עלון מס' 15 (3687) פסח שני כ' בניסן תשס"ח 25.4.2008
הפרטיזנים היהודים ביער
עם מפקדם טוביה בילסקי
שפיקד על 1,200 פרטיזנים
והקים מחנה למשפחות עליו הגנו עד לשחרור.
טוביה נפטר כנהג מונית בארה"ב לאחר שלא זכה להכרה ראויה בארץ
(כנראה בגלל שייכותו לבית"ר).
בימים אלה מצולם בהוליווד סרט על גבורתו וגבורת אחיו; בכיכובו של דניאל קריג (ג'מס בונד האחרון).
סבא של מרים ריפתין ובן דודה היו בין הפרטיזנים תחת פיקודם של האחים בילסקי.
ביום שלישי יתקיים בסימפונטה רעננה קונצרט חגיגי לכבוד האחים בילסקי, ושם ינגנו בכינור של נער פרטיזן אשר היה מתריע על התקרבות הגרמנים.
ברוכים ומבורכים יוצרי ובוני סדר פסח
המתמידים ללא ליאות
שנה אחר שנה:
ענה ששון
אילן לוטן
קובי גרוסמן
שלומית דקל.
היה נעים, חוויתי, טעים ושמח!
תודה גם לכל אלה שתרמו מכישרונם ורצונם הטוב.
ליל הסדר חלף הלך לו
וזה הזמן להודות לחברים הרבים שתרמו מזמנם, מכישרונם ומכוחם להצלחת החג.
ראשונה חביבה לגלי יגודה על העזרה העצומה שהעניקה לנו בתמיכה, באירגון, ובעבודה רבה, ללא לאות וחשבון.
לסיגל דקל שנחלצה לעזרתנו ברגע של מצוקה, עמסה על גבה את החד גדיא עם שפע משתתפיה החמודים, והעמידה מופע עליז וחינני. לתמי צמח על פינת החג המרהיבה ועל העיצוב היפהפה של חדר האוכל.
לנורית משיח על הקישוט המרשים שתרם לגיבוש אופיו המיוחד של החג.
לצביה וייסברג על הנכונות והמסירות בסידור המקומות.
לחמי סל על הברכה החגיגית.
למשפחות הקוראות: חופי, ארבל-מלומן-אבל, וייסברג ודגאי על הקריאה הנאה והזורמת.
לשמחה ועלי אלון על קבלת הקהל בלובי בחגיגיות ובמאור פנים.
לניר אלון על הליווי המוסיקלי היפה שהעניק לערב זה, ולענת אלון שחיזקה אותו עם חליל הקסם שלה ב"אחד מי יודע".
לאופיר חננאל הנחמודת וחבורת הבחורים על "הגיע ליל פסח" הדור וחגיגי.
לקובי גרוסמן ורקפת זוהר על הדואט האביבי והמשמח.
למארק צ'נסקי וזמיר גולן על ביצוע כובש של השיר "בשדה ירוק".
לפיט אברהמי על הריקוד העדין והמרגש שסיפר את "יציאת אתיופיה".
לחמוטל גלעד וילדי הקושיות על "מה נשתנה" חינני וזך.
לאמרי גלעד על שיר "ארבעה אחים" ענוג ושובה לב.
לאמיתי ששון, שירה גלעד, ניב בן פורת, יותם חרודי וזמיר גולן על הביצוע הייחודי של השיר "ארץ ישראל" בעיבודו של זמיר.
לרביעייה הקולית על "שיר המעלות" מעודן והרמוני.
לואסיה חניכו המוכשר של רפי שפירא ז"ל על שהפליא לנגן עלי כנור.
לרקפת ויונתן זהר-סל על השירה התוססת של "משה הכה על צור" עם ליווי התוף המקסים של יותם חרודי.
לאבנר ארבל על קריאת עשרת המכות עתירת ההומור.
לכל המשפחות שזמרו והלהיבו ב"אחד מי יודע".
לחבורת בחורי "דיינו" השורשית והאהובה, ולקובי גרוסמן
שמדי שנה מרענן את הטכסט והופכו לאקטואלי ועכשוי.
לרפי שפירא היקר שאיננו עוד, על כתב החידה היפה והלבבי שהשאיר לנו... לאורי אשכולי נשוא החידה האחרונה. וליהודה ריפתין פותר החידה.
למרתה מור, קרן משיח, צפי גנדלמן ולכל עובדי המטבח המסורים על האוכל הטעים, העשיר והמשובח שהכינו במסירות כה גדולה.
לאמיל ששון אשר על המקרן והמחשב, ליגאל כץ, על ההגברה המקצועית, ולשחר זוהר סל יד ימינו.
לליאורה מאסטרו על ארגון יעיל ותכליתי של חדר האוכל בעריכה ובפירוק.
לאורי תומר, לעידן גלעד, לרפי ארליכמן ולעתר גבע על העבודה הקשה עם הכיסאות והשולחנות.
לפנינה גלעד על צילום החג.
למוסדניקים על העזרה הרבה לפני ואחרי החג.
לכל החברות והחברים הרבים שהושיטו לנו יד בנפש חפצה ועזרו לנו בשמחה וברוח טובה בעבודות ההכנה והפירוק הרבות. בלעדיהם כל זה לא היה אפשרי.
ואחרונים, יקרים מאד: חברי הצוות: אילן לוטן, קובי גרוסמן ושלומית דקל ששנים רבות אנו נושאים יחדיו את החג על כתפינו בעבודת צוות נעימה ועניינית שבה כל אחד תורם מיכולותיו וכישוריו הייחודיים.
לכולם, לכולם שאו תודה וברכה, ואִסְפוּ כוח לקראת השנה הבאה.
ענה.
אפיקומן תשס"ח/ רפי שפירא ז"ל
שמו השני מגפן התירוש
שוֹרְשִי כאלון מכסיף וזקוף כברוש
גָדָל בין הוריו ברפתות וּבלול
כיכב בין שטוּחֵי וּתְלוּלֵי המסלול
את חילו במיכון וניהול הֶעֶצִים
אך אהבתו נתונה לפירות ועצים
במרפסת ביתו ישוּב בניחוּתָא
בין נכדיו והרבה בחברוּתָא
¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬¬_________________________________________________
הפתרון: אורי אשכולי.
שם משפחתו לקוח מווינרב – ענבים,
מבני קבוצת אלון
אביו יוסף היה רפתן וחייל'ה אמו לולנית מהוללת
בצבא שירת בתותחנים ועלה לקצונה בכירה
עשה חייל במוסך ובמפעל
מכור לטיפול וטיפוח עצי פרי
מרפסתו היא "מלון אורחים" למשפחתו וידידיו
למרות שאיננו שתקן, הוא צנוע בדרישותיו, שמח בחלקו.
פותחים שבת
השבוע, עדיין ימי חג הפסח, נקיים קבלת שבת חגיגית בהשראת החג.
בשבת זו החלה בימי הפסח נוהגים לקרוא ב"שיר השירים", בהתאם לכך נשיר שירים שהטכסט שלהם לקוח ממגילה זו
ונצרף אליהם מספר שירי אביב יפים.
על "חג הפסח ואנחנו" עדה גבע.
חג שמח ושבת שלום!
ביום רביעי כ"ה בניסן 30.4.08
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
בשעה 20:00 בחדר האוכל
נארח את ברכה שרף אלון, סבתא של ליאת תוינה (אלון).
מתוך כריכת הספר של ברכה שרף אלון "ילדה בלב יער".
"ברכה מספרת את סיפור חייה כילדה בת עשר ואת זיכרונותיה לאורך שלוש שנות מלחמת העולם השנייה יתומה מבוקוביניה ברומניה. ללא אב ואם נשארת הילדה בודדה עם שתי אחיותיה הקטנות ושלושת אחיה הבוגרים.
ברכה הופכת להיות לאם דואגת, אחראית ומסורה. תיאורי הרעב והרדיפה אחרי המזון, העיסוק המתמיד בדאגה, החיפוש אחרי מקומות למגורים ולינת לילה, הם תיאורים חזקים ומרגשים.
היער הפך להיות לבית ויחד עם הפרטיזנים היא מתלווה למשימות ופעילויות מיוחדות. ילדה צעירה אחראית ואמיצה מתמודדת יום יום, שעה שעה עם סבל, פחד ודאגה.
"פוז'יקו הפרטיזנית" קראו לה, כינוי שהיא אוהבת עד היום הזה."
מתוך אתר הנצחה באינטרנט הנקרא "אתר הפרטיזנים" ( www.thepartizans.org).
"באחת ממשימותיה הגיעה ברכה לבית סוהר בשמרלינג, ע"מ לבדוק אפשרויות חדירה והצלת אסירים. היא נתפסה ע"י הגסטפו ועונתה קשות במטרה לדלות ממנה מידע על הפרטיזנים. היא לא מסרה מידע כלשהו ונזרקה חזרה לכלא והייתה מיועדת להוצאה להורג. במהלך הלילה הצליחה לברוח מהכלא דרך תעלות הביוב, חזרה לפרטיזנים ומסרה את המידע הדרוש. בזכות זה ניצלו חייהם של לוחמים פרטיזנים אחרים."
החברים מוזמנים.
פרטיזנים יהודיים, אלכסנדר בוגן 1943
אל היער - קורות משפחתי בשואה מרים עין-דור ריפתין
השואה חרתה פצע פתוח ושותת דם במשפחתנו, למרות שהורי הספיקו לעלות ארצה לפני פרוץ המלחמה, בהשאירם מאחוריהם את כל בני משפחותיהם חשופים לאימת השטן הנאצי. השניים התאהבו עוד בפולין. אמי, שנמנתה עם מייסדי קיבוץ כפר מנחם, עלתה ב-1938 בספינת המעפילים הבלתי לגאלית הראשונה בה הפליגו גם בחורות. אבי, שריכז פלך בתנועת החלוץ, עלה סמוך מאוד לכניסת הגרמנים לפולין, באפריל 1939. היום, טמונים הורי, הניה ויעקב (קולקה) עין-דור ז"ל, בבית הקברות הגלילי היפה בקיבוץ אילון.
איחוד המשפחות
עם פלישת הגרמנים לפולין מיהרו בני משפחתה של אמי – הוריה - הינדה-יהודית ויצחק צלניקר, ושתי אחיותיה – שפרינצה ומרים – ונמלטו מעיר הולדתם אוסטרוב מזובייצק. בוקר בהיר אחד ירדו מאוטובוס בז'טל, עיירת משפחתו של אבי השוכנת היום בביילרוס (רוסיה הלבנה), וביקשו להובילם אל המחותנים שלהם, זלטקה-מרים ואברהם אינדרשטיין. הגורל המתעתע, יצר קשר חם ושותפות מרגשת בין שתי המשפחות המחותנות, שטרם המלחמה בקושי ידעו זו על קיומה של זו. בזכות סכום כסף שהצליחו להחביא בתוך ככרות לחם שאפו, הצליחו הוריה של אמי לפתוח מאפיה בסלונים השכנה ולהתפרנס בכבוד עד לפלישת הגרמנים ביוני 1941. כל אותה עת, נשמר גם קשר הדוק עם הורי בארץ, ומצאנו מכתבים מרגשים ומלאים בפרטי חיים.
עם כניסת הגרמנים הועברו אביו של אבי והאח הצעיר לייבלה – שהיה בן 14 וחניך מסור בשומר הצעיר – לעיר נווגרודק השכנה. השניים עבדו כחייטים במחנה עבודה נאצי. הם הצליחו לברוח ליער הסמוך דרך מנהרה שנחפרה בחשאי והצטרפו אל ההתארגנות היהודית המופלאה ביער, בו הוקמו מחנות של פרטיזנים ושל משפחות יהודיות שנמלטו מהגטאות בעיירות הסמוכות, וביניהם כ-800 מבני ז'טל. על פרשה מדהימה זו, ועל גבורתם ואומץ ליבם של האחים ביילסקי - שעמדו בראש הפרטיזנים היהודים ביער ולא זכו להוקרה מספקת - מצולם היום סרט חדש בארה"ב בכיכובו של דניאל קריג.
המצוד הגדול והמוות ביער
סבי ודודי הצעיר הצליחו להחזיק מעמד ביער. הסב החייט השיג מאחד הכפריים מכונת תפירה ונהג לתקן את בגדי הלוחמים ובני המשפחות שהסתתרו ביער, ונותרו רק עם סמרטוטים דלים על גופם. בן-דוד של סבי, שניצל, סיפר לנו אחרי המלחמה על קורותיהם, וכיצד נהרג סבי במצוד הגדול שערכו הנאצים ביער בדצמבר 1942. 45,000 חיילים נאצים, מלווים בכלבים, טנקים ותותחים, הסתערו על מאות הלוחמים היהודים שהתפצלו בתוך היערות ולא נכנעו. לייבלה, הנער, ששרד את המצוד, נפטר לאחר מכן ממחלת טיפוס שעשתה שמות בלוחמים.
השחיטה הגדולה
זלטה סבתי ואחותו של אבי – שרה-לאה, נרצחו בז'טל, ב-6 באוגוסט 1942, בשחיטה הגדולה השנייה והאחרונה של יהודי ז'טל, בגיא ההריגה בבית הקברות החדש של העירה.
על קורות משפחתה של אמי לאחר הכיבוש הגרמני של סלונים בסוף יוני 1941 אנו יודעים פחות, כיוון שהם היו פליטים בעיר. לפי העדויות ביד ושם נרצחו הסבתא ושתי האחיות בטרבלינקה. לפי מקורות אחרים הן הוצאו להורג בסלונים עצמה. על סבי נכתב כי מצא את מותו בסלוניקי שביוון. הורי לא ידעו לספר על כך.
הבריחה לרוסיה
בודדים מבני המשפחות הצליחו לברוח לרוסיה. אחותה הבכירה של אמי עברה תלאות ונדודים בסיביר ובגרוזיה ואיבדה את בעלה וארבעה משבעת ילדיה, אך הצליחה לבסוף להגיע לארץ. כמוה גם אחיו של אבי ששירת ונפצע בצבא האדום. אולם, עקבותיו של יוסל' האח הקומוניסט, אבדו בדרכו לסמרקנד שבאוזביקיסטן. אבי, שהיה קשור אליו באהבת נפש גדולה, לא חדל לחפשו ובסתר ליבו קיווה שיופיע יום אחד. לא זכינו לכך.
החלום האחרון
טראומת השואה וההשמדה לא הרפתה מהורי עד יומם האחרון. כל זיכרון קטן נאסף וכל קרוב רחוק ששרד את התופת היה לחלק מהמשפחה. כך, כחשוכות סבים, זכינו לפחות לשורה של "דודים" ו"דודות", אותם אהבנו מאוד. ומי יודע, אולי יום אחד יופיע פתאום מבין מחזורי נעל"ה נכד של יוסל יפה התואר, המרכיב בתמונה על אופנועו את אחותו הנאה שורה-לאק'ה, וכך יתגשם חלומו האחרון של אבי.
רות עצמון
מ ת ו ך ס פ ר ב כ ת ו ב י ם
קטעי זיכרונות משנת 1933 –
ראשית ההצקות, ההגבלות וההשמדה
אבא ישב בקלפי בבחירות באותו לילה 3.5.1933, הוא חזר בבוקר ועם היוודע התוצאות, אותנו הם לא הפתיעו, שכן היטלר כבר היה לקאנצלר חודשיים קודם לכן, ואבא ידע לפרש את האותות ובכל זאת נשאר.
אבא שהיה גם יהודי, גם ציוני וגם סוציאליסט היה הראשון שפוטר מעבודתו כמורה בגמנסיון של ברסלאו. עיטור צלב הברזל, אותו קיבל לאחר ארבע שנות לחימה בחפירות במלחמת העולם הראשונה, לא עמד לו להגנתו ולזכותו.
הנחשים החלו להרים ראש. כל אלה שקודם לכן לחשו ורחשו מתחת לקש, אזרו עוז ואומץ, כמו אותו תלמיד שהגיע לגמנסיון באחד מימי סוף השנה, לבוש במדים נאציים מתריס כנגד האיסור. וולפל אחי התלונן ולא צפה את שעתיד לקרות. הנחשים הקיפו אותו וסיננו: "אם תהיה פה מחר, אז כבר לא תהיה". וולפל חזר הביתה סיפר לאבא את שאירע, אבא לא היסס לרגע, הוריד מזוודה קטנה, ארז בה צרור קטן של בגדים, נתן בידי וולפל עשרה מארק, שזה כל מה שניתן היה לקחת, צייד אותו בכתובת של משפחה בפאריז שתהיה מוכנה לארח אותו ועוד באותו יום שילח אותו ברכבת לדרכו, הרחק מהסכנה האורבת לחייו.
אחי ארנסט אברהם עזב עם עליית הנוער הראשונה והגיע לא"י לגבעת ברנר (לימים היה ממקימי מעוז חיים).
בשנת 1935 נסעו הורי לבקר את אחי, לקחו אתם שתי טבעות יקרות-ערך למקרה שהכסף לא יספיק. נסעו וחזרו.
"למה חזרתם?" שאלתי בעזות מצח של ילדה בת שתים עשרה.
"בגללכם".
"לא הייתם צריכים, יש עליית נוער, יש עליית ילדים, היו דואגים לנו".
אבל הם חזרו וחזרנו לשגרה. ונולדה אחותי תמרה. אנשים הרימו גבה: "להביא ילד לעולם כשאין יודעים מה ילד יום?"
על אבא הופעל לחץ לעזוב. חברה אמידה של אמא הפצירה בהם לבוא לארצות הברית. אבל אבא טען: "מה לי ולאמריקה?!".
"אתה לא צריך לחיות באמריקה, תבוא לאמריקה, תמתין שהמצב יירגע ותיסע לא"י".
"לא".
הוא לא רצה ושילם בחייו ובחיי אמי ואחיותיי.
הכל היה מוכן לנסיעה, לתחרות ספורט של יהודים. האישורים ניתנו.
יומיים לפני הנסיעה הודיעו לנו הנאצים שהנסיעה מבוטלת. לא שאלנו למה.
ואז הגיע "ליל הבדולח" וזה היה סמוך ליום ההולדת שלי. על יהודים נאסר כבר להחזיק מקלטי רדיו אבל השמועה הופצה.
יומיים קודם, ב-7 לנובמבר ירה סטודנט יהודי, הרשל גרינשפאן במזכיר השלישי בשגרירות גרמניה בפאריס ופצע אותו אנושות. זה היה האות. השמועות דיברו על מעשי נקם על התנכלויות ליהודים, אבל איש לא שיער את עוצמת השנאה שתפרוץ במלוא כיעורה.
בבוקר ה- 9 בנובמבר הלכתי לבית הספר שהיה קרוב לביתנו. אמא רצה אחרי להחזיר אותי. כמובן שלימודים לא התקיימו באותו יום. אבק הפורענות מילא את האוויר על היהודים הוטל עוצר.
הסתגרנו בבתים. אמא ואני הסתתרנו מתחת לחלון, מאחורי הווילון, שלא יראו אותנו. בבית היו גם שתי אחיותיי הקטנות: סוזאנה ותמרה שהייתה עוד תינוקות.
אני הייתי במקום אחר, הלכתי בעקבות משאלות לבי.
שנים רבות מאוחר יותר נודע לי גורלם של אבא, אמא ואחיותיי. בנובמבר 1941 לקחו אותם הנאצים, אלף איש ואשה וילדים מברסלאו, יחד עם אלף גברים נשים וילדים מוינה, לאזור קובנו ושם רצחו אותם, הם היו היהודים הראשונים שנרצחו בהמוניהם בדרך מאורגנת, עוד לפני הקמת המחנות.
גג הכלבו
החל מיום שישי 25.4.08
יוחלף גג האסבסט של הכלבו.
במהלך השבת החברים והילדים מתבקשים שלא להסתובב באזור – בשל סכנת נשימת אבק האסבסט.
למכון אמבר דרוש
מנהל/ת אחזקה
לניהול והפעלת צוות אחזקה במערכות שינוע רבות (המפעל עובד 24 שעות).
דרישות התפקיד:
השכלה: מהנדס מכונות, בעל ניסיון מקצועי וניהולי. שליטה באנגלית טכנית ותוכנות מחשב רלוונטיות, מאזור חדרה.
תכונות חשובות: אמינות, יכולת למידה, תקשורת טובה ויכולת לנהל צוות.
מתאימים מתבקשים לשלוח קורות חיים למלי רוטמן
פקס 04-6321477 או mali@anbar.co.il
אזכרה לרפי שפירא
האזכרה לרפי שפירא תיערך ביום ה' 15.5 בחדר האוכל בשעה 20.00
פרטים בהמשך.
הצוות המארגן
ד י ר ה פ נ ו י ה
אנחנו זקוקים לדירה כדי לארח את המשפחה שבאה מחו"ל בין 14 – 22 ביוני.
אם אתם מתכוננים להיות בחופש בתקופה זו ומוכנים לנדב את דירתכם תמורת תשלום, נודה לכם עד מאוד ומבטיחים לשמור עליה.
בתודה מראש,
משפחת אברהמי
נועם הספר
יבוא ביום שני הקרוב
הפקס שבמשרד הטכני
סיים את חייו.
בקרוב יובא חדש.
א ת כ ם ה ס ל י ח ה .
פירה (אסתר) הררי (אורבוך)
נולדה 20.12.1913
נפטרה 18.4.2008
אמא אהובה שלנו
אשה צנועה, יפה, שתמיד מסבירה פנים ומחייכת.
היית אמא וחברה הכי טובה שאפשר לבקש.
תמיד קשובה, מבינה, עדינה וגם תקיפה ועקשנית.
ידעת לעזור ולייעץ מניסיונך הרב בעדינות ובחכמה.
היית אשת ספר ורוח. תמיד חרוצה ונותנת את הנשמה בכל מקום עבודה ומקפידה על שעות מעל ומעבר.
אמא חייתה עד הסוף חיים יפים. תמיד יפה ומטופחת, מאוד חשוב היה לך המראה היפה והאסתטי והקפדת על כל פרט ופרט, מסיכה עד צעיף ושמלה.
תמיד אמרת לנו שחשוב מאוד להכין את גופך לעת זקנה ולשמור את הראש צלול עד הסוף. ולכן כל בוקר פתחת בהתעמלות לפני העבודה, אחרי מנוחת הצהריים שוב התעמלת. הלכת בשבילי הקיבוץ וכשאיבדת את שיווי המשקל, לא ויתרת וצעדת בעזרת העגלה שעה בכל יום כדי לשמור על הכושר ולא ויתרת, גם כשלא הרגשת טוב. וכדי שהראש יעבוד טוב כדברייך, למדת פסיכולוגיה, קראת ספרים, עיתון, הסתכלת בטלוויזיה בשביל להיות בעניינים.
ביום הולדתך ה- 93 לפני שנה וחצי, סיפרת לנו שוב את סיפור חייך המרתק ואז הבנו שתמיד היית לוחמת. לחמת להיכנס לשומר הצעיר, כי היית קטנה, וכשנכנסת עלית בדרגות עד שפקדת על קן קישינייב. כשהחלטת עלות לישראל אחרי אחותך הגדולה והוריך סירבו לתת לילדה הקטנה לעזוב אותם, סידרת אותם ואמרת שאת מתחתנת וכך הם הסכימו שתעלי לישראל. כך הצלת את חייך. הובלת שביתה בבית חרושת "יצהר" משום ששתי פרוטות לא הספיקו ולכן פוטרת.
כשהגעת לעין שמר לחמת לעבוד בבניין ואחרי זה בגן ירק.
אחרי שאסא נולד לא הצלחת ללדת שנית ורק אחרי 8 שנים של הפלות הצלחת ללדת שוב.
כל השנים אבא עבד בחוץ ואת גידלת אותנו לבד באהבה, בסבלנות ובמסירות. כשחלית לפני שנה, לא ויתרת והמשכת את חייך כרגיל. גם כשעברת לדירונית כדי להיות קרובה יותר לאחיות והרגשת לא טוב, לא ויתרת על העצמאות שלך.
לפני כארבעה חודשים המחלה התגברה וידענו שזמנך קצוב. שוב הפתעת את כולם, למרות הכאבים לחמת ולא רצית להיפרד מאתנו, עד שבישרנו לך שהנין השמיני שלך נולד. אמרת מזל טוב והלכת לישון ולא התעוררת עוד.
אמא הקמת משפחה אהובה, נהדרת, מלוכדת.
כולנו אוהבים אותך מאוד.
תנוחי על משכבך בשלום.
ע נ ת ו א ס א
א ל פ י ר ה מ ע ד י נ ה
אשרי אסא וענת אשר זכו לאמא כמוך, ולנכדיך אשר עליהם הרעפת את אהבתך הרבה.
אשרי הקהילה, ביתך עין-שמר, אשר זכה לאמץ אותך לשורותיו, אישה גדולה, נבונה, נאה, שנונה.
ואשרי מיכאל, אישך שלצידו עמדת שנים, האשה שעמו.
אשרינו כי הכרנו אותך חזקה, מעניינת, ברת משמעת עצמית הקוראת תגר לאלוהים בשמים המנצח על המוות כעל החיים.
כיניתי את הקבוצה שחזרה ונכנסה אליך כמעט מדי יום "החברים של פירה". באו גם לא בתפקיד סיעודי, סתם לבקרך מאכפתיות ואהבה, אליהם הקרנת חזרה אור.
כבד לי הסוף. לך פירה, אישה גיבורה. נוחי על משכבך בשלום.
ברוך דיין אמת.
הזוג הצעיר, פירה ומיכאל בביקור
בפולניה לקבל את אישור הוריה
של פירה
פ י ר ה י ק ר ה
22 שנים עשית ב"הדרן", כברת דרך מאוד ארוכה ומשמעותית בחייך.
הרגשנו שזה ביתך השני.
עבודתך הייתה ייחודית רק לך – אריגת שטיחים.
השקעת בהם הרבה מחשבה ואהבה. היית אומרת: לפני כל התחלת שטיח אני חושבת אפילו בלילה איזה צבעים ומה המרקם בו אבחר.
בחריצות של נמלה צנועה ושקטה, מרוכזת בעבודתך בחדר משלך (על מנת להיות תמיד מרוכזת), כשברקע מתנגנת מוסיקה קלאסית.
יצרת שטיחים מלאי צבע ביד מדויקת להפליא. אנשים השתהו על העבודה הכל כך מדויקת ויפה שנעשתה על ידי אישה בגילך. ואנו – עובדות הדרן התגאינו בך!
אהבת לספר על משפחתך הענפה ילדיך, נכדייך ונינייך באהבה ובגאווה והרגשנו עד כמה הם יקרים לך. הרגשנו מדברייך שהם מחזירים לך באותה מטבע ועינייך ברקו מאושר.
ברגעים אלה הסתכלתי בעיניך הכחולות וחשבתי: כחול עמוק כזה לא ראיתי אצל איש.
דמותך תלווה אותנו עוד שנים רבות. דמות של אשה עצמאית, צלולת דעת ומעשה.
יקרת לנו פירה.
יהי זכרך ברוך.
א י ה מ ל ו מ ן
פירה נפטרה בשיבה טובה בת 95.
עוד לפני זמן קצר פגשנו אותה על המדרכה מהלכת במרץ ואחר כך בעזרת הליכון.
בנוף העופות הססגוני של עין שמר, היא הייתה ציפור קצת יוצאת דופן.
קודם כל – לא פולנייה. תרבותית, שקטה, את הכאב – והיה הרבה כאב בחיי הארץ והקיבוץ אז – והיא גם איבדה תינוק – את הכאב הבליעה בתוכה.
כמה מעט אנו יודעים על חברים המתהלכים בתוכנו שנים כה רבות.
"נולדתי באודסה" – היא מספרת – אמי נולדה בקייב , אוקראינה. הוריה נרצחו על ידי הקוזקים והיא התחבאה בארון וכך ניצלה.
כשהייתי בת 11 עברנו לקישינייב בגלל הפוגרומים שהיו ברוסיה. אבי עסק בענייני יערות לפחם והיינו עשירים מאוד. גרנו בבית גדול כמו טירה.
בגיל 11 נכנסתי לשומר הצעיר, אבל הוריי ניסו להוציא אותי כשגילו שזו תנועה ציונית.
אבל לא וויתרתי"
פירה הייתה פעילה מאוד בתנועה. הייתה ראש גדוד ואחר כך ראש הקן בקישינייב, בקן שמנה 200 חניכים.
היא עלתה בשנת 33 לבדה, עם בחור שנישאה לו בחתונה פיקטיבית. הוריה נתנו לה נדוניה גדולה, המון פרוות, מעילים, בגדים, נעליים, לבנים ממשי – והיא נתנה הכל לקיבוץ.
הקיבוץ הרוסי אליו רצתה להצטרף התפורר והיא עברה לקיבוץ דן. הגרעין שלה, אלה שנשארו היו מיועדים להשלים את קיבוץ שריד. לאחר זמן מה עזבה את דן עם החבר שלה ווילי וחיה בתל אביב, עבדה כפועלת בבית החרושת "יצהר".
אז החליטה לחזור ולהצטרף לקיבוץ שריד. השנה היתה 1935.
היות והיתה יפה מאוד היו לה הרבה מחזרים, ביניהם נתן פלד בשריד.
היא התכוונה להצטרף לחבריה שם.
בדרך התעכבה בעין שמר לבקר חברים. "החברים פה התלבשו עלי. אני לא ידעתי עברית, ומיכל ידע לדבר אלי ברוסית. הוא התחיל לחזר אחרי באופן רציני – וכך נשארתי בעין שמר, למרות שכל החיים רציתי לחזור לשריד, שם היו לי חברים עוד מגיל 11.... אבל לאט לאט השלמתי.
היו לי פה חיים די קשים. הטיפוס הפולני הוא אחר לגמרי מהרוסי. אבל מיכל היה ג'נטלמן ומחונך היטב ובעל נימוסים.. כשנסענו להציג את חתני בפני הורי הם התרשמו ממנו מאוד והיות וגם היה מבוגר ממני, הם אמרו: "טוב מאוד, את מאוד עדינה, הוא ישמור עליך".
פירה עבדה בפרדסים, בכביסה כעוזרת בית, בגן הירק, במטעים, שנים רבות בחינוך ילדים והיתה מוציאה שישיות מבית התינוקות. עבדה עם קבוצות "אורן" ו"רימון" וארבע שנים טיפלה בחברת נוער. אחר כך נשלחה לקורס תפירה ו- 19 שנה הייתה תופרת. אז נפגעה עינה ולא יכלה יותר לתפור וב- 86 עם יסוד "הדרן" ע"י שרהל'ה, התחילה לארוג שם שטיחים שנמכרו היטב.
היא לא ניגנה "כינור ראשון" – אבל הייתה חברה מועילה בתזמורת: קדנציות רבות בועדת תרבות, בועדות חברים, בועדות קשישים, בוועדות חינוך ובמוסד.
כמו לחברות רבות – ואולי בניגוד לגברים – לפירה לא היה קל אז, בתקופה החלוצית, בבית הילדים המשותף.
"בערב, כשהיינו רוצות לראות את הילדים, אם הם מכוסים, היינו צריכות להתגנב. היינו עומדות ליד החלונות מחכות שהמטפלת תלך. הילדים היו יושבים קשורים לסירים. פעם הבן שלי נפל מהסיר ושבר את שתי השיניים היחידות שלו והילד צרח. עמדתי ליד החלון ולא יכולתי להתאפק. נכנסתי והתחלתי לנקות אותו. נכנסה המטפלת וצעקה: החוצה! ואני בכיתי ויצאתי".
פעם סיפרה לי על תקופת ההנקה, כשהייתה צריכה להניק שני ילדים, והאם השנייה שלא היה לה חלב הייתה עומדת מאחורי גבה, מכה לה על הכתף וצועקת: "נו, נו כבר" – כדי שתעבור להניק את הילד שלה.
אחד אחד הם מסתלקים והופכים לזיכרון, הדור הראשון. דרך ארוכה וקשה הלכת, פירה, אבל זכית לשיבה טוב, ילדים ונכדים. ראיתי לפי חיוכך בשנותייך האחרונות שאת מפויסת, למרות הזיקנה.
הסתלקת מאתנו בערב פסח, בשנת השישים למדינה. בנית מפעל גדול שלא היה כמוהו בתולדות האנושות וגם שילמת מחירים –
את, נערה מפונקת מבית עשיר.
היי גאה בחייך ובפועלך.
ע ל י א.
קווים לדמותה של פירה.
זכות גדולה הייתה לי להכיר את פירה. זה היה עם נישואיה של ענת ויוסי אחי. מהרגע הראשון התיידדנו ושמחנו תמיד לשוחח בטלפון ולהיפגש בחגים ובאירועים המשפחתיים.
אהבתי את נועם הליכותיה, את החיוך התמידי שעל פניה היפות, את הסבלנות והסובלנות שלה כלפי הסובבים אותה, את זקיפות קומתה (על אף היותה קטנת מידות), את האופטימיות שהיא שידרה, למרות שבריאותה לאחרונה לא היתה במיטבה.
מעולם לא התלוננה – קושי וכאב קיבלה בהבנה וסלחנות והעיקר לא להכביד.
בכל מפגש איתה לא ניתן היה להתעלם מתכונותיה הרבות שאפיינו אותה.
זכור לי היטב באחד המפגשים הנ"ל בערב פסח מלפני כארבע שנים, כשהתארחתי עם משפחתי בגבע. אחד מנכדי הקטנים נעמד מולה כולו נדהם מזקיפות קומתה למרות גילה המופלג. במשך כל הערב לא הסיר את מבטו ממנה וחזר על אותו משפט: "סבתא, מעולם לא ראיתי אישה מבוגרת בגילה (אז בת 90 פלוס) כל כך זקופה, ללא תמיכה, גם בלי מקל סבא וגם צלולה וחייכנית!!".
היום היה לי קשה לבשר לו שאותה הדמות המיוחדת שהעריץ, נפרדה מאתנו בערב פסח (כמה סמלי הדבר!!). היה לו עצוב לקבל את הידיעה ולאחר שהתעשת, היה לו חשוב לוודא שהאישה הג'ינג'ית החייכנית, נשארה זקופה גם במותה.
פירה זכתה והתברכה בילדים טובים (אסא וענת) ומסורים, בנכדים ונינים שכיבדו אותה והחזירו לה אהבה לאורך כל השנים.
מספר ימים לפני לכתה מאתנו נולד עוד נין במזל טוב ויבדל לחיים ארוכים – היה מאוד חשוב לנכד שלה אורי, ליידע את סבתא רבא על היוולדו של הנין החדש ואכן היא עוד זכתה.
פירה יקרה שלנו, אהבנו אותך ואת אישיותך הקסומה – כך נזכרך לעד.
נוחי בשלום על משכבך –
יהיה זכרך ברוך.
א ס ת ר
אני רוצה לספר על פירה ז"ל שליוויתי אותה משך שנה, עוד בביתה הקודם.
נפגשתי עם אישה נעימת הליכות.
נעים היה לשוחח איתה וכשעברה לדירונית הקשר בינינו נמשך. היה חשוב לי לראותה בבוקר ובערב, לשוחח אתה ונוצרו בינינו קשרים מאוד חמים, קראתי להם בשם חיבה – פרפורה וזה מאוד נעם לה. עם ילדיה נוצרו קשרים טובים וראיתי באיזה דאגה ואהבה רבה הם טיפלו בה. עובדי בית דורות אהבו וכיבדו אותה, כי היא היתה אשה צלולה בדעתה ואפשר היה ליצור אתה קשר של כבוד.
נזכור את חיוכה ואישיותה הנעימה.
תנחומי למשפחה.
שאקר ועובדי בית דורות
מועצת מנהלים מס' 87
27.2.2008
משתתפים: גדעון מגן, משה שפירא, יהודה ריפתין, יגאל קצנלנבוגן, אורי ליס, עודי דגאי, גיל
עמל, יואב דרורי.
חסרים: מרק ברצלבסקי-חולה, עמי גלעד-מילואים, חמי סל-בהנהלת קהילה, לימור
גרוסמן.
ועדת ביקורת: המבקר-נעם קדמן + עו"ד יעל לוטן, יפתח אלון- רכז הועדה, חווה כהן-חברת
ועדה.
1. דו"ח ועדת ביקורת ומבקר הפנים על יחסי קיבוץ – תאגידים.
הדו"ח הוצג ונסקר על ידי המבקר נעם קדמן ועו"ד יעל לוטן ממשרד זיו האפט יעוץ
וניהול בע"מ. רוב ההערות נסובו על מחסור בפרוטוקולים ואי קיום אסיפות שנתיות
של בעלי המניות של התאגידים השונים.
התקיים דיון ער בממצאים ולגבי המסקנות והתיקונים הנדרשים מהממצאים הנ"ל.
הוחלט:
א. הדו"ח יוצג לשיחה כתמצית הממצאים, המסקנות והתיקונים הנדרשים, בעקבות
תיקונים ולאור הדיון וההערות.
ב. יקבע מועד סביר להצגת דו"ח בקרה על תיקוני הממצאים למועצת המנהלים
ולשיחה.
ג. עקב חילוקי הדעות עם המבקרים: סוגיית אסיפת בעלי המניות תיבדק עם עורכי
הדין של הקיבוץ .
2. אישור תאגוד ע"י הבנקים וארגון מחדש של חובות ובטוחות עין שמר ותאגידיו –
עודי הציג כללית את הנושא, מטרותיו ואת המסמכים והתנאים הנדרשים לביצועו:
פדיון מניות תנובה ישמש להקטנת חוב הבנקים מחד, ומאידך הצורך לשינוי בהטלות
החוב ודרישות הבנקים לביטחונות בתאגידים החדשים. כמו כן קשור המהלך באישור
מטה הסדר הקיבוצים לשיוך הנכסים לאגודת החברים.
הוחלט:
לאשר עקרונית את המהלך עפ"י התנאים שיסוכמו במו"מ עם הבנק ובכפוף לעמידה
בתנאים.
3. עסקות מחסן וגן ילדים–
הוחלט:
3.1 לקדם את שפוץ הגן (משחקייה) במסגרת תכנית ההשקעות, אישור סופי יינתן
בכפוף להמצאת בטוחות מתאימות ע"י בעלי זכויות השימוש, והשלמת החוזה.
3.2 לבחון קידום בניית המחסן לצרכים שונים, בכפוף למילוי התנאים המתלים: הערכת עלויות, קבלת היתר בניה, השגת מימון ובטחונות מהמשתמש.
רשם: יואב
עדכונים מ"מקום של יוגה"
השיעורים שמתקיימים באופן קבוע:
יום א' יום ב' יום ג' יום ד' יום ה' יום ו'
יוגה ויג'נאנה
רותי
8:30-10:00 אשטנגה
נעמה
8:30-9:55
אשטנגה
נעמה
19:00-20:15 אשטנגה
בקיבוץ מגל
הני
18:15-19:30 אשטנגה
הני
19:00-20:30 יוגה לילדים
קיה
16:00-16:45
17:00-17:45 איינגר
אריאלה
10:00-11:30
אשטנגה
הני
19:00-20:30 יוגה ויג'נאנה
רותי
20:15-21:45 איינגר
אריאלה
20:00-21:30 יוגה ויג'נאנה
קיה
20:30-22:00
o אשטנגה יוגה: תרגול בזרימה דינמית המתאים לכל.
הני – 6374151 נעמה כהן – 054-7390944
o יוגה ויג'נאנה (הבנה מבפנים) ויוגה לנשים בהריון: בואו ללמוד להקשיב לגוף שלכם ולגלות את היכולות הקיימות בכם.... קיה קרנברג: 052-4545213
o איינגר יוגה: עבודה תוך דיוק ועבודה נכונה עם הגוף בשילוב עם זרימה ותיאום בין הנשימה לתנועה. אריאלה דיבנר-פרלמן: 050-2030485
o יוגה ויג'נאנה: התרגול מפתח גמישות, כוח, יציבה נכונה וריכוז, ומאפשר לכל מתרגל להתקדם על פי יכולתו. רותי שקד: 052-2368077
יוגה למבוגרים עם בעיות שינה: בקרוב מאד יערך מחקר יוגה ראשון מסוגו בארץ. מטרת המחקר לבדוק השפעת תרגול יוגה על איכות השינה ואיכות החיים של 'גיל הזהב'. המחקר יערך בחסות ארגון מורי היוגה בישראל, המרכז הרפואי שערי צדק, הקרן לחילופי מדע אוסטרליה – ישראל ובית הספר למדעי הבריאות של אוניברסיטת אר.אם.אי.טי - אוסטרליה. בתור מורה, אני אשמח מאוד לקחת חלק במחקר ולפתוח קבוצה של יוגה רכה ומותאמת לסוגיות הנ"ל. אני מזמינה אנשים מעל גיל ששים, הסובלים מירידה באיכות השינה, וללא ניסיון קודם בתרגול יוגה (או שבזמן האחרון לא משתתפים בשיעורים) – ליצור איתי קשר. במידה ויהיו מספיק מעוניינים, נפתח קבוצה בימי א' או ד', בין השעות 17:45-18:45 ובעלות 20 ₪ לשיעור. ניתן לעניין אנשים מחוץ לקיבוץ.
המורים הבאים בודקים את האפשרות לפתוח שיעורים ב"מקום של יוגה":
- מיכל באומן: קריפלו יוגה – יוגה מדיטטיבית
"יוגה זה הרבה יותר מלהיות גמיש וחזק. זאת דרך ייחודית לאחד גוף ונפש, מחשבה ורוח, דרך הקשבה לאינטליגנציה הטבעית של הגוף. שיטת תרגול עתיקה וחכמה, מרגיעה, מפיגה עייפות ומרחיקה מחלות. מתאים לכל הגילאים, אין צורך בידע קודם."
לפרטים על הימים והשעות האפשריים, אפשר להתקשר למיכל – 052-3775024.
- שלום זוהר: שיעורי אשטנגה יוגה לכל הרמות
שיעורים זורמים על בסיס שילוב של כמה שיטות. שלום הוא מורה ומטפל מוסמך ליוגה ואיור-ודה (רפואה ההודית). אחת-עשרה שנות הניסיון שלו ביוגה ומדיטציה כוללות לימוד ותרגול נרחב ומעמיק בשיטות אשטנגה, איינגר ואנוסרה יוגה, ובמדיטציה יוגית ובודהיסטית בהודו, ארה"ב וישראל. בשש השנים האחרונות, שלום לימד יוגה ואיור-ודה בניו יורק.
לפרטים נוספים – שלום – 054-3254212
הכנס השנתי של הארגון יתקיים בעין שמר, שישי-שבת, 23-24.5, כבשנים האחרונות. המעוניינים מוזמנים לקחת חלק בשיעורים המוצעים, בתיאום איתי. פרטים נוספים – www.isyoga.co.il
השיעורים ב"מקום של יוגה" מתקיימים בקבוצות קטנות ובאווירה נעימה ומפרגנת. המורות הן בעלי ניסיון, מקצועיות ואוהבות ללמד יוגה! השיעורים מותאמים לכל הרמות ומתרגלים חדשים מתקבלים בברכה. סקרנים? מתבטלים סתם? יודעים שכדאי, אבל....? זה הזמן להצטרף לאחד השיעורים ולזכות בסגולות שהיוגה מעניקה למתרגליה – בריאות, חיוניות, אושר ואולי גם...חלומות פז.
הני
13.4.08
פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 9.4.2008
סיכומים והחלטות:
א. אושר תקנון הנהלת הקהילה מיום 26.3.08 בכפוף לתיקונים.
ב. אושרה האג'נדה של הנהלת הקהילה מיום 25.3.08 :
הנהלת הקהילה בעין שמר
תוכנית עבודה אפריל 2008
חלק ראשון: יעדים מרכזיים
1. יצירת אמון ותמיכה בקרב הציבור
o פרסום תוכניותיה של הנה"ק ודרכי ביצוען.
o קבלת אישור הציבור לצעדים אופרטיביים.
o הגדרת כללי שקיפות ופעולה על פיהם.
2. הנהגת כללי מנהל תקין בכל רמות הקהילה
o קיום נוהל קבוע של הגדרת מטרות, תכנון, ביצוע ובקרה.
o שיפור התקשורת בין גופי הקהילה השונים (ועדות, ענפים, הנהלות).
o פרסום בציבור של תוכניות וסיכומים.
o הקפדה על יחס עקבי ושוויוני לחברים.
o בדיון הנוגע לחבר ספציפי – יוזמן החבר להציג עמדתו.
o הקפדה על כללי פנייה וקבלת תשובה.
3. התאמת אורחות החיים בקיבוץ לרצונם של מרבית החברים
o הקמת צוות לנושא השינויים.
o ליווי ובקרה של עבודת הצוות.
o הצוות יטפל ויגיש הצעות החלטה בנושאים הבאים:
• מודל התפרנסות
• ביטחון סוציאלי
• שיוכים/הורשות
• דמוגרפיה וקליטה
o שיתוף חברי הקיבוץ בשלבי העבודה השונים וקבלת משוב.
o הבאת הנושאים להחלטת הקיבוץ בדרך שתשיג את מירב ההסכמות.
חלק שני: דרכי פעולה
1. עבודת ההנהלה
o הנה"ק תקפיד על ישיבות סדירות ועל נוכחות.
o חומר רלוונטי לקראת הנושאים השונים יחולק וייקרא מראש.
o הנה"ק תקיים את דיוניה ברוח עניינית וחברית .
o חברי הנה"ק יקפידו על כללי אתיקה:
• סודיות
• גילוי נאות של עניין אישי
• הצבת טובת הציבור מעל לאינטרס האישי
o בנושאים הדורשים החלטה, הנה"ק תשתדל להגיע להסכמות. במידה שלא תהיה הסכמה בין החברים, תקבע דעת הרוב והיא תחייב את כל חברי ההנהלה.
o הנה"ק תקיים נוהלי משוב ובקרה על אופן קבלת החלטותיה ועל יישומן
o הנה"ק תסתייע מדי פעם באנשי מקצוע לשיפור וייעול עבודתה, הן בנושאים שעל הפרק והן בדרכי עבודתה.
2. קשרי גומלין עם הנהלות אחרות
o יוגדרו ויפורסמו סמכויותיהן ותפקידיהן של ועדות הקהילה.
o יוגדרו כללי מנהל תקין בכל רמות הניהול (ועדות, רכזים, ענפים וכו').
o ועדות הקהילה וענפי הקהילה יגישו לאישור הנה"ק תוכנית עבודה שנתית ודו"ח ביצוע רבעוני.
o הנה"ק תזמין את הועדות לדיון לפחות פעם בשנה, או לפי הצורך.
o מנה"ק תדווח ו/או תביא לדיון בהנה"ק נושאים שעלו במועצת מנהלים או צוות תיאום.
3. קשר עם הציבור
o הנה"ק תציג בעלון ובשיחת הקיבוץ את תוכניותיה ואת סיכום עבודתה מעת לעת.
o דוחות מישיבות הנה"ק יפורסמו דרך קבע בעלון.
o חלק מדיוני הנה"ק יהיו פתוחים וחברים יוזמנו לקחת חלק בדיונים.
o יפורסמו דרכים נוחות לפניית חברים אל הנה"ק, ותהיה הקפדה על מענה בתוך פרק זמן סביר.
o נציגים מהנה"ק יגיעו באופן שוטף לשיחות הקיבוץ וייקחו חלק בדיון במטרה לקדם את קבלת החלטות הנה"ק.
4. צוות שינוי
o הצוות ימונה על ידי הנה"ק וחבריו יאושרו בקלפי כיחידים.
o הנה"ק תנחה את הצוות בניסוח מטרות ותוכנית עבודה.
o יתקיימו פגישות תקופתיות לעיבוד הנושאים והכנתם להבאה בפני הציבור.
o הנה"ק יחד עם הצוות תוביל את קבלת ההחלטות ברמה הקיבוצית
האג'נה תובא לאישור השיחה והקלפי.
ג. פנייה להארכת שנת חופש.
1. אושרה שנת חופש שלישית ליעל קישיק
2. אושרה שנת חופש שנייה לינון חדוותי.
הוחלט לקיים דיון עקרוני בהנהלת הקהילה לגבי משך הזמן המאושר לחופש
לחברים.
ד. קליטה – דיון עקרוני.
הוחלט להכין דיון מעמיק ועקרוני שיוכן ויוגש להנהלת הקהילה ע"י רקפת
וענת בתוך כחודש וחצי, במטרה לגבש מדיניות כוללת בנושא הקליטה.
ה. מחויבות בנים להשתתפות בטיפול בהוריהם.
התקיים דיון רב משתתפים לצורך הבעת עמדת הקיבוץ בנושא מחויבות בנים
להשתתפות בטיפול בהוריהם. נוכחו: נירה כהן, דליה ברכה, צאלה מור, נילי
ארבל, שולה חדוותי, עדינה כפיר.
הפורום אישר פה אחד את המסמך שהוגש ע"י איילת המדגיש את החשיבות הרבה בטיפול ותמיכת המשפחה בהורה המבוגר. הוחלט להפיץ את המכתב לכל האוכלוסייה הרלוונטית, בתקווה שזה יסייע להבהיר את חשיבות הנושא ואת עמדת הנהלת הקהילה והצוות המקצועי.
ל ה ל ן נ ו ס ח ה מ כ ת ב :
בהמשך לתהליכים העוברים על החברה הישראלית ואינם פוסחים גם עלינו – מצאנו לנכון לשתף אתכם בסוגיה המורכבת של הטיפול בהוריכם או בן משפחה אחר ע"י הקיבוץ.
החברה הקיבוצית וקיבוץ עין שמר כחלק ממנה, רואים זכות וחובה לטפל בחבר/ה בתקופות של מחלה והזדקנות . גם בעתיד נמשיך לדבוק במחויבות זו ולעמוד לצד החבר/ה והמשפחה בתקופות קשות וביומיום.
במהלך השנים העמיד הקיבוץ את צוותי הטיפול והסיעוד כפי יכולתו ועל פי מידותיו וקבע את המסגרת המקובלת. עם זאת במהלך השנים האחרונות הוצבו בפנינו אתגרים חדשים ושונים המאלצים אותנו להתאים לכל משפחה את החליפה לפי מידותיה וצרכיה.
לכן אנו מבקשים לעדכן ולהגדיר בשקיפות ובפתיחות את זכאות החברים ואת חלוקת המחויבות בין הקיבוץ ובין המשפחה:
1. הסדר הטיפול בחברים במסגרת בית דורות – כפי שנקבע בסל הבריאות והרווחה של הקיבוץ.
2. הסדר טיפול בחבר בביתו במהלך טיפול רפואי – כפי שנקבע בסל הבריאות והרווחה של הקיבוץ.
3. ליווי חבר/ה לטיפולים בבית חולים או אחרים - ע"י בן משפחה המתגורר בקיבוץ. עלות נסיעה והטיפולים כפי שנקבע בסל בריאות/רווחה של הקיבוץ המותאם לסל של כללית מושלם.
בחירה בטיפולים פרטיים שאינם בסל (רופאים, מכונים, בתי חולים וכד') – על חשבון המשפחה והחבר/ה.
4. אנו רואים בבני משפחה מהמעגל הקרוב חלק בלתי נפרד מחובת הטיפול ולכן יפנו צוותי הבריאות לבן/בת משפחה לעזור ולסייע במהלך שהות בבית חולים ליווי לקופ"ח או טיפול אחר בבית או בחוץ.
במקרים דחופים או בלתי צפויים, אם לחבר/ה אין בן משפחה המתגורר בקיבוץ,
באחריות ועדת בריאות ו/או רווחה לדאוג לליווי.
5. העסקת מטפל ו/או מלווה לחבר/ה המתגורר בביתו או בדירונית – כפי שנקבע בסל הבריאות/רווחה של הקיבוץ.
במקרה של פניה או דרישה של החבר/ה להעסיק מלווה או מטפל/ת מעבר למה שנקבע בחוק סיעוד או בסל הבריאות – תחול העלות על החבר או המשפחה.
6. ניקיון בבית - בתיאום עם ועדת רווחה עפ"י הזכאות שנקבעה בסל הבריאות והרווחה של הקיבוץ.
7. העסקת עובד/ת זר/ה – עפ"י חוקי מדינה ובכפוף לנוהל הפנימי של הקיבוץ ולחוזה משפטי. על הנוהל הפנימי והחוזה המשפטי - תחויב המשפחה לחתום כתנאי למימוש זכאות זו. (פירוט העלויות וחלוקתן בין הקהילה והמשפחה – יוגשו למשפחה כחלק מתהליך מקדים קליטת העובד/ת הזר/ה).
8. עובד/ת זר/ה ת/יחל בעבודה רק לאחר שהוסכמו ונחתמו ההסדרים בין המשפחה והקיבוץ.
9. משפחה זכאית לבחור ולהגיע להסדר ליווי פרטי תמורת תשלום עם חבר/ת קיבוץ מקורבים. במקרה כזה תחול העלות על תקציב החבר/ה או על בן/בת משפחה אחר.
כפי שציינו – נמשיך לדאוג לחברינו מעל ומעבר. לשם כך אנו זקוקים לעזרתכם ולשיתוף הפעולה שלכם.
בהמשך למכתב זה צוות הבריאות והרווחה של הקיבוץ עומדים לרשות החבר/ה והמשפחה בכל עניין שאלות והבהרות ומקווים שתראו פניה זו ברוח טובה ובהבנה.
בברכת בריאות טובה,
הנהלת הקהילה – עין שמר
צוות הבריאות – עין שמר
ו. הרכב צוות שינוי
על פי החלטת הקלפי, נבחרו 7 מומלצי חברי הנה"ק לצוות השינוי.
לפני פרסום ההחלטה, יש לקבל תשובה חיובית מכל הנבחרים ולהודיע לחברים
שהציגו מועמדותם ולא נבחרו. במידה וכולם יענו לפניה – יובא הצוות לאישור
השיחה.
ז. שקית ירוקה לכלבו :
כחלק מהמדיניות של הנהלת הקהילה לעולם נקי וטוב יותר, אישרה הנהלת
הקהילה, חלוקת שקיות "ירוקות" בכלבו לפני החג. כל משפחה תקבל שקית ירוקה
במתנה, העלות 3.30 ₪/יחידה. לאחר חודש ופרסום הנושא, שקיות ניילון ימכרו
בכלבו בתשלום 0.15 ₪/יחידה.
רשמה: איילת מוזס
הזמנה לדיון פתוח של הנהלת הקהילה
בבניין המזכירות:
בנושא:
אש"ל עובדי החוץ
יום שני 28.4.08 בשעה 16:15
הנהלת מש"א דנה כבר זמן רב בנושא האש"ל. לאחר בדיקת הנושא ראינו כי האש"ל מאוד גבוה ומשמש למעשה כהטבה בתקציב . לכן אנו ממליצים להנהלת קהילה לאשר להוריד את סכום האש"ל ל- 20 ₪ ביום במקום 35 ₪ ליום, כפי שנהוג כיום . (הסכום הוא נטו – לא יהיה חיוב של 10 ₪ ליום כלכלה).
עובד חוץ זכאי לאש"ל בהתקיים התנאים הבאים:
א. השכר המועבר לקיבוץ, בניכוי הוצאות משולמות ע"י הקיבוץ (כמו נסיעות למשל) גבוה מ-4,000 ₪.
ב. העובד אינו מקבל ארוחות מהמעביד.
ההחזר – עפ"י דיווח ימי עבודה בפועל.
שיחת קיבוץ הבאה
תתקיים ביום שבת
3/5/08 בשעה 21:00
ב ס ע י פ י ם :
1. בחירת יו"ר שיחה זמני –
נדי מילשטיין.
2. סיכום קהילה 2007.
3. סיכום משק 2007.
4. אישור תוכנית עבודה- הנהלת הקהילה.
5. דיווח על צוות שינוי.
להתראות בשיחה - חמי
ח ג ש מ ח !
