חפש בעלונים קודמים

ח' באלול תשס"ט 28.8.2009


עלון 35 (3756) ח' באלול תשס"ט 28.8.2009




מוצאי שבת 29.8.09
שעה 20:30
ב ד ש א ה ג ד ו ל

הפקה מוזיקלית
זמיר גולן יותם חרודי
זמיר גולן: גיטרות יותם חרודי: תופים
אריק סיון: באס נמרוד פז: גיטרה
עדי רון: קלידים בר דנון: כלי הקשה

ב ר כ ו ת

לקטנטנים שנכנסו לבית התינוקות
ואלה שעברו לפעוטון או גן חדש

לכל המתחילים ללמוד:
לתלמידי מילוא,
לאלה שעוברים לכיתה גבוהה יותר
לעולים למוסד
ובמיוחד לתלמידי כיתה א' החדשים:
עומרי גנדלמן
אלה תומר, רון שורר, רומי שורר,
גלי תומר, פלג שפירא

לכולם הרבה ברכות לשמחה, לעניין, לחברות טובה
והרבה כייף בשנת הלימודים החדשה!








יום הילד :
אומרים שהיה פה שמח!

נכון, רכז תרבות הוא רכז תרבות של כ...ו...ל...ם כאמרתו של ברק, אבל אני מודה שלהיות רכז תרבות של הילדים זה פסגת התפקיד. אז נכון שחמי שמע ממני כמה הרהורי כפירה, אבל זה רק בשביל להרגיז אותו. לראות את הילדים עם ברק (לא אהוד) בעיניים שלא רואים אפילו בדרך למקדונלד, זה תענוג שגם החום והזיעה לא מקלקלים. ובעניין החום והזיעה. להורים שדולקים אחרי ברחבי הקיבוץ: חם מדי! למה לא בערב? ולמה שעה תורנות? אני רוצה להזכיר: זהו יום הילד. הילדים, לעומתנו, שפה ושם הזענו וסבלנו - וזה היה קטסטרופה - וככה אי אפשר - נהנו עד עומקי נשמתם. והכי טוב זה יום הילד בחופש הגדול, והכי טוב זה לקום בבוקר וישר ללכת לברכה ולא לחכות עד אחר הצהריים כשהנשמה כבר יוצאת וכבר מתחילים להתעצבן ולשגע את ההורים.

ועכשיו לחדשות: כל ההורים שהיו בברכה, ללא יוצא מהכלל תרמו לפחות בן זוג אחד, או שעבדו קשה לפני ואחרי. ולמרות זאת כמעט סגרנו מתקנים מפאת מחסור בתורנים ואפילו היה מי שהתנדב לתת יותר משעת תורנות (ליאת תוינה למשל).

צוות קטן אך מסור הרים את יום הילד:
חמי סל תמיד שמתרגש מהפקות המקומיות יותר מההפקה של פינק פלויד וישראל עזר שאין שני לו שהקים את כל השטח בשבת בבוקר.
וילדי עין שמר מודים ל:
עידן יגודה שהביא והחזיר שולחנו וכיסאות, ניר אלון על העזרה, לשלמה שחר צוק חרודי וכמובן אביעד שפירא- הלא הם צוות הבריכה, צפי גנדלמן שהגיע בשבת בבוקר לבשל לנו נקניקיות גורמה, נירה כהן שהתנדבה לעזור לי לחתוך את הלחמניות ביום שישי ב-9:00 בלילה, עידן גלעד על ההגברה, כל התורנים של התחנות- עינת תומר שהקימה את פינת הקפה, חנה יגודה ואורלי ארליכמן שנאבקו על מכירת הנקניקיה האחרונה (ולא ממש הצליחו), רפי ארליכמן שבכלל לא צריך לבקש ממנו, המוסדניקים (אילון אדר, נאור מור, נוה כהן, אילן שיוביץ ותמר ארליכמן) שהתחנות היו כבר קטנות עליהם - הכירו תודה לימי הילד הקודמים- וחילקו סוכר ופופקורן וכמובן לילדי עין שמר שקפצו וקפצו עד שלא נותר אויר במתנפחים. תודה מיוחדת לעומר עזר, אמיר משיח, אייל בורלס ואורי ואבשלום זהר-סל (לטובת ילדי עין שמר שלא יודעים במי מדובר: אבשורי) על העזרה בפירוק ולאופיר חננאל על הבראוניז.

ושלא תדאגו...חמי כבר מסיק מסקנות ויש לו תכניות מפה ועד הלונה גל...

להתראות ביום הילד הבא
חיים חננאל





מזל טוב!
לענה ואמיל להולדת הנכד
בנם של מיטל ואיתמר
ברכות לכל המשפחה הרחבה!


שאילתא מורחבת

בעניין אחריות הורים לבנים בעצמאות כלכלית:

1. האם יש בקיבוץ תקנה האומרת שהורים
ערבים לילדיהם שבעצמאות כלכלית?
2. מהו ניסוח התקנה?
3. מתי הוצאה התקנה ומי אישר אותה?
4. האם נבדק ההיבט המשפטי של התקנה
(ערבות הורה לילדו הבוגר).

אב לבן בעצמאות כלכלית.



אחריות הורים לבניהם
בעלון המשק נמסר דו"ח על תיקונים להסדר צעירים. נאמר שהועדה מציעה: חיזוק אחריות ההורים לבניהם.

לפי התקנות הנהוגות במדינה, מבחינה משפטית הורים אחראים לבניהם עד גיל 18.
מכיוון שהקיבוץ הוא חלק מהמדינה, יש לבדוק האם מבחינה משפטית יש אפשרות להטיל על הורים אחריות לבנים בוגרים.
הורים כמובן תומכים ועוזרים לבנים, אבל הדבר נעשה מרצונם החופשי.
ספק אם ועדה מכובדת ככל שתהיה, יכולה לכפות זאת על ההורים.

ע י ד ו ס.







עונה עמית דגן:
1.
בהסדר צעירים שאושר בקלפי בשנת 2007 מובהר כי המעמד של עצמאות כלכלית ניתן לבנים בגין הוריהם. למשל, בנים שרק אחד מהוריהם הוא חבר קיבוץ, זכאים למחצית ההטבות הניתנות לבנים בעצמאות כלכלית.
2.
הערבות הכספית הישירה מובהרת בסעיפים בהם נאמר: "צעיר יוכל להוציא כרטיס אשראי מחשבון הקיבוץ רק לאחר חתימת ערבות הוריו על חובותיו לקיבוץ; וכן: צעיר לא יוכל לצבור חוב כספי בקיבוץ." בפועל, משמעות סעיפים אלה, שחוב כספי של צעירים בעצמאות כלכלית מושת על הוריהם חברי הקיבוץ. בתיקון להסדרי הצעירים שאושר בהנהלת הקהילה ויוצג לשיחה ולאישור בקלפי, הנושא מוצג בבהירות.
3.
ההיבטים המשפטיים של ההסכם נבדקו בהרחבה.
4.
לגבי דבריו של עידו בהמשך –
ככל שאני מבין את הסדר הצעירים, ההסדר מיטיב עם הבנים בתחומים שונים, שכר דירה מופחת, שימוש בשירותים מסובסדים (אוכל, רכב וכד'). מול ההטבות הגלומות בהסדר וכתחליף לביטחונות המקובלים כלפי תושבים חיצוניים (תשלומים מראש, ערבויות בנקאיות והליכי גביה מורכבים) נדרשת בהסדר ערבות ההורים, חברי הקיבוץ, לחובות הבנים.
כמו כן, זה המקום להזכיר שעצמאות כלכלית בקיבוץ הינה בחירה חופשית של הבנים ואין בה כל מרכיב של כפיה.



למורין מור
שהתגייסה לצה"ל
הרבה ברכות הצלחה!
קחי איתך הרבה כוח רצון,
אנרגיות - וצאי לדרך.

מאחלים ועדת קשר וצעירים



בצומת, ליד הבורגראנץ' נפתחה חנות
"הכל בשקל".


פתיחה של בית מדרש במאור

בכל ערב בשעה 20:00 עד 20:30
לימוד ברמב"ם.
בשעה 20:30 יתקיימו לימודים שונים.


לעלית – עם סיום עבודתה בכלבו
הרבה ברכות ותודה רבה!

מצוות הכלבו


לנויניקים הנפלאים

שעמלו והראו לנו שאפשר לשפר את חזות אזור בתי הילדים, מהגיל הרך
ועד לחברת הילדים.
הרבה תודות על עבודה מאומצת -
התוצאות ניכרות!
ואנחנו מעריכות זאת מאוד!
ענת וסמדר

תוכנת רכב
למרות שהודענו שתוכנת הרכב תכנס לפעולה החל בסוף חודש זה יש עיכוב!
אנו מחכים לארון מפתחות חדש.
ולכשיותקן – תעודכנו.
מי שטרם התנסה בתוכנה החדשה – טוב יעשה אם יתנסה ואם יש בעיות יתקשר אלי.
אוריין


אני מבקש ממי שעדיין לא התבגר וכותב שמות לא רלוונטיים בדף ההרשמה לאפיית עוגות - מתבקש לחדול מכך
ולהתבגר מיד!

חיים חננאל



דרוש/ה
רכז/ת משק
תחומי עיסוק:
· הכנת תכנית עבודה והשקעות שנתית למגזר העסקי.
· בקרה על המדיניות הכספית של המגזר העסקי.
· ליווי ובקרה של מרכזי האחריות העסקיים, ובמיוחד ענפי החקלאות והענפים הלא מתואגדים: מינוי מנהלים, אישור תוכניות ופיתוח, ליווי ויעוץ, צמצום ו/או סגירה במידת הצורך.
· פיתוח מקורות פרנסה חדשים בקיבוץ.
· ניהול ואישור התקשרויות עם גורמי חוץ בנושאים העסקיים.
· אחריות מנהלית על הנהלת חשבונות ועל תחום התשתיות.

הכשרה וניסיון קודם:
· ידע בתחומי הכלכלה, העסקים והכספים
· יכולת ניהולית מוכחת
· ניסיון בניהול כלכלי בכיר בקיבוץ
· שליטה במחשב ובתוכנות הבסיס

תכונות נדרשות
· אמינות
· יכולת עבודה בצוות
· חוסן אישי, יכולת עמידה בלחצים
· גמישות, יוזמה ודינאמיות
· יכולת ניסוח בעל פה ובכתב
· נאמנות לקיבוץ

היקף משרה: 60% - 100%
כניסה לתפקיד – תחילת נובמבר

המעוניינים מוזמנים לפנות לרוני גלעד עד ה –31/8/09.




הודעות מ"מקום של יוגה":

השיעורים עם הני חוזרים מיום א', 6.9:

יום א', 19:00-20:30, שיעור כללי לפתיחת השנה – ממשיכים וחדשים

ימי ד', 17:45-19:00, מתחילים (3 שיעורים חובה לפני שאפשר להשתלב בשיעורים הרגילים).

ימי א' וד', 19:00-20:30, ממשיכים

השיעורים של רותי:

ימי ב', 20:00-21:30
ימי ו', 7:00-8:30 (דרך נפלאה לפתוח את היום!)

נמשיך ונעדכן. להתראות על מזרן היוגה!






עדה קוסמטיקה
מעתה יהיה מחיר טיפול קוסמטי
100 ₪.
ע ד ה




במלאת 4 שנים למותה של אהובתנורונה ז"לנעלה את זכרהביום חמישי, 3 בספטמבר 2009בשעה 17:30 בבית הקברותמוקירי זכרה מוזמנים
צביה ומשה ויסברג


















לכל חברי הקיבוץברצוננו להודות על היותכם אתנו בשעה זו, בתמיכתכם, בנוכחותכם ובארגון טקסהלוויה המכובד.תודה על השתתפותכם הכנה באבלנו.
משפחת בן-אברהם


ת ו ד ה
למנו על ארגון הלוויה מכובדת למטי. ליהודית גרוסברג ושרהל'ה על ארגון המועדון והאירוח הנאה.
תודה מיוחדת לעובדי בית דורות, על שנים של טיפול מסור במטי.

משפחות משיח ודגאי




תנחומים לרותי בן מיור
ובני משפחתה
עם מות אמה.
משתתפים בצערך









אני ואתה

על
גבול
האור



שיחה עם זמיר גולן על המופע "החלום הישראלי בשירי אריק אינשטיין": למה אריק אינשטיין? מה הוא מסמל? כיצד הוא מעודד יוצרים? מדוע אנחנו מתחברים לשיריו ועוד.

"זו שעת תמורה, אל נעמוד אילמים על גבול האור - לאן יפנה ליבנו? האם נחזור אחי, הנעבור?"
לאה גולדברג

מי הם זמרי המופע?
קובי גרוסמן, חמוטל גלעד, מרק צ'נסקי, אמיתי ששון, ליאור גולן, שקד חננאל, חיים חננאל, אביעד שפירא, שני בן-חיים, ובר דנון. כמו כן תשתתף גם מקהלת אוריין.

מה הסגנון והאינטרפרטציה?
ניסינו לתת לכל שיר פרשנות מיוחדת, להכניס לתוכו משהו מרוח הערב עצמו, ולמהול בתוכו סגנונות והשפעות שיתמזגו עם ההוויה כאן ועכשיו. הפרשנות היא שילוב של העיבוד המיוחד של התזמורת וההפקה, וסגנון ההגשה של המבצע עצמו.

מתי התחלתם בהכנות?
עבודת הבישול של יותם ושלי התחילה לפני כשלושה חודשים, והחזרות עם הזמרים וההרכב התחילה לפני כשבועיים.
יהיו שירים מוכרים וכמה הפתעות...

אתה מאוד עסוק, מה גרם לך לעשות את המופע?
הערבים הקודמים שהפקתי היו שירים של אמנים שמאוד השפיעו עלי. הרגשתי שאני יכול לעשות אתם משהו ייחודי ולתת להם פרשנות ולא רק לבצע גרסאות כיסוי. לאחר מכן לא הייתי מעוניין להמשיך, כי חשבתי שכמפיק אין לי יותר מה להגיד בפורמט הזה.

לאחרונה חשבתי על הקשר המיוחד בין דמותו של אריק איינשטיין (שחגג זה עתה את יום הולדתו ה -80) ומצבה של החברה הישראלית. אריק מבטא בעיני, איזה חלום, רצון ותקווה שמצליחים לעבור דרכו ודרך השירים שלו ולהגיע אלינו - הקהל. במובן מסוים השירים שלו הם של כולנו; הם משקפים רגש ישראלי- קולקטיבי; וכנראה זה לא מקרה, שהשירים והמוזיקה להם הוא שותף, נותנים השראה ומלווים את מדינת ישראל כמעט מהתחלה; החל מהתקופה שהמדינה התחילה להתגבש ועד ימינו. המוזיקה שלו משקפת את כל התקוות והחלומות שלנו כעם, לבנות כאן מדינה וקשר בין האנשים - שיהיה יותר מאוסף מקרי של בני אדם – שהרי זה מה שרצינו שיהיה כאן.
בשירים שלו יש המון אהבה לא"י ולצדם גם עצבות גדולה שמבטאת את השבר העמוק של ההוויה הישראלית. לכן הערב הוא לא ממש על אריק עצמו, אלא יותר עלינו כחברה.

אתה רואה בו סמל לישראליות?
זה ברור. דוגמא שמייצגת את הזהות הזו היא מלחמת לבנון הראשונה בשנת 82, בה נשברו מיתוסים רבים; צבא העם כבר לא היה צבא העם, והגנרלים הובילו את הממשלה. כמה חודשים אחר כך עבר אריק תאונה קשה שלאחריה בקושי התאושש ולא חזר יותר להופיע על במה.

מאז גם הטקסטים של שיריו הפכו להיות יותר אישיים וקודרים יותר – אך תמיד מלווים בהומור המיוחד שלו.
..."הוי ארצי מולדתי
את הולכת פיייפן".
ואיך זה מתחבר אלינו?
אני מרגיש שאנחנו כעם וכמדינה נמצאים עכשיו בנקודת הכרעה. חשוב לנו לבדוק מה נהיה מכל הדבר הזה שחלמנו לעשות כאן. ואם נתבונן בצורה ריאלית, נראה כי אמנם בנינו מדינה, שיש לה משטרה, דגל, בנקים וערוצי טלוויזיה ועוד, אבל הקשר האמיתי, הקשר הלבבי הפנימי בין האנשים – לא הצלחנו עדיין לבנות - ואי אפשר להתכחש לכך.

זה נשמע פסימי…
להיפך... דווקא בתוך הגילוי הזה, שאיננו מצליחים לקשור עצמנו כעם, יש פתח והזדמנות לשינוי.

מה ניתן לעשות?
אולי להבין שהכוח האמיתי שלנו בנוי על הקשר הזה. עלינו לבנות את החלום הזה מחדש, על איזשהו רעיון, אידיאל אחר– לגבש אותו מחדש, למצוא תחליף למה שהיה קודם.

כיצד זה מתקשר למופע?
זו הסיבה שבחרתנו לקרוא לערב "גבול האור", שהוא שם תקליט ושיר של אריק שכתבה לאה גולדברג. לדעתי זה מבטא את המצב שבו אנו נמצאים עכשיו. על הגבול שבין פריצה לתוך עתיד חדש וטוב יותר, או שקיעה בתוך מציאות קשה.

בהפקת המופע ניסינו, אני ויותם, להעביר מסר אופטימי. אנו אומרים גבול האור ולא "גבול החושך", כי יש לנו הזדמנות נדירה לגלות מציאות טובה יותר. עצם הבנת המצב שבו אנחנו נמצאים כבר הרבה זמן, הוא פתח אמיתי לשינוי. זוהי הזדמנות. המציאות הזאת קוראת לנו להתאחד כדי לפרוץ קדימה.

האם אריק מנהיג לשם?
אולי דמותו של אריק יכולה לכוון אותנו הלאה בכיוון הנכון. כי למרות שהוא בולט, הוא אינו "כוכב" במובן העכשווי. הכאריזמה שלו בנויה על כוח אחר.

דוגמא טובה לכך הוא האופן שבו עבד עם יוצרים צעירים, שהפכו לימים להיות גדולי המלחינים שלנו. חלק גדול מהם התגלה בעבודה המשותפת איתו: למשל שלום חנוך, שמוליק קראוס, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי, יצחק קלפטר, יוני רכטר ורבים אחרים.


יש משהו בעבודה איתו שמוציא את המיטב מהאנשים, ואכן הם כתבו את החומרים הטובים ביותר דרך היצירה המשותפת אתו. היכולת שלו לא לבלוע את האנשים אלא להגדיל אותם, היכולת הזו - הטבעית עבורו - היא יכולת שכל אחד צריך לפתח בעצמו, ללמוד לתת מקום לאחר, להרגיש את הקשר עם הזולת ולראות בו את האפשרויות והיכולות.

אם נצליח ליצור את זה – מתוך מודעות והבנה – נוכל להפוך בעצמנו להיות יצירה מוזיקאלית אנושית – הרמונית ומתחשבת יותר.
לא במקרה היה זה אריק, שטבע את המשפט: "אני ואתה נשנה את העולם" – כי זה באמת יכול להצליח רק ב"אני ואתה" ביחד ולא "אני" או "אתה" לחוד. את המסר הזה צריך להוציא מתוך גבולות השיר הנאיבי ולהעביר למציאות האמיתית. זה לא משהו "רומנטי" או נאיבי. עכשיו זה ממש תנאי להמשך הקיום שלנו כאן. וזה גם המסר העיקרי שניסינו להעביר בערב הזה.

אני באמת מקווה שכולם יבואו, כי בהחלט צפוי להיות ערב מרגש במיוחד. זה ערב שלנו, של עין-שמר.
תודה לזמיר על השיתוף - ו ב ה צ ל ח ה
כתבה - נורית





תהליך השינויים
לאור החלטת הקלפי, ולאחר שנחנו כמקובל בחודשים יולי אוגוסט, אנחנו ממשיכים בדיונים בנושא שינוי אורחות חיים בעין שמר.

בשבוע השני של ספטמבר יתקיימו ארבע פגישות עם עו"ד גלעד לוי, המתמחה בגישור קהילתי. הפגישות יהיו לפי קבוצות גיל, והחברים יקבלו הזמנות אישיות לתאים.
ביום שלישי 8.9 בשעה 17:00 – מפגש עם חברים בגיל הפנסיה.
ביום שלישי 8.9 בשעה 19:30 – מפגש עם חברים בגילאי עבודה ללא ילדים בגיל חינוך.
ביום שישי 11.9 בשעה 8:00 – מפגש עם חברים צעירים ומשפחות עם ילדים בגיל הרך.
ביום שישי 11.9 בשעה 10:30 – מפגש עם חברים בגילאי עבודה עם ילדים בגילאי בית ספר.
אנו מקווים להגיע לראש השנה אופטימיים ומפויסים יותר...
מסוף ספטמבר נחזור לדיונים ממוקדים בנושא המודל הכלכלי (עם אורן חינגה וטל ישראלי), בנושא ההבדלים בין מודל משולב לרשת ביטחון (עם חברים מקיבוצים שונים), וכן בנושאי הפנסיה והדיור.
בתקווה לדיונים פורים וחבריים.
צוות שינוי
















מטי דגאי
נולדה 10.1.1924
נפטרה 20.8.2009



השכול הוא מנת חלקנו בימים קשים אלה העוברים עלינו.

עם מותו של אדם מפליגים אנו אל עולם הזיכרונות הפורשים בפנינו את דמות האיש שהיה, לאורכו, לרוחבו ולעומקו.

מטי גדלה במשפחה ספרדית-בולגרית בעלת נטיה ציונית האופיינית מאוד ליהודי בולגריה. בשנות השלושים של המאה הקודמת, היו שגשוג ופריחה בקן השוה"צ בסופיה, מיטב הנוער המשכיל נהה בהמוניו לתנועת השומר הצעיר.
חיים ג'יוואן ואחותו מטי הגיעו לתנועה באופן הטבעי ביותר, ובימים ההם כל חבר תנועה התמזג בכל גופו ונפשו בתוך החיים הפעילים והתוססים בתנועה.

בזכות מושבות הקיץ של שנות השלושים והמפגש ההמוני של חברי התנועה, הייתה לי הזכות להכיר ולפגוש חברים מכל קיני התנועה. מטי ואחיה היו דמויות בולטות ואהודות בין משתתפי המושבות. למטי ניתן שם חיבה - מטושקה – השם ביטא את האהבה הרבה שרחשו חבריה בקבוצה, בקן ובתנועה.

תהפוכות פוליטיות והחינוך השומרי כיוונו את כולנו לעליה לארץ. עלית הנוער הצילה רבים מאתנו, אבל מספר הניצולים היה מועט, בשל פרוץ המלחמה ומדיניותה המתנכרת של ממשלת בריטניה הגדולה.
קיבוץ עין שמר היה היעד לנערים העולים חברי התנועה מבולגריה.
הזוג מטי וליקו היו זוג צעיר מרשים ביופיו ובאופיו. ליקו היה רקדן מעולה, אליל הבנות, מטי היתה הטיפוס הביתי והחברתי. יחד הם היו זוג יפה להפליא, שגידלו שני ילדים מקסימים.

ואבוי הגורל המתאכזר בבני אדם, כדור ציד פילח את גופו של ליקו, ועל מטי ירדה תקופת אלמנות קשה מנשוא. כולנו כאבנו את מותו הטראגי של ליקו, האדם שהקרין אהבה לכל – למשפחתו ולזולת.
לאחר זמן פקד אותה אסון נוסף עם מותו הטראגי של חיים אחיה. מטי קיבלה תמיכה ועידוד מכל החברים הוותיקים ובני גילה. שני הילדים, רובי ואיתי גדלו בלי אבא, אבל מוקפים היו באהבה רבה מצד כל החברים.

הזוג החדש מטי ונחמיה שינה וליכד את שני חלקי המשפחה. היתה זאת משפחה חמה שדאגה באהבה רבה לכולם. היתה זאת משפחה לדוגמא בהתנהגותה בכל אשר פעלה ועשתה.

השנים חלפו, הזקנה החלה נותנת בנו את אותותיה. מחלות שונות ומשונות מצאו להן משכן בטוח בגופנו ההולך ונחלש.

עם מותו של נחמיה הלך ממטי המקור לתקווה ותמיכה של האדם הקרוב יותר אליה.
מותה של מטי היא אבידה קשה וגדולה לבניה, כלותיה ונכדיה. בערוב ימיה וחולייה הקשה המשפחה עטפה אותה באהבה רבה ודאגה לבריאותה המדרדרת עד ימי האחרונים.
כל המשפחה ראויה להערכה על אהבתם ודאגתם למטי עליה השלום.

י ה ו ד ה ב ר כ ה





ל מ ט י
כמי שנולד למדינה צעירה ולתקופה קיבוצית שהתאפיינה בצנע כלכלי ובעיקר רגשי, הייתה הצטרפותה של מטי, רובי ואיתי למשפחתנו המאוחדת מעין חגיגה פרטית. מטי הביאה אתה את כל הסממנים של מה שילדי קוראים היום בית, ופעם היה רק "חדר": ניקיון וסדר, עוגה, ובעיקר מגע, חום, נאמנות. בעיני דמיוני, עיני ילד ללא אם, הייתה מטי הדבר הקרוב ביותר לכך: יפיפייה, קורנת משמחה, דואגת, ובעיקר מי שהביאה איזון למשפחתנו והפכה את נחמיה, כן, כך קראנו לאבינו, לאדם פחות דוקטורינירי, יותר מפויס, יותר אבא.

לאחר מכן באו שנות מחלתו של נחמיה, שנים קשות של התמודדות עם המוות שרבץ לפתחנו. נכון, נחמיה נותח ע"י רופא מעולה והחלים, אבל אני הרגשתי כי לאהבתה ללא תנאי של מטי, מסירותה ונאמנותה היה חלק לא פחות חשוב בהחלמתו.

השנים האחרונות היו למטי קשות, היא סבלה מכאבים קשים, איבדה את כושר התנועה והראיה, אבל קיבלה סבל זה בהשלמה ללא תלונה – אולי מתוך רצון לא להיות מעמסה עלינו ילדיה.
על אף הסבל היא הייתה צלולה, חדה ומתעניינת בכל ילדיה, נכדיה וניניה עד יומה האחרון.

כך נזכור אותה באהבה.
ע ו ד י





מ ט י

השעה עכשיו 3:00 בבוקר. התקשרתי למחלקה לשאול מה שלומך, ואמרו לי שהמצב קשה מאוד. לא יכולתי לחזור לישון. עצוב לי מאוד, אז החלטתי לכתוב לך מכתב פרידה.

מטי, אני למעשה הכלה האחרונה שהצטרפה למשפחה, ואת ישר קיבלת אותי כל כך יפה. אני זוכרת שהיינו באים כל השבט הגדול בימי שבת, ואת היית עובדת כל כך קשה כדי להשביע את כולם. כשנחמיה נפטר עברת משבר מאוד קשה ולמעשה מאז התחילה בריאותך לאט לאט להידרדר. כל פעם משהו אחר עבד פחות טוב.

הייתי באה אליך הרבה לבית דורות והיינו מטיילות והיו לנו הרבה שיחות. אהבתי לשמוע ממך על התקופה כשרק הגעת לקיבוץ עם ליקו וכל החבר'ה מבולגריה. איזה חיים משוגעים עשיתם.
ילדים בני 15 שהקיבוץ הפולני שלנו לא ידע איך לאכול אתכם. היית מספרת על מסיבות הריקודים הסוערות שלכם, על הטיולים הרבים שעשית עם נחמיה באירופה ובארצות הברית. האמת שכבר מזמן אמרת לי שנמאס לך לחיות. היה לך מאוד קשה עם העיניים שבגדו בך וניתוח הקאטרקט שלא הצליח. אהבת לקרוא המון ספרים והיה לך מאוד קשה למלא את היום בלעדיהם.

גם לקראת הסוף, כשהיית מאוד חלשה ובקושי דיברת היית צלולה מאוד. תמיד התעניינת על זוהר שבצבא, ומתי היא באה הביתה, ומה עם אור, ואם כבר מצאה עבודה? ואיך היא מבלה לפני הצבא, ועל אמיר, ומה שלומו? ידעת בדיוק מי בא אליך ומי לא. ולזכותך ייאמר שלא התחשבנת על כך.

אני רוצה להודות מאוד לצוות בית דורות שטיפל בך שנים רבות. על האהבה הרבה והטיפול המסור שהענקתם למטי.
תדעו לכם שהיא העריכה אתכם מאוד והיה לה מאוד נעים אתכם.

ואת מטי יקרה, שכבי בשלום על משכבך ותהי שלווה ללא הכאבים שליוו אותך זמן רב.
אני אזכור אותך תמיד עם הרבה אהבה.

ק ר ן













לסבתא

משוחררת מכבלי אנוש, אנחנו בוחרים לדמיין את רוחך פורחת חופשיה, נעה מעל לזמן ולמקום. נפגשת עם אהובי ליבך שעזבו אותך לאורך חייך וחסרו לך מדי יום.

נזכור אותך כמו שנפרדנו ממך ביום רביעי, אבל הרבה יותר מכך ניזכר בך בימים אחרים, בדירה קטנטנה, מלאה דודים ובני דודים, ושני סבים, שמארחים ומשחקים בשילוב של אהבה מהולה בחרדה, מה ייחרב השבת הזו בבית.
את, עומדת מעל הטוסטר, עומלת במרץ, שולחת לשולחן או למרפסת צלחת אחר צלחת, ואחריהן עוגות, שתמיד מסודרות במנז'טים קטנים. שומרת שמירה הדוקה על קופסת הקרמבואים, שאף אחד לא יקופח, אבל גם לא יקבל יותר מאחר, כך שישאר לכולם. אחר כך מתאוששת עם התה והסיגריה, וסבא, בסוף האוכל הולך עם הנכדים לחפש חתולים.
שבתות שהן זיכרון ילדות רחוק ויקר כל כך.

לא נשכח את חדר העבודה שלך במתפרה, שציורי הנכדים ממלאים בו את הקירות, ולדובשניות שחיכו שם לכל אחד מאיתנו שיבוא לבקר, ויזכה באותה נשיקה מוכרת שפיתחת, וכללה שילוב של ריכוך, שאיבה, וצביטה במקביל.

אפשר להפליג עוד בזיכרונות, אבל היקרה ביותר היתה היכולת שלך להעניק לכל אחד מאיתנו תחושת אהבה פרטית, אחרת ומיוחדת.
אנחנו מנסים לחשוב על הרגשתך בשנים האחרונות, בלי סבא, כשראשך צלול אבל גופך כבר תש, מקווים שהצלחת למצוא גם בהן מעט טעם, ושרגעייך האחרונים היו שלווים.

באהבה רבה
הגר ותומר






ש ב ת ש ל ו ם !

כח באב תשס"ט 21.8.09


עלון 34 (3756) כח באב תשס"ט 21.8.09





י ו ם ה י ל ד
2009

מחר, שבת, החל משעה 10:00 ועד 14:00
בבריכה
מתקנים מכל הסוגים, פינת קפה ועוגות,
פינת קטנטנים ונקניקיות (בחיוב)!
כ ו ל ם מ ו ז מ נ י ם !


תורני המתקנים: הקפידו על החלפות בזמן, החל מכתיבת שורות אלו – האחריות להחלפה – עליכם.



אולה! קומו אסטאס?

שלא יגידו שלא למדנו משהו מהמכסיקנוס.

הסמינר השלישי בחממה הסתיים בשעה טובה, והאורחים
המשיכו לדרכם.
המכסיקנים מודים לקיבוץ עין שמר על האירוח הנפלא
והחוויה המאוד ישראלית שעברו כאן.
ואנחנו רוצים להודות לכל מי שעזר וסייע לאורך הדרך: צוות המטבח, צוות החצר, המכבסה ומחסן הבגדים, בית דורות, הנוי, רוז'ה, אוריין, איתי משיח, חיים חננאל, צוות הכלבו, צוות החינוך, הני, צוות הבריכה, דנה שחר, מרים שנפלד, נווה תומר והנהלת הקיבוץ. תודה לכל החברים על הסבלנות והכנסת האורחים.

תודה מיוחדת לנוער הקיבוץ – מספר 1.
כל האורחים שהגיעו אלינו הקיץ יצאו מרוצים, ואנו מקווים להמשיך את סמינרי הקיץ גם בשנה הבאה לרווחת כולנו.

צוות החממה








מזל טוב!
לשרי וגברי, סבתא יהודית
וכל המשפחה הרחבה
עם נישואי נוגה ועמוס.













ת ו ד ה !
לנילי – על שנים של ניהול בתבונה וברגישות, על מסירות והתמדה לאורך שנים,
ולכל צוות בית דורות אשר טיפלו בפולה בשנותיה הקשות ביותר, ושמרו לה על צלם אנוש וכבוד עצמי, במסירות, באכפתיות ובדאגה אמיתית.
בהרבה הערכה ותודה.
משפחת ארסטר.




עדכוני מש"א

בחירת רכז משק
יואב דרורי מסיים את תפקידו כרכז משק בעין שמר בסוף אוקטובר.
הנהלה כלכלית אישרה צוות שתפקידו להביא המלצה של מועמד לתפקיד להנהלה כלכלית.
הצוות שאושר: עודי דגאי, רקפת זהר, משה שפירא, לימור גרוסמן, אייל תומר, רוני גלעד.
הצוות התכנס ובדק את הגדרת התפקיד של רכז המשק, והוציא לקיבוץ מכרז המבוסס על הגדרת התפקיד המעודכנת.


מ ה ח י נ ו ך
נשמח לקבל או לקנות סל-קל.
ענת



אני מודה לכם אנשים טובים, על העזרה ועל התמיכה, על הרגישות וההבנה, הענקתם לי ולמשפחה שלי בשעות הקשות שלנו – עשיתם שיהיה יותר קל.

ע ל ו י ת





נועם הספר מגיע ביום שני




חדש בהוט

נפתח ערוץ חדש שמספרו 66, המשדר 24 שעות ביממה - חינם - תוכניות רבות ומגוונות בנושא קבלה - אבל לא רק.
אפשר לשמוע שם מכל טוב: שיחה עם מומחי כלכלה, אירוח אנשי תרבות וחברה, תוכניות ילדים בשילוב סיפורים, ציורים ושירים, שיחות על חינוך בנושאים כמו ריטלין, עונשים, יחסים בין אחים ועוד. סשה דמידוב מארח חברים מעולם התרבות והבידור ועוד ועוד...



פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 5/8/2009

1. תיקונים להסדרי צעירים. שמוליק בן דור הציג את הצעת הוועדה, שעיקרה חיזוק אחריות ההורים לבניהם, כל עוד לא התקבלו לחברות בזכות עצמם. כמו כן, סכום המענק לבוגרי י"ב יעודכן ל-2,400 ₪ ויכלול גם את מענק הנסיעה לחו"ל. מענק הלימודים - יועבר להורים עם תחילת לימודי הבנים או בהגיעם לגיל 30 (בכל מקרה, פרוס על שלוש שנים). הוחלט לערוך את ההצעה מול המצב הקיים ולהמשיך את הדיון בישיבה הבאה.

2. מרכיב הזמן בחיובי רכב. דני שורר הציג את הצעת ועדת רכב, לכלול בחיוב השימוש ברכב הקיבוץ גם את מרכיב הזמן. הוחלט – לאשר ולהעביר לשיחה ולקלפי.

3. ש ו נ ו ת :
ימי היערכות במערכת החינוך. הנהלת החינוך דנה בבקשת הנהלת הקהילה בישיבה קודמת, לשקול הפרדה בין הגיל הרך והמרכזים, ומבקשת לאשר ימי היערכות זהים בשני התחומים. הוחלט לאשר את הבקשה.

הפרטת החוגים. הצעת הנהלת החינוך להפרטת החוגים אושרה. העלות הכללית של החוגים – לפי העלות בשנה האחרונה. העלות, בהבדלי מחיר בין צעירים ובוגרים, תתווסף לתקציב ההורים לפי הפירוט המצורף בהצעה. ההפרטה תובא לאישור הקלפי.
רשם : עמית.




פולה קרסוצקי-ארסטר
נולדה 15.3.1915
נפטרה 14.8.09


פולה קרסוצקי – ארסטר

אמא נולדה בשנת 1915 בשלהי מלחמת העולם הראשונה. הצעירה בין שמונת ילדי משפחת קרסוצקי.
משפחתה היתה משפחה אמידה, בעלת מפעל לייצור תחרה (תחרה שהגיעה עד ארמון הצאר ברוסיה ועל כך קבלה המשפחה תעודות הוקרה). מאחר ומשפחתה הביאה ראשונה חשמל לקאליש, הרשו לכל אחיה ללמוד בגימנסיה הפולנית של קאליש.

עם התגברות האנטישמיות, הוחלט כי האחות הקטנה (אמי) תלמד בגימנסיה העברית של קאליש. מחנך הכיתה היה אשר בקלר, בעברו מזכירו של ח.נ. ביאליק, כך שאמי הייתה בקיאה היטב ביצירותיו של ביאליק. אחיה היו בין מקימי תנועת השומר הצעיר בקאליש. אביה הקצה מקום במבנה המפעל לקן השומר הצעיר (מבנה שקיים עד היום) רוב זמנה אחר הלימודים בילתה אמא בקן השוה"צ. בתקופה ההיא זו הייתה תנועת נוער תוססת,עם הרבה חניכים עם אורינטציה להגשמה בארץ ולאידיאולוגיות סוציאליסטיות קומוניסטיות, אשר נתנו מענה מול גלי האנטישמיות וחיי הדלות של יהדות פולין.

בהיותה ב"הכשרה" (יציאה לחווה חקלאית להתנסות באורח חיים שיתופי ובעבודה בחקלאות), הגיעה לביקור אחותה גניה, שזה עתה חזרה מארץ ישראל ושכנעה אותה כי אין לעלות לארץ בלי מקצוע, אחרת אין ממה להתקיים בשל תנאי המחיה הקשים בארץ. אמי עזבה את "הגדוד" ויצאה ללימודי גננת ילדים בוארשה.
את ההתמחות עשתה בבית היתומים בניהולו של יאנוש קורצ'אק.

הגרמנים פולשים לפולין והחלו לרכז את היהודים בגטאות. אמי ואבי חוזרים ללודג' (עיר הולדתו של אבי), מסתובבים בחוץ רק עם טלאי צהוב על הבגד. למעשה רק אמי בחוץ, מפחד ה"אקציות" שתפסו בעיקר גברים בתקופה ההיא ונלקחו לעבודה במחנות הריכוז.

הסכם ריבנטרופ-מולוטוב פותח חלון הזדמנויות לברוח לרוסיה, וכך מגיעים אמי ואבי לקולחוז בגבול סיביר. אבא נלקח מיד לצבא האדום, ואמא עם תעודות ההוראה לגני ילדים מתמנה לגננת של ילדי הקולחוז.
כשנולדתי, כך מספרת אמא, כל נשות הכפר באו לראות ילד "עברי". גרנו אצל כפריה בבקתת עץ עם חדר אחד.
בתור אשתו של חייל, קבלה אמי תלושי מזון. אך כדי לקבל קמח היה צריך לעמוד שעות ארוכות בשלג ובקור לחלוקה. אמא החליפה את הקמח בשוק לביצים וחלב וכל זאת כדי לשרוד. תקופה זו זכורה לאמא כתקופה של רעב תמידי ומחלות קשות שפקדו אותה ובעיקר אותי.

המלחמה מסתיימת ואבא חוזר אחר פציעה ומתחילה החזרה לפולין. בהגיעם לקאליש מתברר כי הפולנים תפשו את בתי היהודים והאוכלוסיה המקומית מגרשת את היהודים. מתחילה נדידה של שלוש שנים ברחבי אירופה כשהמטרה עליה לארץ ישראל. שנה שלמה שהינו במחנה בגרמניה שם רוכזו פליטים יהודים. בכל מקום אבא ואמא מארגנים פעילות של השומר הצעיר או פועלי ציון שמאל, וכך נרקמים גם הקשרים עם הפעילים מהארץ.
מגרמניה למרסיי בצרפת, ובדצמבר 1948 עליה לארץ ישראל.

כאן משכנים אותנו במעברת רעננה בתוך אוהל עם משפחה נוספת. החורף הקשה בשנה הזו גורם להצפות ולהפלת האוהל. אנחנו מפונים למבנה נטוש ביהודיה, אבא מתחיל לעבוד במפעל אריגה ואמא מגדלת עז וירקות בחצר.
בפעילות הפוליטית אבא פוגש את שלמה עתיר ממענית וכך נודע לאמא כי חלק מחבריה מהשומר הצעיר נמצאים במענית. כעבור שנה נפטר אבא ממחלה, חבריה ממענית מפצירים בה לבוא למענית. אמא עובדת בגלעם, במטבח, בבתי ילדים וכל עבודה שהסדרן דורש.

ב- 1954 ברור כי את לימודי התיכון אני עושה במוסד בעין שמר, ומבחינתה זה אומר לראות אותי פעם בשבוע ואולי פעם בחודש, היא מחליטה לעבור לעין שמר. כאן נמצאים גם קרובי משפחתה, שרה זיפה (ויינשטיין) ורות אלון. כאן גם קאז'יק אשר היה ראש גדוד שלה בקאליש.
אמא עובדת בבתי הילדים, במטבח, במרפאה. נמנית בצוות המקים את "נרדי" בית מלאכה למוצרי עור. מספר שנים הייתה המשווקת; התרוצצה בטרמפים ובאוטובוסים למכור מחנות לחנות בתל אביב, חיפה וירושלים.
היא עבדה בנרדי עד סגירתו.

אמא הייתה עם כוחות נפשיים בלתי רגילים וידעה לשרוד בכל מצב. שמרה בקנאות על נכסי התרבות שרכשה בלימודיה ובתנועה, כל עוד עמדו לה כוחותיה המשיכה ללמוד והרבתה לקרוא. כך כשנכנסה לעבוד בנרדי החליטה ללמוד אנגלית, ואני אומר לה: את יודעת פולנית, לטינית, גרמנית, רוסית, אידיש ועברית – מה את צריכה את האנגלית? "היום בארץ צריך אנגלית, אז אני לומדת אנגלית" השיבה לי.
העבודה מצריכה לצאת לקורס של המכון לפריון העבודה והייצור. זה קורס לצעירים אני אומר לה, "אז אני אהיה האמא של כולם" השיבה.

בכל מקום בו שהינו אמא מיד הציבה ספרי פרוזה, שירה ואלבומי אמנות. היא גם כתבה למגירה, אך מאחר וכתבה בפולנית סירבה לתרגם ולפרסם.

השמחה הגדולה ביותר לה הייתה הולדת הנכדים, לא פעם אמרה לי, כי הכל היה שווה להגיע לרגעים אלו. הפנים זרחו, האושר קרן מהעיניים כשהנכדים מגיעים לבקר.

ב- 95 שנותיך עברת מאורעות וחוויות שאך מעטים מצליחים לעברם בשלום, ואת עשית זאת רוב שנותיך לבד, ואם זאת הענקת תחושת ביטחון כי תמיד את נמצאת כשצריך אותך.

נוחי בשלום אמא אהובה ויקרה.

א ו ר י

פ ו ל ה ש ל נ ו ,

ביום שני שלפני שבוע, הבטחנו לעצמנו ולך כמו תמיד, כי נבוא שוב ונתראה, ולא ידענו כי נבוא כבר היום כדי להיפרד ממך לתמיד.

אמא שלי, גניה, אחותך הגדולה ממך בעשר שנים, תמיד אמרה לי בצער שאת פולה, האחות הצעירה ביותר, לא זכית לילדות טובה מספיק כפי שזכו לה שבעת אחייך ואחיותיך: 4 אחים ו- 3 אחיות שלך.
משפחת קרסוצקי האריסטוקראטית מהעיר קאליש בפולין, שנולדת לתוכה הייתה בעלת מעמד כלכלי טוב. אבא היה בעל בית מלאכה לתחרה שתוצרתה נשלחה גם לאצולה הרוסית וגם לגרמניה. עם השינויים ביחסים שבין רוסיה לגרמניה, עקב המתיחויות הפוליטיות ביניהן באותה העת, התערער המצב הכלכלי של המשפחה עד שקרס לחלוטין. אבא שלך לא עמד במשבר ולפתע בעודך ילדה קטנה, התמוטט באמצע הרחוב ומת מהתקף לב. וכך, כילדה קטנה, עברת את ראשית חייך במצב כלכלי ומשפחתי לא פשוט.

למרות זאת, כל אימת שהיינו מזכירים את ילדותך ונעוריך, עליהם שוחחנו איתך בכל הפעמים שנפגשנו איתך – בתחילה בביתך באירוח מלא שלך, ואחר כך במסעדה או בבית קפה קטן, ומאוחר יותר כשהבאנו את הקפה אליך ואת ישובה בכסא גלגלים, תמיד זו היתה שיחה של היזכרות בימים הטובים, בנופים הקסומים של ילדותך, בפארק קאליש, בשחיה או חתירה בסירה או בהחלקה בחורף בנהר הקפוא פרוסנה שבעירך קאליש. שוחחנו גם על פעילותו של קן השוה"צ שאחיך הבכור המשורר לוציאן (לוטק) היה מראשיו בקאליש, בעידוד מלא של ההורים. בקן הזה היו פעילים האחים והאחיות ואף את היית בו מדריכה. תמיד זו היתה היזכרות בימים הטובים המאושרים של ילדותך ונעוריך.

לראשונה נפגשנו בלודג' עם חזרתכם מרוסיה לפרק זמן קצר לפולין אחרי תום מלחמת העולם השניה, ואת עם נטק אישך ואורי הקטן ממני בחמש שנים, ובלי סריוז'ה שידענו כי נולד ולא ידענו כי נפטר. בשמחה גדולה נפגשנו שרידים של משפחה גדולה שלא ידענו במשך כל תקופת המלחמה איזה שבר עבר עליה. מכל הדודים והדודות שהבטיחו לי שאראה אותם בשובנו מרוסיה, איש לא חיכה לנו בשובנו לפולניה ב- 1946. השמחה היתה גדולה שיש בכל זאת משפחה.

את הגעת לארץ לפנינו – התקיים בינינו קשר מכתבים רופף בגלל התנאים הלא פשוטים ביחסים בין הארץ לפולין, אבל הבנו שאתם מסתדרים יפה, שאמנם קשה ולא פשוט אבל יש תקווה לעתיד. הכל היה נראה אופטימי עד לאותו מכתב בו נתבשרנו כי נטק אבא של אורי נפטר מנשיכת חתול ועדין נשקפת סכנה לחייך שלך, ושאם יקרה לך משהו, השבעת את אמא שנטפל באורי. וכך בהיותך בת שלושים פלוס נותרת לבדך עם בנך הקטן.

לאור חינוכך ב"שומר הצעיר" חשבת כי הדרך הנכונה להמשיך היא להתחבר אל חבריך שעלו לארץ והתיישבו בקיבוץ. זה כמובן היה הדבר הטוב ביותר גם לגבי המשך גדילתו של אורי. וכך הפכת להיות קיבוצניקית. עבדת קשה בכל מיני עבודות, בלא להתמרמר על גורלך שלא שפר, בחריצות ומסירות והתמדה וברצון גדול להביא תועלת.


בינינו שררה אהבה מיוחדת. אולי בגלל היותי הנכדה הראשונה במשפחה ואת החזקת אותי על הידיים הרבה לפי עדותך. תיארת לפנינו את השמחה בקבלת הפנים שנערכה לי עם הולדתי, אלא שכל זה הושבת עם פרוץ המלחמה והאחרית הרי ידועה. אהבה זו התקיימה כל הזמן גם עם ילדי ונכדי שהרגישו את ערכה של הדודה שלנו במשפחתנו. ימים טובים עברנו ביחד שהלכו והתמעטו לאור המצב המתדרדר שלך. בהרכב משפחתי מלא נפגשנו במסיבת החתונה של אורן, וזו הייתה בעצם הפגישה האחרונה בהרכב מלא, כי רציתי שיזכרו אותך במיטבך.

ביום שני האחרון, שהתבררה כפגישתנו האחרונה, כמו בכל הפגישות, הרגשנו קרבה גדולה, ואהבה וגם כאשר התקשית לדבר הצלחת למנות את שמות בני משפחתך וגם זכיתי כי תבטאי את שמי. למרות הימים הקשים וההידרדרות המתמדת במצבך הפיזי והמנטאלי, אנו מודים לך על שנשארת אתנו עד היום.

אני מודה לצוות המסור שטיפל בך בכל הימים הקשים שעברו עליך ותמיד קיבל אותנו במאור פנים.

אני נפרדת ממך באהבה גדולה
בשמי, בשם אברהם,
בשם ילדי: תמר, יעל, יואב, עמוס ומשפחותיהם.

באשר תהיי, תהיה מנוחתך שלמה.

א י ל נ ה ש ו ר







ה ס פ ד ע ל פ ו ל ה

את פולה הכרתי לראשונה כשעבדנו יחד בבית המלאכה למוצרי עור "נרדי".
הקיבוץ החליט להקים מפעל וותיקים שיהיה להם היכן לעבוד.
פולה הייתה המשווקת. כמה פעמים בשבוע היתה ממלאת מזוודה במוצרים: חגורות גברים ורצועות לשעונים ונוסעת לתל אביב לחיפה ולחדרה. הקליינט הגדול שלנו היה המשביר המרכזי.
פולה היתה נוסעת באוטובוס עם מזוודה מלאה בחורף ובקיץ בתחושת שליחות. היום כשאני חושבת על כך היה בהחלט נועז מצידה לקחת על עצמה תפקיד זה. אף בחורה לפניה לא עשתה את זה.
תשע שנים עבדנו בנרדי ביחד.

פעם שניה נפגשנו במגנטים.

פולה בחריצות האופיינית לה מכינה את משחקי המגנט תוך כדי דיבורים עם מיטק על ספר,
הצגה, תוכנית ברדיו וכו'. עד שחלתה ועברה ניתוח.

כשבאתי לבקרה אמרה לי שהיא לא חוזרת לעבודה. די מספיק. וחוץ מזה יש לה הרבה דברים לעשות. כלומר הרבה ספרים שהיא צריכה להספיק לקרוא. ספרים היו אהבתה הגדולה.

פעם שלישית כשנפגשנו היה כאשר פולה כבר לא יכלה להישאר בביתה לבד והייתה צריכה השגחה. בתחילה היא הגיע לדירונית ואחר כך כאשר מצבה הדרדר עברה לבית דורות.


פולה הייתה האשה אינטליגנטית ותענוג היה לדבר אתה, היה לה ידע נרחב בנושאים שונים. היא הרבתה לספר על ביתה בקאליש ועל משפחתה, אבל בעיקר הייתה פולה גאה במשפחה שהקימה כאן. באורי שלה בתמר ובנכדים.
כמעט עד הסוף פולה זכרה אותי וקראה לי בשמי.
בשבועיים האחרונים היא איבדה את החיוך שלה ולא הגיבה לבוקר טוב שלי.


ניחומים לאורי, תמר והילדים, שטיפלו במסירות בפולה במשך השנים. ולאחיינית אילנה ובן זוגה, שהיו מקפידים לבוא לבית דורות מירושלים כל שבוע ולא משנה מזג האוויר, יושבים עם פולה ושמחים על כל חיוך ומילה שהצליחו להוציא מפיה.

תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

נ י ל י א ר ב ל





ס ב ת א ,

עולה בראשי תמונה – אני ילדה קטנה מטיילת עם קבוצת הילדים ברחבי הקיבוץ, לפתע אני מבחינה במרחק בדמות מוכרת ואהובה רוכנת קדימה, מתכופפת, פורשת ידיים לצדדים, והנה אני רצה אליה אל סבתא, שאוספת אותי אל חיקה בחיבוק חם.
היה זה טקס קבוע שלנו, כשנפגשנו על המדרכה, רגע של אושר וחדווה של מפגש.
זו סבתא בשבילי.
וגם – מקלט להתארח בו כשאני רבה עם אורן בבית, או מבקשת שקט מבית הילדים הרועש. בית נעים ושקט להתרווח בו. שם תמיד את מתעניינת בי ובמעשיי, תמיד מבקשת להעניק לי דבר מה.

כשגדלתי הבנתי יותר ויותר עם מה את מתמודדת. סיפור חייך ריתק אותי. ככל שהתבגרתי גברו בי ההשתאות, וגם האימה.
איזה מסע של תלאות עברת מאז נעורייך בפולין האנטישמית, דרך הכיבוש הנאצי, חיי הפליטות על גבול סיביר, אבדן תינוקך, העליה לארץ ואובדנו הטרגי של סבי – בעלך.
הצטיירת בעיני כלביאה הנאבקת למען בנה וביתה.

היסטוריית חייך הותירה חותם בנפשך ותמיד היית מלאת דאגות כלפינו, חרדה לשלומנו. נשאת עמך חששות והיית חשדנית כלפי סביבתך. גילית, לכן, קושי לחוש שייכת באופןמלא לחברה הקיבוצית. אך החשש והחשדנות כלפי הזולת נעלמו על מפתן ביתך, עת היית איתנו, והתמסרת אלינו באהבה.
מלאנו את עולמך אך לא את כולו. אהבתי לקלוט בכל פעם עד כמה רחבת אופקים את. תמיד סקרנית, תמיד מבקשת ללמוד ולהשכיל.
כך אני מעדיפה לזכור אותך.

התקשיתי לעמוד לצידך כשהלכת ודעכת, וצלילים החלו להשתלט ולתפוס את מקומם של בהירות המחשבה ושל הזיכרונות הרבים. נפרדתי ממך אט אט, עוסקת בחיי ומתקשה לבלות איתך, כי השתנית כל כך.

הייתי רוצה להאמין כי עתה, לאחר שנפרדת מן העולם הזה, את מקיצה בעולם אחר, בו את שוב צעירה ונאה. צלילות מחשבתך שבה אליך וזיכרונותיך שנמוגו שוב מהדהדים בראשך, והנה את פורשת ידיים -


הפעם שלא על מנת לקלוט אותי אל חיקך
אלא בכדי לחבק את אישך שעזבך לפני שנים
ואת תינוקך הפעוט שנפטר בינקותו.
וליבך מתרחב
וכל פחדיך נעלמו כלא היו.

כך הייתי רוצה להאמין
כך אחשוב עליך מעתה.

אוהבת,
א ו ר י ת
















ש ב ת ש ל ו ם


כד באב תשס"ט 14.8.2009



עלון 33 (3755) כד באב תשס"ט 14.8.2009




ש נ י א ל ו נ י ם
נתן יונתן פעם על גדות הוואדישני אלונים בסלעשני אלונים ידעתישם במורד הוואדי. את האחד הרעםפעם הכה צמרתגזע אחיו קרועבאו בו אש ורוח.קיץ שילח שינים מי הגשמים הולכים הםעוד הם עומדים השניים,שני אלונים אחים הם.תם הסיפור איננו.מי כאלון יתננו.
שני אלונים ידעתי
שם במורד הואדי.שני אלונים ידעתי מילים: נתן יונתןשם במורד הוואדי















היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה את אהוביך
בגלל זה אל תחכה יותר, עשה היום, כי אם המחר לעולם
לא יגיע, בוודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך,
לחיבוק, לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים בקשה אחרונה.

שמור את אהוביך קרוב, תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק
להם, תאהב ותתייחס טוב אליהם, תקדיש זמן לאמור להם,
"אני מצטער", "תסלח לי", "בבקשה", "תודה",
וכל אותן מלות אהבה שאתה מכיר.

גבריאל גרסיה מרקס












ש א ל ו ת


בעניין התקציב האישי

1. האם התקציב הוא סודי (כמו חשבון בבנק)?

2. למי יש הרשאה לראות את פרטי התקציב.

3. על סמך אילו תקנות, ניתנת הרשאה זו.

ה צ ע ו ת י :

1. יתרות התקציב של החבר הן סודיות וחסויות.
2. מנהל הקהילה יקבל דו"ח רק עבור חברים שיש להם יתרה שלילית החל מסכום מסוים.
למשל 5,000.
3. אין דו"ח עבור יתרות חיוביות.

יש לזכור, מנהל הקהילה בתפקיד זמני. חשוב שתהיה סודיות תקציבית כמו שיש סודיות רפואית.

( - )

ת ש ו ב ת
איציק פופר, צביה ויסברג, עמית דגן, רקפת זהר:
תודה לשואל, ולאור חשיבות הנושא בדקנו אותו מכמה כיוונים. להלן תשובה משולבת של החתומים.
1.
הנתונים הכלולים במערכת התקציב האישי הינם כמובן סודיים. עם זאת, זה לא חשבון בנק, כי המערכת הבנקאית כפופה מכוח חוק למעטפת פיקוח מקיפה, מעצם העובדה שהיא משרתת את הציבור הרחב ללא הגבלה, בעוד מערכת התקציב האישי משרתת אך ורק את חברי הקיבוץ וסגורה למשתמשים אחרים. הדמיון קיים בהקשר זה, שגם בבנק, חשבונות הלקוחות ידועים וזמינים למי שמנהל את כספיהם.
2.
חשבונות התקציב בעין שמר חסומים בפני כלל משתמשי מערכת המידע באמצעות מנגנון שמאפשר גישה חופשית רק לבעלי הרשאה. בעלי ההרשאה בהנהלת החשבונות הם, צביה, איציק וגיל. מידע מרוכז על התקציבים מועבר באופן סדיר מהנהלת החשבונות למנהל הקהילה, ובמקרים ספציפיים, גם למזכירה.
3.
ההרשאה ניתנת על סמך תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) ותקנון האגודה השיתופית עין שמר, המעניקה לממלאי תפקידים ("אורגנים") סמכויות שונות, בין היתר הסמכות לטפל בתקציב הקהילה, וכפועל יוצא מכך, לטפל בתקציבי החברים ולנהל אותם. כמובן שלשם כך יש צורך לראות את התקציבים ולהכירם. חוק נוסף שמחייב אותנו הוא חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, על פיו אין לעשות שימוש במידע על ענייניו הפרטיים של אדם, או למסור עליהם לאחר, שלא למטרה לשמם נמסרו. במקרה של קיבוץ, המטרה היא ניהול תקציבי שוטף של הקיבוץ וחבריו. לדוגמה, יש לנו החלטה שלא יוצאים ללמוד עם חוב בתקציב. על מנת לממש החלטה זו, יש לבדוק את תקציבי המבקשים לצאת ללימודים.
דוגמה אחרת שמתייחסת להצעתו הראשונה של השואל – יש לנו החלטה שבנים בעצמאות כלכלית לא יכולים להיות בחוב. כיצד נפעיל את ההחלטה אם לא נדע מה מצבם בתקציב?
או דוגמה נוספת, בהתייחס להצעתו השלישית של הכותב - חבר שמבקש עזרה כספית מהקיבוץ – האם לא הגיוני לבדוק אם יש לו יתרות גבוהות בתקציב ואולי הוא יכול להסתדר גם ללא עזרה של כספי ציבור?
ולגבי הערתו האחרונה של הכותב – כל ממלא תפקיד הוא זמני, בין אם הוא חיצוני או חבר קיבוץ, בין אם הוא מנהל קהילה או מנהל חשבונות. חובתם של ממלאי תפקידים בכלל ואנשי הנהלת חשבונות בפרט להקפיד על סודיות וצנעת הפרט. האם זכותם לצפות בתמורה לאמון בסיסי מחברי הקיבוץ?


ש א י ל ת א

למרפאת השיניים
חברים בעצמאות כלכלית ביקשו לעשות טיפול במרפאת השיניים. הסתבר, שמחיר טיפול זהה אצלנו גבוה בהרבה מטיפול בקופ"ח.
האם לא מן הראוי שחברים אלה יקבלו כאן לפחות מחיר זהה?

ע י ד ו

משיבה חגית בורלס:
במקרה שמתאר עידו, המחיר שהצענו היה זהה או קצת יותר גבוה מזה של קופ"ח, אין כאן רווח אלא כיסוי עלויות, באותו אופן שאנו מתמחרים את הטיפול בחברי קיבוץ. צעירים בעצמאות כלכלית יכולים לבחור אם להיעזר בשירותי המרפאה שלנו או לפנות לקופת חולים בה הם חברים.
סיכום הצבעה לסעיפי שיחת קיבוץ שנערכה ביום 3.8.09
תאריכי הקלפי: 7.8.09, 9.8.

ערן אפל לחברות - עבר

ריכוז ועדת תכנון – זיו חדוותי – לא עבר

ניהול בית דורות, קדנציה נוספת – נילי
ארבל – עבר

ניהול ענף המזון, קדנציה נוספת – מרתה מור – עברה

משך הדיונים על תהליך השינויים – 127 בעד, 72 נגד – עבר.

לאור הערות ובקשות חברים, לא יפורסמו מעתה מספרי המצביעים בנושאים פרסונליים. המעוניינים בפרטים יכולים לקבלם אצל המזכירה.





עם סיום עבודתי
ב"עבודות חוץ"


לפני מספר חודשים יצאתי בשעה טובה לגמלאות. בתהליך העברת צבירת זכויות פנסיוניות ממקום עבודתי בת.ל.מ לחשבון של הקיבוץ, הגעתי יום אחד בשעות אחר הצהריים לבנק הפועלים, הייתה תנועה ערה בבנק. מכונת המספרים הוציאה לי את המספר 227 (!) באגף הבנקאות האישית. התור התנהל בעצלתיים, אשה שנכנסה קצת אחרי התיישבה לידי קצרת רוח ולחוצה, "זה לא הבנקאות השכונתית של 50 משפחות שהייתה פעם אמרה, עכשיו הכל במסות גדולות, הכל ממוחשב, אך עדיין ממתינים..."
המשיכה ושיתפה אותי בהמתנות נוספות והתרוצצויות שלה בין עורכי דין, בתי משפט, בנקים והוצאה לפועל, כדי לקבל כספים המגיעים לה.
רחמי נכמרו עליה והצעתי לה את תורי, "נתחלף בתורינו" אמרתי, וחכינו, משהתור המשיך להזדחל באיטיות הוצאתי את ספרון תהילים (אמצעי בדוק שהוכיח את יעילותו במצבים דומים בעבר, בהזזת התנועה בפקקי תנועה, בהתעכבויות של רכבות וכו'... אמצעי יעיל מאוד לאדם המאמין. חשוב לציין שיעילותו גבוהה ככל שאמונתך מוחלטת וככל שהתנהלותך מותאמת לנדרש מיהודי על פי התורה וככל שהפניה לסיעתא דשמיא נעשית באהבה תודה ושמחה). פתחתי אותו איפה שנפתח וקראתי כמה פסוקים והוא לא אכזב, המספרים נעו בקצב מזורז יותר ותוך זמן קצר הגיע תורי.

בקשתי מהפקיד שיחליף את התורים שלי ושל שכנתי, אך הוא אמר שאינו יכול, כי פרטי האישיים כבר רשומים ליד מספרי ובכך נסתם הגולל על האפשרות לעשות מחווה אנושית קטנה.

הפקיד היה אדיב ונעים ונתן לי שרות טוב. בינו לביני על הדלפק נח דף צבעוני המפרט את סכומי העמלות הממוצעים למשפחה בחודש בבנקים השונים. עיינתי בו, הסכום של בנק הפועלים היה הזול ביותר ועמד על כ- 13 ₪ לחודש למשפחה בממוצע. הסכום בבנק הבינלאומי היה היקר ביותר כ- 27 ₪ לחודש למשפחה בממוצע - אז לפחות יצאתי בזול.

כשיצאתי מהבנק כעבור שעה וחצי מרגע כניסתי הודיתי שלוש פעמים, בנוסף לתודה לפקיד הבנק: הודיתי לבורא עולם על השגחתו ועזרתו בזירוז התור,
הודיתי להורי שילדו אותי בקיבוץ והודתי לכל בעלי התפקידים בקיבוץ, הגזבר, אנשי הנהלת חשבונות וכל האחרים שמסירים מעלינו את הצורך בהתרוצצויות תכופות בין מוסדות ציבוריים שונים ועושים את המלאכה עבורנו.

האירוע הקטן הזה חידד מאוד את רגשי תודתי לכל האנשים הטובים שהיו שם בשבילי בשנים שעבדתי בעבודות חוץ
(מ- 1973 – 2008) אז החלטתי להודות לכם כאן מעל דפי העלון,

חברים יקרים ואהובים, תודה גדולה גדולה לכולכם, לכל מי שסייע לי בשרותיו הטובים, לאנשי ונשות הנה"ח, לסדרני/ות הרכב, לחברים שנתנו לי טרמפים, למורים/ות והורים שסמכו עלי והפנו אלי את ילדיהם ותלמידיהם, לעובדות המחסן שקיבלו אותי בימים של פחות עבודה בחוץ ולכל מי שתמיכתו הייתה פחות ישירה, אך לא פחות חשובה, כי אפשרה לי להתרכז בעבודה בראש שקט כשאני יודעת שיש מי שיכין אוכל , יכבס את כביסתי, יטפל וילמד את ילדי וכן הלאה וכן הלאה, ובקיצור לכל אנשי ונשות הקהילה הנפלאה שלנו, תודה מקרב לב.
זו הזדמנות גם לבקש סליחה אם גרמתי עגמת נפש למי מכם, חשוב לי שתדעו שאני מעריכה מאוד את עשייתכם ותמיד שמורה לכם פינה חמה בלבי, תבורכו, מכל הלב.

אני כותבת דברים אלו בט"ו באב, חג האהבה, בלב אוהב מקווה ומייחלת שתלבלב האהבה בינינו ונעלה אותה לראש סולם העדיפויות כי אין כמו האהבה לשפר את איכות החיים, הבריאות וההרגשה הטובה.

אסיים בתקווה שנדע על אף המחלוקות, ובכל אורח חיים בו נבחר, להמשיך להיות שם אחד בשביל השני ברוח טובה ונפש חפצה.

מ י ר י א ד ל י ס ט

אורחת
בחדר האוכל ובכלבו השבוע, רבים נפגשו בידידות עם אשה לא צעירה, בעלת שיער כתום, חייכנית.

ס ו ז י ס י ט ב ו ן

סוזי הייתה באולפן בשנת 72 (יחד עם ריצ'י) בזמנים שחנוך וילן היה מנהל האולפן ונחמה אלפרוביץ המטפלת.
היא כל כך נהנתה באולפן ומחיי הקיבוץ עד שהחליטה להישאר. בתחילה עבדה במכבסה יחד עם אשרית וענת מילשטיין; הן עשו שמח, למדו ביחד אנגלית אפו עוגות בישלו קוסקוס ופחדו לקלקל את הכביסה, במיוחד את חולצות השבת הלבנות של הבחורים. אחר כך רצתה לעבוד עם ילדים וסידרו אותה לעבוד עם ציפי גנדלמן (אצלה הייתה מאומצת) בחמישיה של: גופנה, כתמה, מושיקו, רווה והילה. אחרי שנה וחצי הציעו לה להיות אורחת בקיבוץ על מנת להתקבל לחברות. כששמעה המשפחה שלה על הרעיון, נבהלה מאוד ושלחה את הדודה עם כרטיס טיסה שתחזור מיד. סוזי לא עמדה על שלה, ויתרה וחזרה לצרפת.
במשך השנים באה לביקורים ושמרה על קשרים.

הרבה שנים הייתה עובדת סוציאלית ומנהלת בית ספר לעבודה סוציאלית. היום היא מלמדת באוניברסיטה, והיא בעלת דוקטורט באמנות, ויש לה עוד שלושה תאריM.A - חוץ מזה היא מציירת ומציגה בתערוכות.

איך נראה לך הקיבוץ?
מחברים בארץ שמחוץ לקיבוץ שמעתי שהקיבוץ מתפרק, ואני באה לפה ומופתעת לטובה שהקיבוץ נשאר כל כך יפה והיחסים טובים בין האנשים. אני מקווה שהקיבוץ ימצא דרך שבו יוכל להתקיים בעולם שבו הכסף הוא הדבר היחיד שחשוב.

ומה בצרפת?
המשפחה שלנו הגיעה לצרפת מתוניס, בגלל הפחד מהערבים, שבמלחמת ששת הימים שרפו חניות יהודים, ורבים עזבו כדי להבטיח את עתיד הצעירים.
אבל כמה עצוב, שזה בדיוק מה שהיהודים מרגישים עכשיו בצרפת.
בני המעמד הבינוני, כמוני, שחיים בסמוך לערבים מרגישים אי נוחות וחוסר בטחון, הטלוויזיה והעיתונות כולה נגד ישראל.
זה גורם לכך שמי שיש לו כסף עובר לשכונות אחרות ורבים הצעירים שחוזרים לדת ולומדים עברית, ומתלבטים באשר לעתידם בצרפת.



תאריך שיחת הקיבוץ הקרובה זז ושונה ך 7.9.09

מזל טוב !
ליהודית ועוזי סגולי
להולדת הנכד יונה
בנם של קרן ורן
ברכות לכל המשפחה!



בדיקה שנתית
לדוד הקיטור
ביום ג' 18.8.09
יושבת דוד הקיטור לצורך טיפול וניקוי.
הבדיקה תתקיים ביום ד' 19.8
וחידוש הזרמת הקיטור צפוי (בלי נדר)

ביום ה' 20.8.
למי לא יהיה קיטור או מים חמים?
מכבסה, מטבח, שכונת שפירא.
איחולי הצלחה לכולנו.

י ו א ל ג ר ו ס ב ר ג




הכספונט עובד!
לאחר עבודה מאומצת של הטכנאים הם הצליחו לפתור את הבעיה.

תודה מקרב לב,
לגדי גלעד שהשקיע מאמצים לרוב בסבלנות
ובאורך רוח.

יגאל ק.
ב ח ו פ ש
עמית דגן יצא לחופשה. יהיה פה ביום רביעי, 19.8, ואחר כך יחזור ביום שני 24.8. בבעיות דחופות אפשר לפנות לרוני גלעד או לרקפת זהר.





ת ק ש ו ר ת

ק ו ו י ת ו ר כ ב י ת

ט ל פ ו ן ק ו ו י
כפי שידוע לכולם, הכנסת המרכזיה החדשה לא התממשה כצפוי, והיו, ועדיין ישנן בעיות רבות שאנו מנסים לפתור.

ב י נ ת י י ם כ ד א י ל ד ע ת –
שכאשר מרימים את השפופרת כדי להתקשר, ונשמע צליל קטוע ואחר כך צליל רציף - זהו סימן להודעה קולית.

ל ה ת א מ ן ע ל י ב ש
הרוצים להתנסות ברישום הזמנת רכב "על יבש" יכתבו את הכתובת 192.1.1.248
ותוכנת הזמנת הרכב תופיע. התוכנה תיכנס לשימוש בתחילת ספטמבר. הסבר כיצד להשתמש בה חולק לתאי הדואר.

זו הזדמנות נוספת להודות לגדי גלעד, על סבלנות, תושיה, והמון רצון טוב.
מ כ ו ל נ ו .
או כמו שאומרים:
המרכזיה על הפנים
והמרכזן – 10!





















כסאות מחסן החגים

פניה נרגשת לכל ציבור המשתמשים בכסאות.

נא לשים לב ולהפריד בין הכיסאות הצרים החדשים לכיסאות הצרים הישנים.

לחדשים עיצוב ומבנה קצת שונה והם מתפקעים ונשברים ב"מגדלים" מעורבים.
סימן ההיכר להפרדה הוא המילה "כתר" באנגלית אשר מוטבעת במשענת למעלה ומלפנים רק בכיסאות החדשים.

אנא הקפידו. כסף רב הושקע בכיסאות המצוינים האלו.

ת ו ד ה
י ו א ל






יום הילד בפתח!
ביום שבת 22.8.09
בבריכה
משעה 10:00 בבוקר
ועד 14:00

שימו לב לרשימות התורנים שיתפרסמו בתחילת השבוע
וכמובן: ע ו ג ו ת !

אנו מצפים בכליון עיניים לעוגות שיכינו
הורים בעיקר – וגם סבים!
נא להירשם למעלה בחדר האוכל.


חוגגים את הקיץ בקציר!
לאה שבת במופע חדש
אהבתי, אוהבת,אהבה
ביום שני ה- 17.8.09 בשעה 20:30
בחורשת הזיתים בקציר
כולם מוזמנים
הכניסה חופשית !!!


מחשבות בעניין תוכנית השינויים
כדי להעביר את תוכנית השינוי דרושה הסכמה של 75%.
בתקופה האחרונה היו מספר הצבעות בקלפי. מסתבר, שיש גרעין קשה של לפחות 35% מתנגדים.
לאור זאת, האם יש הגיון בדיונים הארוכים בנידון?
עידו ס.




ה צ ע ה ל ב ע ל י
ה ק ל נ ו ע י ו ת
לנעול אותן בזמן החניה. לאחרונה גנבים מתעניינים מאוד בקלנועיות, במיוחד בסביבתנו הקרובה.













שפעת החזירים – דף מידע .....

כפי שרובנו שמענו בכלי התקשורת , בחודשים האחרונים מתפשטת בעולם מגפה חדשה הידועה בכינוי "שפעת החזירים", Swine flu , או בשמה המדויק יותר שפעת-A H1/N1.

מחלת השפעת: מחלת השפעת נגרמת ע"י וירוס ה-Influenza ומתאפיינת בחום מעל º38.0 מלווה באחד או יותר מהסימנים הבאים: כאב ראש, חולשה, תשישות , כאבי שרירים , נזלת , שיעול ,כאב גרון , כאבי בטן וחוסר תיאבון.
וירוס השפעת ידוע ביכולתו לעבור שינויים גנטים רבים ולהופיע בכל שנה בזן מעט שונה. וכך בכל שנה , בעונת החורף, מגיע לארץ וירוס השפעת הגורם למגפת שפעת עונתית. עקב השינויים הגנטים, גוף האדם לא מתחסן בעצמו בפני המחלה לאחר שנחשף אליה, ולכן גם מי שחלה בשנה שעברה איננו פטור מהאפשרות לחלות מהוירוס המשתנה בשנה שלאחריה. ההדבקה בווירוס השפעת היא ע"י מגע עם חולה שפעת אחר, בעיקר דרך הפרשות דרכי הנשימה (שיעול, עיטוש, נזלת) אך גם העברה ע"י נגיעה בידיים ובחפצים שבאו במגע עם הפרשותיו של חולה.
בכל שנה לקראת הסתיו, מגיעים חיסוני השפעת ואנו, כמו שאר שירותי הבריאות בארץ, מציעים לכלום להתחסן. למרות זאת, בכל שנה , מאות אלפי אנשים בארץ חולים בשפעת העונתית (רובם, כאלה שלא חוסנו מסיבות שונות).
לרוב מחלת השפעת העונתית היא מחלת חום קלה שנמשכת מס' ימים וחולפת ללא כל טיפול מיוחד (למעט אקמול , שתייה מרובה ומנוחה) . עם זאת, בכל שנה מתים בארץ כמה מאות אנשים מסיבוכי השפעת העונתית - בעיקר קשישים וחולים במחלות כרוניות.

שפעת החזירים: ישנו זן מיוחד של וירוס השפעת שפוגע רק בחזירים הידוע בכינויו "שפעת חזירים". בעבר, מחלה זו פגעה לעיתים נדירות בלבד בבני אדם ובעיקר היו אלו חקלאים שגידלו חזירים או קצבים שבאו במגע הדוק עם דרכי הנשימה של חיות אלו... מחלה זו לא הייתה מדבקת בין אדם לאדם אלא רק מהחזיר לאדם. ולכן לא הייתה מגפת שפעת חזירים. בחורף האחרון, נוצר במקסיקו סוג וירוס שפעת חדש המורכב ממוטציה של וירוס שפעת החזירים ביחד עם מוטציה של וירוס שפעת אנושי. זן השפעת החדש הוא הוירוס הידוע בשמו "שפעת-A H1/N1" המתאפיין ביכולתו לעבור מאדם לאדם ולכן גורם למגפה העולמית המכונה "מגפת שפעת החזירים".
המאפיינים הקלינים של המחלה הנגרמת מהזן החדש דומים מאוד לשפעת רגילה – כלומר ברוב המוחלט של המקרים מחלת חום של מס' ימים יחד עם אחד הסימנים הנוספים שפורטו לעיל ( כאב ראש, חולשה, תשישות וכו).
במחלה זו, כמו בכל שפעת, רבים עוברים את המחלה כלל ללא חום ומבלי שבכלל היו מודעים לה.
במחלה זו, כמו בכל שפעת , הטיפול העיקרי הוא אקמול , שתייה מרובה ומנוחה.
אם זאת, במחלה זו , כמו בכל שפעת, ישנו אחוז קטן מאוד של חולים הנפגעים מסיבוכי שפעת ואחוז קטן עוד יותר, אפסי כמעט, הנפטרים מהמחלה.
בגלל העניין החדשותי והנטייה של כלי התקשורת לדרמטיזציה ורייטינג, אנו מקבלים מדי יום דיווחים על כל חולה שמתאשפז בטיפול נמרץ או חלילה נפטר.... כך אנו מקבלים את הרושם כי מחלה זו קשה במיוחד ואסון הומניטרי עומד בפתחנו.... אך המציאות שונה בתכלית! שפעת החזירים כמו כל השפעות, היא מחלה וירלית שברוב רובם של החולים חולפת מאליה לאחר מס' ימים. בקיבוץ חלו כבר לא מעט חברים בשפעת החזירים וכאמור כולם החלימו לאחר מס' ימי מחלה וללא כל טיפול מיוחד

סיבוכים בשפעת החזירים: כאמור, סיבוכים משמעותיים בשפעת החזירים הינם נדירים, אך ידועים מס' גורמי סיכון לסיבוכים אלו: חולים עם מחלת ריאות כרונית (כולל חולי אסטמה המקבלים טיפול מונע קבוע במשאף סטרואידים), חולים עם מחלת לב קשה או לא מאוזנת, חולי אי ספיקת כליות או שחמת הכבד, חולי סרטן ומדוכאי חיסון, חולי אפילפסיה ומחלות נוירולוגיות כרונית, אנשים עם השמנת יתר ניכרת (BMI >45), חולים במחלות כרוניות משמעותיות כולל סוכרת (אך למעט חולי יתר לחץ דם או כולסטרול בלבד) וכמו כן נשים בהריון החל משבוע 12.
מטופלים עם חשד למחלת שפעת החזירים הסובלים מאחד מגורמי סיכון אלו – מקבלים מייד טיפול מונע בתרופה בשם טמיפלו, Tamiflu . תרופה זו, שהיא אנטיביוטיקה ייעודית לווירוס השפעת (כולל שפעת החזירים), מפחיתה את חומרת המחלה ומפחיתה מאוד את הסיכון של האנשים בקבוצת הסיכון לפתח את סיבוכי המחלה.
התרופה מותרת לנשים בהריון וילדים מקבלים אותה בצורת סירופ.
בקיבוץ, כל מי שחלה בשפעת החזירים וענה על הקריטריונים של גורמי הסיכון הנ"ל, קיבל את הטיפול בטמיפלו ללא כל בעיה. התרופה מסופקת בחינם על ידי קופ"ח לכן אין שום צורך לקנות באופן פרטי.

מניעת התפשטות המגיפה: מכיוון שווירוס שפעת החזירים מדבק מאוד ורוב האוכלוסייה טרם נחשף אליו או התחסן מפניו, ממליץ משרד הבריאות להקפיד כי החולים בשפעת החזירים יישארו בבידוד בביתם ויימנעו ככל הניתן לבוא במגע עם אוכלוסייה הבריאה. כלומר על החולים להישאר בביתם ולא ללכת לעבודה או למסגרות החינוך . כמו כן על החולים להימנע מלהסתובב במקומות הומי אדם (מרכולית, חדר אוכל וכד')
בתוך הבית יש לנסות להקפיד לצמצם מגעים בין החולים לבין הבריאים (במיוחד אם בבית יש אדם בריא עם גורמי הסיכון שפורט לעיל) , להקפיד על נטילת ידיים לאחר מגע עם החולה, וכן להקפיד על כיסוי הפה בעת שיעול. וירוס השפעת מדבק כל עוד יש חום גבוה ולכן יש להקפיד על ההמלצות הנ"ל עד 24 ש' לאחר חלוף החום ותסמיני השפעת. אין כל צורך שאנשים ללא שפעת אך שייכים לקבוצת הסיכון (כולל בהריון), יסתגרו בבתים או ימנעו מלבוא לקיבוץ!

מתי לבוא למרפאה: מכיוון שברוב רובם של המקרים, שפעת החזירים הינה מחלה קלה החולפת מאליה עם טיפול באקמול, שתייה מרובה ומנוחה, אין חובה לבוא בכל חשד לשפעת חזירים למרפאה! ודאי שאין חובה לנסוע למיון!!!
אם סה"כ מרגישים סביר והמחלה חולפת מאליה, ניתן בהחלט להישאר בבית ולהמתין עד "חלוף הסערה"...
בקשה לחופשת מחלה ניתן לשלוח באי-מייל או ב SMS בסיום המחלה.
עם זאת, כל אדם עם חום מעל º38.0 ושייך לאחד מקבוצות הסיכון הנ"ל – חייב לבוא למרפאה לבדיקה בהקדם על מנת לשקול קבלת הטיפול המונע בטמיפלו. כמו כן כל מי שמרגיש שמחלתו הולכת ומחמירה או מפתח סימנים של קוצר נשימה , התקף אסטמה, נשימות מהירות, ערפול הכרה, בלבול, סמני אי-שקט, כיחלון או חיוורון בולט, הקאות מרובות, או כל החמרה קלינית אחרת – חייב להיבדק בהקדם על מנת לשקול את המשך הטיפול ואף הפניה לאשפוז.
כמו תמיד, אם יש לכם ספק לגבי הצורך בטיפול מונע או לגבי חומרת המחלה, ניתן להתקשר אלי ולהתייעץ.

לסיום נקודה למחשבה , לחלות בשפעת זו תמיד חוויה מפוקפקת, ובוודאי בימים אלו כשהרופא מוסר כי ישנו חשד לשפעת חזירים.... הדיווחים בתקשורת מעוותים את המציאות ונותנים תחושה כאילו זו מחלה קשה במיוחד, למרות שהמציאות מראה כי זו מחלה חולפת מאליה ככל השפעות העונתיות. חלק מהמטופלים ובייחוד ילדים שחלו במחלה מגלים סמני חרדת יתר ופחדים עקב מחלתם. אנא היו ערים גם לסוגיה זו, שתפו את הילדים לגבי טיבה האמיתי של מחלתם ודווחו לנו בכל גילוי של מצוקה נפשית חריגה.














לסיכום:
· שפעת החזירים הינה מחלה וירלית שכיחה מאוד בימים אלו. רוב מוחלט של החולים מחלימים לאחר מס' ימים ואינו זקוק לכל טיפול למעט אקמול, שתייה מרובה ומנוחה. סיבוכים משפעת החזירים מאוד נדירים !
· סמני המחלה: חום מעל º38.0 מלווה באחד או יותר מהסימנים הבאים: כאב ראש, חולשה, תשישות , כאבי שרירים , נזלת סמיכה , שיעול ,כאב גרון , כאבי בטן וחוסר תיאבון.
· בכל חשד למחלת שפעת החזירים, יש להישאר בבידוד בבית עד 24 ש' לאחר חלוף החום ותסמיני השפעת.
· גורמי סיכון המחייבים טיפול מונע בטמיפלו: חולים עם מחלת ריאות כרונית (כולל חולי אסטמה המקבלים טיפול מונע קבוע במשאף סטרואידים), חולים עם מחלת לב קשה או לא מאוזנת, חולי אי ספיקת כליות או שחמת הכבד, חולי סרטן ומדוכאי חיסון, חולי אפילפסיה ומחלות נוירולוגיות כרוניות, אנשים עם השמנת יתר ניכרת (BMI >45), חולים במחלות כרוניות משמעותיות כולל סוכרת (אך למעט חולי יתר לחץ דם או כולסטרול בלבד) וכמו כן נשים בהריון החל משבוע 12.
· סימנים של מחלה חמורה המחייבים בדיקת רופא: קוצר נשימה , התקף אסטמה, נשימות מהירות, ערפול הכרה, בלבול, סמני אי-שקט, כיחלון או חיוורון בולט, הקאות מרובות, או כל החמרה קלינית אחרת – מחייב להיבדק בהקדם על מנת לשקול את המשך הטיפול ואף הפניה לאשפוז
המשך קיץ בריא - נגב






























דוד בן אברהם
נולד ב 18.9.1928
נפטר ב 9.8. 2009








מכתב פרידה מאבא

אבא יקר, יקר, יקר... אהוב, אהוב, אהוב.
עצוב לנו מאוד מאוד שהלכת מאתנו. היית בריא ומלא תוכניות...
אולי כל רגע תחזור? כמו שאמא חושבת כבר שלושה ימים,
קשה לתפוס את לכתך מאתנו לתמיד באופן כל כך פתאומי.
יש נחמה מסוימת שהספקת הרבה. שבאותו יום שהלכת מאיתנו היה לך יום טוב.
היית בשדות בבוקר, אחרי הצהרים היית עם אמא, הלכתם ביחד לים. נהניתם אחד מהשני...
ובערב הלב שלך פסק. נשארת שלם, קל תנועה ולא סבלת משום מחלה.

הלכת מאיתנו בדיוק שנכדך הבכור כאן בארץ בא לבקר אותנו ולהיות איתך.
נכדך הבכור שכל כך אהב אותך כמו כל הנכדים.
נהנה לבלות איתך ולשמוע את הסיפורים שלך ולהיות לצידך כשאתה נוסע בשדות, ולספוג עוד קצת ממך.

היית אבא נפלא. לא החסרת מאיתנו דבר.
כל אחד בתורו קיבל ממך את כל מה שהיה צריך ומעבר... הפלגת עם החלומות של כל ילד וילד.
היית אבא שצריך היה להגיד לו מספיק. תפסיק לתת. נתת ונתת ועזרת ללא גבולות.
היה צריך להגיד לך תעצור. אין צורך יותר.

היית סבא נפלא. הנכדים נשבו בקסמך.
בשביל הנכדים היית כמו גלגל ענק בלונה פארק. צבעוני, שמח, גבוה, מרתק וממכר...
מרגע שעלו עליך לסיבוב לא רצו יותר לרדת... היו מתקשים להיפרד ממך, וכשהיו שבים, היו רצים לזרועותיך.

היית בשבילם כמו אלון אציל בראש גבעה בודדה בקצה השדה..
שאפשר לרוץ אליו ולחבק את גזעו המחוספס והעתיק...
להתחבא בין חלליו, לטפס עליו גבוה גבוה ולהשקיף סביב,
לנשום את הריח המיוחד שלו, ולהידקר ולהידגדג מעליו...
אי אפשר היה לעמוד בתחרות אהבת נכדיך אליך.
כל נכד שגילה אותך עבר תקופת סבא.

אבא יקר, יקר, יקר... אהוב, אהוב אהוב,
אתה תחסר לנו מאוד. תחסר מאוד לנכדיך שאהבו אותך כל כך.
תחסר לנו הילדים – שהיית בשבילנו כמו סלע גדול ובוהק נטוע באדמת הקיבוץ...
המקור שלנו, הגאוה שלנו, הביטחון שלנו, היסוד שלנו.

והכי תחסר לאמא.
האישה שאהבת. ששבתה אותך בקסמה לפני 60 שנה. והייתה בשבילך הכל.
אישה, בית, משפחה וחום...
היא זיהתה את אהבתך חסרת הגבולות אליה, את הכנות והתמימות.
המסירות שלך אליה היתה ללא גבולות.
היית הרגליים שלה והידיים שלה. והקול שלה.
הייתה לה רק מתחרה אחת – המסירות שלך לקרקעות הקיבוץ.
ואתה לא ויתרת על אהבתך הראשונה – אדמות עין-שמר. אמא הבינה את זה מהר מאוד.
וכיבדה את זה. היא הבינה שזה טבוע בך, שזה שורף בעורקיך ושזו למעשה מהותך.
והייתה גאה בך.

היית אדם צנוע. מסתפק במועט. אהבת את האוכל הכי פשוט, הבגדים הכי פשוטים...
הדברים שהכי רגשו אותך היו הדברים הפשוטים של החיים.
גשם ברכה שיורד על האדמה הצמאה, משב רוח רענן ביום קיץ חם,
השדות, השבילים, הנחלים, המאגרים. אלה ימשיכו וילוו אותך גם כעת.

הגשמים ימשיכו לרדת על הקבר שלך.
אדמת הקיבוץ תמשיך להקיף אותך ואת אבן המצבה שלך שתהיה נטועה בה לנצח.
ומשב רוח מרענן בעיצומו של קיץ חם ימשיך לנשב מעל הכל.

יהי זכרך ברוך לעולם ועד. תהיה מנוחתך עדן.
כולנו אוהבים אותך מאוד. אבא שלי אני אוהב אותך מאוד, ומאושר וגאה ובר מזל שזכיתי לאבא כמוך.

ע ו מ ר י






דיויד בן אברהם

דיויד היה צעיר נצחי. גם בחלוף השנים הזקנה כאילו פסחה עליו. זקוף, הילוך נמרץ, מעורב בכל מה שקורה בחצר שלנו, איש רעים להתרועע. רך בפנימיותו וחד עין למתרחש סביבו. מותו בא לי בהפתעה גמורה. במהלך כל חיינו המשותפים התייחסתי אליו כבן בלי גיל, מי שהמחלה והמוות לא נמצאים בתחום הקרוב אליו. מאגר של חיות שופעת, עין שמר בתנועה מתמדת.

דיויד היה חבר שלי. אהבתי לשוחח אתו, להקשיב לשפתו העסיסית, להיות בחברתו.
תרומתו לקיבוצנו הייתה עצומה. בתפקידים, ביוזמות, ובעיקר בנוכחות שגרמה לכל מי שהיה בחברתו להרגיש חיוני, מעורב, בעניינים.
דויד משאיר אחריו עקבות גדולות, עשייה פורצת גבולות. מרכז ענף, מרכז משק, גזבר ובמשך שנים חבר במוסדות המרכזיים שלנו. אבל בעיקר ניכרת תרומתו בכל הקשור לעיצוב משק המים באזור ובעיקר של קיבוצנו. הקמת המאגרים, ניקוז השטיחים ומפעל השבת מי קולחין.

היה מקומי שבמקומיים. אוהב חברת אנשים, חבר לחבריו. דמותו הזקופה סימלה את ארץ ישראל הישנה, הטובה, ארץ החלום המתקשה להתגשם.
האישיות היוותה ייצוג לדור תש"ח במיטבו, דור של לוחמים ובונים, מלח הארץ. חבריו נמנים עם כל שכבות האוכלוסייה: קיבוצניקים, מושבניקים, עירונים ובעיקר בני העם הערבי. אהב לשבת בחברתם, לשוחח בשפתם ולהרגיש מחובר אל האדמה, כמוהם. יחד עם מרים הקים משפחה לתפארת, נולדו בנים ואחר כך גם נכדים. אבל פניו תמיד נשארו נשואות אל המרחבים, אל השדה הפתוח, אל המשימות והאתגרים.

החצר הקיבוצית שלנו התייתמה מאחד מחבריה המרכזיים, אחד מסמלי המקום.
עין שמר אחרי מותו של דיויד לעולם לא תהיה מה שהייתה לפני שהאסון פקד אותנו. דיויד, הבן הראשון של קיבוצנו, הדקל השלישי, הדמיוני הניצב מול שער האבן המוליך אל החצר הישנה, לא יהלך עוד במקומנו, קולו לא ישמע, עיניו החדות לא ישזפו את המתרחש ברחבי קיבוצנו, אבן מאבני המקום נעקרה ממקומה והבור שנפער צועק כבר בחסרונו.

דיויד בן אברהם, היה דמות ייחודית בנוף קיבוצנו ואני חיבבתי אותו מאוד. אישיותו הייחודית תחסר לי תמיד.

אני משתתף בצערם של מרים, רותי, נעמה, עמוס, עומרי, אביטל ואופיר וכל יתר בני המשפחה.
אנחנו, כל ידידיך נזכור אותך תמיד.
היה לי חבר, היה...

א ב י ש י ג ר ו ס מ ן





דיויד אחי רעי מורי אהובי ואוהבי

הצבי ישראל על במותך חלל
איך נפלו גיבורים
הגידו בגת וספרו בחוצות אשקלון את סיפור האיש הזה
הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם שדה תרומות
צר לי עליך אחי דויד כי נעמת לי עד מאוד
ונפלאה אהבתך לי
איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה
בחייך ובמותך נתת לנו בצו את נכסי צאן הברזל של קהילת עין שמר
הקרקע והמים לשומרם ו לא לשעבדם לזר
ואנחנו נעמוד על המשמרת !!!
אתה ומרים נתתם לי תקופת חיים מופלאה בעין שמר
ביצירתיות, בפשטות, בחברות, בעבודה, ובשיח רעים
תודה לך ולמרים על כך.

חופי










דיויד יקירי,

זה שעת בין ערביים.
אני שישבתי איתך הרבה ערבים על סוללת המאגר מול מזרקת המים, כאשר השמים מאדימים ברקע והכל משתקף במים.
זה מקומך, זהו מפעל חייך.
הייתי שותפך מעל שלושים שנה למאבקים ולביצוע הקמת המאגרים, מפעל המים בעין שמר: הולכת צינורות ההשקיה, חפירת קווי חשמל למשאבות המים וקווים לניקוז.
אני חוזר למאגרים, רואה את השדות המוריקים, את ערפילי המים של הקו-נוע.
זוהי מצבת חייך.
נכון, לא תמיד הסכמנו על דרך הביצוע לפתרון, אבל מעז יצא מתוק. תמיד ידענו בסוף להגיע לפשרות ולמצוא את הדרך הנכונה לביצוע הדברים.

דויד, למדתי ממך, לפני כחמישים שנה, כשעבדתי איתך בפלחה, כי אין לחזור הביתה מעיבוד השדה אם העבודה לא נגמרה, גם אם הערב הגיע.
בדרכנו המשותפת רבת השנים, אתה תמיד ידעת להילחם על דעותיך. תמיד במקום הראשון הייתה טובתו של הקיבוץ.
הצורך להילחם על מפעל חייך שבר את לבך!
בכל קוב של מים הנאסף למאגר, וכל רגב אדמה המצמיח יבול, רעש המשאבות, בכל אלה אזכור אותך ידידי.
תנחומים למרים, לילדים ולכל משפחתך הענפה.

ידידך, אלישע שמרי






לאלו מכם שאינם יודעים, דויד היה הסבא שלי.

אתמול אופיר פנה אלי ושאל, האם אני מוכן לשאת כמה מילים על סבא בשם כל נכדיו. מיותר לומר שהייתי נרגש לעשות זאת אך גם חשתי כי תהיה זו הזדמנות בשבילי לדבר ברמה האישית יותר על הקשר שלי עם סבא דיויד.

כשהייתי ילד הייתי מגיע לקיבוץ לביקורים עם אימי ועם אחיותיי בכל קיץ והייתי משחק עם סבא ועם סבתא. יש לי זיכרונות חמים מאד מהזמנים האלו, אך כשבגרתי הפסקתי לבקר בישראל והזיכרונות החלו להתעמעם. ואז לפני שנה בקיץ נקרתה בדרכי ההזדמנות לבקר בארץ במסגרת "תגלית" ויכולתי לחדש את הקשר עם המשפחה שלי פה, ועם סבא. נהניתי מהחוויה עד מאד והחלטתי בקיץ הזה לחזור שוב לבקר. עכשיו כשאני חושב על ההחלטה הזאת לאור פטירתו של סבא, אני מרגיש שזו הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיי.

במשך שהותי פה הקיץ, סבא דיויד הפך לחברי הטוב ביותר. אני בן 25 וסבא היה זה שגרם לי להרגיש כמו נער צעיר. בכל יום היינו יושבים ושותים אייס קפה ואז נוסעים ממקום למקום לסידורים שונים ופוגשים אנשים. לא ידעתי אף פעם לאן נגיע בפעם הבאה ולא היה לי אכפת. כל שידעתי שיהיה כיף.
זה מוזר לי, כיוון שתמיד אמרו לי לשים לב לנהיגה של סבא ולוודא שהוא לא לוקח טרמפיסטים משונים. כנראה שלא שמתי לב לדברים הללו כי אני למעשה ממש כמוהו. ראיתי הרבה מעצמי בסבא ואני די בטוח שהוא הרגיש אותו הדבר לגבי.
אני מרגיש בר מזל שיכולתי לבלות את הזמן הזה בישראל עם סבא ולמדתי להכיר איזה אדם היה ואיך חי את חייו.

כל אחד מעשרת נכדיו של סבא דיויד נושא עימו זיכרונות אחרים והייתה לו מערכת יחסים אחרת עם סבא לאורך השנים, אך יש דבר אחד המשותף לכולנו – ההרגשה שהזמן שסבא בילה איתנו היה יותר חשוב לו מכל דבר אחר בעולם. אין דבר שלא יהיה מוכן לעשות על מנת לשמח את נכדיו. כולנו בני מזל שבילינו זמן יקר איתו.

לכל אחד מאיתנו זיכרונות הזמנים שחלקנו עם סבא ואותם ננצור בליבנו לכל חיינו.

ומילה נוספת – לסבא,
מכל נכדיך, אנני, דנה, אדם, נדב, יעל, סמי ליה, מעין, כרמי, נדב, ואני - אדם
נתגעגע אליך מאד, אנחנו אוהבים אותך מאד.
תרגמה מאנגלית - גלי





דיויד, אח יקר שלי.

מגיל אפס גדלנו יחד, יחד נשלחנו למשמר העמק, יחד באנו הביתה והיינו יחד כל הזמן – גם כשלא היינו יחד.
היחסים בינינו היו כמו אחים – עם המון אהבה בלב, המון פרגון וקשר שאי אפשר לנתקו. והנה המוות עשה זאת באכזריות שאין לשאתה. קנאתי בבריאותך ושמחתי בכושר שלך להמשיך ולעבוד, ליהנות מכל יום חדש, להיות מעורב בכל ועם כל הלב, כן, זהו הלב שבגד בך.
איך נפלו גיבורים ואתה היית הגיבור שלי.

ימתקו לך רגבי האדמה שכה אהבת – ואנו נאהב אותך תמיד.

ע ל י ת





שי מרקם
נולד 23.6.1963
נפטר 12.8.2009



אח יקר ואהוב שלי.
אתמול כשסיפרנו לילדים, גלי הקטנה אמרה שהיא רוצה לבוא ללוויה.
הסברנו לה שהלב הקטן שלה לא יוכל להכיל כל כך הרבה עצב.
בקול חנוק היא אמרה: "אבל זה משפחה, זה משפחה".
אכן משפחה אח אהוב.

גם הלב שלי לא מצליח להכיל את כל העצב שמציף אותי, את כולנו בגלים גלים.

לא אשכח את שהבטחתי לך.
אוהב אותך כל כך ומודה על מערכת היחסים המופלאה שהייתה לנו.
הארת ותמיד תאיר לי את הדרך.

י ו ס י נ ה ר י ן











יום עצוב. יום שבו אתה מהרהר בשבריריותם של החיים.

שי בן 46 בלבד, בשיא פריחתו המקצועית, רגע לפני סיום פרק ההורות והחינוך בחיים,
מלא ברעיונות ותוכניות, ולפתע משום מקום באה המחלה הארורה הזו וקוטפת אותו בשיא כוחו.

שי נולד לפני 46 שנה בעין שמר, דור שלישי בקיבוץ, בן לניבי ז"ל ולאה מרקם, תיבדל לחיים ארוכים, נכד לדור המייסדים, שרה ושאול מרקמן.
במהלך 30 השנים שהכרתיו הצטלבו דרכינו מספר פעמים. לראשונה כאשר אני מרכז ענף אבוקדו חדש ושי נער צעיר שבחר להמשיך את מורשת אביו. כבר אז ניכרה בו רצינות, חכמה ורצון להכיל את הכול.
עבודת הגמר שלו על שורשי האבוקדו שהוכנה במטע, עזרה לנו, הבוגרים, ליישם מערך וממשק השקיה חדשים במטע.

המפגש השני שלנו מתרחש עשור מאוחר יותר בדירה שכורה באזור התחנה המרכזית בת"א - מקום בו בחרו שי, קצין בקבע לאחר שחרורו ועלוית הנערה שאתו, לבנות את חייהם המשותפים. שי ועלוית נענים לפניותינו לשוב לעין שמר. שי בוחר כמובן באתגר של ניהול מטע האבוקדו אותו מילא בהצלחה במשך כמה שנים.

מפגשנו השלישי מתרחש 7 שנים לאחר מכן, כאשר שי כבר מרכז המשק. הימים ימי ההסדר של חובות הקיבוץ למערכת הבנקאית, וצוות בראשותו של שי נאבק לגבש ולהוציא לפועל תוכנית להצלת הקיבוץ השרוי במשבר כלכלי חריף מסוף שנות ה-80.
בשעת המבחן האולטימטיבית של מנהיג, קבלת ההסדר כפי שגובש ע"י מטה הסדר הקיבוצים, על בעיותיו, מקבל שי החלטה אמיצה לחתום על ההסכם למרות מגרעותיו, תוך וויתור על חלק מהקרקעות הפרדס שהוחזקו בידינו מזה דורות. על אף התנגדות עזה של חלק מהחברים מוביל שי לביצוע ההסדר וסולל את הדרך להבראתו הכלכלית המלאה של הקיבוץ.

שי היה אדם סבלני וסובלני שכיבד דעתם של אחרים. יחד עם זאת ידע לעמוד על דעותיו גם אם לא היו פופולאריות ולא היסס ללכת עם האמת שלו, גם אם היה עליו לשלם על כך במחירים אישים.
לכתו ללא עת היא בראש וראשונה אבדה קשה למשפחתו: לעלוית, לדור, ליותם, לאיתמר, לאמו לאה ולאחיו: אפרת, גל ורונן. זו גם אבדה כבדה לכולנו - ידידיו, ברי-פלוגתא, חברי הקיבוץ ולמנהיגות הצעירה של בני הדור השלישי בקיבוץ.

יהי זכרו ברוך

ע ו ד י ד ג א י












עלוית , דור, יותם ואיתמר היקרים,

רצינו למסור לכם מעל דפים אלו, כדי שייחרט בלב קהילת עין-שמר ויקוטלג במדפי הארכיון המחודשים של קיבוצנו, את גודל האובדן הבלתי נסבל שאנו מרגישים.
תמיד ידענו, מהרגע הראשון שעברתם לגור בשכנות אלינו, שזכינו במשפחה הכי איכותית של הקהילה כשכנים.
שי היה וכך יישאר תמיד בליבנו כאדם מסור ואוהב ללא סייג את משפחתו, את הבריות, ואת הקהילה בה גדל.
אהבה זו דחפה אותו להילחם בשנים האחרונות עבור עתיד המקום והאנשים שהוא כה אהב.
מתוך תחושת אחריות עצומה וראיית הנולד, האופייניות רק לאנשים חכמים ומוכשרים כמוהו, לקח על עצמו לרכז את המשק. חקר, התייעץ והביא יחד עם עמיתיו רעיונות אשר יתנו עתיד לעין-שמר עבור ילדיו וילדי כולנו.

שי נלחם בעקשנות אך בנועם. בשלב מסוים הבין שהגיע לצומת ללא מוצא וזנח את המערכה כאשר כלו כוחותיו.

במרפסת הבית יושבים עלוית, הילדים, לאה והאחים. קשה לנחם אותם כי הם גם לא מבקשים רחמים. הם ממשיכים את רוחו של שי - אהבה, חברות וחיבוק עבור כל מי שמבקש לנחם.
הקיבוץ זה כבר לא אותו מקום בעידן החיים אחרי שי. מרגע הסתלקותו נסגר פרק חיים.
אנחנו אובדי עצות.

לעלוית, לילדים, ללאה ולכל משפחת מרקם המקסימה, מחבקים אתכם ושלא תדעו עוד צער ואסונות.

דני ומרה ... השכנים בדלת ובלב.






שי הילד

שי ועלוית







שי עם דור, איתמר ויותם






ש י

הגעת אלינו לפני שנתיים, לנסות ולעשות את מה שאף אחד לפניך עוד לא הצליח, איחוד ענפי חקלאות המים לתאגיד דג-און.
התחלת בתהליך הידברות עם המנהלים, תהליך שלווה בהמון אמוציות, סערות והתרגשויות כיאה לדייגים. ואתה בשקט פנימי ובסבלנות, שלא ידענו איך להכיל אותה בכלל, התקדמת לאט ויצרת מסמך עקרונות מקובל על כולם ויצאנו לדרך.

בעלי המניות, כמו שאהבת לקרוא למנהלים מעליך, המליצו לך על שינויים דרסטיים, אך אתה רצית להגיע למטרה בהסכמה, בדרכך שלך, גם אם זה ייקח זמן.

בשנה האחרונה, המשבר הכלכלי והמשברים בענף, העמידו אותך בפני הרבה התמודדויות לא קלות, במהלכן למדת הרבה על אופייה של מעגן מיכאל ועל תהליכי קבלת ההחלטות. הפכת מנכ"ל מג-נוי כחלק מתפקידך, ובחודשים ספורים ביצעת שם תהליכי חסכון והתייעלות, ומעל לכל השקט והשלווה שלך תרמו ליציבות ורוגע שהיו חסרים שם הרבה זמן.

לא היה לנו קל להתרגל לסגנון הניהולי שלך, לשקט, להקשבה. אך בהחלט למדנו ממך שאפשר גם אחרת.

מאז שהתגלתה מחלתך הקשה לא שבת אלינו ולא נפרדנו. הקפדנו להמשיך ולעדכן אותך במה שקורה בתקווה שעוד תשוב, אך למחלה הארורה לא היה את הזמן והסבלנות שהיתה לך.

אנו נפרדים ממך היום - נוח על משכבך בשלווה ובשלום.

לעלוית והבנים, למשפחה ובית עין שמר, אנו מחבקים ומחזקים אתכם בשעתכם הקשה.


בשם עובדי דג-און ובית מעגן מיכאל.




ש י

גדלנו יחד, קבוצה קטנה במושגים של אז - 12 ילדים, המטפלת מרים בן אברהם, והמורה פנינה דגן. ילדות תמימה בשנות השישים והשבעים. המון משחקים בחוץ, ספורט, הביטלס מתנגנים מפטיפון ישן וטיולים בטבע.

שי, כדור שלישי של סיירים האוהבים לטייל ולחקור את אזורנו, מכיר כל שביל וכל דרך מהאלון הנבוב ועד המאגרים, מהרי מענית ועד הפרדס, מכיר את הסיפורים שאחרי כל מקום ואתר.
ילד שקט עם הומור ציני חד ומשובח, עם המון חכמה וידע, אוהב לקרוא וכזה שתמיד אפשר לסמוך עליו – לכן היה זה טבעי שבנבחרת הכדורגל שלנו שי הוא השוער, הביטחון שלנו בהגנה, אמיץ שנותן את כל כולו למען הניצחון במשחקים מול קיבוצי האזור.

זכורים לי לטוב ימי ההולדת שלך; את ניבי מספר סיפורים מרתקים סביב לפינג'אן רותח בתה מתוק, ואת הפחזניות הנפלאות של לאה - ואנחנו נעטפים בחמימות ביתית נעימה.

במוסד שי פורח, פעיל חברתי בקבוצה ובמוסד, קפטן נבחרת הכדורעף של נערי הפועל עין שמר, מדריך בתנועה ולאחר מכן ראש קן מבואות עירון. כשסאדאת הגיע לארץ החליט שי שחייבים לראות זאת מקרוב; הוא נוסע בטרמפים עם נווה וזוהר לשדה התעופה לראות את ההיסטוריה מתממשת, הם היו בטוחים שיתנו להם להגיע עד המטוס – איזה תמימות נפלאה, אך ככה שי חושב, מקורי ומחוץ לקופסא.

בצבא לא היה ספק ששי יגיע להיות קצין מוערך, מ"פ בקורס מפקדי טנקים, אחראי, שקול, ראש גדול שאוהב ומאמין במה שעושה.

לימים זכורה לי פעם נסיעה בדרך לחופשה ממילואים באוטובוס בקו 823 המקרטע, העוצר בכל תחנה. שי עולה במדרשת רופין ובא לשבת לידי, הוא מספר לי שהוא מסיים ללמוד והציעו לו להיות רכז משק. ראיתי שהוא מתמלא בגאווה; עוד ניצחון שהשיג. איחלתי לו הצלחה וידעתי שכך יהיה, כי שי עושה הכל במקצועיות רבה ובאמונה בצדקת דרכו, גם אם צריך לשלם על כך מחיר.

שי, את הזוגיות שלך עם עלוית צריך ללמד. אהבה והערכה אין סופית. נעים היה להסתכל על החיוך ההדדי המפרגן שלכם. בניתם קן חם ואוהב לילדיכם דור, יותם ואיתמר וביתכם היה מקום מפגש לבני כל הגילים, המרפסת תמיד מלאה - מילדים ועד מבוגרים ומשפחה.


עד היום נפגשנו בני הקבוצה רק בשמחות, חשבנו שאנו בני מזל. היום, שהמחלה הארורה הזאת לקחה אותך, אנו נפגשים כאן ולא מאמינים שאנו נפרדים ממך בטרם עת, צעיר ומלא בתוכניות – ככה, באמצע החיים.

למשפחה הענפה -
היו חזקים, שלא תדעו עוד צער, אנחנו אתכם.
היה שלום ונוח על משכבך בשלום, חבר קבוצת צבר.



וכדברי השיר:
כי כולנו רקמה אנושית חיה
ואם אחד הולך מאתנו
הולך מעמנו -
משהו מת בנו
ומשהו נשאר אתו.




לפני כחודש וחצי הופנתה אלי ואל ועדת איכות הסביבה בקשה חשובה:
לבדוק ולתת את הדעת בנושא חשוב
ובעל השפעה על אוכלוסיית הקיבוץ:


בשל שיקולים כלכליים יש רצון ועניין להחליף את הגורם המספק לקיבוץ את התקשורת הקווית (חברת בזק) בספק חדש (חברת סלקום) אשר קיבל אישור ממשרד התקשורת לספק תקשורת שכזאת.

מעורבותה של הועדה לאיכות הסביבה במהלך זה הינה בשל היות חלק ממערך התקשורת החדשה, תשדורת של קרינת מיקרוגל.
לוועדה היה חשוב להבין ולקבל את המידע הנכון לגבי הנושא, כדי שההחלטה לגבי החלפת הספק תהיה שקולה, מקצועית ולא תסכן את אוכלוסיית הקיבוץ.
על כן נקטנו בצעדים הבאים:
1. קריאת המידע מהמשרד לאיכות הסביבה – מחלקת קרינה ורעש.
2. קריאת הדו"ח שנערך עבור סלקום על ידי חברת גל-סייף בנושא המשדר וקרינת המיקרוגל אשר יהיו בשימוש.
3. העברת המידע לגורם אובייקטיבי (דני אבנר) המבין בתחום להתרשמות נוספת.
4. פגישה עם נציגי סלקום האחראים על תחום התקשורת הקווית/מחלקת הנדסה.

בנוסף למכלול הצעדים הללו, הידיעה שבעוד כ- 45 קיבוצים ברחבי הארץ נעשה כבר המעבר לסלקום כספק תקשורת קווית והשימוש במשדר מיקרוגל קיים – אפשרה לוועדה לתת אור ירוק מבחינתה ומבחינת תחום אחריותה, בהבטחה שכל המלצותיה של הוועדה בעניין יילקחו בחשבון ויבוצעו.


סיכום פגישה מתאריך 26.7.09 עם חברת סלקום בנושא הצבת משדר לתמסורת נתונים כחלק מתקשורת קווית בעין שמר.

נוכחים: רקפת זהר-סל, גדי גלעד, אדוה תומר, טל אייזן ונציגי סלקום – אילנית וליאור מרום (מחלקת הנדסה- תקשורת קווית).

רקע: לאור הרצון להחליף את ספק התקשורת הקווית בעין שמר מחברת בזק לסלקום, יש צורך בשינוי חלק ממערך התקשורת הקווית. מהלך החלפת הספק כרוך בהצבת תשתית של תקשורת חדשה הכוללת משדר אשר ישדר בגלי מיקרוגל אל מחוץ הקיבוץ לנקודת התשדורת הקרובה ומנקודת התקשורת הזאת יעבור סיב אופטי אל מרכזיית הקיבוץ שבחדר האוכל.
בשל החשש וחוסר המידע הכללי לגבי סוג התקשורת האל-חוטית הנ"ל הזמנו נציג של סלקום בכדי לקבל הסבר מפורט על אופי הקרינה והתנהלות מהלך ההחלפה של התשתית כולה:

1. המכשור הוא משדר המשדר בקרני מיקרוגל בהספק נמוך האופיינית לתקשורת מתונים, עובי קרן המוקרנת היא 30 ס"מ ברדיוס.
2. המכשור מוצב בגובה, מעל למבנה הרפת, בפינתו המרוחקת הימנית (דרום-מזרח).
3. האנטנה מקרינה לכיוון תל לווזובסקי ואינה באה מגע עם אוכלוסיה כל שהיא (בני אדם או בע"ח).
4. התקשורת מהנקודה המשדרת אל המרכזייה בתוך הקיבוץ נעשית על ידי הנחת סיב אופטי חדש של חברת סלקום על תשתית קיימת של בזק.
5. לחברת סלקום אישור של המועצה האזורית וחובת הדיווח כאשר נקודת התקשורת החדשה מופעלת.
6. המכשור והציוד שבשימוש הינו של חברת אריקסון, העומד בתקני מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה ומחלקת הקרינה.
7. תחזוקת הקו ומכשור התקשורת/קרינה הינו באחריות סלקום – בהצבת המשדר, ניתנים נ"צ של נקודת התשדורת אליה האנטנה תשדר/תקרין ומתוכנן עורק התקשורת. מאותו הרגע סלקום מנטרת את רמות הקרינה, כיוון הקרינה וכד'.
8. סלקום ממליצה להשתמש בבודק קרינה חיצוני ואובייקטיבי ולבצע בדיקות קרינה בלתי תלויות בניטור של סלקום כדי לאפשר שקיפות מול תושבי הקיבוץ ולבטל חששות כלשהן.

המלצות ועדת איכות הסביבה:

א. ועדת איכות הסביבה שמעה את דברי נציגי סלקום והתרשמה שאין סיכון בהצבת מכשור התקשורת על גג הרפת, לפי התנאים שסוכמו.
ב. הועדה התייעצה בנוסף עם גורם אובייקטיבי בלתי תלוי (דני אבנר) אשר קרא את המידע העיוני ואת האישורים והתקנות השונות לגבי המכשור ואישש שאכן מכשור זה בהצבתו תנאים שסוכמו לא גורם לסיכון תושבי הקיבוץ.
ג. הועדה ממליצה להמשיך במהלך של החלפת ספק התקשורת הקווית ורואה חשיבות גדולה בשמירה על מכלול התנאים והתקנות שהוצגו על ידי סלקום בנוגע לבדיקת הקרינה והצבת המשדר.
ד. הועדה ממליצה להזמין גוף חיצוני לבדיקת הקרינה לאחר הצבת המשדר ולערוך בדיקות תקופתיות על פי המקובל.

{ אשמח להסביר ולשוחח עם כל המעוניין - טל אייזן



ש ב ת ש ל ו ם

יז באב תשס"ט 7.8.2009



עלון מס' 32(3754) יז באב תשס"ט 7.8.2009






מסיבת בני מצווה וסוף הקיץ של המרכז הבוגר
תתקיים ביום חמישי 13.8.09
בשעה 20:00 על הדשא הגדול
לילדי המרכז, להוריהם ובני משפחותיהם.



ב ר כ ו ת ל ב נ י ה מ צ ו ו ה




א ו כ ל ש ל א מ א

אמא שנותנת לילדים שלה לאכול,
הגם שלקנות מצרכים ולהכינם,
שיהיו ראויים לאכילה,
הוא דבר שכרוך בעבודה,
בכל זאת היא גם מאכילה אותם.

אלא יש להבחין שתי הפעולות:
א – פעולות שהייתה מוותרת עליהן,
ב – פעולות שאין בדעתה לוותר עליהן.
היינו, לקנות מצרכים ולהכינם,
שיהיו ראויים לאכילה וכדומה,
אלה הפעולות שהיא היתה מוותרת עליהן.

כמו שרואים אצל עשרים,
שיש מי שקונה מצרכים ויש טבחית.
זה מראה שגם אמא
יכולה לוותר על הפעולות האלה.
אבל להסתכל על הילדים
איך שהם אוכלים,
על זה היא לא יכולה לוותר.

הגם שהאם,
בעת שהיא מסתכלת
על הילדים שיאכלו,
אין היא אוכלת,
אלא מוותרת במצב הזה על עצמה.
ורק נהנית מזה שהיא רואה
איך שהילדים שלה אוכלים.

ואף פעם לא תעלה לאמא מחשבה:
"מה יהיה לי מזה שאני רואה,
שהילדים הקטנים אוכלים"
והיא לא רוצה בשביל זה
לא "עולם הזה" ולא "עולם הבא"
והטעם הוא,
היות שיש לה הנאה מפעולה זו,
לכן כבר אינה צריכה לשום תמורה.

מתוך "שלבי הסולם"



ת ר ב ו ת
אירועי חודש אוגוסט

שני אירועים גדולים צפויים לנו החודש. אנא רישמו ביומן:
בשבת 22.8.09 – יום הילד
במוצאי שבת, 29.9.09
עין שמר שרים אריק אינשטיין
עם מיטב זמרי עין שמר
בהפקתם של זמיר גולן ויותם חרודי.



ד א ר פ ר ט י

לחברים שלום
אבקש לא להכניס לתא דואר הפרטי שלי דואר השייך לעבודה
נא לשים בתא דואר של הנהלת חשבונות בלבד
לשם מניעת אי נעימות

תודה - חיה חרודי


ת נ ו ר א פ י ה
אנחנו זקוקים
לתנורי אפיה לגן אורן ולגן תלתן.
ניתן למכור או למסור.
תודה – ענת גרוסמן


ע ד כ ו ן ט ל פ ו ן
גלעד גורן 052-2695308
נרי דנון 052-6632778
סהר אברהמי 052-5523593


ע ד כ ו ן ע ו ג ה :

את העוגה היפיפיה בחג הקיבוץ אפתה וקשטה לילך מלומן-גרנדיר.















ע צ ו ת ט ו ב ו ת
שימוש נכון במיקרוגל

לאחרונה התפרסם בג'רוזלם פוסט על מקרים בהם נפגעו אנשים מהשימוש במיקרוגל ולכן שתי הוראות זהירות:

1. אין לחמם כוס נוזלים יותר משתי דקות. גם כאשר המים רותחים בתוך המכשיר, לא תמיד זה נראה ע"י הבועות ולכן לאחר החימום יש להניח לכלי להצטנן 30 שניות בתוך המיקרוגל לפני שנוגעים בו.

2. בגלל חשש לפיצוץ – אין לחמם או לבשל ביצים במיקרוגל! פיצוץ הביצה יכול להתרחש גם לאחר הוצאתה מהמיקרו.
כאשר רוצים לחמם ביצים שכבר בושלו, יש לחורר את הביצה בסיכה קודם הכנסתה למיקרו.
ה ב י א ה ג' י ן
= = = = = = =

ח ו מ ר י ב נ י ן ו ב י ת

כאשר אתם קונים חומרים, כלי עבודה, או מכשירים, כדאי לעשות השוואה בין שתי חנויות סמוכות לנו: המחסן של הדר לשעבר, או מה שנקרא היום "הובי סנטר" לבין אייס בגן שמואל.
וכל זאת למרות ההוזלה עליה דווח בעלון לא מזמן – שמשמעה שלחברי קיבוצים באזור גרנות הוזלה משמעותית באייס, אם יציגו תעודה מזהה ויגשו לקופה 6 ). לעתים ההבדלים הם בעשרות אחוזים לטובת הובי סנטר.





אם יש לכם ואתם מוכנים לנדב –
בהדרן אוספים:
כריות ושמיכות
צלחות וספלים צבעוניים
פרחים מפלסטיק ובד.
אפשר להניח בשקית ליד הדרן או להביא
לחדר העלון
ת ו ד ה

שיחת הקיבוץ הקרובה תתקיים ביום שני 17/8 במועדון לחבר בשעה 20:30.



ע ו ג ו ת

החג מתקרב ואתם רוצים מתנה מקורית?
רוצים להפתיע מישהו שאתם אוהבים?
יש לילד או לילדה חלום לעוגת יום הולדת מיוחדת?
אשמח להכין בשבילכם את עוגת חלומותיכם
שתכבוש את לב האורחים ותעשה לכם את האירוע לחגיגי עוד יותר והכי חשוב טעים!

עוגות, ועוגיות מעוצבות לימי הולדת, בר/בת מצווה, ימי נישואין, חגים ואירועים שונים.
במגוון רחב של דגמים, גוונים וצורות.
לאן שהדמיון ייקח אתכם...
להזמנות: לילך גרנדיר 052-5253070





חדשות מוועדת בטיחות
· לאחרונה נוקה וטופל שטח הבור שמדרום לשכונת החממה. החברים יכולים ומוזמנים לחנות שם.
הגישה – מהדרך העוקפת את השכונה (מאחורי הבית של חן חדוותי, סיטנר וכו').
· הורחבה החנייה המערבית של שכונת לוינסון, על ידי הזזת גדר המוסד, והודות לשיתוף פעולה מבורך עם אנשי מבואות עירון.
· לאחר שנים של מפגע בטיחותי, הוסרה הגדר הנופלת מסביב למגרש הכדורסל, ובימים אלה מותקנת גדר חדשה, מעט נמוכה יותר.
תודה לכל העוסקים במלאכה ובמיוחד לרכז הבנין ולמסגרים.

שביט שפירא, אורי ארסטר, ועדת בטיחות




מירי גרוסברג מזמינה את החברים לפסטיבל הקלייזמרים בצפת בו היא מנגנת ביום שני 10.8.09. הפסטיבל מתחיל ביום ראשון ומסתיים ביום רביעי 12.8.09





אלף תודות ותודה לאילן יגודה
על תיקון החלונות והדלת, ועוד אחת על מהירות הביצוע
מ ג נ י ה


פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 15/7/2009

1. אושר פרוטוקול ישיבה מתאריך 1.7.2009.
2. ע ד כ ו נ י ם
אנטנה של חברת סלקום לתקשורת טלפונית –
קיבלנו הצעה מחברת סלקום הכוללת הצבת אנטנת שידור באזור הרפת. סוכם: להעביר לדיון בוועדה הירוקה של הקיבוץ ולבקש חוות דעת מקצועית לגבי סכנות הקרינה. במקביל- לנהל מו"מ מול בזק להקטנת העלויות ללא צורך בהתקנת האנטנה.
תהליך השינוי –
הוצגו חתימות של כ-75 חברים הקוראים לדיון נוסף בשיחה בהצעה לעצור את תהליך הלימוד של חוברת השינוי. סוכם – להביא לדיון בשיחה.
מים –
היטל הבצורת אושר בכנסת. הוראות השעה בנושא זה יחולו על כלל אזרחי המדינה מחודש יולי השנה ועלינו גם, כמו על כלל המגזר הכפרי מחודש ינואר הקרוב. זמן ההיערכות קצר יחסית לעבודה שיש לעשות ואנחנו לומדים את משמעויות ההחלטה. ככלל, העלות המוערכת של ההחלטה לקיבוץ תנוע בין 1/2 ל1 מליון ₪ בשנה !!!

3.סעיפי הנהלת החינוך. משתתפת: סמדר שם טוב
א.הפרטת חוגים
הנהלת החינוך מבקשת לאשר הפרטה מלאה של חוגי הילדים, במסגרתה תקבל כל משפחה תוספת של 180 ₪ לחודש לתקציב בגין כל ילד בכתות א-י"ב.
סוכם: לבדוק התאמת התוספת לגיל, בשל השוני בעלות החוגים.
ב. הגדלת מספר ימי ההיערכות של מערכת החינוך בסוף השנה.
הנהלת החינוך מבקשת להגדיל את מספר ימי ההערכות של מערכת החינוך משבעה לתשעה, שמתוכם 5-6 בסוף אוגוסט.
סוכם: לבדוק היערכות שונה לגיל הרך ולמרכזים.
שני הנושאים עברו לבחינה נוספת בהנהלת החינוך ויחזרו לדיון בהנהלת קהילה.

4. מימון חופשות לעובדים זרים. משתתפת: אוריין גנדלמן, רכזת רווחה
לפי התקנון הקיים, עובדות זרות בסיעוד זכאיות לחופשות בשבתות ובחגים. החלפתן בפועל או מימון החלפתן על ידי עובדות חלופיות מוטלת על המשפחה. ועדת רווחה פנתה לחלק את הנטל הכספי בין המשפחה לקיבוץ.
הדיון בנושא לא הסתיים וימשיך בישיבה הבאה.
רשם: עמית.
מתוך פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 29/7/2009

סיכומים והחלטות:
1. אושר פרוטוקול ישיבה מה- 15.7.2009 .
2. עדכונים:
רוני גלעד: אילן לוטן סיים את חברותו בוועדת דירות.
עמית דגן:
חלביה- גלי יגודה נכנסה לעבוד בחלביה. בוצעה הפרדה תמחירית בין ענף המזון והחלביה במטרה ליצור מקום עבודה ופרנסה תוך הגדלת ייצור החלב ברפת ומכירת מוצרי חלב איכותיים במחיר אטרקטיבי לחברים. נבדקת מכירת המוצרים בכל בו.
דירוניות – עברו לניהולה של נילי ארבל בתמחיר נפרד מבית דורות.
ועדת בטיחות – בישיבה של הוועדה נמסר דו"ח לגבי תוצאות הטיפול בנושא החניות. רוב מוחלט של החברים נענה לטיפול ועבר לחנות באזורי החניה המוסדרים. עם חבר אחד התקיימה בוררות פנימית והנושאים במחלוקת סוכמו. חבר אחר ממשיך לקבל קנסות ולא משתף פעולה. יובא להמשך דיווח.
רקפת: התכנס צוות רחב לבחינת פרק הדיור בתוכנית השינויים. עו"ד עמרי רותם הציג בקצרה פתרונות שנעשו בקיבוצים אחרים. בפגישה עלה הצורך של חברים בהתחייבות שרמת ההשקעה בדיור לא תפחת בשנים הקרובות.
3. זכויות מתגרשים
רוכזו ועודכנו ההחלטות השונות לגבי זוגות מתגרשים. הנייר יועבר לחברים הרלוונטיים.
4. ערעורים:
ערעור על החלטת הנהלת הקהילה שאיששה את החלטתה הקודמת לאשר את הקמת פאב גוז כיזמות של קבוצת צעירים בעצמאות כלכלית. בהשתתפות חוה כהן, מנו אלון, נעם גבע, עמרי ואלברט שם-טוב.
הנימוקים לערעור: רעש והפרעה לשגרת החיים, אוכלוסיה זרה שתסתובב כאן, הפסדים כספיים שייפלו בסופו של דבר על הקיבוץ, הצעירים יאבדו עניין, תהיה בעיית שמירה ואבטחה, הפאב יבצע סלקציה שהקיבוץ לא יכול להשלים איתה.
התשובות שנתנו בפגישה: היזמים קיבלו את כל האישורים הנדרשים, תהיה הפרדה בין הפאב לעסקי הקיבוץ, הפאב יצמצם נסיעות צעירים בלילה, השמירה תטופל, יישמר החוק לגבי מניעת כניסה. הוחלט – לדחות את העירעור בכפוף לקבלת תשובות בכתב מהיזמים לכמה מהשאלות שעלו בדיון. הנושא יגיע לאישור השיחה.

5. מימון חופשות לעובדים זרים לחברים סיעודיים בבית. משתתפת אוריין גנדלמן רכזת רווחה. המשך דיון.
הוחלט לא לשנות את הנוהל הקיים.


6. אישור נוהל תרומות – המשך דיון
אושר ברוב קולות הנוהל הבא:

עקרונות
· הקיבוץ, כאירגון וכקהילה, מחויב לתרום לחברה שסביבו.
· הקיבוץ מצפה מכל אחד מחבריו לגלות נדיבות ואכפתיות כלפי מטרות חברתיות ומוסריות.
· מעבר לתרומה האישית של כל חבר, הקיבוץ כאירגון מעוניין לבטא את אחריותו החברתית דרך תקציבו, וזאת גם בתקופות של צמצום.

תקציב
· תקציב הקהילה השנתי יכלול סעיף של תרומות
· השימוש בתקציב יהיה בידי המזכיר ומנהל הקהילה

קריטריונים להקצאת תרומות
· עזרה לאוכלוסיות מוחלשות
· עזרה לאירגונים קרובים (באזור, בתנועה)
· קידום החברה, המדינה, העולם...
· הצלת חיים

תרומות בשנת 2009
מתקציב 2009, יוקצו 20,000 ₪ לתרומות מתוך סעיף "שונות הנהלת קהילה"

רשם : עמית.






עדכוני
מש"א

תשלום עבור שימוש במקרן ובציוד ההגברה שבאחריות יגאל כץ

שימוש פרטי של חברים במקרן יעלה 50 ₪.
שימוש פרטי של חברים במערכת ההגברה הקטנה - יעלה 100 ₪.
ההפעלה של המכשירים חייבת להיות ע"י מפעיל המוסכם על חיים חננאל (מקרן) ועל יגאל כץ (מערכת הגברה).

השימוש במכשירים אלה לענפי הקיבוץ יעלה גם הוא לפי סיכום מוקדם עם האחראים עליהם.


ב ר כ ת ש ח י ה
בתקופה האחרונה הגיעו אלינו מספר בקשות לגבי הבריכה, שוחחנו עם שלמה שחר:
1. מסלול לשוחים יהיה כבר משעה 18:00, על מנת לאפשר לציבור השוחים להתחיל מוקדם יותר את שחייתם, ולרוחצים בברכה להמשיך וליהנות עד שעת הסגירה (19:00).
2. אזור הקפה וניקיון הבריכה ומתקניה הם באחריות שלמה ואביעד. יעשה מאמץ לשמור על הניקיון ועל אזור הקפה פעיל, אך יש לזכור כי המקום אינו מותאם לפינת קפה ולכן רמת הניקיון והסדר מוגבלים. (ייבדק לשנה הבאה אפשרות השקעה בפינת קפה מסודרת).
שיהיה לכולנו המשך בילוי נעים בברכה,

עמית, שלמה ורוני




ש א י ל ת א
1. האם נכון שיש מספר חברים לא קטן שלא מוסרים את כל משכורתם לקיבוץ (כולל קרנות)
2. האם נכון שיש חברים המבצעים עבודות פרטיות ועבודות יצירה, מוכרים אותם והכסף נכנס לכיסם?
3. מה מוסדות הקיבוץ עושים בנידון והאם לא הגיע הזמן שהציבור ידע במי מדובר.
אילן יגודה
מ ש י ב ה ר ו נ י
1. הרוב הגדול של עובדי החוץ מעביר את משכורתו על כל מרכיביה לקיבוץ באופן קבוע וישיר. נכון הדבר שיש מספר עובדים שמעבירים את שכרם לחשבון בנק פרטי וממנו לקיבוץ – בניגוד להחלטה ששכר עבודה צריך לעבור ישירות לקיבוץ. מביניהם יש גם מי שמנקה חלק משכרו ולא מעביר אותו במלואו לקיבוץ. הטיפול של עמית ושלי בתופעה זו הוא אינטנסיבי וכמעט יום יומי מול העובד, וכולל התייעצויות עם עורכי הדין ולעתים גם עם הנהלת הקהילה. לא בכל המקרים אנו מצליחים ולעיתים ההתעקשות לוקחת זמן רב, אך חשוב לציין שיש בצידה הצלחות.

2-3. תופעת העבודות הצדדיות קיימת בעין שמר לאורך שנים, ונכון הדבר שיש תחושה כי בשנים האחרונות תופעה זו התעצמה. בקרוב נקיים דיון בהנהלת קהילה בו ננסה לבדוק את היקף התופעה ודרכי ההתמודדות בה. ובהמשך נביא את הנושא לדיון ציבורי.
שבת שלום, רוני גלעד




======= ========== ========





תשובה לדבריו של יובל בן-מיור שפורסמו בעלון המשק האחרון

ההבדל בין מחשבות לעובדות:

יובל שלום!

ראשית אני שמחה שנושא הדירות מעסיק אותך אבל יחד עם זאת צר לי שבחרת להשמיץ מבלי לדעת את העובדות.
ולהלן קצת עובדות:

דירות הרכבת - החלטות שהתקבלו בהנהלת הקהילה ב-2004 – "דירות הרכבת שלא קיבלו שיפוץ לרמת דירת קבע – תינתן לדיירים אפשרות לעבור לדירות לוינסון". כל זאת על מנת לפנות את דירות הרכבת למשפחות צעירות.
ב-2007 נבחרה ועדה שקיבלה מנדט משיחת הקיבוץ והצעותיה התקבלו – ההצעות אומרות: "שמעמד דירות הרכבת שלא שופצו לדירות קבע יהיו דירות מעבר".

השכונה האמריקאית – הצעת הצוות היתה שהדירות בשכונה זו יהיו במעמד של דירות קבע, הועדה שלנו הבינה את הבעייתיות והחליטה כשלב ביניים לתת עדיפות בתחזוקה ולהשאיר את הגדרת השכונה בסימן שאלה לטיפול בהמשך.

מרפסות שכ' החרסינה - בניית המרפסות לא באה במקום השיפוצים, ולא גרמה להפסקת שום שיפוץ. ההחלטה לבנות מרפסות הוחלטה ע"י הועדה הקודמת, אנחנו הגשנו בקשה לתקציב עבורן שאושר ורק אז ניגשנו לביצוע. אם היית בודק את קצב השיפוצים בשנת 2008 היית מבחין שהשיפוצים מתבצעים עפ"י התכנית, לצערנו נותרו 2 משפחות שהשיפוץ עבורן תוכנן לסוף השנה ונעצר ע"י מוסדות הקיבוץ.

גג חדר האוכל – כתבת שעלה 100,000 ₪ העובדות הן שהתיקון עלה 26,276 ₪ ,סכום שכוסה ע"י הביטוח. גם שאר הגגות שהוחלפו או תוקנו השנה התקבל עבורם החזר ע"י חברת הביטוח ונכון להיום התקבל כבר סכום של 103,000 ₪.

לגבי התקציבים – לזכותה של איילת יש לציין שהבינה את הצורך בהגברת קצב השיפוצים והקצתה למטרה זו תקציב של למעלה ממיליון ₪ , דבר שאפשר לשפץ דירות רבות – בשכ' לוינסון, שכ' החממה, ומתן פתרון למשפחות צעירות ולשמחת כולנו התקציב הוצא במלואו בשנים האחרונות ולא כפי שציינת.

בניה חדשה או שיפוצים – ודאי שמת לב שלא ניבנו בתים חדשים כבר הרבה מאוד שנים, ולמען מטרה זו הוקצב כבר תקציב ב-2008 אך בשל עיכובים שונים הגענו ב-2009 למשבר הכלכלי והנהלת הקיבוץ מתוך הבנה למצוקת הדיור החליטה לעצור את השיפוצים ולתת עדיפות לבנייה חדשה על מנת להגדיל את מלאי הדירות.

כתבת שועדת דירות אמורה להביא מקורות כספיים, המציאות היא שהנהלת הקהילה היא זו שאחראית להביא מקורות ואילו תפקידה של הועדה להציג תכנית השקעות ולקבל עליהן אישור.

לגבי המלצות המבקר הן מיושמות בשטח ע"י הגופים המבוקרים ולראיה לאחרונה התקיימה הצבעת קלפי על נוהל הבניה. ואני מדגישה שאנחנו בועדת דירות עובדים עפ"י החלטות הן בתור השיפוצים והן על פי תור הוותק ולא בבלגן כפי שציינת.

לסיכום, אני מקווה כמוך שהמצב ישתפר ונוכל להמשיך במרץ לשפר את תנאי המגורים לכולם.
יחד עם זאת נשמח לקבל ביקורת בונה - אתה או כל אחד מוזמנים בכל עת להעלות אותה בפנינו.

בברכה

נאוה-רכזת ועדת דירות


תגובתי בנושא הדירות
ג ד ע ו ן א ב ר ה מ י

נושא הדיור הוא אחד הנושאים החמים שעל הפרק וברצוני להתייחס לשתי כתבות שהתפרסמו בשבועיים האחרונים, השאילתה של ריקה והמחשבות של יובל. התשובות הכוללות את העובדות כבר ניתנו ע"י רקפת ועמית אולם ברצוני להתייחס לנושא בצורה יותר רחבה.

יש הרבה טענות לגבי השיפוצים וכוועדה איננו יכולים להיות אחראים לדברים שקרו לפנינו אולם לא תמיד הוועדה או הממסד אשמים. רק בקדנציה שלנו נתקלנו במספר מקרים שאנשים עיכבו את השיפוץ שהוצע להם משיקולים של " הזמן לא נוח" "בואו נחכה עוד קצת כי עכשיו אנחנו עסוקים" וכו' כמו גם עיכובים שנבעו מכך שהמיועדים לשיפוץ עיכבו את השיפוץ בתקווה שתהיה החלטה על הגדלת הסטנדרד ל-90 מטר, ואז נוח להאשים את הוועדה בעיכוב. האם הייתם רוצים שנפרסם דברים אלו ונגרום לפגיעה אישית, מריבות, ושיבוש יחסי אנוש, נדמה לי שהתשובה תהייה לא.

אנחנו כוועדה שמנו לנו לנר לרגלנו לעבוד בצורה מסודרת ובהתאם להמלצות המבקר ואנו מנסים לעמוד בכך בכל הכוח העומד לנו. אבל אנו חיים במציאות שבה הדרישות נעשות יותר ויותר נוקשות ומתוך חוסר רצון מוחלט לראות את התמונה הרחבה גם כשהיא מוצגת לנוגעים בדבר. מאוד קל לפרסם שאילתות שיש בהן ריח של פגיעה אישית וחפצת עובדות לא נכונה. כולנו יודעים שהשאילתה העוקצת את הממסד יש בה כוח רב ולאחריה "לך תוכיח שאין לך אחות"

נושא תור השיפוצים והקריטריונים שלו הוחלט עוד בימיו של משה רונן, התור מסודר ונשמר, כמו גם תור המעבר לשיכון קבע שבו הוותק הוא הגורם המרכזי והיחידי. בועדה הזו אנו עומדים בפני לחצים ענקיים לשמור על התורים, כאשר כל אחד רואה את עצמו מקרה מיוחד שאינו מחיוב בתור. אני עד לכך (ויודע שמי שלא מאמין ימשיך לא להאמין אבל הדברים חייבים להיאמר) שתפקודה של נאווה ותפקוד הוועדה בכלל נקי מכל רבב של אינטרסנטיות ואנו נלחמים על כך גם בוועדה וגם כלפי חוץ. לפני כל החלטה אנו בודקים מהן החלטות הקיבוץ הרלוונטיות וזאת משום שכבר בפגישתנו הראשונה החלטנו שכך נפעל, אז כמובן שכאשר מישהו נפגע אז "הבלגן חוגג, ואין סדר, ויש שחיתות" ועוד.

חברים עדיין לא הופרטנו, אנחנו עדיין קהילה שבה כולנו תלויים בכולנו. אז בואו ננסה לראות לא רק את עצמנו אלה את התמונה הרחבה ולהבין "כדברי מנו בעלון האחרון" שהפשרה היא הכוח שלנו לשימור הקהילה.

אני יודע שאני תמים ומה כוחי מול כוח הרכילות בשולחנות. אבל שווה לנסות לשמר את ההגינות.





עידכונים
מהחינוך

אנחנו כבר ממש בסוף השנה – מסכמים, ניפרדים, מתרגשים. וגם - נערכים לשנה הבאה.

בימים ד' – ו', 18.8 – 20.8, בשעות 10:00 – 11:30, נערוך את הביקורים – כל קבוצה תבקר בגן או במרכז שאליו היא עוברת, כדי לעשות היכרות ראשונית עם המקום עם הצוות ועם הילדים.

ימי ההיערכות יתקיימו בימים ו' – ד', 21.8 – 26.8, בימים אלה מערכת החינוך תהיה סגורה.
התוכנית לימי ההיערכות:
ביום ו' - א': ניקיונות וסידורים, ריסוס, ישיבות צוות
ביום ב': יום השתלמות לעובדות הגיל הרך, בנושאים של תזונה (עם יעל בירמן) ועזרה ראשונה
(עם רונן שאשא).
בימים ג' - ד': חופש.

בימים א' ב' ג' של ימי ההיערכות (23.8 – 25.8), בשעות 9:00 – 12:00
מועדון החברה יהיה פתוח. הילדים מוזמנים לבוא (בלווי הורה), לשחק ולבלות.

ביום חמישי 27.8 יהיה המעבר!
בגיל הרך, ההורים יבואו לאסוף את הילדים בשעה 13:00 (כדי שהמעבר יהיה מדורג). בחברת הילדים, נערוך טקס לקבלת ילדי כיתה א'. הילדים ילכו הביתה כרגיל בשעה 16:00.
בנעורים, נערוך טקס לקבלת ילדי כיתה ז' ביום שישי 28.8.09 במועדון הנוער.



הצוותים המיועדים לכל בית:
תינוקות: 6 ילדים עד דצמבר, 13 ילדים עד סוף השנה - ענת גומל, שרונה יעקובוביץ', הגר משיח.
חרצית: 16 ילדים - אפרת שמואל, אדוה תומר, מורן ארדברג, שני סיני,
זהר מור (מחליפה).
חמשוש: 16 ילדים - ליליה גרצמן, ענתי קצנלנבוגן, רבקה מוזס,
מיכל בן חיים (מחליפה).
גן תלתן: 15 ילדים - מיכל כרמל, רקפת לסטון, מי אמיר,
ז'קלין ברכה (מחליפה).
גן אורן: 31 ילדים - חלי זהר, הניה בראס, גבי אמראל, עינת תומר,
אפרת בן מיור (מחליפה).
אנפה: 35 ילדים - רויטל יוסף, מאיה קנדלקר, אלון גורן.
המרכז הבוגר: 32 ילדים - עידית עזר ומדריך/ה נוסף/ת (עדיין בטיפול).
נעורים: 36 נערים/ות -- אדוה בראון.

במהלך חודש ספטמבר ותחילת אוקטובר יתקיימו שיחות ההורים לפתיחת השנה.

ענת גרוסמן









ש י ח ת ק י ב ו ץ
3.8.09


קבלה לחברות – ערן אפל

ר ק פ ת ז ה ר :
ערן התקבל למועמדות לפני שנה וחצי כשיפעת התקבלה לחברות. כחלק מהמגמה לצמצם את מעמד התושבים. ערן ויפעת החליטו להתקבל לחברות שניהם. היו לנו דיונים ארוכים לפני חתימתו על כתב הצטרפות (מסמך שהוספנו לתהליך הקליטה לפני שנה וחצי). בסופו של דבר הגענו לעמק השווה, ערן חתם על כתב ההצטרפות וישלם את דמי הקליטה כמקובל.
הנה"ק רואה בקבלתו של ערן השלמה של מהלך קבלת המשפחה, ומאמינה שערן יכול לתרום ולהשתלב בקיבוץ. ערן עובד ב"מדגל" ומעביר את משכורתו לקיבוץ. יפעת עובדת כמטפלת בגן השומרון וכרגע היא בחופשת לידה.

ע ר ן א פ ל :
אנחנו חיים כאן למעלה מעשר שנים ורואים כאן את עתידנו. אני רואה עצמי כמסוגל לתרום בתחומים רבים ומקווה לתרום.

ח ו ה כ ה ן :
אני עובדת עם ערן ב"מדגל" כשנה וחצי וערן הוא מהאנשים שאנו מקווים שיצטרפו אלינו. הוא אחראי, אכפתי ובעל יכולת להזיז דברים ואני ממליצה עליו בחום רב.

מ י נ ו י י ם

זיו חדוותי לריכוז ועדת תכנון
ר ו נ י ג ל ע ד :
מאז כניסתה של רקפת למזכירות חיפשנו לה מחליף בריכוז ועדת תכנון וזיו נענה לפנייה. הנה"ק התלבטה וגם במש"א היו חילוקי דעות, אך בסופו של דבר שתיהן ממליצות ורואות בזיו מועמד ראוי. זיו הביא תוכניות מרשימות לתפקיד.

ר ק פ ת ז ה ר :
זיו חבר בועדת תכנון שנים רבות, צבר ניסיון בהתנהלות הועדה ויש לו גישה טכנית ותכנונית. יש התוהים האם זיו יכול לרכז ועדה ולהיות משרת ציבור. זו הזדמנות לציין שתפיסת השירות היא נקודה חלשה אצל רבים מאיתנו, ולכן רוני גלעד מתכננת סדנא לרכזי ועדות, שאמורה לשפר את תפיסת הניהול והשירות של ממלאי תפקידים.

א ב י ש י ג ר ו ס מ ן :
כמי שעובד עם זיו במוזיאון, אני מאוד ממליץ עליו. יש לו יכולות ביצוע, ארגון ותכנון. יש לו עוד כמה דברים ללמוד ולהתעדכן אך הוא מתאים וצריך לתת לו צ'אנס.

ז י ו ח ד ו ו ת י :
הרבה שנים אני חבר בועדת תכנון ושותף בשנים האחרונות לתכנון, ואני מתכוון להמשיך באותה תנופה שהתחילה הועדה הקיימת.
אשים דגש ראשון על תכנון מרכז הקיבוץ, בעיקר בצידו המזרחי של חדר האוכל: אזור הברכה, הנה"ק ומחסני הנוי - שם יש הרבה מה לעשות. נושאים נוספים שברצוני לקדם הם תכנון הנוי, סיוע לחברים בשיפוצים, והידוק הקשר עם ממלאי תפקידים אחרים: רכז המשק, רכז בניין, רכז בטיחות וכן הלאה.


אישור קדנציה נוספת:
נילי ארבל - בית דורות. מרתה מור – המטבח

ר ו נ י ג ל ע ד :
על פי נוהל הקדנציות שאושר בקלפי, מדי 5 שנים כל רכז ענף ייבחן על ידי ההנהלה האחראית עליו, מבחינת תפקודו והישגיו. בענפי הקהילה, מובאת המלצת הנהלת הקהילה לשיחה ולקלפי.

ע מ י ת ד ג ן :
הנהלת הקהילה ממליצה על מרתה ונילי להמשך קדנציה בצורה חד משמעית ובחום.
נפגשנו עם כל אחת מהן ונעשתה סריקה מבחינה כלכלית. מצאנו כי שתיהן נהנות מאמון הצוות העובד אתן והתוצאות הניהוליות שלהן טובות.
שני ענפים אלה מטרתם אינה להרוויח אלא להתאזן ואם ניתן, קצת יותר מכך.
במטבח – הצוות עשה ועושה כל מאמץ להאכיל אנשים חיצוניים כמו הניגרים, המוסד וקבוצות שונות אחרות והתוצאות טובות מאוד ולאחרונה הם לקראת זכות.
בית דורות – ישנם 22 משתכנים מתוכם 5-6 חברי קיבוץ והשאר חיצוניים. לבית קוד של משרד הבריאות. בשנה שעברה עשינו טעות וחישבנו שהבית נמצא בקו זכות ולאחר מכן הדבר תוקן, ונילי הצליחה לאזנו כלכלית. גם בני משפחות הדיירים מרוצים.
אנו ממליצים מאוד לאשר קדנציה נוספת הן למרתה והן לנילי.

מ נ ו א ל ו ן :
מאז הפרטת חדר האוכל היו בתפקיד 4 אקונומים. אסתר אפשטיין עשתה את המעבר בצורה חלקה אולם אחר כך נכנס הענף לגרעון מתמיד וגבוה, עד שהגיעה מרתה ושינתה את הדברים והיום המאזן שונה לגמרי. היא פועלת ללא לאות לרווחיות ולתוספת הכנסות ועלינו לעודד מנהלים כאלה.

א ו ר י ש פ י ר א :
ללא קשר לדיון הפעם.
הצענו לאשרר קדנציות מהסיבה החברתית; אולם בשיחה אין אפשרות לדון בכך כראוי. יש להעביר הדיון להנהלת הקהילה לועדת המשק כדי שיהיה אפקטיבי.

ר ק פ ת ז ה ר :
אכן החלטנו שהדברים ידונו בהנה"ק והישיבות יהיו פתוחות לכל מי שרוצה להגיע על מנת לאפשר דיון.

ק ר ן א ו ר מ ש י ח :
17 שנה אני עובדת במטבח ועם מרתה 7 שנים. למרתה חשוב להרוויח כסף והיא לא מוותרת על כל הזדמנות שרק נקרית לה, גם כשזה כרוך בעבודה נוספת שלה אישית ושל הצוות.
התפקיד הזה לא פשוט וככול תפקיד ציבורי לעתים נכנסים לעימות עם אנשים. למרות זאת אני מקווה שתבחר, במיוחד עכשיו כשאנו לפני אפשרות להאכיל את המוסד.

א ו ר י א ש כ ו ל י :
לאחר טיולים בחו"ל – אני אומר שזו המסעדה הכי טובה.
חשוב שחברים שלנו ינהלו את הענפים וחשוב לנו להחזיר את השליטה בקיבוץ לידי החברים.



ת ה ל י ך ה ש י נ ו י

ר ק פ ת ז ה ר :
הצבעת הקלפי שהתקיימה ב- 26.6.09 קבלה את ההחלטות:
1. הדיון בתוכנית השינויים ייעצר עד אשר ייבדק הגרעון האקטוארי, ואם יתברר שאכן קיים גרעון,
תוגש תוכנית כספית רב שנתית כיצד להתמודד עם הגרעון, כאשר תוכנית זו היא חלק מהתוכנית
הכלכלית של מהלך השינוי.
2. נושא השוואת תנאי הדיון בין חברי הקיבוץ יועלה לדיון בקדימות רבה, לפני שיתקיים הדיון
בסעיפים אחרים המופיעים בחוברת השינויים"

לאחר ההצבעה הגיעה אלי פניה לדיון חוזר עליה חתומים 78 חברים. הערב אנו דנים פעם נוספת והפעם מול ההחלטה שהתקבלה בקלפי, עומדת הצעת מארגני העצומה שאומרת:
1. יימשכו הדיונים בתוכנית השינויים בעין שמר.
2. במקביל ימשיך צוות הפנסיה את עבודתו ויגיש בהקדם את מסקנותיו.

בינתיים נציין ששני הצוותים ממשיכים בעבודה. צוות הפנסיה עוסק באיסוף נתונים וצוות הדיור עבר שוב על הפרק הרלוונטי בתוכנית ובדק אלטרנטיבות. כמו כן היו פניות של חברים שונים לקיים מפגשים, לדוגמה מפגש עם איתמר שוויקה מברקאי ומפגש עם יעקב דרומי, ואלה לא התקיימו בשל ההחלטה לעצור את הדיונים. מפגשים בלתי רשמיים ממשיכים להיערך כל הזמן.

ע ד ה ש פ י ר א :
כשהקמנו את צוות השינויים היה ברור לכולנו שהגרעון האקטוארי בקרנות הפנסיה שלנו גדול מאד. זה
גם לא חדש שמצב הדיור בעין שמר רחוק מלהשביע רצון. ובכל זאת החלטנו ברוב גדול לבחור את
ולאחל לו את ברכת הדרך. מאז לא השתנה דבר בצורה משמעותית בשני נושאים אלה.
אנו מניחים שהצעות הצוות כוללות טיפול מסיבי גם בהבטחת הפנסיה וגם בשיפור מצב הדיור.
ההחלטה שהתקבלה לאחרונה לעצור את התהליך עצרה גם את הדיונים בנושאים אלה. לכן אנו טוענים
שיש לערוך דיון חוזר ולחזור להמשך הדיונים ובמקביל לתת עדיפות לנושאים שמדאיגים את כולנו.
לסיכום: כולנו בסירה אחת ואם הצעות הצוות בנושאי הפנסיה והדיור לא ישביעו את רצוננו גם אנו
נבקש שינויים ושיפורים בהצעה.

ח נ ה י ג ו ד ה :
ההחלטה שהתקבלה מביאה אותנו לתוהו ובוהו וזורקת אותנו עוד פעם אחורה. מדוע לא מאפשרים להביא אנשים כדי לשמוע וללמוד? כל פעם אוספים חתימות עד שנגיע למקום שלא תהיה ממנו חזרה. צריך להמשיך בדיונים.

א ו ר י ש פ י ר א :
אני מציע לא להביא את ההצעות להצבעת קלפי, אלא להגיע להסכמות דרך גישור וברוח הצעה ב' להמשיך ולהתקדם.

א ב י ש י ג ר ו ס מ ן :
הצעת הצוות השיתופי באה לאחר 8 חודשים בהם התנהלו דיונים והציבור לא היה שותף בהם. להערכתי זהו נוהל לא תקין. השיטה הנכונה היא זו של "אבני דרך" המשתפת את הציבור בשלבי הדיון ועיצוב התוכנית ולא רק בסיומה.
אם ברצוננו לכבד את הציבור, יש לתת תשובות מהימנות בסעיפים המשמעותיים והיקרים כלכלית לפני ששוקעים בדיונים ארוכים - מהם היו לנו מספיק. בזכות ההחלטה נשלח נושא הפנסיה לבדיקה נוספת, ורק לאחר תוצאות הבדיקה יש טעם לדיון – ואז הכל יהיה ברור יותר.
לאחר קריאת החוברת ראינו שבנושא הדיור יש מכבסת מלים וחשוב שהנושא יבחן ויגיע לדיון בקדימות גבוהה, ואכן הוקם צוות ואני מקווה שיביא תוצאות בקרוב.
לא הייתה לנו שום כוונה לעצור את לימוד הנושאים, הזמנת גישור ולמידה. מבחינתנו זה חיוני להביא אנשים שיספרו מניסיונם כדי ללמוד – אך מישהו החליט שאין להביא.

א ב נ ר א ר ב ל :
כמי שבמשך שנים התנגדתי להמון דברים שהציעו, והסתבר לי שהייתי בצד הלא נכון, היום אני נזהר יותר. צוות השינוי שבחרנו, הוא מטובי אנשינו וישב 8 חודשים ודן בדברים - ולומר על עבודתם "מכבסת מלים" זה לא מכובד. תרבות הדיון בינינו, חשובה בדיוק כמו המטרה. יש להמשיך לדון בדברים ולקבל את הכרעת הרוב.

א י ל ן ל ו ט ן :
ראוי שהדיון ייעשה בחדות מבחינת הדעות ובכבוד וחברות, על מנת שיהיה גם פורה.
לקיים דיון אפשר בשתי דרכים: האחת - צוות שדן 8 חודשים ומביא בסוף חוברת לדיון.
השניה - לעשות דיון בדרך משתפת על מנת לנטרל חילוקי דעות. בפרספקטיבה רחבה לזמן אין חשיבות, העיקר לנהוג נכון ולהכין הדברים כראוי, כי זו החלטה שאין ממנה חזרה.
הצעתנו שהתקבלה בקלפי, מדברת על הצד הכלכלי של השינוי, ואינה סותרת גישור או לימוד הנושא. דווקא עכשיו זהו זמן מתאים ללמידה ולהרחבת הדעת. הפגישה עם אורן חינגה אמורה הייתה להתבצע לפני שהבאנו את הצעתנו ובוטלה ברגע האחרון. ולמרות בקשותינו החוזרות, לא ניתן לנו החומר לפחות כמה ימים לפני הפגישה.

מ א ר ק ב ר ס ל ב ס ק י :
לפני שנה החליטו על הקמת צוות שתפקידו להביא הצעות. הצוות עבד והכין חוברת הצעות – ואז אמרו עליו שאינו משתף והצעתם לעצור את התהליכים. עכשיו אי אפשר לומר שלא הבינו את כוונתכם. הדיונים צריכים להימשך כי זוהי דמוקרטיה.

א ו ר י ש פ י ר א :
הפנסיה אינה קשורה לשינוי. האם מישהו חושב שבקיבוץ ללא שינוי, הגרעון האקטוארי הוא פחות חשוב?

ע ו ד י ד ג א י :
אבישי אמר שההתנהלות איננה תקינה. ואני אומר שהתנהלות הצוות השיתופי אינה תקינה, קודם כל בכך שקמו אנשים שהיו במרכז העשייה בעבר, ופעלו נגד הנהלת הקהילה וצוות השינוי.
המהלך הביא לעצירה של מהלך שרוב הציבור רוצה בו. ולמרות דבריכם שלא התכוונתם לעצור התהליך, הציבור הבין זאת כך.
לגבי פנסיה – צוות הפנסיה התבקש לבדוק את הגרעון ללא קשר לתהליכי השינוי. לדעתי דווקא אם יהיה שינוי יהיה יותר כסף להפריש לגרעון כי המערכת תתייעל.

א ו ר י ל י ס :
התחממות האווירה נובעת מכך שהדברים הם בנפשנו. היום הקיבוץ הוא שאחראי לנושאים העיקריים כמו דיור ופנסיה,ומחר זה ייפול על החברים, ואם הפנסיה התקציבית תלויה בתקציבים ובנכונות של חברים להפריש ממשכורתם – זה מעורר דאגות. יכול להיות מצב בעתיד שיגידו לחבר זה מה שיש, ועם זה תסדר, ושמענו על קיבוצים שעברו שינויים ושעם השנים הקיבוץ לא יכול היה לעמוד בהתחייבויותיו. לכן חייבים ללמוד את המצב אצלנו ואת ההצעות לפני דיון וקבלת החלטות. לכן תמכתי בהצעה להשהות את הדיונים. אך המדאיג ביותר היא הידרדרות היחסים בין החברים; תהליך שנראה בשיחה. עלינו לזכור שאנו חיים ביחד ועל כולנו האחריות לדאוג לכך שנוכל להמשיך לחיות ביחד. נושא הדחייה הוא נהלי בעיקרו, אך אם הוא יוצר דינאמיקה שלילית ומתח ביחסים, אזי יש להמשיך ללמוד את ההצעות, ובהמשך לקיים דיונים והחלטות.

ק ו ב י ג ר ו ס מ ן :
דבריו של עודי חדדו את תמיכתי בהצעת אורי שפירא, שלא להביא ההצעה לקלפי.
חבל להעלות את הטורים ולהעכיר את האווירה, אם אפשר להימנע מכך – לדעתי יש כאן אי הבנה, שניתן לפתור אותה ע"י הידברות בין הצדדים.

ע מ י ת ד ג ן :
נושא הפנסיה מתעורר בגלל תהליך השינוי, אך הגרעון היא עובדה קיימת. ההצעות בנושא הפנסיה לא נשלחו לבדיקה נוספת; צוות הפנסיה ביקש אישור לקניית תוכנה לניהול הפנסיה של החברים, בלי קשר לדיונים על השינוי. רכשנו את התוכנה ועכשיו אנחנו מכניסים את הנתונים המאפשרים לדעת מה מצב הפנסיה האמיתית של כל חבר וחבר ואני מקווה שעובדי החוץ יעזרו לנו בכך. וכך כבר הרווחנו מתהליך השינוי.

נושא ההיתכנות הכלכלית שהובאה בחוברת היא פרי תכנונה של ברית פיקוח והיא קשה להבנה גם למי שזה עיסוקו. לדעתי נכון היה קודם לקיים דיון עם אורן חינגה כדי להבין באופן כללי , ואחר כך לפרסם החוברת ולדון בדברים.

אשר לחשדות כאילו אנשים מזלזלים ולא חשוב להם; כל אחד שמטפל בדברים בודק שבע פעמים ונזהר שמא הצעותיו יפגעו ויפרקו את העסק, ולו רק כדי שהכישלון לא ייפול על מצפונו ועל שמו הטוב. בעין שמר מדובר בצוות מקומי הגון וטוב שישב וחשב וחיפש את הדרכים הטובות ביותר.
לוח הזמנים לדידי הוא יעד, ואינו דבר קדוש.

א ו ר י א ש כ ו ל י :
יש אצלנו נוהל מאז ומתמיד שקודם מביאים הצעה מפורטת ורק אחר כך מדברים עליה. הדרך שאתם עשיתם היא לא נכונה. רוב החברים הצביעו נגד התוכנית.



ס י ג ל ד ק ל :
יש משמעות גדולה לסדר הבאתם של הדברים. לומר לכל אחד מה יקבל, טרם הובטחו לו שני דברים בסיסיים (פנסיה ודיור) זה לא הסדר הנכון ויש בזה משהו לא מוסרי, כי חלק מהאנשים לאחר השינוי מצבם יהיה בעייתי מאוד.

ע מ י ת ד ג ן :
סדר הדברים הוא קודם לימוד החוברת ודיון בעקרונות. החוברת מלאה תוכן ומייצגת תפיסת עולם והיא פתוחה לדיון. במהלך הדיונים יכולים להשתנות המון דברים. לאחר מכן כל משפחה תראה מה מצבה הפרטי. עצירת התהליך לא אפשרה הזדמנות להבין ולדבר.

א ו ר י ת ו מ ר :
חשוב לי שלמרות חילוקי הדעות לא יילקחו הדברים ברמה האישית. הקצב שהוצע ע"י הועדה נתן תחושה של חפזון ועתה יש לנו הזדמנות לדון בקצב המתאים לנו איזה קיבוץ אנו רוצים ולא רק כיוון אחד.

ש מ ע ו ן ב ן פ ו ר ת :
80 שנה ידענו מה אנחנו רוצים שיהיה, בשנים האחרונות הדרך נאבדה ונשאלת השאלה האם לא הגיע הזמן ללכת יותר לכיוון של כל אחד לנפשו.
חשוב שנתקדם. אבישי טוען שהסתירו מידע, ואני אומר שקודם כל צריך לגבש את הדברים. אין פתרונות קסם; ברור שאנו מסובכים מאוד בנושא הדיור שהוא חמור מנושא הפנסיה. אי מתן אפשרות להמשך המהלך אינו מקרי ונראה לי שתמשיכו גם בעתיד להתיש את המערכת.

ר ק פ ת ז ה ר :
נכון שהתהליך חשוב, אולם במקרה הזה ההתעסקות בתהליך מסתירה ומעכבת את העיסוק בתוכן. יש הבדל בין לומר: "אני הייתי מנהל את זה אחרת", לבין אמירה: "ניהול לא תקין". אפשר לגשת לנושא השינוי מכל מיני כוונים, ולאו דווקא להתחיל מפנסיה ודיור. לכל אחד יש מה שבעיניו הוא עיקר השינוי, ואנחנו לא נגיע לברר מה הוא העיקר אם לא נתחיל בדיונים מאיפשהו.
תמיד חשבתי שעין שמר מתאפיינת בראש פתוח ופלורליסטי והפעם התאכזבתי – מכך שלא נותנים לדבר.

לגבי הזמן – מה פירוש להתקדם לאט יותר? לעשות מרווח גדול יותר בין דיון לדיון? לקיים יותר דיונים באותו שבוע? דיונים יותר לעומק? כל הבט הוא אפשרי – אך מכיל רעיון שמשהו קורה ומתקיימים דיונים. אינני מבינה מה יכולים להרוויח מעמידה על המקום.
אני תוהה, מדוע אפשר לדבר על קיבוץ גבע או ברקאי או מצר - ועל עין שמר אי אפשר? מדוע אפשר ללמוד על כל הקיבוצים ועלינו לא?
ועוד דבר. כשעומדים במקום, למעשה לא עומדים במקום, כי במשך החודשיים האלה כמה אנשים מאיימים שלא יעבירו משכורתם או חלקים ממנה לקיבוץ, ועוד כמה חברים מתחילים לעבוד בעבודות צדדיות והכסף נכנס לכיסם הפרטי – כל יום כזה מגביר את הכאוס והולך ונעשה קשה לעצור זאת. עצירת הדיונים כמוה כהנחת מכסה על סיר רותח, ובסוף המרק יגלוש וישרף. אני מציעה להסיר את המכסה ולהביט באומץ פנימה.

א י ל ן ל ו ט ן :
הייתי שמח להתחבר להצעתו של קובי - וזה לא מדויק שלא קורה כלום. אני מציע לראות מה ניתן כן לעשות תחת ההחלטה, כי להפסיק את הכל זה לא מה שהצענו.



ב ש ו ל י ה ש י ח ה –

ע ד ה ש פ י ר א

אבנר אמר בשיחה האחרונה דברים שבוודאי רבים לא הבינו ולא ידעו על מה הוא מדבר. לכן אני מביאה כאן את הדברים ממקור ראשון.
בעקבות ההצבעה על המשך פעילות צוות השינויים, הייתי נסערת, פגשתי את אבישי בחדר האוכל ולאוזני היושבים בשולחן אמרתי לו דברים בוטים.

ברור לי שההתבטאות הייתה חריפה מדי ולא הייתה מכוונת אישית לאבישי אלא לחבורה שהחליטה לעצור תהליכים ואינה מתחשבת ברצונותיהם של חברים אחרים. שהרי רבים מחברי הקיבוץ רוצים בתהליכים אלה ומייחלים להם. אם אבישי נפגע אישית מדברי אני מצטערת על כך.

אני מקווה שנתחיל לכבד איש את רעהו, שניתן אימון וכתף לאנשים שבחרנו – לצוות השינוי – שמשרת את כולנו כשהמשימה הולכת ונעשית קשה מיום ליום. אנשים אלה יושבים ולומדים את הנושאים לעומק, עושים כמיטב יכולתם לבצע את תפקידם באמונה. אבל גם ביטויים כמו "מכבסת מילים" או "חוברת ללא תוכן" או "אל תאמינו להם..." בוודאי אינם תורמים לאווירה מכבדת שכולנו רוצים לחיות בה.



ב ש ו ל י ה ש י ח ה –

א י ל ן ל ו ט ן

רקפת בדבירה בשיחה הדגישה ובצדק שהפסקת הדיונים היא דבר לא טוב ולא רצוי.
מהצעתנו שאלה הם עיקריה בנושא הפנסיה
"....1. הדיון בתוכנית השינויים ייעצר עד אשר ייבדק הגרעון האקטוארי ותוגש תוכנית...", ניתן להבין בקלות שהכוונה היא לעצור את הדיון בהיבטים הכלכליים של תוכנית השינויים. גם מי שלא רוצה להבין שמדובר על ההיבטים הכלכליים, לא יכול להתעלם שמדובר על תוכנית השינויים שביטויה היא חוברת השינויים.

למי שכל כך חשוב (ובצדק) שהדיונים ימשכו, יש כר פעולה נרחב שאינו עומד בניגוד להחלטת הקלפי (כמו למשל, פעולות גישור, הזמנת אנשים כדי ללמוד מניסיונם ועוד).
לא ברור למה מי שכל כך חשוב לו המשך הדיונים מפרש את ההחלטה פרשנות כל כך מרחיבה עד כדי אבדן קשר עם נוסח ההחלטה, פרשנות שמביאה אותו לא לאפשר לעשות דיון ולמידה כלשהי, גם על נושאים שאינם חלק מ"תוכנית השינויים" כנוסח ההחלטה.

אני לא מצליח להבין את הדיסוננס בין ההצהרה בשיחה לבין המעשים בשטח.


ב ש ו ל י ה ש י ח ה –

במרי ויכוח, ברצון להשיג מטרות הרצויות לך, מה תעשה?

1. ארדד ככול האפשר את ערכו המוסרי של יריביי. האמירות המקובלות: מדבר גבוהה ועושה נמוך, מתחזה לכבש בעוד הוא זאב טורף, אינטרסנט מוסווה, נוהג מנהג של איפה ואיפה, לא אמין, החברים לא יודעים אבל... השמועות אומרות ש...
2. אשכנע שדעותיו של החושב אחרת אינן לגיטימיות האמירות המקובלות: מאז ומעולם לא הצטיין בחוכמה יתרה, לא מקפיד ללמוד את הנושאים לעומקם, חסר ניסיון ציבורי, ובכלל מי הוא שידבר.
3. אבודד את יריבי מבחינה חברתית: לא אקח חלק בפגישות חברתיות בהן מוזמן יריבי, אעשה את כול שביכולתי כדי שיריבי לא יוזמן למפגשים חברתיים חופשיים, אוציא את דיבתו רעה כך שפחות חברים ירצו לקיים אתו מפגשים חברתיים.
4. אצור חיבור שלילי בין עבר להווה:בכול הזדמנות אזכיר כאילו בדרך אגב את החלטותיו השגויות של יריבי בעבר תוך שימת דגש על הנזק המתמשך הנובע מהן.
5. אשתדל להוציא את יריבי משליטה עצמית: ארמוז על נקודות רגישות בחייו, אשלח מסרים מחשידים על כוונותיו האמיתיות, אעשה שימוש במילים בוטות שייאמרו בשקט ארסי, אשלח לעברו חיוך מבין הטומן בחובו ארס של נחש בתחילת הקיץ.
6. אהפוך את יריבי לאחד מרבים: תראו מי התומכים בדעותיו, הם כולם חבורה של אינטרסנטים, רק תגרד ותגלה את המסתתר מאחורי מילותיהם, והוא, האיש הזה, משמש להם לפה.
7. לקחים אישיים: הנטייה לעשות שימוש באחד או בכמה מאמצעים אלה אורבת לכול אדם באשר הוא חלק מחברת אנשים. ראו הוזהרנו.

אבישי גרוסמן
ב ש ו ל י ה ש י ח ה –

ניסיתי

ניסיתי לכתוב על זה וזה.
להגיד שככה וככה. וזה לא בסדר.
להצביע על אלה ואלה... ואלה.
השתדלתי להקליד לפני שיהיה מאוחר,
אבל המלים נגמרות לך כשמי שמנהיג אותך מבטל את דעתם של 90 משכניך,
רומס אותן.......... וחוזר בו.

ע ת ר ג ב ע







ב ש ו ל י ה ש י ח ה –


הבהרה
בשיחה האחרונה העברתי ביקורת על אנשי הצוות השיתופי, שלדעתי רואים את עצמם כמעין "ממשלת צללים" של המוסדות הקיימים, ושבים ומטילים דופי בכנותם ובהגינותם של ממלאי התפקידים.
דבריי הובעו בלהט ובבוטות, ואם יש מי שנפגע מהם אני מתנצל על כך.
יש בתוכנו חילוקי דעות מהותיים על הדרך שבה הקיבוץ צריך ללכת. אבל הדעה השונה נובעת מדאגה דומה – איך לעשות קיבוץ הכי טוב לחבריו. אנשי הצוות השיתופי חייבים להבין שזו דאגתי ודאגת שותפיי, אני מצפה לרק מעט מהאמון שהם דרשו וקיבלו כאשר מילאו תפקידים מרכזיים בקיבוץ.
עודי







סמינר שיתוף בחממה

שיחה עם נרי דנון על חוויותיה כמשתתפת בסמינר שהתקיים לפני שבוע בחממה.

משתתפי הסמינר היו: 15 יהודים ו- 20 ערבים. מתוכם 10 מאום אל פחם ו-10 פלשתינאים. גיל המשתתפים היהודיים היה 16-17, גיל הערבים מ- 16 עד 19.
הסמינר התחיל ביום ראשון והסתיים ביום חמישי. התקיים משעה תשע בבוקר
ועד השעה 17.00 כשהחברה מהשטחים התארחו ולנו במעונות באום אל פאחם.


איך הגעת לסמינר?
לפני כמה חודשים פנה אלי עתר גבע וסיפר על הסמינר. בתחילה חששתי שלא יהיה חיבור בין המשתתפים – תהיתי אם יהיו מתחים, אם בכלל ירצו להתחבר, ואם יתעניינו בנושאי הסמינר – אמנות ואקולוגיה - ובכלל אולי לא יהיו נחמדים...

מה עשיתם פיזית?
עסקנו בנושאי אמנות ואקולוגיה וכל אחד בחר בתחום שעניין אותו. הקבוצות נדרשו לייצר תוצרים שהוצגו בתערוכה.
היצירה נעשתה בזוגות, בקבוצות, ע"פ הוראת המנחים ולפי בחירה אישית. תוך כדי העבודה נוצרו קשרים והבנה בינינו – כששפת הדיבור היא אנגלית ועברית.

המפגש הראשוני היה מאוד מוזר; ישבנו בקבוצות ערבים ויהודים לחוד והסתכלנו אחד על השני. ברגעים אלה לא ראיתי אותנו יוצרים קשרים, ולא יכולתי לחשוב על מקום לחיבור ונושאים משותפים בינינו - כי הם נראו לי מאוד שונים פיזית ומנטאלית. אך בהמשך, בעזרת היצירה המשותפת, וגם בעזרת ההפסקות, בהם התארחנו במועדון לחבר, בילינו במשחקים ואפילו רקדנו ביחד – נוצר חיבור שהעמיק יותר ויותר במהלך הסמינר; בתחילה שיחה על פרטים אישיים ואחר כך על כל נושא.
אני אישית מאוד התרשמתי מהחברותיות של הערבים והרצון הגדול מצידם ליצור אתנו קשר.

הייתה בעיה לגייס משתתפים יהודיים?
אותנו הבנות מעין שמר היה קל לגייס, אך לגייס את כל שאר המשתתפים היהודים לקח הרבה זמן ומאמץ, לקחו 50 טלפונים בשביל לגייס 15 משתתפים.
אני רציתי להשתתף כי תחומי האמנות והאקולוגיה מעניינים אותי, ובנוסף אף פעם לא הייתי בסוג מפגש כזה והייתי סקרנית לדעת איך אשתלב, איזה קשרים ייווצרו - האם ימשכו – ולהכיר אנשים אחרים – קצת שונים ממני.
וגם... משום שאת המפגש ארגנה החממה, שהוא מקום שבו מתקיימים רק דברים איכותיים ותמיד אני נהנית לקחת חלק בפרויקטים וסמינרים שנעשים בה.

מה עוד עשיתם?
יצרנו עבודת גרפיטי מעניינת שאני ממליצה לכולם ללכת ולראות אותה על קיר האורווה. היה לנו גם סיור לאל אריען שזהו מקום בו יש לתושבים תעודת זהות ירוקה והם מאוד מנותקים. שתלנו שם צמחים על בור ביוב שמימיו נשפכים לאדמה קרובה, כמעשה אקולוגי (הצמחים שואבים חומרים מסוימים ממי הביוב ואז הם גורמים למים להיות יותר טובים לסביבה), אחר כך המשכנו לתצפית מדהימה ליד אום אל פחם, ממנה רואים את כל ההרים, הכפרים והישובים היהודיים שבסביבה. נכנסנו לאום אל פחם טיילנו קצת, שמענו הסברים מעניינים מאיש המקום, ולאחר מכן התארחנו במסעדה נחמדה אליה בא גם ראש העיר.
ביום השלישי היו סדנאות של מוזיקה ויוגה וביום הרביעי התקיים מפגש מסכם, התקיימה התערוכה אליה הגיעו בני המשפחות של המשתתפים (פרט למשפחות הפלשתינאיות) הבנים רקדו דבקה, היה כיבוד קל והכל באווירה מאוד נעימה.
ביום חמישי האחרון – נסענו ברכבת החצר, ובפארק הרכבת קבלנו תעודות סיום וכולם נפרדו אחד מהשני בהתרגשות, היו כאלו שלא רצו לעלות להסעה והתקשו לעזוב את החממה והקיבוץ..

האם יהיה המשך ליחסים שנוצרו?
היחסים אפילו התחזקו לאחר הסמינר. נשארנו בקשר עם הערבים הישראלים דרך האינטרנט והופתעתי מאוד לראות כמה הם עדיין בתוך הסמינר, חוזרים ומספרים כמה נהנו באותם ימים וכמה היו רוצים לחזור על דברים דומים. ביום רביעי הקרוב קבענו מפגש של כל החברה בגן שמואל בבאולינג. חוץ מזה שכנראה ניפגש בקרוב באום אל פאחם ונעשה ציור קיר\גרפיטי על קיר גדול בפתח אום אל פאחם וכולנו מתרגשים ומחכים לקראת זה.

באשר לעתיד - כוונת המארגנים היא המשכת הסמינר לכל מיני כיוונים שעוד לא ממש הוחלטו; האם להרחיב את מעגל המשתתפים, כשבפעם הבאה אנחנו נהיה המדריכים, או אולי חשוב יותר להעמיק את הקשר בנינו וכו'. בעיקרון מתוכנן שבחנוכה נצא לטיול של כמה ימים ביחד ובפסח נעבור הכשרה להיות מדריכים ונלמד גם איך לגייס משתתפים צעירים מאיתנו לפעם הבאה.

ומה עם הפלשתינאים?
הקשר עם הפלסטנאים לא ממש המשיך מסיבות טכניות. וחבל לי כי מאוד התחברנו וחבל שלא נשמור על קשר קרוב כמו עם הערבים שגרים פה בכפרים.

הרגשת הבדל בין הבנים והבנות הערביים - בין הפלשתינאים לערבי הכפרים השכנים?
הבנים היו יותר פתוחים וחברותיים וישר באו לדבר והתעניינו, הבנות נפתחו לאט יותר לאחר היכרות.
ההבדל בין הפלשתינאים לערבי הכפרים השכנים הוא בעיקר ברמת החיים של הפלשתנאים; הפלשתינאים בקושי יוצאים מהכפר, כי הם צריכים לעבור 15 מחסומים עד שהם יוצאים. הסיכון שהיה טמון בהשתתפותם בסמינר היה גדול, הכל היה צריך להתנהל בסודיות, והגיעו רק בנים.
למרות שיש להם מודעות למקום שהם גרים בו, ויש להם טלוויזיה, אך היא מכוונת רק לערוצים פלשתינאים, ולעולם הרחב הם נחשפים בעיקר בזכות האינטרנט - ולא לכולם יש. הם באו לסמינר בעיקר כי מאוד עניינו אותם החבר'ה הישראלים, ואמרו שהם בכלל דימינו אותנו אחרת לגמרי.

מי היו המדריכים?
בתחום האקולוגיה – הדריכו אותנו: לי (עובדת בחממה) ואביטל גבע הנפלאים – כל הכבוד להם!
בתחום האמנות – הדריך עתר גבע. אני הייתי חלק מקבוצת האמנות אז אני יכולה לספר שניתנה לנו יד חופשית לביטוי, הרבה כלים, עזרה ומענה לרצוננו. מאוד נהניתי ולמדתי, כל הכבוד לעתר שהשקיע הרבה מאמץ!

איך יצאת מהסמינר לעומת איך שהגעת?
נכנסתי מאוד סגורה, עם מעט ידע לגבי החברה הפלשתינאים והערביים הישראלים שגרים 10 דקות מאתנו, ויצאתי יותר חכמה, ויותר חשוב - חברה שלהם, שמאוד מעריכה אותם על הרצון שלהם ליצור קשרים ולשמור עליהם - וגם כמובן גיליתי בהם עניין אישי.

את רוצה להוסיף משהו...
השיחה היא הזדמנות להודות לעמותה שארגנה את הסמינר הנפלא והחשוב הזה, ובעיקר לאיש יקר-אביטל ולכל צוות החממה המדהימים שעושים דברים משמעותיים ונפלאים בחממה ונותנים לנו המון גאווה, כיף וסיפוק גדול, תודה לכם!!

תודה לנרי על השיתוף – ראיינה נורית





מהמרפאה
מדינת ישראל היא במקום השני בעולם בשכיחות המלנומה (אחרי אוסטרליה) – בייחוד בצעירים.
כולם מוזמנים לבוא לבדיקת נקודות חן לגילוי מוקדם של מלנומה וסרטן העור.
ק י ץ נ ע י ם
ד"ר נגב




מדינת ישראל היא במקום השני בעולם בשכיחות המלנומה (אחרי אוסטרליה) – בייחוד בצעירים.
כולם מוזמנים לבוא לבדיקת נקודות חן לגילוי מוקדם של מלנומה וסרטן העור.
ק י ץ נ ע י ם
ד"ר נגב






תוכנת
רכב
חדשה

תכנס לפעולה
ב- 30.8.09
יום ראשון.


בימים הקרובים יוכנסו דפי הסבר מפורטים לתאי
החברים. כל חבר מתבקש להתנסות בתוכנה ובמידה ונתקל בקושי ישים פתק בתא הדואר שלי עם פרוט הבעיה ואני אחזור אליו.

א ו ר י י ן ג.






ע צ ה ט ו ב ה
למי שלא יכול להשתמש בדאודורנט.
מפזרים אבקת סודה לשתיה
בעזרת צמר גפן .





















תעודות הזהות של ילדי בר המצווה

יונתן זהר סל

נולדתי ב 11.2.1996
שמות הוריי: חמי ורקפת
שמות אחיי ואחיותי: שחר, אורי ואבשלום
שמות הסבים שלי: יענקלה ועליזה; סבתא גניה
מקצוע מועדף בלימודים: חשבון
תחביבי: לשחק בסוני פלייסטיישן
תוכניות טלוויזיה אהובות עלי: ריאליטי ותחרויות
מאכל אהוב: תפוחי אדמה
שיר שאני אוהב: ממון (כל הכבוד מקזבלן)
אני מאחל לעצמי: אושר ושמחה
כשאהיה גדול אני רוצה: לעבוד במשרד
הייתי רוצה שהקיבוץ יהיה בעתיד: שיהיה יפה.

אופיר חננאל

נולדתי ב 29.11.1996
שמות הוריי: דגנית וחיים חננאל
שמות אחיי ואחיותיי: שקד ואלון
מקצוע מועדף בלימודים: שיעור חופשי
שמות הסבים שלי: יצחק (ז"ל) ואביבה חננאל. חנה (ז"ל) יוסי ורבקה יגודה
תחביבי: ריקוד, שירה.
תוכניות טלוויזיה אהובות עלי: כמעט מלאכים
אירוע מיוחד בעברי: העליה לכיתה א'
אדם שאני אוהבת או מעריצה: גסטון דלמהו ומריה אאוחינה סוארס
מאכל אהוב: עלי גפן
שיר שאני אוהבת: I GOT A FEELING
אני מאחלת לעצמי: הצלחה במבואות.
כשאהיה גדולה אני רוצה להיות: משווקת
הייתי רוצה שהקיבוץ יהיה בעתיד: יפה.

אייל בורלס

נולדתי:
שמות הוריי: אילן בורלס ואורנה שובל
שמות אחיי ואחיותי: ליעד, ליאור ועידן.
מקצוע מועדף בלימודים: ספורט
שמות הסבים שלי: שלמה ונורית בורלס
תחביבי: לאכול, לישון ולרוץ
תוכניות טלוויזיה אהובות עלי: סרטים
אירוע מיוחד בעברי: יום הולדת (של כל אחד).
מאכל אהוב: הכל
אנשים שאני אוהב או מעריץ: המשפחה שלי.
אני מאחל לעצמי: הצלחה בהמשך הדרך
כשאהיה גדול: נחכה ונראה
הייתי רוצה שהקיבוץ יהיה בעתיד: מצליח



אמיר משיח

נולדתי ב 5.6.1996
שמות הוריי: קרן ואיתמר משיח
שמות אחיי ואחיותי: אור וזוהר
שמות הסבים שלי: יגאל ושרהל'ה, ליקו ז"ל ומטי
מקצוע מועדף בלימודים: חשבון
תחביבי: כדורגל, לשחק עם חברים
תוכניות טלוויזיה אהובות עלי: MGV
אדם שאני אוהב או מעריץ: משפחתי
מאכל אהוב: המבורגר
אירוע מיוחד בעברי: כשנולדתי
שיר שאני אוהב: BOOM BOOM POW
אני מאחל לעצמי: שיהיה לי כיף במבואות עירון
כשאהיה גדול אני רוצה להיות: שחקן באולינג מצליח




אלמוג שמואל

נולדתי ב 22.2.1997
שמות הוריי: אפרת ואיתן
שם אחותי: יולי, בת 9
שמות הסבים שלי: מצד אבא: יפה (ז"ל) ועזרא, מצד אמא: ניבי (ז"ל) ולאה.
מקצוע מועדף בלימודים: ברור – שיעור חופשי!!!!
אירוע מיוחד בעברי: מופע סיום כיתה ו'.
תחביבי: לישון! מחשב! וחברים!!!
תוכניות ב T.V : כמעט מלאכים
מאכל אהוב: קובה אדום שאמא מכינה
זמר שאני מעריצה: קובי פרץ
קטע שיר שאני אוהבת: "את האחת של חיי ואני יודע שאת האחת של חיי"
איחולי לעצמי: שאני אצליח במבואות עירון. וכשאהיה גדולה תהיה לי משפחה גדולה וחיים מאושרים.
כשאהיה גדולה אני רוצה להיות: מנהלת רשת חניות בגדים מצליחה!:
הייתי רוצה שהקיבוץ יהיה בעתיד: מקום שנעים לחיות בו.





תומר בורלס

נולדתי ב 3.10.1997
שמות הוריי: חגית ויפתח
שמות אחיי ואחיותיי: נועם, שני ואביב
שמות הסבים שלי: נורית ושלמה, אריאלה ויוסי
מקצוע מועדף בלימודים: שיעור חופשי
תחביבים: אין
תוכנית טלויזיה אהובה עלי: "כמעט מלאכים"
אכל אהוב: שוקולד
אנשים שאני אוהבת או מעריצה: כוכבי כמעט מלאכים
אני מאחלת לעצמי: שאצליח בכל מה שאעשה
מה ארצה להיות כשאהיה גדולה?: לא יודעת
הייתי רוצה שהקיבוץ יהיה בעתיד: כמו עכשיו.



מיכאל אבנר

נולדתי ב: 30.12.1996
שמות הורי: דני ומרה
שמות אחי ואחותי: סיוון וצור
שמות הסבים שלי: מריו וסופי,קרול ודבורה ז"ל
מקצוע מועדף בלימודים: ספורט
תחביבי: ציור, כדורסל, כדור עף, גיטרה, מחשבים, שירה, קרטינג, קונגפו וחדר כושר
תוכניות טלויזיה אהובות: בובספוג, ז'אק וקודי והאנה מונטנה, ארתור
מאכל אהוב: נקניקייה בפיג'מה
אדם שאני אוהב או מעריץ: את הורי, האח שלי והאחות שלי, בובספוג
קטע של סיפור או שיר שאני אוהב: "אני לוקח בחזרה, דברים קשים נורא" (פוליקר)
אני מאחל לעצמי: שאני אהיה מאושר בכל דבר!
כשאהיה גדול אני רוצה להיות: הרבה דברים!
הייתי רוצה שהקיבוץ יהיה בעתיד: כמו שהוא (זה לא אומר שאני אגור בו).



מאי תומר

נולדתי ב 14.2.1997
שמות הורי: נווה וקתרין תומר
שם אחותי: אלה
שמות הסבים שלי: יורם ושלומית, לינדה ומייקל
אירוע מיוחד בעברי: טסתי לאנגליה
מקצוע מועדף בלימודים: ספורט
תחביבי: טלוויזיה, מחשב, חברים, אקרובטיקה אווירית, ריקוד
תוכניות טלוויזיה אהובות: הישרדות, כמעט מלאכים ועוד
מאכל אהוב עלי: פיצה
אדם שאני אוהבת או מעריצה: שחקני כמעט מלאכים
קטע של סיפור או שיר שאני אוהבת: I GOT A FEELING SHAKE IT
אני מאחלת לעצמי: שיהיה לי כיף במאות עירון
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה: לא יודעת
הייתי רוצה שהקיבוץ יהיה בעתיד כמו שהוא.







שבת שלום