חפש בעלונים קודמים

ל' באייר תשס"ט 24.4.2009

עלון 17 (3739) ל' באייר תשס"ט 24.4.2009
עין שמר
עלון מס' 17 (3739) ל' באייר תשס"ט 24.4.09


יום הזיכרון לחברינו ובנינו
שנפלו ונספו על בטחון ישראל

יום שני ג' באייר תשס"ט 27.4.2009
ט ק ס ה ז י כ ר ו ן
יתקיים באנדרטת "בית הבנים בשעה 20:00

הציבור מוזמן להניח פרחים ליד האנדרטאות ברחבי הקיבוץ.
חדר הזיכרון פתוח לקהל.

יום שלישי ד' באייר תשס"ט 28.4.2009
בשעה 11:00 בבית הקברות. הציבור מוזמן להניח פרחים
על קברי הנופלים ולכבדם במשותף בעת הצפירה

חגיגות יום העצמאות
יום שלישי ד' באייר תשס"ט 28.4.2009
בשעה 20:15 טקס משואות ומפקד אש מסורתי
ולאחריו הרקדת עצמאות במגרש הספורט.

יום ד' 29.4.2009 בשעה 17:00
הפנינג על הדשא הגדול –
ארוחת ערב על האש!



נזכור את חברינו
בנינו ובנותינו

דב הנדל – נולד בפולין ב- 1905, נרצח בידי פורעים בחצר הישנה בעין שמר
ב- 28.8.1938.

דוד שניידר – נולד בוילנה ב- 1910, נרצח בידי פורעים בחצר הישנה בעין שמר
ב-28.8.1938.

יצחק פרלברג – נולד בפולין ב- 1908, נפטר ב- 1942 בעת שירותו בצבא הבריטי.

מקי שטיינברג – נולד ב-1923, נפטר ממחלה בעת שירותו בפלמ"ח ב-29.5.1943

אלימלך שטרקמן – נולד בפולין ב- 1909, נהרג במצור על גבעת חיים, במאבק לעלייה חופשית ב- 26.11.1945, כ"א בכסלו.

אמנון חרודי – נולד ב- 1937, נפל במלחמת ששת הימים בקרב על שחרור ירושלים,
ב-6 ביוני 1967.

חנן בוך – נולד בפולין ב- 1944, נפל במלחמת ששת הימים בקרב על שחרור ירושלים, ב-6 ביוני 1967.

יוסי ניידס – נולד ב- 1951, נפל בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום כיפור,
ב- 9.10.1973.

אבשלום בן יהודה – נולד ב- 1956, נפל בקרב כקצין בחטיבת הצנחנים במבצע ליטני, ב-15.3.1978.

יפתח מור – נולד ב-1959, נהרג בתאונת אימונים בהתרסקות מטוסו ב- 1.4.1987.

מיה סגולי – נולדה ב-1969, נהרגה בתאונה בעת שירותה הצבאי כסמלת ת"ש
ב-22.9.1989.


לואיס גורן – נולד ב1954, נהרג בעת שירותו הצבאי כקצין במשמר הגבול
ב-5.3.2001.


צבי מור – נולד ב-1954,שירת במילואים כצוללן בחיל הים, נפטר ממחלה ממארת
ב-22.10.1999.

י ה י ז כ ר ם ב ר ו ך




ע ל ח ב ר י נ ו ה נ ו פ ל י ם
נכתב ב לרגל כנס הכשרת הפלמ"ח בקיבוץ מעין ברוך ב 2008

ידענו נעורים תמימים ומרתקים
הייתה בנו התלהבות נעורים
פיעמה בנו אמונה בצדקת הדרך
היינו חבר'ה איכותיים מלוכדים
שהציבו לעצמם מטרה
להגן על המולדת.

ידענו לעשות הווי
ישבנו סביב המדורה והשתפכנו בשירה
ידענו לרקוד, לטייל, להתלוצץ, להתאהב
צ'זבטנו בסלנג ייחודי: כמו
"אהלן וסהלן, סליק, זקס, דחילק, מאלש, סבבה"
ובתרגום קל: שלום, ברוך הבא, שש... שקט,
לא מדברים, מה העניין, אין עניין, מצוין, אהלן"

אולי האמנו בתחילה, שזה כעין משחק ילדים
שהמלחמה לא תיגע ותפגע בנו לעולמים,
הרי אנו חסונים, מוצקים וכל יכולים.
ואנו עדיין נערים יפיי בלורית ותואר
ונעורים כידוע אינם מנוצחים.

התאמנו ללא רפיון ידיים
חווינו חוויות נועזות
פסענו במסעות יצאנו בהסתר למשימות
עם כובע גרב על הראש
פאטס ונעליים לוחצות
תרמיל גב ומקל ביד
ובפינו קול שירה
מתפזם בצעידה
אנו אנו הפלמ"ח.

כשהמלחמה לפתע טפחה על פנינו
באחת נקטעו נעורינו
פגועי מלחמה וקרבות
ביכינו עלומינו.
הקרבנו לעולה את מיטב חברינו
הלוחמים הנועזים
כך קמה מולדת, בידע ודם הנופלים.
והדמעות הכמוסות החלו לזלוג בקרבנו
על מות עלומים.




בחלוף השנים, הבלורית התדלדלה,
נזרקה בה שיבה
בגרנו והקמנו משפחות לתפארה
ובדברי ימי ההכשרה
חברינו הנופלים צועדים עמנו באלם ודומיה
לאורך כל הדרך הארוכה.

ה ד ס ה ר ו ט מ ן










פילון פרידמן פיקד על מחלקה של עולים חדשים, שהגיעו מאירופה ממחנות הריכוז, הם בקושי דיברו עברית וגויסו למחלקה זמן קצר לפני המלחמה.
בהתקפה השניה על המצודה בנבי יושע, כאשר הכח התגלה ותוכנית הקרב השתבשה הבין פילון שהכח חייב לסגת. לצידו שכבו שני פצועים קשה שלא ניתן היה לפנותם, פילון פקד על חייליו לסגת לרמות נפתלי בהתאם להוראות שנתן להם בטרם הקרב והוא התכוון להשאר עם הפצועים.






פותחים שבת
לפני שבוע, לקראת יום השואה שרנו משירי העיירה. את השיר "העיירה בוערת" ניגנה מירי גרוסברג, דלית אייזנברג הובילה את "רקפת", מארק צ'נסקי וזמיר גולן ביצעו את השיר "פרח" של יהודה פוליקר. חן, חן להם וכל הכבוד!!!

במרכז הערב עמדו יצירותיו של הצייר שמואל בֶּק, עליהן דיברה צילה ליס.
בתחילה סיפרה את סיפור חייו של האמן: נולד ב1933 בוילנה שבפולין, עבר את מוראות השואה בהיותו ילד. אביו הבריח אותו מן הגטו בתוך שק נסורת, בחודשי המלחמה האחרונים הסתתרו הוא ואמו במנזר וכך שרדו. אביו נרצח בפונאר כעשרה ימים לפני שחרור וילנה. לאחר המלחמה שהה בק כשנתיים במחנה עקורים, הגיע ארצה בהיותו בן 15.
צילה סיפרה שכבר בהיותו ילד רך ניכר כישרונו הגדול בציור, כשהיה בן 9 נערכה בגטו וילנה תערוכה גדולה של יצירותיו.
בהמשך, הציגה צילה בפנינו את יצירותיו עתירות היופי והאימה. אמרה שסגנון ציוריו הוא סוריאליסטי פיגורטיבי והשוֹאָה מהווה בהם מרכיב מאד דומיננטי.
בתמונות שהביאה בלטו מספר סדרות: סדרת "החזרה לוילנה" שבה היצירות הן בעלות צבעוניות רעננה, אך ברחובות וילנה מצעיד בֶּק ספלים וכפיות, סמל לתושביה היהודים שגורשו מביתם והובלו אל מותם. בצד הגעגועים והערגה אל וילנה מורגש בציוריו כאב עצום של אובדן.
השיבה אל וילנה היא בהכרח גם שיבה אל יער ההריגה פונאר שבין אלפי הנספים בו קבורים גם אביו וסביו וסבותיו של האמן. בציורי סדרה זו הַעֵצִים מצמיחים קברים, ספרים וחפצים נוספים, רבים מן העצים מתעופפים מעל בור ההריגה.
סידרה נוספת שהובאה בפנינו היא סדרת הטלאי הצהוב המתארת את הגֶטוֹ כְּיֵשוּת דְמוּיָית מגן-דוד. הגטו של בֶּק בדיוק כמו תושביו סומן בטלאי שצורתו כצורת מגן-דוד והוא מציץ מבין החורבות ומתחת לעפר והאפר.
ביצירה "לא תרצח" מעלה האומן לא רק תהיות על הרוע הטמון בבני האנוש ועל העוול ברציחתם של חפים מפשע, אלא גם מעלה את השאלה הנוקבת באשר לשתיקתו של האלוהים שעמו כרת העם היהודי ברית עולם.
בסדרה הגדולה "סמל של אובדן" שהושפעה מהצילום המפורסם של הילד מגטו וארשה המרים את ידיו בכניעה, מצייר שמואל בֶּק עשרות תמונות של ילד שידיו מורמות בסיטואציות שונות. בחלק מן התמונות ידי הילד כאילו ממוסמרות לצלב.
בהמשך, הציגה 3 תמונות מסדרת "משחקי מלחמה" המביעות באמצעות כלי השחמט ולוחותיו הקרועים את יחסו של האמן אל המלחמה הנוראה שבה נשברו כל החוקים והכללים.
צילה סיימה ביצירה המתארת כלים שבורים, חלקי מצבות, כוסות וחלקים מִלוּחוֹת-הבּרִית המתעופפים באוויר... הכל הרוס ומנותץ... ממש כמו העולם היהודי שנחרב...
תודה לצילה על ההדרכה המאלפת והמרתקת.

והשבוע, "שירי ארץ" לקראת יום העצמאות. בצד השירים יוקרנו צילומי נוף ארצנו כפי שהם מופיעים בספר "אהבת הארץ" שעיצב אמרי זרטל.
על פרשת "תזריע- מצורע" אבישי גרוסמן.

ש ב ת ש ל ו ם








אג"ד לצומת
כתוצאה מפנייתה המבורכת של חברת קיבוצנו
הוחלט באג"ד כי קו 835
היוצא מתל אביב לטבריה - יעצור בצומת כרכור.






חניה בקיבוץ
מול שער המוסד
לחברים החונים בקצה שכונת לוינסון, מול שער המוסד, תזכורת: הכניסה לשער חייבת להישאר פנויה. ניתן לחנות רק משני הצדדים. אנו עושים מאמץ להסדיר את הרחבת החניה, תוך הידברות עם מבואות עירון, אולם עד שהדבר יוסדר אין לחנות בשום אופן מול השער. אנא הבהירו זאת גם לאורחיכם.
תודה מראש,
שביט – ועדת בטיחות רקפת – ועדת תכנון






ניקוי יבש יגיע ב-6 למאי


מ ח פ ש י ם
מחפשים להשאיל עגלול למספר חודשים.
נ א ו ה ו מ ל י ק



יובל טל שוכן במחלקה ג' 2 בפרדס חנה
הרוצים לבקרו מוזמנים.




נועם הספר יבוא ביום שני הקרוב




ת ז כ ו ר ת
ההרצאה של ד"ר רקפת בכרך שנושאה
"פחות נזלת, פריחה וגרד והחיים נראים אחרת"
תתקיים במועדון במענית
ביום א' 26.4.09
בשעה 19:00 כיבוד קל והתכנסות ב- 19:30 תחילת ההרצאה.










בתוך תהליך ההבראה שלי, אני מתפנה לראות את קרן האור והתקווה ממנה נהניתי ובכוחה התקדמתי במצבים הלא-קלים שעברתי בבית-החולים, בשיקום ועכשיו בבית...
החברים הרבים שהתענינו בשלומי ועודדו, אלה שבאו לבקרני עם חיוך ומילה חמה, משפחתי הגדולה שעטפה אותי בחום ויורם בראש, וכן –"אשר על הבריאות" של כולנו: נירה כהן, אורין גנדלמן, נירית דקל, מרים פוקס, צאלה מור וד"ר נגב. התחושה שיש מי שדואג לצרכים, לסידורים המיוחדים ולהרגשה האישית – מתוקף תפקידו ומעבר לכך – יש לה השפעה רבה על האופטימיות וההחלמה שלי.
...וכן, אני מייחסת יחס זה גם לקיבוץ של היום...
ת ו ד ה ג ד ו ל ה ל כ ו ל כ ם!!! ותשמרו על הבריאות!
שלומית תומר




מ ה מ ט ב ח
בערב החג יום שלישי 28.4.09
יתקיימו שלוש ארוחות:
ארוחת בוקר – כרגיל
ארוחת צהרים בשרית עד 12:30
בערב – ארוחה חגיגית.



חשבוניות סלקום
בשל תקלה בסלקום, לא הגיעו עדיין
החשבוניות האחרונות של חודש מרץ.
מי שמעוניין בהעתק של החשבונית בהקדם, שישים לי פתק בתא הדואר,
או שיתקשר אלי לטלפון 0523-796607.
תומר גורן.


תודה לכל האנשים שהתענינו בשלומי, מסרו ד"ש ודאגו המון המון.
תודה לכם , זה מחמם את הלב. ותיזהרו מנחשים. נגה שורר.


מה לעשות ומה לא לעשות במקרה של הכשת נחש

ת ז כ ו ר ת

1. יש להתייחס לכל הכשת נחש כאל הכשת נחש ארסי!
2. להזעיק את מד"א 101 (101 מטלפון סולולרי או 9-101 מטלפון בקיבוץ).

בישראל 35 מיני נחשים, מתוכם 8 ארסיים. נחש הצפע הוא היחיד שמצוי צפונית לבאר שבע.

ס י מ נ י ם מ ק ו מ י י ם :
סימני שיניים – למרות מה שנוטים לחשוב, לא קיים דפוס קבוע לסימני השיניים. עלולים להופיע שני סימני דקירה, סימן אחד, שריטות, ואף מספר סימני שיניים.

כאב מקומי, בצקת ושטפי דם – יופיעו עשרות דקות עד שעות לאחר ההכשה.

שלפוחיות – יהיו מלאות נוזל צלול ו/או דם.

פסים אדומים – עלולים להופיע מעל למקום ההכשה.

תחושת נימול ועקצוץ – יופיעו בגף המוכש.

ס י מ נ י ם מ ע ר כ ת י י ם :
חולשה, הזעה, בחילה ו/או הקאה, דופק מהיר, נשימה מאומצת, דימומים שונים: רוק, שתן, צואה או הקאות דמיות.
פרכוסים, הפרעות קצב לב ודיכוי הכרתי עד כדי איבוד הכרה.

ט י פ ו ל :
1. הרחק את הנפגע מהנחש והעבר אותו למקום בטוח

2. התקשר למגן דוד אדום 101

3. הסר בגדים ותכשיטים מהאיבר המוכש

4. נקה וחטא את מקום ההכשה (ניתן לשטוף במים פושרים בלבד).

5. קבע את האיבר המוכש.

א י ס ו ר י ם !
אסור לחתוך את מקום ההכשה (הארס יחדור בקלות למחזור הדם).
אסור למצוץ ארס (יגרום נזק חמור למטפל).
אסור להניח חסם עורקים.
אסור לקרר או לחמם את מקום ההכשה.
אסור לתת לאכול או לשתות.
אין לרדוף אחרי הנחש.

ח ש ו ב ל ד ע ת
גם דקירה בשוגג משיני ארס של נחש מת עלול לגרום להזרקת הארס. אם גופת הנחש נמצאת במקום האירוע, יש לאסוף אותה בזהירות לכלי קשיח ולמסור לצוות המטפל.
חשוב לרשום את תיאור הנחש: צבעיו, צורת ראשו וכתמיו, אורך וכדומה.
מתוך הנחיות מד"א









מועדת דירות
מה היה לנו בגגות

החורף הסתיים... היו גשמים מועטים אבל נזילות בגגות היו בשפע
הגגות שטופלו עד כה:


בשכ' לוינסון – איטום גגות שטוחים:
לדב ואסתר אנגל, אלברט וסמדר שם-טוב, גניה סל, יהודית לביא מרגלית ויעקב נידס, דירת עתר ויסמין (לשעבר), חנן בן-יהודה, שמעון ודרורה בן-פורת, דירת אבא שטיין ז"ל, חן ושני שוורץ.

בשכ' החממה:
אברהם שחם, אורנה בורלס, מרים שנפלד תמי ובני צמח, חנה פיפנו, גברי חרודי.

בשכ' האמריקאית: הוחלפו –
גג מזרחי – חמי ורקפת סל, אורי ואדווה, עופרה דרמי ונעמי סגולי
תוקנו הגגות – לרקפת לסטון ולסיגל דקל


שכ' הרכבת: הוחלפו רעפים שבורים
למרה ודני אבנר, רותי גורן, מרים ויהודה ריפתין, קובי וענת גרוסמן, עידו ספקטור
הוחלף גגון – לשמואליק בראון
ובימים אלה מוחלף גג רעפים – לצאלה מור ולמשה ונגה שלז'

שכ' שפירא: החלפת רעפים שבורים:
לנורית ורובי משיח, אדם ורויטל אלון ולחדר אירוח

במיגזר הציבורי: תוקנו הגגות בבית דורות, גן תלתן, בית תינוקות, המרכז הצעיר, הדרן והמתפרה
בתכנית להחליף את גג מחסן הבגדים ולאטום חלק נכבד מגג חדר האוכל כ- 350 מ"ר

לשמחתנו חלק גדול מהעלויות יכוסו על ידי הביטוח.


נאוה גור








ב-29 בנובמבר 1947 - י"ז בכסלו תש"ח, הצביעה העצרת הכללית של האו"ם בעד אישור תכנית החלוקה של ארץ-ישראל, על בסיס המלצות הרוב של ועדת החקירה המיוחדת של האו"ם על ארץ-ישראל (UNSCOP). בעד אישור התכנית הצביעו 33 מדינות - לרבות ארצות-הברית וברית-המועצות - ונגדה 13. 10 מדינות נמנעו. ועדת האו"ם מונתה שבעה חודשים קודם לכן לאחר שבריטניה הגדולה, ששלטה בארץ על בסיס מנדט מטעם חבר-הלאומים, הגיעה למסקנה שלאור פעולות ההתנגדות שארגן היישוב היהודי, אין היא מוכנה להמשיך במתכונת הקיימת, והעבירה את הנושא להחלטת האו"ם. ועדת האו"ם הגיעה למסקנה שיש לסיים את המנדט על ארץ- ישראל, ורוב חבריה המליצו על הקמתן של מדינה ערבית ומדינה יהודית ועל הפיכתה של ירושלים לעיר בין-לאומית. מפת החלוקה שהוצעה ע"י ועדת האו"ם השאירה בידי המדינה היהודית רק חלק קטן משטחה של ארץ-ישראל המערבית. למרות זאת הסכימו ההסתדרות הציונית ומוסדות היישוב היהודי בארץ-ישראל לקבל את התכנית, מאחר והייתה בה הכרה בזכות העם היהודי למדינה ולא רק ל"בית-לאומי" כדברי הצהרת בלפור מ-1917 והמנדט על ארץ-ישראל מ-1922. קבלת תכנית החלוקה על-ידי העצרת הכללית התקבלה בארץ בשמחה רבה והציבור יצא לרחובות לחגוג, למרות שברור היה שמדינות ערב וערביי-ארץ-ישראל ייצאו למלחמת חרמה נגד מימוש התכנית וכינון המדינה היהודית

היכן נמצאת בזמן ההצבעה באו"ם

ה ד ס ה ר ו ט מ ן

בזמן ההכרזה הייתי בקיבוץ כפר גלעדי, בהכשרה של הפלמ"ח שהייתה בכוננות. לא התפרצנו בצהלות שמחה וריקודים, והשמחה הייתה מהולה בהרגשה של מתח וכוננות מאוד גבוהה, כי ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. סביבנו בגליל המערבי הייתה אוכלוסיה מאוד עוינת של ערבים, וידענו שהאנגלים לפני עזיבתם ימסרו את כל המשלטים שבידיהם לידי הערבים ובמיוחד את מבצר נבי יושע שהיה החשוב ביותר וחלש על שטח גדול ועל הדרך שהובילה עד טבריה. ואכן לאחר עזיבתם נסגרו כל הדרכים ונפסקה התנועה.

שלוש פעמים נעשו ניסיונות לכבוש את נבי יושע ורק בפעם השלישית המבצר נכבש. אני זוכרת אותנו הבנות מחכות ומצפות בכפר גלעדי לשובם של הבנים שיצאו לכבוש את המבצר בפעם השניה. ואז באו והודיעו לנו על הכישלון ועל האבדות הרבות מבני ההכשרה שלנו...

(הדסה הגיעה לפלמ"ח מת"א עם חבריה בוגרי מחנות העולים. הגדוד אליו השתייכה שירת ונלחם בפלמ"ח כשלוש שנים, רוב הזמן בגליל ועם שחרור הגליל השלים את קיבוץ מעין ברוך. את סוף שירותה עשתה הדסה בטיפול וקשר בין הנפגעים למשפחותיהם).




י צ ח ק ד נ ו ן :

15 למאי 1948 עבורי היה ערב רגיל, בו שהיתי בבית הורי בקהיר ולפנות בוקר בשעה 4:00 הופיע קצין משטרה מלווה שוטר לעצור אותי בתור ציוני בתנועות הנוער. יחד עמי נעצרו מספר רב של אנשים ונלקחנו למחנה הסגר בו נשארתי עד ספטמבר 49.
לא התכוננו ולא ידענו שתהיה הכרזה על הקמת המדינה, רק ידענו שיש מאבק מזוין בארץ. על ההכרזה נודע לנו למחרת היום שהגענו למחנה ההסגר. שמחנו מאוד אבל בגלל שהיינו טרודים בתהליך הרישום והכניסה למעצר לא התפנינו כל כך למחשבה על כך. רק לאחר זמן כששהינו במחנה הבנו את מלוא משמעות הדבר.






פ נ ח ס צ פ נ י ה :

ביום ההצבעה באו"ם הייתי כבן 11, הילד הקטן במשפחתנו. אחותי הגדולה כבר הייתה מחוץ לבית, אחד מאחי היה חבר בלח"י והשתתף בפעולות נגד האנגלים, ועוד שנים אחרים גרו בת"א, אחד מהם התגייס מאוחר יותר לצבא.

יום ההכרזה באו"ם חרות בי, עד כי כשאני נזכר בו נעשה לי עור ברווז – השמחה הייתה מעבר לכל דמיון – יש לנו מדינה!!!
ישבתי עם אבי ואמי בביתנו בירושלים, ברחוב זיכרון משה, (שנקרא היום פרי חדש) כשאנו קשובים לרדיו לתוצאות ההצבעה באו"ם. בסביבות חצות כשהודיעו ברדיו על התוצאה יצאנו לרחוב לשמוח עם האנשים ולהתבונן ברוקדים שחלקם נשארו ברחוב עד הבוקר.

התגובה להכרזה לא אחרה לבוא ומיד עם יציאת האנגלים מהארץ חסמו הערבים את הכביש לירושלים וירו על רכבים שעברו בכביש. היינו בירושלים מוקפים, מבודדים ומטווחים (לאחר מכן קראתי בעיתון שהערבים ירו על ירושלים מדי יום כ 1000 פגזים מתותחים ומרגמות).
סבלנו ממחסור גדול והגענו בסוף המצור להקצבה של 130 גרם לחם ליום, (חמישית הכיכר) אותה קבלנו לפי תלושים שחולקו לכל משפחה וכך גם את המים; כשהבריטים עזבו את ירושלים, ניתקו הערבים את הצינור שהוביל מים לירושלים. למרבה המזל היו רוב הבתים בירושלים מצוידים בבורות מים שהתושבים השכילו למלא אותם במים בעוד מועד. כל בורות המים ננעלו והמים חולקו לתושבים בהקצבה של 10 ליטר לאדם ליום לכל הצרכים. מדי יום הייתי הולך לחצר שם חולקו המים ומביא הביתה את 30 הליטרים של משפחתנו אותם הייתי סוחב בעמל רב. אבל היחסים בין האנשים היו טובים והייתה הרבה מאוד עזרה הדדית ורצון טוב.

לאבי שהיה נהג אוטובוס "המקשר" עד למצור, לא הייתה עבודה ולכן הצטרף לעובדים שסללו מסלול למנחת מטוסים קלים. הוא היה הולך לעבודתו במרחק שעת הליכה לכל כיוון ואנחנו חששנו לו מאוד, ועד שלא חזר לא הייתי שקט. באותה תקופה הוא הוריד 17 ק"ג ממשקלו.



ואכן, הסכנה הייתה גדולה מאוד; אחד הפגזים פגע בבית סמוך לביתנו ונהרגו ונפצעו כשבעה שמונה משכנינו, חלקם ילדים אתם הייתי משחק. בקיר ביתנו נוצר חור דרכו הצצתי, ולדאבוני גם ראיתי את המראה הקשה, עד שהורי משכו אותי משם.
דירתנו שכנה בקומה השנייה של הבניין ואי אפשר היה לישון בה בגלל הסכנה ולכן עברנו להתגורר בקומת הקרקע והיינו עולים רק כשהיה צריך להוריד משהו – כל זה ארך כארבעה חודשים עד שביתת הנשק הראשונה.



י ו ס י י ג ו ד ה :

הייתי בן 13, גרנו בת"א, אמא העירה אותי ואמרה שיש לנו מדינה עברית. הלכתי לקן השוה"צ שם התאספנו ויצאנו לרחובות. בכל מקום שבו התאספו אנשים היו צעקות וריקודים. היה לי חבר מחצצר, לקחנו אותו על הכתפיים וטיילנו ברחובות כשהוא מחצצר. אחר כך הגענו לכיכר מגן דוד ליד שוק הכרמל ורקדנו כמעט עד הבוקר.
לקראת הבוקר כשחזרנו לכיוון הבית, ראינו בקפה כסית את אלתרמן ושלנוסקי שיכורים ומסתובבים סהרורים לגמרי.

ד ב א נ ג ל

זה יום היסטורי בשבילי, ביום הזה החלטנו אסתר ואני להתחתן ואנחנו מציינים אותו מאז מדי שנה.
משנת 1943 עד 1946 שירתתי בצבא הבריטי ביחידת תובלה בעיקר באיטליה. ב 46 חזרתי לארץ ואחר כך לעין שמר.

ח נ ן ב ן י ה ו ד ה

בקיבוץ היה אז רדיו אחד שעמד בחדר האוכל ואינני זוכר שהקשבתי לתוצאות ההצבעה. השמועה על ההחלטה באו"ם עברה מפה לאוזן, ויחד אתה גם בקשת התנועה שנמסרה לנו מפי עזרי - מזכיר הקיבוץ אז - שאין מה לשמוח כי אנחנו הולכים לקראת ימים קשים מאוד. וכך היה – התנהגנו על פי צו התנועה.

תודה להדסה, יוסי, חנן, צפניה ודב על השיתוף - התעניינה נורית







מכתב מרשות המים
לגבי קנסות על שימוש מעבר להקצבה

נמסר ע"י יואב דרורי







שוק החלפות בפרדס חנה ביום שישי 24.4.09
משעה 10:00 עד 16:00
ב"שוהר" ביציאה מפרדס חנה לכיוון בנימינה.

השוק מתקיים זו הפעם הרביעית ונעשה בהתנדבות (מחפשים מתנדבים לעזרה).
כל משתתף משלם 10 שקלים להוצאות ארגון השוק ולוקח לביתו כל מה שחפץ.
החפצים שמביאים – כל מה שלא זקוקים לו יותר – מסודרים לפי קטגוריות: בגדים, ספרים, רהיטים וכד'
ואת שנותר בסוף – נתרם לנזקקים.
במקום פינת ישיבה, חצר מוצלת ופינת אוכל.






הגלריה לאמנות קיבוץ גן שמואל

"אני קיבוצניק"
תערוכה לציון 100 שנים להקמת התנועה הקיבוצית
משתתפים אמנים חברי קבוץ בהווה ובעבר.

29.4.09 – 16.5.09
אוצרת: דורית טלמון
פתיחה חגיגית באחד במאי 2009
משתתפים:
אהוד שחורי, אורה רון, אורנה אוריין, איה לוי, איתן ארנון, איילה צחר, בועז לניר, בלה קפלן, בן ציון בידנר, ברכה שרף, דב אמיתי, דני נאמן, הדר גד, זהרה רובין, חנוך בן דב, יובל דניאלי, יונת עופר, יעקב מיכאלי, מאיה חימוביץ, מוניקה הדרי, מיכה שפירא, מיכל וייזר, מיכל כרמון, עדנה רענן, עירית שילה, רחל אוריה, רחל זיו, רחל קליין, שושי דישון, שילה אורינגר, שלמה עידן, תמר ליפשיץ-אורלין-לוי.

חברי קיבוץ בעבר ובהווה מציגים יצירות, אשר הוכנו ברובן לקראת התערוכה. ביצירות בא לידי ביטוי הקשר אל החברה והמסגרת המיוחדת בה האמן חי ויוצר- הקיבוץ. ביצירות יש ניסיון להמחיש, כיצד החיים בחברה הקיבוצית השפיעו על האמן ועל דרך היצירה שלו. תערוכה זו מעלה שאלות, שביסודן חיי האמן במסגרת הקיבוצית. האם ליוצר בקיבוץ נוצרה שפה אמנותית ייחודית בעלת אידיאולוגיה ותרבות משלה? האם הערכים עליהם גדל והתחנך האמן משפיעים על אופי היצירה וסגנונה? האם נוצרה בקיבוץ שפה אמנותית ייחודית של אמני הקיבוץ?
בתערוכה משולבים נושאים מחיי היום יום בצד זיכרונות ילדות וגעגועים אל עולם ייחודי ומיוחד, שנוצר במסגרת החיים הקיבוצית. היצירות עשויות בטכניקות יצירה שונות של עבודת נייר, ציור, פיסול, קולאז' ואסמבלאז'.

תערוכה זו מוקדשת ל- 100 שנות התנועה הקיבוצית ומוצגת כפרויקט משותף ל"גלריית הקבוץ" ולכלל הגלריות הקיבוציות.
פתוח: ימי ד' ה' ו' בשעות 10 – 14 בשבת ויום העצמאות 10 – 16
לפרטים: 0544278152













עדכוני מש"א

2009 2010 2011 2012
ינואר הנהלת קהילה
פברואר ועדת רכב
הנהלת מש"א ועדת קלפי
מרץ ועדת צעירים
אפריל
מאי ועדת בריאות ועדת בטיחות
יוני ועדת פרט
ועדת ביקורת יו"ר כלכלי
ועדת דירות מזכירה
הנהלה כלכלית
יולי ועדת שיקום ועדת השתלמות
אוגוסט
ספטמבר ועדת קלפי (חברים) רכזת חינוך
רכז תרבות
אוקטובר הנהלה כלכלית סדרן רכב
נובמבר ועדת מוסד
רכז משק מנהלת מש"א
הנהלת מש"א מנהל קהילה
דצמבר ועדת רווחה


1. סיום קדנציות
אחת לשלושה חודשים אפרסם טבלה שתציג את סיום הקדנציה של כל תפקיד. המטרה בפרסום זה היא להציג לחברים את מכלול התפקידים, ובכך ליצור למידה מקדימה של דרישות התפקיד לחברים המעוניינים. (פרסום זה אינו מחליף את מודעות הדרושים שמפורסמים בעלון בסיום הקדנציה).

חברים המתעניינים בתפקיד כלשהו מוזמנים לקבל הגדרות תפקיד.



2. חדר אירוח
חברים המעוניינים להשתמש בחדר אירוח מוזמנים לתאם עם רעיה האולינג.
עלות השימוש ללילה - 20 ₪.




3. דרכי טיפול באי העברת שכר

לאחרונה נשמעו קולות מהציבור על עובדי חוץ שאינם מעבירים את שכרם לקיבוץ, והקיבוץ אינו עושה דבר בנידון.
חשוב לי להבהיר כי הרוב הגדול של עובדי החוץ מעביר את שכרו בזמן ובאופן מלא.
ישנם עובדים ספורים שמפרים את הכללים וכלפיהם אנו נוקטים בדרכים הבאות:
1. הורדה בתקציב האישי
2. שיחה עם עמית
3. הבאת הנושא להנהלות (מש"א, הנהלת קהילה)
4. במקרים חמורים – הליכים משפטיים

כדאי לדעת – אי העברת שכר עבודה לקיבוץ מהווה הפרה יסודית של תקנון הקיבוץ ובמקרים מסוימים אף עילה להתחלת הליכי הוצאה מהקיבוץ. מכאן,
הטיפול במקרים אלה אינו פשוט ומעורבים בו רגשות ותחושות קשות של כל הצדדים. אנו מנסים לפעול באופן היעיל ביותר שיביא לפתרון הבעיות.

שבת שלום רוני




ביום שישי 8.5.09
יתקיים ערב לזכרו של רפי שפירא


פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 1.4.2009
1. אושר פרוטוקול ישיבה מתאריך 18.3.2009 .
2. ע ד כ ו נ י ם :
רוני גלעד, רכזת מש"א: מפעל הגומי יוצא לחופשה מרוכזת של 4 ימים בחוה"מ. מדובר בחופשה ללא תשלום, כמו לשכירים. בחישוב הפנימי – הימים ירדו מבנק החופש (ההיסטורי) של עובדי הגומי.
רקפת זהר: דפנה אלון - היתה מועמדת בהסדר הישן ויצאה לעצמאות כלכלית. עם הגיעה לגיל 30 הודיעה על הפסקת תהליך הקליטה.
יעל קישיק – סיימה שלוש שנות חופש. הודיעה על עזיבת הקיבוץ.

עמית דגן ענף השכרות דנה שחר קיבלה על עצמה לרכז את ההשכרות גם בקהילה, בנוסף להשכרות השייכות לעסק. דנה תיעזר בנאוה גור רכזת וועדת דירות בנושאי מנהלה.
חניות שביט שפירא התלונן על התייחסות אלימה של חבר כלפיו. הוחלט: הנהלת הקהילה מגבה את נאמני הבטיחות בפעילותם ומגנה בכל פה את גילויי האלימות המילולית של חברים כלפיהם.

3. חסכון במים אושרה הצעת צוק חרודי רכז המים לרכישה מרוכזת של קוצבי מים והתקנתם בנקודות בהן ניתן לחסוך מים בהשקיה מבוקרת.

4. ייפוי כח בהצבעות בקלפי השימוש שנעשה היום ביפויי הכוח אינו תואם את הוראות תקנון האגודות השיתופיות והקיבוץ. רקפת כמזכירה ונעמי בן חיים כרכזת ועדת קלפי, מציעות להקפיד שהטפסים לייפוי כח יהיו רק במשרדי הקיבוץ ויוגשו לקלפי חתומים על ידי מייפה הכח. צריך להחליט למי מותר להעניק ייפוי כח. הוצגו שתי הצעות. אחת לפי תקנות האגודות השיתופיות, מאפשרת ייפוי כח רק בין בני זוג וכן לחבר הנמצא בחו"ל. השנייה – מרחיבה את זכות הייפוי לכל חבר.
סיכום – תומכים באפשרות ב', אשר מאפשרת למירב החברים לממש את זכותם הדמוקרטית. רקפת תבדוק את חוקיות האפשרות הזאת.

5. דיור לחלי וחגי זהר בחודש יולי 2008 הודיעו חלי וחגי על חזרתם לקיבוץ לאחר שלוש שנות חופש. פתרון דיור עבורם נתקל בקשיים. הנושא בטיפול וידווח לציבור בהמשך.
6. גיתית חדוותי משתתפת בדיון. מסיימת שנתיים חופשה, מבקשת את אישור הנהלת הקהילה לשנה נוספת כדי לדחות את ההחלטה הסופית על חזרה או עזיבה. הוחלט לאשר את הבקשה.
רשם : עמית

סיכום הצבעת הקלפי
מיום 19.4.09
לשיחת קיבוץ שנערכה ביום 13.4.09

1. מ י נ ו י י ם

חברים לוועדת קלפי
נורית בורלס 136 בעד, 10 נגד - נבחרה
תמי מור 132 בעד, 12 נגד - נבחרה

חבר להנהלת קהילה
רכז צעירים וקליטה שמוליק בן דור
124 בעד, 16 נגד - נבחר

ועד הנהלה לעין שמר
רקפת זהר (יו"ר בתוקף תפקידה)
עודי דגאי 100 בעד, 33 נגד - נבחר
רוני גלעד 111 בעד, 25 נגד - נבחרה
אורי שפירא 84 בעד, 52 נגד - נבחר
נילי ארבל 99 בעד, 38 נגד - נבחרה
מרק ברצלבסקי 106 בעד, 31 נגד - נבחר

צוות פנסיה וביטחון סוציאלי
חווה כהן (רכזת) 124 בעד, 18 נגד - נבחרה
הראל יגודה 111 בעד, 32,נגד - נבחר
חיה חרודי 132 בעד, 2 נגד - נבחרה
יגאל קצנלבוגן - 141בעד, 2 נגד - נבחר
עמית דגן, מנהל קהילה (בתוקף תפקידו)
• חבר נוסף יובא להצבעה במועד מאוחר יותר


2. נוהל קדנציות בקהילה ובמשק

הצעת מש"א והנהלת קהילה 82 בעד, 32 נגד - אושר
תוספת שמחה אלון וחברים 62 בעד, 41 נגד - אושר









ש ב ת ש ל ו ם