עלון שבועות מס' 22 (3744) ה' סיון תשס"ט 28.5.09
ח ג י ג ת ש ב ו ע ו ת
ביום חמישי נתכנס ב"חצר הישנה"
בשעה 16:30 להפנינג שבועות:
פינות יצירה: הכנת טנא וזרים, מכונת צבע מסתובבת, אפיית לחמניות ופינת ליטוף.
הטקס יתקיים בשעה 17:30
ב ת ו כ נ י ת :
הבאת ביכורים חגיגית של ענפי הקיבוץ, תהלוכת ביכורים של הילדים, תהלוכת טרקטורים, וכמובן – ביכורי התינוקות.
בשעה 18:00 נצא לתהלוכת טרקטורים
בשדות הקיבוץ.
חברים שאינם נוסעים מוזמנים לארוחת החג בחדר האוכל בשעה 18:15.
ח ג ש מ ח !
פותחים שבת
לפני שבוע קיבלנו את השבת באווירת חג השבועות עם שירי שדה וקציר, עם גביניות טעימות ועם פינה שהוקדשה לחג הקיבוץ.
תזמורת החליליות בליווי הגיטרה של זמיר גולן ניגנה את "חיטה זקופה", מירי גרוסברג את "שירת העשבים", נועם גבע ואביעד שפירא הגישו בצלילי בוזוקי וגיטרה את "שיר העמק". רוב תודות לכל הנגנים על צליליהם היפים.
את פרשת "במדבר" דרשה בדרך מרתקת מירב חופי. היא ציינה שהפרשה מתחילה בשנה השנייה ליציאת מצרים, בתקופה שבה עוברים בני ישראל תהליך של איחוד והתארגנות ההופך אותם מִעֶרֶב רב של עבדים לְעָם.
היא הבהירה שהדגש בפרשה הוא על הסֵדֶר. עמדה על שלוש דרכים שונות שניתן לסווג את הסֵדֶר שבו נערכו בני ישראל להליכה במדבר: סֵדֶר הירארכי, סֵדֶר במרחב וסֵדֶר של תפקידים. מירב הסבירה את כל שלושת הסְדָרִים, הסדר ההירארכי: בראש משה ואהרון, אחריהם בני שבט לוי, אחריהם מנהיגי השבטים, אחריהם הגברים הלוחמים מעל גיל 20, ואחריהם שאר העם.
הסדר במרחב: שלושה מעגלים, שבמרכזם אוהל המועד, סביב אוהל המועד, במעגל השני משה ואהרון ומשפחותיהם ושלוש משפחות משבט לוי, במעגל השלישי השבטים, שלושה שבטים בכל כיוון (צפון, מזרח, מערב ודרום) בראש כל שבט המנהיגים והדגלים.
הסדר בתפקידים: מפרט מי אחראי על כל תפקיד, הסֵדֶר מודגש ע"י מִפְקָד שפּוֹקֶד את כל הלוחמים מעל גיל 20 של כל השבטים. סה"כ מונים לוחמי העם כ- 60 אלף איש.
על השאלה מדוע מודגש כל כך הסֵדֶר בפרשה זו? ענתה כי העם נברא באמצעות סדר. כי כל בריאה היא ביסודה היווצרות של סדר, תיאום והרמוניה.
הביאה דוגמה ממעשה אמנות הרקמה שהינה סדר והתאמה של צורות וצבעים על בד חלק.
הוסיפה, שגם מי שאינו מכיר בקיום אלוהים, מכיר בקיום הסֵדֶר המדהים שבטבע. סֵדֶר שיש בו התאמה והרמוניה בין מיליוני אורגניזמים ואלמנטים כמו מים, אדמה ויסודות אחרים...
להמחשת דבריה סיפרה על הסרט "מלכת היער" המתאר עץ תאנה באפריקה כמערכת אקולוגית מופלאה שבה צרעה אחת קטנה נכנסת לעץ תאנה, מפרה אותו ויוצרת סביבה שפע של אקולוגיות שאחת חוברת לשנייה, מן הצרעה הקטנה ועד לתנין הגדול... והכל בְּסֵדֶר ובתיאום מדהימים.
וגם כאן, בפרשת במדבר, העבדים שברחו ממצרים בחוסר סֵדֶר, הופכים באמצעות האִרגוּן והסדר לעם.
לבסוף אמרה שמאד מתאים לדרוש את פרשת במדבר סמוך לחג השבועות - חג מתן תורה.
כי במדבר ניתנה התורה, והמדבר אינו רק מקום מאיים וּמֵמִית אלא גם מקום עוצמתי המאפשר התגלות, ומעניק השראה ושפע של מרחב להתהוות של עם. תודה, תודה למירב.
השבוע, לא נקיים את "פותחים שבת". חג שמח לכולם.
לקייטנת השלום מנשה
בנושא:
"אקולוגיה ואיכות הסביבה"
ד ר ו ש י ם
מדריכים ומתנדבים
בין התאריכים 12.7.09 – 24.7.09
(עם אופציה לשבוע שלישי בהמשך)
מ ד ר י כ י ם / ו ת
בוגרי כיתה י' עם תעודת מד"צ וניסיון בהדרכה
בוגרי כיתות י"א ומעלה עם ניסיון.
מ ת נ ד ב י ם :
בוגרי כיתות ט' ומעלה, המעוניינים לעזור ולרכוש ניסיון בתפקידים שונים וחוויתיים.
ראיונות קבלה יתקיימו במועדים:
יום ו' 12.6.09 משעה 8:30 עד 13:00
יום א' 14.6.09 משעה 16:00 עד 20:00
על המעוניינים להירשם במחלקת הנוער עד לתאריך 8.6.09 - עד 15:00.
טלפונים:
ורד 6177346 סעיד 052-8902312
vered@menashe.co.il
משולחנה של ועדת רווחה
בישיבתנו האחרונה עלה נושא התרבות של 60+.
נשאלה השאלה האם קיים הצורך לארגן תרבות עבור גילאי 60+, כפי שנעשה בעבר.
לפני הישיבה נפגשה אוריין עם מספר אנשים שפעלו בתחום בעבר. הוחלט שאין צורך לקיים פעילות נפרדת ל 60+. וזאת משום שמילוא והמועצה מארגנים פעילויות מגוונות, טיולים בארץ ובחו"ל, סדנאות, חוגים וכו'.
הפעילויות מוצעות במחיר שווה לכל נפש, והקרבה הפיזית מקלה על השימוש.
בנוסף התרבות בעין שמר רבה ומגוונת כמו: קבלות שבת, חורף חכם, חגים, ערבי תרבות וכו'.
זו הזדמנות לשוב ולהזמין אתכם לפנות אלי בכל שאלה, בקשה או הערה.
אוריין גנדלמן
ועדת
השתלמות
מודיעה על סיום ההרשמה לשנת הלימודים הקרובה.
עידן ג. עידית ע. רוני ג.
ביום שלישי 2.6.09
בשעה 20:30
נפגש במועדון לחבר
עם
עדי רוזנטל
ואלדד שלם
לדיון ושיחה על הנושא:
התמודדות הקיבוץ עם
מצב משברי
הזמנו שני אנשים שיציגו עמדות שונות על הנושא
כך שיהיה מעניין.
א ל ת ח מ י צ ו
הצוות השיתופי
אולפן למחול מנשה
מציג
מחול בקיץ 2009
מופע הסיום של השכבה הבוגרת (ט'-י"ב)
יתקיים ביום חמישי 4.6.09 בשעה 20:30
מופע הסיום של השכבה הצעירה (ד'-ח')
יתקיים במוצ"ש 6.6.09 בשעה 20:00
מחיר הכרטיס 25 ₪
ניתן לרכוש כרטיסים במשרד האולפן 6177357
נשמח לראותכם בקהל.
נ ר ז י כ ר ו ן
נפטרי חודש מאי
יחיאל הררי 1.5.1984
לאה פלומן 8.5.1975
קובה ריפתין 14.5.1978
מכס בראון 14.5.1983
צביה פוקס 15.5.1988
רמי דקל 16.5.1993
צבי לוריא 21.5.1968
שרה אשכולי 24.5.1989
חדש בכלבו
מוצרים אקולוגיים לניקוי הבית
במחירים טובים.
כלים חד פעמיים יפים וגם מתכלים
עשויים מעלי תירס.
ה נ כ ם מ ו ז מ נ י ם
למופע מגמת המוזיקה של י"ב
ערב מחווה לשירי
דיויד בואי
בשבת 30.5.09
בשעה 21:00
על הבמה שבדשא הגדול.
קלידים ושירה: בועז ליובין
בס ושירה איתי חרובי
גיטרות: אורי סלע ומידן ליבוביץ
אקוטית ושירה: אמיר זלאייט
תופים: רון ספיר וכרמל אברמוביץ.
זמרות: אלה למדני, מאיה פרלברג ומעיין בר סבר.
ש י מ ו ל ב !
תערוכת בגדים
תתקיים ביום חמישי 4.6
בשעות 18:30 – 16:00
במחסן הבגדים
להתראות
רחל וניבה
מהארכיון
סדר בניית הבתים שמעבר לחומה החל משנת 1948
פרח על תייל
בשבוע שעבר חזר חופי מכנס נפחים באוקראינה כשהוא נרגש מהקורות אותו שם, לפניכם סיפורו:
אמא שלי, סימה חופי, היא ילידת גליציה שבאוקראינה, בעיר שנקראת סטניסלבוב והיום איבנו-פרנקובסק. עיר יפיפייה שבנו אותה יהודים וארמנים, שהיו ידועים כסוחרים ובנאים מצטיינים. לאחר שהסתיימה הבנייה נשארו בעיר והשתלבו בה. היו זמנים בהם היוו היהודים 58% מתושבי העיר, ולפני מלחמת העולם השנייה 52%. רוב מוסדות העיר החשובים היו שייכים ליהודים, אבל לא כולם היו עשירים והיו מביניהם גם עניים מאוד.
החל משנת 1900 התגברה מאוד האנטישמיות וגזרות קשות הוטלו על היהודים. כתוצאה מכך חלק מהיהודים עזב את העיר ואת פולניה וכן גם אמי, אחיה ואחותה שעלו לארץ. אחד מהאחים, עלה לארץ ב- 1917, לאחר מלחמת העולם הראשונה, והיה ממקימי ההסתדרות. הוא נפטר מקדחת בחדרה – וקבור שם.
עם ראשית מלחמת העולם השניה, האנטישמיות באוקראינה הרימה ראש, ועם בוא הגרמנים לעיר, הכניסו האוקראינים את היהודים לגטו בו גרו בצפיפות בין 20 ל-40 איש בחדר אחד. את צינורות המים ניתקו, וכל אחד קיבל חצי ק"ג לחם לשבוע. כתוצאה מכך חלק גדול מתו מרעב וצמא - בעיקר הילדים.
זמן קצר לאחר מכן ביצעו האוקראינים את האקציה הראשונה; הם גירשו את היהודים לרחוב הראשי של הגטו והובילו אותם לבית הקברות היהודי, שם ירו בהם ולאחר מכן כיסו אותם באדמה. אותו יום נטבחו 12,500 מתושבי העיר, ביניהם משפחתה המצומצמת של אמא שמנתה כ- 40 איש, ומשפחתה הרחבה יותר שכללה כ- 340 איש – ולא נשאר מהם זכר. (בתום המלחמה נותרו בחיים 1,500 מיהודי העיר מתוך 28,000).
באותה עיר, פסטורלית ויפה, מתנהל מדי שנה כנס של נפחים אליו מגיעים מכל העולם. מארגניו הם זוג נפחים בשם סרגיי ואולגה – שנולדו לאחר המלחמה. שנים הם מפצירים בי שאבוא לכנסים ותמיד השבתי להם, שלעיר הזאת אינני נוסע, כי שם נרצחה כל המשפחתי, ומי שרצח אותם הם האוקראינים – וכך זה נמשך 10 שנים.
לפני שנתיים השתתפתי בכנס נפחים באנגליה - וסרגי ואולגה נכחו שם. שוב הם הפצירו בי שאבוא. לטענותיי השיבו, כי היום האווירה השתנתה, האנשים אחרים וצריך להתאחד ביחד כל האנשים הטובים.... חשבתי על דבריהם הרבה, ואמרתי להם: היות ואני אדם בן 72, זו אולי ההזדמנות האחרונה בשבילי לעלות לקבר משפחתי, ואני מוכן לבוא לכנס, בתנאי, שהם ימצאו את הקברים של בני משפחתי ומסמכים הקשורים במשפחתנו –
ואכן הם מצאו.
לשם כך יצרו קשר עם ארכיטקטית בשם יאנה, שתפקידה היה לעקוב אחר עקבות בני משפחתנו – משפחת וילף האבודה. יאנה חפשה בארכיונים, מצאה את תאריך מותם, בקשות לעליה לארץ של שני אחים, וגם חלק מכתובות הדירות שבהם התגוררו.
אז הודעתי שאני בא -
ובאתי.
לכנס שמנה כ- 200 נפחים בכל קצוות העולם, נתבקשתי להכין מצגת של מבחר מעבודותיי, שילווה בהסברים על תהליך העבודה והשקפתי על אמנות הברזל.
ואז, כשעליתי על הבמה, פתחתי והקדשתי מתוך עשרים הדקות שהוקצבו להרצאתי, כשש דקות לסיפור קורות משפחתנו.
סיפרתי להם שאמא שלי נולדה בעיר הזו, וכאן נרצחה כל משפחתה - 340 איש ע"י האוקראינים – ולא ע"י הגרמנים, וזו הסיבה שעד כה לא הסכמתי להגיע לכאן. הוספתי, כי סיבת הימצאותי כאן היום נובעת מהרצון להתחקות אחר עקבות המשפחה. הרגשתי שהקהל כולו קשוב, מרותק ועם דמעות בעיניים. בתום ההרצאה רבים מהם נגשו אלי והביעו את אהדתם.
למחרת נתתי הרצאה מקצועית מלווה בהדגמה, ובאותו זמן הפסיקו את המוזיקה, את הריקודים וההרצאות בפינות השונות וכולם באו לשמוע. נפח אוקראיני נרגש הוריד מאצבעו טבעת מיוחדת ומסר לי אותה – לדבריו: עם דם ליבו.
למחרת יצאתי בעקבות המתים, בחברת יאנה ומלווה גרמני בשם יוהאנס אנגלה, שהוא הסוכן שלי בגרמניה ועשה אף הוא עבודה נפלאה באיתור משפחתנו. נסענו לגטו, עברנו בכביש הראשי שבו הוליכו את היהודים אל מותם, והגענו לבית הקברות, שהיום אין בו כמעט דבר. המצבות המעטות הן של יהודים שנפטרו לאחר המלחמה (מהמצבות הישנות עשו הרוסים כנסיה). במקום מוצבת מצבה כללית, ועל קבר האחים - סימן בלתי מרשים.
התיישבתי במקום ולא יכולתי לזוז, בכיתי... הרגשתי שאני שומע את דמם של אחי שזועק אלי מתוך האדמה...
לפתע שמתי לב לתופעה מעניינת, על הקברים המעטים שהיו במקום הונחו פרחים. לבית הקברות נכנסה אשה אוקראינית, וכששאלתי אותה לפשר מעשיה במקום, אמרה שהיא מטפלת בקברים בהתנדבות. היא ספרה שבשבילה המקום הוא אדמה קדושה, כמו הכנסייה ויש אוקראינים נוספים שמבקרים מדי פעם ומניחים פרחים.
מבית הקברות נסענו לבית החולים היהודי שהיה בעברו מפואר מאוד והיום משמש כבית ספר למוזיקה. על קירות בית החולים היו בעבר קישוטים של מגיני דוד שנמחקו וטויחו ע"י הרוסים – ובכל זאת... מגן הדוד מבצבץ מתוך הטיח ורואים את שרידיו...
חלפנו ליד בתים בהם התגוררו בני משפחתנו, ויאנה הבטיחה שתמשיך לחפש חומר נוסף – ואני אמרתי לה, שאם תמצא דברים חדשים, בשנה הבאה אגיע עם נכדיי.
בסיום הכנס נערכה פתיחה חגיגית לגלריה של אגודת הנפחים האוקראינים, והאנשים נפרדו לשלום זה מזה בידידות רבה. לפתע רץ לעברי אדם מבוגר עם תמונה בידו, כשהוא מדבר אלי בהתרגשות באוקראינית. הוא סיפר שלפני המלחמה חי בשכונה מעורבת של ארמנים, יהודים ואוקראינים, וכיוון שהמקום סמוך לבית הקברות ראה במו עיניו כיצד רצחו את הילדות היהודיות. הוא היה נרגש מאוד ונסער, וגם אני, ושנינו התחלנו לבכות כשסביבנו החלו נאספים אנשים. ואז הראה לי תמונה שצילם באחד הפעמים שביקר בבית הקברות, בתמונה אבן, עליה חוט תייל ומתוך שקע שבאבן צמח פרח הפרג – כאילו לומר שמתוך האסון והצער נובעת התקווה.
אותו איש בשם קז'ימיר, סיפר, כי לאחר המלחמה גר עם אשה יהודיה בשם דורה סמיליינסקייה ונולד להם ילד בשם מישה. בשנות ה-60 עזבה אותו דורה עם הילד והיגרה לישראל ומאז לא שמע מהם דבר. הוא שאל אותי אם אני יכול לעזור לו לאתר אותם.
ה פ ר ט י ם
שם האיש: קזימיר ריצ'קה
מהעיר שנקראה בעבר סטניסלבוב באוקראינה והיום איבנו-פרנקובס.
שם האשה דורה סמיליינסקייה ( SMELIANSKJA DORA)
ובנם נקרא: מישה.
היודע פרטים כלשהם מתבקש ליצור קשר עם אורי חופי מעין שמר
בנפחיה 04-6374382
בבית: 04-6374274.
תודה לחופי – כתבה נורית משיח
שעות פתיחת המרפאה
חלוקת תרופות משעה 9:00 בלבד
זמנים יום ראשון יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי יום שישי
אחיות משעה 7.30 עד 8.00 לבדיקות דם ולמקרים דחופים (יום ד' סגור)
9:00-12.30 9:00-12.30 9:00-12.30
ס ג ו ר 9:00-12:30 7:30-12:00
14:00-16:00 ישיבת צוות 13:30-14:30
מרים 6:45-14:15 6:45-11:45 6:45-14:15 6:45-11:45 6:45-14:15 6:45-11:30
רופא
14:00-17:30
לדחופים מ:
17:30-19:00
לדחופים מ:
9:00-10:00
10:00-13:00 9:45-13:00
לדחופים מ:
13:30-14:30
לפגישה עם הרופא או בדיקות דם – לפנות למרים להזמין תור.
הרמת כדור
למומחה
והפעם בענייני תרופות עם לילך חדוותי ד"ר לכימיה תרופתית
עד כמה מסוכן לקחת תרופות לאחר שפג תקפן?
האם זה נכון שנותנים טווח בטחון של שנתיים?
בהזדמנות זו, אולי את יכולה גם להשיב -
מה המשמעות של אותם דברים לגבי מוצרי חלב?
משיבה לילך:
תרופות הוא שם כללי למגוון גדול של חומרים, התשובה משתנה בהתאם לחומרים השונים - למרות זאת ניתן לעשות את ההכללות להלן -
• כאשר פג תוקף של תרופה, ברוב המקרים לא מדובר בסכנה אלא בכך שהיעילות שלה פחותה. החומר הפעיל מתפרק וריכוזו יורד.
• שימוש באנטיביוטיקה שפג תוקפה עלול לגרום להחמרת המצב הרפואי.
• שימוש בטיפות עיניים שפג תוקפן עלול לגרום לזיהום.
• חומרי חיטוי ששינו את צבעם — קרוב לוודאי שהתחמצנו והתקלקלו.
• אם צבע התרופה השתנה, או שהריח הנודף ממנה שונה מהריח המוכר, כנראה היא התקלקלה. יש להפסיק להשתמש בה גם אם תאריך התפוגה טרם חלף.
לגבי חלב, זה אכן לא בתחום שלי, אבל מידע כללי, מוצרי חלב פגי תוקף, בדרך כלל מתחילים לעבור תהליך של קלקול - לא מומלץ לאכול מוצרי חלב שפג תוקפם.
ועוד, בענייני תרופות - הצעה של שרה אבל:
הלוקחים כמות גדולה של תרופות, ורוצים לדעת אם אין תרופה מסוימת הסותרת את האחרת – יכולים להתקשר ל"מרכז לייעוץ תרופתי" בבית חולים אסף הרופא 08-9779309 לציין את התרופות - ותמורת 20 ₪ תקבלו תשובה.
היה היה – ושלא נדע...
מתוך עיתון לתושבי ירושלים בזמן המצור 1948
(מארכיון מענית)
מעלון קיבוץ הזורע
... "לפני מספר חודשים השתתפתי בסדנא "אמצע החיים – הזדמנויות חדשות" .
אני ממליצה לכל מי שמתקרב לגיל היציאה לגמלאות, לקחת חלק בסדנא כזו.
זה פוקח עיניים, מדגיש נקודות למחשבה על זמן איכותי, על פנאי ודרכים רבות ושונות ליהנות ממנו, לנצל אותו, לתרום, ללמוד ועוד ועוד.
במהלך הסדנא, התבקשנו לחשוב על תחומים בהם כל אחד מאתנו יכול ורוצה לעסוק בזמנו הפנוי. משהו שלא רק 'אני לעצמי', אלא גם לשתף את האחרים. הועלו רעיונות רבים, חלקם כבר מיושמים בשטח".
ע ד כ א ן מ ה ז ו ר ע
ו א צ ל נ ו -
הפגישה הראשונה של סדנת "אמצע החיים – הזדמנויות חדשות" תתקיים ביום חמישי 4.6 – בשעה 16:30 ותסתיים בשעה 19:45 (קפה ועוגה מ: 16:15).
היא פתוחה לבני 63 ומעלה המעוניינים להשתתף ולמתלבטים.
בהפסקה יוגש כיבוד קל.
במידה ותחליטו להירשם:
הסדנא מונה עשרה מפגשים,
ותתקיים בימי חמישי בשעה 16:30.
כוונת הסדנא - לסייע במציאת הזדמנויות חדשות לבחירה אישית, בגיל בו המחויבות לעבודה פחות אינטנסיבית ושעות הפנאי מתרבות.
בעזרת הסדנא ניתן יהיה לזהות את הצרכים המשותפים והייחודיים למען יצירת רעיונות ותכניות שיוסיפו עניין, שמחה, סיפוק והנאה לחיים..
את הסדנא תנחה מרב גלעד- גרנות, המפתחת ומדריכה תכניות בתחום הפנאי.
ניתן יהיה להוסיף תכנים ע"פ רצון המשתתפים.
רוני גלעד ואוריין גנדלמן
כוונתנו היתה לפתוח את הבריכה בשבת זו, אך בגלל עיכובים טכניים יתכן וזה לא יתאפשר. על מועד הפתיחה תבוא הודעה בנפרד.
השנה תוקן הצינור שבין המשאבה לבריכה, הוא היה מחורר וגרם לדליפה ולבזבוז מים. הנוי עשה ניקיון יסודי סביב הברכה, והמסגרים תיקנו את סככות הצל. פרט לכך אין שינויים משמעותיים מהשנה שעברה.
ש ע ו ת ה כ נ י ס ה
אמצע
השבוע 10:00 עד 12:00
14:00 עד 20:00
החל משעה
19:00
לשחיינים בלבד.
שישי
שבת וחג 10:00 עד 12:00
13:00 עד 19:00
ב' ג' ה' ו' מ- 7:00 עד 8:00
בבוקר - לשחיינים.
כ ל ל י ה ת נ ה ג ו ת :
כניסה ללא מציל אסורה.
הרחצה בבגד ים או טיטול ים בלבד.
הכניסה לשטח הבריכה אסורה לכלבים (תשלום הקנס 35 ₪)
אוכל ושתייה – רק מחוץ למים
ילדים עד סיום כיתה ו' באים בליווי מבוגר.
נא לשמור על הסדר והניקיון.
חברים ונערים שימצאו בבריכה בשעות שאינה פתוחה – יקנסו ב- 100 ₪.
המציל – אביעד שפירא
אחראי על הבריכה: שלמה שחר.
ה ב ו מ ר נ ג – י ח ז ו ר א ל י נ ו ו ב ג ד ו ל
אביטל גבע
מיד אחרי חג השבועות מתחילה אצלנו האופרה שלנו. אותו המתווה כמו בבית השיטה ובקיבוצים אחרים, מעבירים שינוי ואחר כך מתחילים למכור את כל המשותף – המדגה, התעשייה, הפלחה והמים. אולי בעין שמר זה יהיה בשינוי קל של הסדר, אצלנו קודם ניסו למכור למועצה האזורית את המים שלנו ואחר כך מביאים את השינוי.
מיד אחרי החג יחלו שבע שיחות קיבוץ בחודש, יביאו עורכי דין רואי חשבון ויועצים בשכר, היכונו לסלאמי. יראו מצגות ויבטיחו הבטחות על פנסיה ועל בניית שיכונים ושכונות ועוד ועוד. רק אנחנו האהבלים יודעים גם יודעים שכרגע יש לנו פנסיה של 600-700 בקושי. מאיפה המקורות הנוספים?
פנסיה צריכה להיות כסף שמונח בחשבון הפרטי של כל חבר קיבוץ פנסיונר, בפרדס חנה ברחוב הדקלים. אין בטחונות אחרים לאחר ההפרטה. פנסיה לא יכולה להיות בנוייה על הבטחות של מישהו שהיום הוא בתפקיד ומחר כבר לא. הבטחה של מישהו 'שנקבל אם נרוויח', או 'אם נצליח לכפות את המיסוי', לא מייצרת בטחונות. אסור להאמין להבטחות ממין זה.
מאיפה יהיו כל כך הרבה מיליונים לבנות למי שלא הספיק לעבור עד ראש השנה לשיכון קבע. אלה פרטים לא חשובים עכשיו, יש השינוי בגדול. יש לך דירת קבע - זכית, אתה בעמדת מנהל היום - זה הסיפור. יש לך שלושה ילדים - תסתדר כמו החברה בכרכור. איך משפחה בגיל 40 תבנה את דירת הקבע שלה בעוד ארבע שנים? לבנות בית, לשפץ, להוסיף חדר – מהחורף הבא כל אחד לעצמו.
הבומרנג החל במעופו, הבומרנג יחזור אל כל אחד מאתנו.
כי הכל מתנהל בלי ללמוד ובלי להביא אלטרנטיבות! ההנהגה ננעלה על אלטרנטיבה אחת ורוצה ליישר את כולנו. אפילו בניתוחים קלים נהוג לקבל היום עוד דעה, עוד רופא. לא נבחנו ולא נילמדו אלטרנטיבות נוספות, כי לשם כך צריך זמן.
מה אומר לנו המשפט (ציטוט מהחומר שחולק לכולנו): "3.8.09 יום ב', שעה 20.30, – מועד אחרון להצגת הסתייגויות לתוכנית"? ואם יהיו הסתייגויות נוספות, אחרי השעה היעודה? ואם לא נצליח להגיע לכל הפתרונות עד שמונה ושלושים? מה הריצה הזאת?
אולי יותר נכון קודם לקבל את כל המידע, להציג לפחות שתי אלטרנטיבות לקהל האינטליגנטי דיו כדי לשפוט ולבחור, ורק אחר כך לקיים דיונים?
אולי נחשוב קצת אקולוגי, אולי אפשר להמציא שינוי אקולוגי? בשינוי אקולוגי אין זבנג וגמרנו.
בשינוי אקולוגי יוצרים תהליכים, משתפים את הציבור.
בקיבוצים רבים היו שינויים אקולוגיים. אפילו אצל שכנינו, בברקאי, היה שינוי אקולוגי. שני קילומטר מכאן. אנחנו אפילו לא הספקנו והמובילים כנראה גם לא רצו להיפגש איתם וללמוד מהם.
לכן טיפשותנו כל כך זועקת לשמיים. הבעיה היא רק שכדי ללמוד מהם צריך זמן, וההנהגה החליטה שכאן ועכשיו בקיץ הזה – הסלאמי מתחיל.
הבומרנג יצא לדרך. והוא יחזור ויפגע בנו. הדרך שבה אנו הולכים שגוייה ומסוכנת.
מפגש הורים – הסאמר סקול
שלום רב!
בהמשך להכנותינו לקראת סמינר הסאמר סקול עליו פורסם בשבוע שעבר, אנו מזמינים את הורי הנערים הרוצים להשתתף לבוא, לשמוע ולשאול כל דבר בנוגע לסמינר. במפגש ישתתפו נועם גבע, סמדר שם טוב וזאביק שפריר (בעזרתו תגיע הקבוצה אלינו). המפגש פתוח למתעניינים מהקיבוץ.
המפגש יתקיים ביום א', 31.5, בשעה 20:00 בחממה על קפה ותה.
תודה וחג שמח!
נועם גבע
סמדר שם טוב
ביום חמישי 18.6.09
יתקיים בחממה מפגש חברתי סביבתי שנושאו
אנרגיה ומים
ישתתפו: תא"ל (מיל.) יפתח ספקטור,
ד"ר אלי קלמנזון, אביטל גבע, נועה סגל.
שיחת קיבוץ
מיום 25/5/2009
סעיפי מש"א - מינויים:
טל אייזן - ריכוז "צוות ירוק" – ועדה לאיכות הסביבה.
רוני גלעד:
הועדה הירוקה התחילה כבר לפעול ואנו רוצים לתת לה גיבוי וחיזוק. אנו ממליצים על בחירת טל אייזן כראש הועדה, שתבנה את הוועדה ותצרף חברים נוספים לאלה שפועלים כבר עתה. דיווח יינתן מעל דפי העלון.
עידית עזר אחראית על יעוץ ילדים.
רוני גלעד:
אנו ממליצים על עידית עזר להחליף אותי בתפקיד זה.
עמי גלעד ועוזי סגולי כחברים נוספים בצוות פנסיה ובטחון סוציאלי
חוה כהן:
שמו של עוזי נשמט בטעות מן הרשימה הקודמת ואנו שמחים שהסכים להמשיך בתפקידו. הוספתו של עמי היא הוספת נציג צעיר לצוות והוא בעל ידע כלכלי וכספי.
עידן יגודה - כנציג ציבור בהנהלת מש"א:
רוני גלעד:
עידן עובד במיניפלסט ואנו חיפשנו אדם שיבוא מתחום מפעלי הקיבוץ. מעבר לכך, מש"א עוסקת בין היתר בתכנון ארוך טווח ובהכשרה מקצועית, ובתחום זה עידן יכול לתרום רבות בהיותו רכז השתלמויות.
אורי שפירא:
רוני הזכירה שבמש"א הקודמת היה אייל תומר נציג המפעלים ושרצוי שכן יהיה. אבל יש ניגוד אינטרסים בין מש"א של המפעלים למש"א של הקיבוץ. לכן, עצם הרעיון שיהיה נציג מפעלים הוא לא רעיון טוב.
רוני גלעד:
עידן לא מייצג את מש"א מפעלים, אלא עובד במפעל בקיבוץ. חשוב שיהיו יותר נציגי ציבור במש"א מאשר אנשי הנהלה.
צביה וייסברג כחברה נוספת בוועד ההנהלה של עין שמר
רקפת זהר:
צביה טיפלה לאורך שנים בכל הקשור לוועד המקומי, שהוא אחד מתפקידיו המרכזיים של ועד ההנהלה, ויש לנו עניין להמשיך ולהיעזר בידיעותיה ובמיומנותה.
זכאות משפחת וייסברג לעבור לדירה חדשה.
רקפת זהר:
הנושא מגיע הנה למרות שלא מקובל להביא לשיחת קיבוץ נושאים אישיים. משפחת וייסברג אכן פנתה בתחילה לועדת דירות ומשנענתה בשלילה ערערה בפני הנהלת הקהילה, ומשנענתה שוב בשלילה ביקשה לערער בפני האינסטנציה הגבוהה יותר שהיא שיחת הקיבוץ.
צביה וייסברג :
בחלומותי הגרועים ביותר לא שיערתי שאגיע למעמד בו אני נמצאת היום. קשה לי להתבטא ולכן אני מבקשת את סבלנותכם.
היסטוריה קצרה להבנת מצבנו.
ההחלטה על המעבר ללינה משפחתית הייתה מיידית ומבלי להכין את התשתית המתאימה. גרנו שנתיים בדירה קטנה עם שלוש בנות בלינה משפחתית. אני אישית כמעט איבדתי את שפיותי וכבר רציתי לעזוב את הבית.
לאחר שנתיים קשות הוצע הפתרון של מעבר לדירת "רכבת", בתנאי שנתחייב שאנו חוזרים לדירתנו הקודמת ברגע שהדבר יתאפשר. אנחנו הסכמנו לתנאי הזה כי אהבנו את מיקומה של דירתנו הישנה. משה השקיע בפיתוח הגינה שעות רבות והפך אותה לפינת חמד ולאורך כל השנים ראינו בדירה הזו את דירתנו לטווח הארוך.
במשך השנים, כשרצינו לחזור לדירה שנאלצנו לעזוב, לצערנו זה לא התאפשר כי הדירה הייתה תפוסה. והמצב נשאר כפי שהוא כיום, כשאנו תקועים ללא פתרון.
כאשר עלתה לאחרונה התכנית לבנות דירות חדשות, פנינו בבקשה לאפשר לנו לעבור לדירה חדשה במקום לשפץ את דירתנו הנוכחית. בדירה הזו אין אפשרות להוסיף גם סנטימטר, כי כל הוספה תחייב בניית חדר בטחון, שאין לנו מאיפה לממן. בלי להרחיב את הדירה, נדרשים שינויים פנימיים של העברת פונקציות של מטבח או מקלחת ממקום למקום, דבר המייקר מאוד את השיפוץ ויחד עם זאת נותן פתרון חלקי בלבד.
פנייתנו לעבור לדירה חדשה טורפדה על ידי הצעתו של של זיו חדוותי, שהתקבלה ע"י הקיבוץ, לא לאפשר למי שאי פעם עבר לדירה חדשה לעבור לדירות אלו, זאת למרות, שבישיבת ההנהלה בה עלתה הצעה זו אמר לנו זיו כי הוא לא מתכוון אלינו, כי אנחנו מקרה מיוחד של קיפוח... אבל ההחלטה נתקבלה והיא במפורש פוגעת במספר מצומצם מאוד של משפחות.
לאחר שמרבית המשפחות הגרות בשכונת ה"רכבת", שהן הקבוצה העיקרית של משפחות שקופחו מבחינה זו שלא עברו לדירה ממש חדשה, לאחר שמרבית המשפחות האלה דחו את ההצעה לעבור לדירות החדשות, שבנו ופנינו לאפשר לנו, לפנים משורת הדין ולאור מצבנו המיוחד, להיכלל בתור המיועד לדירות החדשות.
חשבנו שנוכל לקבל סיוע ולא נצטרך להגיע לשיחת הקיבוץ. אולם כל ממלאי התפקידים, והם רבים, שחשבו שאכן זו הדרך המתאימה לפתור את בעייתנו, הבהירו לנו כי הם אינם מוכנים לעמוד מאחרי החלטה שאינה בהתאם להחלטת השיחה והוצע לנו לפתור את בעייתנו ע"י שיפוץ דירה בשכונת לוינסון. בלית ברירה, ובייחוד כדי למנוע את הפנייה לשיחה, הסכמנו להצעה זו, בתנאי שתימצא דירה מתאימה.
לאחרונה הוחלט בהנהלת הקהילה ובשיחת הקיבוץ, לדחות את השיפוצים ובמידה שיתפנו כספים לבינוי, להעדיף בניית הדירות החדשות. החלטה זו שוב דוחקת אותנו למקום ולזמן בלתי ידוע.
אנחנו אנשים מבוגרים, אפשר לקרוא לזה בשם המפורש – זקנים. משה כבר עבר את השבעים ואני מתקרבת בצעדי ענק. אין לנו זמן לחכות עד בוש לשיפוץ, לו אנו זקוקים עכשיו ולא כאשר נגיע לבית דורות. התחושה הקשה של עוול שנגרם לנו בנושא הדיור גם היא עולה לנו ביוקר בבריאות, בלילות ללא שינה, ביתר לחץ דם ועוד מרעין בישין.
בצר לנו, המוצא האחרון שנותר לנו הוא פנייה אנושית לחברים, שיאפשרו לנו פתרון חריג לבעיה החריגה שלנו, ויאפשרו לנו להיכלל בתור לדירות החדשות.
הראל יגודה:
אני מדבר בשם הנהלת הקהילה. המלצנו לוועדת דירות לקדם את העברת המשפחה לדירת קבע בשכונת לוינסון אך לא ראינו לנכון לפתוח מחדש את ההחלטה על התור שנקבע לגבי מעבר לדירה חדשה, מה עוד שאין זה מקרה יחיד, ולכן חריגה פה פירושה למעשה שינוי של החלטת שיחת קיבוץ.
נאוה גור:
נפגשנו עם צביה ומשה כמה וכמה פעמים בניסיון למצוא דירה בלוינסון ואין שם דירות פנויות ולכן אי אפשר להתעלם מזה. אני מציעה לפנים משורת הדין, לאפשר לשנות את ההחלטה ביחס לפנייתם ולמצוא פתרון למצוקה הזו.
רקפת:
צביה ומשה אינם מבקשים לשנות את ההחלטה העקרונית של הקיבוץ אלא לראות במקרה שלהם כחריג, שכן הם אמנם עברו לדירה חדשה, אך לא זכו להיות בה יותר מ-7 שנים.
דו"ח ביקורת על התקשרויות עם קבלנים בענף הבניין
מוזמנים: נעם קדמן ואלי גולדמן.
יפתח אלון:
הנושא נבחר לאחר ומדובר בתחום בו מושקעים הרבה כספים. עם תחילת העבודה על דו"ח הביקורת הייתה פעילות בנייה גדולה, ומעצם טיבו של הנושא הדבר חושף את הקיבוץ לסיכונים ולבעיות. כעת המצב שונה ודנים עתה בקהילה על שינויים בענף והדו"ח יעזור לדיונים בנושא.
נעם קדמן:
הקריא את עיקרי הממצאים מתוך הדף שחולק בשיחה וניתן לקבל במזכירות הטכנית ובמשרדי הקיבוץ.
יואב דרורי:
רוב ממצאי הביקורת נוגעים למצב שהיה קיים עד לפני כשנה. ענף הבניה היה ענף של הקהילה שנתן שירותים לחברים ולענפים.
בעבודות גדולות של תשתית ובניה, כמו תשתית כיבוי האש למפעלים, שיפוץ גן המשחקיה, ומבנה משרדי הקיבוץ, פעלנו על פי הנהלים והתיקונים שמציעה הביקורת. בנושא הבטוחות, היות ואיננו משלמים מראש אלא רק בעת סיום העבודה; לכן, הכסף היה בידינו עד סיום העבודה ולא היה צורך בבטוחות נוספות. בעניין כיסויי ביטוח של הקבלנים היו תקלות - נפעל להקפיד יותר בעניין זה.
לגבי מכרזים וועדת מכרזים: חוק חובת מכרזים אינו חל על גורמים פרטיים. הקיבוץ לענין זה הוא גוף פרטי. אנו מבקשים ומקבלים הצעות מקבלנים, ובוחרים את הטובה ביניהם.
כיום יש לנו רכז בינוי ותשתיות, נדב קושניר, מנהל את הצד המקצועי של הבניה. בתחום הקהילה, הקהילה מתקצבת גם את העבודות בבתי החברים וגם מבני ציבור של הקהילה ורכז הבינוי נותן שירות מקצועי מול המתכננים והקבלנים.
ביחס לחתימה על התחייבויות בשתי חתימות, אם מפרשים לחומרה, כל מכתב שיוצא החוצה צריך להיחתם בשתי חתימות. בפועל חשוב להקפיד על שתי חתימות בעיקר לגבי התחייבויות חוזיות מול קבלנים בעבודות יזומות. לגבי תיקוני שבר של תקלות בקווי מים או תקלות חשמל וכד' – קשה יותר להקפיד מכיוון שצריך לתת מענה מהיר ושוטף בעזרת קבלן הבית או קבלנים קבועים ומוכרים, במחירים ידועים ומוסכמים.
לגבי עבודות אחזקת שבר ובינוי במפעלים הגדולים, הדבר מתבצע במסגרת התאגידים עצמם, אלא אם אנחנו מתבקשים לתת שירות וסיוע.
אורי שפירא:
חובת מכרזים לא חלה עלינו. בניהול מודרני מכרז יכול להיות מכשלה והתעסקות מרובה כדי למצוא את הקבלן המתאים וגם חשיפה לתביעות אחר כך. אני מציע לחפש קבלן טוב ולדבוק בו ולא להחליף קבלנים. בכך יימנע הצורך בהצגת מכרזים.
הגיעו לידי המלצות נוהלי בניה בקיבוץ. כשנדבר על זה יש לי הערות לגבי התארגנות לבנייה.
למה נחוץ לנו.
בעניין מחירים, אחת האלטרנטיבות הטובות היא להחזיק מחירון ולפני שבוחרים את הקבלן אפשר לבדוק את הצעתו לפי עלויות שקבענו מראש, ולראות מתי הצעת הקבלן ריאלית.
אלישע שמרי:
ועדת הביקורת הייתה צריכה לבדוק גם את תחום התכנון, כולל בבנייה החדשה. אי איסוף הנתונים של תשתיות ומפות מן העבר גורם לעשיית טעויות בעבודה בשטח. המעבר מחברה לחברה גם הוא לא משחק לטובתנו.
זיו חדוותי:
אנחנו צריכים להתחיל להתנהל בצורה מסודרת ותקינה ולכן לברך על הדו"ח ולבצע את הדברים לאורו. אם נעבוד בצורה תקינה לכולנו יהיה יותר טוב.
יפתח אלון:
בהתייחס לדבריו של מרכז המשק לגבי זכויות החתימה, בעל תפקיד בקיבוץ צריך לציית למה שנקבע בכללים.
בבדיקת הצעות מחיר ניתן לחסוך הרבה כסף ולכן ההמלצה במקומה.
חוה כהן:
מרבית האנשים אינם בקיאים בבנייה וזה לא מעניין. אני רוצה שהדברים ייעשו לפי מה שנאמר בדו"ח ואני רוצה לשמוע לפחות פעם אחת שייאמר "נפעל לפי המלצות הביקורת", כי יש לנהל בצורה מסודרת את מה שהחלטנו. זו מטרת הביקורת ונושאים רבים שעברו בביקורת לא נעשו בהתאם.
יואב דרורי:
אם השתמע מדברי שלא נפעל לפי הביקורת זו טעות. הכנסנו נהלים שלא היו קודם והביקורת התייחסה למצב הדברים הקודם. כאשר יש עבודה יזומה מתקצבים אותה ועובדים לפי התהליך שמציינת הביקורת. בעבודות שיפוצים קטנות לצערי עוד לא המציאו את הקבלן הקבוע שהוא גם טוב, גם ישר וגם לא יקר. התייחסתי לפעולה רק בחלק העסקי ודווקא הדברים שמענינים את החברים יותר הם אלה ששייכים לקהילה.
חנה יגודה:
מי זה רכז התשתיות? בכלל לא מכירים אותו.
יואב דרורי:
הצגנו אותו בעלון כאשר נכנס לתפקיד. הוא אדם מקצועי וטוב. צריך להבחין בין תפקיד רכז הבינוי והתשתיות, שצריך לתת את העבודה הניהולית והמקצועית הטובה ביותר, במחיר הנמוך ביותר, ולפקח על העבודה, לבין הקבלן שרוצה, בצדק, בעיקר להרוויח. יש בזה ניגוד עניינים. לכן אי אפשר לאחד את תפקידי רכז הבינוי והתשתיות עם תפקיד הקבלן המבצע.
לגבי תכנון – כל התשתיות שבוצעו - הונחו לפי תכנון מסודר. למרבה הצער היה שוני בין המסומן בתכניות ישנות לבין מיקום התשתיות בפועל. הקמנו אתר אינטרנטי:
http://www.mgos.co.il/GIS , שם משתמש shemer סיסמא shemer
שם ניתן לראות על רקע של תצלום אוויר שכבות של תכניות מצביות, גושים וחלקות ותשתיות. כפי שציינתי, החומר שהכנסנו לאתר היה מתכניות ישנות ידניות ולא חומר דיגיטלי ולא היה מדויק.
יש תכנית לעדכן את כל המדידות אבל בגלל המשבר הכלכלי ואי הודאות לא אושר התקציב הנדרש לעשות זאת . מקווים לאשר זאת לשנה הבאה.
עמית דגן:
אנו מקבלים את המלצות הוועדה וישבנו עם הנוגעים בדבר ביחס לחלוקת העבודה. הנייר שאורי מדבר עליו, אופן יישום וחלוקת העבודה, עדיין בדיון.
אורי שפירא:
אני מצע שהנייר שנמצא בידי יאושר על ידי השיחה. ובכלל, על נוהלים שמחייבים את הקיבוץ יש להחליט בשיחה.
רקפת זהר:
יש נוהלים שצריכים אישור הקלפי ולא בטוח שכל נוהל באשר הוא זקוק להגיע לשיחת קיבוץ. הסעיף שעליו נצביע בקלפי יהיה אישור דו"ח הביקורת. העתק ממנו נמצא במזכירות וכל חבר מוזמן לקרוא ולהתרשם ממנו.
ח ג ש מ ח !
