חפש בעלונים קודמים

עלון 30 (2018) (6139) טו' אב תשע"ח


עלון 30 (2018) (6139) טו' אב תשע"ח  27.7.2018


מֵחַלּוֹנִי וְגַם מֵחַלּוֹנְךָ  //  לאה גולדברג
(סונטה ט' מתוך: "אהבתה של תרזה די מון")

מֵחַלּוֹנִי וְגַם מֵחַלּוֹנְךָ
אוֹתוֹ הַגַּן נִשְׁקָף, אוֹתוֹ הַנּוֹף,
וְיוֹם תָּמִים מֻתָּר לִי לֶאֱהֹב
אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לִטְּפָה עֵינְךָ.

מוּל חַלּוֹנְךָ וְגַם מוּל חַלּוֹנִי
בַּלַּיְלָה שָּׁר אוֹתוֹ זָמִיר עַצְמוֹ,
וְעֵת יַרְטִיט לִבְּךָ בַּחֲלוֹמוֹ
אֵעוֹר וְאַאֲזִין לוֹ גַּם אֲנִי.

הָאורֶן הַזָּקֵן, שֶׁבּוֹ כָּל מַחַט
אֶת מַבָּטְךָ נוֹשֵׂאת כְּטַל טָהוֹר,
עִם בֹּקֶר יְקַדְּמֵנִי בִּבְרָכָה

דְּבָרִים רַבִּים מְאד אָהַבְנוּ יַחַד,
אַךְ לֹא זָרַח בְּאֶשְׁנַבְּךָ הָאוֹר
עֵת בְּדִידוּתִי נָגְעָה בִּבְדִידוּתְךָ.


מאמר מערכת

כל-כך הרבה שירי אהבה יש בעולם, ומכולם בחרתי את האחד הזה שבשער, כי האהבה בו אסורה ובלתי ממומשת. אהבה מהסוג שלא חוגגים בטו' באב, לא מקשטים בלבבות אדומים, ולא עוטפים בהמון פרחים ורודים.
העלון השבוע, לכבוד טו' באב, מוקדש דווקא לסיפורי אהבה מסוג אחר ונדיר. 4 סיפורי אהבה שהצליחו בגדול, ועמדו במבחן הקשה של הזמן. אם יש איזו תובנה שאפשר להפיק מארבעתם, הרי היא העובדה שבארבעתם היה לכולם ברור בשלב מאוד מוקדם שזה - זה זה. כדאי לקרוא ולנסות ללמוד מהם. הרי הם לפניכם:
קרן ואיתי משיח
ענת ונדי מילשטיין
חלי וחגי זוהר
נגה ודני שורר

במאמר המערכת בשבוע שעבר, הזכרתי כאן את הטורים שכתב עלי מוהר בעיתון "העיר", וסיפרתי על אחד מהם ששמרתי וחיפשתי ולא מצאתי. את העלון ההוא חילקתי לתאי החברים לקראת חצות של יום חמישי. ביום שישי בצהריים מצאתי על סף דלת ביתי, ספר חדש המאגד חלק מטוריו של עלי מוהר – "עוד מהנעשה בעירנו".
אני מבקשת לנצל את הבמה הזו כדי לומר לאנונימי/ת:
תודה רבה!

בשבוע שעבר נתלתה בחדר האוכל, תמונת הקיבוץ החדשה, שצולמה ביום ההולדת 91 של עין-שמר. תודה וברכה לכל העושים במלאכה, ובראשם הצלם הנפלא טל בדרק.
תודה וברכה לגל ונועם גרוסמן על העזרה והתמיכה ועל הקצאת חלק ניכר מהמימון. לרענן הרמן שסייע גם כן ככל האפשר במימון, ולאירית פואה שהשלימה את החסר ובכלל. תודה וברכה ליהב בן דור על ההובלה, למוחמד אבו פנה, אסנת לוטן ועוד על התלייה והעיצוב.
ותודה וברכה לכל החברים שבאו ברצון וברוח טובה להצטלם יחד לתמונה היסטורית שלא תשכח.

בשבת שעברה צולמה עוד תמונה ללוח השנה עין-שמר תשע"ט, ובה הצטלמו: גלי יגודה, שני בראון ומאיה שפירא. בסוף השבוע הזה יצטלמו עוד 3 תמונות אחרונות.

השבוע נפגשנו – טל בדרק ואני - עם אירית פואה, וכרגיל יצאנו מרוצים מאוד, כשנמצאה על ידה הדרך, לחלק את לוח השנה כ-שי לחג לכל החברים, הצעירים, הבנים, התושבים, הנקלטים, השוכרים...
לוח השנה יחולק בימים ד'-ו' 5-7.9.18 (ערב ראש השנה חל ביום א' 9.9.18), בחפצ'.
חברים שמעוניינים להזמין מראש לוח/ות שנה נוספים במחיר סמלי מאוד, על מנת לקבלם לפני החג, יפנו בבקשה לסיגל דקל.
חברים שירצו להזמין לוח/ות שנה נוספים במחיר סמלי מאוד, מאוחר יותר (אחרי שיראו את המוצר המוגמר), יוכלו כמובן לעשות זאת, אך יתכן שיקבלו אותם רק אחרי החג (תלוי אם וכמה עודפים יהיו, ואם וכמה לוחות נצטרך להוציא במהדורה שנייה).
לשיקולכם. 

סיגל דקל

דף טיוטה (בכוונה בקטן, כי הנוסח לא סופי) של חודש מאי (מוקדש לאחד במאי), על מנת לתת מושג ראשוני, על מה מדובר פה... בריסטול מבריק 3A (כפול מדף של העלון), צבעוני ומרהיב.


 קרן ואיתי משיח

פז"מ: נשואים 30 שנה + 3 ילדים.

הכרות: מסרבים לחשוף פרטים. היום זה לא היה עובר בשקט. נאמר שהכירו באורווה - קרן היתה רוכבת מצטיינת ואיתי היה המאמן שלה. גם בכדורעף. אחרי כך וכך זמן היתה התאהבות. איתי מספר שאמר לעצמו שזאת טיפוס לנישואים, קרן מספרת שתמיד ידעה שתתחתן עם איתי. מגיל 8.


הכי אוהב/ת בה/ו: איתי הכי אוהב את קרן. "ככה צריך להיות: אמינה, אותנטית, טובה, נאמנה, כל מה שאני רוצה מבת זוג. לא הייתי משנה כלום".
קרן אוהבת באיתי המון דברים, את כולו. "הוא הכי יפה, כיף לדבר איתו, הוא מעניין ומצחיק. החיים איתו כיפים. לא הייתי משנה אותו, אולי פחות דיבורים, אבל זה גם חלק מהקסם שלו". ואור מוסיפה: שלא יעשן.

סוד ההצלחה: קרן אומרת שהסוד הוא לרצות שלבן הזוג שלך יהיה יותר טוב מאשר לך, והרבה כבוד זה לזה. "כי אם טוב לו אז טוב לי".
איתי מוסיף שהסוד הוא מודעות לכך שטובת בת הזוג שלך היא טובתך, אבל גם התאמה בין האנשים, "כי מצד שני אם היא היתה מנצלת את זה שטובתה קודמת לטובתי, היתה בעיה". הדברים הקטנים הם הקובעים. צריך לדעת לפרגן ולהעצים אחד את השני.
ההצלחה מורכבת מחיבור של המון פרטים. אין לדעת, אין מתכון.

חוויה משותפת: היחד שלהם התחזק מאוד בלידה של אמיר. זה מבחן לזוגיות, למשפחה. "נלחמנו יחד, עברנו תקופה מטורפת. היו המון מבחנים בדרך ועמדנו בהם".

תיקון קטן: אין מושלם. מושלם זה לא מושלם. תמיד יש עוד על מה לעבוד.


 ענת ונדי מילשטיין

פז"מ: 48 שנה יחד, מתוכן 47 שנה נשואים + 4 ילדים.

הכרות: ענת עלתה לארץ עם גרעין של השוה"צ לקיבוץ כרמיה. אחרי חצי שנה החליטה לעזוב ולחזור לצרפת, כי הבינה שקיבוץ זה לא בשבילה. בזמן שחיכתה שיסודרו ענייני החזרה לצרפת, החליטה ללמוד עברית. היא ניגשה לסוכנות עם דוד שלה, וביקשה ללמוד באולפן בקיבוץ של השוה"צ שקרוב לחיפה. הציעו לה את עין-שמר, מעברות ועין-השופט.   
ענת נזכרה שהיא מכירה מספר אנשים מעין-שמר: חנה ויצחק דנון שהיו שליחים במרסיי, והדסה ואלי רוטמן שהיו שליחים בשוויץ; ובחרה באולפן בעין-שמר.
היא באה עם מזוודה אחת, נכנסה בשער והגיעה לחדר-אוכל (הישן). האדם הראשון שראתה שם, רוחץ ידיים בכיור שבכניסה, היה אחד בשם נדי מילשטיין.
"ראיתי בחור גבוה עם עיניים כחולות, שבדיוק בא לאכול. חשבתי וואוו איזה חתיך. אלי שלזינגר ניגש אלי ושאל אם באתי לאולפן. הוא אמר שיראה לי את הדרך, אבל שקודם אשב לאכול. אלי הושיב אותי באחד השולחנות ליד נדי".
נדי זוכר שרחץ ידיים והבחין שיש פה משהו מיוחד, אבל התבייש להתעניין.
אחר כך היו דרכיהם מצטלבות בצומת ליד מיניפלסט, כשנדי היה הולך מבית הביטחון לתעשייה וענת הלכה לאולפן. יום אחד הוא עצר אותה, והיא בקושי ידעה לדבר עברית.
בפורים הוא הזמין אותה אחרי המסיבה לחדר שלו... אבל רק אחרי שהיא סיפרה לו שהיתה בשוה"צ, הוא הבין שזה רציני והתאהב במקום.


ענת אומרת שהיא לא למדה באולפן ברצינות. חנה בן אשר היתה המורה שלה באולפן, והיתה צריכה לשלוח מישהו לחדר של נדי להעיר אותה, כדי שתבוא לשיעור.

הכי אוהב/ת בה/ו: ענת הכי אוהבת את טוב הלב, המסירות, וזה שנדי הוא אבא טוב לילדים ובעל טוב. היא פחות אוהבת את ההערות והבדיחות הציניות. אבל אי אפשר לשנות כלום אחרי 48 שנה.
נדי הכי אוהב את ענת. מהרבה בחינות. בעיקר איך שהיא דואגת למשפחה. נדי אומר שהוא תמיד היה חייל טוב, וחייל טוב אוהב מפקדת טובה. הוא לא אוהב שכשהוא לא ממלא משימה, ענת כועסת עליו, אבל אומר שהם תמיד משלימים מהר.

סוד ההצלחה: התחשבות, חברות וויתור אחד לשני. צריך תמיד שאחד יוותר.
נדי מוסיף שהסוד זה האהבה והקשר החזק למשפחה.

חוויה משותפת: החוויה הכי גדולה שלהם יחד היתה השליחות באוסטרליה. זה היה חלום מכל הבחינות. "היינו שם 3 שנים, עם מלי וינאי, הילדים ישנו סוף-סוף יחד איתנו, היינו יחד".
ענת מספרת שכשנסעו לשדה התעופה לטוס לאוסטרליה, גילו ששכחו לקחת את הדובי הירוק של ינאי. ינאי היה אז בכיתה א', והיה ישן במיטה עם הדובי. הוא בכה מאוד, וההורים הבטיחו לו שיקנו לו דובי חדש מיד כשיגיעו לאוסטרליה.
אחרי 3 שנים באוסטרליה, חזרו לארץ ונכנסו לקיבוץ. בכניסה חיכו להם מספר ילדים, חברים של מלי וינאי. אחד מהם היה חן שוורץ, שכנו לחדר השינה של ינאי מכיתה א', שהחזיק קופסת נעליים ובתוכה הדובי הירוק, עליו שמר עד שינאי יחזור.

תיקון קטן: אין דבר כזה מושלם אצל בני אדם. כל אחד עם האופי שלו.



 חלי וחגי זוהר

פז"מ: נהיו זוג בשנת 1968 (כמעט 50 שנה), נשואים משנת 1975 + 4 ילדים.

הכרות: חגי היה בכיתה ז' ב"מבואות-עירון", והיה משחק כדורעף במגרש. בטריבונה היו יושבות בנות קבוצת "תאנה" מכיתה ו', וביניהן ילדה עם צמה ארוכה ושתי גומות חן, שהוא לא יכול היה להוריד ממנה את העיניים.
אבל עברו עוד שנתיים עד שהם הפכו לזוג.
באותו זמן היו עושים ערבי ריקודים בכיתה פעמיים בשבוע. חגי היה חתיך ורקדן טוב, וכל הבנות רצו לרקוד איתו. שם חלי גילתה אותו. כל אחד מהם רצה את השני, אבל לא אמר כלום.
אחר כך עבדו יחד בחדר אוכל של המוסד, והמגבים נפגשו מתחת לשולחנות.
ואז הגיע פורים, והם רקדו יחד, וכשנגמרה המסיבה נשארו לדבר כל הלילה ויותר לא נפרדו. להוציא תקופה קצרה בזמן השירות הצבאי. ואז פרצה מלחמת יום כיפור והם לא נפגשו חצי שנה. כשנפגשו, החליטו להתחתן.
החתונה היתה בבריכה של ברקאי, חגי בנה רפסודה על המים וזו היתה הבמה. היו עוד שני זוגות שהתחתנו איתם, ואריה לויט - מזכיר ברקאי - חיתן אותם (לא היתה רבנות בעסק).


הכי אוהב/ת בה/ו:
חלי אוהבת בחגי המון דברים: את הידענות, הסבלנות, הסקרנות. אוהבת לטייל איתו, ללכת אחריו בעיניים עצומות ולגלות דברים יפים, כמו ילדים. אוהבת את הבלורית שהיתה לו והעיניים הכחולות. שהוא כותב לה שירים.
מפריע לה שחגי משקה את הגינה יותר מידי.
חגי אוהב את הצמה שהיתה לחלי ואת הגומות. את היופי שלה, גם הפנימי, את טוב הלב האינסופי, את השירה שלה והריקוד.
מפריע לו שחלי חושבת שהמקרר זה ארון, ואפשר לפתוח אותו ולעמוד הרבה זמן עם דלת פתוחה, עד שבוחרים מה להוציא.

סוד ההצלחה:
זו שאלת מיליון הדולר. בזוגיות טובה יש ניצוץ אלוהי, מגע קסם. צריך שיהיה כוח מספיק חזק, שידביק את שני החלקים, שלכל אחד מהם ישות עצמאית ורצונות נפרדים. הכוונות צריכות להיות טהורות, ובעיקר הבחירה צריכה להיות נכונה. בקיצור, צריך גם מזל בחיים.

חוויה משותפת:
כשחגי היה בצבא, הוא היה צריך להכין מסלול הליכה לסיום קורס לוחם. הוא לקח את חלי והם נסעו יחד בג'יפ מדוגם, למצוא דרך לחצות את סיני. זה לקח 5 ימים. הם לא מצאו. המסלול לא היה עביר. הם חזרו ומצאו מסלול אחר.
חוץ מזה, כל אחד מהילדים הוא חווית יחד מאוד חזקה. "היה לנו טוב לגדל יחד את הילדים".

תיקון קטן: לעבור כזוג לגור במקום אחר, זה משהו מאוד מחזק ומומלץ. מאפשר לבחור מחדש.




הלילה הזה  //  חגי זוהר



הלילה, לשמיים אין גבולות.
הלבנה מלאה,
מאירה, במלוא הדרה.
ים כוכבים, מסתדרים בשורות,
למסדר אוהבים, של חצות.

כוכב הצפון, מנצנץ בהיכון.
הצייד, מנפח חזה,
מרים קשתו, משלח חיציו.
הלבנה לי נושקת,
נשיקות מזהב.

הלילה, מאירים פניך, מתמיד.
אני שבוי,
בשביל מבטך, הקסום.
הלילה, מחייכות עינייך, מתמיד.
עוטפות את גופי,
במצנפת של חום.


הלילה, חטובים שיפוליך, מתמיד.
ואני, כמו חצב מזדקף,
ואת, כמו פרח פורח נפתח,
עם חיוך רחב, משתוקק.

הלילה, מרגיש, זוהר מתמיד.
הצרצר, מזמר, סרנדה לטנגו.
הגחליליות, מרקדות בסגול.
השבילים לילך,
ואת שלי, ואני שלך.

הלילה, מריח, טרם סתיו.
את, יפה מתמיד, וכובשת.
הלילה רחב, במיוחד,
אני, כמו כוכב מסובב,
מאוהב.

הלילה, ליל טו' באב.
  

  נגה ודני שורר

פז"מ: 24 שנה יחד. נשואים 23 שנה + 4 ילדים.

הכרות:
בגוס פאב.
באותו זמן דני נהג לבלות בעין-החורש, אבל חבר טוב שכנע אותו לבוא לנסות את הפאב בעין-שמר. "באתי וראיתי את נגה... היא היתה מדהימה ומאוד סקרנה ומשכה אותי".
נגה באותו זמן היתה בזוגיות עם מישהו אחר, 8 חודשים.
אחרי שבוע דני הגיע שוב לפאב בעין-שמר, ונגה בינתיים נפרדה מבן הזוג.
הפעם נגה ראתה את דני ומיד ידעה. היא אמרה לחברה שהיתה איתה: "זה יהיה בעלי".
הפאב היה מלא מפה לפה, אי אפשר היה לזוז. נגה היתה נחושה ופילסה את הדרך לדני, הסתובבה סביבו, נתקלה בו בטעות, שפכה עליו בטעות... כשיצא, יצאה אחריו וביקשה ממנו מספר טלפון. אחרי שבועיים הם ידעו שזה זה.
זה קרה בסוף נובמבר, אבל החתונה נדחתה קצת, כדי להתחתן ביוני-בקיץ בדשא הגדול.


הכי אוהב/ת בה/ו:
נגה הכי אוהבת בדני את הרגישות, ההכלה, ההקשבה והרצינות. וגם את החיצוניות כמובן.
הכי מפריע לה, כשהיא מבקשת ממנו משהו ורוצה שזה יהיה מיד, ולו לפעמים יש אילוצים וסדרי עדיפות אחרים. אבל זה נורא בקטנה, ובאמת שום דבר לא מפריע לה בדני.
דני מפרש שבמהלך השנים לומדים להימנע ממצבים של חוסר הסכמה, וממילא אין ביניהם פערים גדולים. "אנחנו רואים דברים אותו דבר".
דני אומר שהיה מעניין להביא הרצאה או השתלמות על זוגיות טובה, כי זה נושא שלא לומדים בשום מקום.
דני הכי אוהב בנגה את הנשיות, האסרטיביות, החום והרגישות.
הוא אוהב הכל, אבל היה רוצה שנגה תהיה פחות פרפקציוניסטית, בשביל עצמה. "גם אני כזה, אבל עם השנים למדתי טיפה למתן, כי אם זה משתלט על החיים, זה מבזבז הרבה זמן. אפשר גם לחיות טוב לא בשלמות".

סוד ההצלחה:
הרבה שואלים אותם, והתשובה שלהם היא שצריך כוונה הדדית לפתור קונפליקטים, לבוא בחברות.
הרבה דברים לא השתנו מאז ההתחלה. לאורך כל השנים הם מקפידים לחבק ולנשק ובכלל לגעת המון, לשבת לכוס קפה ביחד, לשתף זה את זה, לעשות ארוחות ערב משותפות, לספר איך עבר היום, להיות יחד...
גם במהלך היום שולחים הודעות זה לזה כאילו רק הכירו.
מפרגנים זה לזה, מחזרים, שולחים פרחים, עושים מחוות רומנטיות... דני תמיד פותח לנגה את הדלת. לא מתביישים לבטא אהבה, ללכת יד ביד בכל מקום.
כשדני עבד בקיבוץ, הקפידו להיפגש במהלך היום ל-5 דקות. אם יש רגע זמן מתקשרים, שולחים תמונות מהעבודה.

חוויה משותפת:
הלידות. "היחד בלידה, ברגעים האלו שהחיים משתנים, שיוצרים משהו יחד, משהו שלנו".
כל התכונות מתגברות שם, כי זה רגע קשה.
בלידה של התאומים, נגה קיבלה זריקת אפידורל, פחות היתה מכונסת בכאבים שלה, ויותר  יכלה להיות עם דני ביחד.



הם נזכרים באולטראסאונד, כשהרופא אמר לדני לשבת, נגה היתה בטוחה שמחכה להם בשורה קשה ביותר, ואז הרופא אמר: תאומים. הם יצאו והלכו לקנות ספר על גידול תאומים. כל הדרך הביתה נסעו בשתיקה, היו בהלם, ולא סיפרו כלום עד חודש חמישי.
נגה אומרת שבגלל הרגעים האלו, היא אוהבת את דני היום, הרבה יותר מאשר לפני 24 שנה. זה כמו בקבוק יין, שכל פעם ששותים ממנו, יש לו טעם יותר טוב.

וגם החופשים יחד היו חוויה משותפת טובה - לאחרונה באיטליה ולפני כן בזנזיבר.

תיקון קטן:
יותר בריאות טובה, ופחות עול פרנסה. שלא יהיה צריך לעבוד המון שעות בחוץ ולחזור מאוחר הביתה.
וגם רוצים אומץ לעשות שינוי, לצאת יחד להרפתקה בעולם, לחיות שנתיים במקום אחר.

לוח מודעות

שלום ילדי עין-שמר!
התאריך העברי היום הוא טו' באב, ובמסורת היהודית זהו יום של אהבה. חג האהבה. לכבוד המועד הזה, מובאים להלן 2 טורים  של תמונות.
חברו בקו את שני הפריטים, אחד מכל טור, שהם זוג.
מקווים שתיהנו.



מהנהלת חשבונות

מילות פרידה מג'וליאנה מלמד
חברים וחברות יקרים,
אני שמחה שנתתם לי הזדמנות להיפגש בצוותא ולהיפרד מכם. לאחר שנים ארוכות עם צוות הנהלת חשבונות, אני רוצה להודות לכם על שיתוף פעולה והבנה.
לצערי, נאלצתי להפסיק את עבודתי עקב נסיבות בריאותיות של נכדתי הקטנטונת, שהיא הגיבורה האמתית, שעברה 3 ניתוחים ולבסוף קיבלה תרומת כבד מבתי. הניתוח הצליח והיא בידיים טובות בביה"ח שניידר, אך הדרך עדיין ארוכה ועזרתי לבתי נחוצה מאוד. עין-שמר עבורי הוא בית שני. אני רוצה לאחל לצוות הקיים ולחדשים המצטרפים, דרך צלחה והעיקר הרבה בריאות.
מסרו ד"ש ממני לכל החברים שהיו במשך השנים בקשר איתי.
ג'וליאנה מלמד



עלויות סיעוד

התבקשתי להעביר לידיעת הציבור, את העלויות שיש לחבר עם המעבר לבית דורות או לעת העסקת עובד זר (עו"ז). העניין מעט מורכב, ולכן אתאר כאן את הנוהל רק בקווים כלליים. כל חבר בעת שהעניין רלוונטי עבורו, יקבל הסבר מפורט ומדויק באופן אישי.
בית דורות -
בבית דורות יש מיטה שמורה לחבר. בדרך כלל נעזרים בה לתקופות קצרות. המחיר הוא 60 ₪ ליום, וכולל כלכלה, חומרי ספיגה וכל טיפול אחר שהחבר נזקק לו...
לאחר שבוע, החבר מחויב ב-40% מהמחיר שנקבע ע"י משרד הבריאות, שהוא כרגע 383 ₪ ליום, מחיר שעשוי להשתנות מעת לעת ע"י משרד הבריאות.
חבר שנכנס באופן קבוע לבית דורות עד 120, מקבל קוד ממשרד הבריאות (כלומר, משרד הבריאות משתתף בתשלום), משתכן בחדר, ומחויב ב-40% ממחיר משרד הבריאות. ללא קוד משלמים מחיר מלא.
אחזקת עובד זר -
כזכור החליט הקיבוץ על ביטוח סיעוד פנימי, ולכן בכל חודש אנחנו מחויבים ב-115 ₪.
כשחבר נזקק לעו"ז או לעזרה גדולה יותר, צריכה הוועדה לביטוח סיעוד פנימי, לאשר לטובת החבר סכום של 2,750 ₪ לחודש ולהפסיק לחייבו במס.
בוועדה חברים איש כספים, אחות מרפאה, רכזת רווחה ושני נציגי ציבור.
חבר שקיבל את דמי הביטוח הנ"ל, מחויב מעתה בכל התשלומים בגין העסקת העו"ז, כגון: שכר עבודה, דמי עמלה לתאגיד, ביטוח בריאות, חידוש ויזה וכו'.
שכרו של העובד משולם משני גורמים: ביטוח לאומי והחבר. אם יש הבדל בין החברים בחיוב, זה מכיוון שיש הבדל בזכויות המגיעות לחבר מביטוח לאומי.
לכל חבר סיעודי יש תקציב חודשי של כ-11,000 ₪ (כולל דמי הביטוח שאושרו לו), עלות ממוצעת של העסקת עו"ז היא כ-7,000 ₪ לחודש, וזה מאפשר לכל חבר סיעודי ליהנות משירות זה. נכון שהכסף הפנוי שנשאר לחבר הוא יחסית נמוך (שהייה בבית דורות עולה פחות), אך יחד עם זאת הוא מאפשר לחבר דמי קיום הוגנים, ואין סיבה שחבר יכנס למינוס משום כך. יש להקפיד על התנהלות אחראית ולא בזבזנית, ואפשר להיעזר לשם כך בבני המשפחה.
אני חושבת שקיבוץ עין-שמר מתנהל כלפי החברים הוותיקים שנזקקים לעזרה בסיעוד ובריאות, בצורה נאותה ומתחשבת, ודואג לכל צרכיהם.

רק בריאות, רבקה שדה


שאלה
מה קורה עם הווייפיי?
מאז התקנת המודמים החדשים והחלפת התשתית (כל הכבוד על המבצע אגב!), הרשת האלחוטית (wifi) בבתים מאוד חלשה. במקומות בבית בהם הייתה קליטה בעבר, עכשיו כבר אין, והקליטה באופן כללי חלשה.
האם יש סיבה? אפשר לשפר?
הקליטה החלשה של הרשת האלחוטית, מעלה באחוזים ניכרים את השימוש בחבילת הגלישה בניידים, דבר שעלול לגרור צורך בהגדלת חבילות ועלות נוספת.
אשמח להבהרה ושיפור המצב...

גלי יגודה



תשובה

הרשת האלחוטית במודמים החדשים-האופטיים יותר חזקה. הבעיה היא במיקום המודם. אם המודם ממוקם במקום שונה מהמודם הישן, אז פיזור הרשת האלחוטית שונה גם.
גם במודמים הישנים היתה בעיה קשה של קליטה אלחוטית, לא בכל הבתים כמובן, כמו שלא בכל הבתים יש בעיה עם המודמים החדשים.
לבעיות WIFI יש פתרונות שונים, וזה יכול להשתנות מבית לבית. הפתרון הנפוץ הוא לשים מגבר (רצוי לא הכי זול שיש), אשר ממוקם באמצע הדרך בין המודם לאזור הקליטה החלשה. אם זה לא עוזר, יש אופציה נוספת - להשחיל כבל תקשורת לאזור החלש ושם לשים מגבר.
לשאלות והתייעצות אפשר לפנות לאבי בן אדיבה
במייל:  avi@netcomputers.co.il  או בטלפון: 050-3769837




שאלה

נמסר בעיתונות, שמשרד הבריאות יוצא במבצע עזרה לאזרחים וותיקים בטיפולי שיניים, החל משנת 2019. המבצע מיועד לאזרחים מגיל 75. העזרה תכלול הנחות וטיפולי חינם במספר מרכיבים ברפואת שיניים. למבצע הוקצבו מאות מיליוני שקלים מתקציב הבריאות.
השאלה היא:
1. האם גם חברי הקיבוצים נכללים בין האזרחים הזכאים?
2. איך יתבטא הדבר אצלנו?

עידו ספקטור



תשובה

המבצע עליו נמסר, מתקיים במרפאות השיניים של קופות החולים.
אצלנו מרפאת השיניים היא פרטית, וממילא החברים מבוטחים ומשלמים רק השתתפות עצמית שאינה גבוהה.

בברכה,
חגית בורלס






ועוד לנושא פרסום שמות החברים החותמים  //  אילן לוטן

בעיתון האחרון פורסם, שהנהלת הקהילה ממליצה לוועד ההנהלה לקבל את עמדתה, ששמות החברים החותמים על הדרישה להעלות נושא לשיחת הקיבוץ, יפורסמו ברבים. ההסבר לעמדתה זו של ההנהלה הוא: "...אין סיבה שהחותמים לא ייקחו אחריות על פנייתם..."
כיוון שההנהלה רוצה לחנך את החברים לקחת אחריות על עמדתם, הייתי מצפה מההנהלה שתציע, שגם בבחירה של בעלי התפקידים (ובמיוחד של התפקידים המרכזיים) יפורסמו שמות התומכים והמתנגדים. אין ספק שממלאי התפקידים הם הרבה יותר משמעותיים, מדיון על הנושאים שמועלים לשיחה בעזרת חתימות החברים. לא קשה לנחש שהנהלת הקהילה לא תכיל את המגמה החינוכית בבחירת ממלאי התפקידים. היא לא תציע זאת, בצדק, כיוון שהיא ואני יודעים שהתוצאות שיתקבלו מהצבעה גלויה, יהיו שונות באופן משמעותי מאלה שיתקבלו ע"י הצבעה אנונימית, וכיוון שהם ואני חושבים שחשוב שההצבעה תייצג את דעתם החופשית של החברים, הם לא יציעו את ההצעה הנ"ל.
אם הנחתי הנ"ל נכונה, אין מנוס מלהבין, שעמדת ההנהלה מקורה ברצון להקשות על החברים להעלות נושאים לשיחה. בהזדמנות זאת אני מזכיר לחברים שההנהלה הציעה בעבר, שרק להנהלות תהיה אפשרות להעלות נושאים לשיחה (או לדרוש דיון חוזר) ולחברים לא תינתן אפשרות זו. לשמחתי הצעתם זו נפלה בשיחה.
אני נדרש לנושא זה פעם נוספת, כיוון שאני רואה חשיבות רבה להרגשה וליכולת של החברים להשפיע על התנהלות הקיבוץ, וכל החלטה שמרחיקה את החברים מהמעורבות, פועלת לרעת הרגשת השייכות ולהגדלת הניכור שבין החבר לקיבוצו. לצערי, אני לא מרגיש את הרוח הזאת נושבת מכיוון ההנהלה.
לבסוף אני מבקש שאם יש בכוונת ההנהלה לשנות את הנוהג שהיה קיים שנים רבות, לפיו לא מפרסמים את שמות החותמים, הדבר ייעשה בשיחה ובהצבעת קלפי (אנונימית), ולא בהחלטת הנהלה כזו או אחרת.





אל מזכירויות "קיבוצי הבעלות" של "מבואות-עירון"
ברקאי, מענית, מצר, עין-שמר
שלום רב,

הזמנה להגשת מועמדות לתפקיד יו"ר "הנהלת הבעלות" של "מבואות-עירון"

אנו מתכבדים להודיע על תהליך לאיתור ומינוי יו"ר חדש להנהלת הבעלות של המוסד החינוכי "מבואות-עירון", לקראת סיום תפקידו של ראובן שריג כיו"ר הנהלת הבעלות.
"מבואות-עירון" הוא ביה"ס על יסודי הכולל חטיבת ביניים וחטיבה עליונה, הכוללת מסגרת חברת נעורים בפנימייה. המוסד מתואגד כאגודה שיתופית שהיא מלכ"ר.

תמצית הגדרת תפקיד היו"ר -
         אחריות על הכנה, כינוס וניהול ישיבות הנהלות ואספות הבעלות.
         הובלת הממשק בין המוסד לקיבוצי הבעלות.
         אחריות  לליווי ובקרה שוטפת על  עבודת המנכ"ל.
         שותף/ה להנהלת המוסד בהיבטי תקציב, מקרקעין, משפט, מבנה ניהולי, חזון ערכי.
         שותף/ה להנהלת המוסד בייצוג המוסד מול המועצה האזורית ומשרד החינוך.
         לעת מינוי מנכ"ל, יהיה היו"ר אחראי/ת לרכז את תהליך המינוי יחד עם אסיפת הבעלות, ולפי הכללים המחייבים.
         היקף משרה של 20% משרה גלובאלית.

תמצית דרישות -
         חבר/ת באחד מארבעת קיבוצי הבעלות.
         ניסיון ניהולי בארגון.
         ניסיון חינוכי - יתרון.
         ניסיון כלכלי.
         השכלה אקדמאית רלוואנטית.

מועמדים/ות מבין "קיבוצי הבעלות" המבקשים להציג מועמדותם לתפקיד,
 יעבירו את פנייתם בכתב בצירוף קורות חיים, אל מזכירות הקיבוץ שלהם, 
שתעביר את פנייתם אל צוות האיתור, וזאת עד ליום 15.8.2018.

בברכה, צוות האיתור לתפקיד יו"ר "מבואות-עירון"

היכרות עם עין-שמר
הזמנה לחברי הקיבוץ ולתושביו
בשבת 4.8.18
נארח בקיבוץ את המתעניינים בקליטה אצלנו) שאינם בני קיבוץ(
להיכרות ראשונה.
נשמח מאוד שגם חברים וחברות יבואו )אפשר עם הילדים (לאירוע,
יצטרפו אלינו כמארחים, ונוכל יחד להראות, להציג, לספר ולשתף
בחיים שלנו כאן.
האירוע, כאמור, מיועד קודם כל לנקלטים ולמשפחותיהם.
בתוכנית:
           16:00-16:30 התכנסות בחממה
           סיורים בטרקטור וברגל ברחבי הקיבוץ
עם הסברים מחברים שונים
           סדנאות חווייתיות בחממה למשפחות
           קפה ונשנושים
           סיום חגיגי עם מדורה ומרק
אפשר לבוא ספונטני, ורצוי להודיע לנו אם רוצים להצטרף!
בברכת קליטה חלקה, ועדת קבלה


שולה קצנלנבוגן   5.8.2007
דוד בן אברהם     9.8.2009
יגאל סיטנר         9.8.2017
שי מרקם            12.8.2009
פולה ארסטר       14.8.2009
זאב שטיין           16.8.1987
פרנקה גבר         17.8.1998
אורה אדר           19.8.2002
מטי דגאי משיח    20.8.2009
שאול מרקם        23.8.2001
חיים איתן           24.8.1987
קובה גבר           24.8.1993
סוניה וילן           27.8.1978
מרים בן אברהם   27.8.2015
דוד שניידר         28.8.1938
דב הנדל 28.8.1938
נירה יריב           28.8.1994
רונה ויסברג        30.8.2005
נורי בן יהודה      30.8.2007
שלמה בן פורת    31.8.1968