חפש בעלונים קודמים

עלון 52 (2018) (6161) כ' טבת תשע"ט




אָלֶפְתָּיו  //  ט.כרמי

מִסְתַּבֵּר, שֶׁקָּשֶׁה לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ לִידֵי גְמָר גָּמוּר וּמְסֻיָּם
וּלְהַתְחִיל מֵאָלֶף רַעֲנָן וּמְבֻיָּשׁ.
נִצְטָרֵךְ, אֵפוֹא, לְהִתְרַגֵּל לְהַתְחִיל מִיָּשָׁן
וְלִגְמֹר תָּמִיד מֵחָדָשׁ.


השבוע בקבלת השבת:
נשוט בשירים
על משה ביצירות אמנות
צילה ליס
בשעה 19:30 קפה ועוגה
ומשחקים לילדים,
בשעה 20:15 תחילת קבלת השבת
שבת שלום


מאמר מערכת

9, 8, 7, 6, 5, 4, 3, 2, 1... סופשנה!
העלון השבוע מוקדש לנקודת הציון המשמעותית הזו בזמן, שאף שהיא מסתמכת על ספירת הגויים, היא ללא ספק חלק מרכזי גם בחיינו היהודים הכשרים.
אז כמו הגויים, גם העלון השבוע יציין לכבוד האירוע, 3 מנהגים חשובים המאפיינים את המועד:
שתיית אלכוהול – בעלון השבוע תמצאו ראיון עם אלון ריפטין, שהקים מבשלת בירה ומייצר בירה טרייה ומשובחת בקיבוץ מורן.
מסיבת ריקודים – בעלון השבוע שיחה עם D.J עומר ארליכמן הנפלא, על עבודתו ועל חיי הלילה.
"איש השנה" -  בעלון השבוע, ברוח המסורת המפוארת של ה"טיים", ייחשף איש השנה לשנת 2018 של העלון... בצרוף "נימוקי חבר השופטים" מאת עומר גבע.
וגם, בהקשר או שלא (תגלו בהמשך), מובאים בעלון ראיונות עם 4 מועמדים חדשים לחברות וקליטה: הדר ואודי מור-שהרבני, לי ורונן מרקם. אל תצביעו לפני שתקראו.
עלון עמוס, חגיגי ומלא תקווה – לשנה חדשה טובה ויפה.

בשבוע שעבר, עקב תקלה חמורה במכונת הצילום, שוכפל העלון במכונות חלופיות וחובר ידנית. מקווה שהוא הגיע אליכם בשלמותו וללא תקלות בסדר העמודים. במידה וקיבלתם עותק משובש, אשמח לדעת ולפצות אתכם על עגמת הנפש.
ותודה לעינת תומר על העזרה הגדולה בשעת צרה. כרגיל.

סיגל דקל







אלון ריפטין – מבשל בירה

אלון נולד לסימה וגיורא ריפתין, בעין-שמר, בשנת 1964. גדל בקבוצת "אמירים" המיתולוגית, ובסיום התיכון התגייס לחיל-האוויר ושירת 25 שנה כטייס מסוק "פתן" - אפאצ'י. עד שהגיע לגיל 50 עוד עשה מילואים, אבל בגיל 43 יצא לפנסיה. עם עתיד כלכלי מסודר בזכות הפנסיה הצבאית, היה עליו להחליט מה הוא עושה הלאה...

במהלך השירות הצבאי, נוסעים הטייסים כל 10 חודשים בערך לארה"ב לאימון בסימולטור. בסוף שנות ה-80 כשאלון נסע בפעם הראשונה לאימון סימולטור בארה"ב, אחד המדריכים האמריקאים לקח אותו לבלות בפאב-מבשלה. זהו פאב שמייצר בעצמו את הבירה שהוא מגיש לאורחיו, בלי להפיץ ולשווק אותה מעבר לכך. בארה"ב זו היתה תקופת הפריחה של בירות-בוטיק מסוג זה, שעתידות להגיע לארץ, כמו כל אופנה בארה"ב, באיחור של עשור. אלון, שהיכרותו עד אז עם בירה הסתכמה בבירה "גולדסטאר", נחשף שם בפעם הראשונה לבירה טרייה - בירה לא מסוננת ולא מפוסטרת (בירה רגילה עוברת תהליך פיסטור במטרה להרוג את השמרים, והתהליך הזה גורם להפסד טעמים, כך שטעמה של הבירה פחות עשיר). אלון מספר שהיה בהלם, הבירה היתה טעימה לו באופן בלתי רגיל. מאז, בכל פעם שנסע לארה"ב, חיפש (כשתיין, לא כיצרן) מקומות כמו זה הראשון – פאב-מבשלה. לא היה אז גוגל ולא אינטרנט, והמדריכים האמריקאים של הסימולטור הכווינו אותו. בכל פעם שהגיע לאימון, נשאר עוד מספר ימים לאחר שהאימון הסתיים, וחיפש את המקומות האלו.

את הרגישות לטעמים, אלון חושב שפיתח בשיכוני המשפחות בבסיסי חיל-האוויר בהם גר. בימי שישי היו הטייסים נכנסים לטראנס של בישולים, וגם אלון והדס אשתו נשאבו לזה. אלון אומר ששניהם למדו לאהוב אוכל מיוחד, וכשהם נוסעים לחו"ל האוכל הוא מבחינתם בילוי. הם לא אוכלים בסתם מקומות מזדמנים, אלא מתכננים את הטיול כך שיגיעו למקומות שמעניינים אותם מבחינת האוכל.

לקראת סוף 2006, לקראת הפרישה מחיל-האוויר, אלון החליט לבדוק את התחום. בארץ רק התחילו אז לקום מבשלות בוטיק, ואלון חשב שהוא יכול להיות מהראשונים. במקביל עוד 100 אנשים חשבו כמוהו.


כשפרש מצה"ל, קישרה אותו הדס אישתו, שהכירה מהנדסת מזון ב"קרלסברג", למבשלן שלהם – אביחי. אביחי העביר באותו זמן קורס לבישול בירה בפקולטה ברחובות, והוא נתן לאלון על דיסק, את כל החומר של הקורס. בנוסף למד אלון קורס לבישול בירה ביתית, והתחיל להתנסות בבית בבישול בירה כתחביב. גם השתתף בתחרויות וזכה בפרסים.



לאחר שגרו שנים בבסיסי חיל-האוויר ובראש-העין, החליטה משפחת ריפטין לעבור לאחר הפרישה לגור בגליל, והצטרפה לקיבוץ מורן. יצא כך שגם הוריה של הדס וגם אחותה ובעלה עברו למורן, והתקבצה שם חמולה גדולה.
מעט לפני כן, עמד קיבוץ מורן על סף התפרקות. אדם בשם שי תובלי הקים בתוך הקיבוץ כת שאיבדה כיוון. בקיבוץ נשארו 20 משפחות של חברים, ושאר הבתים הושכרו לכת. כשהבינו החברים שהקיבוץ הולך לאבדון, הוציאו את חברי הכת מהקיבוץ, פתחו הרחבה והחלו לאכלס אותה בשנת 2005. בשנת 2007 הגיעה לשם משפחת ריפטין הצעירה.
במשך שנה שימש אלון בקיבוץ בתפקיד מנהל קהילה ("אחרי שנה הפסקתי כי סבלתי נורא"), וכך הכיר את זיו שהיה מרכז-המשק ופריק של בשרים מעושנים. כל שבת בערב, היו נפגשים לערב של בשר (הוא) ובירה (אלון). הרבה אנשים רצו להיות חברים שלהם אז... וכך חבר אליהם חבר הקיבוץ חיקי, שהיה אז מנהל-עסקי ומרכז-משק בקיבוצים אחרים. הוא זה שאמר: "בואו נשקיע קצת ונעשה מזה עסק".

בתור התחלה, אלון נשלח למת"י לעשות קורס ביזמות עסקית. במסגרת הקורס נדרש להכין תוכנית עסקית לרעיון העסק שלו. התוכנית הראתה שאין לעסק הזה שום היתכנות כלכלית... היום אלון מוזמן למת"י להרצות ולספר על העסק המצליח, שלא היתה לו שום היתכנות כלכלית.
אבל אז, למרות הכל, החליטו השלושה ללכת על זה, בלי לקחת הלוואות גדולות.
אלון צבר עד אז ניסיון של 4 שנים בבישול בירה ביתי. את מערכת הבישול של העסק תכננו בעצמם, ואיש מקצוע בנה אותה. עוד שותפים ברמות שונות צורפו לעסק, כמו 2 הבנים של חיקי, ש-בנו את המקום ובתמורה קיבלו אחוזים בעסק. העובדה שהפכו לשותפים, הביאה לכך שבנו מקום מקסים במיוחד.
תוך כדי הקמת המקום, קמו בארץ עוד 10 מבשלות בירה בסדרי גודל שונים. אלון הכיר את כולם, את חלקם מחיל-האוויר, והקבוצה שמרה על קשר ותמיכה זה בזה, ללא תחרות.
אלון ושותפיו החליטו לקבל החלטות בעסק על פי הרוב, ללא קשר לכמות האחוזים של כל אחד. הם לקחו יועץ ונדרשו לשתי החלטות גורליות:
שם – אלון רצה לקרוא לבירה "ריפטין", אבל היועץ אמר שמבחינה עסקית השם הזה לא מתאים, וצריך שם שיקשור את הבירה לאזור הגיאוגרפי, שישמע כמו משהו שיש לו עבר ושורשים, ושישדר את האופי של המקום. וכך, בניגוד לדעתו של אלון, החליט הרוב לקרוא למקום: "מבשלת הגליל".






קונספט – היועץ רצה שימכרו, מלבד הבירות שהם מייצרים, גם בירות אחרות. אלון התנגד ושוב הפסיד. הוחלט להתמקד בבירות בוטיק ישראלי.
שתי ההחלטות הוכיחו את עצמן. בהתחלה המקום היה קטנטן, והאורחים הגיעו בעיקר מהקיבוץ וממועצה אזורית "משגב" שאליה הוא שייך.
לאחר שהציגו בתערוכה שנתית לבירה את הקונספט המיוחד שלהם וקיבלו תעודת הוקרה, התחילו כתבות בתקשורת ו"מבשלת הגליל" פרצה בגדול.
עוד אנשים הגיעו, המקום התרחב, נפתחה מרפסת, הוקם מטבח, השירות השתפר. בקיץ האחרון כבר לא הצליחו לייצר את כמות הבירה הנדרשת, והביאו מכונת בישול בירה מקצועית, שמאפשרת ייצור באיכות אחרת.

היום הם מייצרים 5 סוגי בירות, ועוד 3 סוגים לפי עונות.
הבירות נחלקות ל-2 סוגים עיקריים על פי 2 משפחות של שמרים, שנותנות לבירה מאפיינים שונים. לתוך זה נכנסים המרכיבים השונים של המתכון:
לתת - שעורה או חיטה שקובעות את המתיקות והצבע,
כשות - שקובע את המרירות ועוד.
התוכנית העסקית היא לבשל אצלם לאנשים אחרים את הבירות שלהם.
המקום פתוח בימים ד'-שבת (ימים ד'-ה' משעה 20:00, שישי-שבת משעה 14:00, ועד אחרון הלקוחות), ובנוסף לאירועים, קבוצות... במורן יש 30 חדרי אירוח, והקיבוץ הוא חלק קבוע במסלול של "תגלית". כשהם מגיעים ללון בקיבוץ, המבשלה נפתחת לכבודם וכולם מרוצים מאוד.
אלון עצמו לא מפעיל את הפאב, אלא עובד בייצור.
ביום שני הקרוב יחגגו בפאב את תחילת השנה האזרחית החדשה, וישתו בהנאה את הבירה המיוחדת שלהם.



עומר ארליכמן – D.J


עומר ארליכמן, נולד בעין-שמר, בשנת 1993, לאורלי ורפי ארליכמן.
בשנה האחרונה הוא גר בתל-אביב, במרכז חיי הלילה – איפה שהדברים קורים מבחינתו, וחתום בסוכנות בשם "אלפא", שמייצגת עוד 10 D.Jים.
בימים יש לו פגישות, ובלילות הוא מנגן במסיבות, חתונות, מועדונים, אירועים למפורסמים והשקות של מותגים. יש לו ליין מסיבות בשבת במועדון "ארייא", בו הוא מארח D.Jים.
הקיץ (אפריל-אוקטובר) הוא התקופה שבה יש לו הרבה עבודה, כמעט כל יום חתונה.


כרטיס הביקור הכי טוב שלו, זו העבודה בשטח - זוגות שחיתן שולחים אליו את החברים שלהם, ששולחים אחר-כך את החברים שלהם... והקהל שלו הולך וגדל. בנוסף הרשתות החברתיות ובעיקר האינסטגרם, מאפשרים לאנשים לראות אותו בפעולה ולהתרשם, וגם דרך הסוכנות מגיעות אליו הרבה עבודות.


בין השאר עומר עשה את החתונות של חן אפשטיין, רועי אפשטיין, שני זוהר, אור משיח, ליאור גרוסמן, נועם גרוסמן ועוד.

בנעוריו עבד עומר, כמו רבים אחרים בגילו, כמלצר בגן-אירועים. שם נחשף לעבודת ה- D.J והסתקרן. הוא נהג להביא ל- D.J באירוע שתייה ולהתיידד איתו, לעמוד לידו, להסתכל, לשאול שאלות... גם נכנס לצוות ההגברה ב"מבואות-עירון", והתחיל לקנות ציוד בכסף שחסך מהמלצרות.
הוא התחיל להתנסות, להקשיב לאחרים, וצבר ניסיון כשניגן בעין-שמר בסילבסטר.


הציוד הטכני הוא החלק הקטן בעבודה של עומר. ובכל זאת יש לו כפתורים של מהירות, אפקטים, תדרים... הטכנולוגיה מאוד השתפרה בתחום, והיום אפשר לראות את השיר במחשב ולא רק לשמוע. פעם הוא היה צורב דיסקים עם שירים לפי מספרים, היום הכל במחשב, אם כי יש כאלו שמנגנים אולד-סקול מתקליטים.
לפני 10 שנים עומר התחיל לאסוף ציוד והוא כל הזמן משתדרג, אבל העיקר לדבריו הוא לאהוב את מה שאתה עושה, כי זה לא עיסוק רגיל.


D.J טוב צריך להבין בני-אדם ולדעת לקרוא קהל - מה השיר הנכון לקהל הזה ברגע הזה, מה לנגן עכשיו, מה בעוד שעה, ואיזו רמה של אנרגיה לייצר בכל רגע, כדי לא להרדים את האנשים מצד אחד, וכדי לא לעייף יותר מידי את הקהל מצד שני. צריך שמיעה מוזיקלית להבין את הקצב, להבין מתי להעביר שיר, להרגיש את המוזיקה.

עומר מספר שבתחילת הדרך היה מתקלט לחברים במקלט בקיבוץ והמעברים היו נוראיים. ככל שהתמקצע למד לעשות מעברים באופן כזה שהמוזיקה אף-פעם לא נפסקת. הקהל לא מחכה שיתחיל שיר, אלא שיר יוצא מתוך שיר...

הסגנון של עומר נקרא "פרי סטייל" וכולל הרבה ז'אנרים של מוזיקה: אפרו, גאז', לטיני, היפהופ, טראנס, האוס ועוד. יש גרסאות שונות לכל שיר, ולעומר חשוב להיות נאמן למקור. להשמיע את המילים המקוריות והביצוע המקורי.

לדברי עומר זה לא פשוט לעסוק במקצועות הבמה. הוא ניסה עבודות אחרות, אבל שום דבר לא דומה לעבודת ה- D.J. זו אנרגיה שאי-אפשר לתאר. כעצמאי אין לו משכורת מובטחת ואת הביטחון הכלכלי שיש בצידה. צריך להיות טוב ומעודכן בטרנדים, אם לא תהיה טוב לא תעבוד. עומר אומר שהמוזיקה תמיד תישאר חלק מהחיים שלו. אולי בגיל 50 הוא לא יהיה כבר D.J,  אלא יביא את המוזיקה המקורית שלו לקדמת הבמה... אבל אין לו מקצוע אחר שהוא רוצה לעבוד בו. העיקר להיות משפיע בכל תחום שבו יעסוק וליהנות מהחיים.
ה- D.J שעומר מעריך במיוחד, הכי מקצוען והכי מרשים לדעתו, הוא אביאל ברנט – מבעלי הסוכנות שעומר חתום בה וחבר.

בסילבסטר עומר ינגן במועדון ה"בוטלג" בתל-אביב, מוזיקת אנדרגראונד אלקטרונית. עומר ינגן אחרי חצות סט – שזה שעה בערך, חלק מליין של D.Jים.
הוא מאחל לכל בית עין-שמר שנת מסיבות שמחה וחג סילבסטר נהדר.


"איש השנה" של עלון עין-שמר לשנת 2018
החברים החדשים
9 זוגות (מתוכם 5 בני קיבוץ) + 2 זוגות בדרך, 22 חברים, 23 ילדים
שמביאים לעין-שמר פריחה, גם אם מעט מאוחרת, מבחינה דמוגרפית.



על החברים החדשים  //  עומר גבע

אנו מסיימים את שנת 2018, על אף לא-מעט קשיים ומהמורות, בהצלחה משמעותית בנושא הקליטה.
בין השנים 2012-2017 נעצרה הקליטה בשל חוסר יכולתנו לקבל היתרי-בנייה, והצטמצמה אוכלוסיית הקיבוץ ב- 5%. הגורם העיקרי היה צמצום באוכלוסיית הילדים – כ- 10%. ההסבר לכך נובע מחד מילודה בשיעור נמוך, ומאידך ממצב שבו הבנים אינם חוזרים ומצטרפים לאוכלוסיית החברים בגיל העבודה.
לשיא שלילי הגענו בשנת 2017 עם ילודה של כ-3 תינוקות, ודיון בקהילה על סגירת בית התינוקות!
שינוי המגמה החיוני כל-כך להמשך ולצמיחת קהילת עין-שמר, החל כתוצאה מפרויקט חממה ג' ובעיקר כתוצאה מהחלטתנו העקרונית על שיוך, שמאפשרת לקבל היתרי-בנייה לנקלטים חדשים.
לאחר 5 שנים של בצורת וכ-20 שנה של טפטוף איטי, בשנת 2018 לבדה התקבלו 11 משפחות לקהילתנו(!): גורן, ארסטר, בן-מיור, מזרחי, בינשטוק, אלבז, מהר"ל, ווסט, לידרור-דלריה, מור ומרקם.
11 משפחות, כ-22 חברים חדשים (גדילה של 10% בקירוב) וכ-23 ילדים עד גיל 18 (גדילה של כ-20% בקירוב), ועוד היד נטויה. בשבועות הקרובים מתוכננת קליטתם של כ- 3-4 משפחות נוספות.
ההשפעה תהיה הדרגתית, מפני שחלקם כבר היו מעורבים במסגרות החינוך וחלקם יצטרפו בפועל בסיום הבנייה בעוד כשנתיים, אך התפנית האסטרטגית כבר החלה, וקיבוץ עין-שמר עבר למגמת צמיחה.
משימה אדירה עומדת בפנינו, כיצד לוודא שרכבת הקליטה והצמיחה תתקדם בקצב הנכון. זאת, במקביל למאמצינו להבטיח שמירב הבנים יוכלו להיקלט בעין-שמר, למרות העלות הגבוהה. לשם כך, נדרשת התגייסות של כולנו, מההצבעה על קבלה לחברות, דרך שילוב הכוחות האנושיים החדשים בקהילתנו, ועד הקצאת תקציבים ומאמצים מיוחדים לסיוע לקליטת הבנים.
אני מאחל לכולנו הצלחה במשך הדרך, ושנת 2019 מוצלחת אף יותר.



ראיון השבוע   עם
     הדר מור שהרבני

הדר נולדה בשנת 1987 בקיבוץ עין-שמר, להוריה צבי וצאלה מור; אחות של רהב, נאור ואוריין.
יסודי למדה בבי"ס "רעות", ובתיכון למדה ב"מבואות-עירון" במגמת אומנות ומחשבים.
לפני הצבא התנדבה לשנת שירות ב"קרן קיימת לישראל", כמדריכת משפחות בטיולים ובאתרי קק"ל ברחבי הארץ.
בצבא שירתה כמדריכת שריון בבסיס סיירים, שהיה בזמנו של חיל-השריון.
לאחר הצבא, עבדה במגוון עבודות, כולל החינוך בעין-שמר, מלצרית ב"גוס פאב" האגדי, ומוכרת ב"ריקושט".
למדה פיזיותרפיה באוניברסיטת תל-אביב, ובמהלך הלימודים עשתה קורס הידרותרפיה במכון "טראמפ" בבית "איזי שפירא" ברעננה.
כיום עובדת כפיזיותרפיסטית בגן אלי"ע בפתח-תקווה לילדים עם עיוורון ולקויות ראייה, בבי"ס "און" בתל-אביב לילדים עם שיתוק מוחין ולקויות מוטוריות מורכבות,  וכהידרותרפיסטית ופיזיותרפיסטית במרכז ההידרותרפי בבית "איזי שפירא" ברעננה.
נשואה לאודי, ומגדלת איתו באהבה את בלה הכלבה.

מה המקום בעולם שאת הכי אוהבת?
זה משתנה, בתקופות שונות אני אוהבת מקומות שונים. כרגע חייבת להגיד שזה מצפה-רמון ומכתש-רמון, שמידי שנה, לכל הפחות, חברותיי ואני נפגשות באיזור, מטיילות ונהנות מהנופים ומהביחד.

מה הכיף שלך?
אף על פי שלא עשיתי את זה כבר זמן רב... ללכת לשיעור בלט או יוגה ביום שישי בבוקר; להתכרבל על הספה עם אודי, כוס תה וסרט טוב (עדיפות לקומדיה רומנטית); ולטייל בארץ ובעולם.



מה ההרגל שאת רוצה להיגמל ממנו?
התמכרות לא הגיונית לסדרות טלוויזיה ריקות מתוכן.

מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?
להיות שמחה בחלקי, ולהרגיש שעשיתי משהו (אפילו הקטן ביותר) על מנת להפוך את העולם שלנו לטוב יותר עבורנו ועבור ילדינו.

אם לא לגור בעין-שמר איפה היית רוצה לגור?
לא רואה את עצמי גרה בשום מקום אחר, עין-שמר תמיד היתה ותמיד תהיה הבית שלי.

מה את אוהבת בעין-שמר?
את תחושת הבית, את הזיכרונות, את השינויים, את הביחד הזה שלא קיים בשום מקום אחר, את הנופים, את החברות ואת משפחתי היקרה והאהובה.


ראיון השבוע   עם
         אודי שהרבני

אודי נולד בשנת 1987, להוריו הרצל ונורית שהרבני, אח ל-דפי, שוקי ורוני. מאז יש לו גם אחיינית מתוקה בת חצי שנה - הילה.
גר בקריית-אונו, למד ביסודי בביה"ס "ניר", ובתיכון ב"בן-צבי" - מגמת מוסיקה ופיזיקה. התחיל לנגן בחצוצרה בכיתה ד' בקונסרבטוריון קריית-אונו, שם ניגן גם בתזמורת הייצוגית של קריית-אונו, במסגרתה הופיע בארץ ובעולם.
בצבא שירת בתזמורת צה"ל בתפקיד נגן חצוצרה, וממשיך לנגן במילואים.
למד הנדסת מערכות תקשורת באוניברסיטת "בן-גוריון",
עבד כמהנדס תוכנה ב"אינטל" 4 שנים, וכיום עובד כמהנדס ב"אמזון".
נשוי להדר, ומגדל יחד איתה את בלה הכלבה האהובה שלהם.

מי האדם שהשפיע עליך הרבה?
יש אין-ספור אנשים שהשפיעו עלי, אך זכור לי במיוחד מורה לפיסיקה, אשר יכול היה באותה מידה להיות מורה לכל מקצוע אחר. הוא היה מיוחד מאוד, ולימד אותי את חשיבות המקצוע עצמו, ללא התייחסות לציון המספרי. בזכותו הבנתי שאני יכול לאהוב ולהתעניין בכל תחום שהוא.

מה הכיף שלך?
ללכת לים עם חברים ומשפחה בקיץ, לטייל בארץ ובעולם בעיקר בטבע, ללכת לקיר טיפוס (כשיש זמן) וכמובן מוסיקה טובה.

מה העבודה הכי גרועה שהייתה לך?
מלצרות. עבדתי בבית-קפה בדיוק 5 שבועות, עד שאני ובית-הקפה הבנו שזה לא ילך בינינו.




אם לא לגור בעין-שמר איפה היית רוצה לגור?
הייתי רוצה לגור במקום קטן שכולם מכירים את כולם, וכמובן מקום שיגרום תחושה טובה לאשתי האהובה ולמשפחה (כמובן גם ל-בלה הכלבה).

מה אתה אוהב בעין-שמר?
אני אוהב את הקהילתיות, את הטבע, את השדות ואת המשפחה המצומצמת והמורחבת.


ראיון השבוע   עם
         לי מרקם
לי נולדה בשנת 1976 באילת, להוריה זהבה ומאיר רוזליש.
סיימה תיכון בבי"ס "גולדווטר" – התיכון היחיד שהיה אז באילת, והתגייסה לחיל האוויר.
עבדה כסקיפרית בים ומדריכת צלילה, ובהמשך בנדל"ן בעסק המשפחתי.
למדה משפטים והוסמכה לפני 10 שנים לעורכת דין ומגשרת.
נשואה לרונן ואמא ליעל (בת 9) והדר (בת 4.5).

מי האדם שהשפיע עליך הרבה?
ההורים שלי ורונן.

מה המקום בעולם שאת הכי אוהבת?
הים האדום. בעיקר מתחת לפני המים.

מה הכיף שלך?
לבלות עם משפחתי.

מתי בכית לאחרונה ולמה?
כשחתכתי בצל.

ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?
אני משתדלת לא לפגוע באף אחד.

מה ההרגל שאת רוצה להיגמל ממנו?
לישון עד מאוחר, למרות שזה לא מתאפשר לי...

מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?
משפחתי.

מה העבודה הכי גרועה שהיתה לך?
לא היתה. אני תמיד עושה מה שאני אוהבת.

מה אנחנו לא יודעים עליך?
הייתי פעילה פוליטית, התמודדתי פעמיים בבחירות באילת והכנסנו מנדט. אני תמיד מנסה לתקן עוולות ואי-צדק.
וגם ש-הים הוא האהבה שלי והמקצוע שלי, ואני טובה במקצוע שלי.

אם לא לגור בעין-שמר איפה היית רוצה לגור?
על יאכטה ששטה מסביב לעולם.

מה את אוהבת בעין-שמר?
את האנשים והעצים המדהימים. כמי שגדלה באילת-במדבר, אני נדהמת כל פעם מחדש מהעצים ומחילופי העונות. לכל דבר ועונה יש פה ריח מיוחד של פריחה. באילת יש קיץ וקיץ. ולפעמים קצת לא-קיץ.





ראיון השבוע   עם
         רונן מרקם

רונן נולד בשנת 1975 בעין-שמר, להוריו לאה וניבי מרקם.
יסודי למד בחברת הילדים, ותיכון במוסד "מבואות עירון".
התגייס לחיל-הים ושירת כחובל ומפקד, ביחידות מבצעיות ובהדרכה, במשך 23 שנה.
למד מדעי המדינה ומנהל ציבורי לתואר ראשון ושני.
נשוי ל-לי ואבא ליעל (בת 9) והדר (בת 4.5).

מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
טיול פרידה מסיני של משפחות מרקם וליס. ובכלל הנסיעות עם הוריי לסיני, והפעם הראשונה שהכנסתי את הראש לים האדום... והתאהבתי.

מי האדם שהשפיע עליך הרבה?
הורי. וקארל מארקס בהתגלמותו הנוכחית – רז דקל.

מה המקום בעולם שאתה הכי אוהב?
מטע האבוקדו של עין-שמר.

מה הכיף שלך?
כוסית וויסקי טוב של תומר גורן.

מתי בכית לאחרונה ולמה?
לאחרונה יותר ויותר. אני מתרכך עם השנים.

ממי אתה צריך לבקש סליחה ולמה?
אם הייתי יודע הייתי מבקש מיד. חשוב לי להתנצל כשאני שוגה או פוגע. כשעושים זה קורה לא מעט.

מה ההרגל שאתה רוצה להיגמל ממנו?
אני חי בשלום עם ההתמכרויות שלי.

מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?
משפחתי – אשתי ובנותיי.

מה העבודה הכי גרועה שהיתה לך?
לא היתה.

מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
אבא ובן-זוג טוב.

מה אנחנו לא יודעים עליך?
שלמרות התדמית החביבה שיש לי בקיבוץ, בצבא הייתי ידוע כמפקד נוקשה עד רשע.
וגם ש-הים הוא האהבה שלי והמקצוע שלי, ואני טוב במקצוע שלי.

אם לא לגור בעין-שמר איפה היית רוצה לגור?
עם לי.

מה אתה אוהב בעין-שמר?
את תחושת הבית.


לוח מודעות

גשם גשם בוא
ביום ה' 20.12.18 ירדו 29 מ"מ,
סה"כ ירדו עד יום חמישי 410 מ"מ.
אשתקד הסתיים דצמבר עם 87 מ"מ. רק אומרת.

הצעה לקליטה בשכונת שפירא

בניסיון למצוא פתרונות לקליטה זולה יותר, מוצעים המגרשים שנשארו לא מאוישים בשכונת שפירא, לקליטת בנים על בסיס הדירה הקיימת, ללא חובה לפינוי הבית הקיים ובנייה מחדש (קליטה למגרש מבונה).

סדר הדברים -
א.         ההצעה היא לבני הקיבוץ ומשפחתם.
ב.         המעוניינים יחזירו תשובה בתוך חודש.
ג.          במידת הצורך תערך הגרלה (בהתאם לסדרי העדיפות הקבועים בהחלטת הקליטה) על המקומות הפנויים.
ד.         תערך הגרלה על סדר בחירת המגרשים, ויבחרו מגרשים.
ה.         המועמדים יודיעו לקיבוץ, באיזו אפשרות מהמפורטות הם מעוניינים לגבי הבנייה.
ו.          תערך היתכנות כלכלית בהתאם לבחירת המשפחה וכן אבחון חברתי, והמשך קליטה לפי התקנון.
ז.          המועמדים יקלטו לחברות או חברות מותנת, בתנאי הקליטה הקיימים, ויוכלו לשפץ/לבנות בהתאם ליכולתם.

אפשרויות בנייה/קליטה -
א.         מתכונת קיימת:
1)         הקיבוץ מפנה את המבנה הקיים ומכשיר את המגרש לבנייה חדשה.
2)         התכנון ע"י אדריכליות שהקיבוץ בחר, ובנייה על-ידי קבלן אחד לכלל הבונים באופציה זו (כולל הנקלטים הקיימים).
3)         ניתן לתכנן בית בגודל שרוצים, בכפוף למגבלות תקנון הבנייה של הקיבוץ.

ב.         מגרש מבונה (קליטה לבית קיים):
1)         הנקלט ישלם את שווי המבנה הקיים במגרש.
2)         ניתן לשפץ את הבית בהתאם להחלטת הנקלט, באופן עצמאי (תכנון וקבלן).
3)         במידה ומשנים את מעטפת (קירות חיצוניים) הבית, יידרש היתר בנייה, על כל המשמעויות הנלוות (ערבות למנהל, ממ"ד וכו').
4)         הקיבוץ יקים קיר הפרדה בין הדירות, לפי חלוקת המגרשים החדשה.


ג.          בנה ביתך:
1)         הנקלט לא ישלם על המבנה הקיים במגרש.
2)         באחריות הנקלט לפנות את כל המבנה הישן.
3)         הנקלט יתכנן ויבנה את הבית עם מתכננים/קבלנים לבחירתו.
4)         הכל בכפוף ובהתאם לנוהל והגדרות תקנון בנייה פרטית, ולוחות הזמנים שיקבעו לשכונה כולה.

נקודות נוספות:
1)         תוגבל התקופה בה ניתן לבנות/לשפץ.
2)         הבנייה בהתאם להגדרות תקנון בנייה פרטית שאושר בקיבוץ.
3)         מגרש מבונה יתקבל כפי שהוא. יודגש כי המבנים ישנים, וכל אחד שונה – במצבו, גודלו ותכולתו.

לוח זמנים:
1.         קבלת החלטה והרשמה - חודש ימים (עד תאריך 24.1.2019).
2.         אבחונים וראיונות קבלה – חודש (עד סוף פברואר 2019).
3.         מיד לאחר מכן – קבלה לחברות ובנייה/שיפוץ.

המגרשים הפנויים:
מספר מגרש        גודל מוערך של המבנה הקיים         עלות למבונה
66        33 מ"ר 24,800
67        28 מ"ר 30,000
85        84 מ"ר 75,500
86        45 מ"ר 40,800

עלויות הקליטה למשפחה שאחד מהם בן קיבוץ (בהתאם להסדר הקליטה):
דמי רישום          3,000           בנוסף יש תשלום על אבחונים, כ-2,000 ₪.
דמי רצינות         10,000         מהווים חלק מדמי הקליטה במידה ומתקבלים.
דמי קליטה          130,000     
חברות ב"שמר"   90,000       
הוצאות קליטה    35,100       
קרן עזרה הדדית  8,000         
תשתיות ביישוב ישן          17,500       
סה"כ קליטה       280,600      לתשלום לפני שיחת קיבוץ
פיתוח ותשתיות    210,000      לתשלום לפני שיחת קיבוץ
ערבות להיתר בנייה לפני שיוך        200,000      במידה ונדרש היתר. ערבות בהגשת בקשה להיתר, תוחזר בשיוך בפועל.
קרקע    550,000      תשלום בשיוך בפועל, תלוי בשמאות המגרשים. תשוחרר הערבות במידה וניתנה.

לבן/משפחה שמתלבטים, מומלץ לפנות לעמי גלעד, לתיאום פגישה להבהרות נוספות, שיחה ומענה על שאלות, לפני קבלת החלטה.
ami@ein-shemer.com  טלפון: 052-3750963

בהצלחה!  עמי גלעד - רכז צמ"ד.


עינת תומר הודיעה על סיום עבודתה בהנהלת-חשבונות. אי לכך אנו נדרשים למצוא לה מחליף/ה בתחום הנהלת החשבונות.
תודה לעינת על התקופה בה עבדה בהנהלת-חשבונות. עינת השתדלה לעשות את המיטב לחברים ולמערכת המידע של הקיבוץ, ועל כך הערכתנו. נאחל לעינת הצלחה בהמשך.

להנהלת-חשבונות עין-שמר דרוש/ה מנהל/ת חשבונות


תחומי אחריות כלליים:
           מנהל/ת חשבונות מובילה
           לקוחות וספקים
           טיפול בביטוח לאומי ודיווח לרשויות
           התאמות בנקים
           ניהול תקציב אישי



כישורים נדרשים:
           תעודת הנהלת-חשבונות סוג 3
           שליטה בגיליונות אלקטרוניים
           ניסיון בעבודה בהנהלת-חשבונות קיבוצית
           הכרת "מעלה"
           זמינות מידית
           משרה מלאה

כפיפות: מנהל/ת הנהלת חשבונות


מועמדים הרואים עצמם מתאימים, מוזמנים לפנות בצרוף קורות חיים,
לשרית אלימלך במייל sarit@ein-shemer.com עד תאריך 31.12.2018.



הנהלת חשבונות היא צומת חיוני בקיבוץ, שלשירותיה נזקק כל אחת-ואחד מאיתנו בשלב כלשהו. נראה לי שחשוב מאד שהמקום יאויש בעובד/ת מהקיבוץ, אשר מכיר/ה את הקיבוץ ואת האנשים, ואשר יראה/תראה בהנהלת-חשבונות בית ולא רק מקום-עבודה.
כיום, נוצר בהנהלת-חשבונות מצב, שבו עינת תומר יצאה מהעבודה, נחמה רימון מתוכננת לסיים בקרוב, וגם אני, בגילי המופלג, לא אהיה שם עוד זמן רב.
אני קוראת לכם, הצעירים, "להרים את הכפפה", ומצפה שמי מכם ייקח על עצמו תפקיד חשוב זה, לפני שמאיישים אותו בשכיר מבחוץ. אני מבטיחה לסייע כמיטב יכולתי בקליטה טובה וחלקה בתפקיד.
צביה ויסברג


פותחים שבת
לפני שבוע דיברה עינב בן חיים (גרוסמן) על פרשת "ויחי". הפרשה, אמרה, מספרת על ימיו האחרונים של יעקב, על הפרידה שלו מבניו ועל הברכות שהוא מברך כל אחד מהם, כולל את 2 בניו של יוסף.
הראשונים שמגיעים ליעקב החולה, הם יוסף ו-2 בניו. יעקב מודיע שהוא מחשיב את בני יוסף כבניו שלו, וזאת כהוקרה ליוסף, שלמרות כל הקשיים, גידל את בניו כהלכה. הוא הצליח לשמור על זהותם התרבותית במצרים, שהייתה מנוכרת וזרה כל-כך לתרבותו.

בצירוף בני יוסף לשבטי ישראל, סוגר יעקב מעגל עם יוסף, שבעבר נקרע באכזריות ממנו ומחיק משפחתו. הוא דואג שבבוא השעה, יהיה ליוסף המשך בקרב הדורות הבאים של עמנו.
בברכתו את בניו, הופך אותם יעקב לשבטים אשר יוצרים יחדיו את עם-ישראל. הוא מבטיח לכל אחד נחלה שתהיה בבעלותו בעתיד. לכל שבט מתייחס יעקב על פי ייחודו, תכונותיו ועברו של הבן.
רוב הברכות היו חיוביות ואוהדות. יוצאי דופן היו 3 בנים: ראובן שחטא במעשה בלהה, ולוי ושמעון שחטאו באנשי שכם לאחר אונס דינה. שלושתם שמעו מאביהם דברים קשים.
למרות התוכחות שהשמיע להם יעקב, נחשבים דבריו לברכה כי הם מצביעים על הנקודות החלשות בתוכם, ועשויים לעורר בהם את הרצון לשנות ולתקן את דרכיהם בעתיד.

מה אנו לומדים מהברכות? שלקבוצות שונות יש אפיונים שונים, וכשאתה מברך אתה נוגע ומחזק את האפיונים והצדדים החיוביים של כל אחד מהם. הברכות תפקידן לעודד וגם לסמן דרכים לעתיד – מה ראוי שיעשה.

מה ניתן ללמוד מהפרשה לחיים שלנו בימינו אלה? יעקב ויוסף בחייהם, הצליחו להפוך את הקשיים – להזדמנויות. הם הצליחו להגיע, דווקא בגלות מצרים, למצבם הטוב שבפרשת "ויחי". ללמדנו שהחיים האמיתיים, לא נמצאים בתוך חממה נוחה ונעימה, אלא מצויים במצבים דינמיים ומשתנים, וביכולת שלנו להפוך מצבים קשים למצבים מוצלחים.
זו משימה מאתגרת, שלעיתים נמשכת חיים שלמים, אבל היא הדבר הראוי לעשותו. 

תודה לעינב על דבריה הנאים רבי המחשבה והתובנות.                         
ענה ששון

שולמית תלמי      1.1.2007
דודיק כץ            1.1.1995
יצחק פרלברג      4.1.1942
בנק שפירא         4.1.1974
שמואל פלומן      4.1.1980
סימה חופי           6.1.1992
אסתר אנגל         6.1.2014
מיכאל טל           7.1.2002
ז'ניה ריפתין        7.1.1996
רוזקה חרודי       8.1.1997
בתיה זמיר          11.1.1997
משה ויסברג        14.1.2015
דבורה רולניק      15.1.1977
ניבי מרקם          15.1.2004
שבתאי אבל        16.1.1997
שושנה שטיין       19.1.1985
לייבה רייכל        24.1.1968
חנה יגודה - כהן   24.1.1996
יצחק שמי           25.1.1987
פנחס צפניה         27.1.2013