חפש בעלונים קודמים

עלון 49 (2014) (5995) ד טבת תשע"ה


שיר ארץ

מילים: נתן יונתן

ארץ שיושביה היא אוכלת 
וזבת חלב ודבש ותכלת 
לפעמים גם היא עצמה גוזלת 
את כבשת הרש. 

ארץ שמתקו לה רגביה 
ומלוחים כבכי כל חופיה 
שנתנו לה אוהביה 
כל אשר יכלו לתת. 

שב החצב לבן לפרוח 
שם בדרך יחידי 
והיסמין ישיב ניחוח 
שדות הזמן שלה האבודים. 

כל אביב שבים לה סביוניה 
לכסות את כל קמטי פניה 
רוח קיץ עצב אבניה 
ילטף באור. 

שב הסתיו עם כובד ענניה 
לעטוף אפור את כל גניה 
והחורף את שמורות עיניה 
הבוכות יסגור. 

שב החצב לבן לפרוח 
שם בדרך יחידי 
והיסמין ישיב ניחוח 
שדות הזמן שלה האבודים 

שב הסתיו עם כובד ענניה...


השיר מוקדש למלחין סשה ארגוב,
שהשנה מציינים 100 שנים להיוולדו.
ארגוב הלחין יותר מ-1,200 שירים, כשייחודו כמלחין הוא בהרמוניה ובמנגינה המיוחדת שחורגת במידת מה מהלחן הסטנדרטי, ותמיד יש איזו הפתעה במהלך הלינארי של המנגינה.
משולחנו של מרכז המשק
חברים שלום
  1. לאחרונה מסתובבות שמועות והצהרות בנושא הורדת מחיר המים והחשמל. לצערנו המחיר לא מושפע מהצהרות בעיתון ואנו ממתינים לקבל צווים רשמיים מהרשויות המתאימות. לאחר קבלתם כמובן שיעודכן המחיר בהתאם לצו.

    ב. אנו לקראת סופו של שלב ההבהרות והסתייגויות בתוכנית חלוקת תחומי בתי הקבע. אבקש כי כל חבר יעבור שוב על תחום הבית, הסביבה, כגון חניות, דרכים וכל מה שקיים לידו, וכל מי שיש לו הערה / שאלה / בקשה מוזמן להזדרז ולפנות ליפעת אפל במשרדי המשק בטלפון 4401 לקביעת פגישה עם אריק פרוניד מתכנן הפרצלציה בקיבוץ. אנא בדקו את כל הפרטים.

    הפגישות יתקיימו ביום שלישי 30.12.14 בין השעה 16:00-15:00 במשרדי ההנהלה
    ג. עם בוא החורף והקור מספר חברים החלו להפעיל אח / תנור הסקה בעץ וכדומה, וכבר הגיעו פניות בנושא בריאות הציבור וזיהום האוויר. למען איכות הסביבה ואיכות חייהם של השכנים אנו מבקשים מחברים לוודא כי התנורים פועלים בצורה תקינה ולא מזהמת, ומצרפים פה מספר הנחיות בנושא (ההנחיות המפורטות נשלחו במייל):
  1. גובה הארובה – לפחות מטר מעל נקודת החיבור עם הגג, ו-60 ס"מ מעל רום הגג.
  2. יש לוודא שהארובה תקינה ותקנית ושלא קיימת בה הפרעה לזרימת האוויר, לרבות ברדיוס שצדיו רחבים מקוטר הארובה.
  3. אין להשתמש בעץ לח או שמכיל שאריות קרקע או זיהום אחר; יש לאחסן את העץ במקום מוצל ויבש ולא להניחו ישירות על גבי הקרקע.
  4. תנור שהפעלתו יוצרת מפגע סביבתי (עשן או ריח חזק) – יש לרשות המקומית סמכות לפעול לסגירתו.

שבת שלום
עמי גלעד
הזמנה
לדיון פתוח בנושא תקציב 2015
לחברים שלום
ביום שלישי, 30.12.14 בשעה 17:30

יתקיים דיון פתוח 
של הנהלת הקהילה בנושא תכנית תקציב 2015. 
הדיון יתקיים במועדון לחבר. 
כולם מוזמנים
מרב הדר-פרומר והנהלת הקהילה
פותחים שבת

השבוע לא תתקיים קבלת שבת.
בשבוע שעבר, בקבלת שבת של חנוכה הדוברת הייתה איריס ארבל. בדבריה דנה איריס במרד החשמונאים, ברקע שלו, ובעיקר בתופעת ההתייוונות.
חג החנוכה, אמרה, מעלה על נס את התנגדותם של המורדים היהודים לגזרות שהטיל אנטיוכוס אפיפנס. למעשה, היה זה מרד המורכב משני מאבקים: המאבק לעצמאות דתית ומדינית נגד השלטון היווני- סלאוקי, והמאבק בתוך החברה היהודית נגד ההתייוונות.
את אות הפתיחה למרד סיפק מתתיהו הכהן כשסירב להשתחוות לפסל היווני. הוא ובניו ברחו אל ההרים וניהלו את המרד משם. הם ארגנו קבוצות גרילה המורכבות מאיכרים שהתנגדו אף הם לגזרות האנטי יהודיות. ההתנגדות להלניזם הייתה המנוע האידיאולוגי שהניע את המרד וחיזק את נחישות לוחמיו. זו הייתה התקוממות עממית שצלחה, ומלכות יהודית הוקמה ביהודה.
על רקע נכונותם של מתתיהו, בניו ולוחמיו למות על קידוש השם, ועל רקע סיפורי הקרבה נוספים כמו של אם הבנים, היינו מצפים לראות מלכות המתבססת רק על ההלכה היהודית. אך כמעט מהרגע הראשון אימצו המלכים החשמונאים ערכי התנהגות הלניסטית: חגיגות ניצחון, שמות יווניים, חצר מלוכה הלניסטית וכד'... הגדיל לעשות אלכסנדר ינאי שהוריש את הממלכה לאשתו שלומציון, מעשה המעיד על השפעה יוונית חזקה.
התנהלות זו מעוררת את המחשבה שלמרות ההתנגדות העזה לתרבות היוונית, מלכי יהודה לא הצליחו להיות נאמנים לרצונם הבסיסי להימנע מההשפעה הסוחפת והגורפת של ההלניזם.
ומכאן עולה השאלה האם אפשר לה לחברה שתשמור על ייחודה וטהרתה? האם ניתן בעולם גלובלי להצליח שלא להיות מושפע מהתרבות הנוצצת והמפתה?
מלכות החשמונאים התקיימה קצת יותר שנים משנותיה של מדינת ישראל העכשווית. כאז כן היום אנו תלויים בבריתות שיצרנו עם מעצמות חזקות כדי להבטיח את הישרדותנו, כאז גם היום אנו מחפשים את הדרך לאחוז את הטלית בשתי קצותיה – להמשיך להיות יהודיים בעולם שהאמרקניזציה כובשת בו כל חלקה טובה.
או אולי מוסר ההשכל הוא הפוך: כדי לא לאבד את הרוב היהודי בעקבות הכיבושים נהגו מלכי בית חשמונאי לגייר את כל הנוכרים שכבשו והעניקו להם אזרחות ונתינות יהודית מלאה.
שוויון זכויות לא היה רק על הנייר, אלא היה אמיתי וחזק עד כי כבר אחרי דור אחד, היו בני גֵרִים שהגיעו למשרות רמות מאד, כולל המלוכה.
היה ברור למלכים החשמונאים שאי אפשר לכבוש שטח ולא לתת את הדעת על האוכלוסייה שגרה בו... וכדי שלא ליצור אנטגוניזם מיותר, וכדי לשמור על הרוב היהודי בחרו בדרך הגיור, לעיתים גם בכפייה.
גם אנחנו שואלים את עצמנו מה לעשות עם האוכלוסייה שכבשנו. ברור שדרך הגיור בכפייה איננה רלוונטית היום. כך או כך - אם להלניזציה פנינו או להתבדלות תרבותית (כדוגמת ארגון להב"ה), נמשיך בינתיים לסובב סביבונים, לשיר על יהודה ולהתרגז שהשמן הספיק רק לשמונה ימים ולא לעשרה, כי אז היה לנו חופש ארוך יותר...
תודה לאיריס על דבריה רבי המחשבה והדעת. ענה.
הודעות ושונות
מזל טוב
לנחמה ודני רימון
להולדת הנכדה - אינדיאה
בתם של אור-לי ואלעד
אחות ל יאיא.
ברכות לכל המשפחה!!!

חיוב סלקום בתקציב
לחברים שלום,
בתקציב של חודש נובמבר מופיעים שני חיובי סלקום
אחד על חודש ספטמבר והשני על חודש נובמבר
צביה ויסברג

ספירת מלאי בכלבו
לצורך ספירת מלאי הכלבו יהיה סגור ביום שלישי 30.12.14
וייפתח שוב ביום רביעי 31.12.14 בין השעות 19:00-17:00
נא להצטייד בהתאם
צוות הכלבו

חלוקת עיתונים לבתים
חברים שלום
מיכה שוורץ יסיים את עבודתו מול ידיעות אחרונות בתאריך 31/12/14
המפיץ קיבל הודעה על סיום העבודה של מיכה ועליו למצוא את הפתרון לחלוקת העיתונים.
שימו לב!  ההסכם של חלוקת העיתונים לבתים היא של ידיעות אחרונות מול החבר ולא באחריות הקיבוץ. במידה ויש חבר/ה שמעונין לחלק את העיתונים ניתן לפנות למפיץ
שמו רמי טלפון 0505512493
ולברר איתו את פרטי המשרה.
עידן יגודה

חזרנו הביתה
מיטל ונתנאל רוזיו חזרו לאחרונה לגור בקיבוץ
שוחחתי איתם על "איפה הייתם ומה עשיתם" בשנים האחרונות // עינת תומר

חזרתם לפני כ-3 חודשים לקיבוץ אחרי תקופה של 5 שנים שלא גרתם פה. איפה הייתם ומה עשיתם בתקופה זו? אחרי הצבא טסנו יחד לדרום אמריקה לחצי שנה. כשחזרנו מהטיול גרתי שנה בקיבוץ ומיטל גרה בקריית חיים, שם היא נולדה ואז החלטנו לעבור לגור יחד באזור הקריות. גרנו יחד בקריית ביאליק בדירה שכורה כ-5 שנים.
מיטל : למדתי לתואר הראשון באוניברסיטת חיפה פסיכולוגיה ואומנות ובמקביל עבדתי כמדריכה חינוכית בפנימייה לנוער בסיכון בקריית ביאליק.
נתנאל: עבדתי בנמל חיפה באולם נוסעים כאיש ביטחון. זה סוג של משרת סטודנט. אני עדיין עובד שם מדי פעם.
איפה הכרתם
הכרנו בצבא. מיטל הייתה סמב"צית חי"ר בחרמון ואני שירתי בהנדסה קרבית כסמל מחלקה ומפקד כיתה – מ"כ. אנחנו יחד 8 שנים, מיטל בת 28 ואני בן 29. לפני כשנתיים התחתנו ואימצנו כלב גדול ולבן בשם מותק.

חזרתם לפני 3 חודשים. מה אתם עושים מאז שחזרתם
חזרנו לקיבוץ לפני 3 חודשים, אנחנו גרים בשכונת שפירא, במעמד של "עצמאות כלכלית". נתנאל: אני לומד ביולוגיה ימית במכמורת, הייתי רוצה לעסוק בעתיד בתחום הים או החקר הימי. מיטל: אני לומדת לתואר שני בחינוך בסמינר הקיבוצים בשילוב עם תעודת הוראה לאומנות. אני מאוד אוהבת את תחום האומנות ויוצרת בעיקר תכשיטים מזכוכית, עוסקת באמנות פלסטית ועיסת נייר.

נתנאל, איך היה לעבור מהקיבוץ לעיר הגדולה
רציתי לחוות משהו שונה מקיבוץ, לצאת אל העיר הגדולה, לראות עולם. אהבתי לגור בעיר, זה היה נחמד, הכל קרוב וזמין. אני חושב שהיציאה מהקיבוץ תרמה לי להתמודד עם דברים לבד, לצאת טיפה מהבועה, להתמודד עם החיים, להכיר אנשים שונים, מסגרת שונה, זה תרם לי גם לטווח הארוך לאופי שלי ולגישת החיים. האווירה עצמה, הקצב של החיים בעיר שונה מאוד מהקיבוץ. בעיר יש רעש, אנשים ברחוב, פיצוציות שפתוחות 24 שעות ביממה.


מיטל, איך זה בשבילך המעבר מהעיר הגדולה לקיבוץ
רציתי לחוות את חיי הקיבוץ כדי לראות מה זה. גיליתי שלקיבוץ יש שאלטר שנכבה בשעה 19:00. חשוך, אין נפש חיה בשבילים, אפילו כלבים אני לא רואה. הקצב פה שונה ממה שאני רגילה מהעיר. אני אוהבת בקיבוץ את אירועי התרבות, בעיקר את מסיבות פורים. הקפדנו כל שנה להגיע, גם כשגרנו בקריות. זה מפגש מחזור בשבילנו, מגיעים בני קיבוץ מכל קצוות הארץ. פה אני מכירה את השכנים שלנו. בעיר לא הכרנו, לא ראינו את השכנים שלנו.

נתנאל, מזהים אותך בשבילים מאז שחזרת
אני מזהה את רוב חברי הקיבוץ, הם לא מזהים אותי בעיקר. בפעם האחרונה הם ראו אותי בתור חייל משוחרר ועבר זמן. גם מי שלא יודע שחזרתי קשה לו לקשר שזה אני. עכשיו, כשיקראו בעלון שחזרתי יותר חברים שיראו אותי יקשרו שזה אכן אני.

ראינו אותך ביומן שחיים חננאל צילם והוקרן בערב ראש השנה
חיים חננאל ראיין אותי לסרט שהכין, שם דיברתי על המלחמה. ב"צוק איתן" התגייסתי למילואים, הייתי בעזה בסג'עיה, לא היה קל, אך ידענו שאנחנו עושים עבודה חשובה
כחיילי הנדסה קרבית, פוצצנו מנהרות וידענו שאנחנו מצילים חיי אדם. כשהייתי בתוך עזה לא הרגשתי את הפחד, עשיתי מה שצריך לעשות. אני עושה הרבה מילואים, מתייצב לצו 8 כשקוראים לי.

חייתם בעיר, עכשיו בקיבוץ. איפה אתם רואים את העתיד שלכם
עדיין לא החלטנו לגבי העתיד והמשך דרכנו, כרגע טוב לנו פה.


שים עושות שלום // שלומית מילמן
נשים עושות שלום זו תנועה בלתי מפלגתית שקמה לאחר הקיץ האחרון שבו נרצחו שלושה נערים יהודים ונער ערבי, ואחר כך אנשים דיברו בשנאה ובפחד והתותחים בישראל ועזה רעמו, הפוליטיקאים נאמו, ואי אפשר היה לשתוק יותר.
נשים נחושות יצרו תנועה שמיועדת להניע מחדש את תהליך ההסכם המדיני שנתקע.
חברות בתנועה נשים בעלות דעות פוליטיות שונות, יהודיות וערביות, שכולן פועלות למימושו של פתרון לא אלים, מכבד ומוסכם של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הרעיון הוא להחזיר לסדר היום את הצורך בפתרון מדיני,  באמצעות הפעלת לחץ ישיר, תקשורתי וציבורי על מקבלי ההחלטות המדיניות.
מקיימות פעילות שטח והסברה ברחבי הארץ, כדי להרחיב ולהבין את ההבנה בנושא הסכם מדיני.
מביאות לשילוב משמעותי של נשים בכל הגופים הממשלתיים לשלום ובכל צוותי המו"מ המדיני והפורומים לשלום וביטחון. זאת כמתחייב מחוק שיווי זכויות האישה, ומהחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם.
דעתן של נשים לרוב אינה נשמעת בנושאים של מלחמה ושלום. מעורבות של נשים מייצרת תהליכי הידברות והסכמה אפקטיביים. נשים היו מעורבות בכל הסכמי השלום המשמעותיים בעולם ב - 15 השנים האחרונות. (קואליציית הנשים של צפון אירלנד, רשת השלום של נשות נהר מאנו..)
שיתוף פעולה בין נשים פלסטיניות ונשים ישראליות, מגדיל את הסיכוי לפתרון בר קיימא.
התנועה מקיימת המון חוגי בית. רקפת זהר ואני היינו בחוג בית בפרדס חנה והצטרפנו לתנועה.
התנועה קיימה כבר פעילות של רכבת השלום, שבה עלו מאות נשים על רכבת שנסעה לשדרות ושם הייתה הכרזה על הקמת התנועה.
ביום שישי האחרון התחלנו לצאת לצמתים בכל הארץ. רקפת ואני עומדות בצומת גן שמואל בימי שישי בין אחת לשתיים.
כולן מוזמנות (וגם מוזמנים) להיכנס לאתר www.womenwagepeace.org.il
או להיכנס לעמוד הפייסבוק נשים עושות שלום. אפשר לקרוא על הפעילות וכן להירשם כחברה בתנועה. (גם חברים) מי שרוצה יכולה לפנות אלי ואני ארשום אותה לתנועה.
מוזמנות ומוזמנים לעמוד איתנו בצומת גן-שמואל.

לזכרה של מרגרט רות פיין רוזן ז"ל – אמה של הני רוזן
שנפטרה בשבוע שעבר בארה"ב ונקברה בבית העלמין בעין שמר

אמי נולדה ב-1930 בפילדלפיה שבארה"ב לאבא שנולד גם הוא בארה"ב למשפחה יקית ולאמא שהגיעה בגיל שנתיים מרוסיה. אמנם היא גדלה בשנות ה-30, שנים קשות בארה"ב, המשפחה התפרנסה ואף צלחה לאחר פתיחת מסעדה אהובה על הסטודנטים בקמפוס אונ' פן. היא גדלה מוקפת משפחה רחבה ולימים, נולד אחיה הצעיר, מקס.
הורינו נפגשו בחוף הים, התחתנו והקימו בית בעיר בה אבינו גדל. לאחר שאני ואחותי נולדנו, עברנו לבית גדול יותר בשכונה טובה וחיינו את החלום האמריקאי דאז: אמא עקרת בית, אבא התפרנס בכבוד, גדלנו עם ערכים יהודיים וציוניים, חברים פעילים בבית הכנסת המקומי. אמנו הצטרפה לארגון הדסה והייתה חברה פעילה ומסורה כל חייה. היותה "אשת הדסה" הפכה לחלק מרכזי של זהותה ודאגה שכל בני המשפחה יהיו חברים לחיים של הארגון.
תרומות רבות היא תרמה לקק"ל – עצים רבים ניטעו במשך שנים רבות לזכרם של אנשים יקרים שהלכו לעולמם. מצאנו תעודה המעידה על תרומה של 100 עצים לזכרו של אבינו – אמי התאלמנה מבעלה האהוב, אבא היקר שלנו חיים ז"ל לפני 20 שנה. היא לא נכנעה למכה קשה זו ובנתה לעצמה חיים בלעדיו ובהוקרה לזכרו.
בנוף ילדותנו מסומנות מסורות ואורחות חיים – קיצים בחוף הים, ערבי משחקי קלפים עם חברים, טיולים למקומות היסטוריים ועוד.
מרגרט רות פיין רוזן גידלה אותנו, מעודדת, תומכת וגאה בנו ובדרכים שבחרנו. אף שמחה על החלטתי לעלות לארץ ושני ההורים נהנו מביקוריהם השנתיים בקיבוץ. הנכדים שלה – שלי – יהודה, עיינה וכרמיה ושל לורי – הולדן וסיירה – העניקו לה נחת. היא התמוגגה בהיותה סבתא פגי ולימים – grandma. היא שמחה מאוד על הצטרפותם של דנה ואלי למשפחה, תמכה בכל נכד בדרך שבחר, מפוצצת בגאווה על כל הישג שלהם. אין מילים לתאר את ההתרגשות והשמחה שלה בהולדת כל נין – דויד, אסתי ואסא – והיא ניבאה עתיד זוהר ומבטיח להם.
כן, אמא שלנו הייתה קשורה לעבר – עדיין חיה בבית בו גדלנו, אבל תמיד הייתה עם הפנים לעתיד. אמא שלנו, הייתה בת דורה ובו זמנית חשבה באופן עצמאי, לעתים כנגד הזרם. היא הייתה צבעונית, חדה, ואינטליגנטית, סקרנית וקוראת ספרים עד לימיה האחרונים. היו לה חלומות רבים יותר מאשר אי פעם נדע.
עצמאית עד הסוף, היא נכנעה רק כאשר גופה היה מעבר לאפשרות של כל החלמה. בשבוע האחרון, היא דיברה עמנו מערש מותה – סיפרה סיפורים מחייה, העבירה מידע חשוב, שיתפה אותנו בתקוות שלה לבני המשפחה ומצאה מידה של שלווה וסגירת מעגלים. כפי שהיא התבטאה, "הנשמה שלי עוברת לנשמה אחרת. אני מוכנה. אני בת 84 וחייתי חיים ארוכים ומאושרים עם משפחה אוהבת."
מרגרט רות פיין רוזן – ילדה צעירה, כלה צעירה, אמא צעירה, סבתא צעירה, אלמנה צעירה, אשת הדסה, אם משפחתנו – שנשמתך תנוח בשלום.
באהבה, בנותייך
לסבתא שלנו
״אני אוהבת את כל נכדיי באופן שווה, עשיתי את מיטב יכולתי להיות סבתא טובה״. אלו היו מילות הפרידה של סבתא פגי יומיים לפני מותה.
סבתא, אהבתך כלפינו הייתה ברורה ומוערכת. כל יומולדת, חג ויום נישואין קיבלנו ברכה יפה ממך. עשית מאמץ נוסף לנסוע עם עיינה לבקר את יהודה והילדים בבוסטון גם בסופת שלגים עזה ותמיד שמחת לחגוג את החגים עם המשפחה אצל לורי.
לפני מספר שנים, בחג ההודיה שחגגנו אצל גיא וריה באופן קבוע, כל אחד מאתנו אמר על מה הוא אסיר תודה - את אמרת שאת אסירת תודה על זה שיש לך משפחה נפלאה.  סבתא, אנחנו אסירי תודה שהיית חלק מחיינו.
אנחנו אסירי תודה על כך שהשתתפת בחלק מהאירועים החשובים בחיינו: הברית של דויד, החתונה של כרמיה ואלי, סיום התואר של עיינה וסיום בית הספר של הולדן.
בתור ילדים בקיבוץ, כל כך התרגשנו לקראת הביקורים שלך ושל סבא חיים מניו ג׳רזי והקיצים שבילינו אתכם באמריקה. אפילו יותר נהנינו לבלות ולהכיר אותך יותר לעומק בתור אנשים בוגרים.
סבתא, אנחנו יודעים שעשית את מיטבך להיות סבתא טובה. את היית סבתא מושלמת בשבילנו.
תמיד נוקיר את הזמנים שבילינו יחד.
אוהבים, יהודה, עיינה וכרמיה
הזמנה לילדי קיבוץ עין שמר – חוגים בחממה ללא תשלום !
אנו שמחים לבשר על פתיחת מיזם משותף של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל עם החממה האקולוגית בעין שמר, לשנת 2015. במסגרת המיזם המשותף, יתקיימו חוגים הפתוחים לקהל הרחב, ללא תשלום, בתחומי המדע, הסביבה, הטכנולוגיה והחקלאות.
החוגים מתקיימים בשיתוף רות"ם, אך שימו לב – ההרשמה לחוגים במשרד החממה.
(04-6374160 | hamama@mevoot-eron.org). עוד כדאי לקחת בחשבון כי מספר המקומות בחוגים מוגבל.
חוגי החממה והקורסים הנכללים בתכנית:
(המידע המלא באתר "החממה האקולוגית בעין שמר" ובדף הפייסבוק שלנו)
"חמ-דע"
חמ-דע" (חממה + מדע) הינו חוג המתקיים במתכונת "חוקרים צעירים". החוג משלב עבודה בידיים ועם כל החושים, לימוד חומר מרתק ודגש על טיפוח של אהבה ואחריות לסביבה. הנושאים המרכזיים בהם נעסוק יהיו צמחי מרפא, הפקת שמנים אתריים ועולם המים והחקלאות  הימית.
החוג בהדרכת דיקלה באשר הנפלאה.
ימים ושעות:
קבוצת ז' – ט': ימי ד', בשעות 14:00 – 15:30
קבוצת ד' – ו': ימי ד', בשעות 16:00 – 17:30
עיצוב והדפסה בתלת מימד
פתרון בעיות בסביבה ובחקלאות באמצעות הדפסה במדפסת תלת מימד! נלמד לעצב ולהדפיס במדפסת תלת מימד בחממה, נעבוד בצוות ונמציא יחד רעיונות משוגעים!
אין צורך בידע מוקדם במחשבים או בתכנות. הקורס כולל עשרה מפגשים.

ימים ושעות:
הקורסים במדפסת תלת מימד מיועדים לגילאי ד' – ט'.
קבוצה ראשונה: ימי ג', בשעות 14:00 - 15:30  - החוג מלא!
קבוצה שניה: ימי א', בשעות 14:00 - 15:30 - החוג ייפתח ביום א', 11/1/15
מפגש התנסות ללא התחייבות.

מוסף תרבות
"אור בחדרים" ואור בלב
מקהלת שיבולים ציינה 100 שנים להולדת סשה ארגוב // עינת תומר
ביום שלישי הופיעה מקהלת שיבולים, בה חברה חלי זוהר במועדון לחבר. המועדון היה מלא עד אפס מקום בחברי המקהלה, אורחיהם וחברי קיבוץ רבים שבאו לפרגן לחלי ולמקהלה וכמובן, גם ליהנות מערב מרגש משיריו של המלחין סשה ארגוב. שולחן הכיבוד היה מלא בכל טוב, לאחר שכולם התכבדו בשתייה וסופגניות הדלקנו יחד נר שמיני של חנוכה בליווי שירתה היפה של המקהלה בניצוחה של יעל קיין, על הפסנתר - אילנה ברנשטיין. המופע נפתח בשיר הקצבי לך למדבר שכתב חיים חפר "לך, לך למדבר הדרכים יובילו, ליל טרם בא לך, אחי, אל המדבר." השיר השני היה אחד השירים המרגשים במופע שיר ארץ שכתב נתן יונתן "ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש..." ובהמשך שרו שירים יפהפיים כמו "השמלה הסגולה", "הוא לא ידע את שמה" ועוד. לקראת סוף המופע בשיר בלדה לנערי שגדל
"הס באפיקו הנחל שט, רוח בו נושבה קלילה..." חלי קיבלה מקום של כבוד והייתה הסולנית בשיר. הערב נחתם בשיר אופטימי הם בזמר הזה שכתב קובי לוריא "יום של חג הוא יום משגע, השמלה אשר מעליה והתכלת בעיניה ..."

וכמו שאומרים הפולנים: "אם נותנים - תיקחו", ואני אומרת: "אם נותנים לכם ערב שירה כל כך יפה ובחינם – תבואו" ומי שלא הגיע ממליצה בחום לבוא לאירועי התרבות הבאים, מקסימום תפסידו שעה בחיים... תודה לתמי צמח על הארגון המושקע – כתמיד ותודה למקהלת שיבולים על ערב מרגש ומהנה במיוחד.
"הנה הוא בא, בשופר נריע לו"
חנוכה עבר... –
הסילבסטר כבר כאן!!!
זה קורה
בשישי הבא 2.1.2015
בשעה 21:30
ברחבת הריקודים
בחדר האוכל
הרבה בירה ומצב רוח
ואלכוהול גם
מחיר כניסה לאורח: 50 ש"ח
בואו לרקוד ולשמוח במעגל אחד, צעירים בגיל וצעירים ברוח.
כניסה מעל גיל 18
יגאל כץ, עומר ארליכמן, טל גולן ותמי צמח

חנוכה תשע"ה
הלילה הזה חוזרים ומספרים, כבכל שנה ושנה. 
אותו הסיפור העתיק אותה אגדה נושנה
על נס חנוכה על מורדים מכבים בנוגשים יוונים, 
על הפך הקטן, שהספיק לכל שמונת הימים. 
על כאלה ניסים שיכולים לקרות גם עכשיו 
לפעמים...

לכל המשתתפים שהדליקו לנו את אור החנוכייה
ועזרו ליצירת תכנית עשירה ומגוונת
אלף תודות ועוד תודה לכל אחד ואחת.
לצוות החג המהולל שתמך וסייע – יישר כוח!
"נדליק את הנר לך החבר, האדם הפשוט
כל שנעשה כאן, בכוחנו נעשה,
לא בניסים ולא בידי שמים
כי בכוחנו המשותף, באלו הידיים.
זהו אור הלוקח אותך ואותי
ביחד אל תוך מעגל אמיתי."
תודה לכולכם שהייתם

על טיול חנוכה
שנדחה לט"ו בשבט
שלא נאבד את התקווה 
תודה לראובן כהן

תמי צמח
Via / צילה ליס
ציור פיסול מייצב
פתיחה
שבת 10.1.15 בשעה 12:00
תתקיים שיחה עם האמנית
נעילה
28.3.15

השקת קטלוג חגיגית
שבת 7.2.15 בשעה 12:00

מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן
קיבוץ אשדות יעקב מאוחד

תתלה הרשמה על לוח המודעות בחדר האוכל לנסיעה לפתיחת התערוכה 
ביום שבת 10.1.15 בשעה 10:30