חפש בעלונים קודמים

כז' בסיון תשס"ט 19.6.2009

עלון מס' 25 (3747) כז' בסיון תשס"ט 19.6.2009

איש איננו בודד רק לעצמו
כל אחד הוא חלק מאביו וחלק מאמו
כל אחד הוא חלק מארצו וחלק מעמו
ומי שיתאכזב ויתייאש
עוד זוכר עמוק בפנים
את כל מה שביקש.

אתה מבחין בצלילים, בצבעים
אתה נודד בין עולמות גלויים ונחבאים
אבל אתה מרגיש עוד שאתה,
למרות כל הקרעים,
שייך לעצמך ולחיים.

אהוד מנור


ל ב ו ג ר י מ ב ו א ו ת ע י ר ו ן -

מורין מור, יותם מרקם, אורן לסטון, טל גולן, ליעד בורלס, אופק יגודה, אורלי האולינג, שי חרודי, גל זוהר, ניר בן דור, אור משיח
ודור מורג.

מאחלים לכם רוב אושר וברכות - שיעניין וינעם לכם כל שתעשו, ושתראו ברכה בכל אשר תפנו.



בקבלת השבת במועדון יתקיים טקס שיכלול ברכות, מתנה והופעה.









הופעה יוונית משלנו!

ביום שישי בפאב הקיבוץ (הגוס),
בשעה 21:30

תתארח להקתו של נועם גבע, המכונה "החלטורה".
הלהקה מעלה מופעה של שירים מקוריים
בסגנון יווני בעברית.

ההופעה מתאימה לכל גיל.
הכניסה חופשית, אפשר להזמין חברים שמחים!
מומלץ לבוא עם שפם


נ ו ע ם ו ה ח ל ט ו ר ה










פ ו ת ח י ם ש ב ת









מזל טוב!
לענת וקובי גרוסמן
לנישואי טלי עם טל
ברכות חמות לכל המשפחה!


מזל טוב !
לתמנע אורן ואביגיל
להולדת הבת והאחות עלמה
לסבים רותי ועודי,
ולסבתא רבא מטי
ברכות לכל המשפחה הרחבה!







לתרום דם –
להציל חיים

להתרמת הדם שנתקיימה ביום ראשון
באו רבים עם כוונות טובות - חלקם נפסלו מסיבות שונות של חוסר התאמה וההתרמה נמשכה עד שעה שמונה בערב.

46 תורמים נמצאו ראויים,
הכיבוד היה מעולה.
אף אחד לא התעלף
כולם התגברו על הפחד.
והאווירה הייתה טובה.

יש לציין כי השנה נוספו לתורמים מתנדבים מכיתות י"א י"ב שבאו עם חתימה של ההורים.

לכל המתנדבים –
תודה וכל טוב!
ותודה רבה ליהודית גרוסברג שמנהלת את ההתרמה מדי שנה.





זמני הארוחות בחודשים יולי אוגוסט

ארוחת בוקר
מ- 8:00 עד 9:00

ארוחת צהרים
מ- 11:00 עד 13:45





ש א י ל ת א

ממערב לשכונת החממה, בין שתי הגדרות ישנו שטח של כ- 18 דונם המיועד לבניה חדשה.
מזה זמן רב כולו מלא קוצים ועשבים, ערמות אדמה שהשאירו קבלנים שעסקו בשיפוצים, כלובי ציפורים ריקים ואפילו מכונית נטושה.
המקום עזוב ומסוכן בעיקר בגלל שהנחשים מצאו בו מקלט.

מכתב נשלח למנהל הקהילה – ולא נתקבלה שום תגובה, וגם לשאילתא לא היה מענה.
לכן אני שואל מעל גבי העלון פעם נוספת: מהי הכתובת לטיפול במפגע ומהו לוח הזמנים?

בכבוד רב, יגאל סיטנר



מזכירה רפואית
בבקשה לא להעביר אלי בקשות להחזרים כספיים שנעשו במסגרת כללית מושלם, אלא ישירות לנירה כהן ועדת בריאות.

מרים

מהחינוך
אבד לנו "מצנח" צבעוני שהיה עם ציוד הג'ימבורי במועדון החברה.
מי שראה או לקח יחזיר...
תודה!




ת ע ר ו כ ה
א.ש. הלבשה תחתונה
חזיות מותגים: נייק, ג'ולידן, טומי הילפינגר ועוד ועוד בשלל צבעים ובמחירים טובים
המכירה תתקיים במחסן הבגדים
ביום שני 16:00 – 18:30

רחל וניבה







מ ה כ ל ב ו

התחילה עונת הבריכה… גם אנחנו מאוד שמחים, אבל מבקשים להיכנס יבשים לכלבו ולהקפיד על לבוש הולם.
==

לאחרונה התקשרנו עם חברת "יקינטון" המספקת ראשי דיו וטונרים. מעתה ניתן להזמין דרכנו דיו למדפסת שמגיע תוך יומיים שלושה והמחירים מאוד סבירים.
==

התחלנו לעבוד עם אייס (תוכלו לראות את המוצרים על המדף שהתקנו מול הכניסה – לשם נביא מוצרים חדשים מדי זמן). הקניה בכלבו היא זולה מאשר בחנות אייס, גם לאחר ההוזלה שיש לקיבוצי האזור שם.

ועל כן אנו מציעים לכם לראות מוצר באייס, לרשום את פרטי הקוד שלו
ואחר כך להזמינו אצלנו.




ועדת בטיחות
יש החושבים שועדת בטיחות אינה ערנית לנעשה בשבתות ואינה רושמת קנסות - וזה לא נכון. אבל זו לא הסיבה היחידה שבגללה צריך לחנות במגרשי החניה כפי שהוחלט.
ש ב י ט ש פ י ר א



ה ב ר י כ ה ס ג ו ר ה

בשל מסיבה שתיערך בבריכה
ביום א' 28.06.09

יהיו שעות פעילות הבריכה
למתרחצים - עד השעה 18:30
לשחיינים מ - 19:00- 18:30

ע מ כ ם ה ס ל י ח ה



מ ה ע ו ש י ם כ ש ה נ פ ט א ו ז ל ?
מועצה אזורית מנשה
מזמינה להקרנת הסרט
"כוחה של קהילה"
שיתקיים ב 21 ביוני ביום ראשון בבית אורי בגן שמואל
19:45 התכנסות + קפה וכיבוד
בשעה 20:00 ההקרנה.

הסרט עוסק בסיפור הישרדותם הכלכלית הבלתי אפשרית של תושבי קובה לאחר שמדינתם אבדה יותר ממחצית מקורות יבוא הנפט שלה עם נפילת ברית המועצות
ב-1990.
עלות לתושב מועצה 10 ₪



SUMMER SCHOOL
SUMMER COOL…

אם יש לכם מאוורר עומד/רצפה
שאתם יכולים להשאיל למשך שבוע לטובת האורחים של הסאמר סקול,
אשר מגיעים לעין שמר בין התאריכים
16/7 – 12/7
אנחנו נעריך זאת מאוד!
ונודה לכם מראש
צרו קשר עם טל אייזן 052-5523525





ל ר ו נ י,
עם סיום תפקידך בריכוז ייעוץ ילדים –
רוצים להודות לך על מסירותך ויחסך הנעים ומאיר הפנים.
ולעידית עזר – מאחלים לך הצלחה ועניין בתפקידך החדש.

מאיתנו חברי ורדת חינוך וועדת ייעוץ





המוסד - מצוינות 2000
אנחנו מודים מאוד לחופי על שקיבל את כיתות ז' ו-ט' לפעילות ודיון בנפחיה.
ליקקנו את האצבעות!
ביקרנו במקומות רבים בארץ, אך לחוויה לימודית כזו – אומרת עירית דרומי, טרם זכינו.
בתודה מהילדים מיוסי בן מיור ועירית דרומי

יש לציין כי מדי שנה מקבל אותנו חופי במאור פנים ונכונות רבה.




ה ב ה ר ה
בתיקון לסיכום הנהלת הקהילה שפורסם בשבוע שעבר, יצוין שהנהלת הקהילה לא הצליחה עד כה למצוא פתרון הולם בנושא דירות הרכבת לגבי משפחת גבע ומשפחת זוהר. הוקם צוות מיוחד למציאת פתרון.

יצוין בזאת, שבעקבות קבלת זכאותה של משפחת זוהר לדירה חדשה, המליצה ועדת דירות על פתרון זמני למשפחת זוהר שלא ייאלץ את משפחת גבע לפנות את דירתה הנוכחית.
ב ב ר כ ה ,
עומר גבע













ט י ו ל י ש פ ם
חברה, שהחום לא ישכיח מכם את העובדה שהחוף שמגבעת אולגה
ועד כפר חופית הוא מהיפים
ביותר בארץ – ולא רק:
מפרצונים וסלעים כאלה אפילו ביוון אין. ולא פחות חשוב, הבנות ויתרו שם מזמן על החלק הצפוני
של בגד הים...










למכירה – מצלמה
מעוניינת למכור מצלמה
קנון חצי מקצועית 6 מגה פיקסל
כולל 3 כרטיסים, מטען ובטריה
וחוברת הסברה.
פ נ י נ ה ג ל ע ד


מהרווחה
נורית משיח נכנסה לנהל את "הדרן" ביחד עם איה מלומן - בנוסף לעריכת העלון
בסופי שבוע תהיה בעלון ובימים אחרים כדאי להתקשר לוודא זמני הימצאותה.

א ו ר י י ן ג נ ד ל מ ן


כ ס פ ו נ ט
מאז החלפת המרכזיה חלה האטה בקצב התקשורת של הכספונט. העניין נמצא בבדיקה ואין לפנות לנחמה רימון בעניין זה.
למעט הירידה בזמן התגובה, הכספונט עובד בצורה תקינה.
י ג א ל ק .

נועם הספר
יבוא ביום שני הקרוב

ת ע ר ו כ ה
בשבת הבאה 20.6 בשעה 12:00תתקיים בגלריה לאמנות באום אל פאחם, תערוכת סיכום שנתית של פרויקט "אמן מורה"
של בית הספר "גשר על הוואדי"
בהדרכת יובל כספי ועתר גבע.











זכות הציבור
לדעת (ולבחור)

משפחות צעירות וצעירים מוזמנים
ביום שלישי הבא 23.6
למועדון לחבר
בשעה 21:30

לשמוע את איתמר שוויקה מסביר על מודל השינוי שמתנהל מזה 5 שנים בקיבוץ ברקאי השכן.

מ ח כ י ם ל כ ם

ע מ ר ג ב ע







ש י ח ה
באתר הקבלה של קבוצת "בני ברוך" (kab.co.il) ניתן לראות שיחה של אבישי גרוסמן עם הרב מיכאל לייטמן שהתקיימה לפני מספר חודשים. נושא השיחה, האופי האנושי, הדומה והשונה בין הקבלה לרעיונות הקיבוץ.
השיחה נמצאת גם באתר של עין שמר.





דואר יוצא
ודואר פנימי
בשעות בהן המשרד הטכני סגור, ניתן להכניס דואר המיועד לדואר נע ולדואר פנימי - למגירה שבחדר תאי הדואר. מאוחר יותר יועבר ע"י עובדות המשרד
ליעדו.

כפות רגלים ענקיות מראשית ישראל בבקעת הירדן (תקציר)

פרופ' אדם זרטל, אוניברסיטת חיפה

בשנים 2008-1996 נתגלו ונחקרו חמישה מתחמים גדולים בבקעת הירדן, בנחל תרצה ובהר עיבל.
שטחם בין 15 ל-6 דונם, הם מוקפים קיר מתחם נמוך ולכולם צורה של כף רגל (או סנדל) ענקית. כולם נמצאים על מישור, ולכן צורה מיוחדת זו אינה קשורה לטופוגרפיה, יש לה סימבוליקה ומאחוריה עומד רעיון או אידיאולוגיה.
המתחמים נתגלו במסגרת סקר הר מנשה: פרויקט ארכיאולוגי-היסטורי הסוקר ב-30 השנים האחרונות, בסקר ארכיאולוגי רגלי, את השומרון ובקעת הירדן. הסקר הוא מטעם אוניברסיטת חיפה, בראשו עומד הח"מ ומשתתפים בו כ-15 סטודנטים ומתנדבים. עד עתה הופיעו שישה כרכים של פרסום הסקר (ראה ביבליוגרפיה).
במסגרת זו נתגלו ונחפרו גם עיר הקנאים נרבתא, עיר גויי הים ליד נחל עירון ("חרושת הגוים"), מזבח יהושע בהר עיבל ועוד. שלושה ממתחמי "כף הרגל" נחפרו, אחד מהם שוחזר ("גילגל ארגמן"), ומשותף לכולם תאריך הייסוד: מאות 12-13 לפנה"ס, או ראשית כניסת השבטים הישראליים מעבר הירדן לכנען.

תפוצת האתרים
שלושה מחמשת המתחמים נמצאים בבקעת הירדן (בין מושב ארגמן לסרטבה), אחד במעלה נחל תרצה והאחרון – המתחם הכפול שבתוכו מזבח יהושע בהר עיבל. פרט לאלה, לא נמצא עד עתה שום אתר בעל צורה דומה, לא בארץ ולא במזרח הקדום.

מה פירוש הצורה המיוחדת?

מצריים הפרעונית
בתהליך מחקרי ארוך מתברר שמקור המושג במצריים הפרעונית. החל מ"כתבי הפירמידות" באלף השלישי מופיע המושג "לדרוך", מאות פעמים, במשמעות "הכנעת האויבים" אבל גם "שליטה". לדוגמה:

"The land of Punt, a land that had not been trodden by the god (Pharaoh)"

Queen Hatshepsut (1453-1419 BCE)

נראה, לדעתי, שבני ישראל הביאו עימם את המושג לכנען ופיתחו אותו באורח מרחיק לכת. יש כאן קשר חשוב גם ליציאת מצריים וההשפעה המצרית על ראשית ישראל.

כפות רגליים בטקסט המקראי
ל"כף הרגל" משמעות רבה ועמוקה בטקסט המקראי, ואפשר לחלק אותה לארבע קבוצות עיקריות:
בעלות על טריטוריה;
קשר בין העם לארץ-ישראל באמצעות כף הרגל;
הכנעת האויבים ע"י כף הרגל;
דימוי המקדש לכף רגליו של האל.


ב ע ל ו ת ע ל ט ר י ט ו ר י ה

א. "כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה
גבלכם" (דברים י"א, כד)

ב. כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה" (יהושע א', ג; וכן ביהושע י"ד, ט)

ג. "אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר" (דברים ב', ה)

כף הרגל, מושג שנתפרש עד כה כמטפורי, נתפסת כאן כסימן בעלות אלוהי. הדבר מתקשר יפה עם התפיסה המפותחת, לפיה מקום המקדש הוא מדרך רגלי האל (קבוצה 4). מובאה ג' מדברת על אדום ואיסור ההתיישבות שם, ומכאן שהמושג הוא בעל משמעות מיוחדת לישראל.


ק ש ר ב י ן ה ע ם ל א ר ץ ב א מ צ ע ו ת כ ף ה ר ג ל

ד. "ולא אסיף להניד רגל ישראל מעל האדמה אשר נתתי לאבתם רק אם ישמרו לעשות ככל אשר צויתם ולכל
התודה אשר צוה אתם עבדי משה" (מלכים ב כ"א, ח)

ה. "ולא אוסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר
צויתם כל התורה החוקים והמשפטים ביד משה" (דברי הימים ב ל"ג, ח)

ו. "ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש"
(דברים כ"ח, סה)

בדיון בספר דברים נתפסת הגלות, בניגוד לארץ-ישראל, כמקום שבו לא יהיה מנוח לעם.


ה כ נ ע ת ה א ו י ב י ם ת ח ת כ ף ה ר ג ל

השקפה זו, שלא כקבוצות הקודמות, אינה מקורית והיא מקובלת בכל ארצות המזרח הקדום.

ז. "אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו עד תת יהוה
אתם תחת כפות רגליו" (מלכים א' ה, יז)

ח. והיו מלכים אמניך ושרותיהם מניקותיך אפים ארצה ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה כי לא
יבשו קוני" (ישעיהו מט, כג)

ט. "ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו" (תהלים מ"ז, ד)

וכן ביהושע י', כד; שמואל ב כ"ב, לט; ישעיהו ס, יד; תהלים ח' ז; מלאכי ג', כא, ועוד.


ד י מ ו י ה מ ק ד ש ל ר ג ל / ה ד ו ם ר ג ל י י ם

השקפת עורכי המקרא כאן היא מקורית לחלוטין ונובעת, כנראה, מקיומן של "כפות הרגל" הקדומות.

י."כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד" (ישעיהו ס, יג).

יא. "כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ כפות רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי-זה מקום מנוחתי" (ישעיהו
סו, א)

יב. "ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ומקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו
עוד בית ישראל" (יחזקאל מג, ז)

(וכן בשמות כ"ד, י; תהלים צ"ט, ה; ק"י, א; קל"ב, ז; איכה ב, א; דברי הימים א כ"ח, ב).

המקדש נתפס ככף הרגל של האל – תפיסה חדשה לגמרי.


מ ו ש ג י ם נ ו ס פ י ם

גילוי מתחמי "כף הרגל" מאיר באור חדש את תחילת ישראל וראשית הדת היהודית.

יג. "שלוש רגלים תחוג לי בשנה; את חג המצות תשמור שבעת ימים כאשר צויתיך למועד חדש האביב כי בו
יצאו ממצרים ולא יראו פני ריקם; וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה
באספך את מעשיך מן השדה; שלש פעמים ייראה כל זכורך אל פני האדון יהוה" (שמות כג, יד-יז)

והמקבילה, עם תוספות, בשמות לד, כד.

המצוה של העליה לראות את פני ה' נתפרשה ע"י כולם כעליה לירושלים. אנו מציעים להבין את המילה "רגל"/"חג" פשוטה כמשמעה – החגים הקדומים נערכו במתחמי "כפות הרגליים" ומכאן הפך המושג "רגל" ל"חג ומועד".

עליה לרגל
המונח החשוב של "עליה לרגל" מתפרש עתה פשוטו כמשמעו: הגעה טקסית של האוכלוסייה הישראלית הקדומה, במשך 200 השנים הראשונות לקיומה (מחציית הירדן עד הקמת המקדש בירושלים), אל "כפות הרגליים". זו עליה הן אל מתחם "כף הרגל" והן אל ה"חג/רגל".

"חוג – חג"
סביב חלק מהמתחמים נמצאו מסלולים מרוצפים ("דרכי תהלוכות"), שנועדו להליכה טקסית והקפת האתרים. מכאן הקשר בין הפועל "חוג" לשם העצם "חג", והקפה טקסית מופיעה במקורות שונים במקרא – למשל יהושע ו' , ג-ה; תהלים כ"ו, ו; מ"ח, יג; נ"ה,יא; ועוד הרבה.

מסקנות
עם כניסתם, בונים שבטי ישראל מתחמי כף רגל, שמשמעותם הצהרת בעלות על הארץ החדשה. חשיבות כף הרגל במובנה המפותח אינה מופיעה אלא במקרא, ולא בספרויות אחרות בנות התקופה, ומכאן שהקשר הארכיאולוגי-אתני בין המתחמים לשבטי ישראל כמעט ודאי.
התגלית מאירה באור חדש את ההסתעפות המעניינת של מושגי כף הרגל וחשיבותה במקרא, ומסתבר שהמתחמים החדשים היו אתרי הקודש של השבטים ואף נתפסו, וכך נכנסו לספרות המקראית, כמדרך כף הרגל של האל. מכאן גם המושגים "רגל" ו"עליה לרגל".
התגליות גם מצביעות על קהילה מאורגנת בעלת מנהיגות כבר בראשית ישראל.
למרות המוצא השונה של הקטעים במקרא, החוט האידיאולוגי של "כף הרגל" נמשך לאורך התנ"ך כולו.





עין שמר – לאן?



על שאלות ותשובות

א ו ר י ש פ י ר א

כשאנו נמצאים בדילמה כלשהי אנו מחפשים תשובות. קורה שאיננו מוצאים אותן משום שלא ידענו להגדיר את השאלות הנכונות. מכאן שהשאלות כשלעצמן לא פחות חשובות מהתשובות. הסוד החשוב הזה ידוע כנראה לאבישי, שהביא לנו בעלון האחרון שורה של שאלות שמטרתן לעורר אותנו לחשוב גם בכיוונים אחרים, כאשר אנו דנים בחוברת ההצעות לשינויים.

השאלות רלבנטיות אך אין מנוס מלהוסיף להן מספר שאלות משלי:

1. הקיבוץ בראשיתו התיימר ליצור אדם חדש, בעל אידיאלים, שהחיים החומריים לא מעניינים אותו. האומנם נוצר אדם חדש?
2. האם נראה לך שהקיבוץ של היום הוא שוויוני ולא נוהג איפה ואיפה בחברים שונים משיקולים שונים?
3. האם חבר קיבוץ של היום מוכן להסתפק במועט, לנסוע בעגלות סוסים במקום במכוניות, ללבוש בגדי עבודה כשהוא מגיע לעיר, כמו שעושים חברים בכתות שיתופיות בארה"ב ובאירופה?
4. האם אתה עדיין חושב שתגמול כמו דעת קהל אוהדת, הערכה ומעמד בחברה, יכול להחליף תגמול חומרי? אם כן, למה חברים רבים לא מוכנים לקחת על עצמם תפקיד בקיבוץ אם הוא לא מלווה ברכב צמוד, ובתוספת גלובלית לתקציב או בכל בונוס אחר שמקנה לו התפקיד?
5. כשאנו מדברים על קשר בין תמורה לתרומה מעבודה, האם הכוונה ליצור חוסר שוויון בין החברים או לתמרץ את החבר לתרום מכוחו לטובת הכלל וגם לשפר במשהו את תנאיו?
6. האם התגמול הוא רק לחבר ש"תפס את השלטון" ודואג למשרתו, או גם לחבר מהשורה שמבין שמאמץ נוסף מצידו ונכונות לאייש מקומות עבודה שאחרים מואסים בהם שכרו בצידו?
7. האם לא הגיע הזמן שכל חבר קיבוץ יבין שעובדים כדי להתפרנס ולא רק כאשר נהנים מהעבודה?
8. חבר קיבוץ נאמן ומסור, שכל חייו עובד ונותן את כוחו לכלל, רואה את חברו, בן גילו, נוסע מדי שנה לחו"ל כשכל ההבדל ביניהם הוא שהחבר קיבל ירושה שמנה. האם לא חשוב לתת גם לו את ההזדמנות להגיע לכך בכוחות עצמו, באופן לגיטימי להגשים חלום שחלם כל חייו?
9. על אף הכול, האם אינך מאמין שהחברים שלך, שבחברתם אתה חי, אלה מהם הרוצים לשנות את אורחות החיים בקיבוץ, אינם מתכוונים לכך בתום לב לטובת הכלל, ולא רק לטובתם האישית? האם אמנם עד כדי כך אדם לאדם זאב בקיבוץ?
10. ולבסוף – האם אינך מאמין שחברי הקיבוץ רוצים לחיות ביושר, לקיים החלטות שקיבלו ויקבלו ולשמור על כבוד האדם בכל צורת חיים?

11. מדוע אתה חושב שלקיבוץ המסורתי יהיה יותר כסף מלקיבוץ לאחר השינוי לממן את
מקורות הפנסיה?

ואוסיף סיפור עם זקן ארוך שמתאים לסיטואציה: יום אחד בא פועל שכיר ומבשר למנהל המפעל שנולד לו ילד רביעי וביקש: "תאפשר לי לעבוד שעות נוספות אחרת קשה לי לפרנס את משפחתי". כעבור זמן הגיע אליו עובד חבר קיבוץ ומבשר: "נולד לי ילד רביעי. מהיום עלי להפחית משעות העבודה כי אני צריך לעזור יותר לאשתי". והמבין יבין.



תגובה לאבישי

שאלות שמבקשות תשובה

א ב י נ ו ע ם ג ו ל ן

אינני בטוח שאכן בקשת תשובות לשאלות, דומה שלכל שאלה יש לך תשובה סדורה ומנומקת היטב, כי הרי מתוך שורת השאלות מבצבצות התשובות שמלוות אותנו מאז החל התהליך, לתומי נסחפתי מעט ורשמתי תשובות קצת שונות (חזרתי על השאלות בקיצור, השאלות במלאן בעלון הקודם)


שאלה 1- האם חילוקי הדעות בינינו נשענים על הראוי שיהיה או על נימוקים אגואיסטים ?

חילוקי דעות "על הראוי שיהיה" הינה מחלוקת ראויה וחשובה בכל חברה וסוף סוף גם אצלנו. לשאלה אין תשובה ברורה ולא תשובה אחת.
למושגים- ראוי, אמונה אישית, מעשי, אגואיסטי, פירושים שונים בין אדם לחברו ובסמוך לתקופה, לזמן ולסביבה.
למשל : התנהגותך יכולה להיות בעיני אגואיסטית, כמו שמותר לך לחשוב שהתנהגותי אגואיסטית לתפיסתך, החברה הקיבוצית של היום חדלה לשפוט את חבריה באותם כלים בהם עשתה שימוש בעבר. גם הסגנון וגם התרבות השתנו והם כבר לא מה שהיו, כמו בשיר על "תל אביב הקטנטנה" שגם אותו ספק עם זוכרים:
זה לא יחזור, כל זה כבר איננו, רק זיכרונות, רק זיכרונות, כאן מהלכים על בהונות, הזמן נרדם, אל נא, אל תעירנו - עבר זמנה של תל אביב הקטנטנה...

שאלה- 2 ו שאלה 7 זהות לכן צרפתי אותן לתשובה אחת:
באיזה כיוון תשפיע לדעתך הנהגת שכר דיפרנציאלי על חופש הבחירה, הערבות הסולידאריות והחברות אצל המשתכרים היטב, לבין אלה שמשכורתם נמוכה בהרבה?
האם לחלק מהחברים בתוקף תפקידם, מעמדם מגיע יותר מאשר לחבריהם בעלי תפקיד
נחות יותר?

בשיטת ההשתכרות המוצעת, הפרשי השכר הגבוה והנמוך מתקזזים באמצעות מס איזון המשמש מעין וסת, המנקה תשלום יתר על השתכרות גבוהה ומעניק הקלת מס על הנמוכה, כך שלא קיימת שאלת פערי שכר של 6 מול 20 אלף ש'.
נכון, השיטה מאפשרת פערים ע"מ לתמרץ השתכרות גבוהה, אך אלו אינם כה צורמים ומטעים כמתואר בשאלה.
באשר לחופש הבחירה, ערבות, סולידאריות, וחברות, לדעתי, אין הצעה יותר מוצלחת הוגנת וקרובה לתפיסתך זולת זו המוצעת בחוברת, ואם יש עמך רעיון יותר מוצלח, אדרבה, זה הזמן להגיש הצעות, אולי תזכה הצעתך בקולות הרוב.
אגב אני חייב לציין שהחוברת ערוכה בשפה ברורה ופשוטה להבנה, וכל הרוצה להבין מבין היטב, לצערי יש מבין המתנגדים שאינם רוצים להבין ולכן מעמידים פני מתקשים שאינם מבינים.

שאלה 3 - כיצד תרגיש שאחד מבניך חי ברווחה ואחיו לא מצליח לקיים את משפחתו ולא גומר את החודש?

נו, אז אני שואל? זו לא תמימות להעמיד שאלה כזו לדיון? הרי תופעת הפערים מתרחשת כאן יום יום שעה שעה; הבט לצדדים, אל תטמין ראשך בחול, הרי זו אחת הסיבות ואולי החשובה שבהן, שבעטיה מתבקש השינוי וסימון קווי המסגרת, הרי היום כשנפרצו רוב הכללים שעל פיהם התנהל הקיבוץ השיתופי לא נותר בו כוח ולא כלי לאזן את הפערים המאיימים על המשך קיומו ודרכו.

שאלה 4 - מה הליקויים במציאות של הקיבוץ כפי שמתנהל היום?

להבנתי מוסכם על רוב החברים שיש לקבוע כללים חדשים למודל הקיים. השינוי המוצע ע"י הצוות מקדם אותנו להסדרים יותר הוגנים ועורך התאמות למציאות המשתנה ובעיקר לשמירה והבטחת עתידנו שהיום אינו מובטח כלל, אני שמח שעל אף המחאות והניסיונות לבלימת התהליך הוא זורם לאטו, לכן, אנא סבלנות.

שאלה- 5 - האם אתה מאמין שההבטחות שבחוברת יכובדו ?

ראשית, אני חושב שהשאלה (אמירה) אינה במקומה, אם אינך מאמין בכנות הצוות באשר להצעות המובאות, למה שתאמין במערכת המקיימת את אורחות חיינו בקיבוץ שכה אהוב עליך, הרי גם בהם ניתן להתריס ולהטיל ספק ביושרם.
שאל את עצמך: האם כשכיהנת כמזכיר היה מקום לדעתך לפקפק ביושרך או בכנות עשייתך?

באשר לשאלה - אכן זו שעת המבחן ותפקידנו כמעצבי התוכנית לערוך תהליך משותף שאנחנו תוכנו ולב ליבו, תפקידנו להחליט נכון, לעגן ולבסס את ההחלטות כך שהאינטרס המשותף לכולנו ישמר ויכובד לאורך זמן.


שאלה- 6 - כיצד ישפיע השינוי על מערכות היחסים ברגשות כמו חיבה, עוינות. כתבת: פעם דיברו בגובה העיניים והיום דרך המשכורת?

א. למה לתפיסתך לא טוב לדבר בגובה המשכורת? זו בהחלט אחת הדרכים להסדרת נוהל חיים
סדיר ללא תלות וצורך בבקשת סיוע. השינוי לא בא לגרום נזק הוא בא ע"מ להפיח רוח חיים
ולתת הזדמנות לכולנו ולכל אחד בנפרד.

ב, אין ולא קיימת סיבה שלא נדבר בגובה העיניים, השינוי המוצע אינו בא להעמיק פערים
ולהפר איזונים. מטרתו תמריץ ואחריות להשתכרות - הפוך מדעתך. אני חושב שמאז ומתמיד
בקיבוץ שאתה כה אוהב, לחלק מהחברים יש והיו יותר אמצעים ויכולות, שנוצלו בעבר
ומנוצלות היום להנאות כאלו ואחרות, כשבאותה עת חבריהם דלי האמצעים נסרחו מאחור
ונשכו שפתיים. כך לצערי היה תמיד. ואגב, הטבות הן לא רק כסף, יש שהן מעמד, תואר,
סוג ומקום עבודה, ואולי לא כולם רגישים ולא תמיד מרגישים אבל אותן עיניים אומרות
ומספרות הכל ולכן נמשיך לדבר דרכן ובגובהן גם לאחר ובתוך מהלך השינוי.

ק י ץ נ ע י ם - א ב י נ ו ע ם





ביטוח נסיעות לחו"ל

הביטוח שונה בין ביטוח לבריאים, לביטוח לאנשים החולים במחלה כרונית ללא שינוי לפחות חצי שנה.

1 ) ביטוח לבריאים " מגדל תור"
תעריף ליום עד גיל 75 - 1.43 $
מעל 75 - 2.87 $

2 ) ביטוח לנוסעים עם מחלה סטטית "מגן מור"
תעריף ליום לפי הגיל :
עד גיל 66 - 3.41 $
בין 66 ל- 71 4.31 $
בין 71 ל- 80 10.92 $
מעל 80 23 $
הגיל הקובע הוא חצי שנה לפני יום ההולדת.
כדי לבטח חברים המבוגרים מגיל 71 אני מבקש להביא מהרופא את פרטי מצב הבריאות.
תהליך החיתום לפוליסה אורך כמה ימים ולכן הטיפול דורש זמן.

עוזי סגולי





טלפונים ניידים

סלקום חו"ל
לנוסעים לחו"ל ברצוני להבהיר כמה פרטים לגבי השימוש בטלפון הנייד:
ניתן לרכוש חבילות דיבור או SMS מוזלות. החבילות הן בתוקף למספר מוגבל של ימים ולא ניתן לצבור את יתרת החבילה, כשאת מחיר החבילה משלמים בכל מקרה במלואה.
למי שלא מתכוון לדבר הרבה ולא מעוניין בחבילה, ניתן גם לפתוח שירות חו"ל מוזל ללא עלות פרט לשיחות.

בכל מקרה (עם/בלי חבילה) - החיוג מחו"ל יהיה דרך תפריט חו"ל מוזל שנמצא בתפריט ← Info & Fun ← חו"ל מוזל.
חשוב מאוד לחייג רק דרך התפריט הזה, אחרת החיוב יהיה על תעריף מלא ויקר.
את התקנת החבילות או שירות חו"ל מוזל, ניתן להתקין רק דרכי - קודם לשימוש בשירות, ולא לבד בתחנות השירות, וזאת לפחות יומיים לפני הטיסה.

מסלול עיסקי/קהילתי
מי שלא בטוח אם הוא נמצא במסלול המשתלם, מוזמן לפנות אלי על-מנת לבדוק את הנושא. ניתן לבצע בדיקת כדאיות איזה מסלול הכי משתלם על-סמך נתוני החודשים האחרונים.

מכשיר עובר
מי שמגיעים אליו אורחים מחו"ל ומעוניין לתת להם טלפון נייד, יכול לקבל אצלי מכשיר עובר, שנמצא במסלול של הקיבוץ וכך עלויות השיחה יהיו נמוכות.
החיוב על השימוש במכשיר זה הינם רק עבור השיחות ולא על השאר (מסלול, גלישה וכו').


הגבלת טלפון
לא ניתן להגביל את התשלום עבור השיחות לסכום מסוים בחודש (למשל, הורים שרוצים להגביל את סכום התשלום לטלפון של ילדיהם).
אבל ניתן להגביל את הטלפון לשיחות למספרים מסוימים בלבד – ולכמה מספרים שרוצים. (למשל, רק להורים לאחים, לסבים ולמטפלות).

לא ניתן להגביל מכשירי דור 3 לשימוש באינטרנט הסלולרי ושירותי התוכן למיניהם, מכיוון שהשימוש בהם כולל חבילת גלישה ללא תשלום.
יש לזכור ולשים לב: כל שירותי התוכן (רינגטונים, צילצולים, וידאו, חבילות וכו') אומנם מפתים מאוד אבל כרוכים בתשלום ולרוב יקרים מאוד! בהרבה מקרים ברגע שמורידים פעם אחת, החבילה מתחדשת באופן אוטומטי בחודשים הבאים.
כדי לבטל חיוב על חבילה מסוימת יש לפנות אלי.

את רוב העדכונים ניתן לבצע דרך הטלפון או באימייל ולא חובה להגיע אלי למשרד.

זהו להפעם...
בכל שאלה, בקשה, בירור חיוב בחשבונית וכו' אפשר לפנות אלי בטלפון: 0523-796607 (מקוצר 8118). או באימייל: cell@ein-shemer.org.il מבטיח לענות בחיוך.
תומר גורן.



ה ב ו מ ר נ ג ח ו ז ר
תגובת דוד בן אברהם לתגובת עודי לאביטל - מהשבוע שעבר

מצאתי חובה לעצמי ולציבור להגיב על הדברים שנכתבו ע"י עודי בעלון הקיבוץ 12.6 על פי סדר הסעיפים.

"האמת" – האמנם?

א. המים המושבים עליהם נטוש הויכוח הם שלנו!!

ב. לא משנה איך מנסחים וכותבים את הדברים, הנושא הובא לועדת משק (מועצת המנהלים) ונדון בהרחבה בשתי ישיבות ברציפות, החלטת מועצת המנהלים התקבלה ברוב מוחלט של הקולות למעט עודי,יואב ורקפת, נגד המהלך וההצעה של מסירת המאגרים לתפעול החברה הכלכלית. נרשם סכום ההחלטה ואני שואל, לשם מה להמשיך לדוש, להתווכח ולהסביר ענין שעליו נתקבלה החלטה מפורשת?

ג. זכויות עין שמר על המים המושבים, קולחים, שיטפונות שרירות וקיימות מספר רב של שנים אחורה משנת 1961, חוץ מזה, למה לציין דווקא את 1996, ולפחות אם עודי נתן פרוט של כמויות וכו', הרי שבעליל המספרים אינם נכונים ולא משקפים את מלוא הזכויות.

ד. הדבר הנכון היחידי בסעיף זה הוא שאנחנו מנצלים כ 1,450 מליון מ3 לשנה מי שיטפונות וקולחים כבר כ 40 שנה.

ה. אינני מבין מדוע עודי בחר להסביר ולהצדיק התנהגות לא מקובלת של חברה פרטית שכל מטרתה היא עשית רווחים על חשבון אי קיום הסכמים חתומים ותכניות מאושרות לבצוע המאגר האופרטיבי בשטחים שהוקצו לשם כך, וכל זה בחסות החברה הכלכלית וחברת הניהול שמפקחת על הקבלן לבצוע המט"ש, ועוד לבוא לעין שמר בטענות, מענות ודרישות שנבין אותם ונקל עליהם.

ו. כפי שהוזכר לעיל, הנושא נדון כבר יותר משנתיים בחלופות שונות של ההצעה בעניין המאגרים, והתברר מעבר לצד הערכי שגם הוא כלכלי, שבס"ה מדובר על 3.5 – 4 מליון ₪ שלא מצויות בידי אף גורם מאלה שנשאו ונתנו אתנו ובכוונתם היה להציע לנו את התמורה בפריסה התשלום למשך 25 שנה וללא ריבית.

ז. אינני רוצה להתייחס לסעיף זה מאחר והנושא סוכם והוחלט .

עד כאן לסעיפי ה"אמת" על פי תשובתו של עודי לאביטל.


ו ע ו ד ה ע ר ו ת מ ש ל י :

1. ערכם של מאגרי עין שמר וכל המערכות שמסביבם, תעלות, סכרים בשטח של 200 דונם שהוקמו החל משנות השישים של המאה הקודמת והושבחו עם השנים מגיע ל 15-12 מליון ₪ (שימו לב לסעיפי ה"אמת": הערך שהובא לפנינו ועליו רצו לתת לנו פרורים במשך 25 שנה, הגיע ל 3.5-4 מליון ₪.

2. מחיר מ3 מים מושבים מהחברה הכלכלית 90 אג' למ3 (מחיר מים של מקורות 65 אג מ3).
מחיר מים עצמי לעין שמר (קולחים) על פי תחשיבי חשב המערכת 40 אג' למ3. חישוב יותר
מדוקדק על פי פרמטרים שווים יהיה עוד יותר נמוך.

3. הפרשי המחירים בין מים שנשלם עליהם לגורם חיצוני ובין המים המיוצרים על ידינו
יגרמו לנזקים עצומים:
א. אין קנה מידה לחשב אבדן נכסי יסוד.
ב. הנזק הכספי לעין שמר משמוש במים שמחירם כפול ויותר מהמים העצמיים הוא כבד.


כדאי שנזכור תמיד, נכסי יסוד כמו קרקע ומים לא מוסרים לשום גורם. מסירה של נכס ולו רק בהחכרה תגרום לאבדן השליטה בניהול הנכס ובסופו של דבר זה כמו לכרות את הענף שעליו אתה יושב.
והרעיון הנכון והמוצדק של "קבלת תשואה מיטבית מעסקי הקיבוץ" שעודי ממאמין בו ורוצה אותו לא יושג.







עודי מגיב לדברי דיויד


תשובה למכתבו של דיויד

ראשית אומר שאני מעריך מאוד את פועלו רב השנים של דיויד בנושא איגום שיטפונות וטיפול בביוב. אני חושב שזהו מפעל אדיר שהוקם בזכות חזונו ותושייתו של דיויד בשנות ה-70 כאשר אנשים בודדים בישראל הבינו את הפוטנציאל הגלום בו. מפעל זה אפשר לנו להמשיך ולגדל בהצלחה כותנה עד עצם היום הזה.

לעצם הערותיך אשיב כך:
1. הנחת היסוד שלך בטעות נעוצה, לא ביקשתי לפתוח מחדש את נושא ההחלטה במועצת מנהלים תשובתי התייחסה לטענה בעלון שכביכול הייתה כוונה למכור מים או זכויות מים. לכן גם מכתבך לא משרת דבר וחצי דבר מלבד ליבוי מחלוקות פנימיות.

2. האמירה שהנתונים "אינם נכונים בעליל" מבלי לפרט, היא אמירה כוללנית, מטילה דופי, חסרת בסיס ואינה הוגנת. רצוי שגם אתה תדייק בנתונים שאתה מוסר, רק לדוגמא: התמורה שהוצעה לעין שמר - הורדת ממנה משום מה מליון ש"ח. בכל מקרה זו טעות לפרוש את כל הכביסה של עין שמר בעלון שתפוצתו מגיעה עד קצות הארץ. דבר זה יפגע רק בעין שמר ואני מניח שלאף אחד מאיתנו אין עניין בכך.
3. זו עובדה ששנינו (דיויד ועודי) חתמנו ב-1993 על זיכרון דברים עם המועצה והרשויות של ואדי ערה בו הסכמנו להקמת המט"ש בשטחנו תוך ויתור על מפעל קולחין הפרטי. כחלק מההסכם קיבלנו 950 אלף קוב מטוהרים במחיר 0 ביציאה מהמיתקן לכשיוקם, צנרת חדשה ומאגר חדש שהוקם עבורנו. ב-1996 נחתם, ביוזמתך והשתתפותך הפעילה ההסכם הסופי עליו גאוותך המוצדקת.

סעיף 12.1 בהסכם 96 קובע :"עם הפעלת המתקנים יועברו הזכויות בקולחים לידי המועצה
האזורית, אשר תהיה רשאית עלפי בחירתה ובכפוף לכל דין להשתמש בקולחין לצרכיה,
כאשר כל ההוצאות הכרוכות בשימוש בקולחים יהיו על חשבון ובאחריות המועצה"

סעיף 12.3 קובע: "מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, מוסכם בזאת כי קבוץ עין שמר יהיה
זכאי לזכות ראשונים לקבלת קולחין שאיננה ניתנת להמרה, וזאת עד להיקף של 950,000 מ"ק
לשנה, אשר ימסרו ללא תמורה". ב-2005 כאשר הוחל בהקמת המט"ש אישרתם, אתה וברמן
את התחלת העבודות למרות שיכולתם לעצור אותן אם לדעתכם לא מולאו התנאים בהסכם.

4. כל עוד המתקן לא פועל אנו יכולים לשאוב מים כפי צורכנו ובעלויות התפעול שלנו. עם הפעלתו כל קוב מעל לאותה כמות הנזכרת מעלה, ומהמכסה הזמנית של מי שיטפונות (שהם "במחיר 0" ) תעלה בדיוק כמו לכל צרכן. לכן גם הפרשי המחירים שאתה מציין אינם רלבנטיים מכיוון שמחיר ההולכה של המים יתווסף לעלות התפעול שלנו ונקבל מים במחיר גבוה בהרבה מעל שקל. כך ששכרנו יוצא בהפסדנו.

5. עיסוק בפתרון מערכות ארציות אינו מענייני. אבל כידוע לך ראשות המים עוסקת בכך ובמרץ רב. מטרתם לצמצם את המפעלים הפרטיים, ולפרוס מערכת מתקנים אזורים, זו הסיבה שהיו מוכנים בין השאר להעמיד סכומים משמעותיים לצורך שילוב המפעלים וזו גם הסיבה שלא היו מוכנים לתת לנו מענק להנחת קו למזרח כמפעל עצמאי למרות שאנחנו עומדים בקריטריונים ולמרות ששכרנו יועץ עפ"י הצעתך לקדם את הנושא, יועץ שעלה כסף רב.
בסביבה משתנה גם כללי המשחק משתנים וחובתנו לפעול בתבונה כך שלא נישאר קרחים מכאן ומכאן. מי צודק אנחנו או הם אינו הסיפור החשוב.

6. ולסיום אינני יכול להתייחס לנימוק הערכי שדיוויד מעלה בסיפא של מכתבו מכיוון שהוא לא במישור רציונאלי שניתן להתדיין עליו.
אומר רק, שאם היו מציעים לנו 100 מליון $ על השימוש אני מעז להניח שההחלטה הייתה עוברת במועצת מנהלים, בקלפי וגם דיויד היה מברך עליה.


הודעות ותזכורת
הקשורות לעלון


א ו ה ב י ם ל ק ר ו א

אני מתנצלת בפני אלה שמדי שבוע לא מוצאים בתאם עלון וחושבים שלא חילקתי להם. זה ממש לא כך.
העיתון נלקח ע"י אחד או אחת שחושב/ת שהעלון לא מעניין אתכם/ שהצרכים שלו דחופים יותר/ שאתם קוראים אצל ההורים/ לא נמצאים בעין שמר ועוד...
מי שבקביעות לא מקבל עלון – יפנה אלי. נורית.

ש א י ל ת ו ת
יש מקום לשאילתות בעלון, אבל תמיד רצוי לפנות קודם לכן לבעל הדבר (אם זה אפשרי) ולשאול את השאלה בעל פה.
שאילתות שהכותב רוצה שיופיעו בעלון בעילום שם, אין להעביר לתא העלון ללא ציון שם השואל. לפחות אחד מחברי המערכת צריך לדעת מיהו כותב השאילתא שאחרת לא תטופל.

ח ו מ ר מ מ ו ח ז ר
במערכת העלון התייחסנו לשאלה, האם לפרסם בעלוננו כתבות שמתפרסמות באחד העיתונים הגדולים ולציבור רחב של חברים יש נגישות אליהן. מדובר בעיתונים כמו: מעריב, ידיעות, הדף הירוק, ומעתה גם הקיבוץ, לאחר שהוא מחולק כמוסף בידיעות.

הגענו להסכמה כי אין היגיון לפרסם דפים שפורסמו כבר.
במידה ואדם רוצה להתייחס לעניין שפורסם ולשם כך מביא הפניות או/ו ציטוטים ממוקדים, אך עיקר הדברים הם התייחסותו – יתקבל.
במידה והוא רוצה להביא את הדברים כמות שהם ולהבטיח בכך שיזכו לתשומת לב רבה יותר, פתוחות בפניו מספר אפשרויות:
להפיץ אותם ברשת המייל המקומית,
לכתוב הפנייה בעלון,
לפרסם בדף נפרד במימון עצמי ותוך תרומה כלשהי מאזנת לאיכות הסביבה. הכתבה על המזכירים בעלון שעבר – התפרסמה מתוך אי ידיעה שתופיע במקומות נוספים.

אדוה תומר, סיגל דקל, קובי גרוסמן, נורית משיח













עדכוני
מש"א

אחראית יעוץ ילדים
אני סיימתי את תפקידי בתחום זה, עידית עזר מחליפה אותי.
עידית זמינה בפלאפון – 054-2273945, את כל החשבוניות והבקשות ניתן לשים לעידית בתא הדואר.

אני מודה לועדת יעוץ ולועדת חינוך על הסיוע והתמיכה במהלך התפקיד. וכמובן לציבור ההורים שקיבל בהבנה והוכרת תודה כל החלטה.


בית אקשטיין
בית אקשטיין מתחילים את הפעילות אצלנו באמצע אוגוסט. הם זקוקים למגוון רחב של עובדים (מטפלים, מדריכים, מלווים ועוד).
העבודה מתאימה למגוון גילאים מצעירים (אחרי צבא) ועד לפנסיונרים, המעוניינים בפרטים נוספים מוזמנים לפנות אלי, או לבת 04-6268913 (אחראית על איוש הפרויקט מבית אקשטיין)

ה פ ר ט י ם :
מדריכים/מטפלים
משרה מלאה/חלקית
נכונות לעבוד בשעות אחה"צ, לילות וסופי שבוע.
ניסיון הדרכתי קודם/ טיפול בילדים – יתרון.
קורות חיים למייל jobsh@b-e.org.il

שבת שלום, רוני גלעד












עתר גבע מגיב לדברי רוני גלעד –
שהגיבה לדבריו בעלון בשבוע שעבר



רוני שלום,
תודה על התגובה, לפני הכל. חשבתי האם להמשיך את ההתכתבות דרך דפי העלון והחלטתי שכן.
הרעיון שעומד מאחורי המכתב בשבוע שעבר הוא פשוט – לנסות ולמסד את העלון לא ככלי התנגחות אלא ככלי דיון בעל משמעות. משום כך בחרתי לענות.

היתה ביקורת במכתב שלי, זה נכון. היא נכתבה בטונים גבוהים, גם זה נכון. הביקורת גם היתה עניינית, ופה הטעות שלך, לדעתי, טמונה. אמרתי לדעתי, משום שלדעתי (שוב) דרך המינוי של עמית היתה שגויה. אין זה אומר שאת או חברייך להנהגה (מנהלת והנהלת הקהילה, המנהל הכלכלי וכן הלאה) צריכים לראות בכל מכתב או דעה התנגחות אישית המחייבת תגובה מיידית תוך 24 שעות (מרגע שקיבלתם את המכתב שלי לידיכם ועד שהחלטתם לענות). מה היה קורה אילו הייתם לומדים את הטענות כמו שצריך ומגיבים אחרי שבוע?. בדרך כזו הייתם מראים רצינות ויכולת להכיל את המקום ממנו נכתבו כל הדברים.

באשר לטענות כאילו מי שרוצה להשפיע עליו להתנדב ולהיות בוועדות החשובות:
בואו נתייחס לגופו של עניין ולא של אדם. אני ואת שותפים. אנחנו חיים באותו המקום. את נושאת בתפקיד ניהולי קשה ומאתגר, אני בחרתי להדיר את רגלי מצוות שינויים לאחר כברת דרך שעבר הצוות. עד כאן הנתונים היבשים. אני חוזר שוב לרעיון מאחורי המכתב הקודם – טענה בעלון של חבר היא לגיטימית כמו כל טענה שנאמרת פנים אל פנים. בין אם היא נאמרת כלפי נבחר ציבור או מוסד ציבורי, עליה להיאמר בענייניות וללא מטרה לפגוע.
עד כאן, קחו את הזמן, אני לא בורח.

נ.ב. מחכה לתשובה לפני היבחרו של זיו בקשר להצהרת כוונות של וועדת תכנון.

בברכה והערכה רבה
עתר










ביום שבת 26.9.09 יתקיים כנס מחזורים ענק לציון 60 שנה למבואות עירון

בתכנית, כיד המסורת הטובה – מפגשי קבוצות, אליפויות כדור-עף מרגשות, תערוכות ומופע מרכזי בהשתתפות בוגרים ובוגרות מקבוצות שונות. כמו-כן, יונפקו חולצות 60, יעשה "ספר כנס" ולאחר האירוע יונפק סרט 60.

כך שיש למה לחכות...

עדכנו גם חברי קבוצה, חברים ובוגרים שאתם מכירים.

פרטים נוספים יינתנו, כמובן, בהמשך.

אז... להתראות בכנס!

נ.ב. למי שיש תמונות או חומרים אחרים מהתקופה שהיה במוסד או כל חומר אחר הקשור למוסד מוזמן להעבירו לאורי תומר (אפשר גם באימל – ל – TOMERORIORI@GMAIL.COM
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאורי בטלפון – 054-5627491

בתודה מראש – הצוות המארגן.




עין שמר - לאן


השתלבות הצוות השיתופי בדיון על השינויים

עם פרסום חוברת השינויים ותחילת הדיונים על הצעות צוות השינוי נפגשנו לדיון עם הנהלת הקיבוץ על השתלבות הצוות השיתופי במהלך הדיונים.
לאור הבטחות קודמות בהן נאמר שבזמן הדיונים על השינויים יינתן מקום להביא מגוון דעות בפני החברים, סוכם באותה פגישה שבצמוד לדיון על כל נושא ניתן יהיה להביא גם אנשים המייצגים דעות שונות וע"י כך לאפשר לחברים להיחשף למגוון דעות ולא רק לאלה המובאות ע"י צוות השינויים.

בהתאם להחלטת השיחה שעל ידי חתימות של 10% מהחברים ניתן להביא לשיחה נושא שחייב להגיע לשיחה תוך שבועיים מהגשת החתימות, הגשנו לרקפת 59 חתימות הדנות ב – 3 נושאים הקשורים לשינוי המוצע.

הנושא הראשון היה ההתמודדות עם הגירעון האקטוארי של תוכנית הפנסיה.
נושא הפנסיה והיכולת לממן אותה ברמת ביטחון סבירה לאורך שנים הוא הנושא הטעון ביותר בתוכנית השינויים (ואפילו הוקדשה לכך מועצה מיוחדת של התנועה הקיבוצית להתמודדות עם נושא זה), גם תשובתו בשיחה של טל ישראלי לשאלתו של אורי ליס מחזקת קביעה זו.
בדיקת הגירעון האקטוארי תושלם רק בסוף יולי או תחילת אוגוסט ורק אז ניתן יהיה לגשת להכנת תוכנית כיצד להתמודד עם שאלה זו. תוכנית זו תשפיע רבות על שאר מרכיבי תוכנית השינויים (ראו הערות בנושא הדיור הקושרות בין הדברים). לאור מצב זה אנחנו נציע לקלפי לא להמשיך בדיונים עד שיבורר נושא מרכזי זה.
לא נראה לנו כסביר לקיים דיונים שמעורבים בהם כספים גדולים כאשר הנתונים לדיון לא בוררו עדיין.

הנושא השני עליו חתמו החברים היה היכולת להביא דעות שונות על כל נושא בזמן הדיון.
כאמור על דרישה זו הגענו להסכמות עם ההנהלה.

הנושא השלישי שהופיע במסמך, עסק בנושא הדיור.
החוברת מאוד מטשטשת מה מחויבות הקיבוץ לחברים הגרים בדירות הנחותות מדירת הסטנדרט (או במינוח החדש – דירת ייחוס) וחשבנו שלא ניתן לעשות שינוי בלי להתמודד עם נושא חשוב ויקר זה. למען הגילוי הנאות ברצוננו להבהיר שלדעתם של החתומים על העצומה, יש להשוות את תנאי הדיור של החברים לפני שהשינוי באורחות החיים בקיבוצנו יתבצע באופן מעשי.
כמו שהזכרנו קודם, הכספים שיופנו לנושא זה תלויים ביכולת הקיבוץ וגם בהתמודדות עם נושא הפנסיה.
כיוון שכך החליט הצוות השיתופי לא להעלות כרגע נושא זה לשיחה ולהמתין איתו עד לאחר שיתברר נושא מימון הפנסיה.

הוסכם עם ההנהלה שהדיון על המיסמך החתום ע"י 59 חברים, יתקיים בשיחה שלאחר השיחה עם אורן חינגה.
הצוות השיתופי





צ ו ו ת ש י נ ו י
עוד בנושא השינויים

בנושא הפנסיה
השבוע הגישו לנו נציגי הצוות השיתופי מכתב עליו חתומים 52 חברים, הפונים להנהלת הקהילה שלא לקיים דיונים בנושא השינוי, עד שלא התברר הגירעון האקטוארי והוצגה תוכנית לכיסויו המלא.
כפי שהחברים זוכרים, צוות הפנסיה נבחר לאחרונה ועוסק במרץ, כולל על ידי תוכנה חדשה שנרכשה לשם כך, באיסוף הנתונים המפורטים לגבי הפנסיה הצבורה של חברי הקיבוץ. למרות שמהלך זה חשוב ביותר, הרי חובה לומר שהנתונים הבסיסיים כבר ידועים לנו היטב – מעט כסף נצבר בקרנות הפנסיה של הקיבוץ עד היום, ופירוש הדבר שיש לנו חוב אקטוארי גדול. בשנתיים האחרונות התחלנו לתקן מצב זה, אולם הדרך עדיין ארוכה. איך להמשיך? האם לנסות לסגור את הבעיה "במכה"? (מכירת נכסים...) האם להחליט על הזרמה קבועה של רווחי עסקים לטובת פנסיה תקציבית, כמו שעשינו בתקציב 2009? האם להפנות רווחים מסוימים לקרן מילואים מוגנת? את כל השאלות הללו צריך לברר – בלי שום קשר לתוכנית השינוי.
התוכנית עוסקת בעיקר בשינוי אורחות חיים בתחום הפרנסה. בכל דרך שנבחר, עלינו להבטיח את חברינו המבוגרים, אלה שכבר מקבלים פנסיה ואלה שיהיו זכאים לה בשנים הקרובות. בכל דרך שנבחר עלינו להראות כיצד אנחנו עושים זאת.
אני מציעה לצוות השיתופי ולכל החברים – להמשיך ולהשגיח שעין שמר מבטיחה את זכויות הפנסיה של חבריה, אבל לא לתת לדאגה למנוע מאיתנו לקיים את הדיון – החשוב לא פחות – על אורחות חיינו.

בנושא התהליך
בשיחה של צוות השינוי והנהלת הקהילה לקראת תהליך קבלת ההחלטות, דובר רבות על החששות וההתלבטויות של הציבור. בשיחה זו החלטנו שלפני שנגיע לשלב הדיונים המעשיים על התוכנית, נחזק שני תחומים נוספים. האחד הוא תחום הידע – נשקיע רבות בלמידת תוכנית השינוי, על פרטיה ומשמעותה, כולל בקבוצות קטנות וכולל בפגישות אישיות עם כל חבר וחבר. התחום השני הוא תחום החברות – נשקיע בפעולות של קרבה וגישור, על מנת למנוע מהמתחים לפרום את רקמת חיינו. לשם כך החלטנו להיעזר בשירותיו של גלעד לוי. גלעד הוא עורך דין בהכשרתו, אולם עוסק בעיקר בגישור, ומתמחה באופן מיוחד בתחום החדשני של "גישור קהילתי".

גישור הוא שיטה ליישוב סכסוכים, במקרים בהם לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות. הגישור מתאפיין בפשטות ההליך, ובראייה הרחבה של האינטרסים של הצדדים, במקום ראייה צרה של סכסוך המובא להכרעה בלבד. המגשר מנסה להביא להסדר בצורה פעילה, בהסכמת הצדדים, ואין לו סמכות לכפות פתרון. במידה רבה, הוא תלוי ברצונם של הצדדים למצוא פתרון חיובי לבעיותיהם. התרשמנו שזו הגישה הנכונה למחלוקת שאנו מצויים בה.
גלעד ייפגש עם החברים בקבוצות מצומצמות, על מנת להעלות את הקשיים, להבהיר את המשותף ואת המפריד, ולנסות להגיע להסכמות האפשריות. המפגשים יתקיימו בשבוע השני של יולי, ואנו קוראים לכל החברים לבוא ולקחת בהן חלק.

מסרה: רקפת



ש ב ת ש ל ו ם !