מהספרייה
בשעה טובה יצאו לאור שלושת הספרים הראשונים בסדרת סיפורי התנ"ך, פרי עטה של רקפת זהר:
"בראשית"
סיפורי הבריאה, הגירוש מגן העדן,
המבול ועוד מיתוסים מכוננים של תרבותנו.
"אברהם המאמין הראשון"
על חייו הנפתלים של מייסד
האמונה המונותיאיסטית
"אמהות ואבות" –
על אהבותיהם ולבטיהם
של יצחק ורבקה, עקב ועשיו, לאה ורחל.
הספרים מיועדים לילדים ומבוגרים בכל הגילים, וכל אחד מהם זכה למאייר/ת משלו, "שנותן בהם סימנים וצבע מיוחד".
ניתן לראות את הספרים ולרוכשם בספריה שלנו – את כולם ביחד כסדרה או בנפרד, לפי בחירתכם.
זוהי מתנה נפלאה לפסח...
ברכות חמות לרקפת על פירות יצירתך. שלומית תומר
חדשות המזרח
מראה משובב נפש, כמוהו לא נראה במקומותינו כבר שנים, ניגלה השבוע על גבולו המזרחי
של "המחנה": מנוף גדול הונף אל על – והחלה הקמת 6 יחידות דיור חדשות (!!).
נדב קושניר (מרכז הבנייה) מוסיף: בשעה טובה התחלנו לבנות את יחידות הדיור החדשות. הבנייה
תמשך כ- 8 חודשים. כרגע דרך הגישה לאתר היא הכביש בשכונה, אבל תוך כחודש ( בתום הגשמים)
נכשיר דרך גישה בשדות כך שלא יעברו דרך השכונה.
הליך הבנייה כרוך בדרך כלל ברעש וליכלוך. נשתדל למזער עד כמה שניתן את ההפרעות לשכנים, ובינתיים מודים להם על הסבלנות וההבנה.
אתר בנייה הוא מפגע בטיחות פוטנציאלי. מיד לאחר יציקת הכלונסאות יגודר השטח. החברים נדרשים שלא להיכנס לתחומי האתר . בהצלחה - נדב
תזכורת אחרונה מסידור הרכב
נותרו עוד יומיים (יום א' 10.4.11) להזמנות רכב לערב החג ולימי החג. בבקשה
הכניסו הזמנותיכם כדי שנוכל לעמוד בפניות ובצרכים של כולם.
בהזמנת הרכבים הגדולים - תינתן עדיפות למשפחות עם מספר נפשות תואם
לרכב.
מפגש "בין הדקלים" בנושא רווחה ובריאות שנקבע
ליום שישי8.4.11 –נדחה למועד אחר. תבוא הודעה.
חורף חכם תם ותיכף גם נשלם ...
לטובית האלופה - כל שנה את מחדשת ומרתקת את החבר'ה שלנו עם סיפורים נהדרים ויצירתיות כובשת. תודה על ההשקעה הרבה מאד והשמחה שבעשייה שלך.
מחכים לך גם בשנה הבאה! הורי החוג
לדגנית - שהאירה את עינינו בנושאי תזונה בתקופות חיינו השונות. נוכחנו שתזונתנו אינה רק על הלשון, אלא גם בעיניים ובכל החושים, למדנו להבחין בין עיקר לטפל. הפגישות היו מאלפות ובחלקן גם מרגשות. לא נותר לנו אלא להגשים את כל הטיפים החשובים בחיי היומיום. תודה מ"בנות" החוג
לשמרית היקרה - השקעת בנו המון וזה ניכר בחוג מעניין ומעשיר מאד. רצינו להודות לך על הסבלנות והנכונות ולהבטיח לך שאת נועדת לגדולות בתחום. משתתפי החוג שלך
לעלוית - הילדים כבר מחכים לך כל שנה. השמועה עוברת במרכז מפה לאוזן וההמלצות חמות ביותר. תודה לך שאת מאפשרת להם אי של ביטחון ופתיחות כה נחוצים וטובים. ההורים
לפיט הכובשת- עולם המחול נפתח בפנינו שוב השנה בזכותך. אנחנו מגיעים ושותים בצמא כל מילה שלך וכל תנועה מהמסך. העולם המרתק הזה מקבל פנים חדשות ונהיה קרוב, מוכר ואהוב. תודה על ההשקעה הגדולה והידע העצום המועבר בחדווה כה רבה. המעריצים והמעריצות
לקובי- על החוג הנהדר, בו למדנו ובעיקר חווינו את המחזה: "מעגל הגיר הקווקאזי" של ברכט, שלא נס ליחו. השיחות וההסברים המעשירים העמיקו את הידע והחוויה. סיומו של החוג יהיה בנסיעה להצגה שעלתה השנה שוב על בימת התיאטרון. תודה וברכה – משתתפי חוג
סיכום סדנת חמשת האלמנטים הסינים ב"חורף חכם"
הסדנא הועברה באופן מיוחד, על ידי מעגלי הקשבה ולא באופן פרונטאלי.
המעגל מלמד אותנו "כישורי חיים": לשמוע ולדבר מהלב, לדבר בספונטאניות, ולא פחות חשוב: להקשיב. המשתתפים למדו על חמשת האלמנטים הסינים: אדמה, מתכת, מים, עץ ואש. על ידי מעגלי הקשבה, בהם כיוונתי את נושא השיחה, שכמובן היה קשור לחמשת האלמנטים הסינים.
בדקנו איך כל אחד מגיב לאוכל? איך כל אחד מגיב לניקיון? ועוד.
מרים שנפלד עזרה בלוגיסטיקה ובארגון. בקרוב אעביר סדנאות נוספות. לפרטים אפשר לפנות אלי או להכנס לאתר: WWW.SHIATSU4U.CO.IL
שהיה לכם רק אושר ובריאות! שמרית ספקטור – מטפלת בכירה בשיאצו
בהמשך לשאילתא שהעבירה גלי יגודה בנושא עלויות שירותי החשמליה - מצא לנכון
יוסי בוריס לרענן את הנהלים, העלויות ועוד... (מומלץ לתלוש ולשמור)
שירות תיקונים - חשמליה
1. שירותים לחברים - במימון מלא של הקהילה (100%) כוללים:
- רשת החשמל הכללית כולל לוח החשמל, (החלפת מפסק פחת).
- לוח החשמל יכלול: מפסק ראשי, מפסק פחת (מפסק אוטומטי זעיר) אשר קיים בדירה.
- בדירה: יתוקנו או יוחלפו המפסקים או השקעים.
2. שרות לחברים במימון מלא של החבר (100%) חבר המזמין חשמלאי אחר (לא מעין שמר אלא פרטי) על מנת לבצע עבודה:
- כל עלות העבודה והחומרים - ע"ח החבר.
- מחויב תאום מול החשמלאי בקיבוץ. (הכולל תוכניות חשמל שיכנסו לתיק מסודר).
- גרימת נזק עקב מעורבות החבר ע"י קדיחה, חציבה וכדו' – מימון.
התיקון ע"ח החבר. (חייבים להתייעץ עם החשמלאי).
- התקנת מזגן חדש / נקודת חשמל- מכונת כביסה/ או כל תוספת אחרת.
- כל תיקוני מוצרי החשמל- מקרר, מדיח, כירת גז, קומקום חשמלי, פלטה,תנור אפיה, תנור
אמבטיה, טלוויזיה, רדיו, וידאו, D.V.D, מכונת כביסה ומייבש וכל מכשיר חשמלי אחר.
עלות שירותי החשמלאי בבתי החברים:
עלות שעת עבודה – 60 ₪ (העלות כוללת בתוכה: שכר דירה של הפעילות, שכר עבודה,
שימוש ברכב וכלים).
- קריאה למתן שרות: חצי שעה שווה 30 ₪.
- החבר יחויב ב- 30 ₪ על כל קריאה בפעימות של חצאי שעות.
דוגמה: עבודה שארכה 20 דקות תחויב ב- 30 ₪; עבודה שארכה 40 דקות תחויב ב- 60 ₪.
פירוט תיקונים / החלפות (העלות המצורפת עבור שעת עבודה בלבד, ללא עלות חומרים).
תיאור הפריט | עלות לחבר |
הוספת נקודת אור | לפי הצעת מחיר |
החלפת נורה/ ניאון בודד שנשרף | עד 30 ₪ |
הוספת נקודת כח (שקע) | לפי הצעת מחיר |
התקנת מנורה פשוטה | עד 30 ₪ |
התקנת מנורה מורכבת | עד 60 ₪ לשעה/ לפי הצעת מחיר |
התקנת מאוורר תקרה | לפי הצעת מחיר |
- שירות לענפי הקהילה והעסקים, במימון הענפים (ענפי קהילה ועסקים
וכן היזמויות בשני המגזרים)
ענף או יזם המזמין חשמלאי על מנת לבצע עבודה:
- כל עלות העבודה והחומר ע"ח הענף או היזם.
- על פי הצעת מחיר או על פי שעת עבודה ועלות החומר.
עלות שירותי החשמלאי בענפי הקהילה והעסקים:
- עלות שעת עבודה – 85 ₪ (העלות כוללת בתוכה: שכר דירה של הפעילות
שכר עבודה, שימוש ברכב וכלים)
- קריאה למתן שרות: חצי שעה שווה 45 ₪.
- ענף או יזם יחויב ב- 45 ₪ על כל קריאה בפעימות של חצאי שעות. דוגמה: הוזמנה עבודה שארכה 20 דקות תחויב ב- 45 ₪.
דוגמה: הזמנת עבודה והיא ארכה 40 דקות תחויב ב- 85 ₪.
ענף או יזם המזמין חשמלאי אחר (לא מעין שמר אלא פרטי) על מנת לבצע עבודה:
- כל עלות העבודה והחומרים - ע"ח הענף או היזם.
- מחויב תאום מול החשמלאי בקיבוץ. (הכולל תוכניות חשמל שיכנסו לתיק מסודר).
מזל טוב
לאסתר ודב אנגל
לנישואיי הנכדה – נופר
בתם של דלית וראובן
ברכות חמות לכל המשפחה
חג שמח ב"חפצ-חן"
שעות הפתיחה לקראת החג
בתאריכים 10.4.11-18.4.11
בוקר: 08:30-13:30
אחה"צ: 16:30-18:00
בשבת 16.4.11
12:00 – 10:30 מחכים לכם
החלה ההרשמה לשנת הלימודים 2011/12
חברים וצעירים המעוניינים לצאת ללימודים, מתבקשים למלא "טופס פניה ללימודים" המונח בתא הדואר של ועדת השתלמות. הקפידו על מילוי מדויק של כל הפרטים הנדרשים, על מנת שנוכל לדון בפנייתכם. ניתן גם להירשם דרך אתר הקיבוץ.
את הטופס יש להחזיר לתא הדואר של ועדת השתלמות
שימו לב! ההרשמה מסתיימת בסוף
חודש אפריל.
אפשר לפנות ישירות למייל של ערן אפל: eran@polyon.co.il
או באמצעות טל. נייד:
ערן אפל - 050-2050939
חלי זוהר- 052-3796649
יואל גרוסברג לא בבית בתאריכים 11.4.11-17.4.11.
פניות דחופות – לנאוה גור
החוזר בתשובה / עלי אלון
חבר שלי מהצבא בקיבוץ הזורע סיפר לי שהרצה אצלם חבר מקיבוץ נען – שאול וורדי – אחד מאלה שיזמו ודחפו את השינוי הדיפרנציאלי בקיבוצו - הקורא לעצמו "ה ח ו ז ר ב ת ש ו ב ה". מצאתי את מספר הטלפון שלו – וצלצלתי.
והרי מה שאמר לי:
אני בן וחבר קיבוץ נען. הייתי הרבה שנים רכז-המשק כמה קדנציות, לפני זה עבדתי בגד"ש. מאוחר יותר יצאתי לעבוד בחברה גדולה לייעוץ לקיבוצים והייתי אחראי על התחום החקלאי בחברה. כשחזרתי הביתה נבחרתי לריכוז המשק פעם נוספת.
כשעבדתי בחברת הייעוץ בהדרכת משקים, פיתחנו תוכנה שמציגה תהליכי שינוי וכשחזרתי החלטתי ליישם אותה בנען. היא כללה גם כללים לבחירת בעלי תפקידים. אני, עם קבוצת חברים, נבחרנו כצוות שמחדש, עם רעיונות חדשים – כולל ההפרטה. זה היה לפני 12 שנה. כרכז משק, מימשתי את הרעיונות.
אחר כך נבחר צוות שינוי חדש בראשות סמדר שביט, שהכניס מתווה חדש וסטנדרטים מפלצתיים.
בינתיים פיתחתי וניהלתי מפעל גדול שמגלגל מיליונים רבים. לאחר עשר שנים החלטתי לחזור הביתה. הצעתי להקים יזמוּת – מפעל חדש. אמרו לי: "תעשה לבד". לא היה לי כסף אז לקחתי הלוואה. זו המצאה של הדפסה על קרמיקה – ובזה אני עובד כיום.
נען ידוע כקיבוץ גדול וחזק ומאוד מוצלח. מה דחף אותך לשינוי?
הייתי רכז משק. היה אז סידור-עבודה. הטרידה אותי כמות המשתמטים, החולים, היו המון "משוחררים" משמירות, מתורנויות בחדר-האוכל. היתה לי תחושה שאם תהיה אחריות זה יזיז את העסק. ובאמת הבטלנים והחולים התחילו לעבוד. במידה מסויימת זה הצליח. היום אנשים עומדים בתור לשמירה, לתורנות לפסח – הכל בכסף. כולם נהיו בריאים. אבל נוצרו בעיות אחרות.
צוות סמדר הלך הרבה יותר רחוק. מתחיל להיווצר מצב שקבוצת האנשים שיש להם – יש להם יותר ואלה שאין להם יש להם עוד פחות.
האם נוצרו מקורות הכנסה יותר גדולים? – לא. מאז ההפרטה לא נוצר שום מקור הכנסה נוסף. קרה דבר פשוט: חלוקת המקורות השתנתה. מקורות ההכנסה של נען מתחילים לזרום לכיסה של קבוצה מסויימת – והאחרים אין להם.
מי הנפגעים? – בני הדור הראשון והשני שבעצם יש להם פחות יכולות, עובדי חדר-האוכל, הנוי והשירותים – ולעומת זה המהנדסים שלמדו, רופאים, מנהלים, מקצוענים למיניהם – מקורות ההכנסה מתחילים לזרום אליהם.
אמרו שניקח מהם מס כדי לשמור על הפער בין החזקים לחלשים. איש לא חשב שהפערים יהיו 1 ל-6 כמו היום. מהר מאוד זה זחל. הם אמרו: "מה, אנחנו ניתן כל-כך הרבה?" – ודרשו שתהיה תיקרה למס שהם יעבירו, לא לפי ההשתכרות שלהם.
ואכן המס יורד ויורד – והם עוד יורידו...
תהליך נוסף הוא בחירת ממלאי התפקידים. החברים איבדו שליטה. הוועדה השולטת היא ה"וועדה לאיתור בעלי התפקידים". אם אתה מזכיר או רכז משק – אתה צריך את "אנשי
שלומך". ואז אתה שולט בוועדת המינויים, ואם מישהו מציע את עצמו – פוסלים אותו על הסף כי הוא מהאופוזיציה ולא מאנשי שלומנו.
אמרתי להם: איזה כלים יש לכם כדי לקבוע מי מתאים ומי לא? יש מבחני התאמה – עברתָ – אתה מועמד. אבל המועמדים נפסלים בסלקציה עוד לפני המבחנים. התוצאה: שבמזכירות ובהנהלה הכלכלית כולם פה אחד, מדברים כמקהלה מאומנת.
תמיד היו חילוקי דעות בהנהלה הכלכלית – היום אין דבר כזה. כשה"בוסית" אומרת משהו – כולם מתחת לשולחן. אף אחד לא מעז לדבר. כולם בפנים חתומות. נוצרת מפלצת שתתפקד בצורה נוראית.
לפני שנה המפעל הפסיד אבל חילקו להם בונוסים. שאלתי איך זה יכול להיות. התשובה היתה: "אל תתערב. יש נציגים בדירקטוריון".
כשהייתי רכז משק עשינו הפרדת המשק והקהילה. אבל הרי למעשה אין הפרדה. המפעל מקבל הלוואות בערבות הקיבוץ. אם המפעל נופל – זה עלינו – לכן יש זכות וחובה להתערב.
השנה הם היו צריכים להעביר דיבידנד לקיבוץ – ולא העבירו. המפעל מגלגל מיליונים רבים – אבל לא מעביר לקהילה. מסתירים מהחברים. אז אתה מתחיל להבין שהם לא מעוניינים להעביר דיבידנד. מה הם עושים? מגדילים את ההוצאות, מכוניות יותר טובות וכו וכו – חושבים שהמפעל שלהם...
כשדיברתי בהזורע קם מנהל המפעל ואמר: " אני מנהל המפעל ולא רוצה להעביר דיבידנד". אמרתי לו: "של מי המפעל? אני הייתי מפטר אותך. כי אחת מהשתיים: אם אתה מרוויח ולא מעביר – הבעלים צריכים לפטר אותך. ואם אתה מפסיד – גם כן צריכים לפטר. בלטה בעיני ההתנהגות השחצנית והמזלזלת של המנהל הזה.
אם אנשים במפעל מקבלים בונוסים – מדוע אחרים לא? אז נותנים גם לחקלאים. גם אנשי המטבח רצו. אמרו להם "אם תתאזנו תקבלו". אז אכלנו אוכל גרוע במשך חודש...
אתה מתחיל לראות את התהליך.
שיכון: כולם מחכים לתורם. אבל אם העשירים לוקחים את הכסף אין כסף לשיכון. אז החליטו שהחברים צריכים להשתתף בחצי הסכום. מה קורה? החברים שאין להם לא עוברים לשיכון וותיקים. מי עובר? – אלה שיש להם.
זה שיכון למיליונרים.
ואינני מדבר על החינוך – אפילו שהבן שלך הוא איינשטיין או מוצרט הוא לא יילך לחוגים אם אין לך. נגמר שוויון ההזדמנויות. קיבלנו חברה נוראית – ברחובות ובתל-אביב כבר יותר צודק.
אם כבר רוצים להפריט – יש אלטרנטיבה אחרת וצודקת: מעגן-מיכאל מכינים תשתית כזאת: הכל יופרט ומניות מכל הנכסים תחולקנה לפי הוותק.
כשעבדתי בחברת הייעוץ ליוויתי את בית אורן: הם היו במצב קשה. כשעשו את ההפרטה בהתחלה קיפחו את הוותיקים. אלה התחילו לצעוק, אז הם פתרו את הבעיה בהגינות: קנו את זכות הוותק מהוותיקים ונתנו לכל אחד חצי מיליון מהנכסים – ויישרו קו.
אם מחר באים לנען ואומרים: "מה אתם מתבכיינים. ניישר את הקווים – אז אין לי בעיה.
עבדתי פה הרבה שנים. היום אני חי מפנסיה של 3.200 ולא יודע מה יהיה העתיד שלי. הכל נעשה בכוחניות, בזילזול, עושים אותך למוקצה ואתה צריך להיות מאוד חזק כדי לעמוד מול החבוּרה הכוחנית הזאת ולדעת שזה שלך. עשית פה הרבה.
בהזורע ראיתי את המבוגרים והתמלאתי חמלה עליהם. הם נתנו את חייהם והכוחנים הורידו את המודעוֹת שלהם מלוח המודעות...
אני קורא לעצמי "חוזר בתשובה". אני מרגיש שאני חייב לעשות משהו לתיקון מה שבמו ידיי עשיתי. אני לא מתבייש להגיד שזה עוול הכי גדול שאפשר לעשות לחברה הזאת. מי שלא רוצה קיבוץ – אין בעיות. תעזבו.
נראה שמי שעשה את השינוי – זה בלתי הפיך. אז על מה אתה עוד נלחם?
ביום שאגיד שאי-אפשר לעשות כלום – הרמתי ידיים. אני בעד שינוי. הזמנים השתנו וצריך להתאים את הקיבוץ. אבל זה לא אומר שקבוצה אחת תנצל ותחייה על חשבון האחרת ותנצל לטובתה את נכסי הקיבוץ. אני רוצה חברה אחרת מאשר ברמלה. ואפשר לעשות את זה!
אצלנו השתלטה הכוחניות ברמות כאלה... אולי מול זה היינו צריכים להיות יותר תקיפים וחריפים...
אני חושב שהוויכוח צריך להיות נוקב: האם ההפרטה משפרת את איכות החיים של החברה? היא פשוט עושה סלקציה: לאחד כן ולאחר לא. תראה מה קורה בארה"ב, בישראל. גם בנען זה לא רחוק – וזה יבוא. הכוחניות, הזילזול...
וכך זה קורה בכל הקיבוצים. זה תהליך אופייני שעובר ממקום למקום. אני המום מכך שכל אחד שאני מדבר איתו אומר לי: "אצלנו זה בדיוק אותו הדבר". הקשיב: עלי א.
פותחים שבת
עקב ההכנות לליל הסדר לא נקיים את "פותחים שבת" בשבועות הקרובים.
-----------------------------------------------------------------------------------
לאורי ליס רוב תודות על דרשת פרשת "תזריע" רבת המחשבה. לאחר שהתייחס באופן כללי אל הפרשה התמקד אורי בחלק העוסק בדיני טומאה וטהרה של היולדת.
עמד על הקושי בביטוי "אישה כי תזריע...", הביא 2 דעות שונות בעניין: 1.האישה מזריעה כי בביצית שבגופה נקלט זרע הגבר, לכן היא שוות חשיבות לגבר ביצירת חיים חדשים.
2. היות והגבר אינו מוזכר כאן כלל, האשה היא האחראית להמשך קיום המין האנושי, ולכן לה מגיע הכבוד.
בהמשך שאל את השאלה למה לאחר לידת זכר טמאה האישה 33 ימים, ולאחר לידת נקבה 66 ימים? תהה מדוע כפולה תקופת הטהרה לאחר לידת הבת? השיב שאחד ההסברים לכך הוא שתוך כדי הלידה נפגעת גם טהרתה של הבת הנולדת, וכדי לטהר גם אותה נדרש זמן כפול.
סיים בקטע סוציאלי בעל רוח שיתופית: בסופם של ימי הטהרה על האישה להעלות קורבן של כבש ויונה או תור, אך אם אין ידה משגת להעלות כבש, יתקבל גם קורבן צנוע של 2 תורים או 2 יונים, כלומר: מכל אחת כפי יכולתה...
--------------------------------------------------------------------------------------
לדלית אייזנברג, לקובי גרוסמן ויואל גרוסברג תודה על השירה היפה. ענה
על קליטה, דיור ושינוי / אסתר אפשטיין
הצוות השיתופי מונה את יתרונות הקיבוץ השיתופי.
כל היתרונות האלה קיימים כיום, אך למרות זאת החלק הגדול מבנינו מוותרים עליהם ובוחרים במירוץ חומרני יום-יומי על פני אורח החיים הרגוע.
חופש הבחירה והעצמאות האישית בניווט חייהם - כנראה עדיף להם.
גם מצבנו הכלכלי, כנראה, לא מספיק איתן כדי שהבנים ירצו לחיות בקיבוץ שיתופי.
מי שחושב כי בגלל מחסור בדירות הבנים לא חוזרים או לא נשארים כאן – לא קורא נכון את המפה.
מעטים הם הבנים, שהחזרה או הקליטה אצלנו נמנעת מהם בגלל מחסור בדירות.
אנחנו חשופים למידע, שומעים וקוראים על הצמיחה הדמוגראפית והפריחה החברתית בקיבוצים המתחדשים. בעיתון "ידיעות הקיבוץ" מ- 1.4.11 נכתב על מעלה החמישה, שאחרי השינוי הוצפו בפניות של בנים ונקלטים להצטרף לקיבוץ. כי ככה זה:
קודם בא השינוי ובעקבותיו באה הקליטה.
ואם מדברים על חובה מוסרית - האם חובתנו המוסרית היא רק להורים שבניהם נשארו בקיבוץ?
האם חובתם המוסרית של הורים לבנים שעזבו נופלת מזו של חובתם לאלה שנשארו?
האם אותם בנים ובנות, שבחרו לבנות את ביתם מחוץ לקיבוץ – הם לא אותם בנים לאותם הורים עם אותה מחויבות?
הקיבוץ כקהילה, הרוצה לראות את בניה חוזרים אליה, צריך לחשוב על התנאים וההקלות שאנו מוכנים לתת לבנים אלה לבנות את ביתם איתנו ולצידנו.
זהו אינטרס שלנו כקהילה – כדי לחזק את זכות הקיום שלנו בעתיד.
לכן, לדעתי, רק שינוי דיפרנציאלי יביא לצמיחה דמוגראפית – שכל כך חשובה לנו.
מגרדים את ה- 500 ...
עוד קצת – ומגיעים:
במרץ – ירדו 95 מ"מ והחודש נסגר על 457 מ"מ
ובאפריל, נכון לעכשיו – 32 מ"מ שמציבים אותנו על 489 מ"מ.
טלטולי נערים עבריים
לאחרונה התייחסה התקשורת בהרחבה לתחום היוגה לתינוקות רכים. על המסך ובכתבות נראו תמונות, שעבור חלק מהצופים היו קשות ועבור אחרים היו תמוהות. ניצלנו את קשרינו הטובים עם המנהלת בארגון מורי היוגה, הלא היא הני רוזן, שהגיבה על הפרסומים. בנוסף, מגיבה אלינור בן דב- מפתחת שיטת MAME- המעניקה כלים מעשיים להורים, לתקשורת עם התינוק.
הני:
"תרגול היוגה עוסק בהשקטת התודעה ומעניק יתרונות רבים אחרים, כגון שיפור כללי במצב הגופני-בריאותי ובהרגשה הכללית של המתרגל. בייבי יוגה - כמו שמלמדים ולומדים במדינה שלנו – משתמש בטכניקות של היוגה על מנת להעניק להורים דרך נוספת ליצירת קשר ולטיפול בתינוקותיהם. דוגמא אחרת היא התוכניות שפותחו ללמד יוגה לילדים – תוכניות שמספקות למורים, למחנכים ולהורים כלים רבים לפיתוח כוח, גמישות, יציבה נכונה ואיזון. במקביל, בין שאר היתרונות שהוכחו, תורמת היוגה לסביבה חינוכית רגועה יותר בכלל ומפתחות את ההערכה העצמית ואת השליטה העצמית של כל ילד בפרט. "בייבי יוגה", "יוגה לילדים" – האם זה יוגה? המחמירים יאמרו שלא, אך אני תומכת באופן מלא במורים שלנו ליוגה, שהוכשרו ואף קיבלו הכשרה נוספת והתמחו בשטחים הנ"ל ובדרך זו, תורמים תרומה ייחודית ( ובטוחה!) לגידול הילדים בארץ".
בנושא היוגה לתינוקות, אין כל קשר לתמונות המזעזעות שנראו בכתבה לבין מה שנקרא "בייבי יוגה" כאן בארץ. לא ידוע לי על אנשים שאימצו את השיטה כפי שהוצגה.
אלינור מעבירה קורס מדריכים בשיטה כל יום ד' בבוקר ב"מקום של יוגה" ותשמח לארח אמהות ותינוקות להתנסות.
אלינור:
תינוקות הם יוגים מלידה לרוב הם מרוצים, פתוחים וסקרנים. נושמים מהאף ומרוכזים ברגע הזה. תינוקות לא באים עם ספר הוראות ואנו בתור הורים צריכים לזהות את הצרכים שלהם.
לתינוקות יש צורך פיזי מולד למגע ותנועה.
דרך שיטת מאמי יוגה אנו מאפשרים לתינוק לחזור לחוויה המוכרת לו של התנועה, לגמישות הטבעית של עמוד השדרה וכך מעודדים ומלווים אותו בהתפתחות תקינה. התרגול מחזק ותומך בהתפתחות המערכות השונות בגוף התינוק.התרגילים נותנים מענה לכאבי הגזים המוכרים ע"י לימוד תנוחות קסם המקלות על השעות הקשות וכן עוזרות להירגע ולהירדם. בשיעורים מושם דגש על ייחודיותו וצרכיו של כל תינוק. אנו לומדים שפה משותפת ומתאימים סדרות תרגול אישיות.
בתרגול אנו עובדים עם הרפלקסים המולדים כגון רפלקס האחיזה גם בידיים וגם ברגליים ונותנים לתינוק מענה על הצרכים הרפלקסיביים שלו. בשיעורי מאמי יוגה נותנים גם מקום לאם, דרך תרגול יוגה עם שימת דגש על חיזוק רצפת האגן ויציבה נכונה.
נדבר אל עצמנו אמת / אבישי גרוסמן
בתחילת השבוע הוזמן הצוות לשינוי שיתופי להציג בפני ההנהלה הכלכלית את ההיתכנות הכלכלית של התוכנית לשינוי שיתופי. במסגרת ההסברים הוצגה גם ההיתכנות הכלכלית של השינוי הדיפרנציאלי כפי שחושב על ידי משה רונן ואושר על ידי החשב של הקיבוץ גיל עמל. בדיון שהתקיים במהלך הישיבה התברר:
- עולה ספק גדול האם לתוכנית השינוי הדיפרנציאלי יש היתכנות כלכלית בדוקה,מוסכמת ומאושרת על ידי המוסדות הכלכליים של הקיבוץ.
- לאחר שעלה ספק זה ביקשנו לבדוק מחדש את ההיתכנות הכלכלית של השינוי הדיפרנציאלי שעליו כבר הצבענו בקלפי לפני חודשים ספורים.
- אנו רואים קשר ישיר בין ההיתכנות של שתי ההצעות. אם יתברר לאחר בדיקה שיש לשנות את חישובי ההיתכנות של השינוי הדיפרנציאלי הדבר גורר אחריו השפעה על התוכנית שלנו שאמורה להסתמך על אותם מקורות.
- בקשתנו זאת לא נענתה. הנהלת הקהילה קיימה דיון על התוכנית שלנו למרות שידעו שאין בכוונתנו לקחת חלק בדיון זה. הסברנו שאין בכוונתנו לקחת חלק בדיון על הצעה שאולי ניאלץ לשנותה אם אכן יתברר שנפלה טעות בחישוב היתכנות ההצעה הדיפרנציאלית. הצעתנו, כאמור, נסמכת על אותם מקורות כספיים של היתכנות זאת. יש לי ספק האם הסיבה להחלטתנו לא להשתתף בדיון על התוכנית שלנו במסגרת ישיבת הנהלת הקהילה הובאה לידיעת חברי הנהלת הקהילה.
- על פניו ברור שגודל הפנסיה שיקבלו הפנסיונרים, גודל המיסים שיושתו על החברים, גודל הסבסוד המובטח למגזרים השונים, קשור קשר ישיר להיתכנות הכלכלית של השינוי הדיפרנציאלי אם אכן הקיבוץ יחליט לאשר אותו.
- הגילוי הנאות של העובדות נוגע לכול אחד מאתנו. אם נפלה טעות בחישוב ניתן עדיין לתקנה. ואם דרוש לכך זמן, חיוני להקצותו.
הודעה ממערכת העלון:
העלון הבא יצא ביום ראשון 17.4.11 – ערב החג.
חברים המעוניינים להעביר חומר – אנא עשו זאת לא יאוחר מיום ה' 14.4.11
מדיוני הנהלת קהילה מתאריך 28/03/11
- תוכנית השקעות (מוזמנים: הראל יגודה, אמיר תומר)
יוסי הציג את תוכנית ההשקעות לשנת 2011. סך הבקשות שהוגשו – כ-4 מליון ₪. הצעת מנהל קהילה – לאשר השקעות דחופות בלבד, ובראשן דיור. סך הכל – 2.8 מליון ₪. המקורות: הקטנת הוצאות הקהילה בחצי מליון ₪, והעברות מעסקים – 2.3 מליון ₪.
בדיון הציגו רכזי חלק מהפעילויות את בקשותיהם:
הראל יגודה, רכז ועדת דירות, הציג את הדחיפות של קידום הבניה והשיפוצים.אמיר תומר - הציג את הצורך בסריקת התמונות בארכיון, תהליך שהחל כבר לפני שנה, כחלק קידום נגישות החברים לחומרי הארכיון.
עידית עזר, רכזת חינוך, ביקשה לאשר כמה השקעות דחופות בחינוך
אוריין גנדלמן, רכזת רווחה, ביקשה לאשר השקעה מיוחדת לדיור.
הוחלט:
- לאשר את תוכנית ההשקעות לפי הצעתו של יוסי.
- בחודש יולי לבחון את העמידה בתקציב הקהילה וביצוע השקעות, ובמידת האפשר להיכנס להשקעות שלב ב'.
התוכנית תוצג לחברים בשיחה הקרובה ותובא לאישור הקלפי.
- מירה אפשטיין – יציאה לשנת חופש (מוזמנת: מירה)
הנהלת קהילה שמעה את בקשתה של מירה לצאת לשנת חופש.
הוחלט: לאשר את הבקשה ולאחל למירה הצלחה. הודעה תימסר בשיחה.
- הצעת הצוות השיתופי (מוזמנים: חברי הצוות)
משה רונן הציג את ההצעה שחולקה לחברים. הסביר על אופן עבודת הצוות, והדגיש שעיקר ההצעה הוא שאינה דיפרנציאלית ושהיא מגדילה את תקציב החברים על ידי "הפרטה-לייט", בעיקר בתחום שיפוצים ואחזקת דירות.
הוחלט: להמשיך את הדיון בישיבה הקרובה, ולבקש רכזי פעילויות כגון פנסיה, דיור וצמיחה דמוגרפית להכין חוות דעת על התוכנית.
רשם: יוסי בוריס
שלמה המלך
פינת עין שמר
באתי למועדון לשמוע מהו "שינוי ברוח שיתופית"? וגם לשתות קפה.
מצאתי עצמי בחנות חרסינה עם שלט: "לא לגעת – שביר".
הייתה אווירה מאוד מתוחה, שלא אפשרה לשאול שאלות ולקבל תשובות.
שינוי נחוץ כדי לתקן את השיטה הקיימת. צריך גם עזרה ורשת ביטחון אבל לזמן מוגבל ועל פי הצורך.
השינוי שצריך לעשות הוא שינוי דינאמי. ורצוי שיעשה תוך שנה. גם אותו צריך לבצע עם עבודה קשה ולא עם תיקונים קוסמטיים.
לא לעשות שינויים כל הזמן – כי בשינוי מתמשך בסופו של דבר לא פותרים שום בעיה והוא מחזיר אותנו לרוח שיתופית.
אם תשאל 10 חברים היום מה זה קיבוץ שיתופי כיום – תקבל 10 תשובות שונות ומגומגמות.
איזה מסר אנו רוצים להעביר כאשר:
- אם לא רוצים לנגוע בחינוך טוב עם מרכז צעיר פעיל ומרכז בוגר עשיר, עם חוג אחד או שניים לכל ילד, שעולה לנו כל כך הרבה כסף, מהו המסר לאורך זמן? כן, הבנתי – לא רוצים שינוי.
- לשמור על חדר אוכל מקורר ומחומם, עם אוכל טוב וזול – ועם מעט אוכלים. עם 50% עובדים שכירים? זוהי מציאות מאוד יקרה שעולה לנו הרבה כסף.
- בריאות (עד 120) בתשלום סימלי עבור קלנועית. זה לא ריאלי ומציע לשנות מציאות שהייתה נוחה לכולנו. זה שינוי ברוח שיתופית?
- שירותים כמו מכבסה, מחסן בגדים, בריכת שחייה (עם מים! אך השירותים לא כל כך נקיים) . וגם רכבים על רמה – שיהיו נקיים. לכל דורש – רק בתשלום. זה שינוי ברוח שיתופית?
אז מה המסר? למה קוראים לזה שינוי? למה לעבוד 25 ימים בחודש כשאפשר לעבוד 22 יום? ולמה בעצם שחבר ירצה לעבוד שעות נוספות – כשהכול מוגש על מגש של כסף?
חברים, שינוי פאסיבי – עשינו לאורך השנים עם שוויון ושיתוף. וזה המצב שכולנו רוצים לתקן לפני שיהיה מאוחר. השינוי הנחוץ הוא שינוי אקטיבי, שייצור מוטיבציה אצל כל אחד – ולאורך זמן. כי זוהי המציאות שבה אנו חיים כרגע והיא נכונה גם לעתיד.
אמרה טורקית אומרת: " תפתח את הראש תבין יותר טוב ותעשה יותר נכון. תפתח את העיניים, תצא מהחושך ותראה את האור שבדרך. רק תזהר לא להסתנוור".
הבעיה היא בעיה מתמשכת. בעיה שלא נפתרת נשארת בסופו של דבר – בעיה.
וזה גלגל חוזר, שבעצם כל הזמן דורס אותנו. וזה כואב.
אנחנו לקראת פסח ואני שואל: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
שואל ועונה: אין שום מסר ואין שום שינויי אמיתי בהצעת הצוות ברוח שיתופית.
חג שמח. רות סוף!
שלמה בורלס