חפש בעלונים קודמים

טו' באלול תשס"ט 11.9.2009

עלון מס' 37 (3758) טו' באלול תשס"ט 11.9.2009


ה ז מ נ ה

ל מ ו פ ע מ י ו ח ד ש ל
ל ה ק ו ת מ ה א ז ו ר

שיתקיים ביום רביעי הקרוב 16.9
במועדון "ברלה" בלהבות חביבה.

במסגרת הערב המיוחד הזה תופיע
להקת "החלטורה" בשעה 22:00
ו כ ו ל ם מ ו ז מ נ י ם
לפני החלטורה יופיעו: דרור והסיבות"
ולאחרי החלטורה "כוח ראסטה"
לתושבי המועצה המחיר הוא 20 ש"ח.לפרטים אפשר לדבר עם נועם גבע


החלטורה היא להקה שנועם מנגן בה, והופיעה אצלנו
בפאב לפני כחודשיים. הלהקה מנגנת שירים מקוריים
בעברית, בסגנון יווני - מזרחי, וקטעים אינסטרומנטאליים.
ההופעה בערך שעה, וכוללת בוזוקי, אקורדיון, קלרינט,
גיטרה חשמלית, בס ותופים. יש גם קליפ ביו טיוב, פשוט
צריך לכתוב "החלטורה".













ב ש ע ת ה א ב ל

בשעת האבל
האם אנחנו באמת סולחים
האם אנחנו באמת שקטים מפויסים
האם אנחנו באמת מלווים
את האינדיאני שלנו למנוחת עולמים
בשעת האבל בכפר
האם אנחנו מרכינים ראש
האם אנחנו יודעים לתמוך
האם שוככות לרגע המלחמות
הרעש
ההפצצות
האם באותו רגע
אנחנו האינדיאנים
מחוברים בברית דמים
ויודעים
כי אחד מאיתנו
משבט העין שמר
הלך
ולא ישוב
האם באותו רגע
אנחנו באמת סולחים
משקיטים את התופים
האם באותו רגע
אנחנו אוהבים?

אורן אדר














משתתפים באבלם של
עליזה לוי ושלמה בורלס
ובני משפחתם
במות האחות.







ק ו ר ס י ם
לערבית מדוברת עם מירב חופי

מתחילים (אין צורך בידע מוקדם)

יום: א'
תאריך התחלה: 18.10.09
שעה: 19:45 – 18:30 (ניתן לשנות לפי רצון המשתתפים).
עלות: 150 לחודש
מקום: עין שמר
תאריך סיום: אמצע יולי.
מטרת הקורס: להקנות יכולת הבנה ושיחה בסיסית בערבית.
הקורס מבוסס על ספר לימוד הכולל דיסק. כן ילמדו שירים, סיפורים, נצא לסיורים ונראה סרטים.

מתקדמים א'
(למי שלמד שנה או שנתיים ערבית מדוברת.

יום: שני
שעה: 19:45 – 18:30
עלות: 150 לחודש
הקורס יכלול מורים אורחים.
מקום: עין שמר
סיום: אמצע יולי.
מטרת הקורס: להקנות יכולת הבנה ושיחה מתקדמת בערבית, כולל שיחה עם דוברים שונים בערבית.
הקורס מבוסס על ספר לימוד וכולל דיסק. כן ילמדו שירים, סיפורים, נצפה בסרטים דוברי ערבית ונצא לסיורים, נפגש עם מורים אורחים.

מתקדמים ב'
(למי שלמד שנה או שנה וחצי ערבית מדוברת)

הפרטים דומים לכתוב למעלה - פרט לזמן השיעור שהוא : 21:15 - 20:00

ההרשמה לקורסים - רצוי דרך הנייד 052-2669879


שנה טובה ונפלאה ,
שנה של שלום והבנה בין כולנו.

ממני, מירב











במלאות 30 יום לפטירתו של
חברנו היקר
שי מרקם

יתקיים ערב לזכרו
במוצאי שבת 12.9.09
בשעה 20.00 בחדר האוכל



במלאות 30 יום לפטירתו של
חברנו היקר
דוד בן אברהם

יתקיים ערב לזכרו
ביום רביעי, 16.9.09
בשעה 19:30 בחדר האוכל
העליה לקבר בשעה 18:15.











רכב לראש השנה
המעוניינים ברכב לראש השנה מתבקשים להכניס הזמנתם עד יום ב ' 14.9.09.

ת ו ד ה א ו ר י י ן




חדשות מה"חצר"
מיד לאחר סיום החלפת הגג, נכנסנו לעבודות שיפוץ נרחבות, על מנת לרענן ולהתחדש.
במסגרת זו משרד קבלת הפנים עבר למתחם של מחסן הבגדים (מחסן הילדים לשעבר) ופינת החי הועתקה בכמה מטרים כדי לאפשר גישה למקום.

במוזיאון עצמו, באזור חדר האוכל הישן, במקום ששימש לקבלה ולתערוכת הארכיאולוגיה, נבנית תצוגה חדשה שנושאה ערכי הקיבוץ.
האוצרת היא מיכל ברושי,
המעצב – דודי גל,
הארכיטקטית – נוגה אבלגון
והכל בעזרת ובשיתופו של צוות החצר.

עבודות הבנוי יסתיימו עד סוכות
והתערוכה עצמה תפתח בינואר 2010.

טרם סיום, אנו מבקשים להודות מאוד לצוות מחסן הבגדים שמארח בסבלנות את משרד המוזיאון בתקופת הבניה.

צ ו ו ת ה ח צ ר







ד"ר נגב במילואים
בשבוע הבא 13-18/9.09
יהיה ד"ר נגב במילואים ויהיה לו
רופא מחליף.
יעבוד בימי שני וחמישי
משעה 12:30 עד 14:00



למחזיקי ליף סטייל

על מנת שלא לשלם עמלת כרטיס, יש לרכוש בכרטיס לא פחות מ 2,400 ₪ במשך השנה.
מי שלא מעוניין בחידוש הכרטיס שיפנה אלי לשם ביטולו.
תודה ושנה טובה
ח י ה ח ר ו ד י







מידע ממילוא

עם תחילת שנת הפעילות במילוא, איחולים לכולנו לשנת פעילות מהנה ומעשירה.
ולכל צוות מלוא שכל כך משתדלים למעננו, שנת עבודה פורייה, מוצלחת והרבה בריאות.

השנה נרשמו 55 חברי עין שמר לחוגים שונים במילוא.
החיוב עבור החוגים הוא מרוכז ויועבר דרך המועצה לעין שמר ויהיה בתקציב האישי אצל צביה.
זמני החיוב הם אוקטובר, ינואר, ואפריל.

צוות מילוא מבקש להזכיר לחברים כי שינוי או ביטול חוג הוא באחריות החבר וייעשה בכתב. טופס שינויים ניתן לקבל במזכירות מילוא אצל סוקי.

ב ב ר כ ת ש נ ה ט ו ב ה
מקשרת - יהודית סגולי







עצות טובות

חשבון מינוי בהוט
בערוץ 200 בהוט, ניתן לראות את חיוב המינוי, ללא קבלת החשבונית דרך הדואר.
עבור הסכמה לסידור זה, תקבלו סרט חינם ותחסכו בנייר.

משקפי קריאה
בימי שני מתקיים במרכז פרדס חנה, בתוך הבניין הגדול שמול התעלה, "מיני שוק". ניתן לקנות שם משקפי קריאה במחיר 10 או 15 ₪.


תזכורת למקרי חירום
אם נקלעת לסכנה ובידך טלפון נייד, (גם אם הוא נעול, או עם הגבלת אפשרויות ההתקשרות) - חייג 112.
המספר הזה מקשר לתחנת משטרה הקרובה ביותר.
המספר יופיע בצג, רק לאחר השלמת המספר כולו.

אבידות
כשנאבד לכם דבר מה ברכב, או במקום אחר, כדאי לשאול עליו בחדר הדואר, לשם רבים מביאים את מה שמצאו.
הפעם במשרד הדואר מצלמה דיגיטלית. המאבד יוכל לקבלה לפי סימנים.







חשוב ונחוץ
לקראת חגי תשרי וראש השנה בפרט, אנא דווחו או העבירו כל פריט השייך למחסן החגים (כסאות, שולחנות עגולים ומלבניים וכדומה) לידיעת חיים חננאל או יואל גרוסברג.
אפשר ורצוי גם להביא למחסן.
ת ו ד ה ו ב ר כ ה
יואל ג.

עדכוני מש"א
נדב קושניר (רכז בניין ותשתיות) יצא לחופש מה 9/9 עד ה – 27/9.



בגלריה בגן שמואל
תערוכה קבוצתית "מסכות רבות פנים"





"חפצ-חן"
שנה טובה לכולם!
בשבוע שלפני החג, מיום א' עד ה' (13.9 – 18.9)
יהיה פתוח מ- 7:30 בבוקר עד 14:00
ומשעה 17:30 עד 18:30
ביום שישי מ 7:30 עד 13:30.



הצבעת קלפי - מעתה ואילך תתחיל הצבעת הקלפי
בימי שישי בשעה 11:00.




זכה והתקבל...
סרטו של אורן תירוש על להקת "קוואן" שעשה לפני כמה שנים, התקבל לפסטיבל סרטים חשוב בניו-יורק New York International Independent Film & Video Festival
ב ה צ ל ח ה!



ס ו כ ה י ר ו ק ה
בהמשך לשנה שעברה, גם השנה נקיים בסוכות את כנס "סוכה ירוקה".השנה יוקדש הכנס לזכרו של דיויד בן אברהם, ויעסוק בנושא המים והשטחים הפתוחים בישראל.כמו בשנה שעברה, גם השנה יהיו שני מתחמים שיעבדו במקביל:בחממה יערכו סדנאות לילדים בכיתות א' - ו' (9:00 - 13:00)במועדון לחבר הרצאות למבוגרים
(10:00 - 15:00)נסיים את היום בבמה פתוחה בחממה בשעה 15:00, בנושא השטחים הפתוחים בישראלפרטים נוספים והרשמה לכנס באתר בחממה (כתבו בגוגל "החממה האקולוגית") שבת שלום! צוות החממה



ש י ח ת ק י ב ו ץ
יום שני 7.9.09

מ ש " א - אוריין גנדלמן לתפקיד סדרנית רכב

ר ו נ י ג ל ע ד
אוריין נענתה למלא את תפקיד ריכוז הרכב לתקופת ניסיון ומשראתה שהיא מסתדרת הסכימה להמשיך. הנהלת מש"א ממליצה לבחור בה לאור שביעות רצון החברים מדרך התנהלותה.
היקף המשרה כיום – חצי משרה, אולם עם הכנסת התוכנה החדשה תיבדק האפשרות לצמצום התפקיד.

ח י נ ו ך - ה פ ר ט ת ח ו ג י ם

ע נ ת ג ר ו ס מ ן :
הצעתנו להפרטה נובעת מכך שיותר ויותר הורים לילדים שאינם משתתפים בחוגים, פונים ומבקשים החזרים להוצאות שאינן נכללות כחוגים – ולא זוכים להחזר.
הפרטת החוגים תאפשר לכל משפחה להוציא את הכסף על מה שחשוב לה.
החוגים חשובים בעניינו, אך לא יותר מדברים אחרים ולכן לא ראינו סתירה בהבאת ההצעה. המהלך לא נעשה בגלל שאנו מותשות מהפניות, להפך, אלה נעשות בצורה חברית – אלא מתוך מחשבה שההפרטה תעזור להורים.
מדובר על לקיחת הסכום שהוצא בשנה שעברה לחוגים וחלוקתו לפי מספר הילדים.
בשנה שעברה הסכום הגבוה ביותר לחוג היה 360 ₪ לחודש – לכיתות הבוגרות.
270 ₪ לכיתות הצעירות.

ה צ ע ת נ ו ה י א –
לקחת את הסכום שהוצא בשנה שעברה לחוגים, ולחלקו לפי מספר הילדים.
לכיתות הצעירות מ- א' – ו' – 1,400 ₪ לשנה
לכיתות ז' עד י"ב – 2,200 לשנה (מחיר החוגים יקר יותר).

א ו ר ן ת י ר ו ש :
כל משפחה תקבל פחות כסף.

ח י י ם ח נ נ א ל :
ההצעה המובאת היא סוג חדש של "הפרטה מגזרית": מגזר החינוך מחלק לחברי המגזר כסף, וכך מי שלא הולך לחוגים יקבל לתקציבו 1800 ₪ לשנה או 3400 ₪.
חברים יאמרו שישתמשו בו לצרכים שונים מחוגים, ובכל זאת זו תוספת לתקציב לחלק אחד ומצב של שחיקת תקציב לחלק אחר וזה קורה יותר מדי בזמן האחרון.
תפקיד ועדת מוסד אינו לחלק כסף, אלא לחלק לפי הצורך משום שזו הגושפנקה שלהם. וצרכים אחרים שאינם בתחום החינוך אינם תחת הכותרת הזו. בודדים הם אלה שיש להם משהו משמעותי אלטרנטיבי לחוגים.

החינוך מורכב: מלימודים, מהחינוך הבלתי פורמאלי (תנועה) ומחוגי העשרה – ובעיני גולת הכותרת הם חוגי העשרה.
בעבר נתנה ועדת מוסד שני סגנונות מחול וגם חוג מוזיקה אחד והמוסד נתן עוד חוג. לאחר שהפסיק המוסד לממן חוג מוזיקה, לא מאשרים יותר שני חוגי מוזיקה. אך בזכות הורדה זו הקיבוץ משלם פחות למוסד ולכן אפשר להעלות את סכום החוגים.
אם למשפחה יש שני ילדים שצורכים חוג יקר, יצטרכו להוציא בשנה 3,600 ₪ .
אני בעד שינוי אך הוא אפשרי רק לאחר המעבר לשכר דיפרנציאלי.

א ו ר י ש פ י ר א :
גם הוותיקים מקבלים בונוס מגזרי; במילוא הם מקבלים סבסוד של חצי ממחיר החוג, אך את החומרים קונים בעצמם. יכול להיות שחלק אינו הולך למילוא כי אינם רוצים לשלם את המחיר הנלווה.

א ו ר ן ת י ר ו ש :
המהלך מסמל ירידה ברצון להמשיך ולעסוק בחינוך. הנסיגה התחילה עם ההחלטה שהמוסדניקים אינם עובדים. לעומתם ילדים בקיבוצים אחרים וכאלו שאינם גרים בקיבוץ ועובדים בזמן הלימודים בתמיכת הוריהם. צריך להחליט שלא משלמים לחוג שעולה יותר מהתקרה ובזה לסיים הדיון. מערכת החינוך צריכה גם להמליץ ולכוון את הילדים לחוגים, כי מסגרת החוגים היא החשובה ביותר, לא פחות מהחינוך הפורמאלי. אני מציע לשקול חזרה לעבודה בענפים מדי יום.

ט ו ב י ת ש פ י ר א :
אני בעד הפרטת החוגים, ובעיני הצגה לא פחות חשובה מחוג. אבל על פי הנתונים שבידי, ועל פי מחיר החוגים מהשנה שעברה, ההצעה אינה ריאלית כספית – כי אין כמעט חוג במחיר 140 ₪. על כן אני מציעה להחזיר את הסעיף לועדת חינוך ולהביא הצעה אחרת.

ח י י ם ח נ נ א ל :
אין טעם להחזיר. משמעות ההצעה היא, כי עתה יחלקו את עוגת החוגים ליותר אנשים – ליותר חלקים ולכן כל חלק קטן יותר.

ע ל י א ל ו ן :
זו דוגמא להחלטה שלא צריך להחליט אותה. לפני כמה זמן פורסם שהנה"ק אינה דנה בנושא מסוים כי היא מחכה להחלטות צוות השינוי. כך צריך להיות גם כאן.

ס מ ד ר ש ם ט ו ב :
מטרת הצעתנו הייתה לאפשר גם להורים שלילדיהם צרכים אחרים, שאינם כלולים בחוגים - ליהנות מהקצבה.
אנו מעודדים את הילדים לצאת לחוגים וגם עוזרים במציאת חוג מתאים. ההצעה אינה שונה מתחום הבריאות, שבו החליטו לא לגעת ובכל זאת על דברים מסוימים משלמים.
אם לא תתקבל הצעתנו – נמשיך לעבוד כמקודם מתוך רצון וכוונה טובה.

א ו ר י ת ו מ ר :
אין פתרון בתוך הקצבה זו, האפשרות היחידה אולי, היא להקציב יותר כסף מהקיבוץ לחוגים.


ת ק נ ו ן צ ע י ר י ם

ש מ ו ל י ק ב ן - ד ו ר :
בשנת 2007 בזמן כהונתו של יוסי אייזן כרכז ועדת צעירים הוצא תקנון המסדיר את מערכת היחסים בין הצעירים לקיבוץ. השנה החלטנו לעבור על הסעיפים ולעדכן את הדרוש עדכון. עיקר התיקונים שעשינו עוסקים באחריות ההורים לילדיהם שבעצמאות כלכלית והוספנו כמה הטבות.
אנו רוצים מאוד שילדינו ימשיכו לחיות בקיבוץ והנוסח המשפטי הקר הוא רק כורח המציאות.

החל מהשנה, רשאים להיכנס לעצמאות כלכלית החל מסיום י"ב, ואכן כל הכיתה שסיימה השנה את המוסד נכנסה לעצמאות כלכלית – והוריהם חתמו על כתב התחייבות.

בכמה נושאים היטבנו עם היוצאים לעצמאות:
- גם אם אין להורים 15 שנות וותק, יהיה הצעיר זכאי לסכום יחסי לוותק של הוריו.
- מענק ההתארגנות של מסיימי י"ב – יהיה 2,400 ₪ ויכלול גם את מענק חו"ל שבעבר ניתן רק למי שנסע.
יש טעויות שהופיעו בתקנון שחולק לחברים ותוקנו בנייר שמחולק הערב בשיחה:
- תשלום על נסיעה ברכבי הקיבוץ – יהיה מסובסד כשל החברים.
- מס קהילה לבנים – מגולם בשכר הדירה ולא משולם כתוספת נפרדת.

ר ק פ ת ז ה ר :
הניסוח גורם להרגשת זרות אך לא זו הכוונה. הכוונה היא להסדיר את היחסים בין הקיבוץ לבין בניו בתקופה שבה אינם חברי קיבוץ. חשוב לנו שהבנים יקבלו על עצמם גם את הכללים הנהוגים בקיבוץ ולא יווצר מצב שבו לקיבוץ מחויבות כלפי החבר ולצעיר אין – זה מצב לא סימטרי שההסדר בא לפתור אותו.

א ו ר ן ת י ר ו ש :
חשוב מאוד לתת לבנים תחושה שהם רצויים ואהובים. טוב שיש ועדה שדואגת. חשוב שהקיבוץ באמצעות מש"א יעזור לבנים למצוא עבודה בקיבוץ וגם מחוצה לו, ויש מקום לעודד יזמויות בקיבוץ ועבודה של צעירים בקיבוץ. מאידך, תופעות של אי כיבוד כללי המקום: אי תשלום כמחויב, חניה לא חוקית, נסיעה באופנועים/טרקטורונים בניגוד לחוק וכדומה, צריכות להיות מטופלות בנחישות ובתקיפות.

א ס ת ר ל ר ר :
צר לי שלא היה להורים זמן להגיב לתקנון. היה נכון להזמין את ההורים ולהגיע להסכמות. וכדאי לבדוק מדי זמן את כל הסעיפים ולשפץ את הדרוש שיפוץ.
הצעותיי:
בסעיף ההתארגנות - אני מציעה להעביר את המענק לתקציב ההורים.
לגבי המענק אחרי צבא – מציעה לוותר על ההטבה של 4 חודשי שכר דירה, ובמקום זה לתת מענק כספי אחיד לכולם.
לגבי סטודנטים – מציעה לתת להם הקלה נוספת בשכר דירה (50% במקום 40%)
לגבי עבודה – לרשום את הצעירים כעובדים בעבודה מועדפת.

ש ר י ח ר ו ד י :
היה צריך לדבר עם הצעירים לפני השיחה.
עלינו לאפשר לילדים שלנו לחיות כאן ללא מגבלה של גיל, ועכשיו עליהם להחליט בגיל 30 אם הם נשארים בקיבוץ או לא, לעומתם חיים כאן בני זוג של חברים שלהם מאפשרים.

י ו ס י א י י ז ן :
התיקונים שהובאו הם טובים, אך יש כמה נקודות שאיני בטוח שלוקחים בחשבון את העתיד, למשל, מה קורה אם הצעיר בחוב ובמשך הזמן מאז - גם הוריו נכנסו לחוב?
מה עושים כשההורה אינו מוכן לחתום על התקנון?
במקרה כזה אני מציע להגיע עם הצעיר להסדר וגם לאפשר מרחב זמן להחזרת הכסף.

בנושא כניסה למועמדות – מציע לחזור לגיל 21 ולא 25 כפי שנהוג עכשיו – כי יש צעירים הרוצים בכך.

בנושא רכבי הקהילה – יש להוסיף, כי במידה ויעשה נזק ברכב יכסה הצעיר את כולו ללא סבסוד.
מענק לימודים – (מקבלים אלה שלא למדו בהגיעם לגיל שלושים) צריך לסייג, שהמענק יתקבל בהתאם ליכולת הקיבוץ וניתן לחלקו, על מנת שלא ימנע מחברי הקיבוץ לצאת ללימודים.

גיל 30 קבלה לחברות – אין לשנותו כי אם יהיה שכר דיפרנציאלי הגיל אינו משנה.
בפועל ישנם בעין שמר צעירים מעל גיל 30 שנשארו להתגורר בקיבוץ, אך יצאו מהסדר עצמאות כלכלית ומשלמים מלא.

א ו ר י ש פ י ר א :
תיקון התקנון - זהו תהליך נכון של עבודה.
הערתי – בסוף סעיף 4 כתוב כי הנה"ק תוכל להתייחס למקרים חריגים לגופם, ואני נגד השארת סעיף זה פתוח. הוא מזמין לחצים. צריך להוסיף כי כל מקרה חריג שעליו יוחלט, ייכתב ויהווה תקדים גם לבאים אחריו.

ע מ י ת ד ג ן :
חשוב להשאיר מקום לשיקול דעת, אבל חשוב לתעד זאת.
להערתו של יוסי על המענק בגיל 30 - יש אפשרות לשנות את לוח הזמנים אך לא את המחויבות.
לגבי חוב ות של בנים – מטפלים בנושא זה בזהירות רבה, אבל חשוב שיהיה שיתוף פעולה גם מהצד השני, של ההורים והצעירים. ההסדר לא צריך להפוך אותנו לבנק שניתן לקחת ממנו.
לגבי מענק שיחרור - 4 חודשים ללא שכר דירה, זו הטבה שמבטאת את רצוננו שהבנים יישארו כאן.

א ס ת ר ל ר ר :
מדובר כאן במה שהיה פעם מענק ריהוט, וצריך לתת אותו לכולם גם למי שלא נשאר בקיבוץ.

ר ו נ י ג ל ע ד :
עם סיום המוסד וכניסה לעצמאות כלכלית מקבלים הבנים תלוש שכר, ועל כן האמירה שאינם מרוויחים כסף אינה נכונה. הבנות מקבלות כפי שמקבלות עובדות החינוך האחרות, וכולם מוצאים הרבה מקומות עבודה לאחר שעות העבודה.
באשר לעבודה מועדפת – אנו עובדים לפי חוקי המדינה ועל פי תלושים ולכן לא ניתן לעשות דבר. לעומת זאת, הם מועדפים אצלנו בקבלת עבודה לפני השכירים.


הוספת מרכיב הזמן לחיוב הנסיעה

ד נ י ש ו ר ר :
תודה למשה רונן על הכנת הנתונים שעל פיהם נבנתה ההצעה.
מטרת ההצעה לשפר את ניצול הרכב על מנת שיהיה יותר זמין לחברים.
בשלב ההתחלה, בכוונתנו שמחיר החיוב יהיה שקל לשעה, ומחיר הק"מ ירד ב- 8 אגורות.
תוכנת הרכב החדשה עובדת אוטומטית ומתעדכנת כל הזמן, כולל תגובה לתאונות ותקלות. על פי מה שלמדנו מקיבוצי הסביבה, בעזרתה הרכבים הרבה יותר זמינים.

א ל ב ר ט ש ם ט ו ב :
איך אצביע בלי לדעת מה המשמעות הכספית של ההצעה?

ע מ י ת ד ג ן :
אם נקבע שמחיר שעה הוא שקל – ירד ממחיר הק"מ 8 אגורות. חשוב להבהיר שלא מדובר פה בהעמקת ההפרטה אלא בעידכון של שיטת החישוב. ההצבעה היא על העיקרון של חישוב הזמן בתוך החיוב.
ההצעה אינה כוללת את הימים שישי ושבת.
צי הרכב שלנו כולל היום 30 רכבים, וייתכן שאפשר יהיה להסתפק בפחות רכבים וזה מאוד משמעותי מבחינה כספית.
בהזדמנות זו אני פונה לחברים לשמור על הרכבים, בזמן האחרון ההוצאות על תיקונים ואחזקת רכב גדלו מאוד.

א ו ר י ת ו מ ר :
כל הכבוד על ההתייעלות הקבועה בתחום הרכב.

כתבה – נורית משיח



דברים שראיתי שם
שיחה בחממה עם יפתח אלון

הזמנו את יפתח לפגישה פתוחה לחברים. יפתח הוא מבקר פנים בכמה קיבוצים שרובם דיפרנציאליים ומיעוטם שיתופיים והוא רואה את הדברים מבפנים וכדאי להיעזר בידע שלו.
איך משפיע הנושא של התנהלות הדיפרנציאלית בנושא הדמוקרטיה, היחסים בין החברים, ההיבטים הכלכליים, איך זה משפיע על האוכלוסיה הוותיקה.

י פ ת ח : קשה להשוות בין הקיבוצים כי הם בעלי אופי שונה. אומר את נקודת מבטי; אני מבקר פנים ב-11 קיבוצים, שנים מהם הנמצאים ברשת ביטחון דומים לנו. אחד עבר כבר בשנת 2004 והשני ב- 2009.

אקדים לגבי התהליך: מבחינת התהליך השינוי יש שלושה דברים חשובים:
הנהגה שהציבור נותן בה אימון - שפועלת לטובת הקיבוץ. ולא משיקולים אחרים של טובה אישית או טובת המקורבים.
הסכמות – שהתהליך נעשה בשיתוף והבנת הצד השני ולא לסנדל אחד את השני.
להגיד את האמת – את הדברים כמו שהם. לדוגמא, אחד הקיבוצים מצבו דומה לנו בתחום הדיור – ואמרו מראש לחברים שלאחר השינוי, לא ניתן לתת פתרון דיור כמו בקיבוץ השיתופי, מאחר ומקורות הקהילה קטנים. בסוף הגיעו להסדר לגבי מתן פתרון לותיקים יותר על חשבון הצעירים מתוך הבנה שיהיה להם יותר זמן לצבור הכנסות. זאת אומרת יש להגיד את האמת גם אם היא לא נעימה ולהימנע מהבטחות שווא. בעיקר בנושאי הדיור והפנסיה.

א ח ר י ה ש י נ ו י

ישנם שני מאפיינים חיוביים:
התפרנסות - החברים מחפשים להגדיל את מקורות הפרנסה שלהם ויש התייעלות.
צמיחה דמוגרפית - רואים נהירה של בנים בחזרה ורצון להיקלט כחברי קיבוץ.

בנושא הדמוקרטיה - פה נתקלתי בבעיות החוזרות במספר קיבוצים. יש תופעה משמעותית של אוליגרכיה. ברגע שנותנים לשכבת ההנהלה לקבוע את המשכורות וכו'. אני נתקל בכך שבעלי התפקידים שהעבירו את השינוי, יוצאים החוצה ומשם מנהלים את הקיבוץ ומשפיעים לטובתם ולטובת מקורביהם.
מוסדות הקיבוץ הפורמאליים נחלשים ויש יותר התכנסות של החבר במסגרת הפרטית שלו.
הבעיה העיקרית של הקיבוצים המתחדשים היא, שלעיתים לא מצליחים להפנים את משמעות השינוי ומתנהלים בנושאים שונים כקיבוץ שיתופי וזה יוצר עיוותים: מחד רוצים את המשכורות, ומאידך מנצלים את כל ההטבות של הקיבוץ הישן.

אני עובד גם בקיבוצים שיתופיים, בחלקם מבוססים, ודווקא בעקבות המשבר העולמי שפגע בהם קשות, זה הביא את הנהגת הקיבוץ להתמודד עם בעיות שלא היו מוכרות להם והם הולכים לכיוון דיפרנציאלי, כי המערכת השיתופית לא מתאימה וזה מתעורר כאשר לא ניתן לכסות על הבעיות בכסף מהמפעלים.

א י ה ע ב ר ת ה כ נ ס ו ת

גם בקיבוצים השיתופיים קיימת הבעיה – אבל זה פחות חריף. רוב החברים מתנהגים בצורה נורמטיבית אך עדיין התופעות קיימות, כמו בקיבוץ הדיפרנציאלי. זה משמש נימוק למעבר לדיפרנציאלי – אבל זה קורה גם שם.
אחרי השינוי יותר קל להתמודד עם העלמת משכורות, כי יש חוקים יותר ברורים. אבל התופעה קיימת גם בדיפ' בעיקר בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות שצריכים לשלם מיסים גבוהים.

שאלה: קיבוצים שעברו לרשת ביטחון, האם יש בהם תופעות שאנחנו לא צופים אותן - לטוב ולרע?
י פ ת ח : המודלים נבנים על הנייר, ובמציאות הדברים משתנים. יש קיבוצים שהבטיחו פנסיה סבירה, עשו עסקה במפעל ואז בא המשבר בקרנות הפנסיה בעתודות – וקיצצו את הפנסיה.
ויש עימות קשה האם דווקא הפנסיונרים צריכים לממן את המשבר.

דוגמא נוספת בנושא הבריאות - כשמגיעים למציאות, פתאום צריך להתנתק מכל מה שהיה. השקיפות בתחומים האלה נמוכה מטבע הדברים, ולעיתים ההחלטות על הפרטת הבריאות אינן מקוימות ויש אף מצבים של איפה ואיפה.

השכבה הנהנית מהשינוי היא בין 45-60, כשהילדים בגרו והם בדרך כלל בשיא יכולת ההשתכרות שלהם.

שאלה: האם בקיבוץ שמריץ את המודל מספר שנים, רואים ירידה במיסוי הפנימי? האם כתוצאה מכך הקהילה לא עומדת בהתחייבויותיה לפנסיה, בשירותים? האם יש גם תהליך שהפנסיונרים שחיים מסכום שהוגדר, כוח הקניה שלהם קטן עקב עליית מחיר השירותים?
י פ ת ח : החברים רוצים התייעלות בשירותים ונוגעים בשומנים. בנושא הפנסיה הנטייה לא לגעת. השירותים מתייקרים.

שאלה: יש פטורי חברים – מה עושים?
י פ ת ח : זו בהחלט בעיה. במציאות של הפרדת משק מקהילה קשה לקיבוץ לסייע במקרים של פיטורים. גם בקהילה זה קיים.

שאלה: התפרסם דו"ח האומר ש- 50% מהקיבוצים שהחליטו על מיסים, המיסים ירדו ב 75%.
בנושא הצמיחה הדמוגראפית – האם המצטרפים הם חברים לכל דבר – או שהם תושבים? מה קורה למיסים שהקיבוץ משלם החוצה במעבר לדיפרנציאלי?
מה קורה ליחסים החברתיים?
י פ ת ח : רוב הקיבוצים שאני עובד בהם מקבלים את החברים החדשים לחברות מלאה. מה ששונה זה זכויות הוותק. בחלק מהקיבוצים משלמים מניה והבנייה לדיור היא פרטית. מבחינה דמוגרפית לא משנה המעמד – חשוב שיהיו אנשים בישוב.

שאלה: למה שמישהו ירצה להיכנס לקיבוץ כשהמיסים בו יותר גבוהים מאשר בחוץ?
י פ ת ח : הוא מרוויח איכות החיים, שייכות, ביטחון, גר ליד המשפחה.זה עניין אישי וסובייקטיבי.

שאלה: מה קורה לחיי החברה וההתרבות ומוסדות ציבוריים כמו חדר האוכל?
יפתח: המעמד גם של הקיבוצים המתחדשים מול רשויות המס עדיין מאפשר ניצול המיסוי על הכנסות החברים לצרכי הקהילה. יחד עם זאת החבר יודע בדיוק כמה הוא משלם עבור השירותים וחיי התרבות.
קשה לי לתת תשובה – יש קיבוצים שסוגרים כמעט הכל – תרבות, חדר אוכל וכד' – ויש קיבוצים ששומרים על מסורת. אני חושב שבסופו של דבר זה תלוי בחוסנו של הקיבוץ.

שאלה: האם יש הבדל בהתמודדות עם משבר כלכלי בין קיבוץ שיתופי ומופרט?
י פ ת ח :יש קיבוצים שכפו עליהם את השינוי בעקבות מצב כלכלי קשה – והתוצאות הכלכליות השתנו. אבל מצד שני, הם נאבקים עם עיוותים בגלל שעשו שינוי דרסטי.

שאלה: למה יש בעיה בשקיפות?
י פ ת ח :אנשים שמקבלים החלטות, יותר נוח להם לא לשתף את הציבור, וכשיש שכר וכל אחד לביתו, החברים פחות משתתפים בתהליך הדמוקרטי ויותר קל להנהלה לקבל החלטות ללא שיתוף הציבור. הרגשתם של החברים היא רתיעה ופחד להתנגד – כי בעל התפקיד קובע את הדברים הכי בסיסיים שלך כמו שכר, פנסיה וכדומה.

שאלה:איזה מוסדות הולכים להסגר בקיבוצים המופרטים?
י פ ת ח : השירותים אינם נסגרים, אבל יש צמצום בכוח אדם.

שאלה: מיכה מילשטיין נתן תיאור קשה של "הפקידים", אנשים בעלי הכוח משתלטים על נכסי הקיבוץ ומפקיעים את הנכסים. יש כאלה שיש להם 7 דירות.
י פ ת ח : זה מוגזם, אלה נבחרי ציבור. לא אנשים שמרוויחים משכורות עתק. יחד עם זאת יש תופעות של צבירת כוח בידי בעלי תפקידים.

שאלה: איך נעשית בחירת בעלי התפקידים ?
י פ ת ח : על פי הנהלים וההחלטות, בדרך כלל יש מכרז ויש קדנציות, צריך לאשר את ועד ההנהלה ובוחרים הנהלות לקהילה ולעסקים הכוללות נציגי ציבור.

שאלה: האם יש נטייה של חברים להיות מנהלים? האם איוש התפקידים קל יותר או יותר קשה?
י פ ת ח: לא רואה הבדל משמעותי, אין קופצים על תפקידי ניהול בכירים בתוך הקיבוץ. אבל צריך לתת את הדעת לפעילויות ברמה היותר נמוכה של הענפים והפעילויות, שם אין רוטציות ויש להם משכורות גבוהות – ופה קשה לקיבוץ להתמודד, כי זה הופך למעין נכס של מנהלי הענפים. נתקלתי לאחרונה בחברה שאמרה לי:"אני הקמתי את המקום הזה במשך 15 שנה במו ידי למה שאתחלף?"


תודה ליפתח על השיתוף, ולעלי אלון שכתב את עיקרי הדברים
וגם תקצר את הפגישה עם יהודה גלר שפורסמה בשבוע שעבר.





ת ג ו ב ה

גישור ונקיטת עמדה

א ב י ש י ג ר ו ס מ ן

גישור הוא שיטה ליישוב סכסוכים. בין פרטים, בין פרט וממסד ובין קבוצות בתוך ארגון. המגשר אמור להיות כלי עזר המאפשר לצדדים המעורבים בקונפליקט להגיע למקור הסכסוך שלעיתים קרובות הוא מעבר למוצהר והגלוי. המגשר מחויב בהבהרת קשרים קודמים עם גורמים הקשורים בצורה כזאת או אחרת בנושא עליו מתדיינים הצדדים. בנוסף לכך חובה על המגשר להפגין גישה מכבדת, נטולת פניות, כזאת המאפשרת לצדדים לוותר על הכעסים, על חשבונות העבר, על הצהרותיהם שהיו לעיתים בוטות ונחרצות בעבר, והכול כדי לנסות להגיע להסכמות ביניהם. מגשר חייב להימנע מנקיטת עמדה גלויה התומכת באחד מהצדדים בשלב בו מתנהל תהליך הגישור.

לא כך נהג גלעד לוי שנתבקש על ידי צוות השינוי להיות מגשר במסגרת תהליך השינוי אותו אנחנו עוברים. הוא לא טרח להבהיר את העובדה שהוא שיתף פעולה בעבר עם טל ישראלי שהשקפתו לגבי דמותו העתידית הרצויה של הקיבוץ ידועה. וחמור מכך, לאורך כול הפגישה נקט המגשר עמדה התומכת בעמדת אחד הצדדים, וכוונתי לצד התומך בשינוי דיפרנציאלי. לעיתים נוצר הרושם שבמסווה של כותרת המגשר מנהל גלעד לוי תעמולה גלויה עבור המעבר להתנהלות דיפרנציאלית.

איני מערער על זכותו של גלעד לוי להיות בעל דעה. אבל נראה לי לא ראוי להשמיע אותה בכובע של מגשר בין עמדות שונות שאחת מהן, כנראה, אינה מוסכמת עליו. במקום לקרב ולרכך הרחיק והקשיח.

אני רוצה להאמין שלא הייתה כאן כוונת מכוון ומובילי תהליך השינוי בקיבוצנו לא ידעו כיצד ינהל גלעד לוי את תהליך הגישור. אבל אם ידעו והסכימו הרי שגרמו לפגיעה נוספת באמון של חברים רבים בדרך ניהולו של תהליך השינוי.

ש ב ת ש ל ו ם !