ועדת תרבות עין שמר מזמינה:
שבת 21.5.11
בחממה ב- 17:30
מדורת ל"ג בעומר!
לכל המשפחה
בתוכנית:
פיתות בטאבון
בניית חץ וקשת (תביאו אתכם חומרי גלם...)
שירים ומצב רוח טוב
וכמובן אוכל טעים וניחוחות מדורה.
כל מי שבא מביא איתו כיבוד לשולחן המשותף!
ותפו"א עטופים בנייר כסף למשפחתו!
מרשמלו, חומוס, זיתים ירקות וכו' וכו' וכו' -
צרו קשר עם טל אייזן, ענתי קצנלנבוגן או גלי יגודה לתיאום
בואו – יהיה מדליק
פגישה שכזאת – כנס "צאלים" // שרה אבל
קבוצת "צאלים" נפגשה בשבת 14.5.11 - אחרי הרבה שנים, לציין את הגעתם לגיל המכובד - 65. הגיעו מכל קצוות הארץ. בעין שמר גרים רוב חברי הקבוצה שמונה במספר. היתר מפוזרים בארץ ואחת בארה"ב.
שלושה מבינינו כבר לא בין החיים: ישי וייצמן ז"ל, מוטקה שדמון ז"ל ויהודה גולן ז"ל.
הפגישה תוכננה כך שהיינו במקומות שונים בעין שמר: בבית הקברות, במוסד החינוכי, במוזיאון החצר הישנה, בבתי הילדים וסיימנו במועדון. כל תחנה לוותה בסיפורים ובהתרגשות רבה.
במועדון ניסינו להחיות תקופה שעברה, והשאירה בנו חוויות לכל החיים. הוצגה מצגת מתמונות ישנות וחדשות, הופענו במקהלת כיס נוסח בתיה שטראוס. בכלל - הקראנו, הצגנו, שרנו ושוחחנו.
זאת ההזדמנות להודות לכל אלו שעזרו לנו. לנשות חברינו – דנה, נאוה, ומרים; ולבעלים – יגאל, אורי ודוד. כולם שיתפו פעולה מעל ומעבר.
תודה מיוחדת ממני ללילך גרנדיר-מלומן ולאמיל ששון שעזרו לי בנקודות קריטיות.
אני ממליצה לכל קבוצה לעשות פגישה שכזאת, נכון שההשקעה היא גדולה אך הרווח עצום.
קיבוץ עין שמר הוא ההשראה שלנו, כך היה וכך יהיה.
קבוצת צאלים בנופש. שנת 1951 .
עומדות: דליה, מאיה ועלית
שורה שניה מימין: שרקה, שרה, מוטקה ז"ל, צילה, מילכה, אוריאל
שורה שניה מימין: עמיר, מליק, יהודה ז"ל, ישי ז"ל, יצחק, בת עמי
שורה שלישית מימין: שלמה, לאה (של ג'קי) טוביה, איה, מוישלה, ואירית.
דברים שכתב וקרא בכנס "צאלים" - מליק גור
אותן השנים שנתנו לעצים גובה
אותנו הם כופפו...(אלתרמן).
פתאום מתאספות השנים מביטות אל האופק כמו ערימת החיטה בגורן
כל גרגר שעה ימים ושנים וכל שנה נושאת עימה חיים שלמים.
ממרומי 65 השנים מביטים אל המרחב הגדול ועל פיתולי הדרך שהביאו אותנו לכאן ועכשיו
מפה רואים רק את פסגות ההרים, פסגות הדברים.
הרי רק אתמול הרימו אותנו על כסא עם זר על הראש ואמרו: "לשנה הבאה..."
ואחר כך הנעורים עם המחוייבויות ל.. "צריך", ל"ראוי"! להרגיש שאנחנו האדם החדש שנוצר
והחולצה הכחולה עם השרוך הלבן והעיקר שאני בתוכה והיא בתוכי.
והילדים שנולדו, עימם גילינו את העולם והבטחנו לעצמנו שנהיה הורים טובים יותר מהורינו.
הילדים גדלו ועכשיו הם מבטיחים להיות יותר טובים מאיתנו.
והתמודדות חדשה עם שלב של גידול הורים.
ופתאום הגוף מודיע שגם לו יש מה לומר – זה לא כמו פעם!
הרצון והניסיון נפגשים עם היכולת ומנסים להשלים ביניהם.
ומבינים שהיום הוא המחר של אתמול והוא כבר פה ממש
ורוצים להספיק גם את זה וגם את זה...
ומגלים דברים חדשים גם בנו וסקרנות על העולם ומפתיעים את עצמנו.
כמו שאמרה החברה לאה:
למדני אלוהי ברך והתפלל
על סוד עלה קמל על נוגה פרי בשל
על החרות הזאת לראות, לחוש, לנשום, לדעת, לייחל, להיכשל
למד את שפתותיי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל
לבל יהא יומי היום כתמול שלשום
לבל יהיה יומי עלי הרגל...
שאילתא - שמעון בן פורת אליה הצטרף גם משה שלזינגר:
יוסי וניב – שלום!
להלן שלוש שאילתות:
1
. מהם דמי השימוש שמשלמים הענפים הבאים
לקהילה:
אורווה,נפחיה, מתחם "הדום", בנין, חממה, חצר-ראשונים. כמו -כן ציינו אם דמי השימוש הינם
ריאליים ביחס
לשטח שכל מגזר מחזיק. באם לא, פרטו איך הנהלת הקהילה מתכוונת להתמודד.
2. האם מאהל "הדום" עומד בסטנדרטים המקובלים על-פי
הרשויות?
ובהקשר זה: מה נכון לגבי העברת קו-חשמל והעברת קו-מים – מהנפחייה למאהל. האם זה
בהתאם למקובל?
3. האם נכון שגובה החוב של החממה לקהילה הינו 150-200אלף ₪?
ואם כן, איך מתמודדת הנהלת הקהילה עם חוב
זה?
תשובתא - ניב ויוסי:
הפעילויות שמנית חלקן בצד העיסקי וחלקן בצד הקהילתי -
פעילויות באחריות הקהילה
אורווה: אין דמי שימוש היות והיא בשירות הקהילה. באופן דומה פטורים משכר דירה ועדת תרבות, גן הילדים ועוד. הוצאותיה והכנסותיה של האורווה נרשמות ומבוקרות באופן חדשי.
חממה: דמי השימוש הם 1,500 ₪ לחודש. החוב שציינת הצטמצם בצורה משמעותית בשנה האחרונה, וכיום הוא עומד על 100,000 ₪ בקירוב.
החממה התחייבה להמשך צימצום החוב עד סוף השנה, וכן הוחלט על פגישה חודשית בין מנהל הקהילה לבין נציגי העמותה של החממה, שבמסגרתה ילובנו סוגיות הקשורות לקשר שבין החממה לעין שמר.
בנימה אישית – חובתנו וחובת החממה לדאוג להסדרת החוב, ואנו מטפלים בכך. עם זאת ברצוני להאיר לכם- תהיו גאים בחממה! היא נכס ערכי חינוכי, ותפוקתה נמדדת ברווחים חינוכיים ערכיים, לחברי עין שמר והסביבה. תדעו ליהנות ממנה. אני כותב זאת כי אצלנו זה לא קיים, והלוואי והיה לנו כזה מפעל ערכי חינוכי.
דום (סהר חופי) – דמי שימוש 50 ₪ לחודש + דמי תושב.
פעילויות באחריות העסקים:
נפחיה – דמי שימוש 2,000 ₪ לשנה.
דום (קרקס) – 800 ₪ לחודש.
בניין (שאול) – 1,500 ₪ לחודש.
בניין (משרדי נדב) – אין תשלום.
חצר ראשונים – 1,000 ₪ לחודש, יש סיכום על מסלול עלייה.
לשאלה מס' 2: תגובת יובל בן מיור - רכז ועדת תכנון:
ההחלטה על הקמת הדום הייתה ע"פ בקשתה של סהר, האישור ניתן לאחר מספר דיונים הן בועדת תכנון והן בהנהלת הקהילה. אין ועדת תכנון רואה טעם להתערב בהחלטות של ועדות קודמות. במידה ונתבקש ע"י רכז הקהילה, נכין דיון מחודש בנושא בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים. אני חושב שיש מקום לקיים דיון כזה.
תגובת משה שלזינגר לתשובת ממלאי התפקידים:
1. בתשובתכם אין כל התייחסות להעברת קו החשמל מהנפחייה לאוהל סהר חופי ול"דום".
וכן לחוקיות ותקינות פעולה זו.
כמו כן אין התייחסות לפעולת ההתרחבות של סהר, לכיוון הכביש וסיפוח שטח העמדה
הסמוך - כולל קביעת גדר.
2. הסכומים שאתם מציינים כאן, כדמי שימוש של כל הפעילויות - הם מגוחכים. האם יש כוונה
לעדכן סכומים אלה?
יוסי בוריס משיב למשה שלזינגר:
- על ההתרחבות של סהר חופי, כפי שקובע משה ש. - הנושא ייבדק איתה.
- לטעמי – כן. יתנהל משא ומתן מסודר.
תערוכת נעליים
יום ד' 25.5.11 – תערוכת נעליים של כל החברות המובילות
בחדר האוכל בשעות 16:00-18:00
מועדת בריאות
לתאי הדואר חולקו מעטפות שנשלחו מביטוח דקלה. מדובר במה שמכונה אצלנו "ביטוח קטסטרופות" המיועד למקרים חריגים. אנא בידקו אם הפרטים נכונים.
אם יש אי דיוקים ניתן לפנות לרכזת ועדת בריאות - קרן משיח.
הצעה //– יהודית זרטל
כל פעם בישיבות ועדת כלכלה, מציעים לנו כל מיני השקעות כמו "לינה לנוער" "מטבח כשר" ועוד קרקסים למיניהם.
הייתי מציעה לשפר קודם כל את חדר האוכל: ריהוט חדש.
צריך גם קצת לדאוג לעצמנו ואפילו לפתוח את חדר האוכל בשבת.
בתשלום כמובן לעובדים. ללא התנדבות.
זה יצליח ב- 100% ! נסו זאת ותיראו.
עצמאות – היה, עבר, נגמר.
יום העצמאות עבר חלף לו, ויש מן מנהג כזה שתמיד ישנו צורך לסכם את החג בשורות כתיבה עמוסות בהסברים מה היה.
החלטתי לשבור את המסורת כתיבת "מה היה" והתודות השמיות, כי מי שהיה ראה וחווה את הרגע אז פשוט אכתוב לסיכום החג מקווה שנהניתם!
תודה רבה רבה לכול המשתתפים בטקס העברתם לנו ערב מקסים.
תודה ענקית לצוות החג, שעבד קשה לאורך ימים בכדיי שערב החג וההפנינג למחרת יהיו מהנים ונעימים . תודה רבה רבה . להתראות בחג הבא - הדס
ועוד תודה כפולה מכל הלב, לכל החברים והבנים, שתרמו, ביוזמתם, מזמנם ומכישרונם בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. תבורכו! באהבה – מתמי
מערכת העלון מצדיעה לשתי נשים "אמיצות", שהוכיחו שאפשר לשנות. והייי! השמיים לא נפלו ...
פותחים שבת
השבוע לא תתקיים קבלת שבת – עקב האבל על מותו של חגי ארליכמן
-------------------------------------------------------------------------------------
המון תודה לפנינה דגן והדסה רוטמן שהביאו בפנינו בכבוד וביופי את ההווייה הפלמ"חניקית הייחודית בקבלת השבת שהוקדשה ל- 70 שנה לפלמ"ח.
-------------------------------------------------------------------------------------
לרקפת זוהר רוב תודות על הדרשה רבת המחשבה על פרשת "בהר". בדבריה התמקדה רקפת במצוות השמיטה, היא ציינה שביסודה מתבססת מצווה זו על רעיונות נשגבים: האדמה אינה שייכת לבני האדם אלא לאלוהים ואינה יכולה להיות רכוש פרטי; מבחינה סוציאלית היא מבטיחה שאחת ל-7 שנים כולם, (גם העבד, הגֵר וכד') שובתים מעבודת השדה, לא מוכרים יבולים, וכל אחד רשאי לבוא לקטוף ולאסוף כאוות נפשו. יתר על כן, כל החובות נמחלים! לסיכום, זו מצווה מעולה, מלבד "באג" אחד קטן: היא כנראה בלתי אפשרית לביצוע.
כבר בימי המקרא ובית שני לא מילאו אותה, וכל מנהיג בדורו הבין שצריך למצוא לה פתרון יצירתי, כי היא מנוגדת להגיון הכלכלי: שום חקלאי ושום מלווה לא יוותרו על הכנסות של שנה או על החזר הלוואות. עם תחילת הציונות הרב קוק המציא את הפתרון של מכירת האדמה והיבול של השנה לנוכרי. כל שומרי החומות כעסו עליו, אבל אנשי ההתיישבות הודו לו, וכך כותב היום בנימין סלנט, חבר קבוץ סעד: "השמיטה היא רעיון אצילי ומוסרי נעלה מאין כמוהו, והלוואי ויכולנו לקיימו ככתבו וכלשונו, אלא שתנאי הקיום של חקלאים בימינו אינם מאפשרים זאת".
לסיום אמרה רקפת שכל מי שרוצה לקשור בין מצוות השמיטה לבין מצוות אחרות שאנו עוסקים בהן בימים אלה - עושה זאת כמובן על אחריותו בלבד...
------------------------------------------------------------------------------------
תודות: לעלי אלון על הדברים הנאים שאמר אודות יצירותיה של רקפת, לחמי סל על הסרטון ההומוריסטי, לחנניה דן, לאמיתי ששון ונועם גבע על צליליהם היפים. ענה
שלמה המלך
פינת עין שמר
תגובה לדברי אבישי בעלון הקודם.
זה לקח זמן עד שנפל האסימון. בראשית יש קצת כאוס אבל עם הזמן הבלאגן מסתדר.
זה מסתדר עם רצון טוב של כולנו.
יש לנו כמה סוגים של שינויים:
שינוי עם רשת בטחון - שהוא הנכון ביותר.
יש שינוי עם "רוח שיתופית".
למה "רוח שיתופית"? למה "רוח"??
לא מדובר על שינוי ד-י-פ-ר-נ-צ-י-א-ל-י.
מילה ארוכה שגם בה משתמשים להפחיד חברים.
אף אחד לא "ישלח יד לארנקים שלנו" - זה ביטוי מפחיד. למה להפחיד?
זה נכון שהספינה שלנו מתנדנדת. אבל החברים לא עייפים וגם לא סובלים ממחלת ים.
יש אופק עם רשת בטחון. ואל דאגה – עם "הצוקים" שבדרך - נסתדר.
העיקר: לא לפחד - הספינה תגיע לנמל.
יש חברים השבויים לנצח באידיאולוגיה ישנה של שנים עברו. לא רואים את המציאות בה אנו חיים. כדאי שידעו - זו מציאות אחרת. יש לבצע שינוי עם מסר ברוב אטרקטיבי וגם פופולארי, שיתאים גם לנו וגם לנקלטים.
כי אנו רוצים להוביל את הקיבוץ ואת עצמנו - אל מקום טוב יותר.
חברים, בואו נגיד לעצמנו את האמת: מסגרת הקיבוץ השיתופי נסדקה וגם נשברה.
צריך לבנות מסגרת חדשה ולשנות את המצב יחד.
לקבל החלטה חדשה תמיד קשה.
אבל לא לקבל החלטה בכלל - זו חולשה.
לאן נעלמה הסיסמא שהאמנו בה: חזק ואמץ?
די עם הפחד ודי עם ההפחדות!
גם לאחר השינוי – נמשיך לפגוש ולהיפגש בעין שמר המתחדש - ולברך אחד את השני בשלום, בוקר טוב, ערב טוב, חג שמח ומזל טוב. גם נשתתף בצערם של אלו שבן משפחתם נפטר.
השמש תזרח במזרח ותשקע במערב – ויהיה יותר טוב.
את כל זה נעשה עם רשת בטחון. וגם אם יהיה קצת בלאגן – זה לא מזיק.
הרי גם היום יש לנו בלאגן וכאוס.
עם הרבה סבלנות וסובלנות – נסתדר בכל שינוי.
נסתדר – אם רק נשמור על בטחון עצמי. כל אחד לחוד וכולנו ביחד.
באהבה - שלמה בורלס יש גם קיבוץ נען אחר תגובתו של מזכיר קיבוץ נען לדברים שפירסם עלי אלון בשם חבר נען תחת הכותרת "החוזר בתשובה":
לעלי אלון שלום רב,
שמחתי לקבל את מאמרך "החוזר בתשובה" מנען.
נען עבר בהצלחה רבה את התהליך של מעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש.
יש לזה עדויות רבות הבאות לידי ביטוי במסמכי התהליך ובעיקר במסמך המרכזי (המכונה בנען "חוברת הטורקיז" על שם צבעה החיצוני), אך גם בהתנהלות החברים והקהילה בכל מכלולי החיים: במסלול הכלכלי, בחיי קהילה עשירים וברוח יחידה (לוקאל-פטריוטיזם) מפותחת ומפרגנת של חברי נען.
נען היום הוא הקיבוץ הגדול בתנועה הקיבוצית, עם כ – 950 חברים וכ – 1400 נפש.
כל בני נען המתקבלים לחברות בגמר כיתה י"ב נשארים בישוב, בנים רבים שעזבו מחפשים דרך לחזור ולהתקבל לחברות.
נראה שבנען התגבשה דרך ייחודית, המצליחה לשלב בין יתרונות הקיבוץ השיתופי למבנה הקיבוץ המופרט, הקיבוץ המתחדש.
כל זה אינו אומר שאין בעיות ואין קשיים, שהכל טוב ואין כשלים. יש ויש. אך כולם באמות מידה נורמטיביות, אנושיות עם מידה לא קטנה של דיונים, חברות והסכמה.
ויש גם אופוזיציה, בדרך כלל קולנית ובדרך כלל של אנשים מאוכזבים ומרי נפש.
זה לא מפתיע למצוא ביניהם מנהלים לשעבר, שלא הצליחו להשתלב בכיוון החדש. "החוזר בתשובה" שאיתו דיברת הוא כנראה אחד מהם.
אין שום רע באופוזיציה, עד המקום בו העובדות מפסיקות לעניין ומתחילים סיפורים.
סיפורי בקורת, השמצה והלעזה.
לא אשיב כאן ועכשיו על כל אחת מטענותיו של שאול ורדי, שרובן "מצוצות מהאצבע".
אך אהיה מוכן להופיע בפני קיבוץ עין שמר מוסדותיו וחבריו.
נהיה מוכנים להעביר לכם את נוסחאות השינוי שאימצנו.
ננסה גם להסביר עד כמה היטיב השינוי עם קיבוץ נען.
תוכל גם לדבר איתי באופן אישי. (מספרי הטלפון נמסרו ושמורים במערכת).
בברכה
יוני שילה
גם ולא בעיקר - מזכיר נען
חלומות
כתב: א.ג. מהגורן - (מוקדש למשורר המקומי )
פעם בשיפולי גבעות שומרון
שם עצי חרוב ואורן,
מהלכים היו זוגות אוהבים
רוקמים מפגש בגורן.
שם בגבעות שומרון,
היום כמו אתמול,
בין שיחי אלה וקידה
משורר מחלל בחליל
שירת רועים עתיקה
ניגונו רך וענוג,
גולש במורד הגבעה,
מלטף ועוטף חלומות
על ימי ראשית המאה.
חלומות חריש ותלם,
שלף וקמה,
על שדרת אוהבים,
שלף ועדר כבשים.
חולם על נערה תוססת,
צמה ארוכה עיניים תכלת,
בערב זוהר לאור הירח,
חולם אהבה וזמר קולח.
ניגון חלילו כצלילי פעמון,
שירתו כשרשרת שזורה,
כך בשירו רואה הרועה
את פני הדור של היום
שאינו יודע לחלום!
רועה יקר, חללן חלמן,
אמור לי מי עוד כמוך
חולם חלום כה ישן?
אפילו האיש, (ההוא מהתמונה),
הניצב על גב המחרשה
אוחז מושכות ונוהג פרדות,
חלם על ספר, בית וכורסא.
וגם ... על כסף בקופה!!
ואם לפתע בחלום,
יעלו נפילי הדור והתום,
מגשימי המקום פורצי הדרך,
ונעמיד מולם את שאלות היום,
נקבל מהם – ברכה
קידה קלה וכריעת ברך.
הם בטח יאמרו בצניעות ראויה:
אין סיבה לכל בהלה.
גם אנחנו סללנו דרך אחרת
כך ראוי בכל דור וכל קרת.
כך ראוי שלכל דור בדורו
יהיה לו ניגון משלו.
שיתאים למציאות הסובבת
ונברך על המלאכה המוגמרת.
אבינועם גולן
במלאות 30 לפטירתה של רינת בדיחי-גנדלמן
נעלה לקברה ביום א' 22.5.11 בשעה 18:00
נפגשים בבית קברות
החוזר בתשובה חוזר // עלי אלון
בעקבות מכתבו של מזכיר נען
היות ועברו מספר שבועות מפרסום הראיון, נזכיר לחברים את עיקר טענותיו של "החוזר בתשובה". האיש שהוביל את השינוי קובע אחרי מספר שנים שתוצאות השינוי רעות:
- נוצר מצב של עשירים ועניים.
- לא נוצר שום מקור הכנסה נוסף – פשוט חלוקת אותה עוגה השתנתה. מקורות ההכנסה זורמים לכיסה של קבוצה מסויימת.
- נוצרו מעמדות (כמו בעיר): מחד קבוצת המנהלים, המהנדסים וכו' – לעומת אנשי השירותים ודומיהם. קבוצה אחת חיה על חשבון האחרת ומנצלת את נכסי הקיבוץ לטובתה.
- נוצרו פערים של 1:6.
- מס האיזון מהעשירים יורד ויורד.
- ממלאי התפקידים נבחרים מבין "אנשי שלומנו". אנשי ה"אופוזיציה" נפסלים על הסף, כך שבמזכירות ובהנהלה הכלכלית יושבים רק היס"מנים.
- חילקו בונוסים רק לעובדי המפעל – גם בשנה שהמפעל הפסיד.
- בנו "שיכון וותיקים למיליונרים". רק אלה שיש להם כסף יכולים לעבור.
- חינוך: נגמר שוויון ההזדמנויות. רק מי שיש לו הולך לחוגים.
- נוצרה חברה נוראית – ברחובות ובתל-אביב יש יותר צדק.
- ההפרטה לא צודקת. אם רוצים להפריט את הקיבוץ צריך לחלק מניות לפי הוותק.
- אני "חוזר בתשובה" ומתבייש במה שבמו ידיי עוללתי, שזה העוול הכי גדול שאפשר לעשות לחברה הקיבוצית.
- כך זה קורה בכל הקיבוצים. קבוצה אחת משתלטת בכוחניות ובזילזול ומשפרת את אורח חייה. זה תהליך העובר ממקום למקום. אני המום מכך שכל אחד שאני מדבר איתו אומר לי: אצלנו זה אותו הדבר.
עד כאן דברי "החוזר בתשובה".
מה שעושה פה מזכיר נען מזכיר את מה שעשו ועושים במשטרים מסויימים בהם כל מי שמביע ביקורת מוכתר כ"משוגע" ומקומו בבית-המשוגעים. אצלנו מסווגים אותו כ"ממורמר" ו"מר-נפש שאיננו מצליח להשתלב בכיוון החדש".
ובעין-שמר לא הרכיבו את "ההנהלות מהיס"מנים שאומרים אמן לשינוי??? לא זרקו החוצה את מי שמתנגד? לא מאיימים על מי שיש לו דעה אחרת??? ובעין-שמר לא הורידו את מס האיזון והטילו אותו על העניים כמס גולגולת??? תהליך השינוי לא התנהל בכוחנות ובזילזול???
תהליך השינוי בעין-שמר מתחילתו נעשה בצורה הגרועה ביותר, לא הגונה, לא ישרה ולא צודקת – ואת החשבון עוד נעשה.
תחזקנה
כתב: ח.נ. ביאליק
עיבוד: ע"א
תחזקנה ידֵי כל אחינו השיתופיים,
נאמני השוויון באשר הם שם –
אל יפול רוחכם, עליזים, מתרוננים,
בואו שכם אחד בראש מורם!
אשרי חלקכם, עמלכם לא לשווא,
אשרי הנאמנים לשוויון האדם,
לזכותו השווה לזכות חבריו –
לא עשיר ועני – כולנו יחדיו
אל תאמרו: קָטוֹנּוּ, סביבכם התבוננוּ:
עִמָנוּ עָם רב ההולכים בגבורה.
איספו הניצוצות, התלקטוּ, האמינוּ,
עִבדוּ שכם אחד למען המטרה.
מי בז לכם – הבוז למתלוצצים!
אל תשתחוו לעגל הזהב!
עלו והצליחו – עד מראש צורים
תעלה הקריאה: "ניצחנו בקרב!"
תודה // סיגל דקל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, קיבל השנה ב"גוונים" אופי ייחודי, עקב אילוץ. ההכנות הגרנדיוזיות של המועצה ליום העצמאות במתחם "גוונים", הכריחו אותנו לנדוד עם 700 תלמידים מכיתות ז'-יב' ובוגרינו החיילים, לאולם האזורי בגן שמואל. הבחירה ב"מבצע יונתן" כנושא המפגש של היום, נבעה מהמחשבה כי מבצע בלתי יאמן מסוג זה, יכול לרתק ציבור כה רחב של צעירים ובוגרים במידה שווה. מה גם שהסרט עתיר התקציב, שעשה מנחם גולן על המבצע, מאפשר לשלב במפגש קטעי סרט ולהמחיש ולגוון את העיסוק בו.
שני אנשים מיוחדים ויקרים שהשתתפו במבצע – עמוס בן אברהם ועומר בר לב –נענו ברצון לטרוח ולבוא אלינו, השקיעו מחשבה רבה בתכנון השיחה ועשו אותה בכנות וברגישות נדירים.
שני לוחמים נועזים, מפקדים נערצים מצולקי קרבות, המספרים על הקושי להיות מוזנק ממיטתך באמצע הלילה ולצאת תוך דקות לפעילות קרבית.
על הפחד ועל חוסר ההיגיון בלפרוץ לתוך מתחם עוין, מנועים מלפעול בהתאם משום בני הערובה שבו.
על הריחוק מהשמחה וההתלהבות של הציבור, ועל הכאב הגדול על אובדן חברים ומפקדים.
וגם על ההבנה ש"עכשיו תורנו".
היו לפנינו, יהיו אחרינו, אבל עכשיו זה אנחנו שעומסים על עצמנו את נטל הביטחון, כדי שהרבה מאוד אנשים כן יוכלו לישון בשקט בלילה, לחיות ולשמוח.
אני רוצה להודות גם מכאן לעמוס, למרים ולבני משפחת בן אברהם שהגיעו לשמוע ולתמוך, על מפגש מרתק, מרגש וחשוב מאין כמוהו.
תעמולה מגויסת – כשלא אומרים אמת
במפגש יום שישי לפני יום העצמאות במועדון, שהוקדש לנושא הקליטה עומרי כנען נעמד בדבריו באופן חד צדדי לנתינת דוגמאות לקיבוצים המשתנים.
בהזדמנות חגיגית זו בשיחה נאמר על ידי עומרי שקיבוץ זיקים לא קולט.
פניתי לדגי חבויניק לברר עובדות. הנה תשובתו ותשובת דני רכז הקליטה בזיקים:
אפשר ללמוד מכל דבר מי אינו דובר אמת (והוא שליח מרכזי בתנועה).
אביטל.
אביטל שלום
שולח לך חילופי מיילים ביני לבין רכז הקליטה שלנו.כרגע
בקליטה בפועל -10 נקלטים,ועוד 2-3 משפחות,במגעים ראשונים,וכן
גרעין בראשית דרכו,שהיגיע באמצעות אגף המשימות.,כך שאם נאמר לכם
משהו אחר,ועוד מנציג התנועה,זה במקרה הטוב נעשה מחוסר ידיעה,וחבל
שנעשה שימוש לא מדויק -בעובדות.זכותכם להשתמש בדברים אלה ע"פ הבנתכם
בהצלחה וחג שמח
דגי חבויניק
קבוץ זיקים----- Original Message -----
From:
מש"א זיקים
To:מש"א זיקים
'Dagi'
Sent: Sunday, May 08, 2011 12:03 PM
Subject: RE: קליטה בזיקים
דגי שלום,
קיבוץ זיקים הכן קולט לקליטה מסורתית משפחות צעירות. כרגע ישנן 3 משפחות כאלו ובעל של חברת קיבוץ בתהליך קליטה, שאצל חלקן, מסיבות שונות, מתחיל כפרק קצר בעצמאות כלכלית, אך נחשב לקליטה רגילה לכל דבר.
בנוסף ו. קליטה מראיינת משפחות נוספות לקליטה בקיץ הקרוב ובהמשך, ביניהם 3 בני קיבוץ (זוג ובעל של חברת קיבוץ) אשר איתם נעשה מאמצים נוספים לטובת קליטתם בקיבוץ לחברות מסורתית.
מעבר לכך, אנחנו מקווים שנראה גם תוצאות כלשהן מהגרעין אשר כבר נמצא בזיקים ולפי טענתם מאוד מרוצים כאן.
ידוע לי (גם מהתקופה בה עבדתי בבית ראשון במולדת) שלא פעם נשמעות הכללות על כך ש"כבר לא קיימים קיבוצים שקולטים בקליטה רגילה" וזה די מעציב ואפילו מרגיז.
שבוע טוב לך
דני – רכז קליטה, זיקים
דני שלום
לאחרונה,נשאלתי ע"י מספר חברים מקבוצים שונים,על
מדיניות הקליטה של קבוץ זיקים,,עם הפצת שמועה שקבוץ
זיקים לא קולט יותר קליטה מקובלת.חשוב לי שתפרט במספרים
על המועמדים לקליטה שהועדה בראשותך קשורה עמם
בתודה מראש - דגי
הערה קטנה בנושא קליטה
בניגוד לדבריהם של אורי ואמיר תומר בעלון הקודם,
איש אינו מונע מבני עין שמר להתקבל כמועמדים לקיבוץ.
אדרבא, לבנים שהיו בקשר איתנו הבהרנו מפורשות שהם מוזמנים להמשיך ולקדם את התהליך, הכולל בתוכו גם כמה דרישות סף, כגון תקציב מאוזן ועבודה מלאה. חלקם נענו, ואחרים בחרו לדחות את המהלך מסיבותיהם שלהם. יוסי ורקפת
דף עמדה על נושא הקליטה / הצוות לשינוי שיתופי 11.5.11
אנחנו מוצאים לנכון להביא בפני החברים את עמדתנו על נושא הקליטה (ביתר הרחבה ממה שנכתב בחוברת הצעתנו) שהוא אחד הנושאים העומדים במרכז הדיון הציבורי בזמן האחרון.
נקדים ונאמר שגם לדעתנו נושא הקליטה הוא אחד הנושאים החשובים כדי להמשיך את עתידנו כקיבוץ.
אם היינו פותחים את שערי הקיבוץ לכל מי שמתאים לחיות בקהילתנו ושבתמורה להנחות מפליגות בעלות המגרש עליו הוא יקים את ביתו ודרישה לתשלום מס לקהילה, הוא יקלט בקיבוץ, תוך זמן קצר היה משתרך כאן תור ארוך של נרשמים לקליטה כיוון שהיתרון הכלכלי של קליטה כזו לתוך קהילה כמו שלנו היה קורץ לרבים. זו בעצם הצעת הצוות הדמוגרפי. אפשר לכנות הצעה זו כהצעה מכובסת לקליטת תושבים.
הצעתנו שמדברת על קליטה מלאה לחברות בקיבוץ שיתופי אומרת שתמורת העברת כל כושר התפרנסותו לקופת הקיבוץ יהנה הנקלט משותפות מלאה כולל על אמצעי הייצור ופירותיהם (מובן שמרכיב הוותק ישחק תפקיד נכבד ברמת השותפות).
השאלה המרכזית היא אם באמת רוצים לקלוט או שלא רוצים להתחלק עם מה שיש לנו לכן מציעים דרכים איך לא לקלוט לחברות במשמעותה השיתופית. לאחרונה היו כמה מקרים של בני קיבוץ שפנו להיקלט בקיבוץ על בסיס התפישה השיתופית ובמקום לקפוץ על המציאה הם נידחו בעדינות בטעונים שונים.
גם הטענה שאין ביקוש לקליטה בקיבוצים שיתופיים אינה מדוייקת, כך למשל הוזכר קיבוץ זיקים כמי שאינו קולט ובבירור עם רכז הקליטה של זיקים הסתבר שבשנה הקרובה הם אמורים לקלוט 7 חברים ובהמשך עוד 3 , וכל זה בתנאיי קיבוץ הקרוב לגבול עזה וחוטף מטחי קסמים. הלוואי עלינו קליטה כזאת (לעמרי כנען כדאי לברר את הפרטים לפני שהוא מפיץ אותם) בהקשר זה חשוב להזכיר שאין אצלנו ועדת קליטה פעילה ויוזמת לאורך לא מעט שנים.
הרצון לקלוט צריך לבוא לביטוי גם בהקצבה לבניה חדשה. העמדת תקציבים לנושא הבניה חשובה גם בגלל המחויבות לאפשר לחברים לשדרג את דירותיהם, גם בגלל התיישנות הדירות והתייקרות אחזקתן וגם בגלל הרצון והצורך לקלוט חברים חדשים (אם הוא קיים).
הכסף לבניה מתחרה עם מספר יעדים ויעדים פוטנציאליים נוספים כמו למשל היכולת לתמוך בבני הקיבוץ שלא בקיבוץ, הרצון להוריש, הפקדה מוגברת לקרנות הפנסיה ועוד. מי שרואה בנושא הקליטה דבר חשוב, חייב לתת העדפה לתקציבי בנייה על פני נושאים אחרים. לא ייתכן שמאז שנת 1986 בה נבנו הדירות האחרונות (למעט השכונה האמריקאית) הקיבוץ לא היה מסוגל לבנות דירות ולו אפילו טיפין טיפין.
נקודה נוספת שברצוננו להדגיש הקשורה לנושא הקליטה היא נושא שיוך הדירות.
כפי שציין עמרי (הציטוט מעיתון הקיבוץ) " ... קיבוצים הרוצים לעשות שיוך, עומדים בפני דרישות בלתי אפשריות של המדינה ... ".
לא ניתן לעשות שיוך דירות אבל ניתן לעשות שיוך ערך הדירה (לפי יכולת הקיבוץ כפי שתתעדכן מעת לעת) ועל ידי כך הדירה תשאר רכוש הקיבוץ ותשמש כמאגר נוסף לקליטת חברים.
הנקודה הצורמת ביותר בהצעת הצוות הדמוגרפי היא זאת הקובעת שהנקלט יקים את דירתו, משמעות הדבר שרק שמי שיש לו יכולות כספיות יוכל להקלט ודווקא אנשים צעירים שלא הספיקו עדיין לצבור והם בתקופה הכי רנטבילית של חייהם יהיו מנועים מהסיבה הנ"ל להיקלט. אנשים המתאימים מאוד להשתלב בקהילתנו וידם אינה משגת, יקבלו את התשובה שהם אינם מספיק טובים בשבילנו.
לבסוף נתייחס לטענה שרק בקיבוץ דיפ. ניתן לקלוט בשיטה של בנה ביתך. גם טענה זו לא נבדקה לעומקה ובפגישה שהיתה לחברינו עם עורכי דין בעלי נסיון רב מאוד בנושאי הקיבוץ והחוק, הועלו רעיונות ראשוניים המחייבים בדיקה והעמקה הסותרים את ההנחה הנ"ל.
ראיון עם משה רונן
שאלו: אבישי גרוסמן ועלי אלון
האם קיים לדעתך הבדל בהיתכנות הכלכלית בין ההצעה הדיפרנציאלית והשיתופית?
משה: לתשובה שני חלקים:
א. בנושא כמות הכסף הדרוש כדי לקיים את השינוי הזה או הזה: בהצעה הדיפרנציאלית מדובר להעביר 5,3 מיליון ש"ח שמתוכם 1,2 מיועדים לסגירת הגירעון האקטוארי (ההיתכנות שהוצגה בשיחה ע"י הצוות הדיפרנציאלי מדברת על היתכנות כלכלית ל-2011-2012 – לשנה-שנתיים הקרובות).
מצד שני, ההיתכנות של הצוות השיתופי מדברת על העברה של 5,3 מיליון שבתוכם לא כלולים 1,2 מיליון לסגירת הגירעון האקטוארי. אם ניקח את ההיתכנות של השינוי השיתופי באותם הפרמטרים של אלה הדיפרנציאליים – הווה אומר: צרכים לשנה הקרובה + התייחסויות נוספות – נראה כך:
1. 750,000 מיועדים בשינוי השיתופי לתוספת פנסיה תקציבית בעתיד שאיננו זקוקים להם בשנה הקרובה.
2. שימוש בקופות הגמל של 900,000 בשינוי הדיפרנציאלי מול 750,00 בשינוי השיתופי – הפרש של 150,000 לטובת השיתופי.
3. יש בלתי צפוי מראש להביא לרמה של מה שמוצע. בשינוי הדיפרנציאלי ניתן להוריד 400,000 ממה ששמנו בשינוי השיתופי.
לסיכום: ס"ה לשנה הקרובה ניתן להוריד 1,300,000 מההיתכנות של השינוי השיתופי שיועדו לסגירת הגירעון האקטוארי, כך שמבחינת כמויות הכסף אנו מדברים על אותם סכומים.
ב. מבחינת הייעודים של הכסף לטווח קצת יותר ארוך - התוכנית השיתופית מגדילה בשני נושאים עיקריים:
1. להעביר יותר כספים מהעסקים לקהילה ולחברים כך שבשינוי השיתופי החברים ייהנו יותר מהנכסים והפעילויות של הקיבוץ.
2. סגירת הגירעון האקטוארי בקצב איטי יותר מול רווחה יותר גדולה של החברים בשוטף.
האם ההצעה הדיפרנציאלית כפי שהוגשה מבטיחה פנסיה לפנסיונרים העתידיים ולא רק הנוכחיים?
משה: בגדול, מה שהבנתי מהשיחה, הם הציגו היתכנות כלכלית לשנה הקרובה. למיטב ידיעתי תוך 3-4 שנים מספר הפנסיונרים עתיד לגדול
ב-20-30 חברים. זה אומר שיהיה צורך בעוד מיליון לפנסיה התקציבית. לדעתי יצטרכו לעשות אחת משלוש: 1,200,000 (חלויות תנובה) שמיועדים היום לסגירת הגירעון האקטוארי ייועדו לפנסיה השוטפת, או שיעבירו כספים נוספים לצורך זה מהעסקים לקהילה, או שישתמשו בקרנות הפנסיה למימון הפנסיה השוטפת.
בכל מקרה אנחנו כנראה עומדים בפני העלאת פנסיית המינימום של הרשם – מדברים היום על 3,500 – כל שינוי כזה יחייב לבצע לא אחת מהאופציות הנ"ל אלא את כולן. למיטב אמונתי הקיבוץ מסוגל לעמוד בזה.
איזה שכבות אוכלוסייה אמורות להיפגע או להרוויח מהשינוי הדיפרנציאלי?
משה: אין לי תשובה בדוקה. להערכתי ולמיטב הבנתי ברקע של המודל המוצע היום יש כלל שאומר ש"אף אחד לא ייפגע". אבל כדי להחזיק זאת לאורך שנים, כמו שראינו במקרה הפנסיה, צריך מקורות נוספים. במידה ומקורות אלה לא יהיו זמינים – או מחוסר רצון להעבירם לשימוש החברים, או ממשבר כלכלי – לדעתי האוכלוסיות המועדות לפגיעה הן שלוש קבוצות:
1. משפחות צעירות עם ילדים, שברגע שיורידו את הסובסידיה על החינוך יהיו במצב קשה.
2. הפנסיונרים – שיכול להיות שהקיבוץ יחליט להוריד את הפנסיה (ראה מקרה חוקוק).
3. בעלי השכר הנמוך מתחת לרשת הביטחון, כשיגידו שלא יכולים לקיים את רשת הביטחון.
בגדול, כל פעולה של ייקור השירותים או היטלים כאלה ואחרים, ירֵעוּ את מצב הקבוצות האלה. בנוסף לכך חשוב להבין שקבוצת האוכלוסייה של היחידים והמשפחות החד-הוריות נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה ברמת החיים.
האם לדעתך צריך לפרסם, לצד ההכנסות והמיסוי הצפוי גם את צד ההוצאות הצפויות?
משה: מן הראוי להציג את המצב של החברים לאחר השינוי בשקיפות המירבית האפשרית. כאן צריך להבין שיש מספר הוצאות שאפשר להציג לחברים רק כהוצאה ממוצעת. ובנוסף: להעביר לחברים איך הם יכולים לראות הוצאות נוספות. לדוגמא: הוצאות הכביסה יוכפלו לעומת היום.
לדעתי ניתן להעביר לחברים הערכה מה יהיה מצבם לאחר השינוי. מה שחשוב: ניתן להוציא לחברים תלושים של הערכה של מצבם לאחר השינוי ולאפשר להם לעשות השוואה של מצבם לאחר השינוי מול התקציב שהם מקבלים היום.
היית הרבה שנים רכז קהילה. איזו שיטה עדיפה, בכל מה שקשור לטיפול בריאותי וסיעוד לאנשים הזקוקים?
משה: אינני חושב שיש שינוי גדול כרגע בין שתי השיטות. בהצעה השיתופית הצענו להחזיר כמה נושאים שהופרטו או הופחתו ולהשאיר את האחריות הכוללת של הקיבוץ על הבריאות והסיעוד של חבריו.
בשינוי הדיפרנציאלי מדובר בגדול להישאר בשיטה הקיימת, אבל חשוב – בעיקר לאוכלוסיות המבוגרות – לראות שיש שיריוּן של ההחלטה הזאת כדי שלא יוכלו לשנותה – וראה התייחסות קודמת לעיל למקורות הכספיים בהיתכנות הכלכלית בעתיד.
מה הסיבות, לדעתך, שבעין-שמר לא בנו ומשפצים בקצב כל-כך איטי כפי שהדבר מתבצע?
משה: נתחיל מהשיפוצים: לדעתי חסר בעל-תפקיד שהדבר יהיה בוער בעצמותיו כדי לקדם את הנושא. יש לנו דוגמאות מהעבר מהצוות בנושא הקומותיים, שפתר תוך שנתיים את הבעייה שאמרו שאי-אפשר לפתור.
בנושא הבנייה החדשה יש מספר גורמים:
1. לדעתי עד לפני חמש שנים לא היה צורך בבנייה חדשה. לשמחתנו, בתקופה האחרונה יש "ביבי-בוּם" גדול וזה מביא למצוקה. בנוסף, בעיקבות ההתפתחויות במדינה יש בנים רבים שרוצים לחזור.
2. עד לפני חמש שנים יכולת הקיבוץ לבנות היתה בעייתית מבחינה כספית.
3. סיבה נוספת היא שהיינו צריכים לסיים את תוכנית המִתְאָר החדשה שאושרה לפני שנתיים או שלוש ובעיקבותיה יש אפשרות לבנות.
היום ניתן בעין-שמר עם מקורותיה לקיים בנייה חדשה בצורה יותר אקטיבית.
מה יקרה להיתכנות הכלכלית בעיקבות עליית שכר המינימום שכתוצאה ממנה עולה רשת-הביטחון?
משה: אני לא מכיר לעומק את ההיתכנות הכלכלית הדיפרנציאלית בנושא זה. אבל ברור שבמקרה זה נצטרך להגדיל את רשת-הביטחון. כמובן שהקיבוץ יכול להחליט שהוא לא מעלה את רשת-הביטחון.
בהסתייגות שהעליתָ לגבי גובה הפנסייה התקציבית הצעתָ להשתמש בקופות-הגמל הבשלות ב-750.000 ₪ כדי להעלות את הפנסיה התקציבית. בהיתכנות הכלכלית הדיפרנציאלית ניתן לראות שאחד מהמקורות, 900.000 ₪, הן קופות הגמל. ההסתייגות שלך לא עברה בקלפי, ולכן, למעשה, יש החלטת שיחה ל א להשתמש במקור זה.
משה: 1. לשאלה הבסיסית - למיטב הבנתי הוחלט בקלפי על ההסתייגות שלא משתמשים בקופות הגמל, בעוד שכאן קיימת הצעה להשתמש בהן – ולכן המודל הכלכלי המוצג צריך לבוא לאישור הקלפי כמו כל סעיף אחר שמציעים לשנות. כל הרציונאל של מספר סיבובי הצבעה מאפשר לקיבוץ לשנות פרמטרים בהצעת השינוי כך שרוב החברים יתמכו בה. מכיוון שההחלטה על אי-שימוש בקופות הגמל התקבלה – ההחלטה להשתמש בהן מחייבת הצבעה מקדימה.
2. בנושא שימוש בקופות הגמל – אני שמח שהמערכת קיבלה את דעותיי שעל מנת להמשיך לשרת את החברים עם פנסיה הוגנת ושירותים הוגנים אין ברירה בשלב זה אלא להשתמש בכספים אלה.
מה שחסר לי (באופן אישי) – שמול ההצעה שלי להשתמש בקופות הגמל יצאה בת-קול בקיבוץ "שאני לא אחראי ומסוכן לקיבוץ". אין לי ברירה אלא לשאול אם חברי ההנהלה הכלכלית, המופקדים על הביטחון הכלכלי של הקיבוץ, מסכימים עם הצעה זו, שינו את דעתם - היה חסר לי מאוד בשיחה שאף אחד לא קם לדבר בנושא זה...
אנחנו שמחים לידע את החברים, שהחל מחודש מאי 2011 אפשר לרכוש את מוצרי החנות – באמצעות חתימה בתקציב. אתם מוזמנים לבוא להתרשם, להגיד שלום ולרכוש ...
- מזכירים לכם, שלחברי קיבוץ יש הנחה של 10% על המוצרים שלנו (ערסלים ומוצרים ביצור עצמי של "רובינא").
- החנות ממוקמת בחלקו הצפוני של המבנה בו נמצאת האורווה. (בשורת הלולים – המבנה הקרוב לרפת).
אנחנו מבטיחים תה צמחים וקפה – עלינו. מחכים לכם ...
תפתחו את העיניים // אביטל גבע
הנהגה שועטת אומרת הצביעו עכשיו ואחרי זה ובסתיו נטפל בפרטים הקטנים ובחורים בגבינה.
אל תאמינו ל"יהיה בסדר", תפתחו עיניים!!! שלא נהיה חוקוק מס. 2.
היתכנות כלכלית:
- לא לקחו בחשבון את עליית שכר המינימום המתוכננת ביולי 2011 וב- 2012 בהיתכנות הכלכלית זה ישפיע על רשת הביטחון – לא יהיו מקורות.
- היתכנות נכונה לשנה-שנתיים הקרובות לא לוקחת בחשבון שיתווספו 20-30 פנסיונרים. מאיפה יהיה מקור לשלם פנסיה תקציבית ?
- משה העלה לפני חודשיים הסתייגויות לגובה הפנסיה והציע להשתמש בקופות הגמל הבשלות כמקור בסך של 750,000 ₪. כולם אמרו שהוא חסר אחריות ומסוכן לקיבוץ וזה לא עבר בקלפי. איך התנפלו כולם על משה ועכשיו הם מציעים להשתמש ב- 900,000 ₪ מקופות הגמל הבשלות.
ואף אחד מההנהגה לא צייץ הפעם. שיתנצלו בפניו.
בעלון פורסם בסוף ינואר שהולכים להוציא בפברואר תלושים לחברים וכך היינו אמורים לקבל לפחות 3 תלושים ( של 3 חודשים) לפני הצבעה ולקבל תמונה – עכשיו הולכים להוציא תלושים של חודש אחד וגם זה בקושי וברגע האחרון לפני ההצבעה.
התלושים כוללים רק את ההכנסות + המיסים ולא את ההוצאות הממוצעות למשפחה.
כל החומר של ההוצאות הממוצעות למשפחה נמצא אצל גיל מההצבעה הקודמת. צריך רק לעדכן את הנתונים שהשתנו –כגון המיסים ואין מניעה להוציא לחברים כמו לפני ההצבעה הראשונה. זו דרישה אלמנטרית מההנהגה הרוצה להוביל לשינוי. רק שקיפות יכולה לבנות אמון וללא שקיפות אסור לתמוך במהלך..
תפתחו עיניים. זה לא חורים בגבינה – זה חור בלסת ולך תתחנן לאיזה וועדת רשת ביטחון.
לא לתת לזה לעבור מבלי שיתוקנו החורים ומבלי שינתן זמן ללמוד איך נראה לוקש אמין ומלא! לא לוקש חלקי בו מראים רק מה הטוב שמקבלים בלי שיכלול ביטול הרכבים, ייקור האוכל, חינוך, שיפוץ הדירה וארנונה, עליית מחיר התרופות ושתלים בשיניים למי שעקרו לו יום אחרי היום הקובע. שיוך דירות דחו בחצי שנה ובנים יוכלו לבוא רק למי שיש כסף.
תפתחו עיניים !
אל נבכה בחורף הבא כשנגיע לחוקוק 2.
אזהרה מצוות האבוקדו:
החל מהשבוע אנו משקים במים מושבים (מי שופכין שעברו טיפול ואינם ראויים לשתייה). לכן – אנא היזהרו והימנעו משתיית מים או פתיחת ברזים לחיות הבית – כאשר אתם בסביבה . יוחאי יגודה
דור מרקם
משתחרר, בשעה טובה, מצה"ל.
ברכות לקליטה מהירה באזרחי
ועדת קשר וצעירים
מכון קוסמטיקה של עדה -–עבר דירה
עדה שפירא עברה לחדר חדש בבניין המתפרות (במיקום בו הייתה מתפרת הוילונות של מרים בן אברהם).
המקום יפה נקי ומסודר – וכיף לטפל ולהיות מטופל.
הציבור מוזמן ליצור קשר לקביעת תורים.
יום ה' 26.5.11 – כל החברים מוזמנים לחממה לאירוע סיום של שנת הלימודים
באירוע יציגו קבוצות התלמידים מבתי הספר השונים את תוצרי הלמידה והפרויקטים בכל תחומי הלימוד בחממה: אנרגיה מתחדשת, אקוופוניקה, הדברה ביולוגית, חקלאות ימית, טיפול במים, אומנות סביבתית, טכנולוגיה והמצאה.במהלך האירוע נערוך טקס חלוקת תעודות למסיימי עבודות הגמר והביוטופים בחממה, המגישים בימים אלו את עבודותיהם ומחקריהם המרתקים למשרד החינוך כחלק מתכנית הבגרות בחממה.
בתכנית:
16:00: התכנסות כיבוד קל והפתעה אז כדאי להגיע מוקדם!16:30: מסכת ברכות בהנחיית תלמידי החממה, וחלוקת תעודות למסיימי עבודות הגמר
והביוטופים.
17:00: תערוכת פרויקטים לימודיים
העלון הבא: עקב השינויים בסדרי ההצבעה, יצא העלון כרגיל בסוף השבוע הבא – ביום ה' 26.5.11. חברים המעוניינים להעביר חומר לפרסום – בבקשה עשו זאת לא יאוחר מיום ד' בצהרים – 25.5.11.
תעמולה משתלחת - כשלא מגיעים לשמוע ולשוחח
תגובת עומרי כנען - לדברים שכתב אביטל גבע
התבקשתי להגיב לדבריו של אביטל גבע על המפגש שהתקיים לפני כשבועיים, בנושא מודל הקליטה החדש של עין שמר.
אני חבר קיבוץ גן-שמואל וכפעיל בתנועה הקיבוצית, מבקר בלפחות 3 קיבוצים בשבוע. כמו כן, אני חבר ב-14 הנהלות בקיבוצים מתחדשים.
בביקוריי אלה אינני שוכח שאני אורח, ומקפיד לא להתערב בויכוחים פנימיים. אולם, דבריו של אביטל גבע, חצו
"קו אדום" ומזכירים לי את השיטה הידועה: כשאין נימוקים לגופו של עניין עוסקים בגופו של אדם.
אביטל כותב "אפשר ללמוד מכל דבר מי אינו דובר אמת (והוא שליח מרכזי בתנועה)".
לצערי, "הפוסל, במומו פוסל".
לגבי הטענה שנתתי רק דוגמאות מקיבוצים מתחדשים – היא די מוזרה, לאור העובדה שזה היה נושא המפגש.
כפי שהתבקשתי, הסברתי בקצרה על מודל הקליטה בקיבוצים מתחדשים בהשוואה למודל המוצע כעת בעין שמר. בהמשך התייחסתי לשאלות המשתתפים שרובן עסקו בקיבוצים מתחדשים (בהתאם לנושא הדיון). אולם, בתשובה לשאלתו של אבישי, שכן בא להקשיב ולשוחח, ציינתי, ואפילו בשמחה, שמות קיבוצים שיתופיים שבהם יש קליטה מוצלחת של חברים חדשים.
לגבי קיבוץ זיקים: קיבוץ נהדר עם חברים איכותיים, אולם בעשור האחרון כמעט אינו קולט קליטה מסורתית. לאור זאת החליט הקיבוץ (ולא התנועה...), על הקמת שכונת הרחבה חיצונית - לנקלטים בעצמאות כלכלית מלאה.
היום כבר גרות בהרחבה כ-20 משפחות מתוך 55 משפחות המתוכננות לשלב א', חלקן אגב של בני זיקים שלא רצו להיקלט במסלול השיתופי.
בעוד כשנתיים כ-40% מתושבי הקיבוץ יהיו בעצמאות כלכלית, מה שעלול לגרום לפיצול ועדים - שלכך משמעויות רבות.
מהניסיון שהצטבר בקיבוצים המלצת התנועה היא שכל הנקלטים יהיו באותו סטטוס, ואיננו ממליצים על קליטה להרחבה חיצונית.
השאלה המרכזית בעין שמר היא איך אתם רוצים לחיות כחברים – ולאותו סטטוס כדאי לקבל גם את הנקלטים.
פרס לסרט – Escapeland
אחרי שנתיים של הפצה ברחבי העולם,Escapeland, סרטו הדוקומנטארי של אורן תירוש זומן לשמונה פסטיבלים ברחבי העולם, ביניהם-פורטוגל, בלגיה, אסטוניה, צרפת, אלאסקה וניו-זילנד.
לאחרונה התבשרו היוצרים על זכייה בפרס הסרט הדוקומנטארי הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי של גרנדה.
הסרטים הבאים כבר בעבודה אבל יש סיכוי טוב לעוד הצלחות של Escapeland.
בנימוקיי חבר השופטים נאמר: "סרט דוקומנטארי המצליח, למרות הקשיים, לתעד חיי יום-יום. הפרס ניתן בזכות מבנה התסריט החזק, מתחילת הסרט ועד סופו. ובזכות יופיים של הצילומים".
ברכות חמות לאורן תירוש.
בצער רב אנו מודיעים
על מותו של חברנו היקר
חגי ארליכמן
תנחומים למשפחה
חברים – שימו לב: בשל האבל, אנו דוחים את שיחות הקיבוץ ומועדי ההצבעות בנושא שינוי אורחות חיים. לפניכם לוח זמנים מעודכן:
יום א' 29.5 – שיחת קיבוץ, מושב ראשון
יום ב' 30.5 – שיחת קיבוץ, מושב שני
יום ד' 1.6 – יום אחרון לתעמולה על השינוי...
יום ו' 3.6 – קלפי (צהריים וערב)
יום א' 5.6. – קלפי ופרסום התוצאות.
חברים הנוסעים לחו"ל בימי הקלפי מוזמנים לטפל מבעוד מועד בייפוי כוח.
דיווח מהנהלת מש"א - 16/05/2011
- תקנון יזמויות - הוחלט להכין תקנון שיסדיר את הטיפול והעבודה עם חברים המנהלים או רוצים לפתוח יזמויות. לאחר שנסיים לעבוד על התקנון הוא יובא לאישור הנהלת קהילה והשיחה. במידה והשינוי יעבור, יהיה צורך לשנות את התקנון על מנת שיענה למצב החדש.
- מזכירת קיבוץ - רקפת זהר מסיימת בחודש יוני הקרוב שלוש שנים של קדנציה כמזכירת הקיבוץ. שוחחנו עם רקפת על האפשרויות השונות העומדות בפניה. בדיון הייתה הסכמה שצריך לדחות את ההחלטה עד סיום ההצבעות בנושא שינוי אורחות החיים, שאותו הובילה רקפת בשנים האחרונות. הוחלט: לפנות לרקפת להמשיך בתפקידה עד אחרי ההצבעות, ולאחר מכן לפתוח מכרז לתפקיד.
עובדי החוץ שימו לב! כ-50 עובדי חוץ עדיין לא הביאו את טופסי ה 106 לשנת 2010 אנא עשו זאת בימים הקרובים. אנו צריכים זאת כדי לסיים את המאזן לשנת הכספים 2010. עובדים שסיימו את עבודתם בתחילת 2011: ה-106 מתייחס לשנת 2010 - אנא פנו למעסיקים לקבל טופס זה. עידן יגודה
בין הדקלים - רווחה ובריאות
עם יעל אייזנר - 7 שנים מנהלת מחלקת רווחה ובריאות בתנועה הקיבוצית. חברת מעגן מיכאל:
על זקנה וסיעוד
בקיבוץ המתחדש:
במסגרת תפקידי אני מלווה בין השאר את תהליכי השינוי וההתחדשות בכלל, ובתחום הבריאות והסיעוד – בפרט.
מאז 1996 יש בישראל "חוק סיעוד" שאנחנו יכולים להתגאות בו. הוא קובע זכאות לשעות סיעוד וטיפול בבית ומבטיח בכך את ערבותה של המדינה לכך.
זה קריטי להבנת ההערכות בקיבוצים למה שמוגדר תקופת הזקנה, שיש המגדירים אותה מגיל 65 (גיל היציאה לפנסיה) – ועד 120.
נתונים מראים, שרק 3% מכלל חברי הקיבוצים – יגיעו למצב סיעודי, וגם מצב זה ימשך על פני חלק קטן מתקופת הזיקנה. למרות זאת אנחנו חוששים וחרדים. דווקא לכן חשוב לי להדגיש, כי גם בקיבוצים מתחדשים – החברים זוכים לכיסוי כל צרכיהם, כמתחייב מהחוק.
מניסיוני, אני רואה שהציפיות של חברי הקיבוץ משקפות את המציאות במדינה ובקיבוצים. חברים, כמו שאר אזרחי המדינה, מעדיפים ליהנות ממטפל/ת אישית בבית. לכן, התהליך המסתמן היום בקיבוצים, שהבית הסיעודי משנה את אופיו, ובקיבוצים רבים – נסגר.
עם זאת – לדעתי אין תחליף ליחס אישי ולחיבוק של חברה או חבר המוכרים לנו. אם זה חברים שהלכו איתנו לאורך הרבה שנים ואם זה בן משפחה.
על פרק בריאות וסיעוד בהצעה של עין שמר:
ההצעה הועברה אלי לקריאה. אני מוכרחה לציין, שהיא הנדיבה ביותר מכל מה שידוע ומוכר לי בקיבוצים מתחדשים. למעשה – זהו פרק "שיתופי" לחלוטין שמשאיר את רוב האחריות על הקהילה. אחריות החבר והמשפחה - הם מינימאליים.
מתי מתעוררות בעיות?
בעוד חברי הקיבוצים המתחדשים חווים את השינוי יום יום, הבנים והבנות שעזבו לא מודעים לשינוי – הם עדיין בנקודת הזמן בה עזבו (לפעמים זה הולך גם עשרות שנים אחורה), ולכן הציפיה שלהם היא שהקיבוץ יטפל בהוריהם כמו שהם זוכרים מפעם. כאשר מגיעים למקום בו נכנס מרכיב הכסף ו"נוגעים" לחבר בתקציבו האישי (כחלק מתהליך השינוי) - נוצרים עימותים.
על הצוות המלווה להיות מספיק רגיש ועדין – לעבור עם המשפחה את התהליך.
יש חשיבות רבה לשמור על הזכות והזכאות על הדירה ועל הבית של החבר.
איך נשארים חברים?
רוב הקיבוצים שעלו על דרך ההתחדשות - יצאו ממנה חזקים בהרבה ממה שהיו.
ובכל זאת, אחד הדברים לגביו יש אי הסכמה או ויכוח – היא הגדרת הצרכים. קיבוצים פתרו זאת ע"י הקמת ועדה לצרכים מיוחדים.
בכל אופן, היתרון הוא, שבנקודת הזמן הזאת יש פוטנציאל לבחור מה להכניס לסל ומה לא. אבל כפי שאמרתי – בעין שמר ההצעה היא נדיבה ביותר ולא נראה לי שיהיה מצב שחבר או משפחה יישארו ללא מענה או טיפול נאות.
אוריין גנדלמן:
כפי שציינה יעל, ההפרטה המוצעת היא מזערית ולא סביר שיהיה קושי לעמוד גם בתשלומים הנדרשים.
אפרט כמה סעיפים חשובים:
1. תקציב חודשי לפנסיונר – 5200 ₪ לחודש. (ניתן להגדיל ההכנסה ע"י עבודה).
2. בית דורות – נשאר אותו דבר ללא שינוי.
3. בחירה להישאר בבית או לעבור לבית דורות – החוברת מעגנת ומבטיחה את זכותו של החבר לבחור.
4. עובד זר: חבר הזכאי לעובד זר ישתתף בתשלום 2000 ₪ לחודש. תהיה הקפדה שבכל
מקרה, גם לאחר תשלום עבור העובד הזר, תשמר לחבר הכנסה חודשית של לא פחות מ- 3000 ₪. לחבר יחיד ו 2500 לחבר בזוג.
5. מטפלת שטח – המימון ע"י הביטוח הלאומי. שעות פרטיות – מעבר לשעות סיעוד של ביטוח לאומי כיום - מימון ע"י הקיבוץ.
לאחר השינוי: יתחלק 50%-50% בין החבר לקיבוץ.
6. קלנועיות – כיום הרכישה והאחזקה – 50%50% בין החבר והקיבוץ.
מצב זה יישאר – לפחות 5 שנים לאחר השינוי. לאחר 5 השנים הראשונות – המימון של
הוצאות הקלנועית עובר לאחריות החבר. במידה ויהיה צורך יובא הנושא לדיון ולהחלטה.
7. ניקיון הבית – כיום שעתיים בשבוע על חשבון הרווחה. לאחר השינוי – במימון החבר.
8. לחצן מצוקה, הדרן ועוד שירותים – ימשיכו ללא שינוי.
בכל מקרה אם יהיה קושי לחבר לממן את הסיעוד שלו, ניתן לפתוח כרטיס חוב בהנהלת
חשבונות ולרשום בו את ההוצאות. לאחר שיזכה לאריכות ימים - יקוזז הסכום מערך הדירה שיועבר ליורשיו. בכל מקרה לא יווצר מצב שחבר יצבור מינוס בעקבות הצורך בטיפול סיעודי.
יוסי בוריס:
עיקרה של תכנית השינוי – הוא לעבור למודל התפרנסות. לאחר שנעבור אליו יגיע שלב שיוך הנכסים הדירות וצמיחה דמוגראפית. המהלכים יהיו בשלבים בכל התחומים המרכזיים.
בתחום הבריאות נקטתם בזהירות יתרה והתכנית היא נדיבה והשינויים מינוריים.
העיקרון המוביל הוא – ליצור תקרת הוצאות. יהיה תשלום של מס איזון בסך 1.5%– קרן לעזרה הדדית, שתכלול בתוכה גם נושאים בריאותיים.
כך, לדוגמה, רכישת תרופות עד סכום של עד 200 ₪ - היא על חשבון החבר, אך כל תשלום שהוא מעבר ל- 200 ₪ - במימון הקהילה.
טיפולים אלטרנטיביים או כאלה שאינם כלולים בסל הבריאות של קופ"ח – נשארים, כמו היום, על חשבון החבר (אין שינוי מהקיים).
נסיעות בריאות - על חשבון החבר. אולם כאשר חבר שוהה בבית חולים מעל 3 ימים – החל מהיום השלישי ישא הקיבוץ במחצית מעלות הנסיעות.
טיפולי שיניים, אופטיקה, מכשירי שמיעה וכד' – דומה מאד להיום, עם קצת יותר השתתפות עצמית בהוצאות.
שאלות ותשובות בנושאי בריאות וסיעוד בהצעת השינוי:
נורית בורלס: אם אני צריכה הסעה או נסיעת בריאות, לא תמיד בן/בת משפחה שלי יכול.
יעל: הקיבוץ עובר התחדשות. מידה מסוימת של אחריות עוברת לחבר. אבל אני לא מכירה מצב שלא ניתן להסתדר ולהגיע לקופת חולים או לבית חולים.
אוריין: הבעיה אינה קשורה לקיבוץ מתחדש או שיתופי. יש חשיבות רבה שבן משפחה ילווה כדי לשמוע, כדי לשאול – ובעיקר כדי שלא נהיה לבד מול הרופא. אני מעריכה, שדווקא לאחר השינוי, לא יהיה קושי למצוא חבר/ה מלווה – כי ימצאו אלה שיעשו זאת תמורת תוספת הכנסה.
פינו כהן: מה קורה עם הוצאות בריאות חריגות?
יעל: בקיבוצים מתחדשים, כפי שציינו, יש "קרן ערבות הדדית" באמצעותה נשמר עקרון הערבות ההדדית. למיטב ידיעתי – בכל המקרים בהם נדרשה הוצאה מיוחדת על תרופות יקרות או כל טיפול חריג אחר, הקרן עמדה לרשות החבר והקיבוץ.
יוסי: לשם כך מוטל על כל החברים "מס עזרה הדדית" בגובה 1.5% מההכנסה, כדי ליצור קרן כזאת, שממנה נוכל לעזור במצבים חריגים.
שלומית תומר: מה עם ימי החופש של העובד הזר?
יעל: הקיבוץ ערב לבריאות וסיעוד ובכלל זה החלפת עובד/ת זר/ה כאשר יוצא/ת לשבת או חופש. יש קיבוצים שסביב נושא זה צצו בעיות שנבעו ממערכת הציפיות של החבר או המשפחה.
אוריין: אנחנו נמשיך לטפל בנושא החלפת העובד הזר.
אורי אשכולי: אני מבקש להבין: אם פנסיונר עם עובד זר מקבל 5200 ₪ - הוא צריך לממן את העובד הזר בסכום של 2000 ₪ מתוך זה?
אוריין: כן. הוצאות אחרות הקשורות בעובד הזר – לא חלות עליו. ויש הוצאות נוספות.
זה עדיין משאיר לו 3200 ₪ ולכן עומד בהתחייבות שלנו שהכנסתו של החבר לא תהיה פחות
מ – 3000 ₪ . זה לא שונה מהמצב הקיים היום, שחברים הנמצאים בבית הסיעודי מקבלים תקציב אישי מוקטן (כ-40% מתקציב רגיל).
אבינועם: מניסיונך, האם הטיפול באדם הזקן ו/או הסיעודי – טוב יותר בקיבוץ שיתופי או המתחדש?
יעל: לא נדרשנו לטפל בזקנים גם בקיבוץ השיתופי, כי הקיבוץ לקח את זה על עצמו.
בכל מקרה, ללא קשר אם זה שיתופי או מתחדש, השוני נובע מהכרה בצרכי האדם הזקן.
לדעתי, חשוב לקיים בקרה מתמדת על התנהלות הצוות המטפל אך גם על צרכיו המשתנים של הפרט.
אין ספק – זו זקנה אחרת מזו שהייתה ב – 100 השנה הראשונות של הקיבוץ.
אבל זה לא עומד בסתירה לכך, שגם ב- 100 השנה הבאות המערכת הקיבוצית תכבד את האדם כפי שעשתה זאת עד היום.
לחברים שלום,
עידכונים אחרונים לקראת שיחת הקיבוץ המסכמת וההצבעה השנייה על השינוי:
פורסמה חוברת מעודכנת, הכוללת את כל העידכונים עליהם דנו ושוחחנו בחודשים האחרונים:
- תקנון פנסיה מאושר
- טיפול מפורט בנושא התמחור
- קביעת תגמול על עבודות מועדפות בקהילה
- מודל קליטה שנדון לאחרונה בשיחה ואושר בקלפי
- מודל כלכלי מעודכן, שאושר בהנהלות והוצג בשיחה
- צוות שיוך דירות המחויב להציג תוכנית מפורטת בתוך חצי שנה.
החוברת המעודכנת מונחת בחדר הדואר, לכל המעוניינים, וכן מפורסמת במלואה באתר הקיבוץ באינטרנט.
הועלתה לאתר הקיבוץ רשימה מלאה של
תיקוני התקנון, שיגיעו להצבעה הקרובה. הרשימה מחולקת לתיקונים הקשורים לשינוי אורחות חיים, ולתיקונים כלליים שאינם קשורים לכך. בעקבות בקשת הצוות השיתופי, הוחלט להוציא את סעיף "הרוב הדרוש" מן הרשימה, והוא לא יגיע להצבעה הקרובה. עוד בנושא זה – ראו בהמשך.
תיקוני התקנון, שיגיעו להצבעה הקרובה. הרשימה מחולקת לתיקונים הקשורים לשינוי אורחות חיים, ולתיקונים כלליים שאינם קשורים לכך. בעקבות בקשת הצוות השיתופי, הוחלט להוציא את סעיף "הרוב הדרוש" מן הרשימה, והוא לא יגיע להצבעה הקרובה. עוד בנושא זה – ראו בהמשך.
תקציבים אישיים לאחר השינוי – הסתיימה עבודה מאומצת של צוות מש"א (עידן והגר) וגיל עמל, וחולקו לחברים דפים אישיים, המדמים את תקציבי החברים לאחר השינוי, כולל הוצאות קבועות כגון אגרות, תשלומי חינוך וכו'. עידן עומד לרשות המעוניינים בהסבר ושיחה אישית לגבי תקציבם.
בישיבה משותפת של נציגי הצוותים עם נעמי בן חיים (ועדת קלפי), סוכמו כללים לקראת ההצבעה הקרובה:
- יומיים לפני ההצבעה תיפסק כל תעמולה (סרטים, כרזות, פתקים לתאים וכו'). העלון יצא ביום רביעי, 25.5.11
- ההצבעה תיערך בלובי של חדר האוכל, באזור תחום בפרגודים. בימי ההצבעה תהיה כל קומת הקרקע של חדר האוכל "אזור נקי", שלא תתקיים בו כל פעילות בקרה, שידול ושכנוע.
- צוות המעוניין בכך יוכל לשלוח "משקיף" מטעמו לחדר הקלפי. המשקיפים יוכלו לרשום מי הגיע להצביע. מעבר לכך המשקיפים לא יתערבו במהלך ההצבעה, לא יבקרו את ועדת הקלפי ולא תהיה להם כל סמכות במקום. כמו כן יוכל צוות המעונין בכך, לשלוח נציג לשלב ספירת הקולות. הספירה תיעשה על ידי ועדת הקלפי.
פניית הצוות השיתופי לרשם האגודות - אילן לוטן פנה לאחרונה לרשם האגודות השיתופיות, בבקשה להתערבותו המיידית בעין שמר, על מנת "למנוע את פעילות המזכירה בניגוד מפורש להחלטות השיחה". מהמכתב לא ברור מה היא בדיוק פעילות חשודה זו, אולם משיחה בעל פה עם אילן הבנתי כי היא קשורה למה שמכונה "הרוב הדרוש", להעברת התוכנית בקלפי.
אילן פנה אלי בנושא זה בעבר, והבהרתי לו מפורשות שאינני מתכוונת לפעול בניגוד להחלטות השיחה, שמעמידות את הרף הסופי לקבלת התוכנית על 75% מחברי הקיבוץ.
פנייתו של אילן מתמיהה במיוחד לאור שלוש השנים האחרונות, בהן אנו מקפידים ללכת עקב בצד אגודל עם כל החלטות השיחה, על פרטיהן ודקדוקיהן, כולל אלה שכל כוונתן הייתה עצירה ועיכוב – ולמרות זאת מולאו כלשונן.
בחודשים האחרונים פעלנו אף מעבר להחלטות, כשעיכבנו את מהלך ההצבעות על מנת לאפשר לצוות השיתופי להכין תוכנית אלטרנטיבית, וזאת למרות שהקלפי הקודמת הראתה רוב לתוכנית השינוי.
אילן יודע היטב, כי כל טענה ובקשה שהייתה לו עד היום, נדונה ברצינות, וכי אם אינו מרוצה מהתשובות הוא מוזמן לפנות לכל מוסדות הקיבוץ – ועדת ביקורת, הנהלת קהילה והשיחה. מסיבותיו שלו הוא העדיף את הפניה לרשם. הרשם ביקש את תגובתנו (זה כל מה שהוא כתב), ולפניכם התשובה שהעברתי לו.
תקוותי שתשובה זו, אותה כבר נתתי לאילן בעבר, בעל פה ובכתב, תרגיע את הרוחות, ותאפשר לנו להמשיך בסדרי ההצבעות כמתוכנן.
בתשובה למכתבו של אילן לוטן, הריני להבהיר כי אין בכוונתי לפעול בניגוד להחלטות השיחה, לא בנושא נוהל ההצבעות על שינוי אורחות חיים ולא בשום נושא אחר.
קיבוץ עין שמר ואני כמזכירתו, מחויבים באופן מלא להחלטות שנתקבלו בשיחה ובקלפי. בברכה,
רקפת זהר, מזכירת עין שמר
- עידכונים על לוח הזמנים – ראו בפתח העלון. שבת שלום, רקפת
המבול ששטף אותנו בסוף השבוע שעבר (כבר שכחתם?) שלח את
נורית משיח אל דפי היסטוריה לבדוק – האם הייתה כזאת הנשמעה כזאת?
מתברר – שהייתה גם הייתה ויש אפילו שנים שמטביעות באצבע קטנה את 2011:
אז איזה חודשי מאי הם השיאנים?
1926 - ירדו 50 מ"מ
1936 – ירדו 21 מ"מ
1938 – ירדו 24 מ"מ
1946 – ירדו 69 מ"מ
1963– ירדו 17 מ"מ
1986 - ירדו 55 מ"מ
והשנה ? במאי – 18.5 מ"מ (השדה שעין שמר מעבדים ליד חדרה – הוצף השדה ב- 30 מ"מ )
ובסך הכל בעונת 2010-2011 - 528 מ"מ.