100 שנים - וחמי סל אחד

השבוע התקיים בדגניה המופע לציון 100 שנים לתנועה הקיבוצית.

את המופע, כמו את כל אירועי שנת ה- 100, הפיק חמי סל.

מספר חברים מעין שמר היו בו והנה מה שיש להם להגיד:

ענת מילשטיין לטעמי היה מדהים! סדר מופתי והפקה על רמה! הערב התחיל בדיוק בזמן וגם ... נגמר בזמן. שלמה בר-אבא בעזרת "יאצק שתמיד נופל וקם" - הוביל מופע מרשים.

להקת המחול הקיבוצית, המקהלה הקיבוצית, רוב ילדי דגניה והסביבה ועוד שורה של אמנים, קיבוצניקים בעבר או בהווה – הפכו את הערב לבלתי נשכח.

עברה בנו צמרמורת, כשבמהלך הערב צוינו, באפקט ויזואלי מיוחד על מגדלי הסילו של דגניה, שמות כל בני התנועה הקיבוצית, שנפלו במערכות ישראל.

וילדה קטנה מדגניה, בת 5, שרה שיר יום הולדת לקיבוצה ולתנועה הקיבוצית – מאוד ריגשה .

משנינו, נדי וענת, ברכות לחמי סל על המופע ,שלדעת כולם, היה מקסים ומרגש.

מנו אלון הגעתי כבר בצהרים לוועידה שהתקיימה כחלק מאירועי אותו יום. באופן אישי אני רואה באירוע סוג של "מסיבת סיום" לרעיון הקיבוצי כפי שהכרנו אותו עד היום.

גם כתנועה – לדעתי חברי קיבוצים לא מאמינים ב"תנועה" כתנועה רעיונית ורואים בה בעיקר ארגון שבמקרה הטוב אולי ייצג את האינטרסים שלנו מול הממסד של המדינה.

אם להנהגת התנועה הקיבוצית הייתה או יש כוונה להוביל מהלך של עיצוב התנועה הקיבוצית ל- 100 השנה הבאות, אז צריך להודות שזהו צבא מפקדים ללא חיילים מאחוריו.

אני שייך לצוות המנחה את מועצות התנועה המתכנסות אחת לכמה חודשים לעסוק בנושאים שעל סדר היום, ואני רואה שמגיעים 50-60 נציגים מתוך 600 שרשומים. זה מעיד על פיחות מעמדה של התנועה ומוסדותיה וכנראה גם מציב לנו מראה על ההווה והעתיד.

לגבי המופע, שהיה מאוד יפה כמסיבת סיום. אני נותן לחמי ולצוות כולו ציון גבוה מאוד, על הפקת ערב מרשים ביותר, שבהחלט מגיע לתנועה הקיבוצית לאחר 100 שנה של נוכחות והשפעה בחברה הישראלית.

יגאל כץ כאחד שכבר חווה מופעים רבים, אני חושב שהייתה זו הפקה מאוד מרשימה, שהצטיינה בתזמון נכון, לא גלשה לאריכות יתר ולטקס נפוח. לא הייתה היסחפות למחמאות עצמיות או להתפעלות עצמית אלא תכנית עם הרבה רגעים של הומור עצמי טוב ומפוכח. כמו המשפט של שלמה בר-אבא כ"יאצק" (במבטא פולני מושלם) שאמר: "כשהגענו לפה לפני 100 שנה, לא היה מה לאכול. אז עשינו אסיפת חברים - ואכלנו אחד את השני"...

הערב הצטיין ביצירתיות רבה ולא בומבסטית וברגעים מסוימים ממש התעלה וריגש עד מאוד. מאוד אהבתי את האופן בו שותפו בני נוער וצעירים בתכנית.

אין ספק, חמי סל כמפיק הערב, ייצג אותנו בכבוד רב.

סעפ"שים

שירותי "סלקום" לחברי עין שמר

בשעה טובה קיבלתי לאחריותי את הטיפול במכשירים הסלולאריים

של חברי הקיבוץ.

ימי הפעילות שלי: א'-ה' בשעות העבודה 7:30-13:30

(גם פניות בשעות אחרות – תיענינה באדיבות)

ניתן ליצור איתי קשר לטלפון: 054-2272536

לתאום פגישה אפשר ליצור קשר דרך כתובת הדוא"ל

gizbar@ein-shemer.co.il

אני מודה לתומר גורן על העברת התפקיד המסודרת. יגאל קצנלנבוגן

הודעות מ"מקום של יוגה"

- החל מהשבוע הבא,השיעורים עם הני מתקיימים כרגיל - ימי א' ו-ד' בשעה 19:00 בעין שמר, ימי ג' בשעה 18:15 ו-20:00 במגל.

- החל מיום שישי זה, 1.10, חזרנו למפגשים בשעה 14:00. השיעור מתאים למתחילים, למי שרוצה שיעור רך יותר, וכמו כן, למי שמתחשק תרגול נוסף בשבוע. היום והשעה מזמנים אווירה מיוחדת וכניסה נעימה לשבת.

- יש מגוון שיעורים עם מורות מקסימות ליוגה בכל ימות השבוע ובכל שעות היום - ניתן לתאם עמן ישירות.

- יוגה תרפיה (עבודה אחד מול אחד) במטרת ריפוי ושיקום ויוגה רסטורטיבית RESTORATIVE (יוגה פסיבית ומשקמת) עם רוקסנה אוגורק - מתאים למגוון מצבים בריאותיים כגון בעיות גב, לב, נשימה, גיל המעבר, מצבים כרוניים ומתח. מיועד לעבודה פרטנית או קבוצות קטנות, לפי תיאום - 050-7436735

כל הפרטים - באתר הקיבוץ! הני

עדכון זמני הספרייה

החל מחודש אוקטובר חלים שינויים, בלוח זמני פתיחת הספרייה:

יום ג' – ד' – ה' בשעות: 12:00-9:00

יום ו' בשעות: 11:00-9:00

ימים א' – ב' הספרייה סגורה

מש"א:

פריימריז להנהלת הקהילה

בהמשך לאישור השיחה על מבנה הנהלת הקהילה החדשה, יבחרו 4 חברים/ות בפריימריז פתוחים.

אנו פונים לחברים/ות להציע את מועמדותם/ן.

החברות בהנהלת הקהילה פתוחה לכל חברי/ות עין שמר בכל הגילאים.

אנו מצפים להיענות גבוה.

החברים המעוניינים מתבקשים לפנות בכתב לעידן יגודה עד ל – 20/10/10.

מועדת השתלמות

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית נאחל לסטודנטים שלנו שנת לימודים פורייה ומעניינת.

שימו לב! מהחודש הבא נא לשים בתא הדואר של ערן אפל עד ה-8 לחודש את הקבלות לזיכוי.

Eran_appel@kes.org.ilנית ן לפנות לערן בדוא"ל:

נשמח לענות בכל שאלה ובעיה בהצלחה לכולם. ועדת השלמות ערן ועידן

ביטוח קטסטרופות ע"י ביטוח "דקלה"

השבוע הגיעו לתאי הדואר דוחות של חברת "דקלה" המתייחסים למצב פוליסת ביטוח הקטסטרופות שהקיבוץ ערך לחברים לפני כ- 10 שנים.

כדאי לקרוא בעיון ולשים לב לשורות המתייחסות למצב ההחרגות הבריאותיות המופיע בפוליסה.

נעשה מצידנו מאמץ לבטל החרגות רפואיות כדי לשפר את הפוליסה. אצל חלק מהחברים – הדבר אמנם התבצע . יש לכך חשיבות רבה בפוליסת ביטוח בכלל ובפוליסה זו במיוחד.

לכן, מי שעדיין מופיעות אצלו החרגות, מוזמן לפנות לייעוץ לצביה ויסברג – כדי לקבל הכוונה מה ואיך לפעול כדי לבטלן.

ניקוי יבש מגיע - ביום ד' 13.10.10

חברים מוזמנים להביא למחסן פריטים מסומנים

עד יום ד' בשעה 10:00

קווי השבר - אבישי גרוסמן

א. בויכוח המתנהל בקיבוצים בשאלה האם להפוך לקיבוץ דיפרנציאלי ישנם שני קווי שבר עיקריים. האחד, האם לזנוח את העיקרון של שוויון ערך העבודה ולהחליפו בעיקרון של תגמול דיפרנציאלי המבוסס על תפקיד ותואר בהתאם למקובל בחברה החיצונית.

קוו השבר השני חוצה את התומכים בשינוי הדיפרנציאלי. יש האומרים לעצמם שאם מקבלים את העיקרון הדיפרנציאלי הרי שעליהם לדאוג קודם כול לאינטרסים של עצמם ושל בני גילם. מה שיקרה עם האחרים, יהיו אלה פנסיונרים או צעירים המטופלים בילדים, זאת בעיה שלהם. שיסתדרו בעצמם. בשני קווי השבר הנ"ל מדובר בהתכוונות פנימית, לעיתים מבוססת ולפעמים אפילו קולנית, המוליכה את החברים לתמוך בעמדה זאת או אחרת ולהיאבק על מימוש תביעותיהם בתחומים הנוגעים לחלוקת המשאבים שפעם היו משותפים באופן מלא.

הקושי העיקרי בנקיטת עמדה נובע מהשילוב המתנגן בעולמם הפנימי של רבים מהחברים בין עמדות ערכיות לבין אינטרסים כלכליים מדידים. באופן טבעי אחרי שנופלת ההחלטה להפוך לקיבוץ דיפרנציאלי מתגמד בקרב החברים השיקול הערכי ומרקיע שחקים השיקול האינטרסנטי. וזאת תגובה טבעית. כדי להתגבר עליה נדרשים מאמצים אינטלקטואלים ורגשיים ולא רבים מסוגלים לגייס אותם בתוכם. רבים מרגישים שכאשר נחצה הרוביקון והפכנו לחברה מעמדית השתנו כללי המשחק וכול התמים והמאמין– שכרו יוצא בהפסדו.חשוב להבין שהפרט הייחודי הוא תמיד חלק מתוך מסגרות חברתיות התומכות בו ומצפות שהוא יתמוך בהן. השאלה הנשאלת היא האם הקוד הדיפרנציאלי מסייע ומחזק את הרצון של הפרט לבטא את ייחודו כחלק ממסגרות חברתיות תומכות או ההפך הוא הנכון. האם מעמיקים הקונפליקטים בין החברים,קונפליקטים המזמינים התערבות גדולה יותר של עורכי דין או שהמסגרת החופשית יותר הנוצרת במסגרת הקיבוץ הדיפרנציאלי מפחיתה את המתח בין האנשים ויוצרת אווירה רגועה יותר ביניהם.

ניסיון החיים מלמד אותנו שגן עדן לא נמצא במקום בו חיים אנשים. לצערי גם לא בקיבוץ המתנהל על פי העקרונות השיתופיים. אלא שהתבוננות בהתנהגות האנושית במסגרת החברה הקיבוצית, מעלה בי את החשש שהמסגרת הדיפרנציאלית הנשענת על העיקרון של "כול אחד לעצמו ובעצמו" תחריף את הנטיות האנושיות האגואיסטיות הקיימות בתוך עולמנו הפנימי. העיסוק בכסף ורמת חיים יהפוך לכמעט בלעדי. הסכסוכים בין חברים במסגרת מאבק על אינטרסים ילכו ויגברו, עורכי הדין ימצאו קר נרחב יותר לפעולה כפי שהעידו עורך הדין עומר כהן ורן רונן מבית אורן, (שניהם תומכי השינוי הדיפרנציאלי) בראיונות שהעניקו ליעקב לזר (תומך שינוי) בדף הירוק.

לפני שנופלת הכרעה האם להפוך מקיבוץ המתנהל על פי התפיסה השיתופית לקיבוץ המתנהל על פי השיטה הדיפרנציאלית חשוב להבין ולהתייחס לנושאים הבאים: א. כול הקיבוצים דומים זה לזה וכול הקיבוצים שונים זה מזה. לא דומה קיבוץ שהיה על סף קריסה חברתית וכלכלית ואז החליט לעשות את השינוי ( קיבוץ המעפיל כאחת הדוגמאות) לקיבוץ איתן מבחינה כלכלית ומתפקד בצורה מסודרת מבחינה חברתית המחליט לעשות שינוי באורחות חייו.

ב. האם חשוב לחבר לשמור על המסגרת המבוססת על העיקרון של שוויון ערך העבודה או לחילופין הוא מקבל את התפיסה שיש חברי קיבוץ השווים יותר ולכן מגיע להם יותר לעומת

אחרים ששווים פחות על פי הקריטריונים החיצוניים( מנהל שווה יותר מפועל, אקדמאי שווה יותר מבוגר יסודי או תיכון, מנהל מפעל שווה יותר ממורה) ולכן מגיע להם פחות. הניסיון

המצטבר מורה שהפערים בין חברים החיים במסגרת הקיבוץ הדיפרנציאלי, צומחים בצורה דרמטית ואין למוסדות הקיבוצים רצון או יכולת לצמצמם.

ג. והיה והקיבוץ מחליט לעבור להתנהלות על פי התפיסה הדיפרנציאלית, עליו, לדעתי, לספק לחבריו פנסיה הוגנת שבמציאות שלנו היא לפחות 4000 ₪ לחודש. וזאת מבלי לפגוע: 1. בזכותם של חברי קיבוץ אחרים להשוואת תנאי דיור.

2 . באפשרות למתן חינוך ברמה גבוהה ושוויונית לבנים של חברי קיבוץ.

3. מבלי לפגוע באופן משמעותי ברזרבות הכספיות של הקיבוץ המיועדות לאחזקת הקיים

ולפיתוח יזמויות כלכליות חדשות..

ד. האם השיטה הדיפרנציאלית מבטיחה טיפול בריאותי טוב יותר, טיפול סיעודי טוב יותר ואפשרויות טובות יותר למתן חינוך לילדים מאשר השיטה השיתופית.האם חירות הביטוי וחופש העיסוק יהיו ברמה גבוהה יותר בשיטה הדיפרנציאלית מאשר במציאות של הקיבוץ השיתופי?

ה. האם המסגרת הקיבוצית שלנו, כוונתי לקיבוץ עין שמר, מסוגלת להבטיח את המשאבים הדרושים כדי לממש את המתבקש מקיום הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ הדיפרנציאלי. הבנת המשמעות של סעיף – א והתייחסות לסעיפים ב – ג – ד- ה היא שאמורה לקבוע את עמדות רוב החברים לגבי השינוי. אבישי גרוסמן

שתי שאילתות לצוות השינוי – עידו ספקטור

שילוב ואיחוד בין שינוי ומצב קיים: מתקרב יום ההצבעה בעניין השינוי. מחובת כולנו
להתכונן ליום שאחרי. ביום זה עלול להימצא מחנה לא קטן של מובסים ומבואסים. בואו נחשוב
כיצד למנוע זאת. כבר הובאה הצעה יצירתית המאפשרת לגמלאים לבחור בין מצב של שינוי לבין השארת המצב הקיים. בואו נרחיב פתרון זה על כלל האוכלוסייה. במילים אחרות, לחברים (גם צעירים) תינתן אפשרות בחירה בין שני המסלולים: 1. השינוי המוצע 2. להישאר במצב הקיים. כל חבר וכל משפחה יוכלו לבחור במסלול המתאים להם. כך ימנע הצורך בהצבעה וכמובן שלא יהיו בינינו מנצחים ומנוצחים. אני מבקש להעלות הצעה זאת לדיון. כמובן לפני ההצבעה הגורלית
נאמר, שתאריך ההצבעה על השינוי יהפוך בעתיד ל"יום הקובע" לגבי זכויות שונות של החברים. (לא ברור איפה ומתי זה הוחלט). לאור זאת יש, לדעתי, לתת הזדמנות להגשת חברות לתושבי הקיבוץ שהם לא חברים (מועמדים, עצמאות כלכלית, וכו') – לפני מועד ההצבעה.

עידו שלום
1. הצעתך מעניינת אך היא מחמיצה את העיקרון המרכזי של התוכנית והוא: העברת האחריות על פרנסה לידי החברים. הגימלאים אינם בגיל עבודה, לכן עיקרון זה אינו רלוונטי לגביהם, ואין קושי לאפשר להם מסלול שיתופי.
2. אתה מוזמן להגיש את ההצעה לצוות הסתייגויות. שים לב, שעשויה לנבוע ממנה הגדלה משמעותית של התחייבויות הקיבוץ, בעיקר בתחום הדיור. רקפת
לידיעת חברים ובעלי הכלבים:
מכתב שהגיע למזכירות הקיבוץ, מהמועצה האזורית מנשה

הנדון: טיפול בכלבים משוטטים בקיבוצים ע"י השירות הווטרינרי

בעקבות פניות למנהלי קהילה בקיבוצים, נפגשתי לפני מספר שבועות עם ד"ר בדראן ריאד,
מ"מ הרופא הווטרינר באיגוד ערים אזור שומרון.
בעבר הלא רחוק, השירותים הווטרינרים לא נכנסו לקיבוצים לטפל בכלבים משוטטים, בטענה שמדובר בחצר פרטית. בפגישה הסברתי שטענה זו – שגויה.
הגענו לסיכום, שהשירותים הווטרינרים יגיעו לקיבוצים לטפל בקריאות על כלבים משוטטים. בקשתו של ד"ר באדרן היא, שנציג הקיבוץ יתלווה לפקח או לרופא הווטרינר, כשיגיעו לקיבוץ לטפל בקריאה.
הטלפונים של איגוד ערים אזור שומרון, לצורך קריאה, הם: 04-6371587 04-6373094
בועז מנחם - מזכיר המועצה

פותחים שבת

השבוע בפותחים שבת: "שירים מן התיבה". על פרשת "נח" עתר גבע.

-----------------------------------------------------------
רוב תודות לסיגל דקל על הדרשה היפה והמרגשת שנשאה על פרשת בראשית.
בדרשתה אמרה סיגל שה' ברא את העולם בשלווה ובתכנון מופתי. כל יום בְּעִתוֹ, דבר משלים דבר ומתחבר לקודמו. ה' אומר- והדבר נהייה בדברו... בסיום כל בריאה הוא מרוצה ומסכם: "טוב", "טוב מאד".והאדם – שיא הבריאה, נברא בצלם, זכר ונקבה כשווים. ה' מברך אותם ומעניק להם כל עשב ועץ לאכלה. האדם ובעלי החיים נועדו להיות צמחונים, והעולם נועד להתנהל בשלום בין כל ברואיו.
עולם אידיאלי שכזה, ישובו הנביאים להבטיח לנו רק באחרית הימים: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ..." (ישעיהו יא'). אז מתי בעצם ואיך קרה שאבד לנו אותו עולם מושלם שברא ה' בבראשית? הפרשה עונה על כך בפסוקיה האחרונים בפרק ו':"וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום". כלומר, האדם במעשיו, בכוחניותו, בתאוותיו ובבחירותיו הרס וקלקל הכל...
סיגל סיפרה שבוארשה ליד האנדרטה לזכר מורדי הגטו מונח לוח ועליו עיגול פלדה בו מוטבעת האות ב'- בראשית. זהו מכסה הביוב ממנו חמקו אחרוני מורדי הגטו הבוער, משאירים אחריהם עולם אשר בני האדם קלקלו עד לשפל הנורא ביותר בתולדותיהם, מקווים כי מכאן תינתן להם הזדמנות להתחיל מבראשית ולתקן. פרשת בראשית, אמרה, מלמדת אותנו את גודל הקלקול שיכולים בני האדם להביא על עצמם, כמו גם את תקוות התיקון.
סיימה בשאלה: ואנחנו? איזה עולם אנו חולמים לעצמנו, מה כבר קלקלנו והאם נדע להיאבק ולתקן, מבראשית?
-------------------------------------------------------------------------------------
חן, חן ליואל גרוסברג על שירתו היפה, ולעידן יגודה על דבריו המלבבים אודות תפקידו החדש. ענה

להוריד את הכפפות...
עדה שפירא
מדברים, כותבים ומפריחים סיסמאות ולא שמים לב לעובדות, שכל אחת תשפיע על קבוצות באוכלוסיית הקיבוץ:
1. למשפחות הצעירות: תוך 3-4 שנים מצטרפים מספר רב של חברים לקבוצת הפנסיונרים. מה לעשות – הזמן עושה את שלו וכל אחד מגיע מתי שהוא לגיל. רבים בעין שמר בגיל זה מהווים את השכבה המאיישת (עדיין) את המשרות הבכירות עם המשכורות הגבוהות. חלק ניכר מכם, הצעירים, לא דאגתם לרכישת ידע וניסיון כדי למלא את החלל . חלק אחר, שכן רכש השכלה, מעדיף לעבוד במקומות עבודה שאינם מנצלים את הפוטנציאל שלהם ולכן מתומחרים בשכר נמוך. כדי לקיים את הקהילה, אם נהיה קיבוץ מסורתי ואם קיבוץ מתחדש, עליכם להתארגן ולראות כיצד להביא משכורות גבוהות יותר שיאפשרו את קיום הקהילה בכבוד.
1. לוותיקים הפנסיונרים: היום מבטיחה הצעת השינוי פנסיה בגובה 3200 ₪ ובנוסף, 2000 ₪ ביטוח לאומי. פנסיונר, המסוגל להמשיך ולתרום לקהילה, יוכל להגדיל את הכנסתו וגם להמשיך ולתרום לקהילה. מקורות הפנסיה המוצעת יהיו הפנסיה הצבורה בקרנות (שהיא כמובן לא מספיקה) וקרן סגורה פנימית שתבוא מפירות הנכסים שנצברו בקיבוץ במשך השנים. לפי ההצעה ינהל את הקרן נאמן חיצוני ואיש לא יוכל למשוך ממנה כספים למטרות אחרות.
שימו לב: לאור הסעיף הראשון למעלה רק החלטה על התחדשות תיתן לכם בטחון.
1. לכולנו: היום הקובע אינו מילה גסה. הוא בא לתת תשובה לרצון הוותיקים והצעירים כאחד לאפשר הורשה של נכסים, שכל אחד מאתנו צבר, לדור הבא. כמובן שלא נוכל להבטיח הורשה לצאצאים של חברים, שנפטרו מזמן, מחוסר מקורות. ולכן, עלינו לקבוע תאריך כל שהוא שיהווה תחום שממנו מתחילה הספירה. היום הקובע ההגיוני הוא יום החלטה על שינויים.
1. ולבסוף תגובה לכתבה של אורן תירוש שלא זכתה עד עתה להתייחסות: אתה מציע למי שרוצה שינוי באורחות חיינו שיחפש את מקומו מעבר לגדר . אתה, הנמצא זמן קצר בקיבוצנו, מרשה לעצמך לשלוח מחוץ לגדר הקיבוץ חברים, מהדור הראשון והשני, התורמים לקיומו של הקיבוץ עשרות שנים, רק בגלל שאינם מסכימים לדעתך? חוצפה!! עדה שפירא
מזה זמן שרציתי לומר תודה.
אומנם בחרתי לגדל את ילדי מחוץ לקיבוץ, אך עדיין חשוב לי לתת להם את אותה שורשיות בה גדלתי אני: טבע, מרחבים, חגים ויום הילד. לכן רציתי לומר תודה לכל אותם חברים, הטורחים ומפיקים אירועים אלו בזמנם הפנוי.
ממני עמית שגיא (בורלס) ומשפחתי: יואל, יהל ומאיה.

חברות וחברים יקרים. גם אני כותב על השינוי

עתר גבע

משך חדשים ארוכים מסבירים לנו, לחברי הקיבוץ ה'פשוטים', עד כמה השינוי חיוני.

זה בסדר גמור. כולנו רוצים שינוי לטובת מצב טוב יותר.

הטיעון המרכזי בסדרת הטיעונים– כך אי-אפשר להמשיך, אם השינוי לא יעבור יהיה כאוס.

הבעיה היא שהשינוי המוצע אינו פותר את הכאוס. להפך, מזכירות הקיבוץ (שהיא גם מובילת השינוי) ממשיכה לספר על פלונטרים ובעיות חדשות לבקרים ואינה מתמודדת עמם בתואנה ש-השינוי יפתור הכל.

אז זהו שלא. את הבעיות אותן אני מתאר פה השינוי לא פותר.

העלמת הכנסות - אי אפשר להעלים עין ממשכורות שלא נכנסות, מטובות הנאה והעלמות מס, זה פשוט לא עובד. איפה המנגנון שאמור לאכוף זאת? הוא אינו מתפקד כעת. מדוע שיתפקד מאוחר יותר, כשכל אחד יעשה לביתו?

הלאה - נושא הפערים במשכורות- כולנו מוכנים שאנשים מוכשרים בנקודות מפתח יתוגמלו בהתאם, כדי לתמרץ אותם להישגים שיועילו לכולנו. אלא שבשיטה המוצעת, המשכורות הגבוהות עלולות לתפוח על חשבון הכלל כפי שהעניין כבר הוכח בקיבוצים שעברו תהליך שינוי מהסוג שמוצע בעין שמר. אין טעם לנסות להוביל בכחש ולטעון שכרגע הפערים הם בלתי נסבלים. הם אינם כאלה (למרות שהם קיימים ויש לתקנם), וגם חסידי השינוי הדגולים ביותר יודעים זאת.

בקבוץ עין שמר אין כיום מנגנון של איזונים ובלמים. מנגנון פנימי שאמור להבטיח צדק ברמה האישית והחברתית ומנגנון פיקוח מכני שימנע התנהגות קלוקלת כגון להעלות את המשכורות להנהלה על דעת עצמה על חשבון כלל החברים. חובה להציג מנגנון כזה בצמוד לתוכנית השינוי. להציג אותו ולמנות לו אנשים ראויים.

(נ.ב. – אנחנו, 'הפשוטים' עוד מחכים לפרסום משכורות המשרות הציבוריות ובעלי התפקידים בתאגידים, כפי שהובטח ולא כפי שפורסם. כלומר - איזה תפקיד מקבל כמה. ידיעה זו היא זכות בסיסית ורלוונטית ביותר לתהליך השינוי).

אחרון ולא חביב (כרגע) – נושא הדיור. שימו לב: סעיף הדיור אינו מספיק טוב. הוא הוצג באופן שאינו מחדש דבר, וכל הטיעונים שהועלו בשיחה עם הצעירים אינם מספקים תשובה הולמת איך השינוי עוזר בפיתרון הבעיה המטרידה ביותר את המשפחות הצעירות.

גילוי נאות לטובת ההורים למועמדים ולחוזרי צבא – לקחתי על עצמי לגבש הצעה שתביא לידי פיתרון הולם לסוגיית היום הקובע לקבלת דירת ייחוס. כרגע בתקנון השינוי הנושא אינו מוסדר ולטעמי אין , בשום פנים ואופן לקבלו כמות שהוא.

אני רוצה לסיים בדבריו של רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520-1609 והמוכר בכינויו מהר"ל). הם מכוונים לתומכי שינוי ומתנגדיו, אלו ואלו שקולם לא נשמע.

המהר"ל היה מבקר חברתי חריף, שלא היסס לומר את ביקורתו החריפה לפני המנהיגים.

בספר "באר הגולה" מוחה המהר"ל כנגד הצנזורה הדתית שפעלה במלוא המרץ באותה תקופה.

דבריו כוונו נגד הנוצרים, אך ניסוחיו הם אוניברסאליים, והם מהווים כתב הגנה חריף ומנומק בזכות חופש הביטוי.

"אל למי שהכוח בידו להרחיק שום דבר המתנגד אל דעתו... אף אם הדברים הם נגד אמונתו ודתו", כותב המהר"ל מפראג. לדעתו, הוויכוח הדתי משול לקרב. מכיוון שכך, המנצח יוכל להתגאות בניצחונו רק אם ליריבו ניתנה האפשרות לנהל מאבק הוגן. כך הוא מתאר זאת: "כי כל גיבור... שרוצה להראות גבורתו, הוא חפץ מאוד שאותו שבא כנגדו יתגבר ככל אשר יוכל. ואז, אם ינצח אותו הגיבור שבא להתגבר כנגדו, נראה שהמנצח גיבור ביותר. אבל מה גבורה מראה, כאשר אותו שבא כנגדו אין רשאי לעמוד על נפשו וללחום".

(נלקח מוויקיפדיה – האינציקלופדיה החופשית). בברכה ושנגיע לשינוי הוגן. עתר

חברי עין שמר שלום,

מיכל בתנו בת 12, בת מצווה. לחגיגת יום ההולדת, מיכל בחרה להזמין את חבריה לכיתה לבלות יום בקיבוץ אצל סבתא, הרחק מהמולת העיר.

אנחנו רוצים להביע תודה עמוקה לחברי הקיבוץ ותודה מיוחדת לנועם, עתר ואביטל גבע שאירחו אותנו לשעתיים של סדנא מרתקת במקום המופלא - החממה האקולוגית.

למרתה מור, קרן משיח ודנה שאיפשרו לילדים לחוות ארוחת צהריים בחדר אוכל קיבוצי, לשלמה שחר ואביעד שפירא על הבילוי הארוך והמהנה בבריכת הקיבוץ הנצחית ולמנהל הקהילה על שנתן לנו את האישור להשתמש בבריכה.

תודה אחרונה, גדולה ואוהבת לסבתא עדנה, שדאגה לקשור את כל החוטים וסייעה לנו באירגון האירוע.

בילינו בקיבוץ יום קסום, הרגשנו בבית והילדים לא רצו לחזור וכשחזרו היו על גג העולם.

תודה רבה ! מיכל,רותי וארז חרודי