מי מכיר
את האיש שבקיר?
שתי חרבות תמורת ציור גרפיטי – סהר חופי//
שתי חרבות תמורת ציור גרפיטי – סהר חופי//
ראיינה
עינת תומר
בשער העלון מופיע צילום של ציור
קיר שציירה
סהר חופי יחד עם אילן שאול
כבר לפני כשנה סבא שלי ביקש ממני לצייר לו משהו צבעוני
ויפה על הקיר החיצוני של הנפחייה. ובאחד הימים, הגיע לנפחייה ידיד שלנו, אילן
שאול, שהוא צייר של ציורי קיר. הוא מצייר בעזרת ספריי, בטכניקה של ציורי גרפיטי. התעניינתי
בנושא. הוא אמר כי הגיע לנפחייה מפני שהוא רוצה להכין לבנו בן השש מתנת יום הולדת,
חרב אמיתית. הוא רצה שסבא שלי יכין לו את החרב.חשבתי על כך והצעתי לו שאני אכין לו
את החרב ובתמורה הוא ילמד אותי את טכניקת הגרפיטי ויעזור לי לצייר ציור קיר כמתנה
ליום ההולדת של סבי.
אז החלטנו על שתי חרבות, (אחת לו והשנייה לחבר של בנו),
תמורת ציור גרפיטי.
לאחר מספר ימים, הוא בא עם קופסא של ספריי ולימד אותי
לצייר גרפיטי וביום וחצי ציירנו את הקיר.
טכניקת הציור בגרפיטי היא מורכבת ומסובכת
מפני שיש אפקט של
מהירות, שליטה על האצבע עם הספריי. מציירים על משטח גדול מהדמיון בצורה חופשית,
צריך להסתכל מרחוק ולהתקרב בשביל לצייר. הספריי "יורה צבע" במהירות ולא
ניתן לתקן. זה עלול גם לגרום לנזילות של הצבע. מתחילים בשכבה בהירה ועליה עוברים
לשכבה נוספת. זו טכניקה מאוד מעניינת ומורכבת. יש סוגי ספריי שונים שמתיזים בצורות
שונות וצריך לדעת כיצד עושים זאת נכון. הצבעים שהשתמשנו בהם הם איכותיים ויקרים,
כדי שהציור לא יינזק מפגעי מזג האוויר.
לפני שהתחלנו לצייר ניקינו את הקיר מאבק וצבענו בצבע
יסוד. את הציור ציירנו על צבע הייסוד.
מה רואים בציור?
בציור רואים את
סבא. סבא מאוד אוהב צבעים זוהרים, לכן ציירנו בורוד. וגם יש לו ראייה אופטימית על
החיים. הוא יודע להעריך ולהעצים את מה שיש סביבו, שזה מאוד יפה ומרגש.
ציירנו את הנפחייה, כלי עבודה ואלמנטים של ברזל. כמו-כן, קיבלנו
את ההשראה מתוך הסרט "הצוללת הצהובה" של החיפושיות. הציור שטוח וצבעוני.
אילן הכין בבית סקיצה של סבא, הוא זה צייר את סבא על הקיר
ואת שאר הדברים ציירנו ביחד. הציור היה משולב כך שכל פעם אחד מאיתנו הציע לצייר
משהו וציירנו. לא תכננו מראש מה לצייר, זה קרה תוך כדי ציור.
אני מזמינה את כולכם לבוא לבקר באזור הנפחייה ולהתרשם
מציור הקיר.
מה את עושה בימים אלו?
לאחרונה הוצאתי תערוכה של ציוריי ביקב לוטם,
סיימתי לאייר ספר ילדים בשם אוח קטן שכתב ערן
בר-און, מדריך ב"שומרי הגן".
הספר מספר על ילד שחושש לישון כי הוא שומע את קולות החיות שבחוץ ובעזרת
סבתא שלו הוא מתגבר על החשש. הספר מודפס על נייר ממוחזר וניתן לרכוש אותו ממני
בעלות של 50 שקלים.
כמו-כן, אני עובדת בנפחייה יחד עם סבא שלי
בונה כיפות גיאודזיות, מדריכה בחוג שומרי הגן,
מכינה תפאורות לפסטיבלים שונים
ובימים אלו אני פותחת סדנא של מלאכות יד עתיקות
כך לקחתי
על עצמי להקים את בית התנ"ך // עמוס רולניק
סיפורו האישי של עמוס רולניק, הילד ה-37 של עין
שמר, הבן של דבורה ושמריהו רולניק ז"ל, אביהם של ערן וגיא רולניק
בעצם זה התחיל עוד לפני 45 שנים. בשנת 1968 הזמין בן גוריון
את אשתי רבקהל'ה לפגישה. אמרתי: אתפוס
טרמפ ואבוא גם אני (ר' ביומני בן גוריון:
"באו אצלי שני אנשים צעירים. רבקה רולניק ואישה עמוס רולניק"....) ב.ג.
סיפר לנו שזכה בימי חייו להגשים הרבה חלומות. "הקמתי מדינה, הקמתי צבא ההגנה
לישראל. העליתי מיליון עולים... אבל את בית התנ"ך – לא הצלחתי" כך אמר
מייסד המדינה. האמת, דיברתי עמו על מרכס ואנגלס ולנין ופלכנוב. מה לי ולתנ"ך הזה?!
עד לפני כעשר שנים לא קראתי ולא התעניינתי בספר הספרים. אפילו בר מצווה לא חגגו
לנו בעין שמר.
אך לפני חגיגות החמישים למדינה נשאלתי לא אחת, בסיורי
עבודתי בחו"ל: רולניק, מה אתה עושה לאירועי החמישים למדינת ישראל? השיבותי
לכולם: אינני מבין דבר בארגון חגיגות. בסך הכל אני מו"ל קטן מארץ ישראל.
לילה אחד, בשובי
מהשגרירות שלנו בוושינגטון, שבה השאלה להטרידני: אם כ"כ רבים שואלים אותי
אותה שאלה, אולי באמת אני יכול להעלות רעיון מקורי, כיצד להביא את דבר ישראל
לעולם?! וכבמטה קסם הבריק הרעיון. התנ"ך: הוא הפלטפורמה עליה נישא את המסר
לחגיגות החמישים.
הכרזתי על תחרות עולמית: "ילדי העולם מציירים את
התנ"ך". ובראשה: נשיא המדינה עזר ויצמן.
לתקופת השנה נדהמתי מהיבול: 91 מדינות. 800,000 ילדים
השתתפו בתחרות ושלחו את ציוריהם. הזוכה מכל מדינה הוזמן להיות אורח הנשיא. 87 ילדים והוריהם הגיעו ליום אחד בבית הנשיא
בירושלים.
או אז התחלתי להבין מהו התנ"ך לעולם . הקימתי את העמותה הציבורית "עמק התנ"ך".
מטרתה הראשית: הגשמת חזונו של ב.ג., אבי האומה: להקים את בית התנ"ך.
וכך הגעתי לרעיון: "עמי העולם כותבים את התנ"ך".
מזה שבע שנים שאני נע ונד ממדינה למדינה, כבר ב 45 מדינות בעולם כותבים את כל ספרי
התנ"ך (בתנ"ך 23,127 פסוקים) בעשרות שפות. עד כה הגיעו לידינו
הספרים הגמורים בספרדית, בפינית, באוקראינית, בסינית (מנדרין) בפורטוגזית, בעברית
(!), בטמילית (מסינגפור), באנגלית, בטאיואניז (טאיואן) ועוד. כל ספר בכתב יד (
6-9 כרכים עבי כרס), בשפה אחת.
יום אחד בטיסתי לסאו פאולו, לאירוע הסיום של כתיבת
התנ"ך של ברזיל – פגשתי במשה כחלון,
הלא הוא שר התקשורת. בשעה אחת גיריתי את דמיונו אודות בית התנ"ך ופרויקט
כתיבת התנ"ך (כידוע תורגם התנ"ך ל 2035 שפות ודיאלקטים) והוא, בשליפה
מהמותן אמר: "רולניק, למה לא תעשה ספר אחד באינטרנט?" השיבתי: "לא
יעלה על הדעת. מה פתאום שנעשה זאת באינטרנט, הרי זה ממש שנמוך של המפעל?!"
כחלון התעקש. הלך לראש הממשלה והודיעני: "עמוס, ביבי
מעמיד תקציב לנושא ואתה לא יכול להתחמק".
נכנעתי.
התנ"ך במרשתת (www.mybible.org.il)
שהושק בישיבת הממשלה (ולאחר מכן העברתי החלטת ממשלה 3813 על הקמת בית התנ"ך
בירושלים) מציע לכל ישראלי באשר הוא, להיכנס לאתר, לבחור את פסוקו. לזכות בתעודה
אישית ולבקר (בתוך חמש שנים, איה"ש) בבית התנ"ך, שיוקם בירושלים. להראות
לבני משפחתו את פסוקו בספר התנ"ך באינטרנט.
מה אשמח למצוא את חברי עין שמר בוחרים כל אחד ואחת את
פסוקו באתר.
הודעות ושונות
U
ולתפארת מדינת ישראל
ברכות
לרן חדוותי
"איש שטח בכיר
במועצה לשימור אתרי מורשת ישראל,
חקלאי וממקימי מוזיאון החצר הישנה"
שנבחר להדליק משואה
ביום העצמאות ה-65 למדינת ישראל
בהר הרצל בירושלים
כל בכבוד ויישר כח
חופשה מאורגנת בחג הפסח במועצה
האזורית מנשה
משרדי המועצה יהיו סגורים בין התאריכים 25.3.13 – 2.4.13
חג פסח שמח
מנחם בועז, מזכיר המועצה האזורית מנשה
מועדון הנעורים מתחדש // ליבנת, מדריכת
הנעורים
מועדון הנעורים מתחדש,
כל מה שרציתם לזרוק, להעביר או למסור
אנו נשמח לקבל:
מוצרי חשמל תקינים, מקרר, כלים, מזרנים,
ספות ועוד. ,משחקים, וילונות בדים, חפצי
נוי
האיסוף יתבצע ביום ג', 19.3.13
בשעה 14:30
לתאום איסוף סמסו לטלפון 054-5580202
תודה מראש, בני הנעורים וליבנת
הליכה לריצה
מתארגנת קבוצת נשים
המעוניינות להתחיל לרוץ
פרטים אצל לימור מלכה גרוסמן 052-3354762
אלעד יגודה
052-6632790
תערוכה חדשה בגן-שמואל בנושא עצים
אוצרת: דורית טלמון
6.4.13 – 13.3.13
פתיחה
חגיגית ביום ששי 15.3 בשעה 11:00
הגלריה פתוחה בימי
ד' ה' ו' בשעות 10 – 14 שבת וחג 10 – 16
לפרטים:
0544278152
ברכות
לשחף
יגודה
עם גיוסו לצה"ל – שירות
קל ומעניין
ולכל החיילים והחיילות שלנו
חג פסח שמח
מועדת צעירים וקשר
מזל טוב
לנישואי
דפנה
בן-מיור עם יונתן
איחולים לרותי ויובל, סבתא
מרים,
יסמין, איתן ולכל בני המשפחה
מהחממה // נועם גבע
מהחממה // נועם גבע
גינה קהילתית:
גינתנו עוברת את מזג האוויר ההפכפך של האביב - והצמחים
ממשיכים לגדול!
לאחרונה חיברנו את הגינה להשקיה מסודרת, וכעת היא מושקית
אוטומטית פעמיים ביום.
בבואכם לבקר את השתילים, בדקו בבקשה שהערוגה שלכם מקבלת
מים.
חלק מהצמחים כבר גדולים וניתן להשתמש בהם לסלט! מומלץ
להתחיל ולחשוב על ירקות קיץ... כל הכבוד למשפחות המתמידות - כבוד לעין שמר!
הרצאה מרתקת בחממה - ביום שישי -
החברים מוזמנים:
ביום שישי הקרוב, 15.3.13, בשעה 10:00, נקיים יום עיון
לזכרו של נחום זמיר, חוקר וממציא שהנחה מעל מאה תלמידים לעבודות גמר בחממה,
רבים מהם בני הקיבוץ. תלמידיו של נחום זוכרים את המפגש איתו והלימוד ממנו כחוויה
מעצבת, שהשפיעה עליהם במגוון תחומים, במדע, בלמידה, בחקלאות, במחקר. נארח את
החוקרים ד"ר אסף ורדי ופרופ' אילן קורן ממכון וויצמן,
שיספרו על מחקרם העוסק בקשר שבין האצות באוקיינוסים לשינויי האקלים.
הכניסה חופשית
שינוי במדיניות החזקת הדירות // עידו ספקטור
בעקבות
בחירת הועדה החדשה נראה שיש שינוי במדיניות החזקת דירות. תיקונים שהיו נהוגים בעבר
נתקלים כיום בחוסר התייחסות. יש חשיבות שהחברים ידעו את זכויותיהם, כלומר לאיזה
תיקונים הם זכאים. כמו-כן, מה החבר אמור לעשות כאשר התיקון לא מאושר. חשוב שבמקרה
זה תהיה לחבר כתובת למי לפנות ואולי גם לערער. ברור שמי שנפגע מהשינוי הם בעלי
הדירות הותיקות. דירות חדשות וכאלה ששופצו מזה מכבר לא נזקקים לשרותי הועדה.
בברכה, עידו
תזכורת: הבאזר כבר כאן!!!
אז "בואו נעשה לנו חג..."
בשבת ה- 23.3.13 בין השעות 10:00-15:00 ברחבת חדר-האוכל
יתקיים בזאר של מוצרי יד שנייה ומוצרים חדשים
חשוב לקחת בחשבון: המכירה יד ראשונה תתבצע בכסף מזומן
שיהיה לכולנו חג שמח!
מחכים לכולם,
הצוות המארגן: תמי צמח, ניבה גולן ולילך גרנדיר
ליל הסדר
"הגיע ליל פסח, הלילה הזה כל העולם כולו אומרים בו
הלל".
ביום שני 25.3.13
בשעה 19:00 הרמת כוסית בלובי
בשעה 19:30 נסב לליל הסדר בחדר האוכל.
חג שמח!
מהמטבח
– הודעות הקשורות לחג הפסח
פסח מתקרב, מי שלא חוגג בחדר האוכל את ליל הסדר ומעוניין
לקחת אוכל הביתה - נא להירשם על לוח המודעות ולבוא לקחת את האוכל בערב החג עצמו,
יום שני, 25.3.13 בשעה 10:00. האוכל יהיה
מוכן בקופסאות לפי ההזמנה.
מי
שמעוניין במנה צמחונית לליל הסדר נא להירשם על הלוח
זמני ארוחות בחג הפסח בחדר האוכל:
25.3.13 יום שני , ליל הסדר: אין ארוחת צהריים
26.3.13 יום שלישי, חג פסח: חדר האוכל סגור
31.3.13 יום ראשון, ערב חג שני: ארוחת צהריים מ11:30-13:00 (אין ארוחת ערב)
1.4.13יום שני, חג שני: חדר אוכל סגור
חג שמח, צוות המטבח
של מי הכסף הזה ? // אילן לוטן
בעיתון האחרון דווח על החלטת הנה"ק על נושא השכר לחברים
(ולשכירים), בין היתר נאמר שם: "... שכר אישי ותגמולים מיוחדים הם חלק
לגיטימי ובלתי נפרד מעולם העבודה לאחר השינוי באורחות חיינו. המנהל האישי הוא
הגורם המשמעותי ביותר בקביעת השכר והתגמול לעובד ..." בנוסף נאמר עוד
"... עובדים זכאים לקבל בונוס מהענף/תאגיד בו הם מועסקים, לפי
החלטת הנהלת הענף ..."
החלטה זו של הנה"ק היא שינוי מהותי (שינוי מדרגה ראשונה)
מהנוהל שהיה אמור להיות נהוג עד היום, לפיו כל הרווחים מהפעילות הכלכליות היו
אמורים להגיע לקופת הקיבוץ והוא היה אמור לחלקם לחברים (או למטרות אחרות) על פי
ההחלטות הקיימות באותו הזמן. החלטה של הנה"ק מאפשרת למנהלי הפעילות לא להעביר
את כל הרווחים, אלא לצ'פר את העובדים ע"י שימוש בחלק מהרווחים.
עלי להזכיר להנה"ק שהחלטה כזו (ויתור על חלק מהרווחים) רשאים
לקבל רק הבעלים שהם כלל חברי הקיבוץ, ולאף אחד אין זכות להחליט בשמם שהם
מוותרים על חלק מהרווחים.
הנה"ק טעתה בענק בהבנת המערכת ועל כך יש לשלוף לה כרטיס אדום
לוהט.
אני מניח שיסבירו לנו שמי שאמור להביא ולשמור על מדיניות הבעלים
בפני הנהלת הפעילות, זו מועצת המנהלים וההנהלה הכלכלית.
כפי שהדברים מתנהלים היום, מועצת המנהלים וההנהלה הכלכלית אינם
מחויבים למדיניות הבעלים ומשתפים פעולה עם אלה המונעים מהבעלים (החברים) לקבל את
כל הרווחים מהפעילות. לכן, במצב שנוצר, אין ברירה לחברים אלא להילחם על מה שמגיע
להם, ולא לאפשר למדיניות מעוותת זו המאפשרת להנהלות לתת לעובדים רכבים לנסיעות
חינם, בונוסים (ואולי עוד הטבות). כספים אלה אמורים להגיע לחברים כרווחים מהפעילות.
מובן שמההטבות האלה נהנים רק החברים הקשורים לפעילויות החזקות
והמאורגנות ולא כלל החברים. חברים, הכסף הזה הוא של כולנו ואם לא נדע להיאבק עליו
ולדרוש שהוא יגיע אלינו, אף אחד לא יעשה את זה במקומנו.
יש מי שאומר שמי שלא מוכן להיאבק על מה שמגיע לו, יתכן וזה לא
מגיע לו.
אני מציע שנתאחד בדרישה שרק בקלפי יוחלט על מדיניות השימוש
ברווחים מהפעילויות העסקיות שכולנו שותפים להן ושווי ערך בהן. אילן לוטן
דברים שהקריאה רותי פרי, אחותו של אהוד:
אהוד אחי
מתוק ומר – כל כך קוטבי. זה שחולם ולא מתבגר לעולם. היינו
משפחה גרעינית של חמישה. אבא אימא, שהגיעו לארץ כחלוצים בשנות ה- 30 של המאה
הקודמת. אבא ברח מהבית וקשריו עם אביו נותקו. אימא קיבלה את ברכת הדרך להמשיך
בחייה. הם היו אנשים פשוטים, אנשי עבודה. אתה נולדת עוד לפני מלחמת העולם השנייה,
ובזכות לידתך נוצר קשר מחודש של אבא עם אביו, שאחר כך נספה בשואה. אימא איבדה את
כל משפחתה בשואה. רמי נולד 5 שנים אחריך, ואני, בת הזקונים, 14 שנים אחריך. אתם
ילדים של החינוך המשותף של שנות ה-40, על הדברים היפים שבו ועל לא מעט הקשיים.
הזמנים שבהם להורים עוד קראתם בשמותיהם הפרטיים, צבי ואידלה. מותו הפתאומי של רמי
לפני 20 שנים היה לכולנו, ולך במיוחד, מאוד קשה וכואב. הייתם כל כך שונים
באופייכם, על אף ששניכם עסקתם בספורט הכדור-עף והצלחתם בו מאוד. אני, אחותך הקטנה,
שכהרף עין, הפכת לחייל. ובהבזקי תמונות שעולות לי מהילדות אני רואה: תמונה מטושטשת
שלך במוסד החינוכי ואני מבקרת עם אימא שעובדת שם בחדר האוכל. אתה הסעת את העגלה
הגדולה מהמטבח של עין שמר בירידה. אתה חייל עם תחבושת מפצע ירייה באמה. בובות
שהבאת לי מנסיעות ברחבי ארצות עולם שונות. נסיעות לגבעת חיים בג'יפ פתוח לביקורים אצלך
ואצל חגית . בניית המדרגות במגרש הספורט לקראת אירוח קבוצת גלטסרי מטורקיה.הארגז
שאבא בנה להכיל את כל המדליות והאותות שזכית בהן.
כל המקומות שגרתם בהם ברחבי הארץ ואהבתי לבוא לבקר, להיות
איתכם בנערותי. נסיעות בקבינה של המשאיות שנהגת בהן. משחקי כדור עף ועוד.
המון סיפורים סופרו לאורך השנים על:
השם דקל שעוברת מדיקלר הגיע ממך במשחקי הכדור עף. אבא
סיפר בבעתה עלייך ועל חבר בצבא עם צרור מפתחות ענק שפתח יותר מדי דלתות. אתה חזרת
וסיפרת לאורך השנים על שמירת לילה חווייתית ביותר שסיפקת לשבתאי (שבצל –קראת לו)
שכללה צייד חזירי בר או ארנבות, וירייה שנורתה אל מכסה המנוע, וגם אופנוע שהתהפך. אימא
שסיפרה שמרוב דאגה, ועל אף שהיה אסור, באה לישון מתחת למיטה שלך בזמן הפצצות
מטוסים איטלקיים במלחמת העולם השנייה, ואתה כלל לא ידעת. אתה סיפרת איך אתה ורמי
השתוללתם על הדשא ובאחד הגלגולים הוא התעלף ואתה מתת מפחד. ואימא כל כך נבהלה. סיפורים
של ההורים על לימודים שלך כילד בחיפה. אתה סיפרת כיצד שלית את אימא כששקעה מתחת
למים בבריכה, ולא הצליחה להתרומם. סיפורים על השהייה באפריקה לקראת סיום מלחמת יום
כיפור וספורט בכל דרך אפשרית, ובמיוחד כדור עף.
אתה איש של המון ניגודים: קונדסות, חשבונאות, חסר גבולות
ברורים, אוהב, סוער, ילד בנשמה, לא אחראי, בלתי אמצעי, עונה בלי לחשוב וגם יד
שמתרוממת בלי חשבון, שובבות אין סופית, חוסר רצינות, הקרנת חום ואהבה. איש שמכיר
כל-כך הרבה אנשים. הדוד הכי כייפי, אסף, בני, אמר פעם. אין ספק, דברים שבעיניך
נראו כקונדס, בעיני אחרים נראו, לעיתים, בלתי מתאימים או בלתי נסבלים. העולם שבנית
היה עולם מושגים וערכים שהחברה סביבך לא תמיד קיבלה בברכה. מושגי המותר והאסור לא
היו תמיד ברורים. אתה איש של חלומות ומגדלים באוויר, רעיונות ותוכניות אין-ספור,
"אם ואז, ואני אעשה, אני אבנה".. אתה אדם שאי אפשר להתעלם ממנו, עם המון
אהבה וגם הרבה כעס. הייתה לך מערכת יחסים מאוד מורכבת עם אימא, שפסיכולוגים רבים
היו יכולים לעשות עליה עבודת דוקטורט מצטיינת. והייתה לך מערכת יחסים מאוד מורכבת
במשפחה בכלל – "טלנובלה".
בכל מקום שהגעתי ומישהו עשה הקשר בין עין שמר ושם המשפחה
דקל מיד נשאלתי, מה, את אחות של..? מה באמת..? בתנועה הקיבוצית של אז השם דקל היה
בו משהו של "וואו"!!
אהוד, לא קל לחיות לידך, לא קל לחיות בלעדיך.
נירית , היכולת שלך להכיל היא בלתי נתפסת. אני בטוחה
שאהוד, גם אם לא ביטא זאת מספיק במילים, חש כך, אך כמו שסיפרת, שבתקופה האחרונה
היה בו תהליך של פיוס, אז אולי גם אמר. אהוד, תמיד היית האח השובב והלא מיושב.
"אחותי הקטנה", קראת לי. אני זוכרת לך חיבוק גדול ואוהב , רותי פרי
דברים שהקריאה נויה, נכדתו של אהוד:
סבא יקר, אני אוהבת אותך מאוד ומאוד
מתגעגעת אני זוכר לפני מספר שנים, זה היה ביום האחרון שלנו בישראל, אתה היית בבית
חולים ואני הבנתי שאתה חולה. אני פשוט שמתי את הראש שלי על החזה שלך, אתה חיבקת
אותי חזק ואני לא יכולתי לעצור את הבכי. אני שמחה מאוד שהיית הסבא שלי. אתה הגיבור
שלי, אני אתגעגע אליך ואתה מאוד תחסר לי. אתה תמיד תהיה בלב שלי, נויה
דברים שהקריאה חגית בורלס
אהוד,
לרגע היה נדמה שגם את המשחק
הזה אתה מנצח.
למערכה הראשונה הגעת חזק
ובטוח. מסביבך אנשים רצים ומנסים להציל חורים של היריב הארור הזה. ואתה כאילו אומר:
מה אתם מתרגשים אלו כדורים פשוטים.
בכל פעם שהיה נדמה כאילו
המשחק נגמר, התרוממת להנחתה קצרה לעבר עולם הרפואה והמדע. הקהל מריע ואתה עובר את כל
חסימות היריב.
לפני יומיים עוד הובלנו בהפרש
נקודות לא קטן. אתה לא מוותר כשאתה רוצה להגיע לשירותים לבד. מאגד את נירית ואותי סביבך,
מסדר אותנו במקומותינו שנהיה מוכנות לכל חור של היריב. נותן צרור קללות עסיסיות על
המצב הקיים וצועק: "אני יכול, אני יכול". מבקש שנסתדר במקומותינו להרים לך
להנחתה. אבל הרגל כואבת, כואבת מאוד.וגם הניתור כבר לא כמו שהיה פעם. והיריב הארור
הזה גם הוא מתרומם לחסימה. והכדור לא עובר את הרשת.
אתה נאלץ לרדת מהמגרש בפעם
האחרונה ואנחנו עוזרות לך להגיע לספסל. אבל רגע. המשחק עוד לא נגמר.
על המגרש אתה משאיר שישייה
חזקה שאותה אתה אוהב כל כך:
נירית, סמדר, עמית, יובל
דניאל ושחר.
הם עוברים למשחק הגנה, לשמור
על המצב הקיים עוד קצת.
אבל השופט למעלה אומר:
"הי, אתם מושכים זמן" וממהר לשרוק את השריקה האחרונה למכת הפתיחה של היריב
והשישייה שלך, טובה ככל שתהיה, אין לה שום סיכוי בלעדיך.
הכדור נופל לרצפה והמשחק
נגמר.
במגרש הבית שלך, עם קהל הבית
שלך. השחקנים מסתובבים, עומדים, יושבים ואומרים: "נתנו את כל כולנו. נלחמנו עד
לנקודה האחרונה". כל השחקנים ושחקני הספסל ששיחקו בדקות האחרונות – יורדים מהמגרש
בראש מורם.
הדמעה בזווית העין והחיוך
בזווית הפה מתערבבים זה בזה באותה ניגודיות המאפיינת אותך.
מעטים הכירו את אהוד כמו
שהבנות ואני הכרנו.
אהוד עם לב רחב שתמיד מוכן לעזור.
כאשר נועם צריכה משהו זה
ברור לה שרק מאהוד מבקשים.
הנוחות והחופשיות שהיא באה
אליך וידעה שאתה תמיד שם בשבילה.
כאשר צריך להחזיר את תומר
ממחנה באמצע הלילה - ברור שזה רק אהוד.
האהבה שלך לשירה ולשירי ארץ
ישראל. לעיתים בימי שישי שרת מסביב לשולחן. זה תמיד היה מצחיק וגם יפה לשמוע אותך.
באירועים משפחתיים כאשר נועם
שרה, רק אתה והיא ידעתם אם לא התחילה בסולם הנכון וקצת זייפה.
וכמובן הסיפורים הרבים על
אמנון חרודי ז"ל ומיכה מילשטיין. ונועם שאומרת: "אוף אהוד אתה והסיפורים
שלך" ותומר ששואלת בפעם המי יודע כמה: "רגע מי זה מיכה" ואני שלמדתי
להגיד לך: "די אהוד זה לא מעניין אותי".
אבל גם כאן, עם המון עקשנות
המיוחדת רק לך, המשכת לספר גם כאשר אף אחד כבר לא מקשיב ואתה עוד כועס למה אנחנו לא
מקשיבות.
אהוד, בביתנו – נועם, תומר
ואני – אתה תיזכר כאדם מיוחד שנוי במחלוקת.
אך לנו ניתנה הזכות הגדולה
להכיר את הטוב הגדול שבך. חגית בורלס
במלאות 30 לפטירתו של צפניה
דברים שקראה תמר במלאות 30 לפטירתו של אביה
במהלך החודש חשבתי הרבה על איך לספר על אבא שלי. כל אדם
משתנה במהלך חייו, ועם זאת, חלק מהדברים נשארים קבועים. בחרתי לשתף אתכם בדרך
האישית שבה ראיתי את אבי לאורך השנים. תמר הילדה: היה לה אבא ששיחק איתה
בלגו, ולימד אותה את הסודות של הפאזל – ואיך להבין כל חלק, ולשייך אותו למקום
הנכון. אבא שהכין ביחד עם אימא סופגניות טעימות בחנוכה, והיה מדליק בערבי החורף
הקרים את תנור הגז. זיכרונות טובים של הפסקות חשמל, כי מה יותר נפלא מחושך בחוץ –
ואבא גיבור ששולט במצב מבפנים?! מין אבא כזה, שכל דבר שהוא עשה, היה מאוד מדויק,
ואני מודה שהושפעתי מזה מאוד. אבא שידע לרקוד, ושתמיד בשמחה הצטרפתי אליו, וגם אהב
לצחוק, וביחד היינו מקשיבים למערכונים של הגשש החיוור, וצוחקים מסרטים אילמים של
"השמן והרזה".
תמר הנערה: זוכרת את אבא
שלה סגור יותר וחושב יותר, אבא שלקח על עצמו משימה ללמד אנשים ללמוד. הוא הצליח
לפשט לגורמים כל משוואה מסובכת, ובליווי שלו, פתאום הכל נהיה ברור. אבא כזה,
שהתחבאו בו יכולות אמנותיות וכאשר היה קורא מן המקורות, תמיד התמלאתי גאווה,
וידעתי שלזה אלוהים התכוון, לקול כזה ולנוכחות כזו, שעוצרת את העולם, ושלרגע, כולם
שוקטים ומקשיבים. בגיל 50 החליט אבא ללמוד מקצוע חדש והפך לכלכלן. הוא התקדם
לתפקיד גזבר הקיבוץ הארצי, ועם זאת, נשאר כל-כך צנוע, ותמיד בוחן את מעשיו בקפידה.
תמר המבוגרת יותר: זוכרת את אבא
בתור אדם ישר ואמין, שמידות ההגינות שלו כלפי האחר, היו ללא דופי. מעצמו חסך המון,
אבל תמיד היה מוכן לעזור לאחרים. אבא אוהב ומפרגן, ששמח כל-כך על שמצאתי אהבה
אמיתית ובניתי בית. וגם זוכרת את אבא שידע להתפנק על דברים קטנים וטעימים, ועל
מוסיקה יוונית, ועל טיולים באירופה ובארה"ב, שהוא ואימא זכרו לפרטי פרטים,
וידעו לספר על כל תקלה ברכב, ועל אנשים חביבים שעזרו להם בדרך, ועל טעמו הנפלא של
המרק בסופו של יום.
היום אני גם
זוכרת אבא, שלימד אותנו ואת עצמו שיעור גדול מאוד, כשנגמרות המילים מופיע הרגש.
אני שמחה בשבילו ובשבילנו שהשיעור נלמד. הסבל שאבא חווה בשנתיים האחרונות היה מאוד
גדול, הוא גרם לכולנו להיות יותר רגישים, ואילץ אותנו לתקשר איתו באמצעות הרגש.
אני מקווה שהיינו לך למשענת מספיקה, אבא. אני יודעת שאימא, ורד וברק נתנו את כל מה
שיכלו לתת, ואני רוצה להאמין שגם אני. תודה לך על כל מה שהיית בשבילי! תמר
פותחים שבת
השבוע
בקבלת השבת: שירים אביביים. על פרשת "ויקרא" – אבישי גרוסמן.
לפני שבוע הוקדש הערב לשמוליק קראוס ושיריו, הפרשה
"ויקהל פקודי" נדרשה על יַדִי:
פרשת השבוע מורכבת משתי פרשיות שונות: פרשת
"ויקהל" ופרשת "פקודי". שמות הפרשות מביעים שני מסרים
מנוגדים: פירוש המילה "ויקהל" הוא להתאסף, להתכנס: "ויקהל משה את
כל עדת בני ישראל..." משה כינס את העם כדי להזכיר לו את ציוויי שמירת השבת
ובניית המשכן, אלה הם ציוויי יסוד החלים על כל העדה. משה יוצר כאן קהילה. הקהילה
היא לא סתם חיבור של כמה וכמה יחידים; אלא בהיווצרותה היא יוצרת לפרטיה מציאות אחת,
מציאות שעושה אותם
מאוחדים ומעורבים זה בזה.
המילה "פקודי" פירושה ספירה ומניין: "ואלה
פקודי המשכן..." בפרשה זו מונה משה את כלי המשכן, כל אחד בנפרד. לא די במניין
הכולל; לכל יחיד ויחיד החשיבות שלו. כך גם בחיי הקהילה: כל אחד ואחת נחנו בתכונות
אחרות ובכישרונות מיוחדים. כדי לבנות יחד קהילה חזקה ועמידה, אנו זקוקים הן ל"ויקהל"
והן ל"פקודי" במידה שווה.
ואפשר לראות זאת גם אחרת: ששתי הפרשות הללו מאירות את
מערכת היחסים שבין זהותנו האינדיבידואלית לבין זהותנו הקהילתית,
ומבטאות את שני הצרכים של הנפש האנושית:
א. הצורך להתחבר יחד תחת זהות קהילתית אחת;
ב) הצורך לזהוּת אינדיבידואלית אישית - ייחודית.
הצורך שלנו בזהות קהילתית ושאיפתנו לשמור על זהותנו
האישית – שניהם מרכיבים חשובים וּרצויים גם בנשמת האדם אבל גם ביצירת קהילה
אידיאלית.
הקהילה המושלמת (במידה ויש כזאת?) תיבנה מפרטים ששני
הדחפים האלה מולאו. גם זהותם הקהילתית תישמר והקהילה תספק להם מסגרת מעודדת ותומכת
, וגם זהותם האינדיבידואלית תשגשג ותעניק לקהילה מיכולותיהם וּסגולותיהם של אנשיה.
יחסי הגומלין הללו הם הערובה לחיי קהילה טובים ופוריים, הן לפרט והן לכלל.
ומה לגבי שמוליק קראוס? הוא לצערי, יכול היה למלא רק את
המרכיב השני של המשוואה: הוא אכן היה בעל זהות אישית מובהקת, בעל עולם יצירה
ייחודי ושופע, אך לא הצליח להתחבר לזהות קהילתית, ולמלא כפי הנדרש את ציווייה.
ולכן היו חייו רצופים בקונפליקטים רבים וכואבים. אבל לנו הוא הותיר אחריו את עולם
יצירתו הנהדר.
פרשת "ויקהל-פקודי" סוגרת את ספר
"שמות", הספר שבו היינו לעם. הספר שבראשיתו מצאנו עצמנו בעומק הייסורים
של שיעבוד מצרים, בשיא ההתרגשות של יציאת מצרים, בו עברנו את משבר מעשה העגל,
ובסופו הגענו לרוממות התרומה של הקמת המשכן בתוך מחנה ישראל – "ועשו לי מקדש
ושכנתי בתוכם". (בליבם).
וכפי שהיו נוהגים אבותינו, נאמר גם אנו עם סיומו של הספר:
חזק, חזק ונתחזק! ענה.
אפיית מצות בכפר פינס כולכם מוזמנים
לקראת חג הפסח
המועצה הדתית מנשה מזמינה את תושבי המועצה לחוויית אפיית מצות
מיועד למבוגרים ולילדים מגיל 13. כל אחד יקבל 5
מצות.
ביום שני 18.3.13
בשעות 12:00-23:00 בכפר פינס.
הכניסה בחינם
חובה להירשם אצל ענת רוזנברג: 052-3701680
מכרז לראש לשכה במועצה
ח
ברים
וחברות יקרים // מרב הדר פרומר מנהלת הקהילה
לחברי וחברות עין שמר שבת שלום
לפני כחודש וחצי נכנסתי לתפקידי כמנהלת קהילה.
ברצוני קודם כל להודות לכם על קבלת הפנים הנעימה והמפרגנת.
אני מאמינה שעם חיוך ורצון טוב ניתן לפתור כמעט הכל אז אנחנו כבר בדרך הנכונה.....
כניסה לתפקיד מורכב כזה דורשת הסתגלות ולמידה ועל כך אני שוקדת
כעת.
עם כל ההכרות שלי את חיי הקבוץ ומנהגיו, לכל קיבוץ וקיבוץ
ההרגלים שלו, המבנה הארגוני הרשמי וההתנהלות המקומית ואותם אני מנסה להכיר וללמוד בימים
אלו.
אני מודעת שגם לכם, חברי הקבוץ, לא קל להתרגל לאדם חדש והציפיות
גבוהות. אני גם יודעת שבכל חילופי בעלי תפקידים נוצרות תקופות לא נוחות בהן בעל התפקיד
המסיים כבר לא יכול לקדם נושאים שונים ואילו החדש עדיין לא שולט בהן והחברים נאלצים
להמתין ולתשובות.
יחד עם זה, על מנת שאוכל לענות והענות לפניותיכם אני זקוקה
לתקופת לימוד בה אכיר את בעלי התפקידים, את התקציבים ואת הנהלים כדי שאוכל להירתם לעבודה
מתוך שיתוף והבנות.
מסיבות אלו, לא אקבל פגישות אישיות בשבועות הקרובים. אני מבקשת
את סליחתכם והבנתכם על העיכוב שיחול בפגישותיי האישיות עמכם.
אני יותר מאשמח להכיר את כולם בתקופה הקרובה.
בברכה
מרב