מאמר מערכת
עמותת "ראם" העמותה למען החבר הוותיק במנשה, הוקמה בשנת 1989 על-ידי המועצה האזורית מנשה, במטרה לפתח מגוון שירותים לאוכלוסייה הוותיקה.
העמותה הקימה בשנת 1993 את "מילוא" - המרכז האזורי לוותיקים, במשכן זמני בקיבוץ עין-שמר, ובשנת 1996 לאחר שהושלמה בניית מבנה הקבע, עברה הפעילות למשכן הנוכחי בקרית החינוך. בשנת 2015 הושלמה הרחבת "מילוא" והמשכן הותאם לאתגרי העתיד. השנה היא השנה ה-27 לפעילותו של "מילוא".
שבעים ושישה חברים מעין-שמר רשומים ברשימת הסטודנטים של "מילוא". מעטים המוסדות בהם לוקחים חלק כל-כך הרבה חברים לאורך שנים. ואף על פי שהעלון מקדיש גיליון שנתי לעולים לכיתה א', לעולים לכיתה ז', למסיימי יב' ולסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה... הסטודנטים של "מילוא" קצת נשכחו. העלון השבוע מוקדש להם, בתקווה לתקן מעט ומאוחר את הקלקול הזה:
שלומית דקל – לומדת ב"מילוא" כ-15 שנה, השנה בשלושה קורסים.
נאוה גור - לומדת ב"מילוא" כ-5 שנים, השנה בשלושה קורסים.
עדה שפירא – לומדת ב"מילוא" כ-17 שנה, השנה בשני קורסים של התעמלות.
ענת מילשטיין – לומדת ב"מילוא" כ-17 שנה, השנה בשני קורסים.
נדי מילשטיין – לומד קורס אחד של התעמלות.
עדנה חרודי – לומדת ב"מילוא" כ-20 שנה, השנה בחמישה קורסים.
אבנר ארבל – לומד ב"מילוא" כ-10 שנים, השנה בשלושה קורסים.
עדינה כפיר – לומדת השנה בשני קורסים.
מרים שנפלד – לומדת ב"מילוא" כ-7 שנים, השנה במכון הכושר ובהרצאות שונות.
צביה ויסברג – לומדת ב"מילוא" כ-10 שנים, השנה בחמישה קורסים.
אורי ליס – לומד ב"מילוא" כ-6 שנים, השנה בשני קורסים.
אורי שפירא – לומד ב"מילוא" כ-16 שנים, השנה בשני קורסים.
יהודית זרטל – לומדת ב"מילוא" כ-15 שנה, השנה בשני קורסים.
חנה דנון – לומדת מההתחלה, השנה לומדת קורס אחד.
השבוע חוזר גם שער החורף (צילום: טל בדרק), בתקווה שגם החורף עצמו יחזור אלינו...
סיגל דקל
קורסים ב"מילוא" שזכורים לטוב (מומלצים)
שלומית דקל – "על המוח" עם עירית דרומי ז"ל. לא זוכרת למה... (סתם)... עירית העבירה את הקורס בצורה טובה והוא עזר לשפר את הזיכרון.
נאוה גור – "גוף ונפש" – מעורר מחשבה ומרגיע.
עדה שפירא – "על המוח" עם עירית דרומי ז"ל. למדנו על המוח, ראינו סרטים שקשורים לגיל שלנו, פתרנו חידות ובעיות, וגם קיבלנו שיעורי-בית לפתור חידות.
ענת מילשטיין – שיטת "ריו אביירטו" - ריקודים לנשמה.
עדנה חרודי – מכל הקורסים אני נהנית מאוד – התעמלות בריאותית, אתיופיה ופרס, מורשת ישראל, פילאטיס וריקמה.
אבנר ארבל – תולדות ארץ-ישראל.
עדינה כפיר – התעמלות עם ענת גושן-קלעי. חוויה יוצאת-דופן מבחינה גופנית ורוחנית. אישיותה של ענת כובשת והיא בעלת ידע בלתי רגיל בנושא.
נהניתי מהקרנת הסרטים בשעות הבוקר קרוב לבית. חבל שזה לא נמשך.
מרים שנפלד – "ריפוי עצמי" עם דפנה גרין ו"מבנה המוח" עם עירית דרומי ז"ל. למדתי שכל הזמן צריך לאתגר את המוח.
צביה ויסברג – למדתי שלוש שנים בקורס NLP עם אורלי קיין מגן-שמואל. הקורס נתן לי ראייה אחרת על החיים, על התנהגות והתמודדות עם בעיות.
הקורס בהיסטוריה של מדינת-ישראל בתקופת המנדט, לימד אותי הרבה על יחסי יהודים-ערבים שלא הכרתי קודם.
אורי ליס – הרצאותיו של ד"ר חגי ספר על גישות ושלבים בקביעת גבולות המדינה לאורך ההיסטוריה הציונית, ועל עמדות המפלגות והזרמים הציוניים והשפעתם על ההחלטות בנושא.
אורי שפירא – התעמלות מכשירים, התעמלות בריאותית וקורס ציור שבו אני מתמיד לאורך כל השנים במילוא.
יהודית זרטל – ויטרז' עם אורית דרור, איסלאם ונצרות עם רינה קליין, ציור על עץ עם ברוריה ז"ל מקיבוץ משמרות.
חנה דנון – לומדת כל השנים קורס ציור.
טיולים ונופשונים שזוכרים לטוב (מומלצים)
שלומית דקל – יצאתי עם "מילוא" למספר טיולים בארץ ובחו"ל, ולרוב היה מאוד מוצלח מבחינת האירגון, הליווי וההדרכה. השנה הייתי בנופשון של 5 ימים בחיפה והיה מאוד מעניין ויפה.
נאוה גור – הנופש בקפריסין היה בילוי והנאה צרופה.
ענת ונדי מילשטיין – היינו בטיול מוצלח בירושלים, שהיה מעניין והביא אותנו להרבה מקומות חדשים בעיר ובסביבתה.
עדנה חרודי – הטיולים עם "מילוא" בארץ ובחו"ל מאוד טובים ויפים.
אבנר ארבל – שני הנופשונים באילת.
צביה ויסברג – היו הרבה טיולים בארץ ובחו"ל שהיו מוצלחים ומעניינים. בשנה שעברה היינו בטוסקנה והיה יפה ומעניין, וגם הייתי בטיולים רבים בארץ שהביאו אותי למקומות שלא הייתי מגיעה אליהם לבד.
צילה ואורי ליס – הטיול ליפן היה טוב מאוד.
אורי שפירא – הייתי עם עדה במספר טיולים בחו"ל: רומניה, פורטוגל, מונטנגרו, מרוקו. כולם היו מוצלחים, עם הדרכה טובה ומעניינת ואירגון טוב.
דברים משמעותיים שלמדו הסטודנטים ב"מילוא"
נאוה גור – NLP מלמד לקחת את החיים בפרופורציה.
עדה שפירא – למדתי ליהנות מהמקום ולנצל את האפשרויות שלו, להכיר אנשים חדשים ולבלות עם חברותיי.
ענת מילשטיין – לרקום. זה נותן סיפוק ומרגיע את הנשמה.
נדי מילשטיין – לא להתייאש כי תמיד יש אפשרות למשהו יותר טוב.
אבנר ארבל – למדתי על עולם הריגול דברים חדשים ומעניינים.
עדינה כפיר – למדתי שהגישה לפעילות שונה בהשוואה בין אנשי הקיבוצים והמושבים, לבין אנשי הכפרים הערבים.
מרים שנפלד – בחוג צילום למדתי לראות דרך העדשה ולהתמקד במה שאני רוצה להביע. צילום הוא כמו ציור או סיפור ומושפע גם מאפשרויות העיבוד במחשב.
צביה ויסברג – שיעורי ההתעמלות נותנים לי תחושה גופנית טובה ולפני מספר שנים אימצתי את ה"הליכה הנורדית".
אורי ליס – למדתי על תפישת המשיח בהיסטוריה היהודית ובימינו, הבנתי את עמדות הפלסטינים כלפי הציונות, ואת התהליכים שהביאו להחלטת האו"ם על הקמת המדינה.
יהודית זרטל – יחס וכבוד למבוגרים והרבה הבנה מהצוות.
דברים שהסטודנטים של "מילוא" אוהבים
שלומית דקל – את המפגש עם האנשים. כולם מהאיזור ויש שפה משותפת.
נאוה גור – מפגש, לימוד, טיולים.
ענת מילשטיין – את המפגש והלימודים.
נדי מילשטיין – את המורים והחניכים והיחסים ביניהם.
עדנה חרודי – את המפגש עם האנשים והפעילויות השונות. זה ממלא את הימים ומאפשר לצאת מהבית.
אבנר ארבל – את המפגש עם חברים מהמועצה ומחוצה לה.
עדינה כפיר – את המגוון הגדול של פעילויות הפנאי, הלימוד והטיולים, ואת האפשרות להרחיב את קשת ההיכרויות הבין-אישיות. וגם את פתיחת "מילוא" בפעילות קיצית.
מרים שנפלד – בכל שנה יש חשיבה מחודשת ומרחיבים ומגוונים את הפעילויות. מורגשת השקעה במסיבת ה-80. ב"מילוא" אפשר להיות כל יום וכל היום.
צביה ויסברג – קורסים מעניינים, אווירה טובה, הכרות עם אנשים מהסביבה וטיולים מעניינים.
אורי ליס – כבוד לוותיק ויחס אישי.
אורי שפירא – "מילוא" נותן לאנשים שיצאו ממעגל העבודה והתרומה לחברה, תחושה של תועלת, עניין ותרומה ברמה האישית והחברתית.
יהודית זרטל – את העוגיות פטיבר בשעה 10:00 ואת הביגלה.
חנה דנון – אוהבת ללמוד אומנות, אוהבת את המורים ואת האווירה החברתית. נהנית ש"מילוא" קרוב אלינו וקל לנו להגיע באופן עצמאי. יש ב"מילוא" אפשרויות בלתי מוגבלות ואני מאוד ממליצה להשתמש בזה. כשיש חופש מאוד חסרה לי הפעילות ב"מילוא" ואני מחכה לחזור.
הצעות לשיפור
(התייחסות של רפי עגנון מנכ"ל "מילוא" להצעות הנ"ל, בעמוד הבא)
שלומית דקל ועדינה כפיר – את מקומות החנייה למכוניות ולקלנועיות, כי זה תמיד חסר ועושה בעיות.
מרים שנפלד – אמנם נושא החנייה טופל, אך לא נמצא פתרון לרוכבי האופניים והקלנועיות.
אורי ליס, ענת ונדי מילשטיין – להוזיל את העלויות.
אבנר ארבל – את הכביש המחבר בין עין-שמר ל"מילוא".
עדינה כפיר – אני בספק אם המכירות למיניהן רצויות ומספקות שירות לקהל של "מילוא".
יהודית זרטל – יש מורים שמלמדים לאורך שנים באותם ימים ושעות, וזה מקשה להגיע לקורסים אחרים בזמנים מקבילים.
דברים טובים קורים ב"מילוא" // מרים שנפלד (מקשרת)
ב"מילוא" מתכוננים לשנה הבאה.
בשבוע שעבר התקיימה פגישת מקשרים ב"מילוא", והודגשה ההערכה לעבודת המקשרים וחשיבותה. נאמר כי ב"מילוא" מעוניינים לשמוע הארות, הערות ובקשות שיועברו באמצעות המקשרים.
השנה נוספו ב"מילוא" מפגשים בנושאים מגוונים גם בשעות אחר-הצהריים, וכן טיול ב"שביל-ישראל" למיטיבי-לכת (אפשר להצטרף בכל קטע של המסלול). הטיולים ב"מילוא" נחלקים בין טיולים בארץ באחריות סוקי רותם, וטיולים בחו"ל באחריות הדס זר.
בחדר-האוכל תתלה מודעה המפרטת את כל הפעילויות והטיולים. מומלץ להצטרף ולהירשם. חבל לא ליהנות מפעילות כל-כך קרובה ונגישה.
אשמח לעזור בכל דבר שנחוץ.
ותיקות וותיקי עין-שמר היקרים // רפי עגנון (מנכ"ל "מילוא")
אני מודה ושמח על הזכות שניתנה לי, לכתוב כמה מילים על בית "מילוא", הבית השני (ולפעמים הראשון) שלכם ושלי. המרכז המיוחד והייחודי "מילוא", התחיל לפעול לפני 26 שנים בקיבוץ עין-שמר, פרי יוזמתם של נירה שפירא ז"ל, ראש-המועצה אילן שדה, שרה אדד ואווה שרון, שניהלה את "מילוא" במשך 13 שנה בתבונת לב וראש. למעשה, השם "מילוא", הוענק לבית על-ידי חבר עין-שמר.
בית "מילוא", שהוא נדבך חשוב בעמותת "ראם", עבר מאז היווסדו בשנת 1993, שינויים והרחבות. ממספר מצומצם של חוגים ופעילויות, למרחב מאפשר ומצמיח, אליו מגיעים מעל 800 איש ואישה, הנהנים מ-75 חוגים, סדרות ערב ובוקר, טיולים יומיים, נופשים, אירועים וסדנאות.
בשנת 2016, זכינו לחנוך את המבנה החדש והמודרני, מבנה שהוקם כולו בכספי המועצה שלנו, שרואה באוכלוסיית הוותיקים נכס קהילתי וחברתי. מראשית הדרך, תומכת המועצה והעומד בראשה, אילן שדה, בפעילות ומקצה משאבים לא מעטים על מנת להעניק שירות מיטבי.
בנוסף לבית "מילוא", מפעילה העמותה מספר פעילויות: אירוע הגבורות, תיעוד סיפורי-חיים, קהילה תומכת, תכניות מיוחדות לחודש הוותיק ועוד.
בשנת 2020 אנו מתכוונים להמשיך ולפעול יחד עם המועצה להנגשת דרך הגישה מעין-שמר ל"מילוא", כך שהקלנועיות והאופניים יוכלו לנוע בבטחה, כמו גם להסדיר להם מקום חנייה בקרבת "מילוא".
חשוב לי לציין, שעלות הפעילות, אף שהיא נראית גבוהה, מסובסדת בשיעור 60% בחוגים, ובמרבית הפעילויות האחרות בשיעור דומה. סבסוד זה מתאפשר בעיקר בשל התמיכה הנדיבה של המועצה בתקציב העמותה. עלות חוג שנתי עומדת על כ-2,000 ₪, בעוד התעריף לסטודנט הוא 850 ₪ בלבד. כך גם בטיולים ובשאר האירועים.
אנו רואים עצמנו חלק חשוב בקהילת מנשה, ומשתדלים להשתלב בשירות האיכותי של המועצה לקהילת מנשה. בשל כך, אנחנו מעודדים יוצרים, אמנים ובעלי עסקים קטנים באזור, להציע את תוצרתם במסגרת ימי בזאר, ובכך להנגיש אותם לוותיקים וגם לאפשר להם להמשיך ולקיים את הפעילות והעסקים שלהם. זוהי תרומתנו הצנועה לחיזוק החוסן הכלכלי והחברתי במנשה.
אנו עומדים בתחילת תכנון שנת הפעילות תשפ"א ומזמינים כל אחד ואחת מכם להעביר אלינו הצעות, הארות והערות על מנת שנוכל למטב ולדייק את תכנית הפעילות ככל שניתן. איננו יכולים להבטיח שכל בקשה תענה, אולם נתייחס ברצינות ונשקול כל פנייה ביחס לאילוצים השונים, שמשפיעים על הרכבת מערכת הפעילות.
ותיקות וותיקי עין-שמר, אתם חלק חשוב במרקם החיים של "מילוא", ויש לכם נציגות חשובה בוועד-המנהל של העמותה - אורי שפירא, שמקדיש רבות מזמנו. אנו נעזרים רבות במקשרת מרים שנפלד, ויחד איתכם ובסיוע המועצה והצוות האיכותי שלנו, נמשיך לתת ולפתח שירות מצוין עבורכם ועבור כל קהילת מנשה.
חיבוק ענקי מכל הצוות: הדס, סוקי, גלית, ליאת חגית, סרג'יו, כרמית ורפי.
לוח מודעות
דצמבר בתרבות
שבת 14.12 בשעה 9:30 - סיור ליקוט בשיתוף "החברה להגנת הטבע".
נטייל בשבילים המוכרים, נאסוף, נכיר ונטעם. מתאים לכל הגילאים.
שבת 21.12 בשעה 10:30 - יצירה לחנוכה בחדר-האוכל.
פעילות עשירה וירוקה עם חברת "אצטרובלים", הכנת למפיונים ומרק.
מוזמנים כל עין-שמר כולל בנים ונכדים.
יום שני 23.12 בשעה 18:30 - חנוכה.
נחגוג יחד בחדר-האוכל. פרטים נוספים בהמשך.
יום חמישי 26.12 "ארטפטפת" - אירוע האומנות המרתק חוזר לחממה.
שבת 28.12 בשעה 17:00 בחדר-האוכל - הפנינג סביבונים.
עתיד זקני השבט // דני אבנר
ראשית, אני מברך את מערכת העלון שהחזירה לחברים את האופציה לאנונימיות, דבר המאפשר לחברים להעז לשאול שאלות נוקבות ולקבל ולו תשובות מטרידות בנוגע לפנסיה.
תשובות על מנת להעיר אותנו מהתרדמת, על נושא שמאוד מטריד זה את חברי-הקיבוץ, אשר בעשור הקרוב יהיו קיומם ורווחתם תלויים בעיקר בחסדי הקיבוץ המתחדש.
מצד אחד, משמח לראות את תלוליות העפר הנערמות לצדי המדרכות, ואת הדחפורים והטרקטורים המשנים, מחדשים ומרחיבים את גבולות הקיבוץ, על מנת לקלוט זרים, אשר אוטוטו יהפכו לחלק מאתנו, שווי חובות וזכויות, ובעלי הכוח להחליט - הקיבוץ והזקנים לאן.
צורם במיוחד לראות, שבין כל הנקלטים שהתקבלו, כולם חיצוניים. אין אף בן-קיבוץ שאולי יאזן את האוכלוסייה שתדאג לזקני השבט.
וכבר אנו רואים מגמה ברורה בכתבות שיצאו בעלון, איך פני המזכירות לא לקראת דאגה לדור השלישי, נהפוך הוא.
בשם שכבת גיל, אשר תרמה את מיטב שנותיה לקיום הקיבוץ ונמצאת היום בחסדי קהילה אשר משתנה דמוגרפית, אני מבקש תשובות ברורות בנושאים:
מה קורה עם כספי הפנסיה של החברים? מה הגרעון הקיים? איך תראה הפנסיה של החברים עוד עשור?
באיזה סדר עדיפות נמצאים ביטחונות הפנסיה שלנו?
מה עושה המערכת למען קליטת בני-הקיבוץ?
בחירת מנהל השכרות // אילן לוטן
אני כותב את דבריי אלה פחות מנקודה של אכזבה אישית ויותר מדאגה לתהליכים שאנחנו עוברים.
כפי שחברי הצוות שנפגשתי איתו יודעים, הגשתי את מועמדותי לתפקיד הנ"ל ברגע האחרון, כיוון שהתלבטתי אם לקחת את התפקיד, כך שהתשובה השלילית שקיבלתי לא גרמה לי לאכזבה גדולה ברמה האישית.
במהלך הפגישה עם הצוות, הוסבר לי שתפקיד זה דורש את האדם ל-24/7. האם אדם חיצוני יכול לענות על דרישה זו טוב יותר ממשהו מקומי?
מספר פעמים נאמר לנו שבבחירה לתפקידים שונים, תינתן עדיפות לחברי הקיבוץ. האם עומד משהו מאחורי אמירה זו?
להערכתי, הכישורים והניסיון שאני מביא איתי, והיכרותי את המציאות המקומית על כל מורכבותה, נותנים לי יתרון על פני מישהו חיצוני.
ייתכן שהמועמדת שנבחרה היא ברמה של "החברה הגאונה". אני לא מכיר אותה לטוב או לרע, ולא יודע מה עושה אותה יותר מתאימה ממני לתפקיד למרות כל הנימוקים הנ"ל.
הרבה חברים שידעו שהעמדתי את עצמי לתפקיד זה ושהוחלט לתת אותו למישהי חיצונית, הביעו בפניי את מחאתם על כך. אני מעריך שהמחאה היא פחות מדאגה לי ויותר מקבלת ההחלטה לתת תפקיד זה למישהו חיצוני, כאשר יש מועמד פנימי סביר (לפחות) או יותר מכך.
לבסוף אני תוהה האם אנחנו עוברים תהליך של העדפת אנשים חיצוניים והאם ההנהלה לא מבינה שהקיבוץ הוא של חבריו וככל שהם יהיו יותר מעורבים, כן ייטב?
בחירת מנהל השכרות // סיגל דקל
היות ולאחרונה נכתבו מספר מאמרים ברוח דומה למאמר של אילן, חשבתי להגיב כחברה מהשורה:
מאז שנכנסתי לגור בביתי, לפני 26 שנים, היו בו בעיות של רטיבות במקלחת.
אני זוכרת לטובה במיוחד את נאוה גור, בתפקידה כרכזת ועדת דירות, שאישרה כל דבר שניתן לעשות על מנת לפתור את הבעיה, כולל פירוק של המקלחת עד היסוד ובנייתה מחדש (על הטינופת, הפגיעה הקשה בשגרת החיים והעלויות הכבדות הכרוכות בכך) לא פחות משלוש פעמים. ללא הועיל.
עד שהגיע למקלחת שלי רכז בניין שכיר, שעבד בעין-שמר זמן קצר, הסתכל, חשב והורה לעשות ברצפה "חור פה וחור פה ועוד חור פה" והבעיה נפתרה.
כמה עבודה, עוגמת נפש וכסף נחסכו באותן שלוש דקות, אפשר רק לדמיין. כמה כסף היה נחסך אם הוא היה מגיע 20 שנה קודם, אפשר להעריך ביותר ממאה אלף ₪.
ברור שכולנו רוצים שכל חברי עין-שמר ימצאו עבודה ופרנסה לשביעות רצונם, אך פעמים רבות יש משמעות מרחיקת לכת למידת המקצועיות של בעל התפקיד, הרבה יותר מאשר למידת החברות שלו בקיבוץ עין-שמר.
כמו שברור לנו שלא היינו הולכים לרופא רק משום שהוא חבר עין-שמר ואנחנו רוצים שיעבוד ויתפרנס, כך גם בתחום הטיפול בדירות, שהוא הוצאה כבדה ובעלת השלכות, גם אם פחות קריטי בהשוואה לרפואה.
הזדמן לי לפגוש לאחרונה את רכזת ההשכרות החיצונית שנבחרה. התרשמתי שכולנו נרוויח בגדול מהניסיון, הגישה והידע שלה.
סיכום תביעות ביטוחי בריאות וחו"ל 2019 // עינת תומר
בשנת 2019 הוגשו כ-80 תביעות להחזר כספי מביטוח הבריאות הרפואי.
פירוט תביעות הבריאות שהוגשו:
טיפולי רפואה משלימה כגון: רפלקסולוגיה, הידרותרפיה, פיזיותרפיה, שיאצו, דיקור סיני, אוסטאופתיה, ייעוץ דיאטטי - 20 תביעות.
תרופות מחוץ לסל (שעלותן מעל 150 ₪ לתרופה), כולל קנביס רפואי - 22 תביעות.
התייעצות עם רופא מומחה - 16 תביעות.
אביזרים לחולי סרטן - 5 תביעות.
פיצוי בגין אשפוז (מהלילה השלישי לא כולל אשפוז עקב ניתוח) - 4 תביעות.
השתלת איבר (כבד, כליה, מח עצם וקוצב לב) - 4 תביעות!
טיפול רפואי מחליף ניתוח - 2 תביעות.
בדיקה רפואית אצל רופא פרטי, אבחון לקשיי למידה, ניתוח פרטי, בדיקת דם אבחנתית, בדיקת אם.אר.אי - תביעה 1.
זו כמות נכבדה. חשוב שחברים יידעו את זכויותיהם ויעזרו בביטוח בעת הצורך. בשונה מביטוחי בריאות פרטיים, בהם אין כמעט אפשרות לערער על דחייה של תביעה, בביטוח הבריאות שלנו, שהוא ביטוח קיבוצי, יש אפשרות להגיש ערעור לתנועה הקיבוצית, שבמקרים רבים מאשרת את התביעה. השנה היתה לנו הצלחה באישור 8 מתוך 10 תביעות שנדחו.
בשנת 2019 הוגשו 4 תביעות להחזר כספי מביטוח חו"ל:
גניבת טלפון סלולרי בחו"ל
נזק למזוודה בשדה התעופה
בדיקה רפואית בבית-חולים בחו"ל
ביטול טיסה עקב מחלה
למרות שכמות התביעות נמוכה ביחס לכמות ביטוחי חו"ל, חשוב לעשות ביטוח חו"ל לכל צרה שלא תבוא.
להזכירכם, הטיפול בביטוחי בריאות וחו"ל נשאר באחריותי (לשמחתי הרבה). אני יושבת במשרדי הנהלת-חשבונות, בחדר של נחמה רימון ואולגה ברצלבסקי, החל מהשעה 17:30 (לא בימים קבועים) ובימי שישי בבוקר. בשאר הימים אני עובדת במשרד ביטוח פרטי בפרדס-חנה.
ניתן ליצור עמי קשר בטלפון 052-3568775, או במייל einatt@ein-shemer.com
הרבה בריאות, אושר ואופטימיות.
דחיית עתירה בנושא פנסיה של חברי קיבוץ
קיבוץ עין-שמר היה שותף בתשובה לעתירה, וחברים מעין-שמר תמכו בעתירת פנסיה בראש.
לכבוד: הקיבוצים המשיבים בג"צ פנסיה בראש
הנדון: בג"צ פנסיה בראש דחיית העתירה
אתמול התקיים בבית המשפט העליון, הדיון בעתירת עמותת פנסיה בראש שדרשה להורות לשר הכלכלה להגדיל את הקצבה לחברים בגיל הפרישה, כפונקציה של השכר הממוצע של חברי הקיבוץ בגיל העבודה.
בית המשפט הציע לעותרים למשוך את העתירה לאחר דיון קצר וזו אכן נמחקה.
נזכיר כי המשיבים המקוריים לעתירה היו שר הכלכלה ורשם האגודות שיוצגו על ידי מח' הבג"צים במשרד המשפטים. בשלב שני הצטרפו 114 קיבוצים כמשיבים לעתירה בייצוגו של הח"מ ובשלב שלישי הצטרפה התנועה הקיבוצית למשיבים ויוצגה על ידי משרד ליפא מאיר.
ניתוח של הערות השופטים בדיון כפי שבאו לביטוי בפרוטוקול, מעלה בדיעבד את החשיבות הרבה של הגשת התגובה על ידנו בשמכם. בעוד שתגובת המדינה באופן טבעי ובמידה רבה גם תגובת התנועה הקיבוצית, התרכזו בטענות העותרים לגופן ותמכו בהשארת המדיניות על כנה, הרי שבתגובה שהוגשה על ידנו בשמכם הודגשו בנוסף מספר נושאים שמצאו את ביטויים באופן ברור בנימוקי השופטים בדיון.
כך למשל:
בעזרת הנתונים שהתקבלו אצלנו באדיבות הקיבוצים גבת, בית השיטה ומעוז חיים, קיבלו השופטים את הרושם הברור, כי העותרים הציגו מצגי שווא. השופט מזוז התייחס לכך במפורש בדבריו.
המכתבים של הקיבוצים הנ"ל שהוצגו לבית המשפט, סייעו לנו להסביר ולהדגים גם את מערכת התגמול הכוללת של החברים בגיל הפרישה בהיבט של ההכנסה הפנויה, הכוללת גם את רכיב המגורים בחינם, שירותי הסיעוד והבריאות וכד'. ראו לעניין זה שוב, את התייחסות השופט מזוז בהשוואה בין פנסיונר בעפולה לפנסיונר בקיבוץ שאינו משלם על רכיב הדיור המשמעותי בסל ההוצאה.
ההחלטות של הקיבוצים חניתה וגזית שצורפו לתגובה, תרמו להפנמת הרעיון כי גם קיבוצים שמצבם הכלכלי טוב יחסית, משלבים בחבילת התגמול של הפנסיונרים חלוקת רווחים מעסקיהם.
טענה בולטת נוספת מן התגובה שמצאה ביטוי בהערות השופטים, מתייחסת לכך שככל שקיימת למי מן הפנסיונרים טענה כלפי קיבוצו, הרי שיש לברר זאת באופן פרטני בין החבר לבין הקיבוץ בבית המשפט המוסמך לכך, ואיך לכך קשר לשר הכלכלה שאינו בורר או שופט זכויות החבר מול הקיבוץ.
ראו לעניין זה הערות השופט פוגלמן.
הערות נוספות של השופטים המתכתבות עם פרקי התגובה שהגשנו, נגעו לשלילת טענת ההסתמכות שהעלו העותרים, כאילו השקיעו את כל מרצם בקיבוץ. בהמשך לטיעון המפורט בתגובה, בו הסברנו כיצד הקיבוץ וחבריו אחראים למצבו הכלכלי של הקיבוץ וליכולתו או היעדרה בהקשר של תשלום גמלה מוגדלת, הבהירה השופטת ברק-ארז לב"כ העותרים כי אין כל שחר להסתמכות מסוג זה וכי לעיתים ציפיות כלכליות נכזבות והמדינה אינה ערבה לכך.
ראויה לציון גם התייחסותו של השופט מזוז לטענה בדבר זכויות הוותק, תוך שהוא מבהיר כי לא ניתן להסתמך על הוותק בתקופה השיתופית.
בסיכומם של דברים ניתן לומר בסיפוק מה, כי השופטים קראו את התגובות, הגיעו מוכנים לדיון ולא נכנעו לטענות הדמגוגיות שהועלו על ידי העותרים. יש לקוות לגישה דומה במקרים הבאים, מעטים ככל שניתן.
לבסוף אני חוזר ומודה לברק ניר יו"ר קריית ענבים שיזם את המהלך, הגיש תצהיר תומך לתגובה שלנו ואף התייצב אתמול לדיון לחזק את ידינו בשמכם.
תודה לכולכם על האמון ושיתוף הפעולה.
בברכה,
עו"ד עומר כהן
פותחים שבת
לפני שבוע הוקדשה קבלת השבת ל-כ"ט בנובמבר. הדובר היה מנו אלון. בתחילת דבריו סקר מנו את השלבים השונים בפעולותיה של התנועה הציונית, מהעליות הראשונות ועד החלטת האו"ם שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947.
עד מלחמת העולם הראשונה התבססה בארץ מערכת ציונית שהביאה לארץ-ישראל כ-86,000 יהודים. ארבע שנות המלחמה, היווּ אתגר קיומי לישוב היהודי בארץ. יותר משליש מהאנשים הוגלו או מתו מרעב וממחלות. תנאי החיים היו קשים מאד.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, מתחיל פרק חדש של מאמץ ציוני גדול לבנות תשתיות למדינה. מנו ציין שלא דיברו אז על מדינה, אלא על בית לאומי ליהודים, ברוח הצהרת בלפור. לא אפרט את כל השלבים עליהם דיבר מנו, כי קצרה היריעה. אזכיר רק את המרד הערבי הגדול שנמשך בין השנים 1936-9 ודוכא על-ידי הבריטים וכוחות "ההגנה".
במלחמת העולם השנייה נרתם הישוב למאבק נגד הנאצים, וגויסו 1,000 מתנדבים לצבא הבריטי. הייתה חרדה גדולה בארץ, הצבא הגרמני הגיע כבר למרחק של 70 ק"מ מקהיר.
בתקופה זו נבלמה התנופה הציונית, והעלייה לארץ הצטמצמה מאוד בעקבות המלחמה ובעקבות צווי ה"ספר הלבן". הדילמה הציונית שנוצרה, הומחשה היטב בדברים שאמר בן-גוריון: "נילחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה בהיטלר, ונילחם בהיטלר כאילו אין ספר לבן". כלומר, נעזור לבריטים במלחמה נגד הגרמנים, אך נלחם בהם בָּאָרֶץ למען הקמת מדינה יהודית.
לאחר המלחמה הוקם ארגון גג שבו שיתפו פעולה "ההגנה", האצ"ל והלח"י. הארגון נקרא "תנועת המֶרי העברית", ומטרתו הייתה להביא לסיום המנדט הבריטי בארץ-ישראל. התנועה פעלה מיולי 1945 ועד אוקטובר 1946.
עיקר המאמץ הציוני התרכז כעת בהשגת הכרה בינלאומית. האו"ם הפך למוסד משמעותי וההכרה שלו בזכות העם היהודי למדינה הייתה חשובה ביותר. גורם נוסף שהשפיע היו מחנות העקורים שבהם שוכנו הפליטים היהודיים. לא היה לפליטים אלה לאן לחזור, המדינות לא רצו אותם, הן היו חייבות למצוא לכך פתרון. נושא זה שולב בדיון על גורלה המדיני של ארץ-ישראל. האו"ם הקים לשם כך ועדה, ועדת "אונסקופ", שבסופו של התהליך המליצה על חלוקת הארץ.
בעקבות החלטת הוועדה, ולקראת ההצבעה הגורלית באו"ם, נעשתה עבודת שכנוע נמרצת על מנת להשפיע על נציגי המדינות השונות שיצביעו בעד הצעת החלוקה. שלושה אנשים הובילו את מסע השכנועים: אבא אבן, משה שרת וחיים וויצמן. תוצאות ההצבעה היו: בעד – 33, נגד – 13 ונמנעים - 10. כך החליט האו"ם על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ-ישראל (ערבית ויהודית). החלטת הכ"ט בנובמבר הביאה להקמתה של המדינה היהודית.
תודה למנו על דבריו המאלפים, החשובים והמעניינים. ענה ששון