חפש בעלונים קודמים

ג' באדר תשס"ט 27.2.2009

עלון מס' 9 (3731) ג' באדר תשס"ט 27.2.2009



גשם נוצר מהתלכדות טיפות מזעריות אשר נמצאות בעננים לטיפה אחת גדולה יותר, הכבדה מספיק כדי ליפול ארצה.
הסיבה לירידת גשם בחורף בישראל מקורה במערכת מזג אוויר שנקראת אפיק רום, שמסתובבת בחורף מעל הים התיכון ויוצרת את השקעים החורפיים. בקיץ נחסמת חדירתה והיא אינה נמצאת מעל הים התיכון.
כדי שטיפת מים תעזוב את הענן ויתחיל לרדת גשם, הטיפה צריכה להיות בגודל מינימאלי של 1 מ"מ. מהירות נפילת הטיפות יכולה להגיע עד למהירות של 7.6 מטר בשנייה.
גודל הטיפות תלוי במהירות הזרמים האנכיים שבתוך הענן. כשהזרמים מהירים וחזקים, הטיפות מתנגשות זו בזו ומתלכדות לטיפות גדולות. כשגודל טיפות המים מתגבר על עוצמת הרוחות האנכיות, הן מתחילות ליפול אל הקרקע. ענני ערימה מורידים לרוב גשמים עוצמתיים המורכבים מטיפות בגודל של מילימטר עד חמישה מילימטרים. גשמים חלשים באים מעננים שכבתיים שגודל הטיפות בהם קטן. ברבים מהציורים נראות טיפות הגשם בצורת דמעה, אך הטיפות הקטנות הן בצורת כדוריות עיגוליות או אליפטיות. טיפות גדולות יותר מקבלות צורה שטוחה יותר.
ג ש ם ל פ י ג י א ו ג ר פ י ה במעלה ההרים הסמוכים לים, יורדות כמויות הגשם הגדולות ביותר. במקומות אלה, אוויר לח מטפס מן הים אל ההרים, עד שמגיע לגובה רם והופך לענן. לעומת זאת, במקומות הרחוקים מהים, הגשמים נדירים לרוב. כמו כן, גם במקומות הסמוכים להרים גבוהים, בהם הרוח נושבת במורד ההר, כמות הגשמים מועטה. לדוגמה, בהרי ההימלאיה, כאשר רוח נושבת צפונה מהאוקיינוס ההודי לכיוון ההרים יורדים כ-10,000 מ"מ, ואילו במורדות הצפוניים, שם הרוח לא מגיעה מן הים יורדים רק כ-1000 מ"מ.
באזור שלנו ניתן לצפות בהבדלים חדים בין מערב הרי הלבנון והחרמון (1500 מ"מ), לעומת האזורים המזרחיים להם - בבקעת הלבנון, שם כמות הגשמים היא 600 מ"מ בלבד. בירושלים, כמות הגשמים עומדת על 600 מ"מ וביריחו המזרחית ממנה כ-50 ק"מ, כמות המשקעים השנתית היא רק 170 מ"מ.
ו א צ ל נ ו - ב ע י ן ש מ ר הגשמים האחרונים התקבלו בברכה והם משנים בהחלט את התמונה! בגלל מיעוט הגשמים בראשית החורף החיטה שנזרעה בתחילת החורף לא הצליחה לגדול מספיק, היא נמוכה וכבר השתבלה. אבל בעזרת הגשמים האחרונים נתמלא חתך ההרטבה של הקרקע והתמלא במים שיספקו את צורכי גידולי הקיץ. ונקווה שיבואו עוד גשמים.

פותחים שבת
לפני שבוע נושא השירים היה "ברית", הסולנים היו: דלית אייזנברג בשיר "בלדה על נערי שגדל", קובי גרוסמן ואביעד שפירא בשיר "את חירותי", אמיתי ששון וזמיר גולן בשיר "סע לאט". רוב תודות למבצעים המשובחים. חן, חן לחנניה האקורדיוניסט על נגינתו היפה.

דרשה עתירת ידע ועניין נשאה עדה גבע. בתחילה אמרה שלאחר פרשת יתרו עם רגעיה הגדולים והנשגבים, אנו מגיעים לפרשת "משפטים" על חוקיה המייגעים, כגון חוקים של "עין תחת עין ושן תחת שן" שהם לא פעם מתסכלים ועיתים קשה לנו לקבלם...
אבל, המתבונן בחוקי הפרשה שביסודם דאגה לעני, לאלמנה, ליתום ולגר, יראה שבחוקים אלה שילב המחבר את ה' כדי להזהיר ולהרתיע מפני פגיעה בחלשים שאין להם מגונן.

בהמשך עסקה בשאלה מה לעשרת הדברות ולפרשת משפטים? פרשנים רבים, אמרה, רואים בצירוף זה הוראה לשמור על הסדר הציבורי ועל הצדק החברתי.

לאחר מכן התייחסה לדרשתו הביקורתית של עלי אלון בעניין המונותיאיזם, גילתה שהיא אינה רואה את הדברים כך... כדוגמה, הביאה את הדיברה: "לא תחמוד", אמרה שבכל עשרת הדיברות אנו נדרשים לא לעשות משהו או כן לעשות משהו, אבל בדיברה זו אנו נדרשים לא לחשוב משהו, לא לרצות משהו... החכמים שואלים: איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בליבו? איך אפשר לדרוש דרישה כזאת?
יש טענה המופיעה במדרש שיצר הרע הוא טוב מאד, בזכותו אדם מתחתן, בונה בית, מוליד ילדים... נאמר על היצר הרע: "כי הוא קנאת איש מרעהו". הקנאה היא רגש המייצר את כל הדינאמיקה של הכלכלה, אי אפשר בלי הקנאה, ולכן אנו חייבים שיהיה בנו יצר רע. ואם כך, מה עושה כאן "לא תחמוד"? התשובה היא שאתה יכול לרצות שיהיה לך כמו לזולתך, ואפילו יותר ממנו, אבל אתה לא יכול לרצות את שלו.
אמרה שחוקי פרשת משפטים נגזרים מהצו לא תחמוד, וזוהי תורה מדהימה המציבה מטרה מאד גבוהה לאדם.

בהקשר לדרשתו של עלי, הרואה את הדברים אחרת, הביאה את המדרש 70 פנים לתורה על פיו קוראים החכמים לציבור, (כלומר לכולנו) לפרש את התורה כל אחד בדרכו ולפי האמת שלו, ובהצטרפות כולם – תושג השלמות שהיא האמת לאמיתה.

והשבוע, "שירי אורלנד" לרגל יום השנה השביעי למותו. בהקשר לפרשת "תרומה" נארח את יובל כספי אמן ומורה לאמנות במדרשה לאמנות ובבית הספר "גשר על הואדי", הוא ידבר על המשכן במדבר בליווי מצגת תמונות.


שבת שלום


רענון לגבי שיחת קיבוץ וקלפי
בעקבות בחירתה של נעמי לריכוז ועדת קלפי קראנו מחדש את התקנונים
וההחלטות בנושא שיחת הקיבוץ והקלפי, ואנו מרעננות את הנהלים,
לידיעת הציבור.
רקפת זהר, נעמי בן חיים

שיחת קיבוץ
הודעה על שיחת קיבוץ תתפרסם כמה ימים מראש, ולכל המאוחר יממה לפני קיומה. ההודעה תכלול מועד ומקום וכן סדר יום. ההודעה תפורסם בעלון, על לוח המודעות, בלוח האלקטרוני, באתר הקיבוץ וברשימת התפוצה בדואר האלקטרוני.
השיחה תוקלט ותשודר בערוץ הפנימי. השיחה תתקיים גם אם לא תוקלט ו/או לא תשודר (בשל תקלה טכנית). פרוטוקול השיחה יירשם לפי ההקלטה או בזמן השיחה אם אין הקלטה. הפרוטוקול יפורסם בעלון הסמוך לשיחה, לפני קיומה של הצבעת הקלפי.

דפי ההצבעה
הסעיפים להצבעה יפורסמו כמה ימים לפני ההצבעה, ולכל המאוחר 24 שעות לפני ההצבעה. הפרסום יהיה בלוח המודעות, הלוח האלקטרוני, אתר הקיבוץ ורשימת התפוצה בדואר האלקטרוני.
ניסוח דפי ההצבעה - באחריות המזכיר/ה ובשיתוף החבר/ה או הגוף המציע
קבלה לחברות או למועמדות – כל מועמד יופיע בפתק נפרד, בצבע נפרד.

קלפי, זכות הצבעה וייפוי כח
הצבעות הקלפי יערכו ביום שישי משעה 11:30 עד 13:00 וביום ראשון משעה 11:30 עד 12:45. בעת ההצבעה יהיו נוכחים שני חברים מוועדת הקלפי.
יכול להצביע כל ורק מי ששמו מופיע ברשימת המצביעים.
חברים אינם יכולים להצביע בשמם של חברים אחרים אלא אם בידם טופס חתום שמייפה את כוחם. ייפוי כח ניתן אך ורק בשני מקרים הבאים: א. חבר רשאי לייפות את כוחו של בן זוגו להצביע במקומו; ב. חבר הנמצא בחו"ל רשאי לייפות את כוחו של כל חבר קיבוץ אחר להצביע במקומו.
ייפוי כח יינתן רק בטופס המיועד לכך, שניתן לקבלו במשרדי הקיבוץ, במזכיר/ות הטכנית או באתר הקיבוץ . הטפסים הצהובים שהיו עד היום – לא יהיו בשולחן הקלפי ואינם תקפים.

ספירת הקולות
ספירת הקולות תתבצע בתום שני ימי ההצבעה. בין שני ימי ההצבעה תשמר קופסת הקלפי במקום נעול. ספירת הקולות תתבצע על ידי 2 חברים מוועדת הקלפי.
אם יהיה פער משמעותי בין מספר המצביעים למספר דפי ההצבעה, תיערך ספירה חדשה. במידה שהפער יישאר, וגודלו יהיה כזה שיכול להשפיע על תוצאת ההצבעה, תיערך הצבעה חדשה.

לאחר ההצבעה
תוצאות הקלפי יחד עם רשימת המצביעים החתומה ודף הספירה – יועברו על ידי חברי ועדת הקלפי התורנים במעטפה חתומה למזכירה.
התוצאות יפורסמו בלוח האלקטרוני, לוח המודעות, אתר הקיבוץ והעלון.
דפי ההצבעה האישיים יישמרו בידי ועדת הקלפי, במקום נעול, למשך כחודשיים (עד עבור שתי שיחות נוספות).
תוקף החלטת הקלפי – מרגע פרסומה.

ש ל ך - ש ל נ ו
ביום רביעי
בין השעות 11:30 ל12:00 נלקח
מגינת המועדון עציץ גדול ללא צמח.
מי שראה – אשמח אם ידווח.
מרים שנפלד



מ כ ר ז
למזכיר המועצה ומנהלת משאבי אנוש של מועצה אזורית מנשה.

היקף המשרה 100 אחוז. חוזה בכירים ע"פ כללי השלטון המקומי.
דרישות המשרה: תואר B.A לפחות בתחומי מנהל עסקים, מנהל ציבורי, מדעי החברה, ראיית חשבון, כלכלה, משפטים.

פרטים מלאים אודות המשרה יש לקבל במזכירות המועצה לאחר העברת מייל moshe@menash.co.il
או באתר המועצה.
מועד אחרון להגשה 1.3.2009


בברכה
אילן שדה – ראש המועצה



נ ו ס ע י ם
החל מ-2 עד 20 למרץ
לא נהיה בבית
מפתחות הטרקטור אצל אורי אשכולי.

רוג'ה ומרלן








קטעים ממכתב לשכת רשות המים


" ...כמויות המשקעים בחורף הנוכחי והמשבר החריף והמתמשך במשק המים, מחייבים הקפדה יתרה על הוראות רישיונות ההפקה, התנאים וכמויות המים הנקובים בהם. כל חריגה תטופל בחומרה, על פי כל הסמכויות הנתונות למנהל הרשות לעניין זה – לרבות, הטלת תשלום מיוחד, הפסקת הספקה של מים, הגשת כתבי אישום, הכל בהתאם לנסיבות, על פי שיקול דעתו של מנהל הרשות בכל מקרה לגופו.

ה ג ב ל ו ת ב ג י נ ו ן
לא ניתן עוד לאפשר צריכה בלתי מוגבלת של מים להשקיית גינות ציבוריות. השימוש במים לגינון ציבורי יעשה תחת משטר של הקצאות. בשלב זה ההקצאה לגינון הציבורי תעמוד על אפס מ"ק. ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת ישקול מנהל הרשות לקבוע במהלך השנה הקצאה לגינון הציבורי.

מים לשימוש ביתי:
כמויות המים לצריכה ביתית בהתיישבות המתוכננת, נקבעו כמכפלה של מספר התושבים על פי נתוני הלמ"ס, כ- 150 מ"ק לנפש לשנה. ביישובים בהם קיימת מערכת מדידה נפרדת, הצריכה בפועל תשמש כהקצאה ביתית".

אורי שני – מנהל הרשות






ל מ כ י ר ה
מכונה להסרת שיער של חברת BRAUN
דגם מתקדם במצב חדש כמעט, המחיר 350 ₪ (במקום 540) תעודת אחריות עד אוגוסט 09.
רויטל דהן-אלון 052-5523537







תיסלם
ב- 17.3
באולם גן שמואל

תקבלו שתי ציפורים בערב אחד –

גם הופעה של להקת תיסלם
וגם תרומה ל"קשתות"

"קשתות" הוא מרכז לילדים עם ליקויי תקשורת רחבים (אוטיזם), שבו לומד גם יונתן שלנו. בעשר השנים האחרונות הפך קשתות מגן קטן בקיבוץ ברקאי לבית ספר של 60 תלמידים - ועשה זאת הודות להרבה אנשים טובים שעזרו בדרך. במדינת ישראל של היום אין לנו למעשה פתרון אחר, מאשר לפנות לציבור, ואליכם, חברינו. קנו כרטיסים למופע – ותרויחו גם את תיסלם במופע איחוד וגם תרומה לבית ספר מקסים שנמצא ממש לידינו וזקוק לכם מאד.
רוצים לעזור בלי לבוא למופע?
קנו כרטיסים למישהו שכן רוצה...
או סתם הרימו טלפון ותרמו את תרומתכם.

מחכים לכם!
חמי ורקפת



להזמנת כרטיסים - התקשרו עוד היום:
1-599-520-560
או הכנסו לאתר www.interguest-reg.com













ח ו ר ף ח כ ם

ת ו ד ו ת
לאיתן בן מיור
כשהידע הופך לבריאות – סיכום החוג "תזונה נכונה בעידן השפע"

איתן החכים אותנו בנפלאות התזונה הנכונה בעידן המודרני, ועל הקשר הישיר בין תזונה נכונה, מחלות גוף ונפש.
בכל מפגש היינו צמאים לדעת יותר ויותר מה אנחנו יכולים להפיק מהאוכל ומצורת חיים נכונה יותר.
דנו בדברים שמעסיקים את כולנו:
טיפוסים שונים ומה מתאים לכל אחד מהם, כולסטרול, מערכת העיכול, אנטיביוטיקה, חיידקים טובים ורעים, בעיות ספיגה ועוד הרבה.
למדנו גם דברים חדשים שהיו בגדר "שבירת מיתוסים" בשבילנו – למשל, על חלב הפרה, על הביצים, על הדבש וכו'.

אנחנו מודים לאיתן מקרב לב על שבחר להקדיש לנו מזמנו ומרצו והיה זמין תמיד לכל שאלה וייעוץ.
תודה לך איתן היה לנו מרתק!
נפגש בחורף הבא.

הגר צנסקי ומרים שנפלד' בשם
משתתפי החוג.

לטל עידית ומרב מדריכות חוג אקולוגיה

תודה רבה על החוג הנפלא -
למדתי הרבה דברים מעניינים בחוג:
על מחזור, על הכנת ארוחה מהטבע, על צבעים מהטבע ועוד דברים נפלאים.
שמענו סיפורים מעניינים ועשינו דברים כייפים.
מקווה שיהיה חוג גם בשנה הבאה.

מגילי שפירא
*מצטרפים לתודה טובית ושביט

חורף חכם –
צרות של עשירים

עברו עלינו חודשיים, אולי קצת יותר,
שכמעט לא נפגשו בבית (זה הצרות)
השתתפנו בחוגים מרתקים ומעניינים.
משפחתונו המונה 5 נפשות, השתתפה
מקטן ועד גדול ב-12 חוגים (כולל שני חוגים שטובית העבירה – לא חוכמה)

ואנו רוצים להודות
לצוות המדהים שמתמיד וממשיך מידי שנה לארגן את הפרויקט הנפלא הזה.
תודה מיוחדת לגלי יגודה, מרים שנפלד וחיים חננאל אשר שיתפו פעולה וטיפלו בכל הצרכים והרצונות הלא פשוטים בחוג אותו אני העברתי.

לכל המנחים הותיקים והחדשים שמשקיעים מזמנם בהכנת החוגים והעברתם בטוב טעם והשקעה רבה.

תודה גדולה מקווים להתראות בשנה הבאה.

גילי, פלג, אגם, טובית ושביט.



לדני אבנר היקר!

תודה על שעזרת לנו להיכנס לכל סוף שבוע עם הרבה אנרגיות טובות, שלווה פנימית ומיקוד פיזי.

כל זאת בחוג טאי צ'י מושקע שהתנהל
באווירה נעימה ביותר.

תודה רבה, מפיט אברהמי ומשתתפי החוג

לשלומית מילמן דנון

בנכונות, בצניעות ומלים פשוטות הפלאת ללמדנו איך עושים שרירים.
במקצועיות וטעם טוב דיברת על כל מה שטוב לאשה – איך לנשום, לכווץ ולהרפות, ושאין כמו מודעות וחשוב לדבר על מה שמציק.
נתת לנו מעצמך בנדיבות וללא חשבון.

ומאתנו תלווה אותך הרבה הכרת תודה ואהבה
בנות החוג לרצפת האגן






מספריית הילדים
המחזירים ספרים לספריית הילדים מתבקשים לציין בפתק את שמם.





אז... איך נכנסנו לאתר הסי.איי.איי?
מסר: חיים חננאל

לאחר קבלת השבת התכנסנו, לא רבים אך סקרנים, לפגישה עם ליאורה מאסטרו ומרה אבנר בנושא אתרי אינטרנט ממשלתיים וציבוריים והשרות שהם חייבים ואף נותנים לאזרח.

למדנו שיש מי שנותן יותר ומי שפחות.
אנוכי למשל, למדתי מההרצאה של ליאורה, שאני יכול ללמוד פוטושופ דרך קישור המופיע באתר של מבואות עירון שלא הכרתי קודם. ליאורה ציינה לשבח את האתר שלנו ומרה אבנר הציגה את האתר ושימושיו השונים.

יש בדעתנו להציג אותו שוב בקרוב, באיזושהי שבת אביבית, בפאב, בליווי חמין ובירה. להתראות.




" מילה ממלוא"

התחלנו את הסמסטר השני במילוא. התברכנו שבמועצה שלנו וליד ביתנו קם מרכז פעילות כה פעיל, מגוון ומעניין.
מילוא רוחשת פעילות: מעל 70 חוגים וכ- 680 תלמידים.

השנה חל שינוי בזמני חיוב החברים עבור הלימודים,וברצוני להסביר את השינוי, כפי שנמסר לי מהנהלת מילוא.

צורת תשלום שכר הלימוד נגזר ממקום המגורים. במספר קיבוצים החיוב מועבר דרך המועצה, ומקוזז ממצבת התשלומים של היישוב במועצה (למועצה מועבר סכום גלובלי לתשלום וליישוב מגיע פירוט החיוב על פי שמות הלומדים והחוגים).

החיוב נעשה בשלושה תשלומים כמספר הסמסטרים במילוא:
ספטמבר – דצמבר
ינואר – מרץ
אפריל – יוני.

עד השנה נשלחו החיובים להנהלת החשבונות באמצע הסמסטר והקיבוצים חויבו לקראת סופו. עקב הכנסת תוכנית ניהול תשלומים חדשה למילוא, כעת שולחים את החיובים סמוך לתחילת הסמסטר.
בסמסטר הראשון – החיוב נעשה בסוף אוקטובר, תחילת נובמבר (לאחר התייצבות ההרשמות לחוגים).
בסמסטר השני – החיוב הועבר לסוף ינואר.
החיוב האחרון יועבר בסוף אפריל.

בהזדמנות זו חשוב לציין, כי כל שינוי אישי בהשתתפות בחוג, יש לעשות בצירוף מילוי דף ביטול/שינוי שמקבלים במשרדי מילוא – אחרת החיוב יימשך.

אצלנו בעין שמר עלות החוגים מסובסדת ע"י הקיבוץ בחמישים אחוז.
תודה לקיבוץ ונקווה כי עזרה זו תמשך לאורך שנים.
על כל שאלה ועם כל ברור ניתן לפנות אלי.

י ה ו ד י ת ס ג ו ל י

היה
היה
מהארכיון –

כ י צ ד ח ג ג ו א ת פ ו ר י ם

משחק פורים מתחיל בשעה 9:30
הקהל המחופש מתרכז ע"י מגדל המים –
הבלתי מחופש על הדשא ממול.
1. מפקד חגיגי של
המסכות בחוץ.
2.רונדו
3.כניסה לחדר האוכל
לפי הזמנות וסדר
קבוע מראש.

משלוח מנות איש לרעהו.

אף אנחנו נקיים השנה את המנהג של משלוח מנות איש לרעהו. הכינו מתנות – "מחבר לחבר".
בעוד ימים מספר תעבור ועדת התרבות את החדרים ותאסוף את המתנות.
סיסמתנו:"מתנה לכל חבר"
את המתנות נגריל,
כל חבר יזכה במתנה.
רצוי לצרף מכתב ברכה.

הביאה שרה אבל





גינות קהילתיות ביישובי מועצה
אירוע מסכם בחממה

ביום שלישי האחרון, בשעות אחר הצהריים, נערך הפנינג מקסים, בו חגגנו חודש של פעילות בנושא גינות קהילתיות ביישובי המועצה.



הכול בעצם התחיל בסוף ינואר, כאשר ביום שישי אחד התכנסו נציגי הצוותים לאיכות הסביבה מהיישובים, רכזים חברתיים ומדריכי נוער, ליום הדרכה בנושא שהתקיים בחממה. שמענו הרצאה מעניינת משחר, פעיל בארגון "הפיל הירוק", על משמעות העשייה המשותפת בקהילה, ואיך בונים גינה קהילתית, ולאחר מכן הפשלנו שרוולים, והתנסינו בבניית ערוגה מוגבהת וערוגה ספירלית.

לאחר מכן, במהלך חודש פברואר, כ- 13 מיישובי המועצה שהחליטו לקחת חלק בפרויקט, תכננו, והקימו ביישובם גינה
קהילתית. כל יישוב בחר את קהילת היעד שלו בהקמת הגינה – גני ילדים, נעורים, כלל תושבי היישוב, וביחד הם יצרו פינה ירוקה ויפה.

בהפנינג הסיום נערכו סדנאות יצירה אקולוגיות - בניית דחלילים מענפים, בדים ו"זבל", שקיות ריחניות מטול וצמחי תבלין יבשים ועציצים מבקבוקי פלסטיק בשימוש חוזר. הכנו פיצות
טעימות בטבון, ושתינו מרק מצוין. התה והקפה היו על האש כל הזמן- כמובן!
ברקע הופיעה מצגת תמונות של הקמת הגינות בכל היישובים - היה כייף לראות איך הילדים מתלהבים לראות את עצמם בפעולה.

לסיכום האירוע התאספנו, נציגי היישובים (מצר, משמרות, עין עירון ונציגינו – איתן בן מיור) סיפרו על החוויה של בניית הגינה, נועה סגל-מאסטרו סיכמה את כל הפרויקט, וכולם יצאו בתחושת גאווה וסיפוק.

אנחנו רוצים להודות ל-כ-ל מי שעזר ועמל במהלך הפרויקט: גילי וצוות הנוי, טל ספקטור, חיים חננאל, מרים שנפלד, צוותי המרכזים, ובמיוחד לאיתן שעזר כל כך הרבה, הדר מור והמוסדניקים, נועה סגל-מאסטרו והמועצה האזורית, ואחרונים חביבים לילדים המקסימים שהשתתפו בהכנת הגינה בכיף גדול!

צוות החממה




א ז כ ר ה
ביום חמישי 5.3.09
נעלה לקברו של
לואיס גורן ז"ל
בשעה 15:00

ה מ ש פ ח ה



אנו משתתפים באבלם של
פנינה דגן וגדעון אברהמי
ובני משפחותיהם
במות אחיהם ישראל אברהמי.



ידיעות אחרונות
אנו שמחים להודיע על הופעת הגיליון הראשון של עיתון "ידיעות הקיבוץ"
החל מיום 27.2.09 –
שיחליף את עתון "הקיבוץ".
יום ההפצה יהיה בכל יום שישי.
העיתון יצורף חינם לכל מינויי ידיעות אחרונות בימי שישי ולקוני ידיעות אחרונות בכלבו הקיבוץ.

אם ברצונכם להזמין את ידיעות במחיר
3 ₪ לגליון, יש להתקשר לטלפון
1-800-85-8888
או בפקס ל 04-9559966

אגף הפצה, מכירות ומינויים





נ ר ז י כ ר ו ן
לנפטרים בחודש מרץ

משה איתן 2.3.1964
שמואל שועלי 2.3.1988
איז'ק לוטן 5.3.1989
לואיס גורן 5.3.2001
מאשה יגודה 8.3.1996
רחל מצקין 7.3.1997
אהרון שדמון 10.3.1970
צבי דקל 10.3.1989
מייטק זרטל 12.3.1993
רקפת לינדר-שפירא 13.3.1997
אריה שמרי 13.31978
זכריה סל 14.3.1963
שרה מרקם 14.3.2006
אבשלום בן-יהודה 15.3.1978
יעקב ג'יוואן 20.3.1972
מרים ג'יוואן 20.3.1987
אריה תלמי 20.3.1987
שלמה לוי 23.3.1994
יצחק גרוסברג 23.3.1985
משה גרוסמן 25.3.1998
לוצ'יה איזנבלט 27.3.2006
שרנקה זרטל 30.3.1991
חנה ארליכמן 31.3.2006













נועם
הספר
יבוא
ביום שני


מהמרפאה
ד"ר נגב לא יקבל קהל מתאריך 2.3.09 עד 13.3.09
לגבי שעות עבודתו של הרופא המחליף נפרסם בהמשך.





עבור מזכירות קיבוץ עין שמר
ש ל ו ם ר ב !

הרבה תודות על נכונותכם לארח את הצוות החינוכי של קבוצות נעל"ה מבי"ס "מבואות הנגב" בתקופת המלחמה האחרונה.
כידוע, תלמידי נעל"ה מביה"ס הועברו ל"מבואות עירון בתקופת המלחמה.
העמדתם לרשותנו שני חדרי אירוח למבוגרים (מחנכים, מדריכים ומורים ועל כך תבורכו מכל הלב.

ב ב ר כ ה
בשם התלמידים והצוות החינוכי
אמנון אהרונוביץ – רכז נעל"ה


בשישי הבא 6.3.09
לאחר קבלת השבת במועדון
בשעה 21:20

נתכנס לשמוע ולראות את
The Queen Of Trees
"מלכת היער"
ארה"ב 2006,
52 דקות בו נחשף אחד הסיפורים המופלאים של הטבע בסרט יוצא דופן זה. עולם השיתוף והתלות ההדדית של חרקים, ציפורים ויונקים שחיים יחד בעץ תאנה אפריקאי...
א ל ת ח מ י צ ו - ש ו ו ה כ ל ר ג ע .




ג ש מ י ם



מיום שישי בשבוע שעבר
ועד ליום שישי זה
ירדו בארבעה ימי גשם
75 מ"מ
(34.5+9.5+26.5+4.5)







ענפים, יזמויות ומקומות
עבודה שמעוניינים להציב
שילוט מכוון – אנא פנו
בהקדם לרקפת זהר
(ועדת תכנון). השילוט –
על חשבון הענף.






שיחת קיבוץ תתקיים
השבוע ביום שני 2.3.09
בשעה 20:30

הסעיפים:

1. תשלומי ביטוח לאומי לעובדי חוץ.
2. מבואות עירון – התנהלות מול המועצה (מוזמנים: איתמר שוויקה,
מיכל שקד).
3. ריכוז ועדת צעירים וקליטה – שמוליק בן דור
4. עבודה בחדר אוכל בערב שבת – המלצת הנהלת קהילה


שתי השיחות הבאות יעסקו בתוכנית השינוי:

31/3 - יום שלישי - מוזמן: טל ישראלי
5/4 - יום ראשון - מוזמנים: טל ישראלי ואורן חינגה.

אתכם הסליחה על השינוי התכוף במועדי השיחה. השינוי נובע מהזמנת האורחים.


ל ה ת ר א ו ת ב ש י ח ו ת
ר ק פ ת








ל י ו ם ה מ ש פ ח ה –

המשוב האמיתי שילדכם היה עשוי לומר לכם:

1. אני יודע היטב שאני לא אמור לקבל כל דבר שאני רוצה. אני רק בוחן אתכם.
2. אל תחששו להיות תקיפים אתי לפעמים. אני מעדיף את זה, זה גורם לי להרגיש בטוח יותר.
3. אל תתקנו אותי בפני אנשים. אני אלמד בתשומת לב רבה יותר אם תעשו זאת בארבע עיניים.
4. אל תגרמו לי להרגיש שהשגיאות שלי הן חטאים ללא כפרה. זה פוגע בביטחון העצמי שלי.
5. אל תגנו עלי בכל הזדמנות. אני צריך לפעמים ללמוד בדרך הקשה.
6. אל תמהרו להבטיח הבטחות שיהיה קשה למלא. זכרו שאני חש אכזבה כשהבטחות אינן מקוימות.
7. אל תשכחו שלא תמיד אני יכול להסביר עצמי כמו שצריך. לכן לא תמיד אני נשמע מובן.
8. אל תשפטו את היושר שלי בצורה מחמירה. מתוך פחד אני עלול לשקר לפעמים.
9. היו עקביים. חוסר עקביות מתסכל אותי וגורם לי לאבד את אמוני בכם.
10. אל תדחו אותי כשאני שואל שאלות. אם תעשו זאת, תגלו שאני מפסיק לשאול ומחפש תשובות במקום אחר.
11. אל תספרו לי שהפחדים שלי הם טיפשיים. בשבילי הם ממשיים מאוד וזה יעזור לי מאוד אם תנסו להבין.
12. אף פעם אל תגידו לי שאתם מושלמים או שאינכם טועים. זה גורם לי הלם גדול מדי לגלות שאינכם לא זה ולא זה.
13. אף פעם אל תחשבו שזה מתחת לכבודכם להתנצל בפני. התנצלות ישרה גורמת לי לכבד אתכם.
14. אל תשכחו שאיני יכול לשגשג ללא הרבה אהבה. אבל איני צריך להזכיר את זה כל הזמן, נכון?

הביאה שלומית תומר










אל תגיד לא ידעתי


הפרטת האדם עולה לאדם במחיר יקר
כרקע לדיון הגדול המתנהל בינינו, כדאי להביא משהו עקרוני שיבהיר את הקונפליקט בו אנו שרויים
(קטעים מתוך הספר "הפרטת האדם עולה לאדם במחיר יקר" מאת ד"ר שובי גרינפילד).

אברהם הוס
חשש
הלוואי ויינתן עדיין
לאני הפוחד שלי:
היחד.

למרות שהיחד –
אין שום דבר ברשותי
לשלם תמורתו.

הוא מתן של חסד.
חלקי בלבד
בתוקף המוגבלות
של המהות האנושית.
אבל למרות שהוא חלקי
הרי זה מתן של חסד
שראוי לברך עליו:
יום יום ושעה שעה.

שהרי הוא מתגבר
על הלבד הקודם והאפור,
אשר האני הפחדן שלי
כל כך חושש מפניו.

"אקסיומת תאוות הבצע"

בעוד שהכלכלנים מדברים על הפרטת תשתיות ושירותים מבעלות ציבורית לפרטית, הסוציולוגים וחוקרי התרבות מדברים על הפרטת האדם ממעורבות בספירה הציבורית הגלויה והמשותפת והתמקדות בספירה הפרטית הלא משותפת.

ברקע שני ההיבטים הללו של ההפרטה עומדת תמונה משותפת של האדם כמי שמונע ברובד העמוק ביותר מאינטרס עצמי ומרצון לקדם את טובתו האישית, האדם כ"סוכן כלכלי", "הומו אקונומיקוס", המספיק לעצמו ומתקיים במנותק מקיומם של אחרים.
התנהלותו הנורמטיבית של האדם, כך על פי תמונה זו, מוגדרת כ"אקסיומת תאוות הבצע": האדם הוא ישות רציונאלית רק במידה שבה הוא בוחר בקבוצת הטובין ביחס לקבוצות האחרות, או במלים פשוטות: האדם "ההגיוני" הוא זה שחותר באופן תמידי להשיג לעצמו הטבות חומריות רבות יותר, גם אם די לו במה שיש לו.
אם האדם הרציונאלי מתקיים במנותק מאחרים, נקודת מבטו מובילה אותו לעריכת חשבון של רווח והפסד המתועלת רק לרווחתו הפרטית. מעורבות ברווחתם של אחרים המצויים מחוץ לספירה הפרטית שלו, תפחית בהכרח את רווחיו ולפיכך היא חסרת הצדקה.

המרחב הפרטי והמרחב הציבורי

עיצוב הערכים הללו מדגיש את האינטרסים הפרטיים והתוצאה המוכרחת היא אי אימון הדדי בין אדם לאדם.
בני האדם מכירים במדיניות השוויונית כצודקת והוגנת רק במידה שהם חשים סולידאריות זה כלפי זה. ערכים אלה מבוססים על תמונת האדם הממש את עצמו דרך הזיקה עם אחרים, חש אליהם אמפטיה וסולידאריות ומחויב לרווחתם. בעוד שתמונת האדם המונע ע"י "אקסיומת תאוות הבצע" מטשטשת את הזהות הקולקטיבית והורסת את הסולידאריות החברתית. כתוצאה מכך מאבד הפרט עניין בספירה הציבורית שאינה קשורה לרווחתו ומפנה את מרצו וזמנו לספירה הפרטית. האדם הממוקד במרחב הפרטי ובאינטרסים העצמיים שלו, חסר כל קשר וזיקה למרחב הציבורי ולרווחתם של אחרים.


ה א ד ם ה מ ו פ ר ט

האם חסידי ההפרטה מודעים להשלכות החברתיות והתרבותיות של הפרטת האדם? השינוי נתפס בעיניהם כ"מגדיל יעילות ורווחים".
אולם חשוב לשים לב שהפרטת האדם מלווה בעלויות שאינן מדידות ומשוקללות בחישובים כלכליים. אם היינו משקללים גם עלויות אלו יסתבר שההפרטה כלל אינה "רווחית". האדם המופרט יתקשה מאוד לגבש זהות עצמית ולממש עצמו כאדם מוסרי. תמונת האדם כ"סוכן כלכלי" מתעלמת מכך ששיפוטים מוסריים של האדם על עצמו ועל אחרים תלויים בזיקה שלו לאחרים ובשייכותו לקהילה. המוסר צומח רק במסגרת העולם החברתי והציבורי שבהם מתקשרים בני האדם אלה עם אלה.
האדם המופרט יוצר חברה המורכבת מיחידים בודדים חסרי כל נאמנות ומחויבות הדדית שאינם מתקשרים ביניהם ולפיכך אינם מסוגלים ליצור משמעות משותפת ותחושת זהות קבוצתית, מצב היוצר אי אמון הדדי ואי יכולת לאחד הכוחות לשם השגת מטרות משותפות ולשם פתרון דילמות בסיסיות של פעילות קולקטיבית.


מ פ י ר י ה ח ו ק

כל אחד נאלץ לפעול לבדו, גם ביחס לאינטרסים המשותפים לכולם ולהניח שאם ימעד לא יהיה אף אחד שיתמוך בו. על כן, בהעדר תחושת שותפות, מתעצמים התמריצים לאופורטוניזם, להפרת החוק ולהתנהגות של "נוסע חופשי", וחמור מזה; מתערערת יציבותה של הקהילה. שכן יציבותה של המערכת תלויה ביכולתה לגייס את הפרט לטובת החברה ברגעי משבר ויכולת זו תלויה בקיומה של תחושת שותפות בסיסית בין הפרטים. אולם האדם המופרט אינו יכול לזהות בין טובתו שלו לטובת הכלל ואינו מכיר בקיומו של "הכלל" כחלק מקיומו שלו, ולפיכך אינו מסוגל ואינו רוצה לרתום את עצמו לטובת משהו שאינו קשור במישרין לטובתו שלו. הפרטים בחברה מופרטת מוגבלים ביכולתם לממש את הפוטנציאל האנושי והמוסרי שלהם.
יותר מכך, זוהי חברה המצויה תדיר על סף קריסה לעימותים ולתוהו ובוהו מתמשך, חסרת יכולת לרתום את הפרטים לטובת הגנה וחיזוק
האינטרסים המשותפים.

הפרטת האדם עולה לאדם במחיר יקר. חברה מופרטת עולה לכולנו במחיר יקר אף יותר; יציבותה והישרדותה לאורך זמן מוטלת בספק.
לכן חובה עלינו לשאול: האם אנו מוכנים לשלם את מלוא העלות של ההפרטה?

הביאו לדפוס:
צוות ההתחדשות השיתופית.

נ. ב.
בסיפור שהבאנו בפעם הקודמת, חל שיבוש במילה משמעותית ובכך נשתבש הסיפור. אנו חוזרים ומביאים אותו כפי שהוא צריך להיות:
תנחום תנפילוב, ממייסדי דגניה היה ידוע כשתקן גדול. אבל כשהיה כבר אומר משהו, זה היה תמיד בול. פעם פרץ משבר בקבוצת גבע, רצו להפוך למושב. שלחו את תנחום לראות מה קורה בגבע. כשחזר, כולם התאספו סביבו ושאלו: "נו???"
"הקוף רוצה לחזור לג'ונגל" – השיב במשפט אחד והשתתק.




ה מ ס ע ד ה ה ג ד ו ל ה

שישי בערב, רוב חברי הקיבוץ מצביעים ברגליים ובאים לאכול בחדר האוכל. אני מניחה שלתפריט הארוחה הנהדר שעובדי המטבח עמלים להכין לנו יש חלק נכבד ומקווה שלחלקם הגדול חשוב גם המפגש החברתי.
אבל, כל כמה חודשים אנו שומעים על מצוקת העובדים בימי שישי בערב וטיפין טיפון נוספים עובדים שכירים לאיוש הצוותים.

בפגישה עם טל ישראלי על השינויים, הובע החשש שהשינוי יביא לסגירת חדר האוכל. היום אנו בקיבוץ השיתופי, ואכן יש חשש רב להמשך קיום הארוחות בימי שישי. זה לא שיבוצי חובה יותר וזה יום שישי ולא כל כך נוח לעבוד בו ורוצים לאכול עם המשפחה, אבל אם ארוחת יום שישי חשובה לכם, הצטרפו אלינו כדי שנוכל לקיים את הארוחות.

המסעדה תהיה פתוחה הערב בשעות 18:15-20:30 כולם מוזמנים, אני אהיה שם לשירותכם.

ב ת י א ב ו ן
אסתר אפשטיין


פורים אימה
עוד שבועיים לאירוע של השנה (יום שישי ה-13) וההכנות בעיצומן.

כמה עדכונים טכניים:
 תשלום עבור אורחים - כמו בשנים האחרונות, אנחנו גובים תשלום סמלי בכניסה למסיבה עבור אורחים של חברים (25 ₪). החיוב הוא בתקציב המארח. מדובר על כל אורח/ת שאינם בן או בת הזוג של המארח/ת. יהיה רישום בכניסה לחדר האוכל.
 תורני פירוק - 14 תורנים קיבלו פתקים. אנחנו מבקשים מכל התורנים להגיע כדי שנחסל מהר ונחזור לישון... וכמובן מי שער ומתחשק לו לעזור מוזמן גם כן.
 אנחנו מזכירים שהכניסה לפורים מיועדת לכלל החברים והצעירים מגיל י"ב ומעלה. מדובר על י"ב מעין שמר בלבד.





מחסן תחפושות ייפתח לחברים ולילדים בימים הבאים:
יום ו' 6.3 בשעות 12:30 - 14:00 - מוסדניקים (מעין שמר)
יום א' 8.3 בשעות 16:00 - 17:30 - ילדים
יום ב' 9.3 בשעות 16:00 - 17:30 - ילדים
יום ג' 10.3 בשעות 20:00 - 21:30 - חברים
יום ה' 12.3 בשעות 19:00 - 20:00 - חברים
יום ו' 13.3 בשעות 12:00 - 13:30 - חברים
השנה מתחדשים! יש המון תחפושות חדשות ואנחנו
רוצים עוד! אם יש לכם, תביאו ישירות למחסן תחפושות
למחסן בגדים. בואו להתחפש!!!





זהו להפעם. שימו לב לפרסומים ותתכוננו.....




א צ ל נ ו ב ח צ ר

לחברים שלום

לפני כשבועיים קיבלנו בשיחה את תקנון החניות בקיבוץ, התקנון עבר בקלפי ברוב גדול.
אמונים על רצון חברי הקיבוץ נכנסנו מיד להפעלת התקנון.
השבוע הראשון היה שבוע הרצה ללא הטלת קנסות כספיים.
לשמחתנו מרבית החברים נהגו לפי ההחלטה וחנו בחניות המסודרות, רבים מהם הם גם כאלה שנהגו לחנות במקומות אסורים לפני ההחלטה, החל מהשבוע יינתנו קנסות.
לצערנו יש פורצי גדר שעל אף ההחלטות הברורות והטיפול ההוגן מסרבים לנהוג בהתאם. חבר החושב שההחלטה לא נכונה ולא צודקת יכול לפנות למוסדות באופן מסודר.
לא מקובלת התנהגות פרועה כפי שהיתה השבוע, חברים שהודבקה להם מדבקה סטנדרטית על חלון הרכב תקפו מילולית בצורה גסה את נאמן הבטיחות תוך איומים שאין מקומם אצלנו. הנושא טופל ואנו מקווים שלא יחזור על עצמו.
כל נאמני הבטיחות וחברי הועדה פועלים מטעם הקיבוץ ולטובת חברי הקיבוץ וראוי לכבד אותם.
בברכת חיים בטוחים,
שביט שפירא
מרכז הועדה














פורים ילדים יתקיים השנה
ביום רביעי, 11.3.09
בין השעות 16:00-18:00

מספר הסברים ובקשות:

הכנת עוגות: בחדר האוכל ובבתי הילדים ישנה הרשמה להכנת עוגות תוצרת בית, נשמח לכל התנדבות בנושא. את העוגות אנו מבקשות שתביאו מוכנות להגשה (חתוכות ורצוי במנג'טים) וכמו-כן, רצוי להביא אותן בבוקר האירוע לחדר האוכל, שם יחכה צוות החג לקבל את העוגות. מי שלא מתאפשר לו להביא את העוגה בבוקר החג, יכול להביא למסיבה עצמה.

אורחים: בחדר האוכל תלויה הרשמה לילדים אורחים. עלות כל ילד אורח (החל מגיל שנה)
15 שקלים. ההרשמה אינה מחייבת. במסיבה עצמה תהיה עמדת הרשמה. אנא גשו אליה והירשמו. (הכוונה לילדים שאינם מתחנכים בעין שמר, כמו: נכדים, אחיינים ואורחים אחרים).

מתנדבים: אנו זקוקות למתנדבים לבוקר המסיבה להכנת חדר האוכל לקראת המסיבה (סידור האוכל, ניפוח בלונים ועוד) המעוניינים אנא פנו אלינו.

פינות יצירה: פינות היצירה השנה יהיו מגוונות במיוחד וביניהן: צביעת דמויות גבס, צביעה על שקפים, איפור, הכנת קשתות ועוד הפתעות...
מומלץ להביא שקית/קופסה/תיק לנשיאת עבודות הילדים מפינות היצירה.

פרסים: השנה החלטנו שלא יהיו פרסים ליד כל דוכן / משחק, (בכדי למנוע בלגאן מיותר, כעס או אכזבה מצד הילדים). אלא בתום המסיבה יקבלו כל הילדים שקית הפתעות.

סיום המסיבה: את סיום המסיבה נחגוג בהפעלה פורימית המשלבת מוסיקה וריקודים בהנחייתה של אילנית. בתום ההפעלה תחולקנה שקיות ההפתעה.

נתראה, צוות החג: רונית שאשא, אוריין גנדלמן, ג'ני יגודה ועינת תומר









ש ב ת ש ל ו ם

כו בשבט תשס"ט 20.2.2009

עלון מס' 8 (3730) כו בשבט תשס"ט 20.2.2009

ח ו ר ף ח כ ם ו ק ב ל ת ש ב ת
מ א ר ח י ם :
איך נכנסים
לאתר של הסי איי איי?


לאחר קבלת שבת, בשעה 21:20 במועדון לחבר
הרצאה של
ליאורה מאסטרו
שירות המידע המקוון לאזרח- חובה של השלטון

ההרצאה מלווה בדוגמאות מרתקות
בשידור חי מהאינטרנט

ולקינוח ההרצאה:
האתר של עין שמר כדוגמא מצוינת של שירות מידע לקהילה
חידושים והסברים:
מרה אבנר

ה צ י ב ו ר מ ו ז מ ן



פ ו ת ח י ם ש ב ת
לפני שבוע, שרנו "שירים על הגובה", בין השירים זימר אמרי גלעד את "שיר היונה", ענת וניר אלון הנעימו בשיר "בלדה לאשה". הפתעת הערב הייתה שירתה היפה של הדס זרטל (אשתו של נבות) שהגישה יחד עם אביעד שפירא את "השיר על הארץ". רוב תודות לכל הסולנים והנגנים.

את פרשת "יתרו" דרש בגישה חילונית ייחודית עלי אלון. בתחילה אמר שהפרשה מוקדשת למעמד הר סיני המהווה נקודת שיא בתולדות האמונה הישראלית. במעמד זה מקבלים בני ישראל את עשרת הדברות ונחתמת בו הברית בין אלוהים לעם ישראל.
סיפר שארבע בריתות או תכניות אלוהיות שנכשלו קדמו למעמד הברית בהר סיני:
התכנית ליצירת האדם, הברית עם נוח, הברית בין הבתרים עם אברהם ולבסוף הברית עם יעקב- ישראל .
לאחר מכן דיבר על כך שיש לקרוא את הפרשה בארבע שכבות עיקריות: א. הסיפור התנ"כי כשלעצמו. ב. הסיפור כתעודה שנכתבה כ 1000 שנה לאחר אירועי הפרשה, ג. דרך עיניהם הפרשניות של חז"ל, ד. דרך עיניו של האדם המודרני.
עלי ניתח כל שיכבה ושיכבה, אמסור רק את דבריו על נקודת הראות של האדם המודרני: פרויד בספרו "משה והמונותיאיזם" טען שמשה לקח את המונותיאיזם של אחנתון, בחר לו עם עבדים קרע אותו מהאלילות המטריארכלית בניגוד לרצונו והשליט עליו בכוח את המונותיאיזם. ציין שפרויד תופש את המונותיאיזם כסוג של מחלת נפש אדיפלית, ואכן, הוסיף עלי, המונותיאיזם הביא על העולם קנאות דתית, פונדמנטליזם ומלחמות דת. לעומתו האלילות היוונית הניחה את יסודות הנאורות, הספק, הפילוסופיה, המדע והסובלנות.

דרכם של כל הדתות והממסדים הדתיים להשתלט על עמים היא ייחוסם לסמכות אלוהית, ותמיד במופע גרנדיוזי ענק. כל האירוע הזה של מעמד הר סיני הוא המצאה ספרותית שהאינטרס של מי שכתב אותו כתוב במפורש: שהעם יאמין במקורה האלוהי של התורה. אבל ברור שהתורה אינה המצאה אלוהית. חוקים דומים אפשר למצוא בכל המזרח הקדום, (ואם כך, האם אלוהים שלנו "שאל" אותם מעמים אחרים?)...
הפירוטכניקה עתירת האש והעשן עובדת היטב על העמים מאז ועד היום כי האדם זקוק לאשליות שיש אֵל המשגיח עליו, שהעולם מנוהל בצדק וכל אחד מקבל כגמולו: הרשע ייענש והצדיק יזכה בגן עדן.
ב 200 השנים האחרונות קם לצד האדם המאמין, אדם מסוג אחר, האמון על השיטה המדעית, אדם ספקן, שואל, מפקפק בכל "הניסים", מבחין ע"י מי ולאיזה אינטרס משוכתבת ההיסטוריה.
הרעיון שרק עמנו נבחר, שאנו "עם סגולה" ורק לנו יש בשורה לעולם, הצמיח לנו רק צרות...

לסיום אמר שהתנאים של אלוהים "בחוזה" שלנו במעמד הר סיני אינם ניתנים להגשמה. ואי מילויים גורר תמיד אסונות ועונשי גלות מן הארץ. רק דור החלוצים,הורינו, שמרד בדת, החליט להיות אדון למהלכים ההיסטוריים והפקיע את גורלנו מידי האלוהים.

והשבוע, "שירים על ברית" בהקשר לפרשת "משפטים", על הפרשה – עדה גבע.






ג ש מ י ם
השבוע ירדו 10 מ"מ גשם




שירות
למופת

ביום הבחירות הגעתי לכלבו וחשכו עיני!
עקב סתימה בביוב שבאזור הפירות והירקות,
הוצף הכלבו במי גשמים שלא הצליחו
להתנקז כהלכה.

הייתי אובדת עצות ולא ידעתי מה לעשות,
עד שבחרתי לפנות לרוג'ה.
רוז'ה נחלץ לעזרתי בלי היסוס, עם רצון טוב
לעזור ולפתור את הבעיה.
התברר כי המצב אכן מסובך. רוג'ה התקשר
לאלישע שמרי, שלא היסס לרגע, הגיע והצביע
על מקום הברכה המקולקלת. רוז'ה נשאר
וטיפל בבעיה שהצריכה להביא קבלן מחוץ
לעין שמר ותחת גשם זלעפות, במשך 4 שעות
תוקן הביוב ובא פתרון לבעיה.
אני מודה להם בכל לבי.

דגנית חננאל




לשני החביבה

בחמישה מפגשים הוכחת לנו ש"אם תרצו אין זו אגדה"...
להאמין בדרך ובשיטה.
דיברנו על שליטה, פנטזיה,
תמונת עתיד מיטבית,
על הוויה קיומית וחלומות בהקיץ.

על צרכים, על קניות, על קניות במבצעים ומתנות.
ספרנו כל פרוטה ופרוטה וערכנו טבלאות.

חיברנו, חיסרנו, קיבלנו חשבון
שהביא אותנו למקום הנכון.

קיבלנו הרבה תובנות בהתנהלות הכספית והבנו ש"היש ישנו והאין איננו".
וצריך להמשיך את חצי הכוס להמתיק
ולא לעשות קניות לריק...

באנו להחכים, לטעום ולהשכיל,
ויצאנו נשכרות עם משהו מועיל.

ושוב תודה לך שני על האמונה,
שהכל אפשרי והרשות נתונה.

בשמי ובשמן של הבנות
הרבה נכסים ופחות דאגות!

תמי צמח



לטובית המופלאה
שהשכילה לרקוח באהבה, כשרון, השקעה וסבלנות –
מרק מצוין של ספורים והפעלות יצירה לילדינו ולנו.
אכלנו ונהנינו ונשארנו עם טעם של עוד
וכבר מצפים לשנה הבאה.

בתודה גדולה גדולה!
נוגה ואמיתי תירוש
בשם ילדי חמשוש תלתן והוריהם


"תחת שמי היאור" - סיום
כבכל שנה משנות ה"חורף" - אדם מעשיר אותנו בהרצאותיו על נושאים מתחומי ההיסטוריה, הארכאולוגיה והגאוגרפיה. הפעם חזרנו למצרים העתיקה, כשהמיקוד היה בתגליות וחידושים במחקר בעשרים השנים האחרונות. אבל אף פעם לא נשארים בתחום אחד, כי הרצאותיו של אדם, למרות קוצר הזמן, הן בינתחומיות ומועברות בצורה מגוונת ומרתקת.
אנחנו מרגישים בחוג כמאזינים להרצאה באוניברסיטה...
על כל אלה תודה מכולנו, משתתפי הקורס, שרובנו נמנים על נאמניו המחכים כבר לשנה הבאה.
שלומית ויורם תומר

חורף חכם
טיולים
בעקבות
עוזבים
מ ש ב ע ע ד ש ב ע
טיול לאזור קיבוץ להב
בהדרכת אבי נבון
מקצוען אמיתי!
שבת 21.3.09
3 ק"מ הליכה ברמת קושי בינונית באתרים. לימוד והיסטוריה ולכן אינו מתאים לילדים.
תתפרסם הרשמה מחיר 50 ₪

יוסי טיולי חיות וצמחים


מרגישים עקצוצים באצבעות הרגליים?
תופסים את עצמכם מביטים אל חדר האוכל בערגה מסוימת?
בודקים בארון אם יש לכם בגדים משונים ומצחיקים?
אם כן, וגם אם לא, תרשמו:
יום שישי ה-13 (במרץ כמובן)
פורים אימה!!!!!!!!

מחכים לכם בין הקורים...
הצוות.





מחסן תחפושות
מחסן התחפושות און-ליין תופס תאוצה ורבים הנעזרים בו עבור תחפושת לילדיהם. זה חוסך כסף, התרוצצויות ועוד..
לרשות המשתמשים טבלה אחת ובה רואים את אפשרויות ההשאלה, וכתובת נוספת – בה ניתן להצטרף ולהכניס את התחפושות להשאלה או למסירה.

המעוניינים להצטרף – אנא שלחו מייל לכתובת purim1927@walla.com
וישלחו אליכם הלינקים המתאימים.





גלילי נייר טואלט:
תודה לכל הרבים שהעשירו את הקופסא של גלילי נייר הטואלט על ספסל המציאות.
סיימנו את הפרויקט ואין לנו צורך יותר.
להתראות בפעם הבאה.

חצר ראשונים.



איסוף שמונצץ
החממה העמידה קופסא לשמונץ על ספסל המציאות שליד חדר העלון: כפתורים, סיכות, משחקים קטנים וכדומה.
שימו לב! –
האיסוף הוא עד יום שלישי הקרוב בלבד. לאחר מכן אין להביא דברים.
תודה מראש
טל אייזן





מזל טוב!
למורן ועידו בן דור
להולדת הבת שני
לסבים דלית ושמוליק
לכל הדודים הדודות והמשפחה הרחבה!







ש א ל ה
למנהל הקהילה – עמית דגן

ברצוננו לדעת, האם יש הגבלה לסכום הכיבודים שיכול ענף, ועדה, או הנהלות לצרוך בכלבו ובחדר האוכל.

נראה לנו, כי יש מקומות עבודה שאינם מגבילים את עצמם והכיבודים בשפע. אחרים לעומתם, שותים קפה וטועמים עוגיות במשורה.
האם יש הגבלה, פיקוח?

(שמות 4 נשים במערכת)


משיב עמית דגן –
מנהל הקהילה
קיבלתי את השאילתה בנושא הכיבודים.
החלטנו לבדוק את הנושא תוך ניסיון ליצור סטנדרטים מחייבים לכלל ענפי הקיבוץ.
בנוסף – הוחלט לצמצם באופן מיידי את הוצאות בית המוסדות בסעיף זה בצורה משמעותית.






עדכוני
מש"א
עוזי סגולי מסיים את תפקידו כאחראי פלאפונים.
תודה לך עוזי על השנים הרבות בהן דאגת לתחום חשוב זה, במקצועיות מול חברת סלקום בניסיון לקבל את הטוב ביותר,ומול החברים בניוד, חיבור ועוד פעולות רבות שאפשרו לכולנו ליהנות מטכנולוגיה זו.

עוזי ימשיך לטפל בתחום עד שימצא מחליף.

דרוש/ה אחראי/ת פלאפונים

דרישות התפקיד:
• קשר עם חברת סלקום
• הכרת החוזה
• מעקב אחר חיובים מסלקום
• חיובי החברים
• נתינת שרות חברים
• זמינות לחברים / לסלקום

התפקיד הוא חלקי, אך דורש זמינות רבה לחברים.
ניתן לפנות לרוני גלעד עד ה – 3/3/09

הנוי בבית הקברות

האחריות על בית הקברות היא של הנוי כל בקשה יש להפנות לגילי (רכז הנוי).

שבת שלום, רוני









אהבתי
וגידלתי


בשבת (אחרי ט"ו בשבט) יצאתי לגינה והנה גזע העץ בגינתי, שהיה מקושט בעציץ מקומקום ישן בו שתלתי קקטוס,
עומד עירום ומיותם, העציץ נלקח ואיננו...

כל מי שאוהב עציצים יכול לעשות לעצמו בקלות עציץ כזה:
לקחת קומקום ישן (תמיד מוצאים ליד פחי האשפה), למלא באדמה, לשתול את הצמח האהוב עליו, והעיקר – לאהוב לטפל ולטפח..
אז כדאי להיות גנב?
ומה אתי? אהבתי, טיפלתי וטיפחתי את העציץ הזה כבר כמה שנים, לא חבל?
עוד אפשר לכפר ולהחזיר ליד ביתי – ולמחזיר יסלח ויבורך.
הגינה של יהודית סגולי

תאריכי שיחות הקיבוץ הקרובות הם: יום שלישי 24.3 יום שלישי 31.3 במועדון בשעה 20:30




מ ה נ ו י
עד כה כשלושים חברים השתמשו במרסס לשביעות רצונם, עד שלפני כשבוע וחצי מישהו לקח את המרסס ולא החזיר אותו. את/ה מתבקש/ת להחזירו במהרה לארון שבחוץ.
הלוקח את המרסס מתבקש לרשום
את שמו.
חומר הריסוס נמצא בתוך מבחנות בארון, בבקשה לקחת מבחנה אחת בלבד.








פרוייקט עבודה חינוכית
במרכז הבוגר

במסגרת תכנית לפיתוח ערכי עבודה ואחריות אצל ילדי המרכז הבוגר, אנו מתחילים בפרויקט "הכנסה אחראית" בו יעבדו הילדים בתפקידים שונים בקיבוץ תמורת תשלום, שעמו יוכלו לרכוש למרכז כל שעל לבם.

המסגרת הראשונה בה יחלו הילדים לעבוד היא ברחיצת חלק ממכוניות הקיבוץ. על כך נודה לוועדת הרכב ומנהל הקהילה, אשר נתנו לנו את ברכתם לצאת לדרך.

אנו מאחלים לכל הנהגים והנהגות נסיעה נעימה, נקייה ובטוחה.

צוות וילדי המרכז הבוגר




שיחות עם בנים ובנות שעזבו את הקיבוץ

והפעם שיחה עם רון אלון
בנם של דורית ויורם, אח לגיל, נעמה ואלה – שכולם אינם גרים בעין שמר.
השיחה נסובה על מה הוא עושה היום, מה הוביל אותו לשטחי עניין אלה, מה הקשר שלו עם עין שמר ועוד.




רון בן 35 התחנך בקבוצת "רימון", בשנתיים האחרונות גר במושב בית זית שליד ירושלים. תואר ראשון עשה בלימודי מזרח אסיה ולאחרונה סיים תואר שני בייעוץ פסיכולוגי. בשנתיים האחרונות מנהל עמותת ויפאסנה הנקראת "תובנה".

ספר על עצמך עד היום
אחרי המוסד עשיתי שנת י'ג בקן נוה-שאנן בחיפה, לאחר מכן בנח"ל השתייכתי לקבוצה שעשתה פרויקט מיוחד חברתי-קהילתי בזמן השירות. לאחר הצבא גרתי שנתיים עם כמה חברה בקומונה בירושלים ועסקנו בפעילות חברתית באתר הקרוונים "גבעת המטוס". זוהי שכונה קשה מאוד מבחינה סוציואקונומית שתושביה אתיופים, רוסים וישראלים מחוסרי דיור. שימשתי שם כעובד קהילתי: מתאם בין גופים, השגת תקציבים, מיפוי צורכי השכונה, פעילות עם ילדים ונוער, מעקב אחר ילדים בסיכון וכדומה.
שבע שנים גרתי בירושלים, בהם הייתי מדריך טיולים ביד בן צבי, עבדתי עם ילדים פגועי מוחין ושמשתי כאחראי מחשוב בארגונים שונים. בשלב מסוים הייתה לי תחושה שאני מעדיף לעבוד עם אנשים. נסעתי לשנה להודו, ולאחר חזרתי התחלתי בגיל 29 את התואר הראשון. המיקוד היה לימודי בודהיזם וסנסקריט ומה שסיקרן אותי תמיד: הקשר בין הפסיכולוגיה לבודהיזם. בתואר השני התמקדתי בהכשרה טיפולית, כשעדיין העניין המרכזי נשאר אותו תחום. את הפרקטיקה עשיתי בבי"ח אברבנאל, ואת עבודת תזה סיימתי לאחרונה והיא עוסקת בפסיכולוגים היוצרים בעבודתם הקלינית שילוב בין פסיכולוגיה מערבית לגישה בודהיסטית.

מה המשמעות של הערוב בין שתי הגישות?
שתי המסורות מתעניינות באותו דבר - הקלה על הסבל האנושי וכל אחת מהן הלכה בכיוון מעט שונה. לכל אחת חוזקות וחולשות משלה. הפסיכולוגיה המערבית עסקה יותר בלימוד הפתולוגיות השונות ויש מעט מאוד ידע לגבי הבריאות האנושית והפוטנציאל ההתפתחותי של האדם. בבודהיזם, יש פחות ידע לגבי הפתולוגיות אבל יש יותר ידע לגבי הפוטנציאלי האנושי ובריאות האדם. מודל הבריאות הפסיכולוגי המערבי הוא של אדם נירוטי; כזה שיש לו מעט תסביכים והוא מותאם יחסית לסביבתו. בעוד שמודל הבריאות הבודהיסטי, הוא יומרני הרבה יותר. כל אחת מהמסורות הללו פיתחה כלים שונים להבראת האדם ומעניין לראות האם וכיצד ניתן להיעזר בידע שנצבר בשתיהן בצורה אינטגרטיבית.

בעבודה מול מטופל - מה זה אומר?
הבודהיזם היא מסורת מאוד עשירה, במסגרתה התפתחו טכניקות רבות וידע רב כיצד ניתן לעזור לאנשים במצבי חיים שונים. לדוגמא: עקרון יסודי בה הוא מיקוד על ההווה, כיצד הקשיים מתבטאים ברגע זה; ופחות כיצד התחילו התסביכים וסיבתם. כך גם טכניקות הטיפול הבודהיסטיות מכוונות את האדם לשים לב כיצד הוא יוצר את הפתולוגיה ברגע הנוכחי ומשמר אותה במקום לנסות ולהבין את סיבות הפתולוגיה בעברו.

אתה עכשיו פסיכולוג?
לא פסיכולוג אלא יועץ פסיכולוגי. זה מקצוע חדש בארץ, שהמיקוד בו הוא בטיפול וליווי אנשים במצבי משבר ומעבר.

ספר על עמותת "תובנה" שאתה מנהלה.
זאת עמותה הפועלת בארץ משנת 91. היא התחילה ע"י אנשים שלמדו ותרגלו ויפאסנה. (ויפאסנה בסנסקריט=תובנה 'Insight' - תשומת לב של האדם לתהליכים שעוברים עליו).
דורש זמן להסביר כיצד עושים זאת, ובציבור קושרים זאת בטעות לשתיקה של כמה ימים – וזה לא זה. התובנה היא תשומת לב ואינה טכניקה – אלא עמדה כלפי החיים. מדובר בדרך רוחנית המלמדת את האדם כיצד לחיות עם פחות אי נוחות וסבל - לחיות באופן יותר מלא ומספק. העמותה מקיימת סוגי פעילות רבים ביניהם: סופי שבוע, ימי לימוד מרוכזים, קורסים של יום בשבוע משך תקופה ארוכה במקומות שונים ברחבי הארץ, חלקם שמים דגש על תיאוריה ואחרים על תרגול מעשי. אנחנו עושים הרבה פעילות חברתית עם אסירים, מפגשים בין יהודים וערבים, עבודה עם חולים סופניים וכו'. מידי שנה משתתפים כ-2000-3000 איש בפעילויות העמותה השונות.
כל פעילויות העמותה נעשות ללא בקשה כספית, וכל אחד תורם בסיום כאוות נפשו ויכולתו –
על מנת למנוע מצב שאדם לא מגיע לפעילויות בגלל שאין לו כסף.
אנשי העמותה עבורי הם קבוצת ההתייחסות החברתית והאידיאולוגית.

איך יוצרים קשר עם העמותה?
דרך אתר האינטרנט www.tovana.org.il
שם ניתן לקבל את מלוא האינפורמציה על הפעילויות והמקום הקרוב ביותר.
הצלחת לקרב מישהו מבני משפחתך?
אני מאוד משתדל לא להיות מיסיונרי. זו דרך שאינה מתאימה לכל אחד ואני מספק אינפורמציה רק למי שמתעניין. כך גם העמותה, אנחנו לא עושים פרסום ואנשים מגיעים מפה לאוזן. למרות זאת הפעילויות מלאות משתתפים ויש רשימות המתנה לכל פעילות שנעשית.

איך הגעת לתובנה?
הגעתי לתרגול של תובנה דרך קורס שעשיתי כשהייתי בהודו – לפני התואר הראשון. במשך שנים קודם לכן הייתי בחיפוש מתמיד; עסקתי ביוגה 15 שנה ואני מורה מוסמך ליוגה, למדתי שיאצו, למדתי טאי צ'י חמש שנים. כשהגעתי להודו לקורס של תובנה מיד הרגשתי שהגעתי הביתה והדרך הזאת מאוד מתאימה לי.
הגישה מציעה להפסיק לחפש הסברים לסיבה למה אני סובל, למה יש לי קשיים, ולהיות במגע עם הקשיים - לראות כיצד הקשיים מתבטאים ברגע זה. כאשר מתפנית האנרגיה של העיסוק בסיבה או בהאשמה, האדם מתפנה לטפל במצב הנוכחי וזה מלווה בתחושת שחרור.

אתה אדם מאושר?
אינני מתחבר למילה אושר. אני חש סיפוק בחיים שלי וחש לא פעם רגשות של עצב ושמחה. אך בניגוד לעבר, גם שאני עצוב אני לא חווה זאת כסבל אלא פשוט כעצב. הרעיון אינו להיות שמח כל הזמן ולא להיות עצוב. לא מדובר כאן בהיצמדות לחוויות חיוביות, אלא לחוות את כל המציאות על כל גווניה.

אינך מודאג ממצבו של העולם? אני מאוד מעורב חברתית, חשוב לי להיות מעודכן ומעורב במה שנעשה בארץ. אני זוקף את הצורך להיות מעורב חברתית לזכות חינוכי בקיבוץ. מטבעי אני מאוד אופטימי, רואה הרבה קשיים, אבל חושב שהמין האנושי שואף לטוב ולשיפור ולמרות הקשיים (והשינויים הרבים הצפויים) אינני חושב שאנחנו בהידרדרות אלא אני רואה זאת כתנועת גל; כל זאת במידה ולא נעבור נקודה קריטית של חיסול המשאבים שלנו. לאורך זמן האנושות לומדת להתגבר על הבעיות שלה בצורות יותר בונות.
חשבת על אפשרות לחזור לעין שמר?
בתקופת ילדותי ונעורי בעין שמר הרגשתי מאוד מוגבל וסגור, מבחינת המקום החברתי שהיה לי והיכולת שלי לבטא את עצמי ואת תחומי העניין שלי. לא הייתי מודע לכך, עד שעברתי לחיות בסביבה אחרת. בשנת הי"ג, לראשונה חייתי עם אנשים אחרים וחוויתי את יכולתי להנהיג, ליצור קשר עם אנשים בעלי תחומי עניין דומים לשלי, להיפתח ולבטא את עולמי הרגשי ללא חשש. תהליך זה לווה בתחושת שחרור מאוד עמוקה ובעצם מאז, למרות שתמיד הרגשתי קשור לקיבוץ לא רציתי לחזור ולחיות בו.

האם אתה מרגיש קשר לעברך הקיבוצי?
אני מרגיש שהרעיון הקיבוצי עסק בתיקון האדם ובשאלה כיצד יכול האדם להיות מאושר?– אלו גם השאלות שמעסיקות אותי. הפתרון הקיבוצי עוסק יותר בהסדרים חברתיים כלכליים, על מנת לפתור את הקושי והסבל האנושי. הפסיכולוגיה והבודהיזם עוסקים בפתרון הבעיות האנושיות דרך עולמו הפנימי של האדם - מבחינה זו שני הדברים משלימים אחד את השני. בעבר התעניינתי מאוד בסוציאליזם והייתי שותף במספר קבוצות שיתופיות. אני חש המשכיות לדברים אלה גם בתחומי העיסוק שלי כיום.

איך אתה מרגיש היום כשאתה מבקר בעין שמר?
אני מרגיש קשר מאוד עמוק אל הקיבוץ בהרבה מאוד רבדים. לא פעם כשנתבקשתי להגדיר את עצמי במילה אחת אמרתי: "קיבוצניק" - כי אני מרגיש שזה מגדיר אותי בהרבה מאוד רמות עמוקות. אבל יש איזשהו ערבוב בתחושותיי כשאני מגיע לקיבוץ; בין קושי ומבוכה לבין התחושה של קשר עמוק.
יש הרבה אנשים שאני מאוד אוהב כאן אך לאורך השנים לא שמרתי על קשר כמעט עם אף אחד, ואני מרגיש שמרכז החיים שלי נמצא בחוץ, במקומות אחרים ויש לי הרבה מלאות וסיפוק מבחינה חברתית במקום שאני גר בו.

יש לך חלום?
אני מרגיש שאני חי את החלום שלי. אני מתפרנס מהדבר שאני הכי אוהב לעשות ומהדבר שאני הכי מאמין בו - וזו העשייה היומיומית שלי. תובנה היא סוג של פלטפורמה שיש בה אנשים ומשאבים שבעזרתם אני יכול לעשות כל דבר שאני רוצה מבחינת עשייה חברתית.

תודה לרון על השיתוף – התעניינה נורית משיח




ת ג ו ב ה

מהומה על לא מאומה?
תגובה על תשובתה של ועדת בריאות ל"הפרטת" ה"בייבי-פסטה"

א. ה"בייבי-פסטה" היא משחה שצורכים כל התינוקות. מדובר ממש לא בקרם לכל דבר כפי שנכתב. היא משחה שמגינה על ישבניהם של התינוקות מפני החומציות של יציאותיהם, ולא קרם שמטרתו "בעיקר לעשות נעים". בעבר השתמשנו למטרה זו ב"דזיטין".

ב. הפרטה היא דבר טוב – מונעת בזבוז מיותר, אבל זה צריך לבוא בצורה מסודרת כמו שהביאו את הפרטת המזון והפרטת הכביסה, היה הסבר בעלון המשק עם מספרים, ולאחר מכן הגיע לשיחת קיבוץ ולקלפי. העיקרון של ההפרטה הוא הכנסת שווה הערך של הפריט המופרט לתקציב החבר, אלא שבמקרה זה ההפרטה צריכה להיכנס רק למשפחות שיש להן תינוקות ועד גיל מסויים, או לחלק לפי הקצבה ולא לכל דורש.

ג. עניין הסמכות – אין סמכות לרכז וועדה או לרכז ענף או למנהלי הקהילה "לדחוף" הפרטות, ללא פרסום והסבר בציבור וללא אישור השיחה והקלפי.

מה עניין לפה כמה הוא תקציב הבריאות הכולל?
המדובר בעיקרון קיבוצי, בסמכות ובהפרטות.

הדוגמא שהביאה ועדת בריאות שבקיבוצים מופרטים הדומים לנו ההוצאה על בריאות היא לא יותר מ-30% מהסכום שלנו, כנראה שההפרטה גרמה להם "להבריא" ולא לצרוך תכשירי בריאות, עד ששם הולכים החברים ללא שיניים תותבות למשל...

זה לא במקרה נשמט מרשימת הפריטים הכלולים בתוספת תקציב למשפחות עם ילדים, כי זה הוכר כצורך טיפולי וחולק יחד עם שאר התרופות לילדים במרפאה.

האם העובדה שלא נמסרות הודעות על עליית מחירי המזון או הכלבו מצדיקה את עמדת וועדת בריאות, שלא צריך לפרסם בציבור?
הרי זה לא שייך ולהיפך, צריך לתקן זאת. החברים הם לא עדר כבשים.


מה עניין "ההשמצות" לכאן? קראתי פעמיים את מאמרם של קבוצת ההורים ולא ראיתי בו שום השמצות, ראיתי בו כעס – ובצדק. מדובר בעניין עקרוני וצודק, והרואה זאת כ"השמצות" עושה זאת על אחריותו בלבד.

שמחה אלון



ת ג ו ב ה

כמה הערות לאבינועם ונירה כהן

אני מכיר את אבינועם כאדם יסודי שבודק ולומד לפני שמסיק מסקנות, אבל זה לא מה שקרה לו הפעם.
לסרט הקרב האחרון על דגניה, רקפת ואני נחשפנו כל אחד בנפרד בנסיבות שונות. תוך הידברות בינינו הסתבר שכל אחד בנפרד חשב שכדאי להקרין את הסרט אצלנו וכך נולדה היוזמה להביא את הסרט.
כך יוצא שכל חלק הטעון שלך, המבקר את הבאת הסרט ע"י הצוות השיתופי, נמצא תלוי באוויר. אגב, אני מקווה שרקפת תצטרף לצוות השינוי השיתופי, אבל לצערי זה לא המצב כרגע.
בהמשך מאמרך יש כמה נושאים הראויים לדיון ואני מאמין שתהיה התייחסות אליהם במהלך התהליך ואין בכוונתי להרחיב עליהם כאן ועכשיו.

נכון שיצחק רובין מביא בסרט את המציאות כפי שהוא רואה אותה, אבל דווקא הוא (לפי עדותו), התחיל את המהלך של הלמידה והפקת הסרט עם עמדות ביקורתיות על הקיבוץ השיתופי ובמהלך הכנת הסרט התגבשה דעתו כפי שהיא מובאת בסרט.
גם לטעמי יצחק הרחיב יותר מדי בתשובתו לשתי השאלות שנשאלו, אבל כשניתנה אפשרות לשאול שאלות נוספות, לא נמצאו השואלים וחבל.
כל האנשים ששמענו בעבר, שיועצים לנו ושנשמע בעתיד, מבטאים גם הם את דעותיהם האישיות ואת מסקנותיהם כפי שהם מבינים ממה שהם רואים. כך היה, כך יהיה, וכך צריך להיות. הצדק האלוהי אינו טמון בצקלונו של אף אחד.

בתשובתה לשאילתא, נירה כותבת: "... בקיבוצים המופרטים הדומים לנו, ההוצאה על הבריאות היא לא יותר מ – 30% מהסכום הזה ..." (שאצלנו).
לפלא הזה יש לי כמה הצעות לפתרון:
1. המעבר לקיבוץ דיפרנציאלי גורם לאנשים להיות יותר בריאים.
2. חלק מהוצאות הבריאות שהקיבוץ מימן הועברו לאחריות החברים לכן ההוצאות של הקיבוץ קטנו (אבל לא בהכרח הוצאות הבריאות הכוללות).
3. העברת האחריות לחברים גורמת לחיסכון בהוצאות בריאות ע"י החברים (לפעמים גם חיסכון מחוסר יכולת).
4. כאשר כל חבר אחראי לפתור את בעיות הבריאות שלו מתקציבו, יש לו פחות יכולת להתמודד עם הוצאות בריאות יקרות יותר (כפי שנאמר, 300 איש יכולים לממן 10 טיפולים יקרים אבל לא כל אחד מסוגל להתמודד עם זה בכוחות עצמו).
5. כל התשובות נכונות.
6. אף תשובה לא נכונה.

תחשבו על זה ותסמנו את הפיתרון הנראה לכם כמתאים ביותר.

אילן לוטן




ת ג ו ב ה ל ת ג ו ב ה

המשך – לשאילתא ולתשובה מהשבוע שעבר - בעניין בנייה ושיפוצים

שלום עמית

תודה על תשובתך.
בשאילתא ביקשתי תשובה אמיתית, לא קיבלתי אותה. אולי לא הייתי מספיק ברורה, לכן אשאל שוב.

תחילה אתייחס לשני נושאים עליהם כתבת בתשובתך אלי.
1.
אתה כותב: "על ועדת תכנון להמשיך לעסוק בתכנון שוטף, על מנת לקדם השקעות, אם וכאשר תאושרנה לביצוע ללא עיכובים הנובעים מתהליכי תכנון אמנם גם הליכי התכנון עולים כסף, אבל מדובר בהוצאה כמעט זניחה לעומת עלות ביצוע הפרויקט עצמו".

גם אנחנו חשבנו כך, ואכן, פנינו מספר משפחות הזכאיות לשיפוץ, לועדת דירות, לאשר לנו לפנות לאדריכל, כדי לתכנן את דירותינו, על מנת שנוכל לקדם את הבניה אם וכאשר תאושר לביצוע ללא עיכובים הנובעים מהליכי התכנון. (אמנם גם הליכי התכנון עולים כסף, אבל מדובר בהוצאה כמעט זניחה לעומת עלות ביצוע השיפוץ עצמו).
המהלך לצערנו, לא אושר על ידך.

2.
אתה כותב: "גם בשנה שאין לנו כסף, ישנם מקרים שאין לנו ברירה אלא לבצע השקעה הכרחית. בסעיף זה ניתן לכלול את ההשקעות בתשתיות החשמל, שיקום הקיר התומך, פינוי הארכיון והמעבר לבית אלימלך (עלות ההשקעה מול הסיכון שבהתמוטטות)".

גם הדירות שלנו מתמוטטות: הרצפה רוקדת, בתקרה יש בקעים, החלונות והדלתות רקובים, הסיד מתקלף, שלא לדבר על פונקציות חסרות. כך נראה בית שלא טופל מאז הקמתו לפני 28 שנים. ההבדל הוא, שהארכיון למשל, מתמוטט על מסמכים ועל זיכרונות של אנשים מתים (כבודם במקומם מונח), ואלו הבתים שלנו, מתמוטטים על אנשים חיים, כולם בני שישים ומעלה, שמגדלים משפחות ומתפרנסים.
האם אתם כמחליטים, מכירים את מצב הדיור של חברי הקיבוץ?
אני מציעה לכם לצאת לסיור דירות ולהתרשם מהפערים בין הדירות השונות: המשופצות מול אלה שטרם שופצו.
ואולי בעקבותיו תבדקו שנית, שמא טעיתם?

נראה לי שאם רווחת החבר היתה אצלנו בסדר עדיפות מעל חזות הקיבוץ, הייתם מחליטים שעקב המצב הכלכלי, תתמכו את הארכיון בקורות ובמסמרים, כדי למנוע את קריסתו, ואת הכסף מקדישים לשיפוץ חלק מהדירות, על מנת להתקדם בשיפוצים ובכך להשוות את מצב הדירות בין החברים - ולתת תקווה לאנשים שמחכים שנים רבות לכך.
כמובן שניתן לבחון רעיונות נוספים לקידום העניין.

אני משערת, שאת רוב הציבור הנושא אינו מעניין כי רובם כבר חיים בדירות משופצות ומותאמות לשנות האלפיים, אבל בכל זאת - הרי יש ערבות הדדית...

ועכשיו לשאלותיי עליהן אני מבקשת תשובה ישירה:
מסתובבות בחצר שמועות על מקור הכספים החיצוניים שאמורים לממן חלק מההשקעות.
אני מבקשת לדעת:
1. מהם מקורות החוץ הללו?
2. בכמה כסף מדובר? (מבקשת תשובה מספרית).
3. האם הכסף הגיע כבר לעין- שמר ומה יקרה אם לא יגיע?
4. כמה כסף מתוכנן להשקיע בבניה ציבורית ובשיפור חזות הקיבוץ?
5. אולי ניתן עדיין לשנות יעדים?

תודה ומצפה לתשובותיך.
טובה בן מיור


משיב עמית דגן מנהל הקהילה

אנסה להתייחס לשאלות לפי החלוקה לנושאים במכתבך:
1. תכנון השיפוצים –שקלנו שוב את הפניה לקדם את הליכי התכנון של השיפוצים המתוכננים והחלטנו לאשרם, בכפוף להצעת מחיר מסודרת.

2. מקרים בהם אין לנו ברירה ואנחנו נאלצים לבצע – אמנם את מציינת ש "גם הדירות שלנו מתמוטטות" אולם כאן מדובר על חוות דעת של מהנדס מומחה, המגדיר מבנה מסוים כ"מבנה מסוכן". הגדרה זו מתייחסת לסיכון חיי העוברים ושבים בקרבת המבנה או המשתמשים בו והיא מחייבת אותנו לפעול לתיקון המצב. אם לדעתך קיים בדירת המגורים שלך אלמנט של "סיכון חיים", אני מבקשך לפנות בדחיפות לרכזת הדירות ולתאם ביקור של מהנדס לצורך קבלת הנחיות מתאימות.

לגבי המקורות העומדים לרשותנו - לכל פרויקט המקורות שלו. סל המקורות מורכב מכספים המועברים מהמגזר העסקי, אליהם ניתן להתייחס כמקור פנימי, אך בהפרדה בין "עסק" ל"קהילה" אלה לא כספי הקהילה. בנוסף ישנם תקציבים מהמועצה האזורית (ת.ב.ר = תקציב בלתי רגיל) המאושרים ומיועדים לנושא מוגדר (כסף "צבוע" לכבישים לא ניתן לנצל לשיפוצים ולבניה למגורים) וכן כספים מקרנות שונות. את מידת הוודאות לגבי מימוש ההבטחות להעברת כספים קשה לקבוע, אבל אנחנו משתדלים לא לצאת לביצוע ללא וודאות סבירה שהכסף יגיע. מהפתעות גם בתחום הזה – קשה להימנע לצערי.

פירוט הסכומים – בדרך כלל מאושרת תכנית השקעות כחלק מתכנית המשק. השנה הגדרנו לביצוע רק דברים הכרחיים, כלומר – נושאים שלא ניתן להימנע מביצועם וככאלה אין צורך לאשרם. יחד עם זאת – אשתדל להביא יותר מידע , כולל מידע מספרי לגבי העלויות, לאחת השיחות הקרובות.

מקווה שהתשובה הפעם מספקת קצת יותר.







הפנינג גינות קהילתיות בחממה

הפנינג מגיע כסיום תהליך בו לקחו חלק 12 ישובים מהמועצה, אשר הקימו, כל ישוב בתחומו ועם כוחותיו המקומיים, גינה קהילתית לרווחת תושבי הישוב.
גם אצלנו בעין שמר הקימו גינה, בהנהגתו של איתן בן מיור שלקח את ההובלה, ובסיוע טל אייזן, גילי מהנוי, וכל צוות החינוך הנהדר, וכמובן הכי חשוב – ילדי ונערי עין שמר התותחים.

מה בהפנינג?
סדנא ליצירת דחלילים, פיתות, מצגת תמונות מהגינות והמון אווירה טובה!
כולם מוזמנים!

לפרטים: מיי שלום: 0523-684816
ובאתר החממה החדש: www.greenhouse.org.il






בשבוע הקרוב אין לימודים במוסכלי –
והוא יוקדש לסדנאות
על לוח המודעות בלובי - רשימת הנושאים שילמדו במהלך הסדנא, מבחר מרשים ביותר.
מי שאינם תלמידי מוסכלי ומעוניינים להצטרף לאחד החוגים – מוזמנים לפנות לתמי צמח







ט"ו בשבט מאחורינו,
היעד הבא: פורים

לא פחות מ- 100 איש (הייתי אומר יותר- אבל אל תגלו לנחום) העמיסו ציוד, מנשאים, מגדירי צמחים ואת עצמם לאוטובוסים של נחום ויצאו לטיול המסורתי של ט"ו בשבט.

אני חייב לערבב עצב בשמחה כי קשה היה לשמוח למזג האוויר הנפלא שקידם אותנו, כשבחורף גשום ומבורך, יום שכזה הוא נס ט"ו בשבט הידוע ואילו בשנים האחרונות הוא עניין שבשגרה השחונה. אבל קשה עד בלתי אפשרי להיות עצוב שיוסי בן מיור בסביבה, במיוחד שהוא חופשי בטבע. יוסי לקח אותנו לאזור עופר- כרם מהר"ל למסלול יפהפה שמסביב הכל פורח והפרפרים לא שמעו מילה וחצי מילה על הבצורת, הבחירות והמצב הכלכלי. מרוב התלהבות וריח הפירות היבשים שהונחו בפינה מסוימת במסלול, התבלבל הטיול איכשהו וחלק גדול פנה לכיוון אחד בעוד שחלק קטן יותר היה נאמן דווקא לדרכו של יוסי. כך יצא, שאני שהכנתי את הקפה בדיוק לפי המתכון הסודי של חברי הטוב ניר אלון, לא פגשתי אותו שם ולא פלא שהסיר נשאר כמעט מלא. הבטחתי לו פיצוי וצוות מומחים כבר התכנס לדון בנושא. הקהל שהגיע יצא בהפגנות סוערות בהנהגתה של אורלי ארליכמן בדרישה לטיולים נוספים. אז כמו שאומר פוליטיקאי שאין לו מושג מה הוא מתכוון לעשות בנידון: הנושא בטיפול.

ובכן, קודם, תודה גדולה ליוסי על הטיול. תודה לגלי והראל יגודה על הסיוע, לחן חדוותי על הרכב והציוד ובמיוחד לדודה חנצ'ה ולאילן יגודה על העזרה בארגון פינת הט"ו בשבט.
והטיול הבא? נכון לעכשיו המסלול המתוכנן הוא לאולם הנמצא במעלה המדרגות, שם בדרך כלל אוכלים ארוחות צהריים בחברה של תיירים מניגריה- ושם- בליל שישי ה-13 תתקיים מסיבת פורים מטורפת!
המסלול יהיה למיטיבי ריקוד בעיקר, לא מתאים לילדים ואין צורך להביא מנשאים. להתראות!

חיים, תרבות עין שמר




ח נ י ו ת

בהצבעה האחרונה בקלפי התקבלה ההחלטה על נוהלי חניה. לפי הנוהל החדש, החניה מותרת רק לאורך הכבישים הראשיים שמחוץ לשכונות (מסומנים במפה בצבע אפור) ובחניות מוסדרות. מי שיחנה בכל מקום אחר – ייקנס.

שיחת הבהרה עם שביט שפירא רכז ועדת בטיחות.

מתי זה מתחיל?
זה כבר התחיל. נאמני הבטיחות קבלו תדרוך כיצד לנהוג וחולקו להם דפים שבהם נרשמים מי שאינם מחנים רכביהם במקומות הנדרשים. הנאמנים הם חברי ועדת בטיחות (דני שורר, אורי ארסטר, אילן בורלס, צוק חרודי, ואנוכי) ועוד שני מתנדבים שאינם חברי ועדה: ניר אלון ומרק צ'נסקי. בתחילה ננהג בעדינות, ובפעם הראשונה והשניה רק נזהיר, בפעם השלישית נעביר למנהל הקהילה את פרטי בעל הרכב שחרג מההחלטה - והקנס הוא 50 ₪ שיורדו מהתקציב.

האם אתם מבחינים בין חנייה קצרה לכזו של כמה שעות?
האם מותר לחנות בשביל לאסוף את המשפחה, להעמיס ולפרוק?
כשנאמן רואה רכב שעומד שלא במקומו הוא ישאל את בעל הרכב לסיבת החניה. או אם יראה רכב עומד במקום אסור יותר מחצי שעה – ידווח.

הדין שווה לכולם? והאם הוא תקף גם באזור המשקי.
הנוהל שווה לכולם, אולם בשלב זה אנו מפעילים לגבי שכונות המגורים.

יש הבדל בין חניה ביום או בלילה?
בהחלט לא. הכי טוב היה אם בכלל לא היו נכנסים רכבים לשכונות.

האם נשלחו מכתבים לבעלי הרכבים כדי להזהיר אותם לפני הפעלת ההחלטות?
באתי בדברים עם חלק מבעלי הרכבים וגם שמתי פתק אזהרה על הווישר.

איך מקבלים זאת החברים?
רב הציבור מבסוט ומחכה מאד שהנהלים החדשים ייכנסו לתוקף. מבין בעלי הרכבים יש כאלה שמסתייגים.

האם יש מספיק מקומות חניה, והאם המקומות לא רחוקים מדי מבתי בעלי הרכב?
יש מספיק מקומות חניה אבל לא כולם קרובים לבתי החברים. בתיאום עם ועדת תכנון סומנו חניות בכל שכונות הקיבוץ, ואנו מצפים מהחברים להסתפק בחניות אלה, גם אם פירוש הדבר לצעוד כמה צעדים עד הבית. הרווח הוא שיהיו לנו דרכים בטוחות ושטחים ירוקים ללא מכוניות.

מה עם אורחים?
האחריות על אורחים החונים במקום אסור – מוטלת על המארחים. לכן אנו ממליצים לחברים ליידע את אורחיהם על הנהלים החדשים, ולהקפיד כי אינם חונים במקום אסור.

ו ל ס י ו ם -
תפקיד השיטור הוא לא נעים. אנחנו עושים זאת כדי לשמור על איכות החיים ולשמור על בטיחות – בעיקר של הילדים.
מקווים שהסדר החניות יתקבל בהבנה, הציבור יתרגל אליו ולא נצטרך לרשום קנסות.


רשימת החניות בשכונות המגורים:

1. מול החצר הישנה
2. חניה מרכזית מאחורי חדר האוכל
3. מול ההנהלה והאופנייה
4. מול החממה
5. החניה החדשה ליד הפאב
6. מול "הדרן"
7. ליד משק החי לשעבר
8. בחורשת האורנים בקצה שכונת החממה (מאחורי הקרוון).
9. ליד הנגריה הישנה
10. בכניסה הדרומית לשכונה האמריקאית
11. בקצה הצפון-מזרחי של לוינסון
12. בקצה הצפון-מערבי של לוינסון, לאורך הגדר של המוסד (מבלי לחסום את השער).
13. ליד פינת הפלמ"ח.

ב ה צ ל ח ה ל כ ו ל נ ו
________________________________________




מצורפת מפת הקיבוץ עם סימון מקומות החניה המותרים (כאן אין).









ע י ד כ ו ן

מהנעשה בצוות שינוי
פברואר 09

בשבועות האחרונים קיימנו שתי פגישות חשובות, בהן הוצגה תוכנית השינוי בפני הנהלות הקיבוץ. לקראת הפגישה הראשונה קיבלו החברים תקציר של התוכנית וטל ישראלי עבר והסביר את עקרונותיה, שהם:
 הפרטת שירותים צרכניים
 תגמול דיפרנציאלי על עבודה
 שמירה על זכויות עובדים בתוך הקיבוץ
 מערכת שירותים קהילתיים באחריות הקיבוץ
 שמירה על זכויות פנסיה
 אבטחת שירותי סיעוד
 אבטחת הכנסה (רשת ביטחון)
 תקרת הוצאות בתחומי בריאות וחינוך
 היטלים: מס הכנסה פנימי פרוגרסיבי, מס קהילה אחיד, מס עזרה הדדית
 המקור העיקרי למערך השירותים יהיה מס קהילה
 המקור העיקרי לרשתות הביטחון יהיה המס הפרוגרסיבי והיטל עזרה הדדית
 המקור העיקרי לפנסיה יהיה הכנסות מנכסים
בתקציר מופיעים גם חלק מהסכומים עליהם מדובר. לדוגמה: רשת בטחון של 3,850 ₪ לחבר, סבסוד של 30% על החינוך; תקרת הוצאות של 20% מהשכר הפנוי על הוצאות בריאות וכנ"ל על הוצאות חינוך; פנסיה תקציבית של 4,500 ₪, מס דיפרנציאלי עד 40% ועוד. מספרים אלה נתונים לשינוי לפי החלטות הקיבוץ, אולם כרגע אלה המלצות הצוות.
בפגישה השנייה הציג רו"ח אורן חינגה את המודל הכלכלי שבודק את המקורות והשימושים למימוש התכנית. המודל מתבסס על תקציבי הקהילה והמשק לשנת 2009. אורן הראה כי לקיבוץ מקורות המאפשרים לו להבטיח את עיקרי התוכנית: פנסיה תקציבית כפי שנקבע, סיבסוד החינוך והבריאות, מימון הסיעוד, מימון רשת ביטחון ועזרה הדדית, המשך קיום מוסדות קהילה ושירותי קהילה.
חלק מהמקורות מתוכננים להגיע מהמשק (לדוגמה לפנסיה – רווחי הצומת והכנסות יציבות אחרות), חלק אחר ממיסוי פנימי.
אורן הראה כיצד ישתנו תקציבי הצריכה של הקהילה ושל כל משפחה לאחר העמקת ההפרטה. חלק מסעיפי הצריכה יופרטו לחלוטין (למשל, רכב, כביסה וכו') ובחלק תקטן הסובסידיה הקהילתית (למשל, חדר האוכל). על מנת לממן את כל שירותי הקהילה שאנו מעוניינים כרגע לקיים, יהיה צורך במס אחיד של כ-850 ₪.
נתון נוסף שהוצג היה התפלגות הכנסות החברים. העקומה הצביעה על כ-50 משפחות שעומדות על קו רשת הבטחון או מתחתיו. מרבית המשפחות הללו כוללות חברים בגילאים 62-67, שכבר יצאו לפנסיה אולם עדיין לא זכאים לפנסיה תקציבית (גיל 67). כ-90 משפחות עומדות מעל הקו, 40 מתוכן עם הכנסות שמעל 10,000 ₪. כ-40 משפחות נוספות הן של פנסיונרים.
בשיחה עם אורן עלו כמה וכמה הערות, בעיקר לגבי קביעת מקורות לפנסיה. כמו כן התבקשנו להציג לצד ההכנסות הצפויות למשפחות גם את ההוצאות הצפויות להן, ובעיקר את ההוצאה הקבועה על החינוך. בקשה נוספת היתה להציג תחזית כלכלית לכמה שנים קדימה. כמו כן עלה בשתי הפגישות ההכרח לשלב את נושא השיכון והדיור במודל.
תוכנית העבודה שלנו לחודשים הקרובים נראית כך:
פברואר – דיונים בהנהלת הקהילה ובהנהלה הכלכלית; גיבוש נספח דיור ושיכון.
מרץ – הצגת המודל בשתי שיחות קיבוץ עוקבות
אפריל - מפגשים עם חברים מקיבוצים שיתופיים ומשתנים; הרצאות של מומחים; קבוצות דיון גילאיות ואחרות; פגישות אישיות עם משפחות.
מאי-יוני – שיחות קיבוץ להעלאת הסתייגויות והצבעות על התוכנית הכוללת.







נא רשמו ביומנים:
תאריך:11.3.09
יום: רביעי
שעות: 16:00-18:00
אוכלוסיית יעד: ילדי החינוך, הורים, סבים, סבתות...
יציאה: תהלוכה מבית התינוקות
מקום התרחשות: חדר האוכל
בתכנית: מתנפחים, פינות יצירה, כיבוד כיד המלך
ועוד הפתעות
תשלום: חינם!
תשלום לאורחים (ילדים אשר אינם מתחנכים
בעין שמר): 15 שקלים לילד
פרטים נוספים: בעלונים הבאים
חובה: להגיע עם הרבה שמחה
התנדבות: אפיית עוגות, סידור חדר האוכל בבוקר האירוע
צוות החג: רונית שאשא (המובילה), אוריין גנדלמן (המלכה),
ג'ני יגודה ועינת תומר (העוזרות החרוצות)

נתראה בקרוב....

ש ב ת ש ל ו ם

יט' בשבט 13.2.2009

עלון מס' 7 (3729) יט' בשבט 13.2.2009



תוצאות הבחירות לכנסת ה-19 בעין שמר




ה ע ר ו ת
אחוז
מספר המצביעים
המפלגה

40.98
168
התנועה החדשה מרצ (מרצ)

31.46
129
קדימה (כן)

17.32
71
עבודה (אמת)

2.93
12
הליכוד (מחל)

2.68
11
ישראל ביתנו (ל)

הנושא איכות הסביבה וחינוך, בראשה איש חינוך עירן בן ימיני
1.71
7
התנועה הירוקה מימד (ה)

מפלגה קומוניסטית
1.22
5
חד"ש (ו)

האיחוד הלאומי מפד"ל - מפלגת ימין דתית-מסורתית רחבה
0.73
3
הבית היהודי (ב)

מפלגה סוציאליסטית ערבית-יהודית שמצעה סיום הכיבוש ובראשה עומדת אסמא אגבארייה-זחאלקה .
0.24
1
דע"ם (ק)

מפלגה ימנית מהמפד"ל תומכת בארץ ישראל השלמה.
0.24
1
האיחוד הלאומי (ט)

הגנה על קרקעות המדינה
0.24
1
הירוקים (רק)

מפלגה של צעירים שהנושא הראשון השיפור בחינוך ובהשכלה.
0.24
1
צבר מפלגת צעירים (צי)

1
פתקים לבנים

411
ס"ה קולות כשרים






מבין 591 בעלי זכות הבחירה, הצביעו 415 איש ואשה

בשתי קלפיות שהוצבו במועדון לחבר.

מבין בעלי זכות ההצבעה לא מעט הם כאלה שעברו

בעין שמר באחת מתחנות חייהם, ולא שינו את כתובתם

אם משום שלא היה חשוב להם או שאינם גרים בארץ,

ויש אף רשומים שאינם כבר בחיים.


תודה לאחראי המתמיד נדי מילשטיין,

ולמתנדבים שאיישו את הקלפיות:

אורי ליס, אילן לוטן, מנו אלון ומשה וייסברג

פותחים שבת




לפני שבוע ערכנו קבלת שבת חגיגית לכבוד ט"ו- בשבט. נושא השירים היה: עצים ופרחים, את השיר "פזמון ליקינטון" בעיבוד חמוטל גלעד ניגנה תזמורת החליליות המשובחת שלנו, זמיר גולן ליווה בגיטרה את נגינת החליליות.

מירי גרוסברג הנעימה בשיר "ערב מול הגלעד". אל נגנינו הקבועים המלווים מדי ערב-שבת את השירה הצטרף אביעד שפירא, שמחנו איתו מאד.

רוב תודות לנגנים כולם.


במרכז הערב כיכבו ציפורי עין שמר שצולמו בידיו האמונות של עודי דגאי, הדובר היה יוסי בן מיור שסיפר על הציפורים בדרכו מעוררת העניין.

בתחילה אמר שעין שמר היא גן עדן לציפורים, ולכן ציפורים רבות מקננות בה. היא משופעת בעצים רבים, בגינות נוי ובמקומות מתאימים נוספים המאפשרים לסוגים שונים של ציפורים לחיות בה. אמר שיבוא יום וייחודה זה של עין שמר יתגלה לעולם, ואז, הויכוח היחידי שיתקיים בֵּינוֹ ובין אילן לוטן יהיה האם לפתוח כאן מרכז לציפורים או מרכז לפרפרים...

התמונות הראשונות שהוקרנו היו של פינות שונות בקבוץ המשמשות לציפורים בתי גידול. בהמשך הוקרנו והוסברו בזו אחר זו תמונות הציפורים היפות שצילם עודי דגאי. אכן, אוסף מרשים ומגוון, וזהו כמובן רק קצה קצהו של החומר הרב שנאסף בידיהם של יוסי ועודי. כל הכבוד להם! וברכות הצלחה לסִפְרָם הבא.


והשבוע "שירים על הגובה" בהקשר למעמד הר סיני המסופר בפרשת השבוע, פרשת "יתרו". על הפרשה - עלי אלון.











תוצאות הקלפי

לשיחה מיום ג' 3.2.09


קבלת רז דקל לחברות –

164 בעד, 4 נגד. התקבל


ריכוז ועדת קלפי – נעמי בן חיים: 154 בעד, 14 נגד. נבחרה


אישור נוהל חניות –

127 בעד, 22 נגד. אושר


אישור המשך תהליך השינוי –

115 בעד, 44 נגד. אושר


בחירת ועד הנהלה לאגודת שמר –

משה רונן (יו"ר) – 128 בעד, 14 נגד.

נבחר

יגאל קצנלבוגן – 142 בעד, 2 נגד.

נבחר

ליאורה מאסטרו – 132 בעד, 10 נגד.

נבחרה

רפי ארליכמן – 139 בעד, 4 נגד.

נבחר








הפרטה בדלת האחורית...


מאחר וועדת בריאות לא טרחה ליידע ולפרסם - הרגשנו אחריות ליידע את כל ההורים בפיסת המידע הבאה:


הורים שימו לב – עוד תרופה שיצאה מ"סל התרופות" בקיבוץ עין-שמר היא ה"בייבי-פסטה", מעתה לא ניתן להשיג תרופה זו במרפאה אלא בכלבו – במחירה המלא!!! (17.5 ₪) ולא בש"ח אחד בלבד...

אנו תוהים ומשתאים – מי החליט? מדוע? ומתי? מה ההבדל בין תרופה זו למשחה טיפולית אחרת שכן מוחזקת במרפאה ועולה 1 ₪?

חורה לנו שהדבר נעשה בגדר "מחטף", מספיק להכניס לנו הפרטות בנושא הבריאות בדלת האחורית!

אי אפשר לעשות הפרטות, התייקרויות וכו' ולא להכניס את שווה הערך לתקציב החבר!

בזמן האחרון הועלו מחירם של מספר דברים בקיבוץ וכך נוצר מצב של שחיקת התקציב ללא עדכונו בהתאם לעליית המחירים.


קבוצת הורים לילדים בגיל הרך


תגובת צוות הבריאות:

מי אמר הפרטה וקיבל מהומה רבה על לא מאומה ?

ל א מ ה ו ת ש ל ו ם !
בקיבוץ שיתופי המקציב כמעט 3.75 מיליון ש"ח לכל ענפי הבריאות - הפרטה היא שמועה רחוקה. רחוקה מאוד!!!!
900.000 ש"ח על תרופות, טיפולים, אביזרים רפואיים וביטוח בריאות מוציאה קהילת עין שמר .
500.000 ש"ח על בריאות הנפש (רוב הסכום על טיפולים לילדים ולמשפחות)

רפואת שיניים, שירותי רווחה ועוד – הכל על חשבון הקהילה.

בקהילה שיתופית שכזו – אנחנו רחוקים שנות אור מהפרטה .


רק כדי לסבר את האוזן: בקיבוצים מופרטים הדומים לנו - ההוצאה על הבריאות היא לא יותר מ – 30% מהסכום הזה. בדרך כלל הרבה פחות.


ולעניין הקרם הנקרא "בייבי פסטה":

בייבי פסטה איננה תרופה ואפילו לא משחה רפואית. לכן עלותה נמוכה כל כך ולא נדרש מרשם רופא. בניגוד למשתמע מהשאילתא - מדובר בקרם לכל דבר.

כמו קרם ידיים, קרם פנים, קרם גוף, משחת אלוורה, וכד' – כך גם בייבי פסטה הינו קרם שמטרתו בעיקר לעשות נעים.

לכן לא מצאו צוות המרפאה והבריאות הגיון להמשיך לחלקו במרפאה לכל דורש ובכל כמות נדרשת (יש משפחות שאפילו לא ידעו על כך וקנו בעצמם).


מדוע חולק עד היום חופשי במרפאה? ובכן – לאף אחד לא באמת ברור .

אולי מסיבות טכניות היסטוריות נשמט מרשימת הפריטים הכלולים בתוספת התקציב שמקבלות משפחות עם ילדים (טיטולים, ביגוד, היגיינה אישית ועוד).


לא נמסרה הודעה לציבור – כי הרי אין כאן שינוי בעקרונות הקיבוץ השיתופי.

זהו תיקון טכני שולי הנוגע למספר משפחות בודדות, שממילא מתוגמלות לצרכים אלה ע"י הקהילה.

נציין גם, שבנושאים הנוגעים לכולנו כמו עליית מחירי המזון בחדר האוכל, התייקרות המוצרים בכלבו, עלות ק"ג כביסה במחסן - לא נמסרות הודעות בעלון או בצורה אחרת.


ולסיום: אנו כממלאי תפקיד ומשרתי ציבור מחויבים בגישה ותגובה "ממלכתית". לא כן הציבור .

ובכל זאת מומלץ להימנע בעתיד מהשמצות או האשמות שווא.

אנא בדקו קודם פרסום שאילתות (בכל נושא) את העובדות.


צוות המרפאה/הבריאות







מ ד ו ר ח ד ש


הרמת

כדור

למומחה


והפעם מרימה נעמי בן חיים-ראסל –לאיתן בן מיור – נטורופת ולגילי - הגנן


לאיתן –

1. אם נדלל במים חלב של 3% שומן , האם האפקט יהיה מקביל לחלב של 1% שומן?


תשובה:
לא, מאחר ומלבד השומן והמים ישנם עוד מרכיבים כמו חלבון וויטמינים. אם כבר אז לדלל חלב 3% עם חלב 0% להשגת התוצאה, אף כי אני לא רואה שום סיבה לצרוך חלב 1% או חלב פרה באופן כללי, ועל כך מיד.


2. איזה יתרון יש לחלב עז ומוצריו על חלב פרה?

תשובה:
נתחיל עם למה לא מומלץ לצרוך חלב פרה:
ראשית כל חלב פרה הוא החלב שנועד להזנת העגל בלבד. העגל צריך לגדול במהירות מבחינה פיסית ולכן חלב הפרה מכיל חלבון שנועד לעודד גדילה מהירה (IGF-1). אותו החלבון נמצא כקשור להתפתחות מהירה של סרטן ובעיקר סרטן השד והערמונית.
מרבית האנשים רגישים לחלבון חלב הפרה (קזאין) אף כי רובם אינם מודעים לכך. מחלות כגון אסטמה, ברונכיטיס, דלקות עור ובעיות במע' העיכול ועוד חולפות או מוקלות בהרבה עם הפסקת צריכת מוצרי חלב. אין לבלבל רגישות לחלבון עם רגישות ללקטוז (סוכר החלב) שגורמת לשלשולים ואליה אנשים כמעט תמיד מודעים.


ולמיתוס הגדול מכולם - סידן. חלב פרה מכיל כמות גדולה של סידן אך הוא גם מכיל כמות גדולה יותר של זרחן (ביחס של 2:1) שמפריע לספיגה של הסידן אף עלול לגרום להידלדלות במאגרי הסידן. בחלב אם למשל היחס בין הסידן לזרחן הוא הפוך (יותר סידן ופחות זרחן).
חלבון החלב גורם גם להסתיידות עורקים, נמצא גם כקשור למעל 80% ממקרי סוכרת הנעורים, ועוד.


מי שמעוניין לקרוא עוד, שיקרא את הספר "שוטי החלב" של ד"ר אריה אבני, או את הספרון הקטן "עזוב ת'עטינים שלי" שהועלה לאינטרנט לאחר שתנובה קנתה את כל העותקים שלו לפני שהגיעו לחנויות. זמין להורדה בקישור הבא: http://www.heartcenter.co.il/siteArticle.asp?aid=379&cid=49


ולעניין חלב העיזים –

הוא אמנם הדומה ביותר לחלב האם בהרכבו, ולכן עדיף בהרבה. אבל עדיף עוד יותר לאכול מוצרי סויה.

נכון, קיימים מצבים רפואיים בהם אסור לאכול סויה. אבל ככלל גם במצבים אלו לא מומלץ לאכול מוצרי חלב.
מוצרי חלב אינם מומלצים לסובלים ממחלה אוטואימונית ותת פעילות של התריס מקורה לרוב במחלת השימוטו (במיוחד אצל נשים).

עוד על מוצרי חלב, סויה ובריאות בכלל בחוג חורף חכם "תזונה בריאה בעידן השפע" בימי חמישי בשעה 20:30 במועדון לחבר.




ש א ל ו ת ל ג י ל י ב ן ד ר ו ר

1. כאשר במקום לשתול זורעים

זרעים, האם חובה לדלל?


2. האם אפשר לשתול מחדש את

הנבטים המדוללים?


משיב גילי:

לוקחים את חפיסת הזרעים, שמים אותה בקערה, ממלאים בחול ומערבבים. כתוצאה מכך מדללים את הזרעים.

מכינים את השטח, ומפזרים עם כף אל תוך התעלה או הבור ואז כבר אין צורך בדילול. והשאלה השניה כבר מיותרת.


אבל בכל זאת, אם כבר זרעתם בדרך הרגילה, ניתן לשתול מחדש את הנבטים.


כן ירבו השאלות – ואני מוכן להשיב להן בשמחה.












ז ר ק ו ר


עם יואל גרוסברג

על

מים

חמים



יואל:

שמעתי היום ברדיו, שביבשת האוסטרלית, שם יש בצורת חמורה ביותר, הציבור מתבקש להתרחץ 4 דקות בלבד ועל פי הדיווחים, הציבור ממושמע ועומד בהנחיה.


ואצלנו מה קורה?

דעתי היא שלאחר שמגיעים המים החמים חשוב לצמצם את הזרם וכך לצמצם את כמות המים היוצאים – וזאת ביחד עם קיצור זמן המקלחת.

על פי המדידות שעשיתי, ניתן ע"י צמצום הזרימה בלבד להגיע לשליש כמות הצריכה.


האם יש לך אפשרות למדוד את כמות המים היוצאת והאם מורגש חיסכון לעומת שנים קודמות?


יש לי אפשרות מדידה ולצערי אין הבדל בכמויות המים החמים הנצרכות. אם אנשים מדווחים על כך שהם חוסכים כנראה שהם עושים זאת, אך אצלנו אין זה מורגש. יכול מאוד להיות שזה נובע גם מכך שבצנרת יש נזילות בקווים המסוחררים (אלה שמקבלים מים מהדודים המרכזיים).

זה אולי הזמן הנכון לעבור לדודים משפחתיים, שבהם יש למשפחה שליטה על המים וודאי ירצו לחסוך גם בכסף.


ועד אז, האם חסכם יכול לעזור?

אצלנו לא, כי במילא הלחץ הוא נמוך ולכלוך בקו סותם את החסכם.


אמרת שכדאי לצמצם את הזרימה...

יש הבדל בין לחץ לבין ספיקה (ספיקה = כמות המים שיוצאת במשך זמן מסוים) והספיקה אצלנו היא טובה.

לעומת זאת, הלחץ (שנקבע על פי גובה ברכת המים ללא משאבת עזר) - אצלנו הוא יחסית נמוך.


צוק דיווח על חסכון..

אני מדבר על מים חמים וצוק דיבר על המים בכללי.

בשכונות בהם יש דודים משפחתיים אין לי אפשרות למדוד את הצריכה.

רק שליש מהצרכנים אצלנו הם בעלי דוד משפחתי, חלקם שמש וחשמל חלקם רק חשמל.



רוצה להוסיף משהו?

* מזלף (טוש) חוסך לעומת זרימה ישירה מצינור המקלחת.

* שמעתי על משפחה שם אוספים בדלי את המים עד שמגיעים המים החמים ומשתמשים בהם להדחת האסלה. במשפחה של 3 נפשות זה חוסך 30 ליטר ביום.


תודה ליואל – שאלה נורית מ.








תודה רבה לסמדר שם טוב, עידית עזר וילדי כיתה ו' אשר התגייסו עם הרבה רצון טוב ונכונות לאיסוף תרומות למען עמותת "קו לחיים".

וכמובן תודה לכל מי שפתח את ליבו ותרם, תרומות אלו ישמחו ילדים רבים.


מאתנו - עמית בורלס ויואל שגי






מזל טוב!

למשפחת תומר להולדת

ליה

בת לאורי ואדווה

אחות לגלי ושקד

נכדה לשלומית ויורם

ברכות לכל המשפחה!







מרפאה

ביום חמישי תפתח המרפאה בשעה 9:30

ולא יילקחו בדיקות דם.



אנו משתתפים באבלה של ז'קלין ברכה ומשפחתה

במות אביה





ג ש מ י ם

השבוע ביום הבחירות

ירדו 25 מ"מ.







עדכוני חורף חכם



החוג של טובית מתקיים

ביום שלישי


החוג של שני יתקיים במועדון לחבר




תודה

לעיטם בן דור

השף המופלא

בחוג הבישול האסייתי אשר השתתפתי בו, חשף בפנינו עיטם טכניקות חיתוך, הקפצה, גילגול סושי (ניסיתי בבית לפי ההוראות היה חבל על הזמן..) וצורות תיבול שונות.

החוג אשר נדד בין אתרים שונים בקיבוץ (מרכז בוגר, חממה, מטבח – תודה לכל המארחים) היה ענייני, מקצועי, מושקע – ובעיקר מאוד מאוד טעים.

תודה גם לחיים חננאל על התחזוק הטכני ולעיטם בהצלחה בהמשך עבודתך!

גלי - בשם המעריצים



לגדעון אברהמי
לנשום דבר רגיל שכולנו עושים כל הזמן אוי לנו אם נפסיק.
עד היום חשבנו שאנחנו יודעים לנשום, אחרי המפגשים איתך גילינו שאנחנו לא יודעים לנשום.
עכשיו שהבנו את המצב ננסה ללמד את הגוף שלנו לנשום כמו שצריך.
תודה גדולה
מכל הנושמים והנושמות









השמטה

בטעות נשמט בשבוע שעבר שמו של מי שהתקין בפועל את שלטי המשפחות:

לטוביה תודה מכולנו





מ צ י א ו ת

נמצא דיסק און קי.

לפי סימנים ניתן לקבלו

אצל נעמי בן חיים


מעוניינת למכור או להחליף

טלויזיה 34

תמורת טלויזיה 25 או 29

במצב טוב.

נורית משיח



גלילי נייר טואלט
ממשיכים לאסוף
תודה לכולם
צוות המוזיאון







ערב הזמר

עם שרהל'ה שרון

עבר ממענית לאולם

גן שמואל

שעה 22:00










עדכוני

מש"א


ועדת קלפי

שלומית דקל סיימה את תפקידה כרכזת ועדת קלפי, תפקיד שמלאה מספר שנים.


תודה גדולה לך שלומית, על האחריות, ההקפדה על הפרטים והחוקים, על הסבלנות והנכונות להסביר ולהזכיר החלטות ודיונים.


ובהזדמנות זו.....

בהצלחה לנעמי בן חיים בתפקידה החדש.



יעוץ ילדים

אני מבקשת להביא את החשבוניות / הקבלות המקוריות בסיום כל חודש עבור הטיפולים.

המעקב אחר החשבוניות או הקבלות מחודשים רבים אחורנית קשה ביותר,

ולעיתים הדבר יוצר כפילויות או הבדלים בתשלומים / החזרים.


שבת שלום

רוני גלעד






חלוקת עבודה בנוי

אורי אשכולי אחראי על תחום כיסוח הדשאים.

פניות, בקשות ושאלות בנושא זה יש להפנות לאורי .


גילי ממשיך לרכז את הנוי, ומהווה כתובת לפניות חברים בכל הקשור לענף הנוי חוץ מתחום כיסוח הדשאים.


יישר כוח ובהצלחה לכולנו,

עמית דגן








אביטל שלום!


מזה זמן הנך מפרסם בעלון סידרה של רשימות העוסקות באיומים הכלכלים, הביטחוניים ואחרים העומדים בפני עין שמר, לכאורה מטרתן להניא את הציבור מדיון בשינוי אורחות חיינו, למרות שלטענתך אתה בעדו.

אינני יודע על איזה מידע אתה מתבסס באותן "נבואות זעם", מה שכן ידוע לי הוא כי ברשימתך האחרונה בעלון הגדשת את הסאה בהפרחת בלון אימים על סגירת מפעל הגומי.


אשיב לך עניינית :

אכן הסביבה העסקית שבה פועל המפעל, עולם הרכב וההשקעות, קשה ומסובכת ויש בה ירידה משמעותית בפעילות. מפעלים רבים עוברים להפסדים ומקטינים את הפעילות. אבל מכאן ועד סגירת המפעל הדרך רחוקה מאוד. ברצוני לציין את העובדות הבאות:

המפעל סיים ברווח סביר את שנת 2008, שלא כמו בנק פועלים למשל ועוד מפעלים רבים וטובים.
היחסים הפיננסים של המפעל: יחס הון לחוב, הון עצמי מהמאזן, יחס שוטף ומהיר הם טובים.
תוכנית המפעל ל-2009 היא לשמור על רווחיות גם השנה. לשם כך הנהלת המפעל, מתוך מודעות לאיומים והסיכויים, עמלה יום יום ובאומץ רב, בהתאמת העלויות להכנסות המפעל.

יש לי, ליו"ר המפעל ומרכז המשק אמון מלא בצוות הניהולי.


ולבסוף, בהיות העלון עיתון שתפוצתו מעבר לגבולות עין שמר, התבטאויות בלתי אחראיות המשוחררות לדפוס, מסכנות כלכלית הן את המפעל והן את הקיבוץ.


עודי דגאי











11.2.09



לחברים שלום,



פנייתי אליכם במכתב זה אינה שגרתית כמו גם התקופה אותה אנו חווים.


ל"תעשיות גומי עין שמר", שאתם בעליו, קיימת מערכת דיווחים הפועלת בשקיפות ואמינות מול כל הגורמים המנהלים. כידוע לכם, הנעשה במפעל והדוחות הכספיים המפורטים נמסרים באופן מסודר ורציף למועצת המנהלים של המפעל, משם להנהלה הכלכלית בראשות עודי וגם מגיעות לשיחות קיבוץ.


הצלחת הנכס היקר שהפקדתם בידיי לנהל עומד בראש מעיני. הנהלת המפעל בראשותי נוקטת צעדים רבים שמטרה אחת עומדת לנגד עיננו, להמשיך ולשמור על חוסנו ורווחיותו של המפעל, תוך פגיעה מינימלית בחברים ובצבור העובדים במפעל.


אנו פועלים במרץ ובנחישות להתאמת ההוצאות לרמת ההכנסות במפעל, כל זאת תוך שמירת הגרעין המקצועי שיאפשר לנו לפרוח עת יעבור זעם.


למרות הטלטלות, שנת 2008 הסתיימה ברווח. לפעולות הנחרצות שנקטנו, כגון: צמצום מצבת העובדים, קיצוץ שכר רוחבי והוצאת עובדים לחופשות, יש חלק ניכר בהצגת שורת הרווח.

היינו בין המפעלים הראשונים שקראו נכון את המתרחש ופעלו במהירות.

מהלכים אלו תרמו לחוסנו של המפעל גם בעיני המוסדות הפיננסים המלווים אותנו.


לצערנו, העתיד המעורפל לא מבטיח כי הגענו לחוף מבטחים, לכן אנו נדרשים למעקב מתמיד ולתשומת לב ניהולית, להמשיך ולבצע צעדי ייעול וחיסכון מתאימים.


בשעה שכזו, יש משנה חשיבות לאחריות ולזהירות בכל הנאמר והנכתב במוסדות הקיבוץ. מידע לא אמין, הנחות שגויות ושמועות מיותרות, יכולים להגיע במהירות לידיים ואוזניים לא ידידותיות ומשם הדרך קצרה לפגיעה בקווי האשראי, מוניטין ויציבות המפעל בשווקים הפתוחים.

אני משוכנע כי זהו הדבר האחרון בו אתם חפצים.


אין בדברי אלו כל כוונה לפגוע או לעמעם את הדיון הציבורי אותו אתם מנהלים מתוך דאגה לעתיד המפעל ולעתידכם. לפיכך עומד אני לרשותכם לענות לכל שאלה העולה בליבכם.

תודה לכם על האמון ושיתוף הפעולה.




בברכה,




נתן וילנר

מנכ"ל



















אל תאמר לא ידעתי


"הקוף רוצה לחזור לג'ונגל"





בעקבות הסרט "הקרב האחרון על דגניה"

שני סיפורונים על דגניה:


ג י ר ו ש ה א ד ם

יוסף בוסל, ממייסדי דגניה, נטע פרדס בדגניה. ברל כצנלסון, בא מהר לדגניה לראות את הפלא וקרא בהתפעלות:

"בוסל, אתה נוטע פה גן עדן".

ענה לו בוסל: "כן, אבל רק שלא יגרשו ממנו את האדם".


ה ק ו ף ר ו צ ה ל ח ז ו ר ל ג' ו נ ג ל

תנחום תנפילוב, ממייסדי דגניה, היה ידוע כשחקן גדול. אבל כשהיה כבר אומר משהו, זה היה תמיד בול.

פעם פרץ משבר בקבוצת גבע, רצו להפוך למושב. שלחו את תנחום לראות מה קורה בגבע.

כשחזר, כולם התאספו סביבו ושאלו: "נו???"

"הקוף רוצה לחזור לג'ונגל" – השיב במשפט אחד והשתתק.



ל א ל ה י כ נ ע ל מ צ י א ו ת

חשוב לי להבהיר מדוע אני סבור שיש להיאבק למען רעיון נעלה, שכמעט כל הניסיונות להקימו, לאורך ההיסטוריה – כשלו. יש ברעיון הקיבוץ ניסיון הרואי להתגבר על הצדדים העכורים שבטבע האדם: תאוות הבצע, האגואיזם, הנכונות לדרוס אחרים בדרך להשגת מטרות. יש ברעיון הקיבוץ ניסיון להציג אלטרנטיבה לדרוויניזם החברתי, בו החזק עולה והחלש נופל. רעיון הקיבוץ הוא הביטוי הנעלה ביותר להגשמת האידיאל של שיווין ערך האדם. הוא מבוסס על ההבנה שרק שיווין ערך העבודה מאפשר את הגשמת האידיאל הזה. הקיבוץ הוא ביטוי נעלה של מרד נגד החברה הקפיטליסטית, בה לצד עושר מופלג יש עוני מנוול. כן, הקיבוץ הוא מרד נגד המציאות. כן, הקיבוץ הוא מרד ב'טבע'.

אבל זה בדיוק מה שמבדיל אותנו, בני האדם, מבעלי החיים האחרים; איננו מקבלים את הטבע כפי שהוא. אנחנו מורדים! כל ההתפתחות הטכנולוגית היא תוצאה ישירה של המרד הזה.

במקום להתעשת ולהילחם על קיומה של מדינת הרווחה, על שיוויון ערך העבודה ובאמצעותו על שיוויון ערך האדם – עוסקים אצלנו בנסיגה מהירה מהאידיאלים שעליהם הוקם הקיבוץ, ונכנסים לצדדים העכורים שבטבע האנושי.


עמוס גבירץ שפיים

מתוך "הקיבוץ"


ו מ ה נ ש מ ע ב כ י נ ר ת ?

ה ו ו ת י ק י ם נ ש א ר ו ע י ר ו מ י ם


בעבר העלינו בקיבוץ את הצורך בפנסיה ובביטוח לאומי, אבל כלכלני המשק אמרו לנו: "הכי כדאי והכי רווחי והכי מבטיח זאת השקעה במשק, ולכן ניתן לביטוח הלאומי רק את המינימום המתחייב" ועוד אמרו: "קרן הפנסיה בנויה בשביל להרוויח – לכן נשאיר את הכסף בבית ונרוויח בעצמנו לעצמנו".

כיום נשארנו עירומים: יש לנו זכויות מינימום קטנות ומופחתות בביטוח הלאומי, לא כמו למי שעבד במפעל 35 שנה בשוק החופשי. את העודפים השקענו במפעל, במקום לבנות לעצמנו קופת חסכון. יש לנו "קרן פנסיה" מדומה וזכות גדולה ב... גירעון האקטוארי. המפעל שבנינו במקום החיסכון הפרטי, משלום כיום "משכורות גבוהות" (סודיות) לפי השוק החופשי, בלי לשתף אותנו בפירות רווחיו.


עמוס זקס, כינרת "קיבוץ"

הביא לדפוס: הצוות השיתופי.







עצוב אבל שמח


אבינועם גולן


בערב שישי הלכתי בעקבות דף פרסום שהופץ בראש חוצות ע"י תומכי הקיבוץ השיתופי הממליץ במילים חמות לבוא ולצפות בסרטו של יצחק רובין המתאר את המאבק והרגשות שחשו חברי קיבוץ דגניה א' בטרם הוחלט על המעבר מקבוץ שתופי לקבוץ מופרט.


לצערי לא הצלחתי לשמוע את דברי הפתיחה אך הגעתי לתחילת הסרט ואני חייב לציין שהסרט נוגע ללב ובסופו נותר הצופה עם צביטה קלה של כאב, צער ואכזבה על סיומו של פרק מפואר בתולדות הישוב ובעיקר הוא נוגע לאלה שגדלו וחיו שנים בקיבוץ, אך גם לאלה שלא חוו קיבוץ ומבינים עד כמה כואב שברו של החלום.


הסרט חוטא בכך שאינו מציג באופן שווה את מגוון הדעות ונוטה מעט יותר לתחושתם והרגשתם של ותיקי המקום, תומכי הקיבוץ השיתופי ומבטא בהבלטה את השבר וסיום דרכה של השותפות

ופחות מתייחס לדורשי השינוי שלהם סיבות חשובות :

1- פעולת חילוץ משבר כלכלי,

2- רצון רוב התושבים המבקשים חופש החלטה בנוגע לניהול משק ביתם.


הסרט איננו מתייחס כלל לשינוי החיובי שחל אצל רוב חברי דגניה לאחר המעבר להפרטה.

במהלך הסרט הצלם מעביר את עדשת המצלמה על פני תושבים מבוגרים מאוד ופחות מבוגרים

(בעיקר המתנגדים) והצופה נחשף לתחושת השבר העמוק והאכזבה הקשה המלווה את סוף דרכו של הקיבוץ שנגרמת בגלל ומתוך המהלך שמוביל צוות השינוי.

ובאמת לא ניתן להישאר אדיש מול הדמויות שמשדרות יושר, קשר שורשי למקום ולגן הקסום שהוקם תוך סבל וקושי רב בראשית המאה, והנה היום - נגזר דינו, והסתיימה דרכו.


החלק המאכזב לדעתי בכל הערב, התרחש עם סיומו, בו אמור היה היוצר (י. רובין) להשיב לשאלות הצופים, אך במקום לשמוע שאלות ולהשיב תשובות, קיבל שאלה והחל מדבר ומרצה משנתו בלא הפסק, כאילו נשאלו כבר כל השאלות. ובשטף דברים שחלקם לא מדויקים ולא נכונים בלשון המעטה, הורגשה תמיכתו הגלויה בהמשך קיום דרכו של הקיבוץ השיתופי תוך דגש על הטעות והנזק שמבאים עלינו מובילי השינוי.


אבל לא הכל עצוב, יש גם צד שמח ככתוב בכותרת –


לקראת סופו של הסרט, על אף התמונות העצובות והקודרות מתקבלת החלטת רוב, דגניה א' הקיבוץ ההיסטורי "מתחסל", אך האנשים, המשפחות והשותפים שחיים בו ניצלים משבר כלכלי וממכירת חיסול. בהסדר החדש ניתנת לתושבים הזדמנות מצוינת להמשיך ולקיים בעזרת התשתית הקיימת חיי חברה תוססים, חופש בחירה אישית שיש בו ערך וכבוד לעבודה ולפרנסה, וזה הצד השמח של הסיפור (שלדעתי לא הוכנס בסרט במכוון).

נכון שלחלק מהתושבים המעמד החדש יהיה קשה, מחייב ולא קל. כאן נבחנת חוזקה וכוחה של חברה ביכולת שלה לקיים החלטות לתמוך ולחזק את החוליות החלשות.


ולסיום כמה מילים לתומכי הקיבוץ השיתופי שלנו -

הסרט ויוצרו הוזמנו ע"י מתנגדי מהלך השינוי בעין שמר כחלק מהתעמולה שיוזם הזרם השיתופי בתנועה ע"מ להמחיש לציבור המתלבט כמה סבל ועגמת נפש ממתינים לו כתוצאה מהליך השינוי.

וכאן אני חושב, שגו חברי הצוות! וזאת לא מהסיבה שהזמינו את הסרט, שטוב שראינו וחווינו אותו, אלא משום הכוונה המסתתרת מאחוריו; הניסיון לשדר תמונות צער, כאב, אי ודאות וחשד אינם מקדמים דבר. המשך הדשדוש מגדיל את הסיכוי שאם לא נעשה דבר, בעתיד יהיה קשה הן לתומכים והן למתנגדים.


זה לא סוד וידוע לכל, שע"מ לקיים קיבוץ שיתופי יש צורך במשאבים ומקורות פרנסה חזקים ואיתנים וגם אלו לא תמיד יספיקו למנוע נפילה, כי הרי בכלכלה יש עליות ולעיתים מורדות ולא תמיד ניתן לחזות שינויים ולקבל בזמן החלטות נכונות.


מצדדי הקיבוץ השיתופי נוהגים להלל ולשבח את חיינו הנוחים, חוסר הדאגה לפרנסה, השקט הכלכלי, הערבות ההדדית, מתקני הבילוי שעומדים לרשות החברים, החינוך והשכלה, תרבות עשירה, והכל לכאורה חינם ללא תשלום וללא מס.

וכאן לדעתי טמונה תמצית האשליה ושברו של החלום, רוב הציבור אינו חש ולא שותף לעומס הכספי שנופל על גב המערכת, וברוב המקרים גם לא מתענין !

ההתנהלות היום איננה עוד כבימים שחדרה היתה מושבה והדרך לשם לא היתה סלולה - אז באמת חלק גדול התנהל בהתנדבות.

היום - יש חוק, יש מועצה ויש תקינה, יש יעוץ ובית משפט, יש מס הכנסה וארנונה - הדרך כבר הפכה לכביש ובשכונה הוקם מחסום, כבשו מדרכה ולכל דייר תקעו שלט בכניסה, ועל הכל משלמים ומשלמים בגדול ולפעמים גם מאיפה שאין -

ובכלל לא בטוח ולא ברור שזה מה שצריך וזה מה שנדרש בזמן שהכסף כה יקר.


ולכן בשביל לשמור על מה שעוד קיים, קבלו בדגניה א' החלטה נבונה, שאמורה לשפר את מצבם הכלכלי של רוב התושבים ונותנת להם מעט תקווה ואת הזכות החשובה להחליט על מה למי וכמה לשלם.

ואצלנו נבחרה ועדה, ישבה וחשבה, ספר חוקים עמוסי החלטות כתבה, ואתם מלה לא ראיתם

מלה לא שמעתם, אות מהספר לא פגשתם - למה להרעיש מה קרה מה המהומה?

"אולי מתאימה השמלה לכלה?"



מפאת קוצר המקום לא אביא את תגובות אנשי דגניה א' לאחר השינוי. הן פורסמו

בידיעות וניתן למצוא אותם ב YNET מתאריך 12.2.07


כמו כן מוזמנת איילת מוזס – מנהלת הקהילה של דגניה – וקוראת עלוננו להאיר את עניינו למתרחש בדגניה בימים אלה.







שוטר תנועה


מטרם שהמציאו את התמרורים

שיסדרו את התנועה בכלי רכב,

הסדר היה ששוטר עומד

ומכוון את התנועה.


ואז הרבה אנשים

היו מלאי טענות וכעס על השוטרים,

שהם אינם בסדר,

שהם לא מסתכלים על התור.


כי לפעמים היה בא אדם

ומבקש מהשוטר שיעשה לו טובה,

היות שיש לו איזה חולה בבית וכדומה,

והשוטר משנה את הסדר לפי שכלו.


ואז כל אחד היה חושב

שהשוטר אינו בסדר.


והרבה אנשים

היו מרוצים,

והרבה לא.


מה שאין כן בימינו,

שמסדר התנועה נעשה

בחינת דומם,
בלי שכל,


הנה עכשיו

כל אחד ואחד מקבל על עצמו

את גזר דינו של הרמזור,

ואף אחד לא כועס עליו

ואף אחד לא מתחנן אליו,

שיעשה לו טובה.


משל רב"ש מתוך שלבי הסולם









בקצרה...

תגובה למאמרו של אביטל מהעלון האחרון


גם אני חושב כפי שכתבת, ש"זה לא משחק ילדים, זה החיים שלנו ושל ילדינו". לכן חשוב לנהל אותם בצורה מושכלת, תוך תכנון העתיד ולא בפיזור איומים ונבואות זעם.

לפני שיוצאים בהצהרות לגבי הצעת השינוי "הקיצוני ביותר" אולי כדאי להבין את ההצעה? לראות אולי היא זהירה ולא מסכנת את העתיד? בואו נקיים את הדיון על הצעות אמיתיות ולא על סיסמאות ומושגים לא ברורים.


לנושא הפנסיה- אותם 40 מליון שהזכרת, (שגם הם דורשים בדיקה, אך נניח לרגע שזה המספר) האם לא צריך להבטיח בכל מקרה את הפנסיה של החברים? לדעתי כבר קבענו שזוהי התחייבות שעלינו לפעול בכל מקרה לעמוד בה, גם (ובעיקר) ללא השינוי.


השינוי אינו ביטוח מפני בעיות כלכליות ופתרון קסם לבעיות חברתיות. אך ניסיוננו הראה לנו, שגם המצב הקיים אינו כזה. למען נוכל לחיות יחד בקיבוץ גם בעתיד, ללא קשר לשינוי שנעשה או לא נעשה, באו נקיים את הדיונים בצורה רצינית ועם בדיקה אמיתית של ההצעות והמספרים, ולא במאמרי מחאה על דפי העלון.


בדבר אחד אני בטוח: לפחות דבר אחד מאחד את כולנו, מקדמי כל סוגי השינויים- ה"קיצוני" או ה"מדוד"- הרצון לדאוג לעתיד הקיבוץ, החיים שלנו ושל ילדינו.


בברכה, עמי גלעד.




תגובת אביטל:


עמי אנחנו מדברים רבות, ואני מצדד בשינוי מדוד וזהיר. ואכן אני מאמין שהמשבר הגדול עוד לפנינו – הכלכלי, הפוליטי וגם הביטחוני.


רציתי לצלצל בפעמונים, להתריע, כי אצלנו לתחושתי הכל רגוע וטוב. אם אני רואה סכנה מתקרבת, כאשר המובילים והמוסדות מכינים ומובילים תוכנית פעולה שנראית לי קיצונית ביותר, אחת האפשרויות היא להתריע ולעורר דיון, והעלון הוא אחד המקומות שנועדו לכך. אינני נוקט בשום שפה אישית, אלא זו ביקורת וחשש, כי אני חושב שמשהו רע בדרך.


אני מאוד מצפה לפתרונות חיוביים - מאין ימצא הכסף לפנסיה?

אפילו כוהני השינוי נתן טל משפיים וחגי מרום מיפעת, כתבו – לא להאמין להבטחות!



לגבי הערתך על הפנסיה –

גם היום המצב גרוע וקשה (יש לנו רק 600-800 ₪ לחודש) וכדי להגיע לפנסיית המטרה הרצויה

( 4500) חסר 3000 ₪ בחודש, מאיפה יבוא המן הזה? – צריך לשאול את אלוהים.

אתה איש כלכלה ואתה יודע שעל פי הצעות השינוי, השיטה מחייבת להעביר לכל אחד את הפנסיה שלו לבנק בפרדס חנה ברחוב הדקלים. לעומת זאת, בשיטה הקיימת, שאני תומך בה עם שינויים, יש יתרונות מסוימים שהעיקרי בהם – הקופה המשותפת. שמשמעה, שכאשר אני אצטרך עזרה – אתה תעזור לי, וכשאתה תצטרך עזרה – אנחנו נעזור לך.

ובזמן משבר יש יתרון לשיטה זו.


בוא נסתפק בזה, לא נפתח את נושא הסכנות והתקלות והאיומים שיכולים לקרות לכל אחד ואגיד רק שבעיתות משבר יש יתרון לשותפות.








כ מ ה ע ד כ ו נ י ם :


א. בקשר לדברים שכתבה מרים ריפתין באחד העלונים האחרונים, לגבי סיפור חייהם שלא

יאמן של האחים בילסקי בזמן מלחמת העולם השניה – רציתי לידע את המתעניינים שהספר

המספר את מעלליהם וכיצד הצליחו להציל אלף יהודים ביער – נמצא אצלנו בספריה.

הספר שנכתב בידי פיטר דאפי הינו מרתק.


ב. לאחרונה הגיעו לספריה עשרות קלטות וידאו שקיבלנו מהמוסד וכמה דיסקים – תרומתו

המבורכת של רונן שאשא.


ג. אנחנו מחפשים אחר הספרים:

האי של סופייה / היסלופ

היסטוריה / ארנולד

אהבה זועקת בלב העולם / קטאימה

לאכול, להתפלל, לאהוב / גילברט


כל היודע דבר על מקום המצאם - מתבקש להתקשר אלינו.


תודה ולהתראות

שלומית תומר

ממש"א




סדנאות וקורסים בקיבוץ



כאשר הציגה הנהלת הקהילה את יעדיה לשנה הקרובה, נכלל ביניהם נושא המנהל התקין בתחומי הקהילה השונים: עבודה יעילה של ועדות, פרסום ושקיפות, נהלים ברורים וכן הלאה. כחלק מקידום מטרה זו, לקחה על עצמה מש"א לקיים במהלך השנה כמה קורסים וסדנאות שתכליתם לשפר מערכות אלה בתחומי המשק והקהילה כאחד. הנה כמה מאלה:


קורס דירקטורים

קורס שמיועד לחברים מההנהלה הכלכלית, מהנהלות המפעלים ולחברים נוספים אשר מיועדים להצטרף בעתיד להנהלות אלה. הקורס מתקיים בכל יום שישי, ועוסק בתפקידי הדירקטורים ותחומי אחריותם, וכן בנושאים מרכזיים בניהול הקיבוץ כגון מבנה ארגוני, תאגוד, קריאת דו"חות ומאזנים, דיני עבודה, סגנונות ניהול ועוד.


סדנא לרכזי ועדות

סדנה של ארבעה מפגשים שעומדת להתחיל בימים אלה. מטרתה לתת כלים ניהוליים לרכזי הוועדות הרבות של הקיבוץ: ניתוח תפקיד, קביעת מטרות ותוכניות עבודה, ניהול תקציב, נתינת שירות, אחריות אישית וציבורית, עמידה בכללי מנהל תקינים וכן הלאה.

רכזי הוועדות הם לעתים קרובות האנשים הראשונים שהחבר נפגש בהם במגעיו עם "המערכת", ואנו רואים חשיבות רבה בחיזוקם והעצמתם. יתר על כן, תפקוד יעיל ותקין של הוועדות מוריד עומס מהמנהלים הבכירים, ומשפר את התפקוד השוטף של כל המערכת החברתית.


סדנת המשך לחברי הנהלת קהילה

הנהלת קהילה עברה לפני שנה סדנא שמטרתה הייתה לגבש תכנית עבודה ודרכי פעולה. במהלך השנה הצטרפה חברה חדשה להנהלה ועמית החליף את אילת בניהול הקהילה, כך שנוצר צורך לבדוק מחדש את תכנית העבודה ולחדד בה נושאים רלוונטיים. הסדנה היא בת יום אחד.



















מחסן תחפושות און ליין


פורים מתקרב ולרבים מאיתנו "מחסן תחפושת פרטי" בבית, כמו כן רבים מאיתנו ישקיעו הרבה זמן והרבה שקלים בחיפוש וקניית תחפושות חדשות.

בואו נשתף ונשתתף ונחסוך אחד לשני התרוצצויות והוצאות מיותרות.


איך זה עובד:

כל המעונינים להשתתף יכתבו מייל לכתובת הבאה: purim1927@walla.com

ויקבלו טבלה בה ימלאו את פרטים על התחפושות שברשותם, אותן הם מוכנים להשאיל/לתת ויחזירו את הטבלה לאותו כתובת מייל.

אנחנו מצידינו נרכז את המידע בטבלה כוללת ונפיץ אותה בין כל המעוניינים.


מרגע זה התפקיד שלכם, ראיתם תחפושת שילדכם מעוניין בה, פנו לבעליה ובקשו אותה ממנו, סכמו איתו אם זו נתינה או השאלה ומה קורה אם נגרם נזק לתחפושת.


מוזמנים להצטרף למחסן גם כאלה שיש להם ילדים צעירים ואין עדין תחפושת ברשותם.

מכיוון שפורים קרוב אנא פנו בהקדם.


חג שמח

יסמין גבע וטובית שפירא




] ש א י ל ת א


א ז י ש ל נ ו –

א ו א י ן ל נ ו ?


א נ י מ ב ק ש ת ה ס ב ר -

באוגוסט 2008 התבשרה משפחתנו במכתב מועדת דירות:

"אנו שמחים להתחיל בתהליך השיפוץ בדירתכם ומקווים שיתחיל בשנת 2009".


ארבעה חודשים לאחר מכן קיבלנו מכתב נוסף מועדת דירות בשם הנהלת קהילה, ונוסחו כדלקמן:

"לצערנו קיבלנו הוראה ממנהל הקהילה לעצור את כל השיפוצים לאלתר, עקב המצב הכלכלי".

(חבל שלא זכינו לשיחה משתפת, וגם הסבר היכן זה הוחלט).



בעלון בשבוע שעבר במסגרת: "משולחנה של ועדת תכנון", מביאה רקפת את תוכנית העבודה לשנת 2009 ובה רשימת הפרויקטים הבאים:

פיתוח מרכז הקיבוץ,

דירות חדשות,

שיפור תאורה,

כביש כניסה דרומי,

מבנה חדש למיניפלסט

שיפוץ הארכיון,

שיפוץ בית אלימלך,

שיפוץ בריכת כיבוי אש

שיפוץ מגדל המים,

דירוניות לצעירים,

דירות למשפחות צעירות,

מעבר בית משרדים,

שיקום קיר המגרש.



בעקבות הנ"ל שאלתי להנהלת קהילה היא :

אז יש לנו כסף או אין לנו?

והאם רק מספר משפחות שמחכות כבר שנים לשיפוץ אמורות לספוג את המיתון והיתר - " עולם כמנהגו נוהג"?

נראה לי כי רוב הפרויקטים המתוכננים הם לשיפור חזות מבני הצבור, ומתוך כך חזות הקבוץ. והחברים - שיחכו, הם פחות חשובים! האם זו רק התרשמות שלי?



אני יודעת שלחלק מהתוכניות יש הבטחה לתרומה (האם זה יממן את הפרויקט כולו? מה גובה התרומה היחסי? האם הכסף כבר הגיע? – ומה יקרה אם לא יגיע?)

מהיכן הכסף לפרויקטים הנוספים?



אני מצפה לתשובות אמיתיות.


טובה בן מיור



תשובה לשאילתה

"יש לנו או אין לנו (כסף להשקעות) ?

לטובה שלום,

המכתב שקבלתם באוגוסט היה חלק מתכנית העבודה השוטפת לשנת 2008, וזו כללה את השיפוצים בדירתכם.

במהלך המחצית השנייה של חודש אוקטובר 2008 נכנסתי לתפקיד מנהל הקהילה בעין שמר. על הפרק עמדו באופן דחוף – כניסה למקום חדש, הכרת אורחות החיים והנפשות הפועלות וכן הכרת המצב הכלכלי והכנת תקציב הקהילה לשנת 2009 .

כחלק מההיערכות בעין שמר לתוצאות האפשריות ולהשפעות הצפויות של המשבר הכלכלי העולמי, הוכנו תוכנית המשק ותקציב הקהילה עם מקדמי הזהירות המתבקשים בעידן חוסר הוודאות העוטף אותנו. בתוכנית, שאושרה כזכור בקלפי, הוחלט על מספר צעדים וביניהם עדיפות לבניה חדשה על פני השקעה בשיפוצי דירות. החלטה זו נבעה מהצורך הדחוף שאנו רואים בהגדלת מספר הדירות בקיבוץ. כמו כן הוחלט בהנהלות הקיבוץ לדחות השקעות שאינן הכרחיות למועד מאוחר יותר, ולבחון את נחיצותן והיכולת לבצע אותן, לפי תוצאות המחצית הראשונה של שנת 2009. להערכתי – זו החלטה סבירה, במסגרת שיקול הדעת שאנחנו כהנהלות נדרשנו להפעיל.

ברצוני להתייחס לבלבול מסוים המופיע בדברי השאילתא, בין השקעה בתכנון להשקעה בבנייה, ובין השקעות הכרחיות לאופציונאליות.

לגבי תכנון - תפקידה של ועדת תכנון הוא לעסוק בתכנון שוטף ותכנון פרויקטים, ללא קשר למשבר הכלכלי. זאת על מנת שנוכל לקדם את ההשקעות אם וכאשר תאושרנה לביצוע, ללא עיכובים הנובעים מהליכי התכנון. אמנם גם הליכי התכנון עולים כסף אבל מדובר כאן בהוצאה כמעט זניחה לעומת עלות ביצוע הפרויקט עצמו.

לגבי קידום השקעות – גם בשנה ש"אין לנו כסף" ישנם מקרים בהם אין לנו ברירה אלא לבצע השקעה הכרחית. בסעיף זה ניתן לכלול את ההשקעות בתשתיות החשמל (שאם לא נבצע אותן אנו עלולים לעמוד בפני נזקים שעלותם גדולה בהרבה); שיקום הקיר התומך במגרש הספורט (סכנה לציבור); פינוי הארכיון והמעבר לבית אלימלך (עלות ההשקעה מול הסיכון שבהתמוטטות), ועוד. חשוב לציין שחלק מהשקעות אלה ימומנו על ידי כספים ממקורות חיצוניים, שבלאו הכי לא ניתן להשתמש בהם לצרכים אחרים.

ולבסוף, ניהול זהיר של ההשקעות הוא חובה של ההנהלות, אשר צריכות לשקול תמיד את כלל הצרכים והמטרות של הקיבוץ, הן המטרות האישיות של כל חבר והן מטרות שנוגעות לכלל הציבור. על רקע זה, המשפט שלך בסוף השאילתה "והחברים שיחכו, הם פחות חשובים..." לחלוטין אינו מייצג את דעתם של חברי ההנהלות - בוודאי לא את דעתי.

ע מ י ת ד ג ן




סיכום הבחירות בעין שמר



* מניתוח ההצבעה עולה כי "מרצ" קיבלה כ- 41% מהקולות, "קדימה" – 31% ו"העבודה"

כ- 17%. עבור "מרצ" זוהי ירידה דרסטית לעומת הבחירות הקודמות ב- 2006, בהן היא קיבלה בקיבוצנו כ- 65% מהקולות.


* לצערי לא הצלחנו לגייס מתנדבים לעזרה בקלפיות בנתניה.


ברצוני להודות לכל הפעילים ביום הבחירות, בקלפי שלנו:

תומר גורן – יו"ר הקלפי.

אורי ליס, אילן לוטן – סגני היו"ר.

משה ויסברג, מנו אלון – משקיפים.

נדי מילשטיין – ארגון ולוגיסטיקה.


* תודה מיוחדת לחמי שכהרגלו ניסה לשדר אופטימיות, (לעיתים מוגזמת...) ותמך בכל

פניה ובקשה שלנו.


* לסיכום: למרות המכה הקשה שספג השמאל בבחירות אלו, אסור לאבד את התקווה

להמשך. על "מרצ" לעשות בדק בית יסודי ולא להסס לעשות שינויים, (גם פרסונליים),

על מנת שנמשיך להיות רלוונטיים גם בעתיד.


אייל תומר





טלפונים ברכבים

בימים אלה מותקנים טלפונים קבועים במכוניות שלנו


לשם הפיכת הטלפון ברכב לטלפון האישי שלך, המאפשר לקבל ולשלוח שיחות כמו

בכל טלפון אחר הרי -

ה ו ר א ו ת ה פ ע ל ה :

1. יש לפתוח (לסובב) את מפתח המכונית – והטלפון יידלק.

2. לחייג 68* (כוכבית 68) ולאחר מכן את מספר הנייד הפרטי.

3. לשלוח (send).

4. לאחר השליחה, תתקבל מסלקום שיחה לטלפון הפרטי שלך, בה תישאל

כמה זמן ברצונך להשתמש בטלפון שברכב.

(הערה: שיחה זו מתנתקת לבד ואין להפסיק אותה באמצע):


לחיצה על ספרה 1 - בטלפון שברכב – תיפתח את הקו עבורך ל- 3 שעות.

" " " 2 – הטלפון יפתח לזמן בלתי מוגבל עד לזמן שתחייג 68*

" " " 3 – הטלפון יפתח עד שעה 5 לפנות בוקר לאחר מכן יתנתק

אוטומטית.


בכל מקרה, ניתן ע"י חיוג 68* לנתק את הקשר עם הטלפון שברכב.

מיועד לטלפונים של סלקום בלבד.


הוראות הפעלה אלה יימצאו גם בתאי הרכבים.


מ ס ר : ג י ו ר א ר .





טיול ט"ו בשבט

יוצא לדרך

בהנהגתו של יוסי בן מיור.

יציאה ב- 8:45

חזרה משוערת 13:00


הטיול הוא באזור

עופר – כרם מהר"ל, הליכה בחורש טבעי יפהפה עם נוף לים


ארוחת בוקר מאוחרת באמצע המסלול,

כל משפחה מביאה את האוכל של עצמה.

מומלץ מאוד – ללא עגלות. ילדים מתחת לגיל 3 על גבי

מנשא (לא על הכתפיים).


ויוסי בן מיור, כבר אמרנו?







ש ב ת ש ל ו ם