המורה לטבע // זביגנייב הרברט
מפולנית: דוד וינפלד
אֵינִי יָכֹל לְהִזָּכֵר
בְּפָנָיו
הוּא עָמַד גָּבוֹהַּ מֵעָלַי
רַגְלָיו אֲרֻכּוֹת וּפְשׂוּקוֹת
רָאִיתִי
אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב הַקְּטַנָּה
הַמִּקְטֹרֶן הָאָפֹר
וְהַצַּוָּאר הַדַּק
שֶׁאֵלָיו חֻבְּרָה
עֲנִיבָה מֵתָה
הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהֶרְאָה לָנוּ
רֶגֶל שֶׁל פֶּגֶר צְפַרְדֵּעַ
שֶׁאִם מַחַט נוֹגַעַת בָּהּ
הִיא מִתְכַּוֶּצֶת בַּעֲוִית אַלִּימָה
הוּא הִכְנִיס אוֹתָנוּ
דֶּרֶךְ מִיקְרוֹסְקוֹפּ מֻזְהָב
בְּסוֹד חַיֵּי הָאִישׁוּת
שֶׁל סָב-סָבֵינוּ
דָּג הַסַּנְדָּל
הוּא הֵבִיא
גַּרְעִין שָׁחֹר
וְאָמַר: קַרְנֵי שִׁפּוֹן
בְּעִידוּדוֹ
הָיִיתִי לְאָב
בְּגִּיל עֶשֶׂר
כְּשֶׁאַחֲרֵי צִפִּיָּה דְּרוּכָה
צָץ מֵעַרְמוֹן שֶׁהוּשׁרה בְּמַיִם
נֶבֶט צָהֹב
וְהַכֹּל סָבִיב
פָּצַח בְּשִׁיר
בְּשָׁנָה הַשְּׁנִיָּה לַמִּלְחָמָה
הָרְגוּ אֶת הַמּוֹרֶה לְטֶבַע
הַפִּרְחָחִים מֵהַהִיסְטוֹרְיָה
אִם עָלָה הַשָּׁמָיְמָה -
אוּלַי הוּא מְהַלֵּךְ עַכְשָׁו
עַל קַרְנֵי אוֹר
גרוּבוֹת גַּרְבַּיִם אֲפֹרִים
עִם רֶשֶׁת עֲנָקִית
וְאַרְגָּז יָרֹק
שֶׁמְּדַנְדֵּן מֵאָחוֹר בְּעַלִּיזוֹת
אֲבָל אִם לֹא עָלָה הַשָּׁמָיְמָה-
כַּאֲשֶׁר אֲנִי פּוֹגֵשׁ בִּשְׁבִיל יַעַר
חֶרֶק שֶׁמְּטַפֵּס בִּכְבֵדוּת
עַל תְּלוּלִית חוֹל
אֲנִי נִגַּשׁ
רוֹקֵעַ בְּרַגְלַי
וְאוֹמֵר:
- בֹּקֶר
טוֹב אֲדוֹנִי הַמּוֹרֶה
תַּרְשֶׁה לִי לַעֲזֹר לְךָ
אֲנִי מַעֲבִיר אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת
וּמַבִּיט אַחֲרָיו אֲרֻכּוֹת
עַד שֶׁהוּא נֶעֱלַם
בַּחֲדַר הַמּוֹרִים הָאָפֵל
שֶׁבִּקְצֵה מִסְדְּרוֹן הֶעָלִים
מאמר מערכת
עבור הרבה הורים לילדים בגיל בית ספר, החופש הגדול הוא כמו
מנהרה אפלה וארוכה בלי סוף, לוהטת ומפרכת. ימי החופשה של ההורים, אינם דומים בכלום
לאלו של ילדי בית הספר, והמשימה למצוא תעסוקה והשגחה לילדים בחופשה בימים שההורים
עובדים, היא מורכבת מאוד.
אבל, כמו שיודע כל קצין (במיל') בצה"ל, שהזדכה על
המצפון שלו בבקו"ם ויצא לסחור בנשק במקומות על כדור הארץ שאתם לא רוצים לראות
אפילו באטלס כרטא, אבל שמשלמים בהם לא רע על טילים וניסיון צבאי – האסון של אחד,
הוא ההצלה של האחר. וכך מוצאים עצמם אלפי המורים, שיוצאים לחופש הגדול מוצפים
בתחושת אושר שקשה להכיל, נדקרים במבטים מאשימים ומילים טעונות מצד הורים עייפים
ומיואשים, ומצד עובדים אחרים במשק שמבחינתם אין בקיץ שום תקווה להקלה בעבודה.
העלון השבוע מוקדש למורים המאושרים שבחופשה, משתדל לחגוג
איתם וגם קצת לעשות חשבון נפש לגבי מעמד המורה בישראל היום.
עוד בעלון ראיון עם כרמית ועדי אלבז לקראת קבלתם לחברות. את
עדי אני מכירה מאז נולד והורינו גרים בשכנות, אבל מעולם לא הזדמן לי לדבר איתו
ולהכיר ממש. מרחוק הוא נראה לי בחור קשוח וסגור. לכן כשנפגשתי עם כרמית ועדי
וראיינתי אותם לעלון, הופתעתי והתרגשתי להכיר שני אנשים אוהבים, רגישים, מקסימים
וטובים. אינני יודעת אם כל היופי הזה עובר דרך ראיון כתוב, ולכן חשוב לי להקדים
ולומר זאת במפורש.
השבוע צולמו ויצולמו עוד 5 תמונות ללוח השנה – עין שמר
תשע"ט. סה"כ 7 מתוך 12 תמונות.
הצטלמו בהן עד עתה: רונה בדרק, איימי סנפרוד, רות ששון, גיא
בן מיור, רועי יגודה, איריס ארבל, נוגה האולינג, מילכה תיבון, נעמן אפשטיין, קרן
משיח, ג'ינט ושלמה בורלס, עינת תומר, מרים ואלישע שמרי, אורי שפירא, שמוליק בן
דור, חיים חננאל, צביה ויסברג, הגר צ'נסקי, רובי משיח, אילן לוטן, דני שורר, טלי
חדוותי ואיתי משיח.
צלם אמן: טל בדרק.
מעצבת ומאפרת: שני בראון.
צוות הפקה: נוגה האולינג, גלי יגודה וסיגל דקל.
חסות: עלון עין-שמר.
כל המשתתפים ללא יוצא מהכלל – בהתנדבות!
אני שמחה לשמוע תגובות של חברים על העלון. מילים חמות כמובן
משמחות אותי מאוד, אבל גם ביקורת והצעות לשיפור מבורכות בעיני, כי הן מאפשרות לי
לבדוק את עצמי ולתקן. גם כשהדברים נאמרים ב"קול רם" או בכעס, זה ממש
בסדר מבחינתי, ואני לא נפגעת. אני מקווה שהדברים שאכתוב בהמשך, לא יגרמו למישהו
לוותר על ביקורת והבעת דעה.
חלק מהביקורת שמגיעה אלי, קשורה לעצם הפרסום בעלון של מאמרים
מסוימים, בטיעונים שונים כמו: "הנושא הזה לא מעניין אף אחד",
"האישה הזו כותבת יותר מידי", "הוא עושה פרסום עסקי",
"הם מציגים תמונה לא מאוזנת" ועוד. גם אם יש אמת בקביעות האלו (המשפט על
ה"עניין", נאמר בהקשר למונדיאל, שמרתק מיליוני צופים בישראל ומיליארדים
בכל העולם), הן עומדות על הכף מול עקרון חשוב מאין כמוהו: חופש הביטוי. זכותו של
כל אדם להביע את דעתו בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום וכו', ובתנאי
שאין בדברים ביטויי גזענות, לשון הרע ופגיעה בפרטיות. בהחלט לגיטימי לא לקרוא את כל
הכתוב בעלון ואף להחרים אותו בכלל, אפשר גם לכתוב לעלון חומר איכותי וראוי יותר
בתגובה, וחשוב לזכור שהעלון אינו יכול/רוצה להתאים עצמו לטעמו האישי של חבר או
אפילו של 10 חברים תקיפים ככל שיהיו, בעיקר משום שעל כל 10 כאלו, יש 11 שחושבים
בדיוק ההפך. וזה מזכיר לי אושיית תקשורת שמבינה בתחום, גם אם עמדתה שונה מעט משלי:
שאלון למורה בחופשה – נילי תומר
ותק 22 שנה. עובדת במשרה מלאה במוסד "מבואות עירון".
מורה לחינוך מיוחד במרכז למידה לכיתות ז' – ט',
מורה לספרות בכיתות
י' – יב', מורה לאסטרטגיות למידה בכיתות ט'.
בחלק מהשעות הפרטניות, מאמנת אישית לבגרות של חניכים מכל
השכבות.
תוכניות לשנה הבאה - בשנה הבאה אני ממשיכה ללמד ספרות, חינוך
מיוחד ואסטרטגיות למידה. בנוסף, אני מיועדת לצאת לתכנית מורים מובילים של משרד
החינוך, שבמסגרתה נפתח טכניקות הוראה ונלווה קהילות למידה של מורים.
איך יודעים שאת מורה - אנשים שפוגשים אותי לראשונה, טוענים
שברגע שאני פותחת את פי אני מסגירה את מקצועי...
אוהבת לא אוהבת - אני אוהבת לעמוד מול כיתה, ללמד וללמוד,
נהנית מהקשר האישי המתפתח עם החניכים ומכל התקדמות שלהם ביחס לעצמם... אני הרבה
פחות אוהבת את הבירוקרטיה הנלווית למלאכת ההוראה ואת בדיקות המבחנים.
חופש או לימודים - זו עסקת חבילה בה האחד נגזר מהשני, את
שניהם אני אוהבת, אך אין ספק שהחופש חביב עליי ביותר...
עבודה בחופש – אני לומדת עתה קורס מקוון ב- NLP, ולקראת סוף החופש אעבור השתלמות מיינדפולנס (קשיבות) במוסד.
סדר יום בחופש - בכל יום מימות החופש כלולים חלק או כל
המרכיבים הבאים: מנוחה - אני מקפידה על יקיצה טבעית ושנת יופי אחר הצהריים, קריאת
ספרים, שמיעת מוסיקה – במיוחד להקות הרוק של שנות ה- 60-70, סידורים משתנים, הכנת
ארוחה לבני המשפחה המתאספים לקראת ערב, הליכה בשדות, צפייה בחדשות או באיזו תכנית
אהובה, טיול לילה עם לולי, יציאה לבילוי יומי או לילי.
בילוי בחופש - בחודש יולי נטוס לאי זנזיבר ליהנות מחופי
הטורקיז, מהכפרים ומשמורות הטבע ...
ואם יקצרו את החופש
הגדול בחודש - ראשית, אני סומכת על ארגוני המורים שלא יתנו יד לפגיעה בהסכמי השכר
הקיבוציים... שנית, ידוע שאורך החופשה פחות משמעותי מתוכן החופשה, ולכן אני חותמת
בשתי ידיי על קיצור החופש הגדול, אך בתנאי אחד: שחודש זה יועבר לשלהי החורף
ותיווצר חופשה בין שני הסמסטרים.
למה מגיע למורים 4 חודשים חופש בשנה - למורים מגיע כל מה שהם
מקבלים ואף הרבה יותר! תדמיינו לכם עמידה מול כיתות של 34 תלמידים לערך, או מול
קבוצות של תלמידים מאתגרים, מידי יום, כששעה רודפת שעה, ובשעות הבודדות הפנויות
במערכת מתקיימות ישיבות, פורומים שונים, בדיקת עבודות ומבחנים, שיחות אישיות,
שמירה בהפסקות ומה לא... למרות הרפורמות של השנים האחרונות ("עוז
לתמורה" ו"אופק חדש"), עדיין שכר המורים בישראל נמוך מהממוצע בקרב
מורים במדינות ה- OECD, אז במה נתנחם אם
לא בחופשים המאפשרים לנו מרחב נשימה?
אם לא היית מורה - אני משערת שאם לא הייתי מורה, הייתי מצויה
בעולם האופנה ובמיוחד בסטיילינג. תחום זה הצית את דמיוני כבר בתחילת שנות ה-70 של
המאה הקודמת, עת שוטטתי עטוית מטפחת צבעונית למצחי, בשווקי פשפשים ובבוטיקים בתל אביב
וחיפה, אחר המלבושים והאביזרים המדויקים עבורי...
למה לדעתך מעמד המורה בישראל כל כך נמוך? אין ספק שמעמד
המורה נקבע בהתאם למשכורת שהוא מקבל. מכיוון שהשכר נמוך, יוקרת המקצוע פוחתת
ואנשים שאינם מתאימים מצטרפים למערכת החינוך. בנוסף, מקצוע ההוראה נתפס כמקצוע נשי
ובהתאם לכך התגמול הכספי הנמוך. אם רוצים להעלות את מעמד המורה, יש להעלות באופן
משמעותי את המשכורת ולהעניק תגמולים/בונוסים לזכאים. במקביל, יש להעלות את רף
הקבלה במכללות לחינוך, ובכך לשקף את החשיבות המוענקת למקצוע זה.
שאלון למורה בחופשה –
חגית ערגי ששון
ותק 14 שנה. עובדת בבי"ס "גוונים" - בית-
הספר היחיד שעבדה בו, הישר מהמכללה להוראה. הגיעה בגיל 24 כמחליפה של מורה שהיתה
לה פריצת דיסק, התאהבה ונשארה. היקף משרה מלאה, רכזת חינוך מיוחד, רכזת שילוב
וצרכים מיוחדים, מורה לתנ"ך ומורה במרכז שילוב.
תוכניות לשנה הבאה - בשנה הבאה אמשיך בתפקידיי הנוכחיים, יחד
עם חינוך כיתת חינוך מיוחד - כיתה ח'.
איך יודעים שאת מורה - אחיות שלי צוחקות עליי כל הזמן,
שלפעמים יוצא לי קול של מורה... או שמתפלק לי לפעמים "שקט...
ששששששששששש" של מורה.
אוהבת לא אוהבת - אני אוהבת את התלמידים בכיתות החינוך
המיוחד, הם כנים, מצחיקים, מתמודדים עם קשיים אמיתיים ומתגברים, ויש להם נפש
מיוחדת... אוהבת לראות את התלמידים מצליחים במקומות שכבר לא האמינו בעצמם, או
שהמסגרת הפורמלית ויתרה עליהם. השנה ליוויתי 4 תלמידי חינוך מיוחד עם לקויות למידה
מורכבות, שסיימו י"ב בהצלחה עם בגרות מלאה, וזה ריגש אותי מאוד. תלמידה שלי
פרסמה פוסט בפייסבוק על התהליך האישי הרגשי שעברה, ביחס לכך שלמדה בכיתת חינוך
מיוחד. היא הדגישה שהכיתה שלה וצוות המורים הפכו למשפחה, ועל כמה היא גאה בעצמה על
התהליך שעברה. אני חושבת שתלמידה כזו יוצאת לחיים האמיתיים מחוזקת ובשלה
להתמודדויות עם אתגרי החיים. זה השכר שלנו כמורים. מה שאני הכי פחות אוהבת
בעבודתי, זה בירוקרטיות של משרד החינוך.
חופש או לימודים - קראתי השבוע פוסט של חנוך דאום שכתב: 2
מילים המגדירות את הבחירה שלי בחינוך והוראה: "אמון ועתיד!" חחחחחחחחח
סתם סתם, "יולי אוגוסט". ברוררררררר שחופש.
עבודה בחופש - פגישות הכנה לשנה הבאה, אישורי כיתות חינוך
מיוחד מול הפיקוח, הכנת מערכות למרכז הלמידה, פגישות הכנה לשנה הבאה כבר אמרתי?
בילוי בחופש - נסיעה למלון בוטיק קטן ביפו יחד עם אמיתי ליום
הנישואין שלנו, 24 שעות של חופש, אוכל טוב, ים, חברים וכמובן יקיצה טבעיתתתתתת.
ואם יקצרו את החופש
הגדול בחודש - מתה.
למה מגיע למורים 4 חודשים חופש בשנה - העבודה עם ילדים ובני
נוער בגיל ההתבגרות יכולה להיות שוחקת, אם לא יוצרים הפסקות יזומות.
אם לא היית מורה - מעצבת פנים.
שאלון למורה בחופשה – קתרין תומר
ותק 16 שנה. עובדת במשרה מלאה במוסד "מבואות-עירון",
בתפקיד מורה לאנגלית בחט"ע וחט"ב.
תוכניות לשנה הבאה - מורה לאנגלית ועוברת ללמד בבי"ס
"גוונים".
איך יודעים שאת מורה – לא יודעים, למרות שכתוב לי על המצח.
אוהבת לא אוהבת - אני אוהבת את הדינמיות והיצירתיות בעבודה.
אני תמיד משתנה ומשנה את עצמי ואת חומר הלימוד כתוצאה מהמפגש עם התלמידים בכיתה,
וגם עם הצוותים השונים של המורים שאני עובדת איתם בכל שכבה. בנוסף, אין שיעור
שאפשר לתכנן עד הסוף, אין שיעור שחוזר על עצמו, כי זה תלוי באופי הכיתה וכל ילד או
ילדה שיושבים שם. המפגש עם התלמידים הוא עצם העניין בשבילי. כל כיתה אחרת, וכל
תלמיד אחר. זה הקסם. הקשר הבין אישי בהוראה ועבודה עם צוותים שונים, מאפשרים לי
הרבה גיוון וגם התפתחות. אני אוהבת וצריכה את הדינמיות, ואוהבת שדברים לא חוזרים
על עצמם ושכל שיעור הוא אחר. צריך יעדים, גמישות, מגוון מיומנויות ויכולת לקרוא את
הצרכים של התלמידים השונים. זה אף פעם לא משעמם! בעבודתי קשה לי עם מבחני הבגרות
והמייצבים. למרות שאני מאמינה בהערכת תלמידים, אני מעדיפה סוגים אחרים של הערכה
שלא מקטלגים ילדים, ושיותר מעצימים את החוזקות שלהם.
חופש או לימודים -
אני אוהבת את שניהם מסיבות שונות, ואין אחד בלי השני.
עבודה בחופש – אני מתכננת, מחדשת חומר ומייצרת חומר חדש
לכיתות שאלמד בשנה הבאה. למשל אוספת חומר ובונה פרויקט לכיתה מסוימת, שקשור ומתאים
ליעדים, לרמה ולאופי של הכיתה המסוימת.
סדר יום בחופש - חוץ מלקום וללכת לים או לבריכה כל בוקר,
וללכת לישון בלילה מתי שאני רוצה, בלי לחשוב על כמה יש לי להכין או לבדוק למחר -
אין סדר יום. יש מרחב וזמן לנשום, לחשוב, לחלום וגם לא לתכנן כל שעה של היום...זה
החופש!
בילוי בחופש - חזרתי משבוע נופש ביוון לפני מספר ימים. למורים
לא מותר לקחת חופש לנסוע לחו''ל במשך שנת הלימודים כמובן. לכן היתה לי הזדמנות
לנסוע עכשיו, לתפוס קצת תכלת של ים, אוויר צח ומפגש עם המשפחה הפרטית שלי. זמן יחד
- מלבד מאי שעוד משרתת בצבא. יאסו!
ואם יקצרו את החופש
הגדול בחודש - סביר להניח שאבכה. רצינית. אבל אמשיך לעבוד כמורה, כי אני אוהבת את
זה.
למה מגיע למורים 4 חודשים חופש בשנה - לא מזמן קראתי משפט
יפה: "אין למורים 4 חודשים של חופש. הם פשוט עושים עבודה של 12 חודשים תוך 8
חודשים", ואני די מסכימה עם זה. לכל עבודה יש את השעות והתנאים שלה. במשך
השנה אין לי שעות עבודה ממש - אני פשוט עובדת כל הזמן, בבית הספר וגם אחרי יום
העבודה כשאני מגיעה הביתה. בחופשים אני גם עובדת חלק מהזמן... זה לא שאני באמת לא
עובדת בחופש. פשוט עובדת קצת פחות, ולא בבית הספר עצמו חלק מהזמן. אני מתכננת
חומר, מייצרת חומר חדש, יש פגישות צוות וגם השתלמויות. השכר של המורים לא מאוד
גבוה, אז יש לי הזדמנות לבדוק מבחני בגרות בחופש, וזה מוסיף עוד קצת כסף לתקציב.
אני לא מתלוננת על תנאי העבודה שלי, אני בחרתי את זה. אני לא רוצה להצדיק את החופש
יותר מדי. למה צריך? לבחור להיות מורה זה לא פשוט בעיניי, כי אין הרבה יוקרה
במקצוע, וזה חבל. אבל אני כן חושבת שצריך להגדיל את מספר ימי החופש שיש לעובדים
אחרים בישראל. מספר ימי החופש בארץ קטן מדי, ולפי דעתי פחות מבהרבה ארצות אחרות.
אם לא היית מורה - מרפאה בעיסוק
(Occupational Therapist) או אדריכלית של בתים ירוקים.
וודי אלן אמר:“Those who can't do, teach.
And those who can't teach, teach gym”. כלומר: מי שלא יודע
לעשות כלום – מלמד. ומי שלא יודע ללמד – מלמד ספורט. מה את יודעת לעשות חוץ מללמד?
אני לא צריכה לדעת עוד משהו - להיות מורה זה עולם מקצועי של
הרבה מיומנויות. זה לא תואר וזהו עוצרים. משתנים ומתפתחים. אני מלמדת, מייצרת
ובונה חומר, בודקת בגרויות, בעלת תואר ראשון ושני, תעודת מורה מתקנת
ומט"לית...יש עוד כל-מיני דברים, אבל להיות מורה זה מספיק לגמרי.
למה לדעתך מעמד המורה בישראל כל כך נמוך?
זה מסובך. מצד אחד המורים לא מעריכים את עצמם מספיק, וחלק
מהם קיבלו על עצמם את התדמית השלילית של "מורה" שיש בתקשורת. יחד עם
זאת, חלק מהמורים סובלים מאיזה שהוא רצון לרצות אחרים ולהיות מקובלים. למה למשל
אני צריכה לענות על השאלה הקודמת? זה כמו לשאול רופאה מה עוד היא יודעת. זה לא
לעניין. אני מורה וזה מקצוע שאני מעריכה. מה שאחרים חושבים, מעציב אותי ומעניין
אותי רק כי זה משפיע על רמת המשכורת שאני מקבלת בסוף החודש, ואולי על היחס מההורים
שעוד לא פגשו אותי. מצד שני, ישנם מורים לא טובים וזה בהחלט מאוד מכעיס ובצדק. בנוסף,
החומר שמלמדים מוגבל מדי בגלל מערכת הבגרויות והמייצבים. מערכת החינוך היא מערכת
פוליטית, שמשרתת אינטרסים אחרים חוץ מחינוך הילד. (כמורה יש לי הזדמנות לראות את
הילדים ולנסות להעצים אותם למרות התנאים, וזו עוד סיבה שאני נשארת מורה). צפיפות
בתי הספר ותוכניות הלימודים, מוסיפים למעמד המורה הנמוך. במקום לבקר את הממשלה ואת
התקציב, יש נטייה להתעצבן על המורים. חוסר כסף באופן כללי במערכת החינוך, גורם
לכיתות גדולות מדי ותנאי לימוד ירודים, שמשפיעים מאד על רמת החינוך וכיוצא מכך גם
על מעמד המורה. יש מספר גדול של ילדים שלא יכולים ללמוד במערכת הקיימת ולהם אין
מענה מספיק. זה לא כי המורים לא מסוגלים, זה בגלל שאין תנאים וכסף שמאפשרים סגנון
לימוד אחר, יותר קשר עם כל תלמיד, חשיפה לעוד סגנונות לימוד, מבחר גדול יותר של
נושאי לימוד ואופני למידה יותר מתאימים לכל התלמידים. לפי דעתי, כל זה ועוד דברים,
משפיעים על מעמד המורה בחברה.
עם זאת, לדעתי, זה מקצוע דינמי, מגוון, יצירתי ומדהים. לא
משנה איזה נושא אני מלמדת, כמורה יש לי את ההזדמנות כל יום ללמוד משהו חדש
מהילדים, להעצים ילד או לגרום לילדה להתחיל לשאול שאלות על מה שקודם היה נראה מובן
מאליו... וזה המון.
שאלון למורה בחופשה – ליאת תוינה
ותק 6 שנים. עובדת בבי"ס "גוונים", 100% משרה
(מרגיש יותר),
מחנכת כיתה ז', מורה לתנ"ך של הרבה כיתות אחרות, רכזת
שכבת ז'.
תוכניות לשנה הבאה – אותו דבר.
איך יודעים שאת מורה – לא יודעים. תמיד מופתעים משום מה.
אוהבת לא אוהבת - אני אוהבת את ההוראה עצמה. אוהבת את החומר
שאני מלמדת, אוהבת את הקשר עם הילדים. לא אוהבת לבדוק מבחנים.
חופש או לימודים - האמת שאני יותר אוהבת את הלימודים, כי
מעניין לי ואני עובדת במקום נעים, בחברת אנשים שאני אוהבת.
עבודה בחופש - אני קוראת הרבה ולומדת את החומר, במיוחד עכשיו
כשהחליפו את תכנית הלימודים ואני צריכה ללמד חומר חדש.
סדר יום בחופש - קמה....זהו
בילוי בחופש - מתכננת לסדר ארונות ולנקות חלונות, תכנית
שנרקמה בלבי כבר בסוף החופש הקודם.
ואם יקצרו את החופש
הגדול בחודש - עוברת להייטק.
למה מגיע למורים 4 חודשים חופש בשנה - אני מזמינה כל אחד
לבלות את החודש האחרון בשנה עם התלמידים, ואז לא אזדקק למילים. הם לא במצב שניתן
לתקשר איתם באופן מילולי. האמת שנדמה לי שהתלמידים זקוקים לחופש יותר מהמורים.
אם לא היית מורה - ספרנית. או כל עבודה אחרת בסביבה שקטה. אם
כבר, אז שיהיה שקט.
וודי אלן אמר:“Those who can't do, teach.
And those who can't teach, teach gym”. כלומר: מי שלא יודע
לעשות כלום – מלמד. ומי שלא יודע ללמד – מלמד ספורט. מה את יודעת לעשות חוץ מללמד?
בנוסף להוראה אני גם פסיכותרפיסטית ויועצת חינוכית.
למה לדעתך מעמד המורה בישראל כל כך נמוך?
לא יודעת. אולי כי כאן מודדים עובד לפי כמה מאוחר הוא נשאר
בעבודה, ולא לפי מה שהוא עושה בשעות האלה. על אף שאני עובדת כל יום עד השעה 16:00
כמו רבים אחרים. כשאני עובדת בבית הספר בחופש, בלי תלמידים, בשקט, אני חושבת לעצמי
שככה אנשים אחרים עובדים - בשקט מול מחשב או כל עיסוק אחר שלהם, בלי המולה ואין
סוף עניינים של תלמידים. וזה נראה לי נפלא.
שאלון למורה בחופשה – מיכל גולן
ותק 5 שנים. עבדה בבי"ס יסודי "הגורן" בחדרה.
מחנכת כיתה, מורה לשפה, תנ"ך ומולדת.
תוכניות לשנה הבאה - עוברת לבית ספר אחר.
איך יודעים שאת מורה – לא יודעים... מופתעים מאד.
אוהבת לא אוהבת - אוהבת מאוד את היום שלפני היציאה לחופש.
מאוד לא אוהבת את היום שלפני החזרה מהחופש.
חופש או לימודים - ברור שאוהבת יותר את החופש.
עבודה בחופש – בחופש אני בחופש. לא נוגעת בלימודים עד הרגע
האחרון.
סדר יום בחופש - בחופשה אין תכנון. לאט-לאט אין לאן למהר...
ואם יקצרו את החופש
הגדול בחודש - לא יקצרו את החופש!
למה מגיע למורים 4 חודשים חופש בשנה - מזמינה את כל מי שחושב
אחרת, להיות מורה למספר ימים ואז נדבר על זה ביחד.
אם לא היית מורה - אין לי מושג...
למה לדעתך מעמד המורה בישראל כל כך נמוך? מעמד המורה נמוך,
כמו שיש עוד אלפי עיוותים בחברה. נקווה לטוב...
שאלון למורה בחופשה – סיגל דקל
ותק 26 שנה. עובדת בבי"ס "גוונים", במשרה
מלאה,
בתפקיד מורה לתנ"ך בכיתות ז', ח', ט', יא', יב'.
תוכניות לשנה הבאה - אותו דבר בדיוק.
איך יודעים שאת מורה - נדמה לי שלא יודעים, בכל אופן לא
מנחשים כלום. אני כנראה לא מאוד מעניינת.
אוהבת לא אוהבת - אני אוהבת את המפגש עם התלמידים, את
השאלות, הרעיונות, ההתנגדויות, הוויכוחים, התובנות, הצחוקים. אני מאוד אוהבת לשבת
בשקט בצד ולהסתכל עליהם ולהקשיב להם. הכי אני שונאת ישיבות של הצוות. רובן משעממות
אותי עד כדי כמיהת מוות.
חופש או לימודים - אני הכי אוהבת בעולם את החופש. אני אוהבת
לקום בבוקר בקצב שלי, שהוא מאוד-מאוד איטי. למען האמת הוא כל כך איטי, שעד שאני
מסיימת לקום, כבר מגיע הזמן למנוחת צהריים, ואני חוזרת למיטה.
עבודה בחופש – מסדרת את הניירות על השולחן, ושמה אותם בתוך
הקלסרים שלי שמסודרים לפי ספרי התנ"ך: קלסר בראשית, קלסר שופטים, קופסה לספר
מלכים וכו'. עבודה שאני דוחה כל החופש, וכשאני מתחילה אותה אני מפסיקה אחרי שעה,
גם אם לא סיימתי.
(למען הגילוי הנאות, עד לפני שנה כשהייתי
בתפקיד, עבדתי כל החופש באינטנסיביות).
סדר יום בחופש - מתעוררת בשעה 8:00, מתהפכת לצד שני ונרדמת
עד 10:00. המשך היום הוא אותו נושא בוואריציות.
בילוי בחופש - להישאר בבית במזגן ולא להרגיש את החום והלחות
המטורפים בחוץ.
ואם יקצרו את החופש
הגדול בחודש – אם זה יפיל את הממשלה, אני מוכנה.
למה מגיע למורים 4 חודשים חופש בשנה - אני חושבת שלכולם מגיע
6 חודשים חופש בשנה אם לא יותר, אבל המורים הצליחו לארגן לעצמם את זה, אז... כבוד.
אני חושבת שמורים לא עובדים יותר קשה מהאנשים שמעשבים בידיים
את השדות שלנו בשיא הצהרים למשל, כמו שאני חושבת שאסף גרניט למשל, עשיר לא בגלל
שהוא עובד 18 שעות ביום (כפי שטען בראיון איתו שקראתי קודם בעיתון). יש אנשים
שעובדים קשה 18 שעות ביום ולא גומרים את החודש. לצערי אין קשר בין משך וקושי (וגם
מידת האחריות לכישלונות) העבודה, לבין גובה השכר, ואם קיים קשר הוא הפוך. ע"ע
שכר יו"ר מועצת מנהלים.
אם לא היית מורה – פנסיונרית של משרד הביטחון.
וודי אלן אמר:“Those who can't do, teach.
And those who can't teach, teach gym”. כלומר: מי שלא יודע
לעשות כלום – מלמד. ומי שלא יודע ללמד – מלמד ספורט. מה את יודעת לעשות חוץ מללמד?
אפילו ללמד ספורט אני לא יכולה, כי אני שונאת ספורט.
למה לדעתך מעמד המורה בישראל כל כך נמוך?
כי אנחנו חיים בעולם קפיטליסטי חזירי, שבו ערכו של אדם נמדד
לפי רמת השכר שלו. היות ושכרם של המורים אינו גבוה, כך גם מעמדם. לפני הרבה שנים,
ישבתי בהפסקה עם קבוצה של תלמידים, מישהו שאל אותי בת כמה אני, ועניתי שאני בת 40
(זה היה לפני הרבה שנים). השתררה דממה (עבור בני נוער, להיות בת 40 זה כמו להיות
מתה. הם כאילו עשו דקה דומיה לזכרי), ואז אמר מישהו בכאב: "את בת 40 וזה מה
שהגעת אליו בחיים, להיות מורה?!" לא ידעתי מה לומר. זה היה עצוב, ולא רק
בשבילי באופן אישי. בהנחה שהאמירה הזו מייצגת, זה עצוב שעבור רבים, מקצוע שמייצג
לימוד, השכלה, חינוך וערכים – הוא נחות ועלוב. זה תואם את מצבה של החברה הישראלית,
שגיבוריה הם אנשים המצטיינים בחשבון בנק שמן (ולא משנה באיזה אופן השיגו אותו)
וקושי קבוע להשלים משפט תקין בעברית; שמתנהלת לאורך עשרות שנים "בשלום"
עם מלחמה מתמשכת בעם אחר שהיא מדכאת בכוח הזרוע, ושאלוהים ושאר ממבו-ג'מבו מכתיבים
את אורחות חייה ומהלכיה.
לוח מודעות
אימון חיטוב לקיץ
// ענבל קרטה-משיח
למי שלא מכיר אותי, אני ענבל קרטה-משיח, אישתו של גיא משיח,
מאמנת כושר 10 שנים, ובעלת תואר בחינוך גופני. כיום יש לי סטודיו בקיבוץ, שבו יש
מגוון מאמנות מקצועיות, ומגוון אימונים.
בשבת יתקיים יום הולדת 3 לסטודיו, בין השעות 8:00-11:00.
תשלום כניסה לכל היום הוא 30 ₪, לכל סוגי האימון וההרצאות. ילדים ללא תשלום.
לאימוני הכושר ניתן להגיע בתיאום מראש
איתי 050-3472801.
יתקיימו האימונים הבאים:
8:15 crazy jump עם ענבל קרטה-משיח - אימון טרמפולינה משולב עם כוח, בסטודיו.
8:15 פילאטיס עם אפרת ברון - יתקיים
ב"מקום בזמן".
9:10 strong jump עם מאיה שפירא - אימון
טרמפולינה ואימון כוח, בסטודיו.
9:15 אימון ילדים זומבה + תחנות – יתקיים
ברחבת הכניסה לסטודיו. כניסה מגיל 5. ***ללא תשלום, אך יש להירשם מראש.
10:00 אימון דאבל jump ארמפולינה וכדור כוח עם ג'ניפר וענבל – בסטודיו.
יתקיימו ההרצאות הבאות (יש להירשם מראש):
9:15 כאבי ברכיים - עם לנה בר מאור
ב"מקום בזמן".
10:00 טרנדים וטיפים לשמירה על תזונה נכונה -
עם מירב שטרנין תזונאית קלינית, ב"מקום בזמן".
****במקביל תהיה מכירת בגדי ספורט לגברים
ולנשים של המותג "ברזיל"****
ואם לא ידעתם, יש לכם 5% הנחה על רכישת מנוי בסטודיו.
ועכשיו מתנה ממני אליכם - אימון שתוכלו לבצע בבית. אימון
המשלב כוח, טווחי תנועה ויציבות. מוכנים?! מתחילים:
חימום לפי בחירתכם - הליכה של חצי שעה בחוץ, או ריצה של 10
דקות, או קפיצה בחבל 10 דקות.
אימון - כל תרגיל יש לבצע 30 שניות:
1. סקוואט חיזוק רגליים וישבן:
עמידת מוצא - עמידה ישרה, רגליים בפיסוק ברוחב האגן, כפות
רגליים מקבילות.
כפיפה במפרק הירך, כאשר האגן מוביל את התנועה לאחור ואז
הוספת כפיפת ברכיים.
הקפידו על גב ארוך וישר, צוואר ארוך, ושמירת ברכיים מעל
העקבים (טיפ: דמיינו שאתם מתיישבים על כיסא רחוק מאחוריכם, העבירו את המשקל
לעקבים).
*רמת קושי גבוהה יותר - קיפצו תוך כדי ביצוע
התרגיל.
2. לאנג' חיזוק רגליים:
עמידת מוצא – בפסיעה, כפות רגליים מקבילות, עקב רגל אחורית
מורם, אגן מופנה קדימה.
ביצוע כפיפה במפרק הברך, ירידה מטה ועלייה מעלה.
הקפדה על ברך קדמית לא שוקעת פנימה, הקפדה על עקב רגל אחורית
מורם, הקפדה על עלייה וירידה במישור אנכי, ללא תנועה קדימה-אחורה במהלך התרגיל.
גב זקוף ובטן אסופה.
בצעו 30 שניות לרגל אחת ו-30 שניות רגל שניה.
חיזוק חגורת כתפיים ובטן, ושרירי ליבה.
כפות ידיים ברוחב כתפיים.
כתפיים מעל כפות ידיים, כאשר מקפידים על מרפקים לא נעולים,
מעט משוחררים.
כריות כף הרגל מונחות על הרצפה, שמירה על בטן אסופה, ושכמות
צמודות לכלוב בית החזה.
לרמת קושי נמוכה יותר - הניחו ברכיים על הרצפה.
לרמת קושי גבוהה יותר - נתקו רגל אחת באוויר, והחליפו רגל בפעם
השניה.
4.side plank שכיבה צידית:
חיזוק שרירי ליבה, אלכסוני הבטן, מרובע מותני ויציבות כתף.
שיכבו על הצד, הניחו אמה על הרצפה, ישרו רגליים כשהרגל
העליונה לפנים והרגל התחתונה לאחור, והרימו את הגוף.
לרמת קושי נמוכה יותר - הניחו את הברך של הרגל הקרובה יותר
לרצפה, ובצעו לצד השני.
מקהלת אוריין
ביום ראשון האחרון התקיים קונצרט חגיגי לסיום השנה של מקהלת
אוריין.
הקונצרט נערך לפני בני המשפחות ואוהבי המקהלה.
אני מלווה את המקהלה שנים רבות, בתחילה כאימא, ועכשיו כסבתא.
סנונית, בתנו הצעירה, הצטרפה למקהלה עם הקמתה והשתתפה בה עד
סיום יב'.
כיום שרה במקהלה נכדתנו מאיה, ואוהבת אותה מאוד.
ההשתתפות של שתיהן במקהלה, העניקה להן הרבה מעבר למוזיקה.
הן למדו מהי עבודה יסודית, מעמיקה, רצינית, מה הן יכולות של
עבודה בקבוצה בה כל אחד תורם מעצמו לעבודה המשותפת, את החשיבות של כל אחד בתוך
המקהלה.
חמוטל ששון מעניקה תשומת לב מיוחדת לכל אחת ואחד במקהלה, ועם
זאת שומרת לאורך כל השנים על רמה מוזיקלית גבוהה.
בין חברי המקהלה נוצרות חברויות עמוקות וקשר חזק.
מלבד עבודת המקהלה השוטפת, המקהלה מופיעה באירועים בקיבוץ
ובחוץ.
מקהלת אוריין זו פנינה של עשיה מוזיקלית וחינוכית ברמה
הגבוהה ביותר.
יישר כוח והרבה ברכות לחמוטל.
צילה ליס
תושבי עין שמר היקרים,
המועצה החלה ביישום חוק מחזור פסולת אלקטרונית, והתקשרה עם
תאגיד "אקומיוניטי" – תאגיד למחזור פסולת אלקטרונית וסוללות. חלק מן
הפסולת מועבר לטיפול ופירוק על ידי אנשים עם צרכים מיוחדים, ובכך מקנה להם מקצוע
ופרנסה ושילוב בחיי הקהילה. הצטרפו לשינוי חברתי-סביבתי – מחזרו פסולת אלקטרונית!
דולב למחזור פסולת אלקטרונית הוצב בעין-שמר. הביאו לשם פסולת
אלקטרונית קטנה ובינונית: מוצרי חשמל (טוסטר, קומקום, טלוויזיה וכו'), מוצרי
מיחשוב, מטענים, טלפונים סלולריים וכו'. הדולב נמצא בעמדת המחזור המרכזית ליד
האופנייה הישנה.
קופסאות למחזור סוללות יוצבו במזכירות ובכולבו.
חמוטל דיכטר - רכזת הפרדת פסולת ומחזור, מועצה אזורית מנשה
052-3213449
ראיון השבוע עם –
עדי אלבז
עדי נולד בשנת 1971 בעין-שמר למרלן ורוז'ה אלבז.
למד בחברת הילדים בעין-שמר ואחר כך ב"מבואות עירון".
שירת שנה וחצי בתור טנקיסט בשריון, ובהמשך כנהג בחיל הים.
לאחר השחרור עבד מספר שנים במוסך, אבל לאורך השנים עבד בעיקר
כנהג משאית - בעמק חפר 10 שנים, ב"עמל פרדס חנה", וכיום ב"בונדר
הובלות" מגן-השומרון. עובד מעל 300 שעות בחודש, וגומע כ- 300 ק"מ ביום.
נשוי לכרמית כבר 8 שנים, ואבא לאוֹרן בת 5.
מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
נפלתי מעץ ופתחתי את הראש, כשהייתי בן 4.
מי האדם שהשפיע עליך הרבה?
כרמית אהבת חיי. היא עשתה אותי בן אדם הרבה יותר טוב.
מה המקום בעולם שאתה הכי אוהב?
ירושלים של לפני 20 שנה – הריח והאווירה. הייתי נוסע לשם
הרבה.
עכשיו היא מגעילה כי נהייתה עמוסה, חרדית, מתוחה, לחוצה.
מה הכיף שלך?
אורן וכרמית
מתי בכית לאחרונה ולמה?
כשאורן נפלה וקיבלה מכה, בכיתי איתה.
ממי אתה צריך לבקש סליחה ולמה?
זה מורכב. האמת היא שמ-אורן, על כך שאין לה עוד אח או אחות.
מה ההרגל שאתה רוצה להיגמל ממנו?
עישון. הפסקתי ל-5 שנים בגלל שזה הפריע לכרמית - וחזרתי לפני
חצי שנה, כי זה נורא חסר לי.
מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך? אורן. זה קל.
מה העבודה הכי גרועה שהיתה לך?
עבדתי על משאית זבל 4 חודשים. סבלתי מהריח ומהפועלים שהם
אנשים לא ברמה גבוהה.
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
אבא טוב (כרמית: אתה כבר אבא טוב). שאורן תגדל ותגיד: יש לי
אבא טוב. ולא תלך מהבית מהר מידי.
מה אנחנו לא יודעים עליך?
סיגל: את כל התשובות עד כאן. חשבתי שאתה בחור קשוח, וגיליתי
שאתה רך, רגיש ומקסים מאוד.
אם לא לגור בעין-שמר איפה היית רוצה לגור? בירושלים של פעם.
מה אתה אוהב בעין שמר?
את השקט, הביטחון של אורן, השקט של כרמית פה. אני חי פה כל
חיי, סימן שבשבילי זה מקום טוב.
ראיון השבוע עם –
כרמית אלבז
כרמית נולדה בשנת 1979, בשכונת בית אליעזר בחדרה, להוריה חנה
ואילן שוקרון.
למדה ביסודי ב"קפלן" בבית אליעזר, ובתיכון
ב"נעמת" חדרה.
בצבא שירתה כפקידה טכנית באוגדה 720, בחטיבת ירושלים 310.
אחרי השחרור עבדה בעבודה מועדפת בתחנת דלק ובעבודות מזדמנות.
כבר 15 שנה עובדת ב"ביגוד" ב"ביג" בפרדס-חנה, מנהלת סניף.
אגב, אופיר בן אברהם וקובי רחמני הם אחלה.
נשואה לעדי (טל ושגיא נוי הכירו ביניהם), ואמא של אוֹרן
המקסימה.
מהו זיכרון הילדות הראשון שלך?
גרנו בבית אליעזר בבניין משותף עם חצר משותפת, ושם היינו
משחקים כל הילדים יחד, מביאים סדינים ועושים מחנה.
מי האדם שהשפיע עליך הרבה?
עדי. בזכותו נהייתי אדם רגוע.
מה המקום בעולם שאת הכי אוהבת?
את הבית. להיות עם המשפחה.
מה הכיף שלך? לשבת בשבת בבוקר ולא לעשות כלום.
מתי בכית לאחרונה ולמה?
בסרט "פלא" לפני חודשיים.
ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?
מסבתא שלי - חסיבה
אבו בת 82, שאני לא מגיעה לבקר אותה מספיק, למרות שהיא גרה לא רחוק, בגבעת עדה.
מה ההרגל שאת רוצה להיגמל ממנו?
מהסלולארי. מהפייסבוק כבר נגמלתי.
מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך? אורן.
מה העבודה הכי גרועה שהיתה לך?
במפעל בגבעת-חיים. הייתי צריכה למיין בוטנים על סרט נע.
ברחתי אחרי יום אחד.
מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?
שמחה, בריאה ומאושרת.
מה אנחנו לא יודעים עליך?
היה לי אח – דודו - שנפטר בגיל 26 (לפני 14 שנה) ממחלת ניוון
שרירים תורשתית.
אם לא לגור בעין-שמר איפה היית רוצה לגור?
במושב שקט. העיקר שיהיה מקום שקט.
מה את אוהבת בעין שמר?
את השקט. וגם את החגים והתרבות. זה כיף בעיני.
משולחנות ההנהלה
ביום שני 16.7.2018
בשעה 20:00 במועדון לחבר
שיחת קיבוץ מס' 7/18
ואספת חברי "שמר"
על הפרק:
• אישור סדר היום
• קבלת משפחת כרמית ועדי אלבז לחברות (ראו ראיון בעלון).
• ביטול ההחלטה על הורדת מס איזון מהנטו המשפחתי.
• ביקורת: ביטוחים, דיור בניה ותכנון
(בהשתתפות עזרא מזרחי – מבקר, וועדת ביקורת).
• צוות צרכים מיוחדים – בחירת 3 נציגי ציבור:
דליה ברכה, אורן תירוש, רנה גבע, עידית עזר.
• תשלומי תשתיות ציבוריות עד גבול המגרש.
• "שמר" -
אישור הדוחות הכספיים של האגודה לשנת 2017, הכלת סעיף 62
לפקודת מס הכנסה על שנת 2017, בחירת רואה חשבון לאגודה, דיווחים שוטפים.
חומר לאסיפה ניתן למצוא בתאי הדואר ובמייל.
הצבעת קלפי אלקטרונית
מיום שישי 20.7.2018 בשעה 9:00,
עד יום ראשון 22.7.2018 בשעה 13:00.
מוזמנים להיכנס לקישור: Kalfi
Ein Shemer ולהצביע.
ניתן יהיה להצביע ולקבל עזרה בחדר האוכל
ביום שישי 20.7 בין השעות 11:30-12:30,
וביום ראשון 22.7 בין השעות 12:00-13:00.
להתראות, מיכה טיסר ומשה רונן - יו"ר "שמר"
קליטה בעין-שמר
מכיוון שתהליך הקליטה קיבל תנופה בשבועות האחרונים, ראינו
לנכון לספר קצת על הנעשה בתחום.
אלו המבקשים לגור בעין-שמר צריכים לעמוד במספר תנאים, ובראש
ובראשונה מותנית ההיקלטות שלהם בקבלתם לחברות. לצורך כך, מרגע שמשפחה יצרה קשר עם
עמי גלעד – שהוא האיש שעין-שמר בחרה לרכז את כל התהליך המורכב הזה – היא מקבלת
רשימת "עשה": אישורים על היתכנות כלכלית, העברה פנסיונית וחוות דעת
חברתית-אישית, המסכמת את פוטנציאל הקליטה שלהם. מרגע שכל הטופסולוגיה הזו מסתיימת,
אנחנו נכנסים לתמונה.
"אנחנו" זה ועדת קבלה. 7
"אזרחים" מגובים בעמי גלעד, אירית פואה וחוה כהן, היוצרים את שער הכניסה
לעין-שמר. אנחנו מראיינים את המועמדים, ואחר כך, בהתבסס גם על הריאיון וגם על חוות
הדעת המקצועיות, אנחנו מחליטים אם אפשר להמליץ על המועמדים לקבלה לחברות, אם לאו.
מכיוון שהיה לנו חשוב שהריאיון יהיה מקצועי ככל האפשר, עברנו
סדנת הכשרה וסדרה של מפגשים עם גורמים מקצועיים, שנועדו לגבש קוד אחיד וליצור בנק
שאלות ונקודות אליהן אנחנו מתייחסים במהלך השיחה עם המועמדים לקליטה.
אם החלטנו להמליץ, המשפחות הנקלטות יגיעו לשיחת הקיבוץ,
יציגו עצמן ויעמידו את מועמדותן לחברות לבחירת הקיבוץ.
אנחנו קפדניים מאוד בתהליך שלנו. צוות של 3 נציגים נשלח
לראיין כל מועמד, תוך שימת לב לכך שאין קשרים אישיים עם המרואיינים לטוב ולרע.
אחרי הפגישה אנו מביאים את ההתרשמות שלנו אל הצוות כולו ודנים. ודנים. ודנים.
לפעמים מחליטים בקלות, לפעמים מבקשים הבהרות או אישורים
נוספים מהמשפחות, ולפעמים מחליטים בשלילה. זהו תהליך שדורש הרבה שיקול דעת ובגרות
מכל הצדדים. גם מצידה של ועדת הקבלה שלא תוכתם בשיקולים זרים, גם מצדם של המועמדים
ששמים את עתידם בידם של אנשים זרים למעשה, וגם מצדו של הקיבוץ שנצרך לתת אמון
ולסמוך על מובילי התהליך.
לא רק משפחות חיצוניות מגיעות אל שולחן הדיונים שלנו. כיום
כל מי שמבקש להתקבל לחברות בקיבוץ, עובר את אותו התהליך כמו כולם, בין אם הוא בן
קיבוץ, תושב או בן משפחה של חבר קיבוץ. לדעתנו זו תעודת כבוד לקיבוץ, שכל כך הרבה
מהמועמדים לקליטה הגיעו בעקבות המלצה של חברים או משפחה, ואכן ראינו לנכון לתת
עדיפות למשפחות אלו.
עם זאת, מרגע שהמועמדים לקליטה "נקלטו בגלגלי
המערכת", אנו מקיימים קשר איתם ומולם בלבד, ואנו בטוחים שהקיבוץ כולו מסכים
עם גישה זו. לא רק חסיון הפרטים האישיים לנגד עינינו במדיניות זו, אלא גם ההבנה
שאי אפשר לנהל תהליך ענייני ורציני, ובמקביל לדון על המועמדים עם חברי קיבוץ, יהיו
קרובים אליהם ככל שיהיו.
עד היום ראיינו משפחות שנקלטות לשכונת חממה ג', לשכונת שפירא
ולדיור בר השגה. תהליך הקבלה לשכונת הוואדי, נמצא בחיתוליו עדיין, אחרי 2 מפגשי
הסבר והיכרות שנערכו בחודש האחרון.
בקרוב יגיעו משפחות נוספות לשיחת הקיבוץ ויציגו את מועמדותן.
החזון של עין-שמר הגדלה ומתפתחת, מתחיל לקרום עור וגידים. שנת תשע"ט תהיה שנת
שינוי מהבחינה הזו. מאחלים הצלחה לכוווולנו.
ועדת קבלה
איריס ארבל, טל אייזן, גלי יגודה, ג'ני יגודה, אסתר אפשטיין,
דני שורר, עידית עזר, חוה כהן, עמי גלעד ואירית פואה.
כפיים מדור תרבות וספורט //
גל ונועם גרוסמן
טד עין שמר 4
לפני כשבועיים נערך במועדון לחבר ערב "טד עין-שמר"
מספר 4. הערב הרביעי בסדרת ההרצאות הקצרות שלנו, התקיים לאחר הפסקה ארוכה וכפויה,
וטוב היה לראות בין הקהל הנאמן והקבוע גם כאלו חדשים ומשמחים. ראשון לעלות היה
יוסי בן מיור, אשר הסביר לנו מדוע חשוב שנדע, כי כמות הזנים והמינים על פני כדור
הארץ נמצאת בירידה (כי זה אומר שיש הכחדה), והוסיף כי את חיינו כבני אדם אנחנו
חייבים בין היתר לדינוזאורים, אשר הכחדתם העלתה את האפשרות של היונקים להתפתח.
אחריו עלה להרצות מנו אלון, אשר סיפר בידענות ולפרטי פרטים, כיצד השתלטו הבריטים על
ארץ ישראל ואיך התורכים נתנו להם במתנה את ירושלים, כאשר הבריטים בכלל לא חשבו
להתנחל באדמה הזו. שלישית ואחרונה הייתה רקפת זהר, אשר הרחיבה את היריעה על מצבם
העגום של מבקשי המקלט שחורי העור בישראל. רקפת הביאה מובאות מן המקורות, והזכירה
שראש הממשלה המנוח מנחם בגין, כאשר איפשר לישראל לשמש מקלט לפליטים ממלחמת
וייטנאם, התווה את הגישה כלפי מבקשי מקלט בישראל. לבסוף הראתה כיצד הקיבוצים
לוקחים יוזמה ומשכנים אצלם את הפליטים.
תודתנו נתונה לקובי גרוסמן על ארגון הערב וההנחיה היפה.
שידורי המונדיאל במועדון לחבר
רגעים לפני סיומו של גביע העולם בכדורגל, אנחנו רוצים להודות
לכל מי שהגיע לצפות יחד איתנו במשחקים במועדון לחבר. שמחנו ונהנינו לצפות יחד עם
חבורה מגוונת של אנשים חכמים, המבינים רבות בכדורגל ובכלל. תודה מיוחדת נתונה
למנכ"ל צוות השדרים שאול אברג'יל הבלתי נדלה, וכן לעתר ונועם גבע, אשר אירחו
אותנו בשידור משחק חצי הגמר בחממה. ושוב תודה לכל מי שבא ובאה לצפות איתנו.
שפיים ונהנים
הפנינג בפארק המים בשפיים
יום שישי 27.7 בין השעות 17:30 - 22:30.
אירוע הקיץ המסורתי של המועצה האזורית מנשה בפארק המים
בשפיים. הפארק על כל מתקניו נסגר לטובת תושבי המועצה.
26 מסלולי
גלישה ו- 8 מתחמי מים:
מסלול פנטזיה, סלאלום, מגלשות קמיקזה וסופה, בריכת גלים,
שייט אבובים, מגלשות רייסר ועוד...
מחיר כניסה 50 ₪,
הרשמה דרך אתר המועצה.
תרבות עין-שמר