חפש בעלונים קודמים

יג' בטבת תשס"ט 9.1.2009

עלון מס' 2 (3724) יג' בטבת תשס"ט 9.1.2009






המלחמה בעזה נמשכת כשבועיים.
ילדי המרכזים הכינו חבילות בבית ההורים והעבירו אותן בצירוף המצרכים שנאספו בכלבו ע"י החברים - לחיילים המשרתים בדרום.
גם במוסד התארגנו להכנת חבילות.

איחולי בריאות והחלמה לכל מי שנפגע במלחמה, וברכת שלום לחיילנו שנקראו למילואים ולמשרתים בסדיר.

תודה לתורמים.





פותחים שבת
לפני שבוע, בהתאם לפרשת "ויגש" הרצופה במפגשים שרנו על "פגישות ומפגשים בשירים". הסולנים היו: דלית אייזנברג בשיר "ניגע אל החלום", אביעד שפירא בשיר "עוד ניפגש" בליווי הגיטרה של נועם גבע. קובי גרוסמן בשיר "היה או לא היה" עם הליווי של ניר אלון ומירי גרוסברג שגם ניגנה את "יוסי ילד שלי מוצלח". חן, חן לכולם, הייתם נהדרים!

בהמשך, חזינו ב"מפגשים מן העבר" פרי מכחולו המשובח והמתבדח של איגנץ פלגי ז"ל.

את פרשת "ויגש" דרשה בדרך אורגינאלית יסמין בן מיור גבע.
בתחילה ציינה שמוקד הפרשה הוא הרגע שבו חושף יוסף בפני אֶחָיו את זהותו האמיתית. בהמשך הביאה את דבריו המפייסים של יוסף אל אֶחָיו: "...ועתה אל תעצבו, ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוהים לפניכם". והסבירה שיוסף אמר את הדברים מתוך רצון להפיג את חששם של האחים מנקמתו. היא ביארה את דבריו של יוסף ואמרה שהם מכילים שני טיעונים שמטרתם להרגיע את אחיו:
א. אתם לא אשמים, אלוהים הוא זה שכיוון את הדברים, אתם בסך הכל ביצעתם את התכנית האלוהית. ב. כל מה שקרה, קרה לטובה.

דיברה על אצילותו של יוסף שלמרות כל הסבל שעבר, יש בו יכולת מדהימה לסלוח לאחיו.
ציינה שהנקודה הטרגית בסיפור היא העובדה שהאחים לא באמת האמינו ליוסף שהוא אכן מחל להם. הביאה מדרש הממחיש את חוסר אמונתם זו.
הבהירה שלדעתה, הסיבה שהאחים לא האמינו בְּכֵנוּת סליחתו של יוסף נובעת מהעובדה שהם לא היו סולחים לו אם היו במקומו.

ציינה שהשאלה המעניינת כאן היא: איך הצליח יוסף להביא את עצמו לסלוח?
הניחה שאין זה קשור לאמונה דתית ולמחשבה שהכל מכוון מלמעלה, אלא קשור להשקפת עולם אישית, במובן של איזה סיפור אני בוחר לספר לעצמי... כל אדם יוצר לעצמו נרטיב מסוים לגבי חייו. ליוסף היו כל הסיבות שבעולם ליצור לעצמו נרטיב של קרבן שהחיים התאכזרו אליו, אבל הוא בחר לא לשקוע בעבר, ובזכות יכולת זו היה מסוגל להשאיר את הכעס מאחוריו ולראות עצמו בר מזל שהחיים האירו לו פנים.
אמרה שהיא מאמינה שהודות ליכולתו זאת זכה יוסף להיות אדם הרבה יותר מאושר מִאֶחָיו.
סיימה דבריה בכך שהיה טוב אם כולנו היינו בוחרים בדרכו של יוסף.

והשבוע, "שרים אריק איינשטיין" לרגל יום הולדתו ה- 70. על פרשת "ויחי" נעמן אפשטיין.

ש ב ת ש ל ו ם





ג ש מ י ם
השבוע ירדו טיפות פה ושם לאורך השבוע, אך בלילה אחד ירדו 8 מ"מ.
ועד כה 198 מ"מ



הנהלות הקיבוץ עברו למשכנן החדש במקום איגלו.





תוצאות הקלפי
לשיחת הקיבוץ מיום 30.12.08

1. בחירת רכזת רווחה
פנינה גלעד - 38
אוריין גנדלמן - 86

2. אישור תקציב 2009*
בעד - 108 נגד - 10

 בעקבות השיחה עודכנו סעיפי הפנסיה והבנייה. דף מעודכן חולק לתאים.





ת ו ד ו ת
למרב חופי, נוגה האולינג וטל אייזן
תודה גדולה על חוויה מיוחדת במינה, ההשתתפות בחוג שיצרתן.
טעמנו, למדנו, החכמנו, ונהנינו עד מאוד - ומקווים שגם הפנמנו, למען עתיד טוב יותר.

מילדי גן תלתן וגן אורן משתתפי חוג האקולוגיה והיצירה ומהוריהם.


ל ט ו ב י ת
ברצוננו להודות לטובית שפירא, על חוג קסום שהתקיים מדי יום ראשון לילדי גן אורן וכיתה א'. טובית בחרה בסיפורים מקסימים הילדים ישבו מרותקים,ושיתפו פעולה בדרך האינטראקטיבית שבה העבירה טובית את הדברים. הפעילויות היו מקוריות, מזמינות ומעניינות . תודה למיכל לרר שעזרה והייתה לצד כל ילד שנזקק לכך. היה נפלא. תודה לך טובית שיזמת ותרמת מזמנך את מחשבותיך ואת ליבך הרחב.
מהורי הילדים המשתתפים


לנורית קישיק
אין כמוך.
כמו בכל שנה גם הפעם נענית בשמחה להנחות את הוג הקולנוע שהפך למסורת רבת עניין ורוב משתתפים בחורף חכם.
השנה בחרת להזמין אנשי קולנוע מקומיים ששיתפו את הקהל בסרטים שהשפיעו עליהם.
היה מאוד מעניין ומגוון.
תודה לחיים חננאל, לנירה כהן ולאורן תירוש שנענו לאתגר ועשו זאת במקצועיות ובהשקעה.
תודה לך נורית!!!
מהקהל האוהד





הביטחון האישי
הביטחון היישובי
מלחמה בדרום...

אני מתריע ובכוונה בקול רם. אל תגידו שלא ידעתם.
זהו קול קורא להנהלת הקהילה. המלחמה בעיצומה. נחזיק אצבעות לחיילים ונתפלל.

אבל, אנחנו לא מוכנים, לא ערוכים ולא נערכים מבחינת הביטחון!!!
עזבו הכל בצד (אפילו את השינויים).
מי יכול לדעת לאן עלולים חס וחלילה להתגלגל הדברים, הצפון כבר התעורר.

כשאבישי לפני חודש וחצי במאמרו חזה חיבור של המשבר הכלכלי למשבר הביטחוני – איש לה הגיב. שלא יהיה חס וחלילה מחדל.
עכשיו שבועיים מלחמה והקיבוץ לא נערך!

א ב י ט ל

שאילתא

להנהלות הקיבוץ:
לפני כשבועיים פניתי לנדב ולרועי פרילינג לגבי אחזקת המקלטים, לרגל המצב הביטחוני הקיים. ולפי בדיקתי - הנושא לא טופל עד היום למרות מה שנכתב בעלון המשק.
אני מבקש את בדיקתכם בנושא ולקבל תשובה בנדון.
תודה – אלישע שמרי
משיב מנו אלון:
את תשובתי אני מביא פה לא כבעל תפקיד, אלא בעקבות פניה אלי כבעל ניסיון שעסק שנים רבות בנושא המקלטים.

ככלל אנו פועלים בנושא בקשר עם פיקוד העורף שאנשי הקשר שלהם עם הישובים הם בעלי תפקידים במחלקת הביטחון של המועצה האזורית.
רכז הביטחון שלנו פועל בקשר עם האחראי לנושא במועצה באופן שוטף במשך השנה.

עם ההתלקחות האחרונה בעזה, למרות שלא היו הנחיות מפורטות מפיקוד העורף, נערך ע"י רועי הרב"ש סקר של המקלטים בקיבוצנו בכוונה לתקן את הליקויים שנתגלו בהם.

ברצוני לציין שנושא המקלטים בכלל הוא בויכוח על יעילות השימוש בהם, עקב פיזורם במרחק די גדול מדירות רוב המשפחות בקיבוץ.

כדאי לזכור שהמלצות פיקוד העורף הן להישאר במקומות סגורים בזמן יריית רקטות וע"י כך להקטין כמעט לאפס את סיכויי ההיפגעות.


תשובה לשאילתות בנושא הביטחון:
לאור פניות של מספר חברים, חלקן מנוסחות כשאלות "מה עושים ואיך נערכים?" וחלקן מנוסחות כאמירות "לא עושים ולא נערכים !" ואף המלצות לפעולה מיידית "לעזוב הכול בצד אפילו את השינויים...?", אני רוצה למסור את הדברים הבאים:
בית עין שמר, כמו כל אזרחי מדינת ישראל, מנסה להמשיך בשגרת החיים, כולל המשך טיפול בתכנית השינויים, במקביל להיערכות למצבי חירום אפשריים, כשאנחנו נשמעים להנחיות פיקוד העורף וגורמי הביטחון האזוריים. למרות שבשלב זה אין הנחיות לפעולה, אנחנו נערכים, בעזרת אנשי מקצוע ובכוחות מקומיים לטיפול דחוף בתשתיות חשמל, מים וביוב במקלטים.
זו ההזדמנות לקרוא לחברים המשתמשים ביום יום במקלטים לפעילויות שונות וכמחסנים פרטיים, לפעול מיידית לפינוי המקלטים והכנתם למצב חירום אמיתי.
זו גם ההזדמנות להודות לרועי פרילינג, נדב קושניר אלישע שמרי וליתר העוסקים במלאכה שנרתמו לעשייה.

עמית.










תודה נרגשת וחמה לכל התומכים, המעודדים והמנחמים אותי ומשפחתי בזמן החלום שנקרא גם בית חולים.
כל טוב וכל הטוב
בריאות אהבה ושמחה לכולנו.

י ו א ל ג.




















עדכוני חורף חכם

מ ח ז ו ר ש נ י :

♣ החוג של מירב חופי לא יתקיים.


♣ החוג של עלווית יתחיל ביום רביעי 28.1.09 ולא בשבוע הראשון של המחזור השני.


♣ שימו לב לשינוי השעה של החוג של עיטם בן דור (ימי רביעי שעה 20:30).



תיבת ההרשמה תהיה בחדר הדואר עד יום שלישי 13.1.09

למרות הבקשה - נלקחו החוברות שהונחו לצד קופסת ההרשמה לחורף חכם ושימשו לצורך עיון בלבד – לכן אין חוברת במקום.







רגינה אוסטרובסקי (מהתעשיה)
היא מעסה בעלת ניסיון ותעודה
שמעוניינת לעסוק בכך.
לפרטים 054-5905780



ברכות לרונן מרקם
עם קבלת התפקיד הבכיר
בחיל הים





דרוש/ה
מטפל/ת לגיל הרך
תחומי אחריות:
• טיפול בילדים ומענה לכל צרכי האישיים והייחודיים
• ארגון, ניקיון והחזקת הבית
• קשר עם הורים, פתיחות וקשב
• השתתפות בישיבות צוות

דרישות התפקיד:
• התחייבות לתקופת עבודה של שנה לפחות
• עדיפות לבעלות ניסיון

כישורים נדרשים:
• יכולת נתינה ואהבה
• רגישות וסבלנות
• אחריות
• מחויבות
• יוזמה אישית
• יכולת לשיתוף פעולה

מסגרת העבודה:
משרה מלאה 7 – 4 5 ימים בשבוע

ניתן לפנות לרוני עד ל – 18/1/09

בברכה רוני גלעד















באוסטרליה קבלה כל משפחה שעון חול לקביעת אורך מקלחת מקסימאלי של 5 דקות

במערב אוסטרליה שם סובלים כבר מספר שנים מבצורת קשה ומצב מקורות המים שלהם דומה לישראל, חילקה הממשלה לכל משפחה שעון חול לקביעת אורך המקלחת המקסימאלי של 5 דקות. וכך חוסכים 50 ליטר לאדם ביום, ובחודש: 1200 מ"ק!

טוש המקלחת מוציא 10 ליטר מים בדקה או 100 ליטר ב-10 דקות מקלחת.
צריכת המים הממוצעת בישראל למקלחת אחת היא 50 ליטר לאדם. 10 דקות מקלחת שווים פי שניים. חשבו על כל הפעמים שאמרתם לעצמכם, "רק עוד דקה"... כי במושגים של מים – זה עוד 10 ליטר.

ע"י קיצור משך המקלחת בשתי דקות בלבד, יכול כל אחד מאתנו לחסוך 20 ליטר ביום.

מי שתולה תקוותו במתקני ההתפלה צריך לדעת שיעברו לפחות עוד כשלוש שנים עד שנוכל להשתמש בפתרון זה שהוא יקר מאוד בהקמה ותפעולו יגביר את זיהום האוויר.










נ ר ז י כ ר ו ן


שולמית תלמי 1.1.2007
דודיק כץ 2.1.1995
יצחק פרלברג 4.1.1942
בנק שפירא 4.1.1974
שמואל פלומן 4.1.1980
סימה חופי 6.1.1992
מיכאל טל 7.1.2002
ז'ניה ריפתין 7.1.1996
רוזקה חרודי 8.1.1997
בתיה זמיר 11.1.1997
דבורה רולניק 15.1.1977
ניבי מרקם 15.1.2004
שבתאי אבל 16.1.1997
שושנה שטיין 19.1.1985
לייבה רייכל 24.1.1968
חנה יגודה-כהן 24.1.1996
יצחק שמי 25.1.1987










ה ז מ נ ה
דגנית חננאל המסיימת התמחות בתזונה וצמחי מרפא -
מזמינה את החברים (ואחרים שמעוניינים) לקבל טיפולים בתזונה וצמחי מרפא ע"י בוגרי מגמת התזונה – שייעשו בפיקוח והדרכה של מוריהם.

הטיפולים מתאימים לקשת של בעיות כמו: עודף משקל, בעיות עיכול, אסטמה, דלקת פרקים, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, בעיות לב, חיזוק המערכת החיסונית ושיפור איכות החיים – כל זאת ע"י מעבר לתזונה נכונה.
מספר הטיפולים 9
יתחילו בראשית פברואר
המחיר: 39 ₪
לפנות לדגנית.





הסבר יואב - דרורי רכז המשק לגבי מפגעי הצחנה מהביוב בשכונת החממה. קו הביוב עובר ממשק הילדים ועד לבאר 36.

לפני יותר משנה, לאחר קבלת הסכמת יו"ר ועד האגודה החקלאית בגן שומרון דאז חיים ברינקר, השקענו סכום של כשמונים אלף ש"ח בחיבור מסופון הביוב של שכונת החממה לקוו הביוב שמחבר את גן השומרון ומקורות למט"ש [מכון טיהור שפכים] עין שמר.
מסופון זה היה היחידי בעין שמר שפעל על ידי משאבה ולא בגרוויטציה - דבר שגרם לעלויות גבוהות ותקלות בהפעלה.
לאחר כחצי שנה קיבלנו פניה זועמת מיו"ר הוועד המקומי המוניציפלי של גן שומרון לנתק את החיבור שלטענתו יו"ר וועד האגודה החקלאית של גן שומרון לא היה מוסמך לתת.
ביקשנו להפגש עמו לבירור העניין. עד שהפגישה התקיימה הוחלף יו"ר הוועד המוניציפלי ונפגשנו עם מחליפו.
המחליף העלה דרישה לתשלום של חמישים אלף ש"ח 'דמי חיבור'. ניסינו להגיע עם שני היו"רים להבנה ולתשלום סכום סמלי קטן אך נענינו בשלילה ולאחר מכן בהוראת יו"ר הוועד המקומי של גן שומרון סתם מישהו מטעמו את הצינור וגרם לגלישה ביוב גולמי לרשות הרבים.
נפגשנו, עודי ואני עם היו"ר פעם נוספת אך נתקלנו בעמדה עיקשת ואף נאמר לנו בפירוש שבין שמירה על שכנות טובה לבין דרישתם הכספית - חשובה להם יותר דרישתם הכספית.
פנינו למועצה האזורית ולחברה הכלכלית בבקשה לגשר ולפשר בינינו ובין גן שומרון אך עד כה ללא תוצאות.
כתוצאה מכך ובכדי שלא להגרר להתנהגות כוחנית כמו של גן שומרון, חזרנו להפעיל בינתיים את מסופון הביוב בעזרת משאבה.
הדבר החזיר אותנו לעניין התקלות ובימים האחרונים נאלצנו להזמין משאבה חדשה.
אנחנו עדיין מקווים שאנשי גן שומרון ישנו את עמדתם, אולי בעזרת המועצה או החברה הכלכלית, וירדו מדרישתם הכספית ולא - נשקול את צעדינו לגבי הנזקים שנגרמו לנו.







ד ע ת ו ש ל מ נ ו

אחרונים על
הרכס

השם הזה נלקח מספר שנכתב בשנות השבעים על פלוגת הפלמ"ח בקרב מלכיה במלחמת השחרור, שבו עמדה הפלוגה מול כוחות שפלשו מלבנון. הקרב הסתיים בנסיגת הפלוגה עם הרבה מאוד חללים.

למקרא העלון מהשבוע שעבר, בו נודע לי על הקמת צוות הקיבוץ השיתופי אצלנו – להבדיל אלפי הבדלות, קפצה לי ההשוואה הזו מול העיניים.

ובמה הדברים אמורים:
המאבק של תומכי הקיבוץ השיתופי היא לחימה אבודה על דגם שכבר מת. מת – שאין לו שום סיכוי לשרוד בצורתו הנוכחית. ואני מתפלא על כמה מחברי הטובים ועל עוד אחרים טובים וחכמים, מראשי התנועה הקיבוצית, שלמרות היותם בעלי יכולת אינטלקטואלית גבוהה ויכולת ניתוח של מצבים מסובכים חברתיים בכל מקום בעולם – כאן ובנושא זה, הם נמצאים בעיוורון לתהליך מאוד חזק ובלתי הפיך; שמעיד על סופה של הקונספציה השיתופית ודגם הקיבוץ במתכונתו הקיימת.

גם אני בעד שיתופיות וסולידאריות אבל יש למצוא דגם חדש אחר, כי זה כבר לא עובד.

מבין 270 הקיבוצים הקיימים, 200 כבר עברו את התהליך או נמצאים בעצומו.

בעלון מעברות מצאתי מאמר שכתב עמוס הלפרין שמבטא את דעתי והרי הוא לפניכם.

ועוד יש לזכור, כי הכתוב נכתב בקיבוץ מעברות, מהעשירים שבקיבוצי התנועה וגם בו קיימת קבוצה מאוד גדולה של חברים שהגיעו למסקנה שלא ניתן להמשיך בשיטה הכביכול שיתופית הקיימת – למרות שכרגע יש כסף לכסות כל בעיה מתעוררת.


עוז לשינוי בטרם התנוונות
(נלקח מ"עוז לתמורה בטרם פורענות" שכתב יצחק בן אהרון הקורא לאיחוד מפלגות השמאל).

עומדים אנו בסיום העשור הראשון של המאה ה-21 וממשיכים לקיים ארגון חברתי כלכלי, "הקיבוץ", בדומה לארגון שהוקם בשנותה עשרים המוקדמות של המאה הקודמת. מאז ועד ימינו אנו, לא חל בו, בקיבוץ השיתופי, כל שינוי מהותי (לבד בנושא הלינה המשותפת), בעוד שהעולם הסובב אותנו הוא עולם שונה לגמרי.

השיטה השיתופית בכלכלה ובחברה הקיבוצית נבעו בראש ובראשונה ממצוקה כלכלית ורק מאוחר יותר היא גובשה לתיאוריה כלכלית חברתית קיבוצית שיתופית. כיום, כתשעים שנה לאחר היווסדה של התנועה הקיבוצית, הפכנו לארגון בעל יכולות כלכליות שאין להשוותן לימי ייסוד הקיבוץ. במקביל, צורכי הארגון החברתי, הצרכים האישיים של כל חבר וחבר וכן יכולותיו וציפיותיו, השתנו והתרחבו לאין שיעור והם כיום בעלי שונות רבה.

ההתנהלות, מאידך, לא צעדה עם הזמן. מוסדות כמו מזכירות, ועדת משק, ועדת חברים, משאבי אנוש (שהיה בעבר סידור עבודה), ממשיכים לקבוע לחבר, במידה רבה, את חייו, באמצעות הגדרה של תקציב אישי, שיכון, שירותים ציבוריים וכו'. כתוצאה מכך אין כיום הלימה בין השיטה בה מתנהלת המערכת בקיבוץ לבין צרכי, יכולות וציפיות החבר. חוסר הלימה זה מקדם ומבטיח את התלות הגבוהה של החבר במערכת, תוך כדי פגיעה, גם אם חלקית, ביכולותיו לממש את עצמו.

לא כל הקיבוצים נותרו אדישים לשינוי המתחולל בסביבה. להיפך, בעשורים האחרונים 200 קיבוצים מתוך 270 מצויים בתהליך הפרטה כלשהו. הפרטה אינה בהכרח "ביטול" הקיבוץ, אלא התאמה של המבנה הקהילתי והקשר בין הקהילה לחבר לתקופה הנוכחית ולאתגריה, תוך שימור מנגנונים של ערבות הדדית וביטחון אלמנטארי. במסגרת זו, מנותקים כבלי התלות של החבר במערכת והאחריות לניהול חייו מועברת אליו עצמו, כך שהוא יכול לממש את צרכיו,יכולותיו וציפיותיו על פי סדר עדיפויותיו.

שואלים אותי רבים: מה רע לך בשיטה הנוכחית?
בעיני זו אינה שאלה רלוונטית. השאלה הנכונה היא, מה שיטת המנהל הנכונה לימינו אלו, ואין לי ספק שההפרטה היא הדרך הנכונה שתביא בסופו של המהלך לסיפוק רב יותר למרבית החברים. הא לראיה, כי מתוך 200 הקיבוצים שביצעו או נמצאים בתהליך של הפרטה, אין אף לא קיבוץ אחד שעשה את הדרך חזרה מהפרטה לקיבוץ שיתופי.

מעברות התמזל מזלו, והתברך בתעשייה רווחית ביותר שהעניקה לקיבוץ רשת ביטחון כלכלי רחבה, שאפשרה לעתים גם "לכסות" על עיוותים ולקויות, שהלכו והתרחבו. יחד עם זאת, להסתמך רק על חוזקנו הכלכלי כיום, ללא התאמה של התנהלות הקיבוץ לרוח הזמן, הנו לטמון את הראש בחול ולקוות שהשינוי שמקיף את כל העולם ייעצר בדיוק בשער קיבוצנו. ההיגיון הוא דווקא לנצל תקופה של רווחה כלכלית ובסיס חברתי איתן לביצוע שינויים מתוך עצמה ולא מתוך הכרח.

בואו לא ננהג כמו בסיפור הידוע על הצפרדע, שהמשיכה לקרקר במים שחוממו כל פעם במעלה אחת בלבד, עד שהתבשלה.

גם אנו נידונים ל"הישרף" עם לא יהיה לנו העוז לשינוי בטרם התנוונות!.














מסיבת סילבסטר
הייתה מוצלחת מאוד ורבת משתתפים,

ברצוננו להודות ל:
מרינה ורועי פרילינג, עידית פיק, נועם גרוסמן, גילי אבל, מרק ברסלבסקי, מרתה מור, יגאל כץ, גלעד ועוז, רהב מור, עינב שם טוב, אורית כץ וגלי יגודה. מקוים שכולם נהנו.

שאול אברג'יל(בראון) ותומר גורן








מלים לדליה עם
סיום תפקידה

אדם נבחן בשעותיו הקשות. חברה נבחנת ביחסה לאדם שמעגל החיים האישי שלו הוליך אותו אל הדיוטות התחתונות, המקום בו נמצאים הקשיים, האסונות ולעיתים חוסר מוצא. בשנים האחרונות אני נמצא במקומות האלה, מנסה להתמודד, מנסה לצייר לעצמי את האור שבקצה מנהרת הזמן, מנסה ורק לעתים רחוקות גם מצליח. וכאן, במקום הנמוך הזה פגשתי את דליה ברכה, רכזת הרווחה של קיבוצנו. חברת קיבוץ מסורה לתפקידה, נחושה להשיג את הראוי בעיניה, רגישה למציאות בה אני מתפקד וכמוני עוד רבים אחרים, האדם הנכון במקום הנכון. לא הזדמן לי להכיר מקרוב את דליה לפני שנפגשו דרכינו בשנים האחרונות. היא בשלה ואני בשלי, נעים בשבילים נפרדים הנמשכים לאורך ולרוחב קיבוצנו. בימים אלה כאשר דליה מסיימת את תפקידה כרכזת רווחה בקיבוצנו ברצוני לומר לה תודה גדולה על מה שעשתה למעני ולמען משפחתי. נתגלה לי אדם, אוהב אדם המסוגלת לתרגם את אהבתה לאחרים תרגום מעשי ורגיש. השבילים עדיין נמשכים לאורך ואני מעריך ומוקיר, יודע שעדיין נכונו לנו מפגשים בצמתים שונים של חיינו המשותפים. תודה לך דליה ממני ומכל בני משפחתי.
אבישי גרוסמן











פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 24.12.2008
סדר היום:
1. אישור פרוטוקול הנהלת קהילה מיום 10.12.2008 .
2. תקציב 2009.
3. מבואות עירון – אישור עמדת מבואות עירון מול המועצה האזורית.
4. עבודת מסיימי י"ב.
5. שונות.
הדלקת נר של חנוכה וברכות למליק ולשיר גור לסיום קורס טיס. ברכת הצלחה להמשך הדרך מכולם.

סיכומים והחלטות:
1. אושר פרוטוקול ישיבת הנהלת הקהילה מיום 10.12.2008 .
2. תקציב 2009 – מציג גיל עמל.
חברים העירו הערות לסעיפי התקציב:
רזרווה בתקציב – להגדיל ל- 500 אלף ₪ .
תכנית השקעות – תעוכב לפחות עד אפריל , לקיום דיון נוסף .
יש לקדם הליכי התכנון של הבניה החדשה על מנת לקצר זמנים אם וכאשר תאושר ההשקעה.
עקב הצמצום בהיקף ההשקעות תקבל הבניה החדשה עדיפות על פני תכנית שיפוץ הבתים.
סיכום:
להציג את התכנית לאחר תיקון ההערות, לאישור השיחה.
3. מבואות עירון – מציגה רקפת, מוזמנת סיגל דקל.
התבקשנו לאשר את עמדת מבואות עירון לגבי קליטת ילדי כתה ז' בשנה הבאה. רקפת הציגה את עמדת הבעלות מול המועצה האזורית (מצורפת לפרוטוקול). הקיבוץ נדרש לאשר.
הוחלט ברוב של 5 מול 3: הנהלת הקהילה ממליצה לקבל את עמדת הנהלת מבואות עירון.
בגלל חשיבות הנושא והשפעותיו האפשריות, הוחלט להעביר את הנושא להחלטת שיחה, אליה יוזמנו גם מיכל שקד (סגנית ראש המועצה והאחראית על תחום החינוך במועצה) ואחד היו"רים. לקראת השיחה יימסר לחברים חומר רקע.
4. עבודה ומעמד מסיימי י"ב – הצעת מש"א וועדת צעירים. מציגה רוני גלעד. (ההצעה במלואה – מצורפת לפרוטוקול)
מוצע למסיימי י"ב לבחור בין שני מסלולים :
א. המשך כמו היום – חובת עבודה (40 שעות שבועיות) וקבלת תקציב.
ב. עצמאות כלכלית – תשלום שכר דירה (מוצעת הנחה של 50% ), וקבלת שכר עבודה.
מסלול העצמאות הכלכלית מיועד למתגייסים לאחר ספטמבר.
על מש"א להיפגש עם הבוגרים לפני סיום השנה כדי להתארגן ולהציע מקומות עבודה.
להימנע ממצב בו הבן/ת מקבל תקציב ועובד באופן פרטי , לא מוסדר ומקבל שכר.
הוחלט : ברוב של 7 נגד 1 התקבלה ההצעה.
רשם : עמית.



שיחת הכרות עם
עמית דגן
מנהל הקהילה

עמית נמצא אצלנו כבר שלושה חודשים, זהו זמן מתאים לשאול
אותו כיצד הוא רואה את תפקיד מנהל הקהילה, מדוע הוא תומך בקיבוץ המשתנה, האם השבר הכלכלי לא טורף את תוכניות השינוי, האם משך הזמן שהוקצב לתפקיד מתאים לצרכים ועוד.

שאלת הכרות: מי אתה עמית דגן ומה הרקע שהביא אותך לתפקיד זה?
אני בן 53, בן קיבוץ נוה איתן בעמק בית שאן, ההורים והאח שלי חברי הקיבוץ. עזבתי לפני 13 שנים לאחר שסיימתי 5 שנים בתפקיד מרכז משק. ניהלתי את החברה הכלכלית של המועצה האזורית ולאחר מכן התחלתי לעבוד בקיבוצים שהחלו תהליכי שינוי ונזקקו לכוח ניהולי חיצוני. כפי שהצגתי את עצמי בשיחה, הניסיון שצברתי בקיבוצי שינוי זה היתרון היחסי שלי בעבודה עם קיבוץ. נכון להיום עין שמר עדיין אינו קיבוץ משתנה ולכן היתרון הזה אינו מנוצל.

מקורך הוא התחום הכלכלי, מדוע עברת להתמחות בתחום שהוא מאוד חברתי – במיוחד בקיבוץ השיתופי?
בקיבוץ הראשון שבו עבדתי חיפשו מנהל קהילה עם דגש על ניהול עסקי של תקציבי הקהילה. שם למדתי לדעת שהרקע הכלכלי שלי, יחד עם הניסיון המעשי בחיי קיבוץ, משתלבים יפה בתפקיד של מנהל הקהילה.
בקיבוץ המסורתי לא ידענו להפריד בין תקציבי העסק והפיתוח הכלכלי, לבין תקציבי הקיום והוצאות אחזקת אדם; דבר שגרם לכך שהרבה קיבוצים התנהלו במשך שנים עם תקציבים גירעוניים מאוד - כלומר, רמת חיים גבוהה מהיכולת הכספית האמיתית. בקיבוצי השינוי, הפער התקציבי מקבל ביטוי מיידי וצריך לנקוט בשורה של צעדים כדי לאזן את התקציב - וכאן באה לביטוי היכולת הניהולית והראיה הכלכלית; כיצד לקיים את מערכות השירותים בצורה מאוזנת - התאמה של תקני כוח אדם לצרכים, הגדרת תקציבים "שפויים" בהתאם ליכולות ועוד. בקיצור - יצירת קשר ישיר בין הכנסות הקהילה להוצאותיה.




איך מתבצעת החלוקה בינך לבין רקפת המזכירה?.
חלוקת התפקידים ביני לבין רקפת, מעבר להגדרת "מנהל קהילה" ומזכירה שהיא יושבת ראש ההנהלה, נבנית תוך כדי עבודה. בשלבי הכניסה לתפקיד אני נעזר בה וביתר חברי בבית המוסדות, גם מעבר להגדרת תפקידם, בשל הכרותם את האנשים ותרבות הניהול המקומית. לשמחתי – אני זוכה לשיתוף פעולה מלא.

איך אתה רואה את קיבוץ עין שמר – במה שונה/דומה לקיבוצים בהם עבדת?
אני קצת כמו תייר במנהרת הזמן, לאחר 10 שנים בקיבוצי שינוי, ובמקביל עבודה בחצי משרה בקיבוץ שעבר שינוי - בעין שמר אני נתקל ונזכר בדברים שמבחינתי כבר שייכים למדפי ההיסטוריה האישית שלי.

יותר קל לעבוד בקיבוץ משתנה?
לאחר תקופת הסתגלות לשינוי הופך התפקיד ליותר קל. מרגע שהשינוי עובר והופך לשגרת חיים, החברים הופכים ליותר עצמאים ופחות תלויים במוסדות. הפועל היוצא מכך הוא, שזמן הניהול מוקדש לטיפול בתקציבי הקהילה מצד אחד, ומצד שני מתפנה זמן לטיפול באוכלוסיות החלשות שבאמת זקוקות לעזרה .

חלק מהמתנגדים לשינוי חוששים שלא תהיה להם פנסיה ראויה וזקנה מכובדת, יש לך משהו לומר על כך?
מבחינתי תנאי לקיום שינוי בקיבוץ, זו היכולת להבטיח את קיומם בכבוד של הפנסיונרים, נושא הפנסיונרים בקיבוץ קרוב לליבי בהיבט האישי, גם מכיוון שההורים שלי הם פנסיונרים בקיבוץ. מבחינתי - על הקיבוץ לבחון את עצמו 7 פעמים ורק לאחר שיגיע למסקנה ברורה, חד משמעית ובלתי מתפשרת, שהוא מבטיח את קיומם של הפנסיונרים – הוא יכול לעשות את השינוי. הויכוח על גובה הפנסיה או גובה התקציב הוא לגיטימי, אך בעיני קביעת הסכום הנו פחות חשוב מהקביעה הוודאית שנוכל לעמוד במה שיובטח.

המקורות לפנסיה ולתקציבי הפנסיונרים הם צבירה בקרנות חיצוניות ונכסי הקיבוץ.
וכאן נשאלת השאלה - האם הפקדה ב"מגדל" בטוחה וטובה יותר מרווחי הרפת או הצומת?..
עד לפני שלושה-ארבעה חודשים, חשבנו שקרנות פנסיה חיצוניות מבטיחות לפנסיונרים הכנסה בלתי תלויה ומכובדת לשארית חייהם - ללא תלות במצבו הכלכלי של הקיבוץ. לאחר השבר הכלכלי האחרון, נוכחנו שגם קרנות הפנסיה אינם מקור לביטחון מלא והן מושפעות מתמורות שאין לנו שליטה עליהן, ואילו נכסי הקיבוץ מהווים גם הם מקור אמיתי, ונכון יותר לשלב בין שני המקורות להבטחת קיומם של הפנסיונרים.

המצב הכלכלי העכשווי - טרף את כל קלפי השינוי?
בשום אופן לא! אפשר לשאול זאת הפוך – איפה ובאיזה מצב נוח יותר להתמודד עם המצב הכלכלי?
האם בקיבוץ השיתופי, שבו מרב האחריות היא על ההנהלה המצומצמת, או בקיבוץ שעבר שינוי וחבריו הם שותפים אמיתיים להתמודדות עם הקושי הכלכלי.

מהן תוכניותיך לגבי עין שמר בזמן הקרוב והרחוק?
יחד עם הניהול השוטף של החיים, ניהול תקציב הקהילה בשנת משבר כלכלי, אנחנו מכינים תשתיות ניהוליות ליום שאחרי השינוי. צוות השינוי צריך להמשיך בעבודתו ולהציע לקיבוץ תוכנית שינוי שתפורה ומתאימה לפי המידות של עין שמר. אנחנו מתקרבים להשלמת התוכנית ולהצגתה בפני ההנהלות ולאחר מכן בפני הציבור. בשלב זה אני יכול לתרום לצוות מניסיוני עם קיבוצים אחרים.

איך אתה מתרשם מחברי עין שמר – היש סיכוי לשינוי?
למדתי מניסיוני שאין לדעת את המצב האמיתי על סמך תחושה או התרשמות. אני נפגש עם אנשים, אך את התמונה המלאה של ציבור שלם, שצריך לקבל החלטה ברוב מיוחס קשה לצפות. בעין שמר יש הרבה חברים בעד השינוי, אך יש גם הרבה נגדו - אם מבחינה
אידיאולוגית ואם מסיבות
אחרות.


האם התמיכה שלך בקיבוץ המשתנה נובעת מאידיאולוגיה או מסיבה אחרת?
אין פה שום אידיאולוגיה. ההעדפה שלי לקיבוץ המשתנה נובעת מהכרת הקיבוץ השיתופי והמשתנה על כל צדדיו; יתרונות מול חסרונות בשתי האפשרויות. במציאות הקיימת גם הקיבוץ השיתופי התרחק מאוד מהאידיאולוגיה. שיווין אמיתי כבר מזמן אין, לחלק מהחברים מקורות חיצוניים, לחברים רבים הסדרים אישיים שאינם חשופים וגלויים ועוד. החלופה של קיבוץ משתנה נראית לי פשוטה יותר לניהול, מתאימה יותר לרוח הזמן ובמידה מפתיעה גם הוגנת יותר.

אתה שומר על קשר עם קיבוצים שהעברת לשינוי?
גם אם לא קשר הדוק, אני שואל ומתעניין וחשוב לי לדעת כיצד הם מתקדמים והיכן הם נמצאים היום לעומת נקודת הזמן בה הייתי שותף לעשייה.
לשמחתי, ישנם מעט מאוד חברים, אם בכלל, שהיו בוחרים לחזור לקיבוץ השיתופי או לסובב את הגלגל לאחור. רוב הציבור מרוצה, וברוב המקרים - בעיקר הפנסיונרים. המדדים הם: קליטת צעירים ושיפור דמוגראפי (הבנים והנכדים חוזרים - חגיגה להורים ולסבים...) והמצב הכללי של הישוב שהשתפר לאין ערוך.

אנחנו תקועים עכשיו בלי כסף ובלי דירות – יש לך פתרון נראה לעין?
בעיני הפתרון פשוט; אבל שוב הוא חלק משינוי כולל של הקיבוץ. בראיה שלי את הקיבוץ (אפילו הקיבוץ השיתופי), כסף פנוי צריך להיות מופקד בסוף השנה לטובת הביטחון הסוציאלי של החברים, אך אז לא נשאר מקור כספי לבניה, לפיתוח ולהרחבת הקהילה. לעומת זאת, אם נסתכל מסביב, בכל הארץ : בקיבוצים, ובישובים קהילתיים, אנשים צעירים בונים את ביתם בכספם. זה יכול להתרחש גם כאן, אך רק לאחר השינוי.

האם יומיים וחצי בשבוע יכולים לכסות את התפקיד לו נבחרת – או שמא בקיבוץ שיתופי זה אינו מספיק ודברים מסוימים אינם מטופלים – ואם כן מהם?
האם יש חשיבות שמנהל קהילה יכיר את חברי הקיבוץ אישית?
הגדרת התפקיד היא חצי משרה. בפועל היא יומיים, עם שעות עבודה רבות ועוד יום נוסף מפוצל. ייתכן שבשלושת החודשים הראשונים לכניסתי לתפקיד היו נושאים שלא זכו למלוא תשומת הלב, בעיקר בתחום הנושאים האישיים, וזאת בגלל הצורך שלי להכיר שני קיבוצים בו זמנית ולהכין תקציב קהילה לשנת 2009 – דבר שגוזל זמן רב.
חשוב שמנהל הקהילה יכיר את החברים ובמשך הזמן אני מקווה להכיר את רובכם. כבר עכשיו לאחר שהכרתי חלק מהציבור, יכנס התפקוד שלי לשגרה טובה.

ולסיכום...
אני מודע לחששות המלווים תהליכי שינוי בכלל, ובכל מצב, ובוודאי חששות של חברי קיבוץ שהתרגלו לצורת חיים שיתופית כשהם נכנסים לדיונים על שינוי אורחות חייהם. ולכן חשוב לי להציע או לבקש מהחברים, למרות חילוקי הדיעות , השוני האידאולוגי , תפיסות העולם האישיות השונות וכד' , נסו לשמור על חילוקי דעות ענייניים ודיונים חבריים, כדי שנוכל לשכנע ולהשתכנע ובעיקר - להמשיך לחיות יחד.

תודה לעמית – כתבה נורית מ.
.




עידכון מצוות שינוי – ינואר 2009

לאחרונה נפגש צוות מצומצם עם אנשי ברית פיקוח המכינים עבורנו את הבסיס הכלכלי של התוכנית, על ידי בחינת המקורות והשימושים. הוחלפו רשמים ראשונים ושני הצדדים הלכו להכין "שיעורי בית" – בתקווה לראות תוצאות ריאליות בהקדם.

נושא נוסף שנכנסנו אליו הוא דיור ושיכון. עמדנו על חשיבות ההפרדה בין נושא ההורשה לבין נושא הדיור. מקובל כרגע על הצוות שיש להמשיך ולראות ב"שמר אגודת חברים" את הכלי המרכזי להורשה. לעומת זאת נושא הדיור צריך לקבל פתרון יצירתי, שייקח בחשבון את הנתונים הייחודיים של עין שמר: מצוקת דיור קשה, מחסור בתקציבי בנייה, מבנים מיושנים, ויחד עם זאת - תוכנית מתאר מאושרת המאפשרת בנייה מאסיבית.
פנינו לעו"ד עמרי רותם שמתמחה בנושא, על מנת שיכין עבורנו הצעה בראשי פרקים במהלך החודש הקרוב. כוונתנו לכלול את נושא הדיור בתוכנית השינוי, אך מתוך הנחה שטיפול מעמיק ומפורט בנושא ייעשה רק בשלב שני, אם ולאחר שהתוכנית תאושר.

תוכנית העבודה לחודשים הקרובים נראית כך:
ינואר - פגישות של צוות שינוי / דיור / התכנות כלכלית להשלמת מתווה תוכנית השינוי
פברואר – הצגת התוכנית והמודל הכלכלי בפני הנהלות הקיבוץ (קהילה וכלכלית) ולאחר מכן בשיחת קיבוץ.
מרץ-אפריל – מפגשים עם חברים מקיבוצים שיתופיים ומשתנים; הרצאות של מומחים; קבוצות דיון גילאיות ואחרות; פגישות אישיות עם משפחות.
מאי – שיחות קיבוץ להעלאת הסתייגויות והצבעה על התוכנית הכוללת.

במקביל לעבודת הצוות, עלתה פנייה של מספר חברים המעוניינים להקים צוות לשינוי ברוח הקיבוץ השיתופי. החברים הציגו תוכנית עבודה בפני הנהלת הקהילה, ובין היתר הציעו להפסיק כרגע את עבודת צוות שינוי, לערוך סקר דעת קהל, וכן להקים צוות שיתופי שיכין תכנית אלטרנטיבית שתובא לקיבוץ מול הצעת צוות שינוי. בדיון עלתה תחושת החברים שקולם אינם נשמע מספיק.

הנהלת קהילה קיבלה את הדברים האחרונים הללו והמליצה כי תתקיים בהקדם פגישה של טל ישראלי עם קבוצת "השיתופיים", שדעותיהם עשויות לתרום לדיון ולאופן ההתקדמות. יחד עם זאת ההנהלה החליטה שלא לעצור את עבודת צוות השינוי, אלא לאפשר לו להשלים את ההצעה ולהביאה בפני הקיבוץ. במקביל התחייבה ההנהלה לאפשר ולממן הזמנת אנשים מחוץ לקיבוץ להצגת עמדה נגדית, כחלק מהדיונים על תכנית השינוי.
המלצת הנהלת הקהילה להתקדם בצוות אחד ולא בשניים - תובא לאישור השיחה.
מסרה: רקפת







שבט אלומות – קציר (תנועת הצופים )
מחפש מדריך שכבה לכיתות י'.
ניתן להרחיב את המשרה להדרכות גם בשבטים נוספים באזור.

פעם בשבוע (ימי שלישי בד"כ) שעה וחצי – שעתיים בערב. וליווי בטיולים (פסח, מחנה קייץ וכו'...)
רצוי בוגר תנועת נוער, לאחר שרות צבאי. משרה מעולה לסטודנטים, ולבוגרי צבא שמחפשים עניין והכנסה נוספת.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לגיל עמל בהנה"ח או למס' 050-9312379 .





ביום שישי
בברקאי
יוצג בהקרנה פרטית
סרטו של מיקי רוזנטל
שנאסר להקרנה בטלוויזיה
ועוסק בהשתלטות מספר משפחות על כלכלת ישראל.

המעוניינים לצפות בסרט או לשמוע פרטים יצרו קשר עם עינת סלם בברקאי















ש ב ת ש ל ו ם