יח בתמוז תשס"ט 10.7.2009

עלון מס' 28 (3750) יח בתמוז תשס"ט 10.7.2009


הקיץ בעין שמר מתחמם!


הילדים לא חיכו לנו ופחות מדקה לאחר שהסתיימה עונת הלימודים באופן רשמי, הם התחלקו לתוך בגדי הים מתוצרת אוברזון וצללו עמוק לתוך עונת האבטיחים.

אנחנו, שעושים הכל לאט יותר ובמעט חריקות גב, נפגשנו לראשונה ביום רביעי בבריכה לערבית.
הבריכה התמלאה באין ספור כדורים צבעוניים וצעצועי בריכה, ברקע התנגנו שירי קיץ והאבטיחים נטרפו ללא רחמים.



היום, ערב שישי, בשעה 21:00, יוקרן ברחבת המועדון הסרט "מלאכים ושדים" להיט קולנועי מבית היוצר של צופן דה וינצ'י, עם תום הנקס ואיילת זורר שלנו בתפקיד הוליוודי גדול.
לפני כן בשעה 20:30 יוקרן סרט הסיום של רעות "רעות מהאגדות" לילדי שבינינו.

ו ב ה מ ש ך ?

חג הקיבוץ ב 24.7.09 ועליו עוד ידובר רבות…




ה ר צ ו ן ו ה ש כ ל

הרצון הוא המושל,
ויש לו הרבה משמשים,
העומדים לרשותו.

יועץ הנקרא "שכל",
ועבדים המוציאים לפועל,
הנקראים ידיים ורגליים,
ועיניים, ואוזניים, וחוטם וכו'.

הגם שהשכל
הוא בר דעת,
והרצון אין לו שכל,
מכל מקום הרצון
הוא המושל.

על דרך הציור,
לעשיר שיש לו
כמה מיסחרים בעולם.

ויש לו בכל בית מסחר
מנהלים גדולים,
פקחים מובהקים,
ועורכי דין מובהקים,
העומדים לרשות המנהלים.
ויום אחד מת העשיר,

והניח הירושה לבנו,
שהוא עדיין ילד
ואינו יודע עוד
בעניין המשא ומתן,

וכל דבר שהוא רוצה
לדעת ולעשות,
הוא מוכרח להתייעץ
עם הפקחים ועורכי הדין,
העומדים לרשותו.

ומכל מקום הילד הזה
הוא בעל הבית האמיתי
ולא המנהלים והפקחים –
כן הרצון לגבי השכל.

מתוך "דרגות הסולם"
מידע מהכלבו

לאחרונה עלה המע"מ מ- 15.50 ל- 16:50 ולכן ייתכנו מצרכים שמחירם עלה וטרם עודכן נא להיעזר בסבלנות.

. . . .

בהגרלת תנובה של מסך מחשב, זכו נילי ואייל תומר.
. . . .

לעתים יש חברים המעירים בהומור ומתוך כוונה טובה לאחרים על קניותיהם, אם זה על סלם המלא כל טוב או על דבר מה שקנו.
ובכן בקשתנו היא לחדול מכך ולאפשר פרטיות לכל קונה וקונה – כי יש כאלה שזה מפריע להם ולנו חשוב שישארו לקנות אצלנו.




עדכון טלפון
בחלק מספרי הטלפון המקומי-הצהוב,
חסר מספר הטלפון של צאלה מור. נא בדקו והוסיפו אם צריך:
בבית 4295 נייד 052-3750952




ב'הדרן'
מעוניינים בכריות ושמיכות שאין לכם צורך בהם. אפשר להניח בשקית ניילון ליד דלת הדרן, או להביא למחסן הבגדים.
כמו כן מתעניינים באריחי חרסינה או צלחות חרסינה צבעוניות או מצוירות.
ת ו ד ה


ע ג ל ו ל
מעוניינים להשאיל עגלול למספר חודשים
שמרית וסהר 4417
052-28510455









ייפויי כוח רפואי
סיכום הפגישה עם
עמליה ליבנה

כ- 40 חברים הגיעו ביום א' לשמוע את עמליה ליבנה (עו"ס אחראית מטעם קופ"ח כללית).

להלן תקציר הדברים וחומר למחשבה

ב כ ל ל י -
ברגעים ובזמנים מסוימים בחיינו מתקיים תהליך של חילוף תפקידים, בין הורה לילד, בין בני זוג וכד', שבו אנו צריכים לקבל החלטה רפואית - אך לא רק במקרים כאלה.
בחוק זכויות החולה קיים סעיף ייחודי לישראל המאפשר לנו לבחור מיופה כוח שיקבל החלטות רפואיות עבורנו.
היתרון הוא בכך שאנו מקבלים את ההחלטה באמצע החיים כשאנו בריאים וצלולים ויכולים לבחור להפקיד את ההחלטות בידי אדם קרוב, נאמן ואמין.
שלא כמו במצב של קביעת אפוטרופס (בו איננו כשירים ואחרים קובעים עבורנו) – כאן יש בעצם החלטה המעצימה אותנו ונותנת לנו כוח ושליטה בעצם הבחירה המודעת שאנו מקבלים ביחס לגורלנו.

מתי נזדקק לטופס?
במצב אשפוזי כאשר הרופא/ה המטפל/ת קובע/ת כי איננו כשירים לקבל החלטות (בעקבות תאונה, פציעה וכדומה).
או כאשר נרצה שאדם אחר יביא או יקבל עבורנו תוצאות צילום או בדיקה רפואית.
וכן אם מעוניינים להתיר למיופה הכוח לשלוף מידע אינטרנטי מהתיק הרפואי שלנו. יתרון נוסף, הטופס חוסך הליך בירוקראטי מסורבל של מספר ימים הקשור במינוי אפוטרופוס.

כמה אנשים ניתן להחתים?
עד שניים.

מה יעשה מי שמפחד או חושש ממשמעות החתימה על הטופס?
לא תמיד אנחנו חופשיים לדבר עם הקרובים או עם הצוות הרפואי או עם חברים על הפחד מהעלול לקרות, או על הצפייה שלנו מהם ברגעים קשים.
לכן צריך לראות את הטופס כאמצעי לפתח שיחה או דיאלוג על נושאים עליהם לא תמיד אנו מעיזים לדבר בגלוי.
יש כאן תועלת ורווח לכל הצדדים.

אצל מי ואיך ניתן לחתום על הטופס?
ניתן לקבוע תור רגיל אצל דר' נגב ולצורך החתימה להגיע עם מיופה הכוח (אחד או שניים שבחרנו - החתימה חייבת להתבצע בנוכחות מיופיי הכוח).
כמו כן אפשר לחתום בנוכחות עובד/ת סוציאלית, אחות מרפאה, עורך/ת דין.

אם רוצים לבטל הטופס?
אין קל מזה – יש לדאוג לקרוע את העותקים הקיימים ובכך בעצם ביטלנו את תוקפו.

איפה יש טפסים?
במרפאת הקיבוץ או אצל רכזת בריאות ורכזת רווחה.

עוד כמה פרטים טכניים חשובים:
א. החתימה אינה עולה כסף
ב. בעין שמר אנו נוהגים להחתים על 3 עותקים:
• עותק לחבר/ה
• עותק למיופה הכוח
• עותק בתיק הרפואי במרפאה
• חשוב שעותק מהטופס יהיה עליכם או במקום נגיש בבית.

אנו ממליצים לכל החברים, צעירים ומבוגרים לשקול חתימה על טופס כזה.

אוריין גנדלמן (רכזת רווחה)
נירה כהן (רכזת בריאות)






עדכוני
מש"א

פיצול המשרה של מש"א
משרת ניהול מש"א יורדת להיקף של חצי משרה ובחצי השני אתחיל לעבוד כמנהלת מש"א בקיבוץ עין חרוד מאוחד.

הימים בהם אהיה בעין שמר:
שני וחמישי מלא ויום רביעי מהצהריים.
אמשיך להיות זמינה טלפונית בכל שאר הימים.


נוהל קדנציות
על פי נוהל הקדנציות, רכזי ענפים בקהילה המסיימים קדנציה של 5 שנים מוזמנים להנהלת קהילה להציג את הענף ואת תפקודם בו, בהיבטים הכלכליים, החברתיים ואחרים.
הנהלת הקהילה תקיים דיון ובסופו תחליט האם להמליץ לשיחה על קדנציה נוספת.
מעתה יהיו דיונים אלה פתוחים לציבור, על מנת שחברים יוכלו להשמיע ולשמוע (המועדים יפורסמו מראש).
כמו כן, אנו מזמינים חברים המעוניינים להביע דעתם לקראת הדיונים, לעשות זאת בכתב, במייל או בעל פה - אצל רוני או עמית.




דרוש/ה
אחראי/ת ועדת שיקום

תכונות נדרשות:
דיסקרטיות ואמינות
אכפתיות לנושא
ראיה מערכתית
יחסי אנוש טובים
זמינות
כושר ארגון וניהול

תפקידי הוועדה:
טיפול בבנים וחברים בעלי צרכים מיוחדים מעל גיל 18
קשר עם המשפחות
קשר עם מוסדות הקיבוץ
קשר עם גורמי חוץ (עו"ס, תנועה, משרדי מדינה וכו)


המעוניינים מוזמנים לפנות לרוני גלעד עד ל – 21/7/09





משולש ברמודה שלנו
ביום ראשון השארנו רק לרגע בצד הכביש סמוך לשער הכניסה לקיבוץ, שידה קטנה לטלביזיה.
רגע קצר, כדי להתקרב עם הרכב ולאסוף אותה, אך זה הספיק לה כדי להיעלם.
מי ראה? מי שמע? היא נחוצה לנו מאוד ונשמח לקבלה בחזרה בריאה ושלמה.

ס י ג ל ד ק ל





זכות הציבור
לדעת (ולבחור)
פגישה נוספת עם
איתמר שוויקה
תיערך במועדון לחבר
ביום שני 13.7.09
בשעה 21:00

נושא הפגישה:
ניהול תהליך השינוי בברקאי
בנושאי פנסיה ודיור

לפרטים אפשר לפנות לעמר גבע
הציבור מוזמן
________________________________________



חדר כושר/ מכון אבשי
תוקן ההליכון בחדר הכושר ומעתה עובדים שני ההלךיכונים.
הציבור מוזמן לבוא, ללכת וליהנות.
מי שעדיין אין לו מפתח מוזמן לפנות לבן שייביץ





מהבינוי
בשבוע הבא יפונה וינוקה השטח שמדרום לשכונת החממה. מי שיש לו ציוד במקום שיקר לו, מתבקש לפנותו עד יום רביעי.
פריטים שיושארו במקום – יפונו. נ ד ב




טיולי "יוסי חיות"
ל א ז ו ר ח ר י ש

נוסעים לכיוון העיר חריש. בצומת שלפני העיר פונים שמאלה לעבר קיבוץ חריש-פל' משמר הגבול. לפני שער הכניסה פונים עוד פעם שמאלה ויורדים כשפנינו להיאחזות החדשה שהפכה לישוב קבע וכיום מתגוררות בו כארבעים משפחות דתיות. יש שם תצפית יפה על גדר המערכת והאוטוסטרדה לאורכה.

בהמשך אפשר לעלות לאזור התעשיה של קציר, ומשם לרדת דרך קציר לואדי ערה. המסלול חדש, יפה ומאתגר ורכזת הרכב ודאי תיתן לכם רכב חדש לצורך העניין.
ס ע ו ב ז ה י ר ו ת









דמוקרטיה אמיתית מהי



ידידי אדם זרטל נוהג לצטט את הדמוקרט הצרפתי וולטר: "איני מקבל לחלוטין את דעות יריבי אך אתן את נפשי על זכותם להביען בפומבי". אמרה זאת היא תמצית הדמוקרטיה האמיתית גם בימינו.

המלה "דעה" באה מאותו שורש של "ידע" ו"מידע". בעוד שאנו נלחמים על חופש הביטוי, שהוא חופש הבעת דעה, לא נסכים שחברינו, או יריבנו, יפיצו מידע מוטעה ומטעה המנוגד לחופש הביטוי. ולמה כוונתי? התקיים דיון בשיחת הקיבוץ ובעקבותיו נערכה הצבעה בקלפי על עצירת תהליך השינויים עד שיתברר במדויק הגירעון האקטוארי בקרנות הפנסיה של חברי הקיבוץ. למה הדבר דומה? להכרזתי על שביתת רעב עד שיתחילו לצמוח שערות על הקרחת שלי. גם כאן וגם כאן אין כל קשר בין הדברים.

במשך חודשים הולכים חברים ומפמפמים אותנו במידע כוזב שהשינויים ידרשו מהקיבוץ להשקיע עשרות מיליונים של שקלים, שכמובן אין לנו. לשם מה? כדי לסגור את הפער בקרנות הפנסיה וכדי להשוות את רמת הדיור. רבים מחברי הקיבוץ, שאינם מבינים בנושאים אלו, מקבלים את הדברים כפשוטם והתוצאה לא איחרה לבוא בהצבעת הקלפי.
לא עזרו ההסברים של העוסקים בנושאים אלו - חברינו הממלאים תפקידים ואנשי מקצוע מבחוץ, שעלינו לסגור את הפערים בכוחות עצמנו כדי להבטיח את עתידנו, גם אם לא נשנה את אורחות חיינו. כלומר- ההשקעה הנדרשת אינה תולדה של השינויים אלא של מדיניות ארוכת שנים של הטמנת הראש בחול והתנגדות לצבירת פנסיה. ובכן, פנסיה לא מקבלים, פנסיה צוברים. מי שלא טרח בערב שבת לא יאכל בשבת. כיום, הוותיקים שבינינו, שבמקומות אחרים נקראים גמלאים, מקבלים מהקיבוץ פנסיה תקציבית שפירושה שהפנסיונר ממשיך לקבל את צרכיו מהקיבוץ ללא קשר לפנסיה שצבר כל השנים (או יותר נכון – לא צבר). אף אחד בעולם לא יכסה לנו את הגירעון, והיום גם התנועה הקיבוצית כבר לא ערבה לנו. אם לא נשכיל לכלכל את צעדינו ומסיבה זאת או אחרת ירדו ההכנסות של הקהילה, לא יספיקו המקורות לשמירת רמת החיים גם של הגמלאים וגם של הצעירים יותר. הצעירים שבינינו יכולים להגיד בשלב מסוים שבמקום אחר ביכולתם לחיות טוב יותר. ואז ההכנסות עלולות לרדת עוד והותיקים, שכבר אין ביכולתם להחליף מקום, יקבלו עוד פחות והכל עלול לקרות גם בלי שינויים באורחות חיינו.

ואסכם: אני מוכן לשמוע דעות של יריבים (לא אויבים). אני רוצה דיונים מושכלים. איני מוכן שתהליך שהחלטנו עליו ברוב גדול, ייעצר בטענות שווא. כאן נקטו אבירי הדמוקרטיה שלנו בצעד אנטי דמוקרטי של הפחדה. אך עדיין לא מאוחר ואני מקווה שהגלגלים ימשיכו לנוע, והמצדדים והמתנגדים ימשיכו בדיונים מפרים שימנעו טעויות.

וכמובן, הדרישה לשקיפות מלאה ולדווח מדויק על מצב קרנות הפנסיה, חיוניים ועלינו לדרוש ולקבל אותם, אך לא לקשור אותם עם המשך התהליך.

אורי שפירא



ש מ ו ע ו ת

קונפליקט קשה מוליד לעיתים שמועות זדוניות. מפה לאוזן הן עוברות ומחלחלות לתודעת השומעים. המחנות נאספים אל השמועות שמטרתן ליצור דה לגיטימציה של החולקים על דעתם. לצערי, מדי פעם שמי משתרבב והופך חומר פעיל, הנלחש מפה לאוזן במגמה ברורה. מישהו ציטט בשמי כאילו אמרתי את המשפט "ניצחנו את הרעים" ולאחר תיקון נאמר שאמרתי "הטובים ניצחו". לא דובים ולא זבובים, לא המשפט הראשון ולא השני נאמרו על ידי. זאת לא דרכי וזה לא סגנון התבטאותי.
במציאות מתוחה קל להצית אש שספק אם ניתן יהיה לכבותה. אני מבקש מכול מי ששמע ממישהו ששמע, בבחינת "אישה אחת אמרה", לברר את העובדות אם הנוגעים בדבר לפני שיפיץ את הידיעה שמקורה בשמועה הלאה. "החצר הקיבוצית" על כול מורכבותה והדעות הקיימות בתוכה שייכת לכולנו, גם לתומכי השינוי הדיפרנציאלי וגם לתומכי השינוי בדרכים שיתופיות. חשוב שנשמור עליה כולנו מפני הרעלת בארות הנובעת משמועות בלתי מבוססות.
אבישי גרוסמן







הנהלות הקיבוצים רומסות את החברים
2.7.09
מתוך : The Marker

בשנים האחרונות עוברת התנועה הקיבוצית תהליך מזורז של הפרטה ומעבר מאורח חיים שיתופי לניהול משקי בית משפחתיים.

השינוי באורח החיים מהווה עבור חברי הקיבוץ שינוי דרמטי, אך במקום תהליך חברתי ומאוזן, שבו ניתן לחברי הקיבוץ לבחור בצורה חופשית ומובנת את השינויים שעליהם לבצע באורח חייהם, מתרחש ברוב הקיבוצים תהליך חפוז. במחי החלטה בודדת, המנוסחת בידי "יועצים מקצועיים" חיצוניים, בשפה שאינה מובנת ומוכרת לחברים, נכפה עליהם מודל הפרטה חזירי - כך שחבר הקיבוץ מוצא עצמו ככלי משחק, חסר ישע, בידי פקידי הקיבוץ. אישור תקנות הסיווג החדש מאפשר לקיבוץ המתחדש להפעיל תהליכי הפרטה בשלושה נושאים: תקציב דיפרנציאלי, שיוך דירות המגורים ושיוך הנכסים היצרניים.
תהליך דמוקרטי תקין של ההפרטה בקיבוץ חייב להתנהל תוך הקפדה מלאה על עיקרון הפרדת רשויות - וללא מימוש עיקרון זה צפוי התהליך לכשלים חמורים. הקיבוץ השיתופי פעל היטב לאורך השנים ללא אותה הפרדת רשויות - כמשק בית משותף של כלל החברים, שבאסיפה השבועית קבעו באורח שוטף את כל ההחלטות הניהוליות של הקיבוץ.
הקיבוץ וחבריו היו אישיות משפטית אחת כמו משפחה, שלא נזקקה להפרדת רשויות. במהלך השנים, נאלצו החברים לוותר על אורח החיים השיתופי ולעבור בהדרגה לאורח החיים המשפחתי.
לנגד עינינו נהפכת החברה הקיבוצית לחברה רגילה, שבה פועלים כל הכוחות של תחרות וניגודי עניינים שאותם יש להגביל באמצעות יישום עקרונות ההפרדה בין הרשויות. ואולם פקידי הקיבוץ התפתו להמשיך ולנהל את המבנה הארגוני הישן והטוב, תוך שהם שומרים בידיהם את הסמכות לנהל את אסיפת החברים, לקבוע את סדר יומה ולנסח את הפרוטוקולים של ההחלטות.
הפחד שולט בקיבוצים
כך אנו מוצאים את המערכת הקיבוצית הנוכחית פועלת ללא שום מנגנון של הפרדה בין הרשויות, כאשר פקידי הקיבוץ פועלים כבעלים ופקידים בו בזמן. תוצאות ההפרטה הקיבוצית ללא הפרדת רשויות, כמו בין הבעלים (חברי הקיבוץ) לפקידים (ההנהלה) הן:
1. תקציב דיפרנציאלי: המנגנון (הנהלת הקיבוץ) הציג בפני החברים חלופה בודדת של מיסוי פנימי וערבות הדדית, באופן שבידי החברים אין שום כלי פיקוח ובקרה - ואילו בידי המנגנון הסמכות להעניק בונוסים והטבות לעצמו ולמקורבים, בסיוע משפטי שידו של החבר קצרה מלהתמודד מולם.
2. שיוך דירות: המנגנון הקיבוצי השתמש בסיסמת שיוך הדירות לחברים ככלי לגיוס תמיכת החברים הוותיקים במעבר לקיבוץ המתחדש, תוך אילוץ החברים הצעירים לשלם לוותיקים בתמורה לזכות השיוך, בלי שיש ביכולתו של החבר להיאבק על זכויותיו בצורה משפטית מסודרת.
3. שיוך נכסים יצרניים: המנגנון, בסיוע יועציו המשפטיים, בנה רשת תאגוד מורכבת של נכסי הקיבוץ, לכאורה כדי להגן על הנכסים בפני הנושים. בפועל, התאגוד המורכב יוצר תמונה מעורפלת של הנכסים, שאינה נותנת בידי הבעלים - חברי הקיבוץ - את השקיפות הראויה והמידע המלא.
4. התעלמות מזכויות העוזבים והנפטרים: נוהלי ההפרטה שנתפרו על ידי המנגנון הקיבוצי, מעניקים את פירות ההפרטה אך ורק למי שהיו חברי הקיבוץ ביום הקובע, יום שנבחר שרירותית על ידי המנגנון ובאופן שמבטיח את טובת מקורביהם.
5. היעדר כלי בקרה ופיקוח מטעם החברים על תפקוד פקידי האגודה: פקידי האגודה שמרו בידם את ניהול אסיפת החברים ורוקנו מתוכן את האפשרות של חברי הקיבוץ לקיים פיקוח על פעולתם.
תהליכי ההפרטה שעוברים כיום על התנועה הקיבוצית מתנהלים ללא מימוש עיקרון הפרדת הרשויות, בשליטה מלאה של מנגנוני הקיבוצים והתנועות הקיבוציות, באופן שהנהנים העיקריים הם אנשי המנגנון וחבריהם. זהו מסלול בטוח המוביל היישר להעברת נכסי הקיבוצים ופירותיהם לידי קבוצה קטנה של אוליגרכים קיבוציים, שעל פיהם יישק הכל בקיבוץ.
קשה שלא לראות עד כמה דומה תהליך ההפרטה הקיבוצי להפרטה המהירה שעברו אזרחי בריה"מ לשעבר - תהליך שהיה מלווה בהתפוררות החברה ובצמיחה מהירה של אוליגרכים חדשים, שהשתלטו על נכסי החברה וצברו כוח אדיר על התנהלות החיים במדינותיהם. אין תמה שבנסיבות אלה נהפכו הפחד והחשבון של חברי הקיבוץ לדלק העיקרי שנותן בידי הפקידים את הכוח לשלוט בחיי החברים.
הכותב הוא כלכלן, מומחה לתכנון וניהול תנועות קואופרטיוויות ובן קיבוץ עין שמר





letters@themarker.com






הביא לעלון איתמר משיח


















פגישה
עם
פיט
לאחר 10 שנים בהן ניהלה פיט אברהמי את האולפן למחול, ו-22 שנים בהם שימשה כמורה לבלט קלאסי, היא לוקחת פסק זמן עוזבת את האולפן ומפנה לה זמן לעיסוקים אחרים. אולפן מנשה נחשב כבית ספר ברמה גבוהה אשר אהוב על הלומדים בו ועל הוריהם. פיט כידוע לכל מכריה, היא נפש טובה ומסורה, תמיד קשובה, נעימה, אדיבה ומוכנה לעזור בכל והיא מורה מקצועית ומוערכת.

ספרי על האולפן למחול:
באולפן לומדים 315 תלמידים החל מכיתה א' ועד י"ב ובנוסף מתקיים חוג פלדנקרייז למבוגרים.
מחצית מהתלמידים באים מיישובי המועצה שלנו, והמחצית האחרת מהאזור הקרוב: פרדס חנה, כרכור, זיכרון, בנימינה וחדרה.
מקצועות הריקוד הנלמדים הם: קלאסי, מחול מודרני, יצירה וכוריאוגרפיה, ג'אז, פלמנקו וסטפס, וגם "תולדות אמנות הריקוד" – כחלק מהמגמה לבגרות במבואות עירון.

מדוע את מסיימת?
אני רוצה שקט. חלק מהסיבות הן אישיות – אני רוצה להקדיש יותר זמן למשפחה. השעות באולפן הן מטורפות ולי קשה לשמור על עצמי. במשך כל השנים רציתי לעבוד בשעות נורמאליות ומצאתי את עצמי כל הזמן מסיימת יותר ויותר מאוחר. התקשיתי לסיים קודם לכן – כי אני מאמינה שחשוב שיהיה מישהו מההנהלה בשעות שבהן מתרחשת הפעילות, והפעילות מסתיימת לעתים ב 21:30.

אני גם לא טובה בפוליטיקה, ואולי מי שתחליף אותי תקדם את האולפן למקום משמעותי יותר במועצה, שיתבטא בשיפור התחזוקה, השירותים וההקצבות, ובעיקר תשים את תודעת האולפן במקום חשוב יותר. כיום יש תחושה שאין מי שאחראי על האולפן ולא ברור להיכן הוא שייך.
למרות שעלי לציין, שהמועצה מסבסדת את האולפן, כיון שההכנסות משכר הלימוד אינן מכסות את העלויות.

אין בצוות מורות שרוצות להחליף אותך?
להיות מנהלת זה אומר לוותר על הוראה והתפקיד מאוד כבד ומורכב.


איך המשכורת?
המשכורת זה דבר שעדיין מאוד מרגיז אותי. התברר לי כי משכורת הבסיס של המנהלנית האולפן הרבה יותר גבוהה משלי, ולאחרונה ניסו במועצה לקצץ לי, כמו לרוב עובדי המועצה, גם את השעות הנוספות, למרות שאני עובדת באופן קבוע שעות רבות מעל היקף המשרה, בשעה שמשכורת היסוד שלי לא גבוהה הרבה מהמינימום.
שני הדברים האלה היו הקש ששבר את גב הגמל שנעשה צולע עוד קודם לכן, והם שעזרו לי לעשות את ההחלטה החשובה הזו.
בראשון לספטמבר אני עוזבת את האולפן. אך מכיוון שאין לי עדיין מחליפה אני ממשיכה בקיץ את ההתארגנות לשנה הבאה.

למה חשוב שיהיו הרבה תלמידים, 315 זה נשמע לי הרבה..
מספר גדול של תלמידים זה יותר כלכלי ובעיקר אני מאמינה שחינוך טוב למחול צריך לגעת בכמה שיותר תלמידים.
יש אצלנו באולפן התלבטות קבועה האם להעדיף את האיכות, את המקצועיות - כשאז יש פחות הכנסות, על פני אולפן עממי שמושך אליו יותר תלמידים אבל מוותר על ייחוד ואיכות. האידיאל על פי היועצים הוא אולפן שיש בו כל המקצועות ברמה גבוהה עם הכנסות גבוהות מאוד...
אבל למעשה, למרות ההתייעלות שתמיד כדאי שתהיה, כל התרבות האיכותית בארץ היא מסובסדת, אם זה תיאטרון, להקות מחול, זמרה ועוד.

איך יחסי צוות המורות?
היחסים מעולים, אנחנו תומכות אחת בשניה, יש אהבה והערכה בינינו ואני מקווה שאנחנו מהוות דוגמא לתלמידים. איננו מעודדות תחרות אחת בשניה, וכך גם לגבי התלמידים, אנחנו כן מעודדות תחרות של כל אחד עם עצמו ועם יכולותיו. סוג של מניע פנימי שדוחף קדימה.

מה מקום השפעת הסביבה על הריקוד?
יש השפעה מסוימת לאופנה, למשל לפני כמה שנים הייתה פריחה לריקוד המזרחי, ופתחנו מגמה של ריקוד מזרחי – גם למבוגרים - ומספר התלמידות באולפן הגיע ל- 450. לאחר זמן העניין דעך ומאז יש ירידה במספר התלמידים שנרשמים לאולפן. אני חושבת שזה נובע מהמצב הכלכלי (יש מעט קיבוצים שמסבסדים את החוגים ורוב הילדים לומדים על חשבון ההורים), וישנה גם תחרות מאוד גדולה של חוגים פרטיים.

לאחרונה אנחנו מבחינות בהתעניינות מחודשת במחול המודרני והקלאסי על חשבון ענפים אחרים, אולי בחלקו זה נובע מהשפעת תוכנית הטלוויזיה "נולד לרקוד", שבה מבינים הצופים שאלה יסודות שכמעט שלא ניתן להתקדם בריקוד בלעדיהם.

מה מייחד את האולפן שלנו?
באולפן שלנו הערכים החינוכיים הם מאוד חשובים. הדגש אצלנו הוא על חינוך ערכי והמורות רואות עצמן גם כמחנכות. את התפקיד שלי אני רואה כמכוונת את התלמידים בדרכם האמנותית ובחיים בכלל.

יש ציפייה מרקדניות להיות רזות?
אנחנו איננו מתעלמות מהנושא ומתייחסות אליו ברצינות רבה. מחנכות לכיוון של תזונה נכונה ובריאה, ובמידה ואנחנו רואים תלמידה רזה מדי, אנו מבררות הנושא ועוקבות אחריו. אנחנו לא מתייחסות למימדי הגוף החיצוניים אלא ליכולת ולהתקדמות של התלמידים.

מה מעמד האולפן בארץ?
יש בארץ כ-15 אולפנים מהסוג שלנו, שמייחד אותן הגישה החינוכית ומגוון תחומי המחול שנלמדים בהם בו זמנית. השאר תלוי ברמה של המורות והתמיכה הכספית שזוכה המקום.
האולפן שלנו הוא ברמה גבוהה ומדי שנה בכנסי המחול אנו זוכים להצלחה. חלק מן התלמידות הבוגרות הפכו להיות רקדניות מקצועיות, מורות ומטפלות בתנועה. ומה שהכי חשוב, יש בהן אהבה למחול ולביטוי של הגוף והנפש לכל החיים.

ולשאלה הנצחית, למה בנים לא לומדים ריקוד?
יש משהו בעייתי בתדמית הרקדן בעולם המערבי, במיוחד בגיל ההתבגרות – פרט אולי לרוסיה.
שמעתי שגם בריקודים הסלוניים ובריקודי העם יש לאחרונה ירידה במספר הבנים. באולפן אצלנו לומדים שני בנים סטפס, ובן אחד ריקוד קלאסי.
פשטני לומר, אבל אולי הסיבה היא הדגש ששמו בתקופה הרומנטית על הבלרינה, שהפך את הרקדן הזכר לסבל - וזה משפיע מאז ועד היום על תדמיתו. יש תרבויות בהן הרקדן הוא מאוד דומיננטי וחשוב.

מה באשר למבנה האולפן?
יש בעיה, האולמות הם טובים אך קטנים ורק אולם אחד מתאים ממש בגודלו. זה בעיקר משפיע כספית, כי אין אפשרות לרכז מספר גדול של תלמידים בשיעור אחד וכך לחסוך בעלויות. חוץ מזה בחלל קטן אין חוויה של תנועה במרחב, כמו בסדרה של קפיצות גדולות.

מה תעשי בשנה הבאה?
אני ממשיכה ללמד תולדות המחול במגמה לבגרות במבואות עירון, אעבוד קצת בהנה"ח, אמשיך שנה שנייה קורס צרפתית בבר אילן ואשמח לעבוד בעבודות פשוטות שיזדמנו. וכל המכלול הזה, אני מקווה, ינקה לי את הראש - ויפנה לי מקום בעיקר להיות סבתא.

האם זה היה חלום חייך להיות מנהלת בית ספר למחול?
לא. אבל כשעדה לויט הציעה לי להחליף אותה זה היה מפחיד, מאתגר ומאוד מושך. עם השנים מצאתי את עצמי יותר ויותר אוהבת ללמד, ואני גם משתפרת בתור מורה. בעתיד אני רוצה להמשיך, אבל כרגע חשוב לי לקחת מרחק.

אני מרגישה המון אהבה מהתלמידים, ההורים והמורות ומצדי יש הרבה קשר ואהבה ולכן נכון לי להתרחק ולאפשר לבנות משהו אחר. לי ולהם.

תודה לפיט על השיתוף
הצלחה ושמחה בכל שתעשי

התעניינה – נורית משיח




ישנן שתי דרכים לזרום עם החיים בקלות:
להאמין לכל דבר
או
להטיל ספק בכל דבר.
שתי הדרכים חוסכות את הצורך לחשוב.


ש ב ת ש ל ו ם !