דרוש/ה
מנהל/ת תפעול למיניפלסט
דרישות תפקיד:
- מנהל תפעול וייצור
- מהנדס מכונות / בקרה עם 10 שנות ניסיון
- ניסיון ניהולי – ניהול תפעול 8 שנים במפעל דומה
- ניסיון בהובלת אנשים, התמודדות עם אתגרים
- ניסיון בבחינת תהליכים וביצוע שיפורים לייעול התפעול
- מוכנות להכנסת שינויים ושיפורים בהליכי התפעול והייצור והובלתם
- אנגלית: דיבור קריאה, כתיבה
- נכונות לעבודה מאומצת, 6 ימים בשבוע, לעיתים גם בסופ"ש
המעוניינים יפנו לרוני גלעד במייל:
ronny@miniplast.co.il
חברי עין שמר יקרים
פירוק פורים
פירוק פורים הוא לא מסובך כלל וכלל אך זה יקרה בצורה הטובה
ביותר רק ע"י העזרה ושיתוף הפעולה של כולנו.
אנחנו רוצים לסיים את החג כמו שנתחיל אותו וזה מאוד יעזור
לנו שתגיעו לתת יד...כך נסיים את זה מהר!
הפירוק בשעה 14:30 ביום שבת בחדר האוכל
שיהיה לנו פורים נ-ה-ד-ר!!!
צוות פורים
אקו מנשה
בחממה
השנה, כמו לפני שנה, נקיים בחממה את האירוע
"אקו מנשה" שבוע הסביבה
בקהילה,
המופק על ידי המועצה האזורית מנשה.
במסגרת האירוע יתקיימו סדנאות סביבה, פעילויות לכל המשפחה,
סיורים מודרכים בחממה, סדנת בנייה והמצאה להורים וילדים, דוכני פעילות בהפקת בתי
הספר של המועצה, סדנאות חוויה בסטודיו
"ארטנס" וב"קרקס שבזי" שבשדרת האמנים, והמופע מרכזי –
"מסע קסום בצליל ובסיפור" - הצגה לכל המשפחה בליווי כלי נגינה וקולות מן
הטבע עם עמנואל אלמוסנינו (מתאים לגילאי 3 ומעלה).
האירוע יתקיים ביום שבת, ה 2 למרץ, בשעות 10:00 – 13:30,
בחממה ובשדרת האמנים (מומלץ להגיע מוקדם – הסדנאות יהיו כולן שלנו...)
הכניסה לאורחים תהיה דרך השער החדש, כמו כן יוצב שילוט
במקום. חניות באזור הנהלת חשבונות וכן בקדמת החממה.
הכניסה ללא תשלום. מוזמנים להזמין אורחים!
במקום דוכן מזון בתשלום
נשמח לראותכם!
נועה סגל ונועם גבע
פורים ילדים
ביום ראשון הקרוב, 24.2.2013
נתכנס בחדר האוכל לחגוג מסיבת פורים עבור ילדי מערכת החינוך
של עין שמר
בשעה 15:50 תצא מאזור גן אורן תהלוכה שמחה וצוהלת של תחפושות
לכיוון חדר האוכל
המסיבה עצמה תיערך בשעות 16:00 – 18:00
לתשומת לבכם: זוהי מסיבה סגורה של מערכת החינוך ומפאת צפיפות
גדולה הצפויה במקום, נבקשכם להימנע מהזמנת אורחים נוספים
על לוח המודעות בחדר האוכל תלויה הרשמה לאפיית עוגות עבור
המסיבה. נשמח לעזרת כל מי שיכול / ה לתרום מכישרונו / ה
דפי התורנויות חולקו לתאי הדואר בבתי הילדים אנא הקפידו
להגיע לתורנות
בבעיות מיוחדות, נא לפנות לצוות
תודה וחג פורים שמח
צוות פורים ילדים
יפעת אפל, תמנע דגאי, ליטל מורג (בן-מיור) ושלי יגודה
כשלושה חודשים לפני שאנחנו חוגגים את חג פורים בהרבה שמחה
וצהלה חוגגים רבים את חג ליל כל הקדושים ברחבי העולם. בין שני החגים יש שוני אך גם
דמיון. לפניכם השוואה בין שני החגים.
שם החג ליל כל הקדושים
פורים
שם החג באנגלית
Halloween purim
פירוש השם צירוף שלושת המועדים: ליל כל הקדושים, יום
כל הקדושים ויום כל הנשמות נחגג ברצף ונקרא בימי הביניים באנגליה בשם- All-hallowmas. בשל כך השתרש השם- Halloween, לציון ערב החג.
פורים נקרא על שם יום הכיפורים, שעתידים להתענג בו, ולשנות אותו מעינוי
לעונג
חל בתאריך
1 בנובמבר י"ד באדר
דת
נצרות יהדות
עונה בשנה חורף
חורף
למה חוגגים? הוקדש לזכר כל הקדושים ומי שמצאו את מותם
בשל אמונתם בנצרות
מבוסס על סיפור מגילת אסתר, בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם
מנהג
התחפושות
מתחפשים לדמויות מעוררות פחד, החל מרוחות רפאים ועד דמויות מודרניות מסרטי
קולנוע
מתחפשים לדמויות שונות, בעזרת תחפושות מגוונות, צבעי איפור ומסכות
מדוע מתחפשים? מקור המנהג להתחפש בליל כל הקדושים נובע מהחג
הקלטי. מחשש שהרוחות ייכנסו באדם, הקלטים התחפשו לרוחות ושדים על מנת לבלבלם.
ביהדות, פורים הוא חג של שמחה והמנהג להתחפש בו מגביר את השמחה.
מאכלי החג מאכלים שונים העשויים מדלעת
אזני המן, ממתקים, שתיית יין
משחקים ביצוע תעלולי הפחדה
משחק ברעשנים
מנהגים נוספים הכנת דלועים מנוקבים שפרצוף
מפחיד נחתך בצדן האחד ונר דולק מאיר בתוכם
קריאת מגילת אסתר
מצעדים
לפי המסורת, הילדים יוצאים בתחפושות מפחידות לרחובות, עוברים
מבית לבית, דופקים על הדלת ואומרים "תעלול או גמול!". אם מי שנמצא בבית
לא נותן להם ממתקים, הילדים מעוללים לו תעלול כלשהו, בדרך כלל זריקת ביצה לבית.
נותנים משלוח מנות איש לרעהו, כמו-כן,
נהוג לקיים בפורים מצעד חגיגי ברחובות העיר בשם
"עדלאידע" הכולל, רקדנים, משאיות ובובות ענק
חורף חכם
פיסול מחומרים מוכנים ממוחזרים
מנחה: עתר גבע
סדנא בת 3 מפגשים
מפגש ראשון
יום רביעי, 27.2.13
בשעות 17:30-19:30
בחממה
הרשמה על לוח המודעות בחדר האוכל
פתוח לכולם
על ג'יזל המודרנית
צפיה, הסבר ודיון
בהנחיית: פיט אברהמי
ביום חמישי, 28.2.13
בשעה 20:30
במועדון לחבר
טיול פריחה לרמת הנדיב
ביום שישי, 1.3.13
יציאה בשעה: 8:30 חזרה בשעה: 12:30
רק למבוגרים
הליכה קלה, כ - 2 ק"מ בשביל הרים
נבקר בבית האקולוגי / בנייה ירוקב ברמת הנדיב
הרשמה על לוח מודעות בחדר האוכל
הזדרזו להרשם!
פגישה עם: הצייר והטייס אורי
גיל
הנושא: על הציור, הטייסת ועוד
הרצאה וצפייה בתמונות
ליל שבת 1.3.13
בשעה: 21:15
במועדון לחבר
מומלץ בחום מיודעי דבר
כל הציבור מוזמן!
בניה בחודשי החורף: בישיבה האחרונה הובעה תרעומת של
חברים רבים ובצדק על הזילות והזלזול בשטחים הפתוחים וcדשאים. על שיקול דעת מוטעה של
העוסקים בבניה (שעושים עבודה קשה ) ועל זלזול בעבודתם של אחרים. למרות שתי ישיבות
בנושא עם רכז הקהילה הקודם עדיין יש הרבה מה לשפר. החלטה שכל בניה עוברת דרך רכז
הנוי לחפש את הדרך האופטימאלית למעבר משאיות ורכבים אינה מיושמת וחבל.
אין שום הגיון להתחיל שיפוץ בדירה פנימית ללא דרכי גישה
בתחילת פברואר. כל מה שנדחה עד אז יכול להידחות לתחילת אפריל.
תיקון מדרכה לדוגמה- מול דירת יגאל קצנלבוגן בערך של 600₪
גרם נזק של 3000 ₪ בקירוב (באם נרצה להחזיר את המצב לקדמותו). זה פשוט לא הגיוני.
ישנם דשאים ומקומות נוי שנפגעו לפני מספר שנים ועדיין לא שוקמו. ואם נשקם ונשתול
מחדש תהיה מחר בניה נוספת ופגיעה נוספת כי יש לפעמים עשרות דירות שמקיפות את הדשא.
אז מה עושים? הדרך היחידה להתמודד עם
הפיכת עין שמר מקיבוץ ירוק ויפה לאתר בניה מכוער מבלי להפסיק את הבניה והשיפוצים
זה לעשות את זה בשכל ובמידה, וכאמור לתכנן את הפעילויות לחודשי הקיץ.
אני מקווה בזמן הקרוב להגיע לנוסחה מקובלת עם רכזת הקהילה
והנוי על צורת התחלות בניה על מנת לצמצם את הנזקים.
הצגת תוכניות לציבור לפני בניה: הועלתה טענה כי הצגת התוכנית האדריכלית על לוח
מודעות בחדר האוכל וחשיפתה לציבור, מהווה חדירה לפרטיות שמשקפת את דרך החיים
של המשפחה. טענה זו לא התקבלה והועדה רואה
חשיבות להציג את התוכנית (מה גם בקנה מידה של 1:100 עם מעט פרטים) כדי להראות את
התמונה המלאה לשכנים. יש לזכור כי הבתים והמגרשים בעין שמר צמודים זה לזה ואנו
רואים חובה להציגם לציבור על מנת למנוע טעויות. הוחלט להמשיך בהצגת התוכניות הכוללות:
* תרשים סביבה עם מדידה עדכנית כולל
דרכי גישה וגבולות המגרש כולל הבתים השכנים.
* תוכנית בק"מ של 1:100.
* חזיתות כולל מפלסים בק"מ של
1:100
הערות החברים שיימסרו לי והנוגעות לתוכניות הבניה יובאו
לדיון שיהיה לאחר מכן בוועדת תכנון.
כזכור, לאחר שקיבלנו החלטות עקרוניות, אנו פורטים אותן
לשלושה תקנונים נפרדים:
• תקנון שיוך דירות פנימי – מסדיר את השוואת פערי הדיור בקרב החברים
הממשיכים, ומגדיר את זכויות החברים בדירה – הן לגבי הממשיכים והן לגבי הנקלטים.
• תקנון קליטה – מסדיר את הליך הקליטה, תשלומי הקליטה וזכויות הנקלטים.
• תקנון מדרג השימושים – מגדיר זכאויות נוספות של חברים ממשיכים (כגון מענקי
ותק, מענקי חברים להורים שנפטרו לפני היום הקובע, חלוקת רווחים שוויונית). כמו כן
מגדיר התקנון את אופן וקצב מימוש הזכאויות, "מדרג השימושים").
מה כבר עשינו?
• תקנוני קליטה ושיוך כבר פורסמו לציבור. התקנון השלישי צפוי בעוד כשבועיים.
בהמשך נפרסם גם תקצירים, שיקלו על ההתמצאות באוסף ההחלטות.
• קיימנו שלושה מפגשים ומחר (יום שישי 22.2 בבוקר) יתקיים הרביעי. המפגשים
מוקדשים ללימוד והסבר, וגם להערות והשגות. חשוב להגיע ולהעיר – אחרת עוד נחשוב
שהכל בסדר...
ומה לפנינו?
• עוד מספר מפגשים להכרת התקנון השלישי ולהערות חברים.
• דיון בהסתייגויות והצעות תיקון של חברים. אפשר ורצוי להגיש בכתב - החל
מהשבוע הבא.
• קבלת החלטות בשיחה ובקלפי וכניסה לתהליך יישום.
ובמקביל...
• תוכנית חלוקת המגרשים (פרצלציה) כמעט מוכנה. מה שמעכב אותה כרגע זה תוכנית
תנועה וחניות שהיא בעלת חשיבות רבה, ואנו מחכים להשלמתה. ברגע ששתי התוכניות
תהיינה מוכנות הן יוצגו לחברים. כמו כן, יתקיימו מפגשים עם קבוצות נפרדות של
חברים, שדירותיהם בעלות מאפיינים ייחודיים (לדוגמה, המתגוררים בבתי הקומותיים).
• מתקדמים המגעים עם יזם להקמת השכונה החדשה, כולל דיונים על תוכניות הבניה,
עלויות הבניה והתשתיות והיחסים בין שלושת הגורמים: יזם – קיבוץ – נקלטים. כרגע
מטפל בנושא צוות מצומצם, שצריך להביא את המלצותיו בפני צוות ההיגוי, וגם הן יוצגו
בפני החברים.
כמו בתהליכים קודמים, אנחנו שוב נתקלים בטענות המתנגשות:
מי צריך את כל היועצים, בואו נדבר בינינו! - רוצים לדעת את
כל ההשלכות, תביאו אנשי מקצוע!
צריך לפרסם עוד הסברים! - כמה דפים כבר אפשר לקרוא?!
צריך להמשיך לדבר ולמצות את הדיון! – מתי כבר נחליט ונבצע?!
בקיצור – חומר נפלא למערכון בפורים (אם זה לא היה כל כך
רציני). בינתיים אנחנו נוהגים לפי הכלל הישן והטוב: אנחנו נעשה מהר! לאט זה ייצא
בלאו הכי...
שבת שלום וחג שמח לכולם,
רקפת
שיוך דירות: נקבע שלמשפחה בותק מלא יש זכות ל"נחלה" הכוללת 350 מ"ר+
דירה בשווי 300 אלף שקל. על פי חלוקת הנחלאות הסתבר שבשטח הבנוי של הקיבוץ חסרות
כ20 "נחלאות", כדי לזכות את כלל החברים.
ההצעה: "הנחלאות" החסרות יוקצו בשטח המיועד לבניה
החדשה. יוקצה שטח של 350 מ"ר וסכום של 300 אלף שקל עבור דירה קיבוצית תקנית
בשטח של 80 מ"ר. במידה והסכום לא יספיק, סימן שהסכום שנקבע לא ראלי ויש
להגדילו לכולם.
המימון: מדובר על סכום של כ5 מיליון שקל. בחלקו ימומן
ע"י השכרה של דירות שיתפנו ולא מיועדות לשיוך.
אחזקת דירות: בין הדירות המיועדות לשיוך יש דירות שנבנו
בשנות ה50 וה60. כלומר, דירות בותק של 60 ו 50 שנה. חלק מהדירות הנ"ל במצב
קשה. הכולל: סדקים בקירות, תקרות מתקלפות, גגות דולפים, בידוד פגום, צנרת ישנה
ועוד. התקלות נפתרות כעת ע"י מעין
ביטוח תיקונים שנעשה ע"י ועדת דירות. חייבים להמשיך בביטוח זה כדי למנוע אי
שוויון בין הדירות המסודרות לאלה המועדות לתקלות. הפיתרון של השוואה ע"י
הערכת שמאי הוא חלקי ולא עונה על בעיית הדירות הישנות שצפויות לתקלות ככל שהזמן
עובר.
ההצעה: להמשיך בשרותי ועדת דירות עבור תיקונים הנובעים
מהתיישנות הדירות.
הידעת?
פורים
זה החג היחיד בשרשרת החגים היהודיים
שמדגיש ומעודד את השכרות.
מתוך
דברי איתן ברושי, המזכ"ל הנבחר של התנועה הקיבוצית,
בכינוס מועצת התנועה
מדינת ישראל כולה עוברת תהליכי שינוי דרמטיים. במציאות דינמית זו, השאלה אינה רק מה
הייתה תרומתנו בעבר אלא באיזו מידה נדע להיות היום רלבנטיים ואטרקטיביים לחברה
כולה ובכך לזכות בהערכה הציבורית הנדרשת כדי שנוכל להתפתח מבחינה כלכלית
וחברתית ולהוות מקור משיכה לבנינו
ולצעירים נוספים, המחפשים חיים של עשייה שיש בהם שילוב של קידום אישי, תועלת לכלל
ומשמעות למדינה ולמערכותיה השונות.
עלינו לנסח חזון משותף לתנועות ההתיישבות, תוך הדגשת
ייחודה של הדרך הקיבוצית ופיתוח מדיניות
ואמצעים שהם בבחינת תנאי הכרחי לקיומה של ההתיישבות. לצורך זה אין די בהישענות על
רעיונות מן העבר – חשובים ככל שהיו – אלא לבנות כלים המתאימים לצרכי הקיבוץ בתנאים
המשתנים.
יש לקדם מהלכים של איחוד כוחות ואיגום משאבים, לבנות שותפות
עם המועצות האזוריות והארגונים האזוריים, ולארגן את המרחב הכפרי, על כל מרכיביו,
במטרה לפתח פעילות משותפת בתחומי חברה, חינוך ותרבות, ולקדם אינטרסים משותפים
וקיומיים מול משרדי הממשלה וגופים נוספים.
עלינו לזכור כי ההתיישבות והחקלאות, שהינן אבני יסוד בבניין
הארץ, נמצאות היום בקשיים. אסור שההתיישבות תישתל בתודעת הציבור
כ"בעיה", שכן מכל בחינה שהיא – כלכלית, חברתית ביטחונית וגם אקולוגית
- אנחנו מהווים פתרון שיש בו תועלת לכלל
הציבור.
נושאים לטיפול מיידי:
הסדרת מערכת היחסים בין התנועה למנהל מקרקעי ישראל כדי לחדש את הבניה בקיבוצים, את
שיוך הדירות במתכונת הרצויה לנו, ואת
עיגון זכויותינו בקרקע .
הבטחת פנסיה הוגנת – נלמד את ההצעות השונות, כולל זו של ועדת
גילאון ונקיים על כך דיון רחב.
העלאת נושא החינוך הערכי-חברתי בקיבוץ, בהתיישבות ובמדינה
לראש סדר היום התנועתי.
המשך הפיתוח הכלכלי והצמיחה הדמוגרפית על מנת לחזק את החברים
והקיבוצים ברחבי הארץ.
אני פונה אליכם חברי המועצה ובאמצעותכם לחברי הקיבוצים כולם,
התנועה היא לא רק בית התנועה, התנועה היא כל חבר וכל קיבוץ. הייתה לנו הזכות להיות
חלק חשוב ומרכזי בהקמת המדינה ויש לנו הזדמנות להיות שותפים מרכזיים בהבטחת קיומה
ועיצוב דמותה, נעשה את הכל כדי להבטיח לכל חבר ולכל קיבוץ ולתנועה כולה את יכולת
הקיום וטעם הקיום.
פותחים שבת
השבוע, עקב מסיבת פורים לא תתקיים קבלת שבת
את פרשת "תרומה" דרש לפני שבוע חופי. הפרשה, אמר,
עוסקת בהוראות לבניית המשכן, כליו, חומריו ומידותיו, והיא קרויה על שם הציווי
הראשוני הנאמר בה: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה , כל איש אשר ידבנו
לבו...". זהו ציווי שכל אדם יכול לקחת בו חלק, כל אחד על פי יכולתו ועל פי
רוחב ליבו. (ידבנו מהמילה נדבה).
מִצְוָות איסוף החומרים למשכן מעידה אף היא על הגישה
המְשַתֶפֶת: "וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם, זהב כסף ונחושת..." הפרשנות
אומרת שמשתמשים כאן בכל רמות סוגי החומרים, מהיקרים והמשובחים ביותר (כסף וזהב)
ועד החומרים הפשוטים ביותר (נחושת). וזאת במטרה שכולם, גם העניים וגם העשירים,
יוכלו לקחת חלק בתרומה. כל המערכת תורמת!
וכאן נשאלת השאלה למה בכלל לבנות משכן? הן על פי האמונה
המונותיאיסטית אלוהים קיים
בכל מקום, אין צורך במשכן. אך יש פרשנים הטוענים שה' הבין
שהעם אינו בשל עדיין למערכת מופשטת, ואינו מסוגל להיות רוחני באופן טוטאלי, הוא
זקוק למשהו גשמי – חומרי. ולכן ציווה לבנות משכן שיהווה מקום קדוש, מוחשי, אליו
יפנה העם בזמן תפילותיו.
כאן, בקיבוץ עברנו למערכת חומרית טוטאלית... ואנחנו יודעים
לאן זה מוביל אותנו...
המילה "תרומה" באה מהמילה לרומם. לרומם את האל,
וגם לרומם את התורם. נתינת התרומה מרוממת את האדם העושה אותה. הזכיר את נושא
ה"תרומה בסתר" וסיפר עד כמה היא נחשבת ביהדות. הסביר שהאדם התורם בעילום
שם אינו מצפה לתמורה של הוקרה, הבעת תודה או קבלה של יחס מועדף. זוהי המדרגה
הגבוהה ביותר של הנתינה.
אלוהים אומר: "...יקחו לי תרומה" למה לא
"יתנו"? כי הכל (על פי האמונה היהודית) שייך לה', ולכן אתה רק לוקח
ומעביר למקום אחר. למעשה, זוהי ראשיתה של מערכת מיסוי, עדיין מערכת התנדבותית, אך בהמשך, המיסוי אינו לפי
"כל אשר ידבנו ליבו" אלא על פי דרישות השליטים, ולא פעם המיסוי כבד
ביותר. גם אצלנו בקיבוץ קיימת מערכת מיסים.
סיים בסיפור אירוני קצר: אסיר אחד עמד בהייד פארק ודיבר אל
האנשים שמסביבו:"25 שנה
הייתי בבית סוהר, אתם כילכלתם אותי , חייתי על חשבונכם. מכיוון שיצאתי
לחופשי, ואיני רגיל לחיות בכוחותי שלי, אני מבקש שכל אחד מכם יתרום לי מכספו ואוכל
להמשיך להתקיים". שקט השתרר בקהל... ואז אמר האסיר: "אני יודע שלא תתנו
לי משלכם, וכיוון שאתם עומדים צפופים הכניסו בבקשה את ידיכם כל אחד לכיס של שכנו,
תוציאו משם כסף ותנוהו לי". האמינו לי, אמר חופי, האסיר המשוחרר אסף באותו
יום הרבה כסף...
תודה לחופי על הדרשה רבת המחשבה והעניין.
ענה
ולקראת יום האישה הקרב ובא:
החג נחוג בשל תושייתה של אישה, אסתר המלכה משבט בנימין, שלפי
הסיפור הפכה להיות האישה החזקה באימפריה הפרסית וסיכלה את מזימת המן.
אולי כבר יצא לכם להבחין בעגלת פסים בצבעי אדום-לבן רתומה
לטרקטור "כמו חדש", שחונה במצב סגור או פתוח ליד החממה ובסביבתה. זוהי
חנות מזכרות נוסטלגיות מהקיבוץ ושמה בישראל: קיבוצניק (באנגלית זה כפל
משמעות).
הרעיון חוגג כבר יומולדת שנה. אולי ראשיתו בתחושה שמחסלים את
הקיבוץ וזה הזמן "להיפטר" מהשאריות. אולי לא. קשה לשחזר את הדרך שבה
צצים רעיונות בראש. בשונה מהרבה רעיונות אחרים שצצו והתגלגלו ולא התגשמו, הרעיון
הזה דווקא הדליק כמעט את כל מי ששמע עליו. כל אחד ששמע מיד נסחף באסוציאציות ותרם
עוד רעיון של משהו שמזכיר לו קיבוץ מפעם – כותנה, טרקטור עם עגלה, מגפיים, כובע
טמבל, פרות, מתנדבות, מבצע סבתא, מגדל מים, תחתונים וגופייה... וכבר לא הייתה דרך
חזרה. באופן טבעי פנינו עם הרעיון לחצר הישנה, אך שם לא מצאו לחנות כזאת מקום. כך
התגבש הפתרון של עגלה רתומה לטרקטור. במקביל לבניית העגלה והפיכתה לדוכן מכירה שיש
בו שטח תצוגה ושטח אכסון, אפשרות של פתיחה ופריסה כמו גם סגירה ושמירה; התחלנו
לגבש את סל המוצרים של החנות. שוטטנו באינטרנט, נסענו באזורי תעשיה, ביקרנו
בחנויות, התייעצנו, אספנו, ייצרנו... לא כל רעיון אפשר לממש במחיר סביר, וצריך
להתפשר ולדחות חלק מהדברים לשלב מתקדם יותר. עשינו וטעינו, ניסינו ותיקנו...
ובט"ו' בשבט נכנסו הטרקטור והעגלה בפעם הראשונה ברוב פאר בשערי עין שמר. סל
המוצרים עדיין בתהליך של גיבוש והתרחבות, אך כבר כעת תוכלו לרכוש במחיר מציאה -
תחתונים וגופייה מפנקים בתפירת בית, נעליים סרוגות לתינוק ולתינוקת, זר כותנה לנוי
(5 ₪), כרזת קק"ל ממוגנטת (12 ₪) או ממוסגרת, חולצת קיבוצניק (40 ₪), משחק
זיכרון של תמונות מתולדות המדינה (89 ₪), אסימון שהוא מחזיק לטלפון (49 ₪), תרופת
סבתא (25 ₪), ספרים למבוגרים ("היינו העתיד", "הביתה") וספרי
ילדים ("ויהי ערב", "הטרקטור בארגז החול" ועוד), דיסקים של
שירים (הגבעטרון), "מבצע סבתא", "ילדי השמש", צלחות וכוסות
מחדר אוכל של פעם (גם בערכות פיקניק ייחודיות), טרקטורים שונים, סוכריות תרנגול,
חמש אבנים ועוד-ועוד.
הבעלים של החנות זו אני (בשיתוף המשקיע הנדיב שלי ועוד בני
משפחה), אך עובדיה ושותפיה הם חבר'ה צעירים ומקסימים מבני הקיבוץ.
עד עתה העגלה נפתחה רק מפעם לפעם באירועים מיוחדים, והחל
מהשבוע הבא היא תפתח באופן קבוע באזור החממה בימים א', ג', ה' 14:00-18:00 ; ובימים
ב', ד' 10:00-14:00. כמו כן העגלה תפתח לרגל אירועים מיוחדים בשבתות ובחגים ותנדוד
בהתאם למיקומם. על זמני הפתיחה, חידושים ומבצעים
מ ט ו ר פ י ם, אתם מוזמנים
להתעדכן בדף הפייסבוק שלנו – קיבוצניק.
הרבה תודה לכל המפרגנים והתומכים וכמובן לקונים הנאמנים.
אומרים שהיה פה שמח
תמונות פורים מקיבוץ עין שמר משנות ה 50 וה 60 //
ליקט וערך אמיר תומר
חג פורים של שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 בקיבוצינו נחשב
לאירוע מרכזי מאוד בתרבות המקומית. במשך שנים רבות שלטו בגאון וביד רמה בארגון,
הפקה, איפור ויצירת תחפושות רגינקה חדוותי ואיגנץ פלגי.
רגינקה עבדה באותן שנים במטעים ואיגנץ בנוי. העבודה על הפקת
החג, ביחד עם צוות חג רחב, נעשתה, כמובן, לאחר שעות העבודה.
ראשית, נבחר נושא אשר היווה ציר שסביבו הוכנו הקישוטים,
התחפושות וההופעות לחג. לאחר מכן, החלו ההכנות והביצוע. חלוקת העבודה בין איגנץ
לרגינקה הייתה ברורה. שניהם היו יצירתיים בעל עבר והווה של עיסוק ביצירה כזו או
אחרת: איגנץ, כידוע היה מתעד את קורותינו באיוריו, ורגינקה הייתה מורה למלאכה
ועסקה שנים רבות בפיסול בחימר ובחומרים שונים. כל אחד מהם הביא לידי ביטוי את
כישרונו והיצירתיות שבו להכנות לפורים: איגנץ היה המאפר ורגינקה הייתה אמונה על
הכנת התחפושות והתאמתן לחברים והילדים (מסופר שהיו מצבים שהיה נראה לה שתחפושת
מסוימת מתאימה לילד מסוים, אך הוא מסיבותיו השמורות עימו, לא הסכים להתחפש לאותה
דמות, נאמר קבצן, אך לא עזרו לו כל ניסיונות השכנוע והפצרותיו להתנער מאותה דמות
מאיימת והוא נאלץ לקבל את ציוויה של רגינקה. אין מה לעשות, יש משמעת תחפושתית שיש
לסור למרותה, אחרת... אגב, שם הילד הסורר שמור במערכת).
סדר החג היה בערך כך: ראשית פתחו בריקודי-עם סוערים של כחצי
שעה, לאחריהם חלק ראשון של הופעות, לאחריו ריקודים סלוניים, חצי שעה נוספת של
הופעות ולסיום ריקודים למי שעוד נשאר כוח.
החג היה מוקפד וברמה תרבותית גבוהה מאוד. כל פרט ופרט היו
מתוכננים, מה שמשאיר פחות מקום לספונטניות (בכל זאת מדובר בפולנים...). לאורך כל
החג היה מנחה. המנחים באותה תקופה היו עזרי אוכמני, יהודית בלוך ואחרים, אך לרוב
היה זה מיטק זרטל ששנים הנחה את ערב פורים בכישרון רב.
תחרות תחפושות – איך אפשר בלי... כל חברה או חבר היו עולים
לבמה מציגים את תחפושתם ואת הייחוד שבה. לאחר התצוגה התייעצו חבר השופטים, שבראשם
עמד, לרוב, קובה ריפתין. ומשהגיעו להחלטה, הזוכה פונק באחד מפרסים ברוח התקופה:
נסיעה לסרט, חפיסת שוקולד, נסיעה להצגה או ארוחת-בוקר באיזו מסעדה.
נברתי באוסף צילומיו הקיבוצי של חברנו דדי מאסטרו ודליתי מעט
תמונות המשקפות את תחפושות התקופה.
את התמונות המוצגות, ניסיתי, בסיועו המסור של מנו, לזהות את
המצולמים. במידה וטעיתי או שלא הצלחתי לזהות אשמח לקבל תיקונים ותוספות.
ברצוני להודות מקרב לב לאבישי גרוסמן ואבנר ארבל, אושיות
תרבות בפני עצמם, שסייעו לי בהכנת כתבה זו.
חג פורים שמח לכל בית עין-שמר עם שלל תחפושות מקוריות.