חפש בעלונים קודמים

בתשרי תשס"ט 24.10.08

עלון מס' 40 (3713) כה' בתשרי תשס"ט 24.10.08





לכבוד יום הולדתו השמונים של דיויד הוציאה משפחתו ספר המספר את תולדות חייו.

מדהים כיצד ביוגרפיה של אדם אחדמכסה תקופה שלמה - ראי לרוב ההתחלות שהיו בארץ במאה האחרונה.
ראשיתו בתחילת המאה עם הולדתם של חייקה ויצחק, בואם לארץ לעין גנים והמשכו הולדתו של דיוד, ילדותו ובגרותו - תולדות חייו מלאי המעש.

דרך ההיבט המאוד אישי, ניתן ללמוד על כל מה שקרה בארץ; על הקיבוץ, הפרחת השממה, מלחמת השחרור, הפלמ"ח ועוד ועוד..

גדולתו של הספר היא בכתיבתה הקולחת של עדנה גחטמן בן-אברהם, שהשכילה ליצור מהמאורעות עליהם סיפר לה דיויד סיפור קולח ומרתק. הספר מוצג
בצורה גראפית המושכת ומקלה על הקריאה.

הספר זוכה לעניין רב אצל קוראיו.



פותחים שבת
לפני שבוע, קבלנו את השבת בסוכה, עם שירי חג ואסיף. השיר "שבת בכפר" של מתתיהו שלם הוגש הפעם בדרך שונה ע"י זמיר גולן וניר אלון.
נוגה תירוש קראה את השיר "שלום לשלומית" מאת יזהר בן נחום. חבורת בחורים זימרה שני שירים "חקלאיים".
לאחר מכן בוצע ע"י נועם בורלס, נוי גורן ונעמה אייזן "חיבוט ערבות" שהינה פעולה מאגית שמטרתה - הורדת גשמים. (נקווה שזה יעזור...).
בערב אסיף זה הזכרנו שני ספרים אישיים שראו אור לאחרונה: ספרה של רות עצמון "פיסות הפאזל של חיי" והספר "דיוויד – אדם, תלם ומים" שנכתב ע"י עדנה גחטמן כלתו של דיוויד בן אברהם לכבוד יום הולדתו ה 80. כל ספר על פי דרכו וגיבורו מרגש מאד ומקפל בתוכו בנוסף לסיפור האישי גם קטעים מסיפורו של קיבוצנו. ברכות חמות ויישר כוח לרות ולדיוויד.

בהמשך האזנו בעניין רב לסיפורה של נילי ארבל על הסוכה בבית- סבא.
בתחילה סיפרה מעט על תולדותיה של המשפחה וכיצד הגיעו סבא וסבתא שלה להתגורר בירושלים. היא תיארה את ביתם ואת החצר שבה נהגו להקים את סוכתם. גולת הכותרת של סיפורה היה תיאור הסוכה המיוחדת שהיו מקימים מדי שנה בשנה, שהייתה מעוטרת בקישוטי נייר שעוצבו בדרך ייחודית. אמרה שיופיים של קישוטים אלה נודעו בכל השכונה ואנשים רבים היו באים לצפות בהם. סיפרה שאבא שלה לימד אותה להכינם, וכעת, מדי שנה היא מכינה אותם עבור הסוכה של משפחתה. בסיום דבריה הזמינה את הקהל לבוא לראות את הקישוטים בסוכתה.

והשבוע, מתחילים מבראשית את מחזור פרשות השבוע. על פרשת בראשית – אורי שפירא. בפרשה מסופר על בריאת העולם הנברא שלב אחר שלב לקראת השיא שהוא: בריאת האדם , לכן בחרנו הפעם לשיר על: האדם.

ש ב ת ש ל ו ם




ג ש ם ר א ש ו ן

בשלהי הסתיו
בין סתיו חולף
וחורף קרב
כך, ללא התראה
בשעת בוקר מקדימה
בין שינה לקימה
הגשם הראשון פרץ בסערה.

טיפות גשם כבדות נופלות,
זונקות ארצה על כבישים
דרכים ושדות יבשים
בדילוגים ורעשים בנמרצות נעורים
טופחים ללא מעצורים,
שוטפים ומסלקים אבק דרכים,
מספיגים במימיהם כל חריץ וסדק
בין רגבי עפר חרבים
מרווים פרח, ענף וציפור כנף
ונראה שהעליצות כה גדולה
שלא תפסק במהרה.

לרגע קט, בלחלוחית בשומה ורעננה
הגשם במאור פניו נוסך תקווה
שאכן הקיץ תם
והחורף כבר כאן.

אך במפתיע חלה תפנית לא צפויה
החורף שהה רגע קל
פסק להוריד גשמיו,
כהרף עין ובאחת נעלם.

חזר על עקבותיו
למרחבי ענני שמיו
לתכולי וצחיחי המבט
ואנו נשארנו בציפיה וערגה
שהגשם יתחדש במהרה.

ה ד ס ה ר ו ט מ ן





שיחה עם אורי תומר הרכז החברתי של המוסד, שמטרתה הכרות עם המוסד של היום בנושאים טכניים וערכיים: מיהם התלמידים, מהיכן הם מגיעים, למה רוצים ללמוד דווקא במבואות עירון, מה עשו עם הבתים שאינם משמשים יותר את הפנימיה, למה מחנכים במוסד? ועוד..

פ ת י ח :
מבואות עירון הוא בית ספר טוב שיש לו ביקוש רב. עיקר תלמידיו באים מהאזור הקרוב: חדרה, כרכור פרדס חנה, זיכרון (מעט), ויישובי המועצה.
מייחד אותו הפנימייה, ההיצע הרחב של מגמות, שפע פעילויות חברתיות וערכיות בלתי פורמאליות, שמתנהלות לאחר שעות הלימודים - רובם ללא תשלום ופעילות רבה של השוה"צ. יש בבית הספר היענות ומתן הזדמנויות ליוזמות של חניכים ומורים.
בין תלמידיו שוררים יחסים טובים וכך גם בין תלמידיו למוריו.
בעבר רוב תלמיי ביה"ס הגיעו מהקיבוצים ואילו עתה מתוך כ-900 חניכים, רק כ-120 הם בני הקיבוצים.

מיהם עובדי עין שמר במוסד?
פיט אברהמי – מנהלת האולפנא למחול, נעמן אפשטיין – מורה במרכז למידה, איריס ארבל – מורה להיסטוריה ומחנכת (בחופשת לידה), יוסי בן מיור – מורה לטבע (חלקי), דרורה בן פורת – מחנכת כיתה י"א ומורה לחינוך מיוחד, יסמין גבע – מורה לספרות ומחנכת כיתה ח', קובי גרוסמן – מורה לספרות, לתיאטרון ומגדר, חיים חננאל – מורה לקולנוע (חלקי), יגאל כץ – אחראי חשמל, צילה ליס - מרכזת המגמה לאמנות, אסתר לרר – רכזת מערכת השעות, דקלה לרר – מחנכת נעלה י' (שרות לאומי), נווה תומר – מחנך נעל"ה י' ורכז לאיכות הסביבה והביטחון, תמי צמח – מוזיקלי, נורית קישיק – רכזת מגמת קולנוע, עידית רונן – מנהלת הספריה, ענה ששון – ספרנית, אורי תומר – רכז חברתי, מחנך כיתה י' ומורה למגדר, נילי תומר – מורה לספרות ומורה לחינוך מיוחד קתרין תומר – מורה לאנגלית.


מה השתנה השנה מבחינת עלות תלמיד וספר קצת על הפנימייה:
זו שנה ראשונה שהקיבוצים משלמים עבור הפנימייה, על פי מספר המתגוררים בה ולא אוטומטית על כל תלמיד במוסד.
הפנימייה - מתחילה בכיתה ט' עד י"ב. בתחילת השנה הראשונה, רק יום בשבוע ואחר כך יותר. השנה נרשמו 60 תלמידים לשכבת ט'.
בפנימייה מתגוררים קיבוצניקים וחוצניקים, כ- 20+ בכל שכבה (בכיתות י'-י"ב). כך שבשלב זה נראה שלא הייתה פגיעה בכמות הנערים/ות שבוחרים בפנימייה, למרות השינוי.
בפנימייה יש פעילות ענפה הכוללת – חוגים, המתקיימים פעם בשבוע ופתוחים גם למי שאינו בפנימייה, ישיבות ופעילויות של ועדות, פעילויות קבוצה וניקיון של הבתים, וערבי תרבות - הפתוחים לכלל חניכי בית-הספר.
כמו-כן, מארגנת הפנימייה מרכז למידה לחניכי הפנימייה בלבד, שלוש פעמים בשבוע אחר-הצהריים. במסגרת זו ניתן לעשות שיעורי בית ולקבל עזרה במקצועות שונים. בנוסף לכך, השנה – שנת ה – 60 למבואות עירון, יערכו פעילויות הקשורות לנושא זה – הן בפנימייה והן בבית-הספר, כאשר גולת הכותרת כמובן, כנס מחזורים ענק, שיתקיים בסוכות בשנה הבאה – תתחילו להתכונן כבר עכשיו...

כמה תלמידים בכיתה?
שלושים פלוס.



מהו סדר היום של חניך המוסד?
הלימודים מתחילים ב- 08:30 וסיום השעה השישית לחניכי השכבה הצעירה
בשעה 13:55.
השכבה הבוגרת לומדת עוד שעה או שעתיים ומסיימים הלימודים ב - 15:40.
ההפסקה הגדולה ( 25 ד') בשעה 11:55.
הפסקת הצהריים מתקיימת בשעה 13:55 עד 14:15.
ייתכן ויחולו שינויים.

איפה אוכלים החניכים ?
זו שנה שניה שיש בחדר האוכל מזנון הפועל בהפסקות (בגדולה ובצהריים). ניתן לקנות בו סנדויצים, ומנות כמו קוסקוס, פסטות למיניהן - הכל במחיר 7 ₪. נעל"ה מקבלים ארוחות רגילות מלאות.
יש גם קיוסק, בביתן שבין הפיקוסים, שמופעל בהפסקות ע"י חניכי הפנימייה בעזרת הרכז החברתי, שבו יש שתייה קלה וחטיפים. רווחיו מוקדשים למטרות חניכי הפנימייה.
בני עין שמר ומי שיכול להרשות לעצמו מגיע לחדר האוכל של עין שמר, שבו מבחר גדול יותר של מאכלים וניתן לשבת בשקט.

מה עשו עם חדרי השינה שהתפנו?
בבית אחד אוחדו החדרים עם הפרוזדור והפכו לכיתות לימוד ולאודיטוריום קטן. בית אחר הפך למרכז פעילות של הפנימייה, והבית הסמוך לגדר, משמש כביתם של מחנכי הפנימייה הגרים במוסד. השאר הם בתיהם של נעל"ה ושל חניכי הפנימייה.

האם יש אלימות בבית הספר?
רמת האלימות במבואות עירון היא נמוכה מאוד עד כמעט ולא קיימת. אלימות לסוגיה אם ישנה, מטפלים בה במלוא חומרת הדין: בשיחות, עונשים, ובמקרה הצורך גם ע"י הזמנת ההורים. ככלל אנו מאמינים שסכסוכים לא פוטרים באלימות, אך אם היא מתרחשת - אנו מטפלים בה במלוא העוצמה וללא טיוח.
ספר על נעל"ה?
השנה יש לנו 3 כיתות של נעל"ה יוצאי חבר העמים - כיתה י' י"א וי"ב. לפני כחודש הגיעו 27 חניכים לכיתה י'. בשנים האחרונות, בשל כמות החניכים המועטה המגיעה לארץ בפרויקט נעל"ה, לא הגיעו אלינו חניכים מדרום אמריקה.
בשנתם הראשונה במוסד, לומדים חניכי נעל"ה בעיקר עברית באולפן, בשילוב מצומצם של לימודי מתמטיקה, אנגלית ושעורי ספורט, כך, שהם כמעט שאינם משולבים בלימודים עם החניכים הצברים. מתחילת י"א הם כבר משולבים בכל הלימודים בתוספת שיעורים ייחודיים להם (כמו ספרות רוסית והמשך לימודי עברית).
במשך השנים ביחסים בין נעל"ה לצברים היו עליות ומורדות. עתה בכיתות הגבוהות בהם לומדים במגמות משותפות, היחסים טובים - אך תמיד יש מה לשפר. בשכבת י', עם הגיעם של נעל"ה החדשים למוסד, קיבלו אותם הצברים בהתלהבות והוקם צוות חניכים שאחראי לקשר, וגם היו פניות להיות משפחות מארחות.

איך מתארגנת הנסיעה לפולין?
ביום ג' האחרון יצאה שכבת י"ב למסע לפולין למשך 8 ימים. השכבה עברה מספר הכנות משמעותיות במהלך השנה שעברה ובתחילת השנה הנוכחית. כעת הגיע המסע עצמו, במסגרתו יבקרו התלמידים במחנות השמדה, בגטאות, ייפגשו עם נוער פולני, ובחוגים בקבוצות קטנות ינסו לעמוד על הדילמות והקשיים הבלתי אנושיים אשר אותם עברו היהודים בתקופה הזו. את המסע מלווים מחנכי הכיתות ואחד מהמדריכים של המסע הוא אלעד פאר, שהוא גם רכז נעל"ה במוסד.
כהמשך למחויבות השכבה בתהליכים שהם עוברים סביב המסע – הם יהיו אחראים על טקס יום השואה והגבורה בבית-הספר לאחר פסח. במסע משולבים חניכי נעל"ה, שעברו את כל תהליכי ההכנה ביחד עם הצברים. יש לציין שמזה מספר שנים משולבים חניכי נעל"ה הבוחרים בכך להשתתף במסעות לפולין, דבר שמחזק את הקשר שלהם עם הצברים משכבתם.

איזה מגמות נלמדות במוסד ומה מעדיפים החניכים?
יש לנו מספר רב יחסית של מגמות לבחירה: רובוטיקה, מחול, קולנוע, גיאוגרפיה, תיאטרון, ביולוגיה, פיסיקה, אומנות, ערבית ומוסיקה. בהמשך ייתכן ויפתחו מגמות נוספות, כמו מחשבים ומדעי כדור הארץ (זה תלוי בין היתר במספר התלמידים שירשמו למגמה). קשה לומר איזה מגמות נחשבות למוצלחות יותר כי כל מגמה יש לה את הייחוד שלה, ולא בהכרח כמות התלמידים מעידה על הצלחתה. כך למשל, מגמת גיאוגרפיה היא המגמה עם מספר התלמידים הרב ביותר, אך תלמידים רבים בוחרים בה כי היא, לכאורה קלה יותר. לעומת זאת, רובוטיקה שבה מספר תלמידים קטן יחסית, הינה מגמה תובענית מאוד, הדורשת בשלב מסוים השקעה רבה גם מעבר לשעות הלימודים וחניכיה הגיעו להישגים ברמה הארצית ואף נשלחו לתחרויות בארה"ב.
מגמות כמו מוסיקה, קולנוע, אמנות ותיאטרון – מעבר לרמת הלימודים הגבוהה שמתקיימת בהן, יש להן ערך מוסף רב לחיי התרבות של המוסד. כך, שניתן לומר שעל אף שחלק מהמגמות קטנות ויש קושי כלכלי להחזיק בהן, המוסד עושה מאמצים רבים לשמור עליהן, על-מנת לשמר אפשרות בחירה מגוונת לחניכים.

למה מחנכים במוסד?
מטרתנו החינוכית היא להכשיר את חניכנו לחיות בחברה פלורליסטית, דמוקרטית וציונית, שמקבלת את השונה, קשובה לרגשותיו הוא ולרגשות זולתו. אנו מחנכים לשוויון ערך האדם ושמירה על כבודו, צרכיו וזכויותיו. מטפחים אדם שחושב באופן ביקורתי, סקרן ויצירתי, ושוקדים על יצירת קהילה בית-ספרית דינאמית, המעודדת יזמות ופתיחות והחותרת לניהול עצמי מבוקר של חניכיה בתחומי פעילויות שונים בבית-הספר.
את ה"אני מאמין" הזה, אנו מנסים ליישם הלכה למעשה בפעילויות המוסד.
לפני חופשת סוכות עברו הכיתות תהליך שעסק בדרך התנהלותו של תלמיד במבואות עירון של היום, ובסוף חודש נובמבר יתקיים נושא משותף העוסק במשמעות הציונות בשנת 2008 במוסד ובמחוצה לו.

תודה לאורי – שאלה נורית











פרוטוקול מועצת מנהלים
מס. 93 מיום 04 לספטמבר 2008
הישיבה היא של הגופים הבאים:
- מועצת מנהלים של כלל עסקי הקבוץ.
- מועצת מנהלים של "עין שמר החברה הכלכלית".
וועד ההנהלה של "עין שמר אחזקות חקלאות אגש"ח בע"מ".

משתתפים: ליאורה מאסטרו, לימור גרוסמן, רקפת זהר, יגאל קצנלנבוגן, יהודה ריפתין, עמי גלעד, מרק
ברסלבסקי, משה שפירא, עומר גבע [הגיע באיחור], אורי ליס [הגיע באיחור], לימור גרוסמן,
יואב דרורי.
חסרים: גדעון מגן [בשליחות תעשיות גומי בבוסניה].
מוזמנים: גיל עמל, נתן וילנר (תעשיות גומי), עמרי שהם (מיניפלסט), ניסים קישק (עין שמר אלון)

1. פרוטוקול - אושר פרוטוקול הישיבה הקודמת.

2. דוחות חציון ראשון 2008 –
נתן וילנר הציג את תוצאות החציון הראשון של 2008 בתעשיות גומי, מצב פרויקט המנהרות ומצב פרויקט המפעל בבוסניה, עמרי שהם הציג את תוצאות החציון הראשון במיניפלסט, התהליך האסטרטגי המתוכנן ומצב פרויקט הפיפטות, ניסים הציג את תוצאות החציון הראשון בעין שמר – אלון.
גיל הציג את תוצאות החציון הראשון של 2008 בשאר הפעילויות והעסקים.
ההנהלה אשרה את תוצאות החציון הראשון הדומות לחציון המקביל ב-2007 .
כמו כן הוסכם כי יש לנהוג במשנה זהירות בתזרים לאור העדכון מטה בתחזית המצרפית
לחציון השני של השנה והמצב הכלכלי בעולם.

3. קוו ביוב בגרביטציה לחיבור מסוף הביוב של עין שמר למאסף האזורי הראשי במקום
קוו הסניקה הקיים. מטרות השקעה זו הן להתרחק מרדיוס המגן של באר ב' המספקת מי
שתייה לעין שמר ולחסוך עלויות אנרגיה והפעלה של המערכת הקיימת. ההשקעה הנדרשת 10
100 אלף ₪, 50/50 קהילה [אושר] /עסקים. לפי תחשיב שהכין גיל ההשקעה חוזרת תוך
שנתיים.
הוחלט: מאשרים את ביצוע הפרויקט.


4. תכנית אסטרטגית למיניפלסט –
בעקבות עבודה אסטרטגית עם יועץ חיצוני, בליווי ליאורה מאסטרו ואנשי מקצוע בני עין שמר, שלא אושרה במועצת המנהלים של מיניפלסט, ועל מנת לאפשר לאגודה ליישם את יעדי התכנית האסטרטגית של עין שמר, כפי שנקבעה ע"י מועצת המנהלים באפריל 2007 - נדרשת השקעה של כ – 200 אלף ₪ בתהליך חדש להכנת תכנית אסטרטגית. עודי הציע להקציב לעניין זה כבעלים 75 אש"ח – כששאר הסכום יושקע על ידי מיניפלסט.
הוחלט: מאשרים השתתפות בתוכנית האסטרטגית בסך 75 אלף ₪, ע"ח שנת 2009. הסכום יועבר בשנת התקציב הבאה. סוכם כי יערך דיון על מועצת מנהלים מיניפלסט במועד הדיון במאזן השנתי.

5 . הארכת קדנציה של שנה לרכז המשק – יואב הציג נייר המסכם את 3 שנות כהונתו בתפקיד. הסתבר כי חלק ניכר מחברי המועצה לא קרא את החומר שצורף למייל, ששלח עודי לחברים.
מפאת חוסר הזמן נדחה הדיון ויתקיים ביום ד' הבא 10.09.08 בשעה 17:30. עודי יעביר בשנית את סיכום הקדנציה של יואב לעיון החברים לפני הדיון.
רשם יואב











כנס "סוכה ירוקה" בחממה
בחוה"מ סוכות התקיים אירוע "סוכה ירוקה" בחממה. האירוע הופק ע"י החממה, בשיתוף המועצה האזורית מנשה, וצוות "הפיל הירוק" שעוסק בהדרכות בנושאי סביבה, ובסיוע אגף המשימות של התנועה הקיבוצית, עמותת "אדם טבע ודין" ועמותת "הפורום לכלכלה סביבתית".
מטרת האירוע הייתה העלאת המודעות לאיכות הסביבה בציבור הרחב, ויצירת שיתופי פעולה ויוזמות בתחום הפעילות הסביבתית.

האירוע התקיים במקביל לשתי שכבות גיל שונות- סדנאות מעשיות לילדים בנושאי מחזור בדים ישנים לבובות, קישוטים ותיקים, מחזור שאריות פלסטיק, שאריות נייר וגומי וחומרי טבע לסימניות שעליהם "עשרת הדיברות הירוקות", וסדנא של בניית גינות אורגניות של ירקות ותבלינים. השתתפו ילדים בגילאי א'-ו' מכל ישובי המועצה אשר הגיעו בקבוצות באופן מאורגן. הסדנאות הועברו על ידי צוות המדריכים של ה"פיל הירוק" בצורה מדהימה, הסדנאות היו מוצלחות ביותר והילדים יצאו בסוף היום עם תוצרים מקסימים.

כמו כן היו סדנאות עיוניות למבוגרים בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה. החלק העיוני של הכנס נערך במועדון לחבר וכלל פתיחה מרתקת של הרב יואל בן נון בנושא של אקולוגיה בראי היהדות. לאחר מכן פאנל מומחים בנושא העכשוי והמעניין של אקשה בין האזרח הפשוט ומשבר המשאבים העולמי. בפאנל השתתפו דר' אלי קלמנזון מהפארק המדעי בניצנה, מומחה באנרגיה מתחדשת, טל קמחי מהפורום לכלכלה סביבתית, דר' יוסי גודוביץ', מומחה בנושא מדעי כדה"א ואת האזרח הפשוט, המודאג והאיכפתי ייצג מר שי שלוש מפרדס חנה.
אחרי הפאנל דיבר השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא על המדיניות של המשרד בנושאים הסביבתיים. ולבסוף במה פתוחה להשמעת דעות בהנחיית של עו"ד ציפי איסר, המנכ"לית של עמותת "אדם טבע ודין" והגב' נורית שמשוני.

לאורך ההרצאות נשאלו שאלות רבות ע"י הקהל, שהגיע ברובו מאזור מנשה ופרדס חנה, וחלקו אף מירושלים, קריית שמונה וקריית גת. עיקר השאלות הופנו כמובן לשר גדעון עזרא, שמצידו הקפיד לענות לכולם ואף נשאר לאחר הדיון לאכול חומוס עם הקהל בחממה.
האירוע היה מלמד ומשמעותי לכל הדעות, האווירה הייתה חמה וטובה, של משפחה גדולה. בחממה הוגש מרק תוצרת הבית, וכמובן קפה שחור ותה צמחים.

אנו מאחלים שנה טובה לכל בית ישראל ולקיבוץ!
אנו מתכננים להפיק מספר אירועים ירוקים השנה ונשמח לראותכם מצטרפים!
צוות החממה.




תודה גדולה לכל מי שעזר
בכנס "סוכה ירוקה"!

לרקפת זהר סל – על תמיכתך והשתתפותך!
למרתה, קרן וצוות המטבח – תודה!
ליואל גרוסברג – תודה!
לרוז'ה – כי אי אפשר בלי הטרקטור – תודה!
למרים שינפלד – על העזרה במועדון לחבר, תודה!
לחיים חננאל – תודה על העזרה!
לצוות המוסדניקיות המדהים - נרי דנון, נועם בורלס,
שירה גלעד, שחר גרוסברג ושי חרודי – אין כמוכן!
לרומן הר-נוף – תודה על ההתגייסות המהירה ועל
העזרה הברוכה!
לדוד – הנכד של רגינה, על האנרגיות הבלתי נגמרות!
לבוריס – שצילם בכייף, תודה!
לכל המשתתפים מבית עין שמר – תודה!







פיסות הפאזל של חיי

בשבת הקרובה 25.10.08
אנחנו שמחים להזמין את החברים לפגישה של הכרות עם הספר
"פיסות הפאזל של חיי"
ועם אלה שעזרו בהוצאתו לאור
במועדון לחבר.
בשעה 11:00

רות עצמון והמשפחה



ש ו נ ו ת
639 מחייגים בכל מקרה שיש בעיות בתיבה הקולית, זה מאפס אותה (אך לא מוחק את המענה הקולי).

למי שלא שמר את עדכון מספרי הטלפון של מר"ם שפורסמו בעלון, יוכל לקבל
במשרד הטכני.

חוברת טלפון חדשה תצא בינואר. אפשר להעביר לתא הדואר שלי שינויים שחלו במספרי הטלפון שלכם...

נ ו ר י ת



א ז כ ר ה
ביום שישי 24.10.08
בשעה 16:00
נעלה לקברו של
צבי מור.

ה מ ש פ ח ה
ג ש מ י ם
השבוע ירדו בעין שמר 2.5 מ"מ (לעומת שדה התעופה שם ירדו 17.5 מ"מ...)


ביוב ואקולוגיה
לאחרונה נקראתי וטיפלתי בסתימות ביוב רבות (כל סתימה היא עוד אחת יותר מדי)...
חוץ משורשי עצים, נוכחתי לתדהמתי (היום הכל מדהים) שישנם צרכני ביוב שמשליכים מטליות "חד פעמיות" מאריג בלתי מתכלה היוצר פקק בצנרת.
ועד לטיפול המיוחל בסתימה, הביוב זורם ונספג באדמת הארץ על כל המשמעויות הנלוות.

אנא שימו לב לביוב וקחו יוזמה בטיפול מונע עד כמה שניתן.

ביובן בניסיון – יואל ג.



בת-עמי ויגאל יוצרים את "אגדת יטבתה"

בת-עמי יוגב (בן אשר) עבדה עם יגאל תיבון על סרט ה – 50 ליטבתה וחוותה מפגש מרתק שהביא לסרט "יובל" אחר ומיוחד.
(על הסרט "אגדת יטבתה" אפשר לקרוא בעיתון "הקיבוץ" גיליון מס' 40 תאריך 3.10.2008)

לפני ימים ספורים הזמנתי את עצמי לחזות בהקרנת הבכורה של הסרט "שדה האפונים הירוקות" של יגאל תיבון בקיבוץ עין השופט.
הסרט רגיש ומרתק, ומאוד לא שגרתי ולא צפוי (כמה קל ליפול לבור השחוק העוסק בנושא, זיכרונות נעורים ומפגש בין חברים – ויגאל לא נפל).

הצפייה בסרט החזירה אותי אל העבודה המיוחדת שהיתה לי עם יגאל על הסרט "אגדת יטבתה", ואני רוצה לנצל את ההזדמנות ולשתף את חברי עין שמר בחוויה שעברתי.

"הרומן" התחיל כשהגעתי לחגיגות ה – 80 של עין שמר. בזמן הזה, קיבלתי כבר כסף מיטבתה עבור יצירת סרט לרגל יובל ה – 50 לקיבוץ, והאנשים מיטבתה עימם עבדתי על הסרט פנו איש לדרכו. בעודי תוהה כיצד אוכל להתמודד לבד עם המשימה הכבדה כל-כך, אני רואה את יגאל למולי.
הזמנתי אותו לשיחה קצרה ושיתפתי אותו ברעיון של הסרט. למזלי, יגאל "נדלק" על הסיפור. התחלנו להדק את הקשר, עד
שבסופו של דבר היה יגאל מעורב בכל תהליך הבנייה והעשייה של הסרט.
יגאל הקפיד שסיפור יטבתה, הקיבוץ הראשון בערבה הרחוקה והחמה, יישאר מיוחד ויחיד ויכנסו לסרט רק הדברים השייכים למקום.


אני הבאתי אל התסריט סיפורים רבים רבים על יטבתה, והוא חתר לקצץ ולהפחית ולהשאיר רק את הדובדבן על הקצפת.
אפשר לומר שיגאל היה השוט השומר מפני היסחפות שלי להרחבה וחוסר מיקוד בתיאור יטבתה.
הוא היה מאיר את תשומת ליבי: "זה קרה בכל מקום בארץ ולא רק ביטבתה" "כבר שמענו בכל הזדמנות את צירוף המילים 'מול הרי אדום',"'באמצע המדבר בחום ובאבק"...

ניהלנו ויכוחים על כל מילה ותמונה וצליל. יגאל לא כופה את דעתו, הוא משכנע בעקביות ובנועם הליכות. היתה זו עבודה משותפת רצופה ב"מלחמות" טובות, שמביאות את המכלול לרמת התבוננות רגישה ומקצועית מאוד.

יגאל נכנס לסיפור היטבתאי, כאילו היה זה הסרט שלו ועמד בדקדקנות על כל דבר ועניין. אין ספק שבלעדיו הסרט לא היה דומה למוצר הסופי – "אגדת יטבתה".

אני מקווה, שבקרוב תמצא הזדמנות להקרין את "אגדת יטבתה" בעין שמר.

הייתי רוצה מאוד לעבוד עם יגאל על סרט נוסף ומאחלת לו הרבה הצלחה עם "האפונים".

שתהיה לכולם שנה טובה עם הרבה יצירה ואומנות בכל התחומים
להתראות, תמיד עין שמר זה הבית שלי.
בת-עמי




ה ת ר ש מ ו ת
מהרצאתו של הרב יואל בן נון
ב"סוכה ירוקה"

בשבוע שעבר, במסגרת יום העיון בנושאי אקולוגיה, התארח במועדון הרב יואל בן נון שדיבר על הקשר שבין התורה לאקולוגיה.

בהרצאתו המאלפת, הבדיל הרב בן נון בין השקפת המוסר ההומאנית לבין השקפת המוסר המופיעה בתורה.
השקפת המוסר ההומאני נוגעת אך ורק ביחסים שבין אדם לחברו, בעוד
שעל פי הכתוב בתורה, האדם הוא חלק מהבריאה הכללית–מהיקום, וכללי ההתנהגות שעליהם הוא מצווה, כוללים את היחס לכל אחד מהמשתתפים ביקום: הצומח, החי והדומם.
כדי לאשש דבריו הביא דוגמאות מהתורה, כמו האיסור לעקור נטוע, ההוראה שהשבת חלה גם על בהמות וכדומה. כלומר, מראש נקבע היחס לסביבה האקולוגית.

אם כן, המודעות לאקולוגיה שאנו עסוקים בה היום, באה לתקן בדיעבד את מה שכבר קולקל ע"י האדם.




תוצאות הצבעת הקלפי
לסעיפי שיחת הקיבוץ מיום 11.10.08

1. מינוי איציק כהן לחבר ועדת ביקורת
בעד- 124 נגד - 32

2. מינוי עמית דגן למנהל קהילה

בעד - 92 נגד - 61
3. נוהל ערעורים (הצעת הנהלת קהילה בשילוב הצעתו של אורי תומר)
בעד - 107 נגד - 16
4. הצעות אילן לוטן לנוהל ערעורים

א. שינוי סעיף 4ב
בעד - 56 נגד - 51
ב. שינוי סעיף 4ג
בעד - 56 נגד - 44




צוות שינוי
עבודתו של צוות שינוי מתבססת על תוכנית שהניח בפנינו טל ישראלי. אנו עוברים על התוכנית פרק-פרק, בוחנים את העקרונות העומדים בבסיסו ואת פרטי ההסדרים שהוא מציע. אנו משתדלים להגיע להסכמה לגבי מה צריך להשאיר ומה לשנות. כאשר איננו מגיעים להסכמה, אנו משאירים את הנושא לדיון נוסף. כיום אנחנו נמצאים קצת אחרי אמצע הדרך של עבודתנו, וזו הזדמנות טובה לדווח לחברים על כמה מהנושאים שבהם עסקנו ועל השאלות בהן אנו מתלבטים.

עבודה
העברת האחריות על הפרנסה לחבר – יש הסכמה על העיקרון אך הרבה שאלות: עד כמה הקיבוץ ימשיך לעזור בנושא זה? מה קורה למי שלא מסוגל לפרנס את עצמו?

שכר עבודה – בעוד היום עובר כל שכר עבודתו של חבר לקופת הקיבוץ, והקיבוץ מחזיר לחבר תקציבים, הרי התוכנית מציעה היפוך: כל שכר העבודה עובר לחבר, והוא מפריש לקיבוץ מסים. בנושא זה עלו מספר שאלות: עד כמה מאפשרת

השיטה החדשה השגה של מטרות ציבוריות? איזה גובה מסים ניתן לקיים לפני שבעלי המשכורות הגבוהות יתקוממו? האם המסים הם המקור היחיד להשגת מטרות ציבוריות? (לא – ועל כך בהמשך).

תמחור – השיטה החדשה מדברת על "תמחור ריאלי", כלומר לפי שוק העבודה. התלבטנו עד כמה אנו רוצים או יכולים להתערב בתמחור. מצד החיוב – השוק החיצוני מלא עיוותים ובודאי שאינו משקף את מערכת הערכים שלנו. מצד השלילה: האם יש בינינו הסכמה על השינויים הנדרשים? האם אנחנו יכולים לעמוד בתיקונים מבחינה כלכלית? האם רוצים להתעסק עם זה? עלתה שאלה נוספת: האם לבצע "תיקוני-צדק" בשלב שכר העבודה או שעדיף לעשות זאת בשלבים אחרים, לדוגמה, אם השוק לא צודק כלפי עובדי חינוך, אפשר לתקן את שכרם, ומאידך אפשר לתת להם הנחות בשכר לימוד לילדיהם.

ביטוח סוציאלי – באופן עקרוני כל חבר אחראי לדאוג שהמשכורת שלו תכלול תנאים סוציאליים, אולם מקובל עלינו שקיימת אחריות של הקיבוץ (וגם אינטרס) לדאוג שכל החברים יהיו מבוטחים. צריך לדאוג לכך למקורות.

פנסיה
לדיון זה הזמנו את חווה כהן, רכזת צוות הפנסיה. החלטנו לאמץ את תקנון הפנסיה החדש ולשלב אותו בתוכנית השינוי.

רשתות בטחון
תחום זה אמור לבטא את האחריות של הקיבוץ כלפי חברים בגיל העבודה שמשכורתם נמוכה מהסף המינימלי. הוא אמור להוסיף ולהשלים את "רשת הביטחון" של המדינה – שהיא ביטוח לאומי. בין האוכלוסיות שאמורות להיעזר ברשת הביטחון נמצאים חברים במצב אבטלה, נכים, משפחות חד הוריות וכדומה. ככל שרשת הביטחון נותנת יותר הגנות – כך היא נחשבת "צפופה" יותר – ומבטאת מידה גבוהה יותר של ערבות הדדית בין החברים. כמובן שמידת הצפיפות היא נושא לדיון מתמיד.

סף השתכרות מינימלי – זהו סכום שנצטרך להחליט עליו. הוא לא יכול להיות נמוך משכר המינימום שקבעה המדינה, אך הוא יכול להיות גבוה יותר. שאלות שעלו בהקשר זה: האם כשמחשבים את הכנסת החבר, יש להתייחס לפרט או לזוג? (לזוג) האם לקחת בחשבון הכנסות נוספות שיש למשפחה מלבד עבודה? (כן) האם כשמחשבים את המינימום הנחוץ למשפחה, לוקחים בחשבון את הילדים? (כן) .

מקורות לרשת ביטחון – מימון רשת הביטחון יכול להגיע ממס דיפרנציאלי (הנגזר מגובה ההכנסה) או מנכסי הקיבוץ. לגבי מסים – מצד אחד, יש צדק סוציאלי בכך שבעלי ההכנסות הגבוהות יסייעו לבעלי ההכנסות הנמוכות, מצד שני, בדיוק ההגדרה הזאת יוצרת יחסי כוח ותחושות עליונות/השפלה שאנו רוצים להמנע מהן. ועוד על כך ראו בסעיף הבא.

מיסוי קיבוצי
מטרת המיסוי הקיבוצי לאפשר את מימוש עקרון הערבות ההדדית, ולדאוג לכך שלחברים תהיה נגישות שווה לשירותים בסיסיים.

מס פרוגרסיבי – דומה למס הכנסה במדינה. ככל שרמת ההכנסה עולה – שיעור המס עולה. שאלה מרכזית היא מה גובה המס שכדאי לשאוף לו: מצד אחד, מס גבוה – מאפשר רמה גבוהה של שירותים ציבוריים ורשת ביטחון "צפופה". מצד שני: מסים גבוהים מאד יצרו בכמה קיבוצים "מרד מסים" של בעלי הכנסות גבוהות. שאלה נוספת היא איך נקבע גובה המס? האם הוא קבוע או ניתן לשינוי בכל שנה מחדש?

שימושי המס – קרן עזרה הדדית למצבי חירום, קרן לבעלי צרכים מיוחדים, תוספת לתשלומי ביטוח לאומי כגון אבטחת הכנסה, אבטלה, דמי לידה, ועוד.

מס ביטוח לאומי ומס בריאות – אלה מסים שעובדי החוץ מעבירים אוטומטית למדינה. על הקיבוץ למסות גם את עובדי הפנים ולהשתמש בכספים לטובת רשת הביטחון.

מס מוניציפאלי ומס קהילה – מסים אישיים אחידים המשמשים לאחזקת התשתית הפיסית והארגונית של הקיבוץ ולמימון פעילויות ושירותים משותפים. השאלה היא כמובן מה נכלל בהגדרה זאת? אנחנו הבחנו בין שירותים שהם בהכרח שיתופיים ועל הקיבוץ לספקם

לחבריו (בראשם: שירותי חינוך, בריאות וסיעוד, אך גם: שירותי קבורה, נוי, תרבות קהילתית ועוד) לבין שירותים אישיים שחלק ניכר מהם כבר הפרטנו (כגון כלכלה, מכבסה, טלפון וכדומה). את אלה הקיבוץ ימשיך לספק תמורת תשלום או תשלום מסובסד.

ועוד על הפרק
הנושאים המרכזיים שעלינו עוד לטפל בהם הם בריאות, חינוך ודיור. נושאים אלה יוכנו על ידי צוותי משנה שיעבדו עם האנשים הרלוונטיים שעוסקים בהם כיום, ויביאו לצוות הצעות מגובשות.

עוד נושאים שנצטרך לבחון: מעמד אישי וחברות, קליטה, טיפוח יזמות ויעוץ משפטי. כמו כן נעסוק במבנה הארגוני של הקיבוץ לאחר השינוי ובאופן ההתארגנות הנכון לשינוי ולתקופת הביניים שבין שתי השיטות.

בקרוב נביא בפני הקיבוץ לוח זמנים מסודר לאופן הבאת התוכנית בפני החברים, ואופן קבלת ההחלטות.

מסרה: רקפת זהר





תצוגת טלפונים

תתקיים במועדון לחבר ביום ג' 28/10/08 בשעות 10:00-12:00
החברים מוזמנים !!!

עוזי סגולי


ר כ ז ר כ ב
מספר הטלפון של משה רונן
052-3795039
מקוצר 8044









מ כ ר ז
לחברי וועד ההנהלה של שמר אגודת חברים

כמתחייב מתקנון אגודת החברים, לאחר הכנסת החברים כחברים באגודה, עלינו לבחור וועד הנהלה קבוע ל"שמר" אגודת חברים אגש"ח בע"מ. הוועד יכלול 3 חברים אשר יבחרו מתוכם את יו"ר וועד ההנהלה. תפקידי וועד ההנהלה הם: להמליץ לאסיפה הכללית על מנכ"ל האגודה, למנות מנהלים אחרים באגודה(גזבר), להסמיך אדם לחתום בשם האגודה, לאשר ו/או לשנות זכויות חתימה למנהלים בתאגיד.

על מנת להיות זכאי להיבחר לחבר וועד ההנהלה על המועמדים להיות חברי האגודה בעצמם.

החברים יכולים להגיש את מועמדותם עד סוף נובמבר 2008.

בברכה, רוני גלעד, מש"א






















ביום שישי 24.10.08

בשעה 21:30
בחדר האוכל

יוקרן סרטם של
אורן תירוש
ויורם עברי

אסקייפלנד

אורך הסרט 48 ד'

לאחר הסרט יתקיים מפגש עם יוצריו.

ההשתתפות בהקרנה מוגבלת לגיל המרכז הבוגר ומעלה








ש ב ת ש ל ו ם !