מצר ובור ליד המסגד במייסר והחליף ביניהם את האדמות במגמה להגיע לתחושה של שוויון ערך בין יהודים לערבים. משה גרשוני עשה תצלומי נוף, כינס את חברי מצר לשיחת קיבוץ שבה "חילק" באופן סמלי את אדמות הקיבוץ לחברים (זו הייתה הפרצלציה הקיבוצית הראשונה בעולם), אביטל הקים שם ספריה מאולתרת מספרים שנועדו למחזור במפעל "אמניר" בחדרה, כל מי שחפץ בספרים, מהכפר ומהקיבוץ, היה בא ולוקח, יהודים וערבים.
במשך מספר חודשים נמשך הפרויקט הזה של הקבוצה, ולבסוף הם סיכמו אותו במספר פגישות  בקיבוץ. זו הייתה חוויה גדולה.
בסיום דבריו, חזר אביטל והזמין את החברים לבוא לאירוע המחווה לזכרו של משה גרשוני שהתקיים בשבת בהשתתפות אמנים רבים. ואכן היה זה אירוע לתפארת!!! כל הכבוד למארגנים: עתר גבע, עטר שנפלד ורעות מהר"ל.
תודה לאביטל על דבריו ומעשיו המרגשים. ענה.

מעטפות מביטוח הראל  לחברים שלום,
השבוע חולקו לתאי הדואר מעטפות מחברת הביטוח "הראל".
במעטפות ישנו דיווח שנתי של ביטוח הבריאות בו מבוטחים החברים.
תזכורת: כל חברי הקיבוץ מבוטחים בביטוח קטסטרופות שעלותו 15 ₪ בחודש
וחברים שהיו מעוניינים מבוטחים גם בביטוח בריאות מורחב שעלותו 57 ₪ בחודש
הדו"ח מסכם את עלות התשלום השנתית וכן סיכום תביעות (במידה והיו).
         אין צורך לשמור את הדוחות.
לעזרתכם תמיד, עינת תומר



עין שמר חוגגת 90!!!
אנו נרגשים להזמין את כל חברי עין שמר, הבנים ובני הבנים בקיבוץ ומחוצה לו, הצעירים, התושבים והילדים לסוף שבוע של כיף, גאווה מקומית ויחד!
לפנינו סוף שבוע שלם מלא בחגיגות:

        יום שישי 2.6.17
ארוחת ערב חגיגית
ההצגה "בובה של סיפור"
לאחר הארוחה, על הדשא הגדול.
לאחר שהבובות הישנות של המוזיאון נזרקות למחסן נטוש, הן מתעוררות לחיים ומספרות את סיפור הקמתו של קיבוץ עין שמר. מחזמר בכיכובם של מיטב הכוחות המקומיים ממגוון גילאים (כ-50 חברים, ילדים וצעירים משלנו). כתיבה ובימוי: חיים חננאל
הפקה: תמי צמח

        יום שבת 3.6.17
יום הילד כמו של פעם!
חליקות, אומגות, מסלולי קופים, משחקים, טרקטור משוגע, צהריים ממיטב הבישולים של כולנו, ועוד.... (פרסום מלא בעמוד נפרד)
כל ילדי עין שמר, נכדים, הורים וסבים ביום הכי קסום בשנה!

מחכים להיפגש עם כולכם! צוות החג.
 "...מחר תראה, נקום לפני כולם,  ליום הכי יפה, הכי יפה בעולם  מחר תראה, נקום מוקדם מוקדם, כן, ליום הכי יפה, יפה בעולםיום הילד כאן..."
(מתוך המופע והדיסק "אולי בשדה")
יום הילד כאן!
        ביום שבת 3.6.17
כחלק מסוף שבוע של חגיגות 90 לעין שמר!
בשעות 10:00 - 15:00 בכל סביבת חדר האוכל
הפסקת צהריים 12:00 – 13:00 – כל משפחה מביאה מאכל ויחד עושים ארוחה משובחת (נקניקיות ולחמניות עלינו!)

בתוכנית: חליקות ברמפה, מסלולי קופים, אומגות, קירות טיפוס, טרמפולינות, משחקי קליעות למטרה, בועות סבון ענקיות, טרקטור מכלי מים, טרקטור קטנטנים, פינת פעוטות, בריכות מים, פופקורן, סוכר ועוד ועוד!

אנו מבקשים את התגייסות כל החברים (הורים, סבים) כדי ליצור לילדים את היום הכי קסום בשנה. עזרה בהקמה, התייצבות בתורנויות, הכנת מאכלים לארוחת הצהריים, עוגות ומאפים והכי חשוב – הגיעו בהמוניכם, עם הבנים והנכדים לחגוג את יום הילד אתנו!

להתראות, הצוות:
 אמיר תומר, רנה גבע, אורן ארסטר, עידית עזר, יאיר קצנלנבוגן וגלי יגודה.



חדשנות אחר הצהריים
הזמנה לתערוכה השנתית בחממה

לחברי הקיבוץ שלום!
כמיטב המסורת, נקיים את תערוכת הפרויקטים השנתית של תלמידי החממה, במסגרתה יציגו החממניקים את הפרויקטים, המחקרים וההמצאות עליהם עבדו לאורך השנה.
השנה מגוון פרויקטים מרתקים, וביניהם הידרופוניקה, הטסת רחפן, מדפסות תלת מימד, גידול אצות ספירולינה לחלבון ואצות נוספות חדשות בעלות סגולות אנטי סרטניות,  טיפול במים, הדברה ביולוגית, ביו-מימיקרי, צמחי מרפא ועוד...

התערוכה תתקיים ביום ד' 17.5.17, בשעה 16:00 בחממה

שימו לב - התערוכה כוללת התנסויות מעשיות, ומתאימה גם לילדים!
 מוזמנים לבוא אחרי הגנים, יחד עם הילדים, ולעשות סיבוב.

מוזמנים להזמין אורחים!

צוות החממה

נר זיכרון

יחיאל הררי        1.5.1984                      צביה פוקס          15.5.1988
גניה סל  1.5.2014                      רמי דקל 16.5.1993
לאה פלומן          8.5.1975                      חגי ארליכמן       19.5.2011
עלית מגן            10.5.2014                    צבי לוריא           21.5.1968
גיורא מור           10.5.2017                    שרה אשכולי       24.5.1989
קובה ריפתין        14.5.1978                    שולה רומנו        30.5.2013
מכס בראון          14.5.1983                               


מהספרייה
מבוקשים ספרים ששקעו בספרייה ביתית כלשהי:
"אדם הולך הביתה" / עשת אלקלעי
"הזמיר"/ כריסטין האנה
בבקשה, חפשו והחזירו אלינו
בתודה, שלומית תומר

חודש לא פשוט אך מלא הודיה
התקופה האחרונה עמוסה בשלושה אירועים צמודים ולא פשוטים. עוד לא מתאוששים מפסח וכבר טקס יום השואה ומיד אחריהם יום הזיכרון ויום העצמאות.
יש בקיבוץ שלנו 2 נשים בלתי רגילות אשר ללא שום תזכורת, רק מתוך מסירות עמוקה שלהן, עובדות ללא לאות כבר שנים רבות על הטקסים של יום השואה ויום הזיכרון:תמי צמח וחמוטל גלעד.
יחד הן רוקמות טקסים מלאי רגישות וחשיבה, מגייסות חברים וצעירים רבים לתוך העשייה  ולא מוותרות על איכות גבוהה ודיוק. תודה גדולה לשתי הענקיות האלו ולכל העושים בטקסים וסביבם.
לקראת יום העצמאות הייתה התגייסות מפתיעה ומשמחת של הנעורים, הם הכינו והפעילו מפקד אש שכמותו לא נראה מעולם!!! יחד איתם סטפני אברהמי שלא מוותרת לרגע, סרגיי סוחנוב ודביר בראון עם ידי הזהב והיצירתיות שלהם. בורכנו בחבורת נעורים מוכשרת ויצירתית שרוצה להיות חלק מהקהילה שלנו.
קהל גדול מאוד התאסף השנה במגרש לצפות בריקוד המקסים של ילדי המרכז הצעיר ובכתובות האש שהשאירו אותנו פעורי פה מרוב התלהבות. חלקנו הצטרפו לריקודי העם של המרקידה הנפלאה (היינו שמחים למצטרפים רבים יותר) וקינחנו בגלידה קרירה וטעימה.  תודה לטל גולן על דוכן הגלידה המושקע.
לפנינו חגיגות ה-90. מופע גדול ומושקע ויום הילד שמח ופורח. מאחלת לכולנו שהחגיגות וההתגייסות אליהן יהיו סימן נפלא להמשך.
גלי יגודה


פינת המילה הטובה
            למארגני טקס יום הזיכרון 
ובראשם תמי צמח וחמוטל גלעד
ולכל שאר המשתתפים והמארגנים
תודה על שנים של ארגון הטקס בהתמדה וברגישות
תודה על טקס מכובד ומרגש
יישר כוח!
רותי גורן