חפש בעלונים קודמים

יט באלול תשס"ח 19.9.2008

עלון מס' 36 (3709) יט באלול תשס"ח 19.9.2008
עלון 36 עין שמר 19.9.08




ל צ י ל ה ב ה צ ל ח ה !




מזל טוב

לדויד בן אברהם
בנו הבכור של הקיבוץ
ליום הולדתו השמונים

נולד ב 18.9.1928 לחייקה ויצחק חברי עין-גנים.







קטעים שסיפר דויד בעבר על עצמו:
...הייתי ילד של הקיבוץ והייתי קשור להרבה חברים. באותם ימים הקיבוץ השתרע בתחום הקטן של החומה.
עד גיל בית הספר וגם אחר כך הייתה לי הרגשה שחברי הקיבוץ הם כמו הורים שלנו (שלי ושל עלית שנולדה חצי שנה אחרי). אבל האמהות האמיתיות שלנו היו אלה שלקחו אותנו על חמור לגן בכרכור ובחזרה.
ישנו בצריף בית הילדים וכשעלית נסעה לחו"ל לבקר את הסבים שלה, העבירו אותי לגן- שמואל כדי שאהיה בחברת ילדים נוספים. כיתה א', קרוא וכתוב למדנו בעין שמר ע"י חברים שאינם מורים (יצחק שמי וגוטה).
בכיתה ב' נסענו ללמוד במשמר העמק, שם היו לימודים סדירים וחיי פנימייה מסודרים.
בבית בעין שמר היינו מבקרים רק פעמיים בשנה, בפסח ובחופש הגדול. או שהיינו צריכים להמציא תירוץ מיוחד כדי לקבל אישור נסיעה הביתה. ההורים היו מגיעים לביקור מדי
פעם ללא הודעה מוקדמת. כדי להגיע למשמר העמק הם נסעו דרך ואדי ערה שטרם היה בו כביש סלול, או דרך חיפה באוטובוס שהיה מגיע פעם ביום.

בכיתה ג' עלינו למוסד, לשם התקבצו כל הילדים הבוגרים של קיבוצי הקבה"א - לקבוצתנו קראו "עופר". הצטרפנו כצעירים ביותר למוסד ולמדנו רק עד כיתה י"א.

במוסד הייתה פעילות תוססת של תנועת השומר הצעיר, ספורט ועבודה במשק. הייתה בו משמעת ומשטר חיים קפדני, שיחות חברה ושיחות קבוצה – והכל במסגרת משותפת: מקלחת משותפת, חדרי שינה משותפים לבנים ובנות...

אני לא זוכר שהתגעגענו להורים, גם בגלל שהחיים היו כל כך עשירים וכל אחד רצה לקחת בהם חלק, וגם בגלל שידענו שקשה להגיע.

גרנו בבית קומות, לכל קבוצה היה מחנך אחד ומטפלת של הקומה כולה, שהייתה אחראית על סדר היום. קמנו לקול שריקת משרוקית, עשינו התעמלות בוקר, ואחר כך אכלנו ארוחת בוקר. היה לנו יחס רציני ומחמיר לעבודה. היינו מקבלים דוחות על משק הילדים, על
רווחיותו, תוצרתו והיתה הקפדה על החזרת כלי עבודה. העונש הגדול ביותר היה, כשהוציאו מישהו מסידור העבודה, והיו כותבים את שמו תחת המילה "בטלה" - זו הייתה בושה!...

סיימתי את המוסד ביולי 1945, בגיל 16.5. היתה זו תקופת סוף מלחמת העולם השניה, וכבר הייתה מתיחות בארץ. רצינו עוד להספיק להתגייס לבריגדה כמו בני נוער אחרים, אבל משמר העמק הטילו וטו, בטענה שאם להתגייס אז לפלמ"ח. בקבה"א חשבו שמוקדם מדי להכניסנו לעול העבודה והחליטו שעלינו לעשות שנת י"ב בעין שמר, וכך כל נערי "עופר" מכל הקיבוצים התרכזו בעין שמר וצבי לוריא נקבע כאחראי עלינו - תוך כדי עבודתו בסוכנות.

למדנו חלקית בבי"ס החקלאי בפרדס חנה ושאר הזמן בעין שמר. השיעורים היו על מצב המדינה, הבריטים, המחתרות ושירים ביידיש... במקביל עבדנו בקיבוץ.
הנערים החזיקו מעמד כחצי שנה בלבד והחליטו להתפזר.
אני כבר עבדתי אותו זמן בפלחה בעבדות חוץ, ואז הוחלט בקיבוץ שאלמד מסגרות בבית הספר הטכני שליד הטכניון, כדי לתת שירות לפלחה. למדתי שם כחצי שנה עד שפרצה מלחמת השחרור והכיתה התפרקה. פעם ראשונה קיבלתי נשק כשנסעתי יחד עם אלי שלזינגר ליחיעם לחלץ טרקטור 4D של עין שמר שנתקע, הייתי מאוד נרגש מהנשק ומגודל האחריות.

עם פרוץ מלחמת השחרור הרגשתי שאיני יכול להישאר בבית וניסיתי להתגייס ללא אישור הקיבוץ, כמו צעירים אחרים שקמו באישון לילה והתגייסו לחטיבת הנגב. אך לבסוף בגיל 21 התגייסתי מטעם הקיבוץ לפלמ"ח ושירתי לאורך כל השירות בחטיבת "הראל" בגדוד פשיטה וסיור. השתתפתי במבצעים לשחרור הדרום, שחרור ירושלים, מבצע "חורב" שבמהלכו גירשנו את הצבא המצרי עד אבו עגילה, וכן במבצע לכיבוש הגדה המערבית.
עם פירוק הפלמ"ח התבקשתי להצטרף ליחידה נבחרת שתפקידה היה לשמור על מצודת אילת, הצטרפתי אליה ורק בשנת 1951 השתחררתי מהצבא.
אחרי הצבא חזרתי לפלחה ונשלחתי ע"י הקיבוץ לקורס קצינים כדי לשמש כמא"ז (מפקד האזור).

בשנת 1949 הגיע לעין שמר גרעין של חבר'ה מהשומר הצעיר במצריים, קבוצה ססגונית ופעילה. אותו זמן הייתי מגויס. באחת ההזדמנויות שביקרתי בבית, בארוחת ערב, עשתה עלי מרים רושם רב – שזופה, חתיכה, לבושה בלבן, בעלת טמפרמנט! התחלתי אתה לאט לאט וכשהשתחררתי מהצבא עשה לנו הקיבוץ חתונה גדולה ומפוארת עם הצגה ופזמונים.
חמשה ילדים נולדו לנו: נעמה שחיה בארה"ב, עמוס, עומרי, אביטל שחי בארה"ב ואופיר. אף אחד מהם לא חי בקיבוץ.
אמנם חינכנו את ילדינו לחיי קיבוץ, אבל בעיקר חשוב לנו כיום שבחרו את דרכם לפי רצונם.

כל שנות בגרותי עבדתי בפלחה ובטרקטורים, כולל שנים של עבודה בשדות של עין שמר בנגב. כשריכזתי את הפלחה קיבל הקיבוץ פרס על יבול סורגום-בעל הטוב ביותר בארץ.
יצאתי לקורס רכזי משק, בתפקידי זה ראיתי חשיבות רבה לנושאי פיתוח שטחים, רכישת אדמות ופיתוח נושא המים. וכך לאט עברתי מהפלחה לטיפול במים ולפיתוח מאגרי מים, שדרוג הבארות, הגדלת הספיקה והתאמת המערכת לצרכים שנבעו מהפיתוח.
שימשתי בתפקידים שונים ברצף עד שנת 8519, עוד פעמיים כרכז משק ופעם אחת כגזבר, כשהמוטו שלי היה לא להיכנס לחובות בגין הוצאות צרכניות.

עד היום אני קשור לנושאים של מים ופיתוח בעין שמר ובסביבה. משנת 1974 אני עוסק בנושא ניקוז ומים, בתחילה במועצה אזורית מנשה ועתה בתור מפקח ב"רשות ניקוז כרמל". יש לי סיפוק גדול מהתפקיד, ולאחרונה נתבקשתי לחתום על 5 שנים נוספות.

הקיבוץ משתנה כל הזמן. היום אני שלם עם הצורך בשינוי אבל לא עם הקצב שהוא איטי מדי. במבט לאחור, גם חיי הילדות וגם עשרות השנים שלאחריהן היו גדושות ומעניינות,
בשל החיים הסוערים בארץ ובעולם ובגלל יחסי למשק ולפיתוחו.
כפי שהקיבוץ ראה אותי כבן הקיבוץ, כך ראיתי את עצמי, שאני ועין שמר זה דבר אחד. לכן לא התפתיתי להצעות והזדמנויות שהוצעו לי שאינן קשורות בעין שמר.



לדוד הצעיר לנצח
איחולי בריאות, ושמחה תמיד
המשך חיים של משמעות!

על ה מ י צ ב ש ל צ י ל ה
מיצב חלון


בילקוט המסע שלי נאספים דברים: הרהורים קטנים, פיסות קטנות של רעיון, שברי מחשבות.
הם נאספים ונשכחים לתקופות ארוכות.
מפעם לפעם, בזמנים של בין לבין אני לוקחת משהו מהילקוט ועובדת איתו.
הוא חוזר לחשיבה ומתגבש למשהו חדש, אחר.

לעיתים התהליך מהיר ועם סיומו הוא נשאר בדמותו החדשה. לעיתים הוא ממושך , חוזר ומשתנה עד שמתייצב לרעיון חדש.

הרעיונות מתגבשים בחפצים ובחומרים הנאספים אצלי – אותם אני מלקטת ושומרת לאורך המסע.
יש רעיונות שמתחברים כמו שרשרת, ויש כאלה שנשארים קטנים ומבודדים.
יש שהם חוזרים בעוד וריאציה ויוצרים קבוצה, כאשר הניסוח איננו מספיק ודורש הבהרה נוספת.

לעיתים המחשבות נותרות גולמיות, ראשוניות.
תכולתו של הילקוט היא מעין אבני דרך ברצף המסע.

הנחתי כאן את ילקוטי ופרשתי את תוכנו.
צילה ליס
הסברים להסכם סלקום ‏החדש
ותשובות לשאלות
לאור ההסכם המחודש עם סלקום, נשאלתי ע"י חברים שאלות הבהרה
וברצוני להרחיב את הסברי לציבור הרחב.

חתמנו על ההסכם החדש עם סלקום לתקופה של 36 חודשים החל מאוגוסט 2008.
בהסכם זה התחייבנו להשאיר את כל הקווים הנוכחיים ללא ניתוק בסלקום.
הקווים הללו כוללים את כל הטלפונים העסקיים והפרטיים של הקיבוץ, מפעל הגומי ומיניפלסט.
חשוב לדעת שכל הטלפונים הנ"ל מוגדרים "של עין שמר" ומשולמים בחשבונית אחת ע"י עין שמר, תעשיות גומי, או מיניפלסט.
בזכות יתרון הגודל שלנו כלקוח, החברים נהנים ממחירים נמוכים אותם הם משלמים לקיבוץ דרך תקציבם. יש גם אפשרות לשלם את החשבון ישירות עם כרטיס אשראי אך הטלפון נשאר בבעלות הקיבוץ.

ב- 3 שנים אלה של ההסכם, כל ניוד הקו לחברה זרה פלאפון, אורנג', או מירס מביא על המנתק קנס גבוה.
טלפונים שסיימו את תשלומיהם (בתום 3 שנים) יכולים, אך לא חייבים, לשדרג את הטלפון בסלקום.

חבר שרוצה לעבור לחברה אחרת, מוזמן לפנות אלי לבצע העברת בעלות על הקו.
במקרים בודדים בשנה ועל פי פנייתי לסלקום ניתן לבצע את העברת הבעלות ללא קנס.

שדרוג טלפונים ביוזמת החברים מתאפשר בדרך הבאה:
החבר בוחר את הטלפון לשדרוג, פונה אלי שאזמין לו, ומקבל את החדש לאחר כמה ימים (בהנחה של 20% מהמחירון).

בסוף ספטמבר נקיים תצוגת טלפונים כדי לעזור לחברים לבחור את הטלפון המתאים להם .
בכל מקרה צריך לזכור שיתרת תשלומי הטלפון הישן נמשכת . (אין שמיטת חובות).

עוזי סגולי

הערה: בגלל היותנו רשומים כקבוצה, תהליך של הודעה על גניבה וניתוק הטלפון יש לעשות דרכי. כך גם חיבור מחדש.






כזכור לחברים, לפני כחודשיים נערכה התרמה לטובת מרכז השוה"צ בקיבוץ חולית שבעוטף עזה, החברים תרמו 1,065 ₪ והקהילה הוסיפה ל- 5,000 ₪ - 3,935 ₪.

המרכז היה לעובדה קיימת ובהצלחה גדולה. תודה לחברים שתרמו ולהנהלת הקהילה שהוסיפה את חלקה.

ע ל י


כתבה מעתון הקיבוץ על קיבוץ חולית.
























הצעה נגדית להצעת וועדת הפנסיה.

ב 1995 טיפלנו בעזרת עורך הדין גיורא מיכאלי בכניסה לקרן פנסיה "עתודות החדשה". היה זה תהליך ארוך ויסודי שהשתתף בו גם מנכ"ל הקרן באותה תקופה. קרן זאת הייתה ייחודית וחדשנית. היא הייתה אמורה לתת פתרון לחברי קיבוץ שבמודע לא צברו פנסיה במשך השנים ואין חברת ביטוח פנסיוני בעולם שתסכים לקבל אותם כעמיתים בקרן פנסיה בגילם המתקדם, בלי שהקיבוץ ישים "בוחטה" רצינית מאד למטרה זאת (עשרות מיליוני שקלים). לעין שמר לא היו מקורות לכך. לכאורה היה אפשר להמשיך ולצבור בקופות גמל אך בעקבות משברים קשים בתנועה הקיבוצית באותה תקופה התעקשנו (חברי עין שמר ומומחים בתנועה הקיבוצית) לפתוח דווקא קרן פנסיה ולא סתם "בטחון סוציאלי".

מה המיוחד בקרן פנסיה?
קרן פנסיה היא אישית ורשומה על שם אדם מוגדר. שום גזבר ושום נושה לא יכול להיכנס ולהוציא כסף מקרן פנסיה.
קרן הפנסיה מוכרת ע"י שלטונות המס כהוצאה מוכרת שלא משלמים עליה מיסים. הסכם הפנסיה הוא שאדם משלם פרמיה כל חייו עד הגיעו לגמלאות. אז הוא מתחיל לקבל רנטה במקום לשלם פרמיה. בקרנות הפנסיה המקובלות ההסכם מבטיח תשלום רנטה חודשית למבוטח בגובה של 70% מהשכר האחרון שלו לפני שיצא לפנסיה. ההתחייבות היא לשלם למבוטח סכום זה, הצמוד למדד, כל ימי חייו. אם הוא נפטר בגיל צעיר יחסית, הקרן "הרוויחה". אם הוא מאריך ימים הקרן "הפסידה". קראנו לאחרונה בעיתונים וראינו בטלוויזיה שבכנסת הועלתה הצעה לחוק המחייבת את כל אזרחי ישראל להיות מבוטחים בקרנות פנסיה. אדם שאינו מבוטח בקרן פנסיה הוא מעמסה על החברה ולפעמים תנאי החיים שהוא חי בגיל זקנה הם חרפה לחברה כולה.

קרן "עתודות החדשה" היה הפתרון היחידי שאפשר לפתוח קרן פנסיה לאנשים בגיל מתקדם. ייחודה היה בכך שהכסף נכנס לקבוצה אך הוא נרשם, לפי מפתח שהוגדר מראש, על שם כל חבר (עמית) בקבוצה:
1. הוסכם מראש עם חברת הביטוח מהו גובה הרנטה שיקבל מבוטח שהתחיל למשוך פנסיה - כמובן בהתאם לסכום שהקבוצה צברה.
2. אם חבר בקבוצה נפטר הכסף הרשום על שמו לא ילך לאיבוד והוא יחולק בין חברי הקבוצה הנותרים.
3. בגלל המגבלה הנ"ל פנסיה זאת לא כוללת קצבת שארים.
4. עד שהקיבוץ לא הזרים לקופת הפנסיה את כל הסכום שהוגדר כפנסיית המטרה הוא לא ימשוך ממנה כסף לרנטה.
5. כל זמן שהקיבוץ מתקיים במתקונתו הישנה, ואנו מקבלים תקציב ולא משכורת, אנו ממשיכים לתת פנסיה תקציבית לגמלאים וכשאפשר יהיה להתחיל למשוך כסף מקרן הפנסיה (כלומר שהגענו לסכום המטרה) הוא יכנס לקופת הקיבוץ ולא לכיסו של החבר.
6. מכאן ברור שחשיבות קרן הפנסיה תתגלה רק כשנחליט על שינוי באורחות חיים או כשנגיע למצב כלכלי קשה, כפי שקרה להרבה קיבוצים.

מכל האמור לעיל משתמע ששום קופת גמל, קרן חיסכון או איגרות חוב למיניהן לא יכולים להחליף קרן פנסיה. ובשעתו קיבלנו החלטות בנושא:
1. סכום הכסף הנמצא בקופות הגמל יעבור בהדרגה אל קופת קבוצת הפנסיה.
2. היות והקמת הקבוצה היה הסכם חד פעמי שהחוק לא מאפשר לחזור עליו, נרשום חברים צעירים לפנסיה רגילה ונתחיל לשלם עבורם את הפרמיה הנדרשת.
3. הקיבוץ יעשה כל מאמץ להכניס מדי שנה סכומי כסף גבוהים ככל האפשר לקרן הפנסיה הקבוצתית כדי להגיע לפנסיית המטרה שאנו קובעים (לפי ההצעה החדשה – 3000 ₪ לחודש).


ומה קרה בפועל?
הקיבוץ העביר סכומים קטנים מדי לקרן הפנסיה. היום יש לכל עמית סכום צבור מגוחך של כמה מאות שקלים. הועברו סכומים קטנים ולא מספקים של כספים מקופות הגמל אל הקרן. באותו הזמן נפתחו חשבונות בקרנות פנסיה לחברים צעירים והם צוברים פנסיה כפי שצריך להיות.


ה צ ע ו ת י :

1. לחזור ולאמץ את הסכם הקמת קבוצת הפנסיה שחתמנו עליו בעבר ולנהוג לפיו.
2. למנות עובד בהנהלת חשבונות שינהל את קרן הפנסיה של הקבוצה באופן שוטף וידאג לדווח בזמן אמת להנהלת הקרן על שינויים דמוגרפיים בקבוצה כמו מוות, יציאה לחופשה, יציאה לעבודת חוץ בהם מקום העבודה מפריש לפנסיה ועוד.. כפי שהזכרתי לעיל יש לכך חשיבות רבה כדי לקבוע את הסכום שצבר עמית בתוך הקבוצה.
3. ועדת הפנסיה תדאג שלקרן הפנסיה יכנסו מדי חודש סכומים עבור כל עמית בקרן השווים, לפחות, לסכום הפרמיה שמעבירים למבוטח צעיר לקרן הפנסיה שלו.
4. ועדת הפנסיה תחשב לאלתר מהו הסכום שיש להעביר מקופות הגמל אל קרן הפנסיה. היא תיעזר לצורך החישוב במומחה שייקח בחשבון את מספר המבוטחים בקרן ואת מספר החברים שקופות הגמל אמורות להבטיח את קיומם בכבוד ושאינם חברים בקבוצה. היא תדאג להעביר בפועל את הכסף.
5. על אף כל האמור לעיל תפעל הוועדה להפרשת כספים נוספים, בעדיפות ראשונה, לקרן הפנסיה הקבוצתית.
6. הוועדה תיידע, לפחות אחת לשנה, כל אחד מחברי הקבוצה את גובה הרנטה שנצברה לזכותו בקרן.


אורי שפירא





C:\DOCUMENTS AND SETTINGS\USER\MY DOCUMENTS\וועדת הפנסיה 2008.DOC





































חממה אקולוגית עין שמר (ע"ר)

כנס "סוכה ירוקה" בחממה האקולוגית בעין שמר

כנס בנושא איכות הסביבה במבט מפנים שונים, פתוח לקהל הרחב.
בכנס סדנאות עיוניות ומעשיות, שיתקיימו במקביל בשני מקומות צמודים.


הכנס ייערך בתאריך ה 15.10.08, יום רביעי, חוה"מ סוכות,
בשעות 10:00 – 17:00. הסדנאות המעשיות יתחילו ב 9:00.


סדנאות עיוניות: (במועדון החברים)
מושב ראשון: אקולוגיה עולמית – על משבר המשאבים, והקשר בין כלכלה
אקולוגיה.
מושב שני: אקולוגיה וחינוך – חינוך לעצמאות, חינוך לקיימות וחינוך ואיכות
סביבה בישראל.
מושב שלישי: אקולוגיה ופוליטיקה - על אקולוגיה ופוליטיקה בעולם, ובמה
פתוחה בנושא איכות הסביבה והשלטון בישראל.

סדנאות מעשיות: (בחממה)
מחזור, שימוש חוזר בנייר, יצירה בבדים, שתילה ובניית גינה, בישול ועוד...

הכנס מיועד לקבוצות גיל הבאות:
סדנאות עיוניות – 16+
סדנאות מעשיות – גילאי כיתות ד' – ט'
לגילאי כיתות י' – י"ב, מפגש מיוחד בנושא מחקרים ועבודות לבגרות בחממה
ובנושא הקמת צוות מנהיגות סביבתית.


הכניסה לסדנאות המעשיות בתשלום סמלי, הכניסה לסדנאות העיוניות בחינם.
לילדים עד גיל 9 – מבוגר אחראי ופינות משחקים.

הכנס בהפקת החממה האקולוגית ומועצה אזורית מנשה.
אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בהפקה.

בברכה,
אביטל גבע
זאביק שפריר – יו"ר החממה
נועה סגל – ראש מחלקת איכות הסביבה, מועצה אזורית מנשה
נועם גבע - מפיק הכנס
ניר גירון – ע. הפקה מטעם "הפיל הירוק" - הדרכה לתרבות מקיימת.























מועצת מנהלים עין שמר
מס. 92 - 6.8.2008


הישיבה היא של הגופים הבאים: מועצת מנהלים של כלל עסקי הקבוץ. מועצת מנהלים של "עין שמר החברה הכלכלית". ועד ההנהלה של "עין שמר אחזקות חקלאות אגש"ח בע"מ".



נוכחים: לימור גרוסמן, יהודה ריפתין, עומר גבע, יגאל קצנלנבוגן, רקפת זהר, ליאורה מאסטרו, משה
שפירא, אורי ליס, מרק ברצלבסקי, עודי דגאי, יואב דרורי.
מתארח: חגי ארליכמן.
חסרים: גדעון מגן [חו"ל], גיל עמל.

1. דירקטורים חדשים - עודי בירך את רקפת זהר [מזכירת הקיבוץ], ועומר גבע [נציג ציבור] שהצטרפו כדירקטורים למועצת המנהלים.

2. פרוטוקול הישיבה הקודמת:
לימור גרוסמן העירה שלא נרשמה כנוכחת בישיבה – עודי ויואב התנצלו על
התקלה כמו כן ציינה כי אמרה בישיבה הקודמת שיש להקים לאלתר צוות פתוח
עסקי. מעבר להערות אלו אושר הפרוטוקול.

3. איגלו/E-GLUE – מימוש אחזקת עין שמר –
עודי עומר ויהודה מסרו עדכונים לגבי מצב העניינים באיגלו והציגו את העמדה שרצוי כעת לפעול למימוש של אחזקת עין שמר בחברה. התקיים דיון קצר שבסיכומו הסמיכה המועצה פה אחד צוות בהרכב יהודה ר' ועודי לפתוח במו"מ על מכירה.
4. מאגרי עין שמר – הצעת רשות המים והחברה למים מושבים מנשה לשלב את מאגרי עין שמר במפעל ההשבה – יואב ודייויד הציגו את הרקע להצעה : הסכם 1996 לגבי מט"ש עירון והבעיות בקבלת התמורה לעין שמר על פיו, ההצעה שאושרה ברשות המים והעמדת תקציב בסך מליוני ₪ לפרויקט ותנאים הכרחיים של עין שמר לאפשר קבלת ההצעה. התנהל דיון סוער וערני.
בנושא הקצבת הקולחין כנגד מסירת שטחי עין שמר להקמת המט"ש, ישנו סירוב
של רשות המים להכיר בהסכם מ- 1996. לטענתם לא אישרו את ההסכם הנ"ל אז,
מבלי שרשות הביוב ו/או נציבות המים טרחו לידע את עין שמר.
מתוכננת פגישה עם ראש רשות המים שהיום הינו גם ראש רשות הביוב לספטמבר,
ע"מ לנסות לפתור את הנושא.









סוכם:
א. מכיוון שלא התקבלה הצעה רשמית מהחברה הכלכלית לא השתנו התנאים
ב. הבסיסים וההחלטה ממרץ 2008 שהתקבלה במועצה תקפה ממשיכה להנחות את צוות הטיפול: דיויד, יואב, עודי. כשתתקבל הצעה כתובה ולאחר הבשלת המו"מ בין הצדדים יובא הנושא להמשך דיון והחלטה.
ג. אם יכשלו הניסיונות לשכנע את הרשות לאשר את לנו מכסה 950 אלף מ"ק בגין שטחי המט"ש נפנה לערכאות משפטיות.


5. דו"ח חמישה חודשים 2008 –
עודי מסר את הנתונים. בכל המדדים עד לשורת הרווח התוצאות מתחת לתכנית ובחלקם אפילו מתחת לשנת 2007. בשורת הרווח מפעילות שוטפת – בגלל הוצאות מימון – התוצאות טובות משמעותית משנה שעברה. לאחר תקבולים חד פעמיים [תנובה, הוד חפר ועוד] – התוצאה טובה עוד יותר. יגאל הציג את דו"ח תזרימי המזומנים היתרות המצרפיות גבוהות מאוד.
התקיים דיון ערני על העודף התזרימי ואופן ניהולו.

סוכם:
לאור הקשיים הצפויים בהמשך השנה מחד ולאור היתרות הגבוהות לנהוג בזהירות.לישיבה הבאה שתעסוק במאזן חצי שנתי מאוחד יובא תזרים המגזר העסקי לחודש יולי ובהתאם למצב תתקבל החלטה.

6. תאגוד – השלמת המהלך –
עודי הציג את במבנה המעודכן ונתוניו ואישורי מס הכנסה.
לאחר בדיקה מול אלון בנושא הלוואת בעלים הוחלט לא להמשיך בכיוון זה. עיתוי מימוש איגלו אינו ברור ולכן כרגע מנהלים מו"מ עם שלושה בנקים על מתן ערבויות לחוב של לאומי ו/או לאומי ופועלים ע"מ לסיים את התאגוד. מקווים לסיים עד ספטמבר.
רשם: יואב