חפש בעלונים קודמים

עלון 7 (2016) (6049) ג אדר א תשע"ו

 
תמונה מ-1970. מימין: יורם תומר, בני צמח וגברי חרודי.
אז לא היו מזגנים והיו חברים שמרוב חום פשטו בגדיהם והתאמנו בתחתונים

הקרנת סרט
"להמציא את חיינו"
סרטה של טובי פרל
העוסק בקיבוצים,
צולם גם בעין שמר!
ביום ראשון 14.2.16
בשעה 20:00 במועדון לחבר

צעירוניות עין שמר

בשעה טובה הצעירוניות מוכנות ואנחנו מתחילים לאכלס אותן.
מחירי שימוש ביחידות הדיור במבנה הצעירוניות לשנת 2016
                                                                                   
            נתונים כלליים     דמי שימוש חודשיים ₪    
            מספר דירה         מ"ר      קומה (דירות קרקע בעלות מרפסת) חלופה א' (מחיר מלא)       חלופה ב' (השתתפות הנהלת קהילה למשך 7 שנים בסך 100 אש"ח לשנה)           חלופה ג' (תוספת ועדת צעירים להשתתפות הנה"קבשנת 2016 -50אש"ח)           
            1          62.9     קרקע    3,540   2,530   2,260  
            2          58.67   קרקע    3,330   2,390   2,150  
            3          41.9     ביניים    2,030   1,350   1,180  
            4          51.48   קרקע    2,990   2,160   1,940  
            5          52.14   קרקע    3,020   2,180   1,960  
            6          62.2     שניה     3,000   2,000   1,740  
            7          53.5     שניה     2,580   1,720   1,500  
            8          41.93   ביניים    2,030   1,350   1,180  
            9          35.9     שניה     1,740   1,160   1,010  
            10        57.8     שניה     2,790   1,860   1,620  
                                                                                   
         חלופה א – המחיר המלא של עלות הבניה למטר לפי 7 שנות החזר ההלוואה.
         חלופה ב' – דמי שימוש לאחר הנחה -סבסוד הקהילה בגובה 100,000 שקל מהשקעות הקהילה.
         חלופה ג' – דמי שימוש לאחר הנחה -סבסוד הקהילה בגובה 150,000 שקל(השקעות קהילה והשקעות ועדת צעירים).

         הקהילה התחייבה לסבסד את עלויות דמי השימוש ב- 100,000 שקל ב 7 שנים הראשונות.
         בשנת 2016 הדיירים ישלמו לפי חלופה ג'. מהשנה הבאה (2017) ואילך יעשה מאמץ להמשיך באותו מחיר. המקור הצפוי -תשלומי הנקלטים.
         חשוב לציין שהסכומים מתייחסים רק לבני עין שמר.
         בשבוע הבא נפרסם תאריך ושעה לפתיחה חגיגית של הצעירוניות. כולם מוזמנים לבוא ולהתרשם.
         זה הזמן להודות לכל העושים במלאכה: נוגה אבלגון, דורון אשד וצוות התשתיות, אסנת לוטן, סיגל דקל, ענת גרוסמן, דנה שחר, נאוה גור, עטר שנפלד (שאחראי על הפיתוח בשבועות הקרובים) מרב הדר-פרומר והנהלת הקהילה.
         בני עין שמר המעוניינים לגור בצעירוניות מוזמנים ליצור קשר עם נאוה גור.

אוריין גנדלמן


תודה לסורגות
אני מודה לכל החברות הנהדרות שנרתמו למבצע כובעים חמים לחיילות טירוניות המשרתות בצפון הקר. תודה חמה לחברותי מ"שולחן הבנות" וכן הערכה ענקית לחברות שסרגו כובעים חמים מצמר במו ידיהן.
בשם נכדתי המפקדת על הבנות החיילות ובשמי.
ניצה חופי

הודעות ושונות


הצבעות קלפי
בהצבעת הקלפי שהסתיימה ביום ראשון 7.2.16
אושר תקנון הביטוח הסעודי
ברוב קולות של 80 חברים בעד מול 63 חברים נגד.

מועדי הצבעות הקלפי
בנושא תקציב עין שמר 2016

הצבעות קלפי
יום ו' 12.2.16 בחדר האוכל: 11:30 – 12:30
יום א' 14.2.16 בחדר האוכל: 11:30 – 13:00
יום א' 14.2.16 בבית המשרדים: 17:30 – 18:30


במלאות שנה לפטירת
משה ויסברג ז"ל
 נעלה לקברו
ביום שבת 13.2.16
בשעה 15:00
בבית העלמין
המשפחה
ועדת רכב מודל 2016
משתתפים : דן שורר (רכז ועדה מסיים), גיוראריפתין (מוסך) אדווה בראון (סדרנית רכב מסיימת), רז יצחקי (מוסך), אהרל'ה ליבנה (תמחירן), עינת תומר (ביטוח),אוריין גנדלמן (מנהלת קהילה),פנינה גלעד (סדרנית רכב) ושמוליק בראון (רכז ועדה).
1.         נפרדנו מדן שורר, גיורא ריפתין ואדווה בראון, הודינו להם על תרומתם הרבה לענף הרכבים בקיבוץ.
2.         התקיים דיון על כל הנושאים שעומדים לפתחה של הועדה.
3.         הנקודות שעלו:
א. חיוב שעות שישי שבת(קיימת תופעה של לקיחת רכבים והשארתם ע"י הבית לכל השבת).
ב. האם לצמצם את צי הרכב לחברים? ואם כן, בכמה?
 ג. האם ניתן להשתמש ברכבי הקיבוץ באופן קבוע לעבודה בחוץ?
ד. הועלו בעיות שוטפות.
4.         השנה יוחלפו 2 רכבים קטנים ואחד גדול.
5.         הועדה מבקשת להודיע לכלל המשתמשים כשלוקחים את הרכב חובה לבדוק את הרכב אם הוא שלם, מי שלא דיווח לסדרנית רכב או למוסך לפני יציאתו על פגיעות ברכב יחשב שהרכב נפגע בזמן נסיעתו, ולכך יש כללים שנהוגים בקיבוץ.
הנושאים הבאים שידונו בישיבת הועדה הקרובה :
•           דיווח של בעלי התפקידים בוועדה
•           סדרי ישיבות הוועדה
•           ועדת רכב וסמכויותיה
•           סקירת מצב הרכבים
•           שינוי נהלי הכנסת נהג צעיר לנהיגה ברכב הקיבוץ

חברי קיבוץ שרוצים להעלות נושאים נוספים מוזמנים לפנות אלי במייל shmulik_b@granot.co.il
חברי ועדת רכב מברכים את כל חברי ותושבי הקיבוץ בנסיעה בטוחה וזהירה.

שמוליק בראון



מוועדת ביקורת
התחלנו את השנה החדשה עם תוכנית ביקורת חדשה, למרות שרק עכשיו סיים המבקר את השנה הקודמת ואין זה חריג בשום צורה. בימים אלו סיים המבקר את דוחות המעקב לשנת 2014, ענף הכלבו, נושא הביטחון, בטיחות והערכות לשעת חרום, וממשק הנהלת חשבונותוחברי הקיבוץ. דוחות המעקב הוגשו למנהלת הקהילה וכרגע הםבתהליך בדיקת ההמלצות מול המבוקרים. בשלב הבא ולאחר דיון עם המבקר ויו"ר ועדת ביקורת ממצאי הדוחות יובאו לשיחת קיבוץ.
יחד עם זאת ובמקביל המבקר החל עם בדיקת הנושאים שהוועדה החליטה עליהם לשנה הנוכחית ואלו הם:
1.         משאבי אנוש ושכר
2.         ענפי שרות (נוי, הסכם שירותים קיבוץ-חממה, מועדון לחבר)
3.         ענף הגד"ש
4.         קבלת החלטות ויישומן בקהילה
5.         מעקבי יישום של דוחות 2015
חשוב לציין, הוועדה החליטה לבדוק מספר ענפי שרות בכל שנה.
החברים מוזמנים להגיש הצעות לנושאי ביקורת לשנת 2017. אפשר להגיש את ההצעותלגדעון אברהמי או לכל אחד מחברי הוועדה (מילכה תיבון, מארק ברצלבסקי ואבנר ארבל)
אנחנו מאחלים לקיבוץ ולנו בוועדה שנה פורייה ושיפור התפקוד של הנהלות ומנהלים.
גדעון אברהמי

יישר כוח לכל האמהות,
האבות, הסבים והסבתות
וגם לאלו שלא זכו
 להקים משפחה
והקיבוץ הוא משפחתם.
.
יום משפחה שמח

פותחים שבת
השבוע, "להקים בניין חדש בשירים", פרשת "תרומה" – חלום ומציאות בימינו, עם אביטל גבע.
------------------------------------------------------------------------------------
לפני שבוע הדרשה על פרשת "משפטים" נדרשה על ידי:
פרשת "משפטים" עוסקת בעיקר בחוקים ובמשפטים הנוגעים לסדר החברתי, וליחסים שבין אדם לחברו. בחוקים אלה מוצגת עמדת היהדות כלפי זכויות המגיעות לכל אדם: לגֵר, ליתום, לאלמנה ולעבד. אך מופיעים בפרשה גם כמה חוקי ענישה נוקשים מאד על עבֵרוֹת שבין אדם לאדם. כמו: עין תחת עין, שן תחת שן וכד'... בעיני חז"ל היו חוקים אלה נוקמניים ואכזריים יתר על המידה, לפיכך הקלו וקבעו: עין תחת עין פירושו ממון, לא ינקרו לפוגע עין אלא יאלצו אותו לשלם כסף לפי ערך הנזק שגרם לנפגע. (הוקרא הסיפור "המכה את חברו בשוק"/ יורם טהרלב)

הפרשה נפתחת בציווי האלוהי למשה: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, ומיד מופיעה המצווה הראשונה: "כי תקנה עבד עברי..."
מפתיע הדבר שהדינים הראשונים שמופיעים בפרשה הם דינים הקשורים אל העבד ולא דינים על פשעים כמו רצח, אונס וכד'... הפירוש המדרשי שניתן לסדר זה אומר שחירותו של אדם, היא תמצית חייו ונשמת אפו, ומי שגוזל ממנו את חירותו ומשעבדו לרצונו, כאילו נוטל ממנו את חיותו ונשמתו. כלומר, החירות היא סם חיים של האדם ולכן חשוב כל כך להגן קודם כל על משוללי החירות.
אבל יש גם הסבר אחר לכך שהציבו את דיני העבד לפני הדינים האחרים: הסבר הנעוץ בחשש שֶעָם שרק אתמול היה הוא עצמו עָם עבדים, אורבת לו סכנה שברגע שישתחרר תבצבץ מתוכו שרירות לב של "עבד כי ימלוך".
דווקא מי שהיה עבד, מי שהיה מושפל, כאשר מעמדו משתנה והוא הופך להיות אדון לעבדים, הוא עלול להיות משעבד קשה ואפילו אכזרי.
ואפשר גם להרחיב ולומר שעָם שהיה תמול שלשום מיעוט נרדף בתוך עמים אחרים, לא יהסס לרדוף את בני המיעוטים שבתוכו. וככל שישפיל וידכא יותר, כך יחוש חזק יותר את משמעות השינוי שחל במצבו ובמעמדו.
האם ניתן לראות זאת גם בימינו אלה אצלנו? אני חושבת שכן.
עניין נוסף שממש הדהים אותי, מופיע בפסוקים הסוגרים את החוקים והמצוות: "...כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ. לֹא-תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם, בְּרִית.לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי: כִּי תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ". (שמות כג'31- 33).
האם ה' מחנך את עמו לגרש את יושבי הארץ מביתם וממולדתם? האם יתכן שהוא משכנע את בני ישראל לא לכרות עם בני הארץ ברית, רק כדי שלא יושפעו מהם, וחס וחלילה יַחֶלוּ לעבוד את האלוהים שלהם וינטשו אותו, את אלוהי ישראל? לדעתי וּלצערי, פסוקים אלה ודומיהם משפיעים עד היום על ציבור גדול של בני עמנו.
האם לא היה נכון יותר לומר לבני ישראל שישתלבו בארצם החדשה, שימצאו בה נָוֶוה שוקט ורוגע, שייהנו מנופיה היפים ויחפשו שלום.ממש כמו שאומרת רחל המשוררת בשירה "שבת":
 "חוֹפֵי יַרְדֵּן מְלֹא זֹהַר יוֹם/ סִירַת דּוּגָה/ אֶשְׁכַּב אֶשְׁתֶּה/ שִׁקּוּי שָׁלוֹם...".
ענה.

צוות דיור - – הגדרת עבודה
תפקידי הצוות
צוות תפעולי אשר אחראי לטיפול בהקצאת דירות ותחזוקתן.
•           גיבוש תקציב ותוכנית השקעות בנושאי דיור, ופיקוח על מימושו
תיאום בין השימושים השונים של הדירות:
•           דירות קבע לחברים
•           דירות זמניות לבנים
•           דירות להשכרה
ביצוע החלטות שוטפות בנושאים הבאים:
•           הקצאת דירות קבע לחברים
•           מעברים והקצאות זמניות לבנים
•           סימון דירות להשכרה
•           שיפוץ דירות מעבר
עדכון ובקרה של מחירון דירות
מבנה הצוות:
•           יו"ר – יבחר בקלפי – מפורסם מכרז בעלון
בעלי תפקידים:
•           מנהלת קהילה (אוריין גנדלמן)
•           אחראית השכרות (דנה שחר)
•           תחזוקה ובנין (סיגל יגודה)
•           ועדת צעירים (סיגל דקל)
•           בנים תושבים וקליטה (ניבה גולן)
•           דירות קבע (רקפת זהר)
•           נציג ציבור – נבחר בקלפי
כפיפות: הנהלת קהילה
סמכות:
•           ביצוע החלטות שוטפות (כולל אלו הנוגעות לנוהלי מעבר וקדימויות)
•           תיאום בין ממלאי תפקידים
•           נקלטים – שיבוץ לדירות המיועדות לנקלטים
•           הצעות לתיקונים וחידושים – יובאו לאישור הנהלת קהילה (ומשם לידיעת הציבור).
צורת עבודה:
•           התכנסות - פעם בחודש, או לפי הצורך.
•           הפצת סיכומים: כולל למזכירה ולמנהל רשות התכנון
•           התייעצות שוטפת – ווצאפ, מיילים.
מסרה: אוריין גנדלמן

לחברים שלום
מצורפת בהמשך פנייה לחברים לתפקיד רכז/ת צוות דיור.
עד היום טופל נושא הדירות בשני צוותים נפרדים. צד"ק עסק בהקצאת דירות קבע לחברים ואילו צוות דירות מעבר עסק במעברי דירות, דירות למשפצים, דירות צעירים וכו'. לאחר שצוות דיור קבע סיים את תפקידו,אנו מעוניינים לרכז את נושא הדיור בצוות אחד המורכב מבעלי תפקידים רלוונטיים כגון ועדת צעירים, השכרת דירות, אחזקת דירות וכו'.
אנו מחפשים חבר או חברה המוכנים לרכז את הצוות.

דרוש/ה
רכז/ת צוות דיור

התפקיד כולל:
1.         ריכוז צוות דיור - תפקיד של ראש ועדה
2.         תיאום בין ממלאי התפקידים השונים בתחום הדיור
3.         גיבוש תקציב ותוכנית השקעות בנושאי דיור ופיקוח על מימושו
4.         קבלת החלטות פרטניות על סמך תקנוני הדיור, הקליטה והצעירים
5.         אחריות על הקצאת דירות קבע לחברים ולנקלטים
6.         תיאום והסדרה של שימוש בדירות זמניות:
•           לבנים
•           להשכרה
•           מעבר לחברים (כדירות מעבר)
•           שימושים מיוחדים
7.         עדכון ובקרה על מחירון דירות
8.         קשר עם משפחות הנפטרים

כישורים נדרשים:
•           סדר וארגון
•           כושר לימוד והתמצאות בהחלטות הקיבוץ לפרטיהן
•           יחסי אנוש טובים ויכולת שיתוף פעולה
•           יושר ואמינות
•           גמישות וחשיבה יצירתית
•           שליטה סבירה במחשב, בתוכנות וורד ואקסל

כפיפות: הנהלת קהילה

בחירה בקלפי
 המעוניינים יפנו לשרית אלימלך עד ה-23.02.2016

לחברים שלום
בנוסף לרכז/ת צוות דיור אנו מחפשים גם נציג ציבור שיצטרף לצוות


דרוש/ה
נציג/ת ציבור לצוות דיור
דרישות התפקיד:

1.         נוכחות בישיבות
2.         דיסקרטיות
3.         התמדה
4.         רצינות
5.         רצון לתרום

בחירה בקלפי

המעוניינים יפנו לשרית אלימלך עד ה-23.02.2016

הנהלת קרן עזרה הדדית מסיימת קדנציה.
אנו מחפשים שלושה חברים לצוות, לאחר הבחירה בקלפי יבחרו החברים מרכז לצוות מתוכם.
דרושים
לקרן עזרה הדדית
דרישות התפקיד
•           הגעה לישיבות
•           פגישות אישיות עם חברים
•           לקיחת חלק בהחלטות
•           דיסקרטיות
•           רגישות ויכולת התבוננות רחבה
חבר בצוות אינו יכול לשאת בתפקיד ציבורי אחר
נא לפנות לשרית אלימלך עד 21.02.2016
חדר הכושר שלנו
חדר הכושר שלנו קיים כבר 40 שנים,
 רוב מתקני הכושר עדיין קיימים ותקינים!!!
חדר הכושר פעיל ופוקדים אותו כ-40 חברים, חברות ונערים שממשיכים להתאמן בו בהתמדה רבה.
ביקשתי מיורם תומר, ממקימי המקום להיזכר איך הכל התחיל. // עינת תומר

חדר הכושר בעין שמר הוקם בראשית שנות ה-70. ביוזמתו של עוזי מור. להקמתו בפועלהצטרפו יגאל סיטנר ויורם תומר.
מקומו הראשון היה במקלט שמול משפחות ריפתין ושמרי, בו התאמנו מעט חברים שהפעילים שבהם היו עוזי מור, יגאל סיטנר, יורם תומר, גברי חרודי, בני צמח ועוד. לפי מיטב זכרוני כמעט שלא התאמנו חברות. היה לנו אז רק ציוד בסיסי.מאוחר יותר עברהמכון לחדר האוכל הישן, לפני הקמת המוזיאון. שם גם נקבע שמו"מכון אבשי", לזכר אבשלום בן-יהודה, בנם של נורי וחנן, שנהרג במבצע ליטני בלבנון ב- 1978. כאן הנהגנו טורניר פינג-פונג (טניס שולחן) לזכרו של אבשי, שהיה שחקן פינג-פונג מצטיין. הטורניר התקיים בהתלהבות כאליפות הקיבוץ במשך 15 שנים, ומשך אליו מתחרים ומתחרותרבים והמון קהל אוהד.
למקומו הנוכחיעבר המכון עם הקמתו של אולם הספורט בשנות השמונים.
כשהוקם חדר הכושר הראשון התאמנו בו בתחילה מעט חברים, המקום במקלט היה קטן וצר. כשעברנו לחדר-האוכל הישן היה האולם גדול והתקיימו בו גם חוגי ספורט שונים.
בית הבנים יועד מראש מקום מיוחד למכון כושר. הצלחנו לקבל הקצבות מפה ומשם ורכשנו את רובו של הציוד שמשתמשים בו עד היום!!!
במשך שנים רבות הייתי אחראי על האולם ובמסגרת זאת גם על המכון.עברתי קורס למפעילי מכון כושר, ראשון שנפתח בארץ.
הקפדנו מאד על תקנון הפעילות ושמירת הציוד. האווירה במקום הייתה רצינית ואנשים הרגישו סיפוק רב. נראה שכיום ישנה קבוצה של חברים, חברות ונוער שמתאמנים בהתמדה והרוח הספורטיבית נמשכת.
לסיכום – אני חושב שהמקום חשוב לפעילות גופנית שעוזרת לבריאות המתאמנים וחשוב לשמור עליו.


מיכה שמבן – עכשיו הספר
"בתנועה מתמדת – מיכה שמבן, דרכו ופועלו"

מיכה שמבן, מאושיות הספורט של מדינת ישראל, משנות ה - 30, למעלה משבעה עשורים של פעילות בתחום הספורט והחינוך הגופני. ממייסדי אגודות בארץ, בעיקר בתחום הכדורסל והכדורעף, וכמנהל הכשרת המורים לחינוך הגופני בסמינר הקיבוצים. מיכה, חבר "הפועל", איש כריזמתי, יוזם, סוחף, היה מאמן נבחרות וקבוצות בכדורעף והכדורסל, מאמן לאומי, שופט בינלאומי, בעל עמדה מרכזית בארץ ובחו"ל. הוא ניחן בתכונות מופת של ספורטאי ומחנך, איש מקצוע מעולה, נמרץ ונערץ ע"י אלפים ברחבי הארץ.
הספר "בתנועה מתמדת - מיכה שמבן, דרכו ופועלו" יצא זה עתה, פרי עטם של ד"ר יעקב סובוביץ, דוד בן-אשר, יובל דניאלי ושלמה שאלתיאל, בעריכת נחום סיון(הוצאת "דליה").
הוצאה מהודרת, ועריכה מרתקת, בספר הזה. סקירה היסטורית מקיפה של תולדות הספורט של המדינה בדרך ושל מדינת ישראל, 70 שנות ספורט. מאמרים של למעלה מ 50 כותבים,ביניהם ראשי ערים, חכ"ים, שרים, חברים, בני משפחה, ספורטאים רבים. רצף תמונות ומסמכים המשקפים, דרך פעילותו של מיכה שמבן, תקופה ארוכה מאד, רבת תהפוכות, של הספורט בישראל.
מיכה נפטר לפני שלוש שנים בגיל 94, כשהוא מניח אחריו דורות של מעריצים, ספורטאים, בהם ספורטאי צמרת, מורשת של תרומה עצומה לספורט, לערכי הציונות ולבניית מדינת ישראל.

שמבן היה בן בית בעין שמר ובספר גם מוזכרות תודות לגיורא ריפתין, אהוד דקל, מנו אלון, אורי ודליה אפק.

עותקים נמסרו לספרייה לעיון החברים.
דוד בן-אשר

ערכים על המשקל – דברים שבבסיס התקציב // אמיר תומר
התקציב הינו בבסיסו תרגום כלכלי לערכים שאנו מעוניינים לחיות לאורם, נגזרת של סך תפיסת עולמנו לדרך בה אנו רוצים לצעוד בשנה הקרובה.
נכון, שינינו את אורחות חיינו והם כיום ממוקדים יותר בקידום רווחת החבר, בהגדלת הנטו אותו הוא מקבל בסיום החודש ובעצמאותו אל מול הנהלות הקיבוץ וועדותיו, אך בבואנו לשאול עצמנו מה יצא לנו באופן אישי מתקציב הקהילה אנו נדרשים גם לצאת מבועתנו ולהביט סביבנו. לשוב ולזכור שהכסף אינו צריך להיות מטרה אלא האמצעי לקדם את קיבוצנו למקום שבו נעים ונוח לגור בו, אך גם חשוב לא פחות ואף יותר, שנהיה גאים לחיות בו. שבסיס ערכיו יהיה רחב דיו כדי לסייע לאדם או משפחה במצוקה, שמירה על פערים סבירים בינינו, שנוכל לומר לעצמנו שאנו לא מאה אחוז הקפיטליזם שמשתולל מחוץ לכותלי הקיבוץ.
נכון, יש לשאוף לצמצם מאוד את מס האיזון, אך לא במחיר של ויתור על הערכים של השירותים אותם הוא מממן. ניתן אולי לפעול שבעתיד נוכל לשלם על כך ממקורות אחרים, אך קיום אותם שירותים כמו בריאות, סיעוד וחינוך ושמירה עליהם, הם גילום ערכי חברה ראויים למעשה חברתי שאני רוצה לחיות לאורו. אנו צריכים לשאול את עצמנו האם "המקומות" בהם הושקע הכסף מקדם את חברותנו יחד בקיבוץ, כקהילה, למקום הזה. אני חושב שכן ! ואף בחלק מהסעיפים הייתי מוסיף לו ניתן היה.
יש הסבורים שנדרש לסגור לאלתר שירותים חברתיים וועדות שונות. אותם אלה רואים בהם "עודפי שומן" מיותרים ובעיקר בזבוז כספי ציבור. תשובתי לכל אלה (שדעתם לגיטימית) היא שאותם ענפי שירות חברתיים ותרבותיים, אותו סבסוד למבוגר, או לילד, בחינוך או בבריאות, הנוי, אירועי התרבות השונים, הם סם החיים שלנו, הם הסיבה שכיף ועדיין בריא לפקוח כאן את העיניים ולהתעורר בבוקר, הם אינם סתם שורה בתקציב.
יש הרואים בסכום הכסף שנותר להשקעות בקהילה גדול מדי ושניתן לקצצו בחצי. קיבוץ החפץ חיים צריך להשקיע בתשתיות שבקרבו – הן הפיזיות, הן התרבותיות-חברתיות והן האנושיות. ללא השקעה משמעותית במנוע הזה אנו נטבע, כל אחד באמבטיית כספו שלו. הכסף שהוקצה השנה להשקעות הוא כל מה שיש לנו כרגע, אך חשוב לדעת שהוא המעט שבמעט ויש לשאוף להגדילו ככל שצריך לאור הצרכים העולים מקיום קיבוצנו.
הקליטה שאנו כל-כך משוועים לה, קליטת בנינו בחזרה לחיקנו חשובה לנו מאוד ויקרה לליבנו. בואו ננסה לרגע קט להיכנס לראשו של הנקלט. אני סבור שכשהוא שוקל את חזרתו לנוף ילדותו הוא רואה לנגד עיניו, בעיקר, את אותו בסיס ערכים שמאפיין כל-כך את אורח החיים בקיבוצנו. לשם הוא שואף, בו הוא רוצה לקחת חלק. כשהוא יבוא לשים את מיטב כספו בלבנות את ביתו, כאן ביננו, הוא רואה לנגד עיניו תרבות פעילה ותוססת, גני ילדים שוקקים חיים, נוף ירוק מרגיע ונעים לעין. זה בשבילו הקיבוץ, ובשביל לשמור על כל הדבש הזה בשביל ההווה והעתיד, צריך להשקיע משאבים כלכליים ואנושיים באופן עקבי ולמשך שנים.
אם נטה את הכף יתר על המידה, ואנחנו לא שם כרגע, לכיוון עיבוי דלת ביתנו וביצורה,אנו עלולים לפתוח יום אחד את אותה דלת ולגלות מקום אחר לגמרי שלא מזהה אותנו ואנו לא אותו.
אי שם בשנת 1983, עמיר כרמין יצר סרט קצר ונפלא בשם "קיבוץ בעל ערך" בו הוא מזהיר בדרכו המיוחדת מפני הפיכת הנכסים החומריים לערכים המרכזיים, שיעמדו בבסיס אורח חיינו ושלאורם נחיה. ב-1987, בעת הדיונים על עתיד הלינה המשותפת, הוא יצר סרט נוסף, "הפלונטר" שמו, בו הוא הניח שאלות בסיסיות הנוגעות לעתיד קיבוצנו על המשקל והביא מגוון דעות, שבבסיסן עוסקות באיזו חברה אנו רוצים להיות.
אני חושב שראוי שנערוך מעת לעת, דיונים על אילו ערכים יבנו אותנו יחד פה בעתיד
במיוחד בתקופה הזו, בה השינויים כה מהירים, ולפני שאנו ממהרים לסגור שירות כזה או אחר או לקצץ מס בצורה דרסטית מדי, (שלאחר מכן יתכן ונזדקק לכספים אלה), נכון לערוך דיונים כאלה ומכאן לחפש בנרות דרכים להביאם לידי מימוש ולא רק להסתפק בדיונים על כיצד לחלק את הכסף וכמה יקבל האבא על חשבון בנו ולהיפך.
אז בבואנו לבחון את ערכנו על המשקל אני חושב שהתקציב עדיין מבטא, ואני מקווה שכך ימשך תמיד, את בסיס הערכים הראוי, במגבלת הקיבוץ המופרט, שכדאי לחיות בצלו.
בואו תמיד נשאף לזכור, אפילו במציאות הלא פשוטה שבה אנו חיים בקיבוץ וסביבו, שהכסף בא לשרת ערך ולבטא את תוכנו ולא להחליפו כמטרה בפני עצמה.
ולכן אני מציע שנצביע בעד התקציב, שהוא אולי מעט, אך מבטא הרבה.



"אני בניתי בית בארץ ישראל..."
לכבוד סיום שיפוץ "בית האולפן" והפיכתו ל-10 יחידות דיור,
לפניכם תמונות "בית האולפן" בבנייתו בשנות ה-70'
מוסף תרבות
נא לעדכן ביומנים:
•           יום חמישי 25.2.16 בשעה 20:00 במועדון לחבר הרצאה מרתקת - אודי גורן
•           שצילם את דרכו בכל שביל ישראל
יום רביעי 23.3.16 פורים ילדים
יום שישי 25.3.16 פורים חברים –את הנושא תגלו בקרוב מאד...