חפש בעלונים קודמים

עלון 21 (2014) (5967) כג אייר תשע"ד


שומר החומות
מילים: דן אלמגור


אני עומד על החומה
עומד בגשם לבדי וכל העיר
העתיקה
מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב
אני עולה לכאן תמיד סתם להביט
אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד

כן, כן, מי חלם אז בכיתה
כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים
הפקדתי שומרים
שיום יגיע ואהיה אחד מהם

אני עומד על החומה
עומד מקשיב אל הקולות
קולות השוק והמהומה
קריאות רוכלים ועגלות
הנה הוא קול המואזין
הנה דינדון הפעמון אבל עלי להאזין
אם אין שום נפץ של רימון


אני עומד על החומה
רועד מקור ומסתכל הנה שקעה כבר החמה
שומר מלילה מה מליל אור הירח במלואו
שוטף חומות ושערים מתי יבוא היום שבו
לא נזדקק עוד לשומרים

בכ"ח באייר מצוין יום ירושלים   
לציון איחוד העיר  
    לאחר כיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים               

בניה ואישורים – מה קורה ?!?!

חברים שלום,
לאחרונה מסתובבות בקיבוץ שמועות על עצירת הבניה, "התנכלויות" של המנהל, ביטול חממה ג' והקליטה...
אז קצת מידע:
·     לפני כמעט שנתיים התחיל המנהל להקשות על הקיבוצים ולא לחתום על היתרי בניה. הסיבה הייתה ה'שיוך החוזי', שהמנהל ראה בו תרגיל לא חוקי. להזכירכם, זו הייתה הסיבה שלא קיבלנו החלטות על שיוך בשום צורה.
·     הוקם צוות במינהל שאמור להביא הצעה לפתרון המשבר.
·     לאחרונה הצוות הציג את הצעתו. ההצעה עדיין לא ברורה וסגורה לחלוטין, אך מסתמן שלקיבוצי המרכז (בין חדרה לגדרה...) ואנו בתוכם, ההצעה אינה רלוונטית בשל מחירים שידרשו לתשלום (עשרות מילוני שקלים לקיבוץ). במקביל מנסים להגיע להסדר נוסף שיאפשר ללא שיוך, לחברים לבנות על חשבונם בקיבוץ, תוך התחייבות שבמקרה של עזיבה יקבלו חזרה את עלות הבניה. גם מסלול זה עדין לא קיים פורמאלית ונמצא בשלבי עבודה וניסוח.
·     על הקיבוץ ההחלטות לא השפיעו עד היום משתי סיבות:
א. כמעט לא בנינו...
ב. מכיוון שלא קיבלנו שום החלטה הצלחנו 'לטוס מתחת לרדאר' ולקבל אישור על מעט הבקשות שהגשנו.
·     לפני חודשים ספורים הוציא המנהל הבהרה כיצד הם מתנהלים בתקופת הביניים בה אנו נמצאים כרגע.
·     הבהרה זו מתייחסת גם לקיבוצים שלא קיבלו החלטה על שיוך ולכן גם אנו כלולים תחת החלטות אלו.
·     המצב כרגע הוא:
o       חברים שהתקבלו לחברות לפני מרץ 2007 – אין בעיה לבנות או לשפץ.
o       חברים שהתקבלו אחרי מרץ 2007 – יש למנהל מספר דרישות, ויש מספר אפשרויות, השונות בניהן בהצהרות שהקיבוץ צריך לחתום והאם נדרשת ערבות וכו.
·     בימים אלו אנו עוסקים, בעזרת עורכי הדין שלנו, בהכנת ההצהרות והמסלולים הנדרשים לצורך הוצאת היתרים גם לחברים ה'חדשים'.
לסיכום, ההמלצה היא כי מי שמעוניין לשפץ או לבנות, ייגש לדורון אשד, ולפי הנהלים שהוגדרו יתכנן ויכין את כל הבקשות. לאחר אישור הועדה לתכנון של המועצה, יש לתאם את הגשת המסמכים למנהל איתנו, ואנו נעשה כמיטב יכולתנו בכדי שהאישורים יתקבלו.              הנושא מאוד דינמי ומשתנה כל שבוע, אך אין להתייאש! יש אפשרויות ודרכים להתקדם.

עמי גלעד


 מהנעשה בוועדת רכב
לאחר שתקציב הקהילה אושר ותוכנית ההשקעות יוצאת לדרך, נתחיל בתהליך של החלפת רכבים. זו בשורה משמחת מאחר ובשנתיים האחרונות לא החלפנו רכבים מסיבות כלכליות, והתאמת צי הרכבים לשינויים שעבר הענף והקיבוץ כאחד. בחודשים הקרובים, בעזרתו של צוות המוסך, נוציא מסידור הרכב רכבים ישנים ונחליף אותם ברכבים חדשים וחסכוניים בדלק. בשלב הראשון, נחליף שני רכבים מסוג מאזדה 3 ובמקומם נביא שני רכבים מסוג קיה. בהמשך נעדכן על ההחלפות.                                                                                                                         קצת פרטים טכניים:
הענף מונה 19 רכבים בסה"כ.
הענף מתנהל באיזון מבחינת הוצאות מול הכנסות ואנו בודקים מדי חודש את הנתונים בהנהלת חשבונות, בעזרתו של אהרלה לבנה התמחירן. ועדת רכב מתכנסת אחת לחודשיים, ומנהלת מעקב אחר התוצאות ומקבלת החלטות בהתאם.
כמה כללים:
אנו נכנסים לתקופת הקיץ, ים, בריכה, ולכן שמרו על ניקיון הרכבים.
אין להסיע כלבים וחתולים ברכבים.
אין לעשן ברכבים.
במידה ואתם זקוקים להובלת ציוד כלשהו, ניתן להשתמש בטנדר מאזדה 68.
כמו כן, ניתן לקפל ספסלים אחוריים ביונדאי 1H
אנא הקפידו על הנהלים למען כולנו ודווחו על כל בעיה לאדווה בראון, גיורא ריפתין, או אלי.


דן שורר, מנהל ועדת רכב


בכ"ח באייר מצוין יום ירושלים לציון איחוד העיר  לאחר כיבוש העיר העתיקה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים

עדכון: פרויקט מורשת – מוזאון הקיבוץ

לפני קצת יותר משנה אושר בשיחת קיבוץ להיכנס לשלב התכנון של הפרויקט. לאחר תקופה ארוכה של דיונים ומו"מ נחתם הסכם על התכנון עם נציגי "מורשת" והחלה העבודה.
שלב התכנון עוסק בפרוגרמה הרעיונית של המוזיאון ובתכנון הפיסי שלו. בסיום העבודה היא תוצג לקיבוץ ואנו נדרש להחליט האם אנו מאשרים אותה ונרתמים לפרויקט.
שלב התכנון ממומן כולו ע"י המדינה ואנו איננו נדרשים להשתתפות.
לצורך התכנון הוקמו שני צוותי עבודה:
·        צוות תכנון המורכב מאנשי מקצוע (אדריכל, אוצרת, יועץ שיווק וכו) שתפקידם להכין את תוכנית המוזיאון ובעיקר את צדדיה הפיסיים והטכניים. צוות זה עובד מול חמי סל שמרכז את הפרויקט מטעם עין שמר, וכן נעזר באנשי המקצוע שלנו, ובעיקר בנוגה אבלגון.
·         ועדה מייעצת לתכנים, המורכבת ממיטב אנשי התנועה הקיבוצית ותפקידה לגבש את הנושאים המרכזיים בהם יעסוק המוזיאון ובכיוון הרעיוני שלו. עין שמר מיוצגת בוועדה זו על ידי חברינו אבישי גרוסמן  ורקפת זהר.
·         
הועדה המייעצת נפגשה לראשונה לפני כחודש וחצי בקיבוץ, בפגישה שהוקדשה לסיור בקיבוץ ודיון פתוח על הנושאים בהם אמור המוזאון לעסוק. לאחר הפגישה ריכז צוות התכנון את הנושאים והרעיונות, ומעבד אותם לתוכנית.  בעוד כחודש תערך ישיבה נוספת של הועדה המייעצת.
בינתיים אנו מקדמים גם את שיתוף הפעולה עם אנשי המועצה האזורית ובעוד כשבועיים ניפגש להצגת תוכנית כללית וחיבור המועצה לפרויקט.
אנו מקווים לסיים עד אוגוסט את הפרוגרמה, ועד סוף השנה לסיים את התכנון, ולהביא את הנושא להחלטה בקיבוץ.

בברכה,
חמי סל ועמי גלעד
תקנון אורחים לתקופה ארוכה
הוחלט בהנהלת קהילה 21.5.2012
ההצעה באה להסדיר את מעמדם של אורחים אישיים של חברים, במקרים בהם מתארכת תקופת האירוח מעבר לחודשיים.
1.     אירוח בדירות החברים לתקופה העולה על חודשיים, מצריך קבלת אישור הקיבוץ והסדרת היחסים מול האורח. באחריות החבר המארח לעדכן את מנהל הקהילה.
2.     האירוח כפוף לאישורים כלהלן:
א.      לתקופה של עד חצי שנה (החל מהגעת האורח לקיבוץ) – נדרש אישור של מנהל קהילה;
ב.      לתקופה העולה על חצי שנה (החל מהגעת האורח לקיבוץ) – נדרש אישור הנהלת קהילה.
3.     לא תתאפשר אורחות לתקופה שתעלה על שנה, אלא באישור מיוחד של שיחת הקיבוץ.
4.     האירוח בדירת החבר יוסדר בהסכם שהצדדים לו יהיו: האורח, החבר המארח והקיבוץ.
5.     ההסכם יתייחס, בין היתר (אך לא רק), לסעיפים הבאים:
א.      תשלום של מס קהילה / תשלומים נוספים;
ב.      התחייבות לשמירה על החלטות הקיבוץ ואורחות החיים במקום;
ג.       מועד נקוב לסיום תקופת האורחות;
ד.      הקיבוץ יהיה רשאי לבטל את הסכמתו, בכל עת.

החלטה זו עולה בקנה אחד עם תקנון הקיבוץ (סעיף 68 לתקנון).

תוספת מיום 23.7.12
מס הקהילה שיושת על אורחים לאחר חצי שנה (ועד שנה לכל היותר) יעמוד על 250 ₪, בדומה לאגרה המוטלת על בנים בעצמאות כלכלית.

תוספת מיום 8.4.14
לגבי אורחים שהם בני זוג של חבר – לאחר חצי שנה ייחתם הסכם תושבות סטנדרטי, הכולל תשלום דמי שימוש על הדירה, אגרת תושב, התחייבויות שונות לגבי התנהלות מול הקיבוץ וכיו"ב

לחברים שלום,                                                                                                                                            במשך החודשים האחרונים, כחלק מתהליך הלמידה וההטמעה של המעבר להפרטת מים, שלחנו לכם פירוט הוצאות מים חודשי.                                                                                                                               
 מאחר ועברו מספר חודשים והנושא הוטמע, החל מהחודש הזה לא נפיק דפים.                                           
מי שמעוניין בדף פירוט, נא ליצור קשר עם אהרל'ה לבנה התמחירן ויונפק עבורו דף חודשי.
בברכה,
מרב הדר-פרומר ואהרל'ה לבנה

 מהמוזיאון .......

שבועות הולך וקרב ואנו רוצים לעדכן אתכם:

אירוע שבועות  לקהל הרחב יתקיים בחג שבועות יום רביעי 4/6/2014 בין השעות  18:00-10:00. טכסי ביכורים יערכו ב13:30 ו16:00.

חברים מוזמנים להגיע לאירוע ולהזמין אורחים
           הגעה בשעות הבוקר 14:00-10:00 -  חברים ללא תשלום, 
            אורחים במחיר מלא: ילד מגיל  2  – 60 ₪, מבוגר – 52  ₪,
            אזרח ותיק (בהצגת תעודה ורישומה) -45  ש"ח

הגעה מהשעה 14:00 - חברים ללא תשלום,  עלות לאורח של חבר 40 ₪, מגיל 2.

בשני המקרים: 
·        ניתן לשלם במקום או לעשות חיוב בתקציב.
·        החברים מתבקשים להגיע עם אורחיהם  ולהיכנס דרך השער הראשי בכדי לקבל מדבקה/צמיד יד וכן מקום לסיור בטרקטור.
·        לסיורים בטרקטור יעלו אורחי החברים בלבד, חברים יוכלו להצטרף על בסיס מקום פנוי בלבד.
·         פרטים על האירוע באתר האינטרנט של המוזיאון או בדף הפייסבוק של המוזיאון



·        אנו חוזרים ומבקשים לא לחנות לאורך שדרת הפיקוסים  ביום זה .
·        כניסה ויציאה בשער החדש בלבד.
·        ועוד בקשה קטנה, אנא אל תשחררו כלבים להסתובב בקיבוץ ביום זה.
·        אנו מתנצלים מראש בפני החברים ובמיוחד הגרים בסמוך לחצר, על אי הנוחות שתגרם להם. אנו מצידנו נעשה כל מאמץ להקטין אותה.


לידיעתכם ושימושכם


בתודה מראש,
צוות המוזיאון

הודעות ושונות
מזל טוב
לשיר מור
להולדת הבן -  ים
ברכות לדודה הדס מור - להולדת האחיין
ולסבים דינה ועוזי מור - להולדת הנכד
הרבה מזל טוב 
לכל המשפחה הרחבה!!!

פותחים שבת:
המדבר -
בשירים, בתמונות,
בפואטיקה
ובצלילי פעמונים.
על פרשת "במדבר"
מירב חופי

מציאת אבדה
נשכחו בהדרן משקפי שמש של אישה
המאבדת מוזמנת לקחתם

בדיקות ראייה ומשקפיים
חברת אופטיק דיפו תגיע לבדיקות עיניים והתאמת משקפיים                                           
ביום חמישי 5.6.14
בשעות 18:30-16:00
במועדון לחבר

הקרנת סרט
ביום רביעי  28.5.14  בשעה 20:30       
יוקרן הסרט המיוחד   "הכל מואר"          
על פי ספרו של יונתן ספרן פויר.                   
שחקנים ומוזיקה  נפלאים.              
סרט אמריקאי המתרחש                 
כמעט כולו באוקריאנה שאחרי המלחמה.
     בואו ליהנות                 
א.ש.הפקות   

מכירת נעלי נוחות
מכירת נעלי נשים וסנדלים לקיץ
תתקיים ביום חמישי 12.6.14
בשעות 18:30-16:00
במועדון לחבר

לחדר האוכל דרושים עובדים לשטיפת כלים
לימי שישי בערב בשעות 21:00-18:00
מתאים גם למוסדניקים  - בואו לעבוד ולהרוויח כסף
פרטים נוספים אצל מרתה מור

תוצאות הקלפי מיום ראשון 18.5.14
נבחרה ועדת קבלה לקליטת חברים חדשים. חברי הוועדה: אוריין גנדלמן, דני שורר, מנו אלון, תמר ארסטר, ג'ני יגודה, נילי תומר, ישראל עזר, רוני גלעד, שלומית תומר, אסתר אפשטיין, קרן משיח, שמוליק בן דור, דגנית חננאל, דרורה בן פורת, צאלה מור, ליאור אפשטיין.
אושרה הצעת הנהלת קהילה בנושא הקצאת חלקות קבר בעין שמר
1.      בבית העלמין של עין שמר יוקצו חלקות קבר רק לתושבי הקיבוץ.
2.      בני משפחה של חברים, המבקשים להיקבר בעין שמר, והם עצמם אינם חברים, יוכלו להיקבר ב"קבורה משפחתית", וזאת בכפוף לאישור טכני ולאישור כל בני המשפחה הרלוונטיים.
ההחלטה תהיה תקפה מיום אישורה בקלפי. בקשות קבורה מיוחדות שהתקבלו ואושרו לפני החלטה זו, יכובדו

נוהל כלבים -  תזכורת
לאחרונה, התקבלו תלונות רבות מחברים על כלבים המסתובבים באופן חופשי בקיבוץ,
מגיעים לאירועי תרבות של הקיבוץ וחלקם אף מטרידים ומפחידים.
להזכירכם, לפי תקנון הכלבים: "כלבים יסתובבו בקיבוץ רק כשהם קשורים ומלווים ע"י אדם. בשאר הזמן כלבים יהיו קשורים ליד דירות בעליהן. כלב שיימצא ללא בעליו, בעליו יחויב ע"י אחראי על המקום בקנס של 35 ₪".
שימו לב, בשל ריבוי הפניות האכיפה תוגבר החל מהשבוע הקרוב.
לידיעתכם,
                                                  בברכה,     
עינת תומר, ועדת כלבים

אזכרה לשולה רומנו וגילוי מצבה ליעקב רומנו

ביום שישי, 30.5.14 בשעה 11:00
ניפגש בבית הקברות של קיבוץ עין שמר
לציון יום השנה למותה של שולה רומנו ולגילוי המצבה של יעקב רומנו.
החברים מוזמנים.
המשפחה

עד מתי נשתוק? // אילן לוטן
הערת פתיחה – דברי הבאים מדברים על מציאות חמורה (לדעתי) אבל אנסה להימנע מביטויים חריפים כדי לנסות למנוע דיון עם עלבונות אישיים וכדי שאם מישהו יתייחס לדבריי, הוא יתייחס לתכנים ולא יברח לדיון על ביטוי מילולי זה או אחר (כפי שקרה לאחרונה).
סיפור קטן – לפני כמה חודשים נפגשתי עם אדם מרכזי וטענתי בפניו שכפי שהעניינים מתנהלים היום במפעל הגומי, אני חושש שלא רחוק היום שנגיע שם למצב בו יהיו סופי שבוע ארוכים ואולי אפילו בחו"ל ונגיע לחלוקת משכורת 13 ולמתן מענקי הסתגלות נדיבים (מצנחי זהב).
המצב היום - מאז אותה פגישה עברו רק חודשים בודדים והמצב היום הוא זה (ככל הידוע לי): 1. ניתנו למספר בכירים רכבים לא לצרכי עבודה אלא "רכבי סטטוס".                                                       2. עובדי המפעל יצאו לסוף שבוע של 4 ימים באילת.                                                                     3. חולקו בונוסים כאשר הבכירים מקבלים בונוס הגדול פי 15 או 20 (שוב, להערכתי) מהפועלים הפשוטים חברי הקיבוץ (וזאת במקביל לדיונים המתנהלים בקיבוץ על פער משכורות של 1:2.5).
חזרה לסיפור הקטן -  אכן, בטענותיי בפני אותו אדם מרכזי טעיתי: הדברים קרו הרבה יותר מהר ממה שחששתי, חולקו רכבי סטטוס שלא צפיתי, חולקו בונוסים בפערים שלא צפיתי שיתכנו במקומותינו, סוף השבוע הארוך עשה קפיצת מדרגה מהירה וגדולה למעלה.
מהו התגמול הנורמטיבי ? -  לתפישתי, חברים העובדים בפעילויות השונות של הקיבוץ או בבעלות הקיבוץ זכאים לקבל משכורת ברמה סבירה (נורמטיבית) ואחת לשנה פעילות חברתית שמטרתה לגבש את הצוות וגם זאת ברמה סבירה השואבת את סבירותה מהנהוג בשאר צוותי המשימה (כולל ענפי שרות), יש להקפיד שלא ייווצרו פערים בלתי נסבלים גם בשטח זה. על כל תוצרת הפעילות של הקבוצה (ענף) להגיע לקופת הבעלים שיחליט איך לחלק אותה ואיפה להשקיע אותה. אם ההנהלה החברתית חושבת שראוי לחלק רכבי סטטוס לאנשים מרכזיים בפעילויות השונות, עליה לפעול לרכישת רכבים כאלה לראשי מערכת החינוך, ההסעדה, הבריאות ועוד. זה שלקבוצות הפעילות הנ"ל לא נעשה מאזן (בגלל אופי פעילותן), אין משמעותו שפעילותן פחות יעילה, חשובה ופחות תורמת או פחות משמעותית לבעלים/חברים.
להערכתי עלויות הפעילויות השונות שתיארתי, מנעו ממאות אלפי ₪ להגיע לבעלים (וזאת גם בניקוי ההשתתפות העצמית ברכבים ובנופש).
חסמים -  מי שאמור לייצג את הבעלים כלפי ההנהלה, היא מועצת המנהלים (הדירקטוריון). כיוון שהוא לא מונע את ההתנהלות הבעייתית הזו, ההנהגה החברתית של הקיבוץ חייבת להיכנס לחלל שמשאירה מועצת המנהלים. כיוון שההנהגה החברתית לא רואה בזה את תפקידה (אני אומר זאת על סמך פגישה שהייתה לי בעבר על נושא זה), החברים/הבעלים חייבים

 להתערב בהתנהלות הלא תקינה הנ"ל (אם הם אכן חושבים שהיא לא תקינה ואם הם רוצים להגן על כספם ועל שמירה על נורמות סבירות של חיינו).
חבריי במפעל -  במפעל הגומי עובדים כמה מחברי (ואני מתכוון לזה ברצינות) שיודעים בעת הצורך להשמיע דעות ערכיות גם אם הן לעיתים מנוגדות לדעותיי. מאכזב אותי שקולם במקרה קיצוני זה (ושוב, לדעתי) לא נשמע ושהם מוכנים להשלים עם הנורמה שמי שחזק יכול לקחת לעצמו יותר וכמה שיותר מבלי לספור את חבריו העובדים לצדו.
חוסר תגובה -  חוסר התגובה של הבעלים/החברים, מעודד ויעודד בעתיד את המשך ההתנהלות הנ"ל. חשוב להבין שאם לא מטפלים בפירצה בזמן, היא תתרחב ובעתיד התופעות הנ"ל יהיו חמורות יותר. לכן, חברים שמזדהים עם מה שנכתב כאן ורוצים להגן על כספם ועל נורמות חיינו המשותפים, מוזמנים לפנות אלי בכתב או בעל פה ואם אראה שיש רצון להתמודד עם המצב נחשוב ביחד מה ניתן לעשות בהמשך כדי לעצור את התהליך המסוכן הנ"ל.
לסיום -  כיוון שאני לא בקי בנושאים הכספיים וכתבתי את הכל על סמך הידוע לי ועם כל ההסתייגויות המתבקשות, במידה שמישהו שהידע נמצא אצלו וחושב שטעיתי בגדול, מוזמן לעדכן אותי ולפרוס בפני בצורה מסודרת את הנתונים השונים.

בונוס לעובדי מפעל הגומי //יפתח אלון
שתי הערות לתגובת יו"ר העסקים אסא גיארי לשאלה בנושא הבונוסים לעובדי מפעל הגומי: 

א-     ייתכן ועובדי תעשיות גומי עין שמר זכאים לבונוס בהתאם להחלטת הנהלת המפעל והדירקטוריון, המורכב ברובו מחברי קיבוץ.
עם זאת, לאור התוצאות בכלל המגזר העסקי בשנת 2013, אשר הכבידו את הנטל הכספי על הקיבוץ היה ראוי לדעתי כי החברים ובעלי התפקידים מטעם הקיבוץ בדירקטוריון תעשיות גומי עין שמר יפעלו לכך שמירב הרווחים מהתאגיד בגין שנה זו יועברו לקיבוץ שהינו הבעלים של המפעל.

ב-     בניגוד לדבריו של אסא, בזכאות לבונוס יש הבדלה בין עובדים במפעל שהינם חברי קיבוץ לבין שאינם כאלה.
עובדים שהינם חברי קיבוץ, בנוסף להיותם עובדים הינם גם בעלים של המפעל/ענף בו הם עובדים.
 לפיכך, ראוי שיחולו עליהם אותם כללים בנושא הבונוסים החלים על חברים אחרים העובדים בענפי המשק.
כשם שחברים העובדים בענפים אחרים במשק, שחלקם מניבים הכנסות נאות לקיבוץ במשך שנים, אינם מקבלים בונוס הנגזר באופן ישיר מתוצאות פעילות ענפיהם,                  
אין שום הצדקה שבונוס כאמור יינתן לחברים העובדים במפעל הגומי.
 תשובת אסא גיארי, היו"ר הכלכלי של עין שמר לדבריו של יפתח אלון:

א.                   אינני יודע מאילו נתונים מסיק יפתח ש"התוצאות בכלל המגזר העסקי בשנת 2013, הכבידו את הנטל הכספי על הקיבוץ...".
מהנתונים שאני מכיר, הנטל הכספי על הקיבוץ הוקל ולא הוכבד.                                               דעתו של יפתח כפי שהיא מובעת בסעיף ב' במאמרו - היא לטעמי דעה ערכית. וככזו היא לגיטימית, טובה או רעה ככל דעה ערכית אחרת, תלוי בעיני המתבונן. מאחר ואיני מופקד על הנושא הערכי-חברתי בעין שמר, לא אכנס לוויכוח הזה.
להבנתי ולהשקפתי, בגופים עליהם אני מופקד כיו"ר כלכלי או משתתף כדירקטור, ההחלטות בסוגיות שהועלו לעיל, אינן חורגות מהמסגרת שנקבעה בהחלטות הקיבוץ.
ככל שרוצים לשנות מסגרות אלה, שיחת הקיבוץ היא המקום לשנותן.

בברכה,
אסא גיארי יו"ר כלכלי
יפתח אלון: מפאת תפוצתה של ה"במה" בה מפורסמים דבריי לא פירטתי על איזה נטל כספי מדובר. אסא יודע היטב לאן מכוונים דבריי לא ייתכן שמצד אחד הקיבוץ מממן תאגיד "שאינו גומר את החודש" ומאידך בתאגיד אחר מחלקים בונוסים לחברים באותו קיבוץ.

לחברים שלום
ברצוני לבקש ולהזכיר מספר כללים הקשורים לנושא הבינוי:
1.      בכל בניה ואו שיפוץ יש לידע אותי לפני תחילת העבודה.
2.      ישנם מקרים בהם יש חובה לקבל את אישור הרשות לתכנון לפני תחילת העבודה.
3.      גם ביציקה של משטח בטון צריך לתאם איתי לפני תחילת העבודה.
4.      אין לזרוק פסולת בניין במכולה של הקיבוץ יש להזמין מכולות לפינוי הפסולת באופן פרטי.
מאחל לכל הבונים והמשפצים בהצלחה
תודה על שיתוף הפעולה                                                         
דורון אשד

האישום ב"אלימות" כתרגיל-איגוף ציני,
או: מי מפחד מהאמת
כתב: עלי אלון
כנראה שמישהו בעין-שמר מפחד לשמוע דברי אמת, אחרת קשה להבין מדוע אנשי הממסד התנגדו בתוקף לפרסום הדברים בנימוק של "התערבות של גורם זר בחיינו הפנימיים". מתמיה: האם לא כל "חיינו הפנימיים" מערבים גורמים זרים וכותבים חיצוניים, למשל עו"דים ויועצים למיניהם, ובלבד שיביעו וישרתו את דעת ה"מימסד"?
הייתי יותר מדי שנים עורך העלון, הבאתי מאות ראיונות ודעות של "חיצוניים" ומעולם לא פגשתי צנזורה אינטרסנטית כזאת, אגב: ללא שום זכות! בעל התפקיד היחיד שיכול לפסול מאמר הוא רכז המשק, ומטעמי סודיות כלכלית (האם כך מתנהלים הדברים גם בשאר המגזרים?).


כרקע לדברים שלהלן אביא את החלטות התנועה בנושא הפערים:
באוקטובר 2009 קבלה מועצת התק"צ החלטה על "צמצום הפערים", שאושרה ברוב גורף. ההחלטה אומרת, בין השאר:
א.     "התופעה השלילית של הגדלת הפערים אינה עולה בקנה אחד עם ערכי הקיבוץ והשקפת עולמנו".
ב.      "התנועה הקיבוצית תפעל לצמצום פערים כלכליים בין החברים בקיבוצים."
ג.       "ייקבעו וייושמו מנגנוני מיסוי פרוגרסיביים שיצמצמו פערים ברמת החיים וישמרו על שוויון מהותי".
ראוי לשים לב הן לאמירות הערכיות ההצהרתיות והן לשמות הפועל: התנועה (והקיבוצים?) "תפעל" ו"תיישם" ו"תשמור". אלו הן מצוות-עשה מחייבות. מה נעשה בשטח בנושא על ידי הנהגת התנועה? או בקיבוצים? תשובה: כלום. הפערים הולכים וגדלים.
ועוד הערה: מנו, אחי היקר, אולי תשאל את עצמך את השאלה ההפוכה: מדוע ארבעה מזכירים  ח ת מ ו  על המאמר? אולי משהו רקוב בדנמרק?
                               *  *  *
כחבר בקבוצת "פנסיה בראש" וכמשתתף בישיבות הקבוצה אני "מתכתב" עם בועז אפלל, חבר קיבוץ יפתח, המעורה בנעשה בקיבוצים. אני הדיוט גמור בענייני מיסים. רציתי, לכן, לשמוע את דעתו.
סיפרתי לו שבעין-שמר רוצים להפחית את מס האיזון, ושכשכתבנו מאמר מתנגד בעלון האשימו אותנו ב"אלימות". הקראתי לו את המאמר ואת תגובת המזכירה: "מכתב שבשם הצדק והחברוּת מתבטא בצורה כל-כך אלימה..."
מה דעתך, האם המאמר כל-כך "אלים"?
"כל קיבוץ הוא סיפור בפני עצמו, תמיד מיוחד ושונה, ואני לא אוכל להתייחס התייחסות אמיתית על כל הדקויות שבלעדיהן הפקשוש הוא בלתי-נמנע."
אבל אתה יכול להגיד דברים כלליים, שהרי - מצד שני - כל הקיבוצים גם דומים".    
"האלימות שורטת ומקלקלת, לא יפה ולא מועילה. במאמר שלכם אני מתקשה למצוא אלימות מי-יודע-מה. האישום ב'אלימות', פעמים רבות הוא תרגיל-איגוף ציני. מנהיגינו הדמוקרטיים - בהכללה - לוקים ברגישות יתר. דברי ביקורת כלפי ראש הממשלה, למשל, או רמי-מעלה אחרים, שהם שכיחים ונתפשים ע"י כולנו
כמקובלים ואפילו מנומסים, יתויגו אצלנו בקיבוץ 'אלימים'. הם שוכחים לפעמים, מנהיגינו, שאלימות שבהתנהגות, כלפי 'מגזר' מוחלש, למשל, חמורה שבעתיים, אפילו אם נתמכה על ידי רוב "נאור". כך קורה שמיעוט יכול למצוא עצמו לא רק מקופח אלא גם מושתק. ויש דוגמאות.
דמוקרטיה איננה רק מחלקה של מדעי האריתמטיקה וחלילה לו לרוב לקפח זכויותיו של מיעוט. תקנוני הקיבוץ השיתופי לא נזקקו לסעיף איסור זה; אבל 'התחדשנו' והשתנינו".
                      *  *  *
מה דעתך על ההגדרה של "מיעוט עריץ"?
"השימוש השגור במונח "מיעוט עריץ" הוא כמעט תמיד מופרך ושקרי. מה כוחו של המיעוט להפעיל עריצות? העריצות היא 'זכותו' הטבעית – במרכאות מודגשות - של הרוב. אלא שבמציאות הקיבוצית המתחדשת עריצות זו היא לעולם לגיטימית וממילא 'צודקת'. הדמוקרטיה שלנו היא כן, פעמים רבות, אריתמטית, ללא סייגים, ללא בקרה חיונית מאזנת. כנסת ישראל, סמל הריבונית, מבוקרת ומאוזנת ע"י מערכת המשפט. אסיפת הקיבוץ אין לה בקרה דומה, ואפילו לא סעיף תקנוני בדבר איסור קיפוח. מישהו חושב שזה מצב ראוי?  כך, למשל, מטיח מזכ"ל התנועה ב"מגזר" ותיקי הקיבוצים ש'תפנימו, אתם בכלל מיעוט'... הוא צודק: מישהו מכיר תקנון קיבוצי שיש בו סעיף קיפוח המיעוט...? בחוק החברות - שותפות המונית אנונימית, זמנית ואקראית - זו אבן-הפינה לשימור ההוגנוּת בין מי שמחזיק מיליון מניות לבין מי שבידו מניה אחת בלבד.
חובת ההוגנות תופסת תמיד; תוקפה אמור להיות פונקציה ישירה של רמת השותפות בקבוצה, ובקיבוץ על-אחת-כמה. טוב: לא אסרו על קיפוח - משמע הוא מותר. זו אלימות (שזה בסה"כ תחליף להגדרה 'פלילי' בתאגידים אחרים)."
                               *  *  *
מה דעתך על הטענה שחברים מסוימים "מממנים לבדם את כל מערכת הערבות ההדדית של עין-שמר" ו"נושאים בעול מס של אלפי שקלים", "שמשלמים מכיסם ומפרי עבודתם את הסיעוד שלכם, החותמים על המכתב, את הבריאות שלכם..."?
"מסקרן מאוד לבחון את מערכת המיסוי בקיבוץ. "אלפי שקלים"? טעון בדיקה. אני איני מכיר קיבוץ שבו נטל המס (שיעור המס ביחס להכנסה) הוא פרוגרסיבי כמו במדינה. בד"כ המיסוי הקיבוצי הוא רגרסיבי למהדרין ונשען רובו ככולו על מס גולגולת. במדינת ישראל כל השתכרות עד 5.300 ₪ פטורה כליל ממס. הכנסה 
 פנסיונית עד 7.800 - פטורה. קצבאות הביטוח הלאומי פטורות, כמובן. ויש גם מס הכנסה שלילי. במדינת הקיבוץ כל אלה אינם קיימים. מס הגולגולת הקיבוצי, בהשלכה למדינה, משמעו שהטייקונים, מנכ"לי הבנקים ודומיהם, מעבירים לרשות המיסים אותו סכום נומינלי כאחרון עובדי הקבלן. סביר? בקיבוץ, אביר הצדק החברתי, זה מקובל ו"נכון". זה אופייני, בהכללה, למרבית הקיבוצים. שנתבייש, כולנו!"
                                *  *  *
מה קורה בקיבוצים ה"מתחדשים" בענייני מיסוי?
"עין-שמר הוא מתחדש מאוחר. היכרות עם קיבוצים שהקדימו אתכם, מלמדת על דינמיקה חד-כיוונית נמרצת המאפיינת את כולם. מצב הצבירה של "מתחדש" איננו סטטי. גם תקנונים ואמנות חברתיות והתחייבויות כתובות - כולם נכנעים ללחצים גוברים של החזקים. לא רואים את המדינה? ה"התחדשות" הקפיטליסטית ממשיכה להתגלגל בכיוון החזירי ואנחנו לא כל כך שונים. לקפיטליזם יצא שם רע מכיוון שהוא מתחזר והולך. אבל הקפיטליזם הנקי עצמו איננו שלילי; יש לו סייגים וחוקים ומנגנוני פיקוח ובקרה ואכיפה (שלא תמיד פועלים באפקטיביות כנדרש). הקפיטליזם הקיבוצי חסר את כל אלו. אז הוא מתחזר והולך. יש להניח, בצער ובחשש, שמגמות אלו לא יפסחו גם על עין-שמר (שבעיניי היה תמיד סמל לערכיות קיבוצית). משנפלו החומות ונפרצו השערים - הכל אפשרי. ואז הכל הולך.
                           *  *  *
איך אתה מסביר את טענתך לקיפוח המגזר החלש במיסוי הקיבוצי?
"נשוב לטענה ש"אחדים משלמים מדי חודש אלפי שקלים (נגיד), ומממנים לבדם (נגיד) את כל מערכת הערבות ההדדית". ישנה מערכת המיסוי הגלויה (אגב, בד"כ לא חשופה ומוכרת לחברים) וקיים מיסוי סמוי, שמתעלמים ממנו. כוח ההשתכרות הופרט. הוא היה נכס (נכס אמיתי, קבוע בתקנון!) של הקיבוץ. עכשיו הוא נכס של החבר. זיקת הבעלות לנכסים לא הופרטה. זיקה זו נותרה במעמד של "רעיוני". מדד הבעלות בנכסים הוא הוותק. זה מצב א-סימטרי: מקצת הזכויות הופרטו ומקצת הזכויות נותרו מולאמות. זה קיפוח - בהגדרה. בסיסו המגזרי של הקיפוח - על בסיס ותק/גיל - בולט ומנקר כל עין. ככל שזה קיים ומתמשך, זה מכוער ולעניות הדעת גם לא יעמוד במבחן משפטי.
הנכסים ופירותיהם הם בד"כ מקור עיקרי למימון שירותי הקהילה. וגם, כמובן, מקור להמשך פיתוח המשק הקיבוצי והבטחת האיתנות של הפירמה ה"קהילתית". זה מס (סמוי, מוסתר, לא מוצהר) לכל דבר ועניין: נוטלים מהאזרח הפרט לטובת האינטרס הציבורי. מי הנושא בעיקר נטל המס הסמוי? החבר הוותיק. זהו מס מגזרי.
כמובן, תשלום תקציב פנסיוני שהוגדר בתקנות "מינימלי", גם הוא נטילה - כוחנית, לא מנומקת, סותרת כל דין - מהחלש לטובת האינטרס של הרוב. בלשון חוק החברות: "קיפוח המיעוט".
יש ערבות הדדית? מי מממן אותה? אולי הנערבים הם גם המממנים (העיקריים)? שווה בחינה פקוחת-עיניים ונקייה מאינטרסים. וזה בלתי-אפשרי בקיבוץ, או בתנועה, מקום שהדבר מוכרע בפני חבר-מושבעים רווי-אינטרסים". 

מיסים פערים ומה שביניהם
תגובה למאמריו של עלי אלון מהעלונים האחרונים // עידן יגודה 
בעלונים האחרונים מביא לנו עלי אלון  שני מאמרים שונים אך דומים. אחד "מהזמן הירוק" שלפי דעת הכותב נכון לכלל הקיבוצים המתחדשים, השני ראיון עם בועז אפלל שמתייחס גם לעין שמר.
עלי, לכל אחד יש חוזקות וחולשות. אתה כמשורר המקום, חוזקך הגדול הוא לתאר יפה כל כך בשירך את המקום הזה שאנחנו כולנו אוהבים ורוצים בהצלחתו. אך חולשתך שעליה אתה מעיד בעצמך, שאינך מבין כלל ועיקר איך אנו מתנהלים היום לאחר שינוי אורחות החיים, כי אחרת לא היית מביא לדפוס את שני המאמרים ולא מבלבל את עצמך, את החברים ואת בועז אפלל שנפל בחכתך בקלות, ללא מחשבה נוספת הסכים להתראיין על קיבוץ שהוא לא מכיר. הוא כותב בתחילת הריאיון ואני מצטט: "כל קיבוץ, סיפור תמיד מיוחד, תמיד ושונה, ואני לעולם  לא אוכל להתייחס אמתית, על כל הדקויות  שבלעדיהן  הפקשוש הוא בלתי נמנע".
אנסה לתאר את המציאות ורק זאת הקשורה בעין שמר, שנבין למה הפקשוש במאמריו של עלי כל כך גדול.
במאמר שעלי הביא לנו לקריאה לפני שבועיים "מהזמן הירוק" ישנה פיסקה שאומרת כך:  "אני מזכיר לאנשי העשירון העליון בקיבוץ שגם המדינה לוקחת מס איזון בצורת מדרגות מס הכנסה, וכל העשירים משלמים הרבה יותר מהעניים וזהו צדק חברתי, בקיבוץ המיסוי הוא פר קיבוץ והעשיר והעני משלמים אותו מס הכנסה, לכן אין לומר כי עשירי הקיבוץ משלמים פעמיים מס הכנסה". מגדיל ועושה בועז אפלל בראיון עם עלי בעלון זה, כאשר הוא אינו מאמין שחברים מחויבים במס איזון גבוה ופרוגרסיבי שיכול להגיע לאלפי ₪ בחודש, הוא כותב שזה "שווה בדיקה".                                                                                                                                      ולמציאות  בעניין המיסים הפרוגרסיביים.                                                                             מס הכנסה -  נכון הוא שההתחשבנות שלנו מול מס הכנסה נעשית  כקיבוץ, אך כל חבר/ה מחויב במס הכנסה (המכונה בתלוש "מס פנימי") כל אחד לפי גובה הכנסתו ובדיוק לפי חוקי מס הכנסה. סכומים אלו נאספים לטובת עתודות המס של הקיבוץ, כך יוצא שחבר שהכנסתו גבוהה מחויב במס הכנסה גדול יותר  מחבר שהכנסתו נמוכה יותר, ולא כפי שכתוב בציטוט כאילו כולם מחויבים שווה בשווה. מס זה יכול להגיע לאלפי ₪ בחודש לחבר. (דוגמא בטבלה)
מס איזון – מס איזון פועל בדומה למס הכנסה ומחושב על ההכנסה ברוטו של כל חבר וחבר גם הוא מס פרוגרסיבי, כך יוצא שחבר שהכנסתו גבוהה מחויב במס איזון גדול יותר  מחבר שהכנסתו נמוכה יותר. גם מס זה יכול ומגיע לאלפי ₪ בחודש לחבר. (דוגמא בטבלה)
יוצא מכך שבעין שמר יש שני מסים פרוגרסיביים גדולים שמקוזזים מהכנסת החבר ולא כפי שנאמר במאמרים המובאים על ידי עלי.... אדרבא, דווקא המס הרגרסיבי בעין שמר (אגרת הקהילה) הוא מס נמוך, לעומת המס הכבד שהוא מס איזון.
 בהמשך המאמר בועז אפלל רוצה גם שנתבייש, ועושה הקבלה שממנה ניתן להבין שבקיבוצים פערי השכר הם כאלה שגם אצלנו יש טייקונים המרוויחים סכומי עתק ולעומתם עובדי קבלן החיים משכר שהוא מתחת למינימום, ושניהם מחויבים רק באגרת קהילה שווה ולא במס איזון. לגבי מס האיזון הסברתי קודם והמציאות לגבי הפערים, אין בעין שמר אף עובד קבלן ולצערנו גם אף טייקון לא גר כאן, גם לא מנכ"ל בנק. הפערים בעין שמר שדובר עליהם כה רבות ונכתבו עליהם מילים כל כך גבוהות, רחוקים מאוד ממה שנאמר, כדאי שנדע את העובדות. אצל 97% מהמשפחות הפער בהכנסה הפנויה קטן מ 1:2 גם אצל היחידים המצב לא שונה בהרבה. צריך לזכור שמהכנסתה הפנויה של המשפחה היא צריכה לממן את כל הוצאותיה שפעם כוסו על ידי הקיבוץ השיתופי. אז במה בדיוק אנחנו צריכים להתבייש? האם אנחנו בכלל קרובים לאותו קפיטליזם חזירי שאתה כל כך מתריע מפניו?

ומה אומרים המספרים.
 להמחשה כמה דוגמאות למס הכנסה ומס ואיזון חודשי לחבר.
שכר חודשי
מס הכנסה חודשי
מס איזון
סה"כ ניכוי רק של מיסים
6,500
-
335
335
8,500
160
715
875
10,000
640
1,030
1,670
13,000
1,200
1,740
2,940
15,000
1,755
2,245
4,000
19,000
4,040
3,010
7,050
25,000
6,250
4,795
11,045

·        הערות לגבי המיסים
·        מס ההכנסה יכול להשתנות בהתאם לכמות נקודות הזיכוי. בישראל לאישה יש 2.75 נקודות ולגבר 2.25. כל תוספת ילד מגדיל את מספר נקודות הזיכוי שנרשמות בדרך כלל לזכות בת הזוג.
·        חבר שברשותו רכב מחויב במס הכנסה כשווי רכב, חיוב זה מגדיל את מס ההכנסה במאות ₪ בחודש.
·        הדוגמא בטבלה היא לחבר תעשו בעצמכם את החשבון כמה מיסים מחויבת משפחה ששני בני הזוג עובדים.
·        במס האיזון אין הקלות בגין נקודות זכות!
לכן עלי אף אחד לא מפחד מדברי אמת כפי שכתבת מתברר שדווקא המאמרים שאתה מצטט הם שרחוקים מרחק רב מהאמת של עין שמר. אני מציע לך לפני הבאת מאמרים מבחוץ, תתעניין מה קורה אצלנו. הידע שאתה צריך כדי להבין הרבה יותר קרוב ונגיש ממה שאתה חושב, משרדי הנהלת חשבונות פתוחים ואתה יכול להגיע בכל שעה לקבל הסבר.
עידן יגודה
סיפורו של אורי אורקביץ'


בעקבות יום העצמאות מספרת אורית הדר לבית אידה  ואיגנץ פלגי פרשיה מתולדות ההגנה הקשורה בחלקה גם לעין שמר.
הפרשיה מספרת על אורי אורקביץ' ז"ל אח של אידה שאורית נקראת על שמו.

"לפני כחודשיים מצלצל הטלפון בביתי. שואלים על אורי אורקביץ'. אורי נרצח
בשנת 1939 לפני שבעים וחמש שנה ועכשיו מעלים את זכרו?!!! ורוצים לדעת
כל פרט עליו?!!! הייתי נדהמת והתרגשתי מאד. אורי היה צעיר מאמי. נולד ב-1911
בוורשה בבית ציוני ודתי. המשפחה התפרנסה מחנות של דברי מאפה טעימים שנאפו
במאפייה המשפחתית. לוצ'ה ז"ל, שגרה בשכנות, מספרת על האמא אסתר שאליה היו
באים לא רק כדי לקנות אלא גם כדי לשוחח ולהתייעץ. בביתם התארחו מנהיגי השומר
הצעיר, בניהם חזן, שהיו באים להתארח בקן.  האבא, תלמיד חכם בוגר ישיבת וולוז'ין
הידועה, היה בכל שבת מלמד את הילדים תורה ועברית. בזכות זאת כל הילדים ידעו
עברית על בוריה. בזמן שכולם למדו אורי היה אומר שהוא עסוק ומסתלק מהבית.
הוא היה חוזר מוכה וחבול, מגיב בחיוך על השאלות והדאגה ולא אומר מילה.
עברו מספר שנים עד שהסוד התגלה. יום אחד הופיעה כתבה בעיתון "נש פשגלונד"
על המתאגרף הצעיר יוסף (שמו מהבית) הלא הוא אורי אורקביץ' שזכה באליפות
וורשה באגרוף. כל יהדות וורשה צהלה ושמחה. הבית התמלא בזרי פרחים ומכתבי
מעריצים אבל להורים זה היה כרעם ביום בהיר. איגרוף לא היה חלומה של אמא יהודייה
וגם לא של אבא שקיווה שבנו ילמד תורה. אורי המשיך להתאמן וזכה במקום השני
באליפות פולין כולה.

ב- 1932 הגיע אורי לארץ להשתתף במכבייה הראשונה וזכה בה במקום הראשון.
בזכות השתדלותו של לורד מלצ'ט אפשרו לכל הספורטאים להישאר בארץ בצורה
ליגלית. אורי נשאר בארץ וההורים שלי הזמינו אותו לקיבוץ לגור איתם בחדר הקטן
שבשכונת שפירא עד שיסתדר. הוא עבד בפרדסים בסביבה ויצר קשרים טובים עם
החברים שנמשכו גם לאחר שעזב את הקיבוץ. לאחר העבודה הוא היה מאמן קבוצת
חברים באגרוף (קורט ומי עוד?). היה אומר שבנוסף לחשיבות האימון הספורטיבי זה
יכול להביא גם תועלת...

אורי גויס להגנה לפלוגה סודית ומיוחדת שהוקמה לפעולות עונשין ותגמול. נקראה:
פו"ם (פעולות מיוחדות). חבריו ליחידה סיפרו עליו שהיה חזק, אמיץ וקשוח ויחד
עם זאת בעל לב טוב ונפש עדינה. באחת הפעולות נשלחו לפוצץ בית. ערבייה זקנה
שהייתה בבית נבהלה והחלה לצעוק צעקות הסטריות וסירבה להתפנות. אורי ניגש אליה
הרגיע אותה, הוציא אותה מחוץ לבניין ורק אז הופעל חומר הנפץ.
באותה תקופה התברר להגנה שיש מרגל יהודי המוסר לבריטים ידיעות על אניות המעפילים.
 שרה מרקם (רוזוב) הכירה את המרגל. לזכרו של אורי היא כותבת בעיתון המשק (9/1969) שבדרך
עלייתה ארצה הצטרף אליהם "חבר" שאחדים מן המעפילים הכירו ושמחו מאד לבואו.
בלב ים הגיע מטוס בריטי ואח"כ גם אניית מלחמה. כשהגיעו לחוף נתניה הבריטים כבר
חיכו להם. אור זרקורים נדלק ונשמעו יריות. כולם נלקחו לחקירה ובין החוקרים
ישב אותו מלשין. שרה כותבת, "עברו עלינו חוויות קשות אך זאת הקשה מכולן ובלתי
מובנת לחלוטין. אי אפשר להבין ואי אפשר לשכוח." בהגנה התקבלה החלטה להעניש
 את המלשין. נבחרו שלושה לביצוע המשימה בניהם אורי וחיים לסקוב (לימים הרמטכ"ל
ואז סגן מפקד היחידה בחיפה). בדרכי עורמה הצליחו להביא את המלשין לפינה חשוכה
במדרגות היורדות מן ההר בחיפה. ההוראה הייתה: ללא נשק חם כדי שלא תהיה שפיכות
דמים. לאחר הפעולה כשהסתובבו ללכת, המלשין הזה הוציא אקדח ירה באורי והרג אותו
במקום. אורי נקבר בחיפה בין הקברים הראשונים שבבית העלמין הישן.
"ראי אדמה כי היינו בזבזנים עד מאד" (שאול טשרניחובסקי). יהי זכרו ברוך.

תודה לעודד ישראלי מרחובות וצמרת אביב מחיפה שעושים עבודת קודש בחקר בלשי
ממש, מעלים למודעות את הסיפורים הנשכחים של צעירים שנהרגו טרם עת ותרמו להקמת המדינה. תודה לרינה ברקת (פלומן ממענית) שהודות לה נוצר הקשר בנינו.
מידע ופרטים נוספים ניתן למצוא באתר שלהם: "מצבות מדברות" על פי השם :
יוסף אורקביץ' אורי


ב א ה ב ה   ו ב ב ר כ ה
א ו ר י ת    ה ד ר


שאלות בנושא מוזיאון החצר השינה
1.      לפני קצת יותר משנה נאמר בשיחת הקיבות שהחוזה הישן של חצר הראשונים לגבי גובה השכירות ייפתח מחדש. האם ולמרות שהובטח לנו נעשו שינויים בנושא? למה לא פורסם דבר?
2.      האם יש התקדמויות בנושא הפרויקט הגדול של החצר? למה דברים מתפרסמים בעיתון חיצוני ואותנו לא מעדכנים בכלום? (שם השואל שמור במערכת)

תשובת עמי גלעד רכז המשק לשאלות:
חברים שלום,  
ההסכמות עם החצר, כמו עם כל ענף רלוונטי, נבחנות לאחר סגירת הדוחות השנתיים.   
דוחות החצר נסגרו לפני כשבועיים ומאושרים בימים אלו, ובמהלך החודש-חודשיים הקרובים נעדכן את מחירי 2014 בהתאם.
לנושא הפרויקט הגדול-ראו דיווח בעלון.   
בברכה, 
עמי גלעד

פגישה מקרית...
לפני כשבועיים היה צוות הנהלת החשבונות                                                           
  בטיול בשכונת נחלאות בירושלים,                                                  
כשבמקרה נפגשנו עם דמות מעניינת – יעקב סרי                                                                            
 שהגיע לעין-שמר בחברת "הגשמה"...                                                                                      
התקופה שלו בעין-שמר זכורה לו מאוד לטובה (1956 – 1958)                                                            
 ובעיקר המדריכים שלו –
נורי בן יהודה ויצחק שמי...   
הוא הצטרף אלינו לסיור וסיפר לנו על ילדותו בשכונה –                                                             
היה מפגש מרתק ומפתיע!

מוסף תרבות
הצגה לילדים בעין שמר
באבלינה
ביום ראשון 25.5.14
בשעה 17:30
בחדר האוכל
קומדיה פרועה ללא מלים, המשלבת מוסיקה, תיאטרון ידיים, תיאטרון כפות רגליים וקסם של בועות. יצירה משותפת של: לי נחת שלום ודנה דבורין בבימויה של דנה דבורין, עם שחקנית הגוף תמרה קובלסקי. ההצגה מגוללת את סיפורה של הגברת המצחיקה והמגונדרת באבלינה, בשעת המקלחת שלה עתירת ההפתעות.
מחיר: 25 ₪ לילד, הורה מלווה חינם
וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים"
חגיגת שבועות בסימן יום הולדת 87 לעין שמר
יום שלישי 3.6.14
ה' בסיון תשע"ד
החל מהשעה 16:30
בשדה מול הרפת


ארוחת חג שבועות חגיגית - חלבית                      
תוגש ביום שישי 30.5.14


בואו נעשה לנו חג שמח
"כי יש לנו מטמונים בשדה"