חפש בעלונים קודמים

עלון 18 (11) (5837) כא' אייר תשע"א 27.5.11-


חזון ההתחדשות בקיבוצים - מתגשם

הקיבוץ המתחדש הפסיק להיות "ברירת מחדל". הוא מתגבש כדגם חיים רלוונטי ואטרקטיבי לחבריו, לבניו וגם לאזרחים רבים במדינה. כיום, מהווה הקיבוץ המתחדש יותר ויותר דגם של חברה נאורה ונחשקת בזכות מאפייניו החברתיים-ערכיים.

מאת: אורי וובר חבר קיבוץ יחיעם

עברו כבר 10 שנים מאז שרוב קיבוצי אזור מטה-אשר עברו את תהליך ההפרטה ונכנסו לקטגוריה של "מתחדשים". ההתמודדות עם המשבר הקשה והיציאה ממנו עברו את כל הציפיות. רוב קיבוצי האזור התבססו כלכלית, גאים בהסדרי החיים החדשים, בנים חוזרים ומשפחות של נקלטים מחכים ברשימות המתנה להתקבל כחברים בקיבוץ.
הקיבוץ המתחדש הפסיק כבר מזמן להיות "ברירת מחדל" כפי שגורמים רבים רצו להציג אותו - הוא מתגבש יותר ויותר כדגם חיים רלוונטי ואטרקטיבי לחבריו ולבניו, וגם לאזרחים רבים במדינה.
הקיבוץ יצא מהמשבר העמוק בזכות מספר שינויים מבניים-ארגוניים שהביאו אותו להתאים את אורחות חייו לתנאים של המאה ה-21 ולעידן הגלובליזציה: הכרה בקניין פרטי - (המגרש והבית רשומים בטאבו); שיוך נכסים יצרניים (מניה או יחידות השתתפות); הכרה בחופש התפרנסות - בחירת מקום עבודה, התגמול מהעבודה מגיע לחבר לאחר הפרשה מוגדרת להוצאות המשותפות של הקיבוץ; הפרטת שירותים משותפים - התנהלות עסקים של שירותי הקיבוץ (מתומחרים ומתוקצבים); רוב השירותים המשותפים שניתנו לחבר ללא תשלום עברו הפרטה וכיום החבר קונה אותם על פי בחירתו וסדר עדיפויותיו; שמירה על מידה רבה של ערבות הדדית - שירותי סיעוד ובריאות, פנסיה מובטחת, עזרה הדדית ותמיכה בעת מצוקה (רשת ביטחון).
 כיום, מהווה הקיבוץ המתחדש יותר ויותר דגם של חברה נאורה ונחשקת בזכות מאפייניו החברתיים-ערכיים:
  • ניהול עצמי - אוכלוסיית הקיבוץ מאוגדת ומחויבת לאורח חיים שהיא בחרה ומנהלת בעצמה.
  • תרבות דמוקרטית - הקיבוץ מטפח תרבות של הידברות, סובלנות, התחשבות, כבוד לזולת, קבלת דעת הרוב, שוויון זכויות והזדמנויות.
  • קהילתיות - הקיבוץ מעודד פיתוח של קשרים בין-אישיים בלתי-אמצעיים רבים ככל האפשר בין החברים סביב נושאים כמו תרבות, יהדות, חינוך, טיפוח הסביבה.
  • חופש אישי - החברים אחראים לחייהם, לפרנסתם, לרכושם ולעיסוקם בזמנם הפנוי.

  • ערבות הדדית - הקיבוץ מבטיח קיומם של שירותי בריאות וסיעוד לכל, ועזרה הדדית בעת מצוקה; אמון הדדי - הקיבוץ מטפח סביבה אנושית המעוררת אמון וסביבה חברתית המשרה ביטחון.
  • החינוך כתחום מועדף - הקיבוץ רואה בחינוך איכותי מרכיב מהזהות הקהילתית שלו ומוכן להשקיע בכל ילד וילד על מנת שתינתן לו הזדמנות לנצל את מלוא הפוטנציאל שלו.
  • זהות ייחודית - חברי הקיבוץ גאים באורחות החיים שגיבשו לעצמם ופועלים להקרין את ערכיהם על סביבתם.
  • התאגדות יצרנית-חקלאית - הקיבוץ מפעיל את אמצעי הייצור שברשותו ומעבד את משבצת הקרקע שהוקצתה לו בהתאם למטרותיו העסקיות.
זה הזמן עבור הקיבוצים המתחדשים להתארגן כתנועה - זרם חברתי משמעותי בישראל, המציע אורח חיים קהילתי מבוסס על אמון הדדי, שייכות ומעורבות. (מתוך "ידיעות קיבוץ")

 
מוזיאון החצר הישנה פונה אל
חברי קיבוץ, בנים ובנות בעצמאות כלכלית, מוסדניקים

 
המעוניינים לשבץ באירוע שבועות של המוזיאון
ביום רביעי 8.6.11

 
חברים – 40 ₪ לשעה (ללא מגבלת תשלום של שעות נוספות כפי שאושר בשיחת קיבוץ)
עצמאות כלכלית – 40 ₪
משמרת עבודה – סביב 4 שעות

 
דרושים:
נהגים בעלי רישיון לטרקטור, קופאיות, עובדים למאפייה,
מפעילי פינות יצירה, אחראים פינות ליטוף, סדרני חנייה ועוד...

 
ניתן לפנות אל טובית שפירא או טל אייזן
עד יום ג' 31.5.11.

 
שיהיה חג שבועות שמח!

 

 
האם אלון גל יגיע לקיבוץ עין שמר?
    ליווי כלכלי למשפחות    
לקראת השינוי באורחות החיים פנתה אלינו הנהלת קהילה בבקשה לטפל בנושא של ליווי משפחות בנושא של ניהול חשבונות הבית וכלכלת המשפחה.

למה משפחה צריכה ליווי כלכלי?

 
לפני שנים רבות, חבר קיבוץ לא היה צריך לנהל כלכלת משפחה. חברים עבדו לפי סידור עבודה וקיבלו את צרכיהם הבסיסיים באופן מרוכז. היום תקציב המשפחה הוא גדול והוצאות רבות נתונות להחלטתנו ולשליטתנו. לאחר השינוי יתווסף לתקציבנו מרכיב ההכנסה, והשליטה שלנו על הוצאותינו תגדל עוד יותר.
למעשה כל משפחה הופכת להיות ארגון כלכלי קטן, עם הכנסות והוצאות שצריך לפקח עליהן ולנהל אותן. יש חברים שניהול משק הבית בא להם בקלות – בין אם משום תכונותיהם או בזכות הכשרתם. אבל לא כולם נמצאים במצב הזה. לכן חשבנו לנכון לפנות לארגונים שמתמחים בליווי כלכלי של משפחות, ולבנות מערכת מסודרת של תמיכה למעוניינים.
מי ילווה?

 
ובכן... אלון גל לא יבוא אלינו. אבל מתברר שיש אלטרנטיבות לא פחות טובות. לאחר שערכנו "סקר שוק", החלטנו להתקשר עם עמותת "פעמונים" ועם אילת שרון-וולובסקי. הנה קצת פרטים:
עמותת פעמונים - זוהי עמותה ללא כוונת רווח. משפחה שפונה לעמותה מקבלת מלווה אישי, מתנדב שעבר הכשרה מיוחדת, ותפקידו

 

 

 

 

 
לסייע לה בפיתוח מיומנויות להתנהלות כלכלית טובה. השירות של "פעמונים" מותנה במוטיבציה וברצון של המשפחה לקבלת סיוע, בנכונותה לשתף פעולה תוך שקיפות מלאה, ובקיומה של הכנסה קבועה או פוטנציאל ומאמץ ליצירת הכנסה קבועה.
אילת שרון וולובסקי, מאמנת אישית ויועצת ארגונית - אילת היא חברת קיבוץ, שמתמחה בליווי אישי של משפחות קיבוציות לאחר שינוי. דרך עבודתה דומה מאוד לזו של "פעמונים". ההבדל העיקרי הוא שאילת היא בעלת מקצוע ועובדת בעצמה עם המשפחות. הליווי של אילת הוא בתשלום, אולם יסובסד ע"י הקיבוץ, ומשפחה תשתתף רק בתשלום סמלי של– 60 ₪ לחודש.
איך מתנהל הליווי?
הליווי נעשה מול המשפחה באופן דיסקרטי, בפגישות אישיות באווירה נעימה, במטרה לתת למשפחה כלים לניהול נכון יותר של משק הבית. במידת הצורך, נעשית לעתים פנייה לקיבוץ להסדרים כלכליים.
משפחות המעוניינות בפרטים נוספים או בפנייה לליווי מוזמנות לפנות לאחד החתומים מטה.
שבת שלום,
רקפת לסטון, טל אייזן, רוני גלעד ויוסי בוריס

 


 

לקראת הצבעה הראשונה על הצעת השינוי, הופק סרט פנימי בו הביעו מספר חברים את תמיכתם בהצעת השינוי. להלן קטעים מתוך הדברים שנאמרו:

 


 

ענת גרוסמן:
עד לפני כמה שנים מאוד התנגדתי לשינוי. חשבתי שאפשר להתמודד עם הבעיות באמצעות רעיונות שיתופיים. התפקידים שמילאתי – הביאו לשינוי דעתי (*).
יש משהו שמאתגר אותי ומסקרן אותי – ונראה לי שיעשה טוב לכולנו. עם כל החששות והחרדות מהבלתי ידוע.
אי אפשר לנהל את הקהילה שלנו היום. תומכי השיתופי אומרים שזה מאבק ראוי.
כבר הרבה שנים יש חשדנות ואי אמון כלפי ממלאי תפקידים. אני חושבת שזה בגלל שהשיטה לא עובדת.
אני הכי חוששת לצד הכלכלי של קובי ושלי. אם נצליח לעזור לילדים, לטייל, להתקיים וללמוד כשנרצה ועוד.
איך שהוא אני מרגישה בטחון שלא ניזרק לכלבים. אנחנו חיים בקהילה ויהיה בסדר ויש מי שידאג לנו.
אני חושבת, שמשהו צריך להשתנות גם במובן הזה, שיהיה לנו מאוד ברור מתי עושים דברים בהתנדבות ומתי עושים כדי להתפרנס.
אני חושבת שלרבים מאיתנו יש צורך להתבטא, להתנדב, ולעשות דברים מעבר לפרנסה ולעבודה. הקיבוץ של היום מטשטש את זה.
יש לי שתי אחיות בדליה. זה קיבוץ שעבר שינוי בשני שלבים. הן מאוד מאוד מרוצות.
הדבר העיקרי – זה החופש להחליט ולקחת חופש על החיים שלנו במובן הטוב של המילה.
_______
(*) ראיתי שהשיטה, שאדם בא לבקש מבעל תפקיד משהו שלא על פי המקובל – לא עובדת. כדי לא לחרוג מהכללים – אין פתרונות. וכשחורגים מהכללים אתה מוצא עצמך חוטא ב"הסכמים אישיים".

 


 

דרורה בן-פורת:
אני כל חיי האמנתי בשינויים. גם כשעברנו לתקציב כולל גם כשעברנו ללינה משפחתית וגם כשעברנו הפרטות. אני חושבת שזה נכון לנו וזה טוב לנו. רק מחזק אותנו ולא להיפך.
הרבה דברים קרו לנו במשך השנים: חלק מאיתנו עובדים כעובדי חוץ במערכת שמתגמלת ולא כפי שזה במערכת שלנו.
אם השינוי יעשה נכון ונדע לשמור על כל האיכויות שיש כאן, הוא יאפשר לנו להתאים את החברה לשינוים שכבר חלים כאן ויעשה אותנו אטרקטיביים לבנים ולאנשים נוספים.
לשמור על החופש שלהם ועל העצמאות שלהם.
בקיבוץ שלאחר השינוי אנחנו לא נהיה מהעשירים מאוד, מצד שני לא נהיה מאלה שלא מסתדרים. אבל אני מאמינה שאחרי השינויים, אם נרצה להוסיף נחפש את הדברים. (נוכל לשנות ולתקן).
אני יודעת לגבי עצמי, שהתרומה שלי לקיבוץ לא תיקבע אם ישלמו או לא ישלמו לי על פעילות.
גם בשם הבנים שלי אני רוצה להגיד שאני רוצה שהם יחיו בחברה הקיבוצית עם השינוי. אני רוצה שהם ילמדו למען עצמם (*).
_____
(*) כוונתי, שלאחר השינוי יוכלו לשמור על החופש והעצמאות שלהם.

 

יפתח אלון:

ראיתי במקומות מסוימים – חברים שזכאים לרשת ביטחון מעדיפים לא לבקש ומחפשים בכל דרך אפשרית למצוא עבודה.
בלהבות הבשן פגשתי במזכירות חברה מאוד מבוגרת. היא אומרת לי תדע לך הברכה הכי גדולה של השינוי זה איך שעוזרים לחלשים.

 

אני חושב שהקיבוץ המתחדש הוא באמת ובלי פרפרזות, מודל לחברה המעודדת יוזמה פרטית חופש ועצמאות ומצד שני מקיימת ערבות הדדית.

 

זו באמת יכולה להיות פריצה מעבר למסגרת הקיבוצית.

 


 

לחברים - שלום רב
לאחרונה קרו מספר אירועים בקיבוץ עין שמר המצביעים על עליה בפשיעה באזורנו.
בתחילה אירועי הפריצה לבתים בשכונת החממה ולאחר מכן השוד באיומי אקדח בכולבו. כפי שכבר פירסמתי בעבר, יש לשמור על ערנות ולדווח לי על כל עניין חשוד, באזור הקיבוץ ובתוכו.

 
בעקבות אירועים אלו התקיימה ישיבה, שנכחו בה יוסי בוריס, מנו אלון, דגנית חננאל, אלעד יגודה, תומר גורן ואנוכי. בישיבה עלו מספר אפשרויות לטיפול עתידי בהתנהלות הכלבו בכל הקשור למיגונו. כמו כן גם עלו אפשרויות של התקנת מצלמות בכל השערים בקיבוץ ובתוך הקיבוץ במקומות אסטרטגים, הפיכת השער הדרומי, שער הרפת ואולי גם השער לכיוון הלולים לשערים חשמליים שיהיו סגורים במהלך כל היום והלילה ויהיה ניתן לפתוח אותם רק באמצעות הפלאפון או כפתור. נבדקת גם האפשרות להקדים את השמירה לשעה 18:30 על מנת שהשומר יעמוד עם הרכב סמוך לכלבו עד לסגירתו, כך שבמהלך הסגירה תהיה נוכחות נוספת באזור הכלבו.
נושאים אלו שהועלו בישיבה נמצאים בבדיקה, נמשיך במאמצים לשמור על ביטחון הקיבוץ והחברים.
ברצוני להזכיר שוב כי יש חשיבות מכרעת לערנות הציבור ולדיווח בזמן אמת.
רועי פרילינג
רב"ש עין-שמר

 

 
ארוחת חג השבועות
עקב הלחץ ואי יכולת לשרת בצורה מכובדת את הסועדים
הוחלט שארוחת חג השבועות, תתקיים ביום שישי 10/6/11
בברכה,
צוות המטבח
עוד בזכות השינוי // גדעון מגן

 


אתחיל בסיפור, שגם אם אינני גאה בו במיוחד, מן הראוי שיסופר. מתישהו בתחילת שנות השישים קבלתי פתק ממחסן הבגדים שמגיע לי מעיל גשם, בסכום של כ- 50 ל"י. בפתק צוין גם שם החנות בה קונה הקיבוץ. על אף שלא אהבתי ללכת עם משהו רטוב עלי, ללא התלבטות, כי הרי "כולם מקבלים" ו"מגיע לי", נסעתי עם זוגתי לת"א לאותה חנות ויחד בחרנו את המעיל. המעיל הגיע, קופל והונח אחר כבוד בארון. אבל אני בכלל רציתי מטריה, אותה נאלצתי לקנות ב"כסף פרטי" ב-10 ל"י בשוק הימאים בחיפה. לאחר כ- 15 שנה, נרקב המעיל ונזרק לפח מבלי שהשתמשתי בו ולו גם פעם אחת.

 
אם למישהו לא ברור - אז המעיל הוא רק המשל. הנמשל הוא "קלנועית לכל חבר מגיל 75", ואני מתקשה להאמין שיש מי שרוצה להחזיר אותנו לאותה התנהלות.

 
החברים המתנגדים לשנויים, השקיעו עבודה רבה בניסיון להוכיח כי קיימת התכנות כלכלית להמשך קיומו של הקיבוץ עם שנויים, שהייתי מגדירם כקוסמטיים. לבטח לא מהותיים. כבסיס נתונים לקחו את התוצאות הכלכליות של שנתיים אחרונות וניסו להוכיח, בהצלחה, שגם הן מוטלות בספק, כי נוכל לעבור יפה גם את השנים הקרובות, כלומר 2012-13.

 
אבל כשאנחנו בודקים היתכנות כלכלית (וחברתית!), חובה עלינו להסתכל הרבה יותר רחוק. ואני יודע שזה קשה. ע"פ נתונים שבידי היום, בעין שמר 116 פנסיונרים, שהם כ- 38% מכלל האוכלוסייה, ו- 50 חברים מעל גיל 75 שהם כ-16%, בשנים אחרונות מספרים אלה במגמת עלייה מתמדת. חובה עלינו לשאול את עצמנו, מה יקרה אם לא נבצע את השינוי הדרסטי באורחות חיינו, ולא נקלוט מספר גדול של בנים לחברות?! ואין לי צל של ספק כי שניים אלה הולכים יחד. כי אז - מי יחלק לנו קלנועיות בעוד 10, 20 ו- 30 שנה, מי?! (הפעם הקלנועית היא רק המשל. הנמשל הוא הרבה יותר רחב).

 
לחיזוק הטענה בדבר הצורך בשנוי אתלה בשני אילנות גבוהים. הראשון הוא מיודענו דארווין, שכבר לפני כ-150 שנה קבע בספרו "מוצא המינים" כי המינים ששורדים הם אלה שיודעים להתגמש ולהתאים עצמם לסביבה המשתנה.

 
השני, פחות מוכר, הוא ג'ארד דיימונד, פרופסור לגיאוגרפיה ופיזיולוגיה, שכתב ספר מעניין מאוד בשם "התמוטטות". בספר זה הוא מתחקה, לאורך ההיסטוריה, אחר הסיבות שהביאו לקריסתן, ולעיתים גם העלמן, של קהילות אנושיות, כמו תרבות המיה בדרום אמריקה, הנורדים בגרינלנד ועוד. לצד סיבות כבדות משקל, אקולוגיות, אקלימיות וכד' הוא מגיע למסקנה כי אחת הסיבות היא, שחברות אלו המשיכו להיאחז באותם ערכים ועקרונות שבתחילת דרכן אפשרו להן לשרוד ולפרוח, גם לאחר שתנאי הסביבה השתנו לחלוטין. וזו בדיוק, אחת לאחת, הסכנה הרובצת לפתחנו.

 
צריך להיות ברור לכולם, החלום הנפלא על הקיבוץ עם כל היופי שבו, לא היה אף פעם, וגם היום איננו, חלומו הפרטי של איש. היה זה חלומם של הורינו וגם שלנו משך שנים רבות. אך מה לעשות, לדאבונם הרב של רבים, ואני בתוכם, המציאות מוכיחה שהחלום נגמר. ותמיד שהחלום נגמר אין ברירה אלא להתעורר, לקום ולעשות מעשה.
ולי אין ספק - זו חובתנו היום. כלפי עצמנו וכלפי הדורות הבאים.

 


 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
הכנס השנתי של ארגון מורי היוגה בישראל - חוזר למדשאות עין שמר!
בשישי-שבת 27-28.5
הפעילות תיערך ברחבי הקיבוץ – אולם הספורט, המועדון לחבר, אזור בתי הילדים וב"מקום של יוגה".
החברים מוזמנים להשתתף בכנס (או בחלקים ממנו) על בסיס תרומה.
לפרטים על התוכנית – www.isyoga.co.il  או אצל הני רוזן
.
2. הזדמנויות: רוב בני הקיבוץ, כידוע, עזבו ובנו לעצמם חיים מלאים על פני הגלובוס: מכרכור-פרדס חנה ותל אביב ועד אמריקה, אירופה ואוסטרליה. בכל מקום אפשרי. רק לא כאן.

 


 


 


 

" ...לא יעלה על הדעת שמשטר הקורא לעצמו דמוקרטי לא יתן להצעות שונות בדיוק אותו מעמד בדיון ... "

תשובת רקפת:
אני נאלצת לחזור על תשובתי לרשם ולאילן, בע"פ ובכתב – אין לי כל כוונה לפעול בניגוד להחלטות הקיבוץ. אם אילן מתעקש לייחס לי כוונות אחרות – צר לי על כך.



גם אני חושב שרעיון הקיבוץ השיתופי (המקורי – לא הצעת העקרונות שהוצגה) הוא רעיון מצוין, צודק וערכי. רק שיש שתי בעיות: ראשית הוא התאים לתקופה שבה הוא נהגה ולא למציאות הקיימת היום בעולם ובארץ. וחשוב הרבה יותר- מערכת שבנויה על שוויון ושיתוף דורשת את השתתפותם של כל החברים, לא רובם, לא 'מספיק בשביל לחסום שינוי' אלא את כולם. הרעיון של 'מקבל לפי צרכיו ונותן לפי יכולתו'. אני לא יודע אם זה בגלל הטבע האנושי או מאלף סיבות אחרות, אך אנו כבר מזמן לא במקום הזה. ולכן יש לעשות שינוי.
הקליטה היא נושא נוסף שזוכה למתקפות רבות. אותה אמירה של קליטה לעשירים בלבד- רק מי שיכול לבנות וילה. בטענה זו יש שתי בעיות: האחת - הוא עזרתו של הקיבוץ במציאת הלוואות ומקורות מימון. השנייה - האפשרות להיכנס לבית קיים בקיבוץ. כמו היום, דירה שמתפנה, אם כי הדייר הקודם עזב, עבר לדירה חדשה, או כל סיבה אחרת, יוכלו חברים חדשים להיכנס לדירה ולרכוש את זכויותיהם בסכום נמוך יותר ופריסת תשלום נוחה. שנית וחשוב יותר, בואו לא נפחית מערכם של הבנים שגם היום, וגם אם לא ירצו/יוכלו להצטרף אלינו כחברים שווי זכויות ידרשו ונדרשים למצוא את ביתם במקומות אחרים בעלויות - שכירות או בנייה, גבוהות בהרבה יותר ממה שמוצע כאן.






 

אני לא שוכחת איך היית בא ועוזר לי לארוז תרמיל גב לטיול תנועה. והנה מסתיימת השנה הראשונה שלי במוסד והאחרונה שלך. אתה יוצא עם חבריך מאורן לצבא בגולני. לא אשכח את המסע הארוך שלכם כשאתה מגולח ,מופיע בבית ומפעיל בתרגילים את ניצה אחותנו הקטנה. זה מונצח בתמונות. ממשיך לקורס קצינים ומשם פונה לצנחנים. פה אתה מתחיל קרירה ארוכה, בעיקר במילואים, עם חבורה שעד היום שמרתם קשר הדוק ורבים מחבריך נמצאים כאן היום. הסדיר נגמר ואבא שלנו שהיה לכולנו סמל ודוגמא איש נפלא, אבא נהדר ,נ פטר באופן פתאומי לאחר ניתוח. אתה בסוף הצבא ומתחיל למלא תפקיד חשוב לנו אחיותיך הצעירות.
בפעילויותיך הרבות אתה עובד בגרנות מבערך האריזה, מרכז משק, יוצא לפעילות בתנועה והכל בשיא הרצינות וההשקעה. לא מוותר על קוצו של יוד. נלחם ונאבק על אמונותיך, גם אם לא תמיד מקובל על כולם. בשנים האחרונות פיתחנו מאד את אהבתנו הישנה לציפורים.לקחנו שלושתנו,האחים לבית ארליכמן, קורס בצפרות ואתה הרחבת את זה לפעילות סביבתית העוסקת בהדברה ביולוגית בעזרת התנשמות. חלשת על אזור גדול בהדרכה והנחיה של המומחים מעמק בית-שאן. התמסרת לזה בכל מעודך. גם כשכבר הייתה לא בריא השתתפת בכנס האחרון בשדה-אליהו וחזרת משם מאושר ומביא חוברת ופלקטים העוסקים בנושא. לצערי הרב המחלות שפקדו אותך הכריעו אותך וגופך הזקוף לא עמד להן. הלכת מאיתנו כשכבר לא יכולת יותר. עצוב לי מאד אבל גם חשוב לי שלא תסבול יותר.

 

חגי אחי הגדול!

חולפים המראות ועוברים מול עיני.
ילדה  רכה נאחזת בידך, המובילה אותי, מגיל צעיר מאד, בשביל החיים.
היית לי לאב, לאח, מדריך וחבר.
לאן שלא הובלת,תמיד מלא עניין והתרגשות.
המסירות שלך למשפחה זה משהו שאין כמעט בנמצא. היית טוטלי בכל מה שעסקת.
הקיבוץ היה בשבילך תמצית החיים. הקדשת לו את כל יכולותייך ומרצך.
זכיתי לאח בעל שיעור קומה, אדם ישר דרך, מאמין בדרכו בכל מעודו.
בשנים שהמסע היה מאד כבד עלי, נתת לי את ידך פעם נוספת. הלכת איתי צעד צעד.
בסבלנות, באיפוק ובשכל האופייניים לך כל כך.
לא היית אדם שמפגין רגשות, אבל ידעת להתרגש מאד מבפנים.
היית מאושר במשפחתך, כרמלה, ילדיך ונכדייך.
נתת להם מה שרק יכולת לתת.
בשמחה ואהבה גדולה לאין קץ.
אזכור אותך אחי היקר כך כפי שהיית בשבילי.

 



אני כל כך אוהבת אותך שאתה לא יודע עד כמה. כל פעם שאני רואה אותך מחייך הלב שלי דופק חזק ושאני רואה אותך מחייך זה עושה לי טוב בלב. אתה סבא מדהים שלא היה כזה אתה הסבא האהוב עלי זה כיף לראות תמיד מחבק ונותן נשיקות של אהבה. סבא כזה יש רק ואך במשפחת ארליכמן.
עתר
חגי אתה לימדת אותנו בהקמות בשבת איך עושים עמידות ראש ועמידות ידיים והיינו עודים אימונים על הקיר בבית הילדים ואח"כ על הדשא. ידיים וראש=משולש ככה אני אומרת לילדים שלי עד היום כשהם מנסים עמידות ראש. ותמיד אני מספרת להם איך לימדת אותנו ,ולי היה חשוב לנסות ולהצליח.בטח שזה היה קשור לכך שאתה דוד לשי ושלא רציתי לאכזב.יצאת איתנו לטיול שנתי לירושלים בכיתה ו' ואח"כ במוסד לסיני ואני זוכרת איך הילדים האחרים רצו שאתה תהיה המלווה. בקיץ בבריכה ראית את מעין שוחה וניגשת אלי ואמרת לי כמה שמעין שוחה יפה.ואני כל-כך שמחתי לשמוע את זה ממך דרך משקפי הספורטאי שבך הדורש שלמות ודיוק.וזה מלא אותי גאוה כשסיפרתי למעין אתמול,הוא שאל אותי בן כמה חגי היה וכשעניתי לו שאתה רק בן 76 הוא אמר לי צעיר ,לא זקן בכלל. והוא כל-כך צודק אתה לא זקן. חגי אני אוהבת אותך כל-כך. אפילו שלא ידענו לומר במילים. ביום רביעי אחה"צ דיברתי אליך ואמרתי לך את מה שאני אומרת פה היום שתדע ותשמע.
חגי - אנחנו אוהבים אותך Hagai on t'aime.
בפרובנס אתה סבא עם חיוך מקסים, עם אישיות חזקה.
אהבת את החיים ועד נשימתך האחרונה שמרת על כבודך.
אתה דוגמא לכולנו.
נחלוק את הסיפורים לאורך השנים.
היית אדם שידע לדבר, סליחה, אני לא.
חגי – תהיה בלבנו תמיד Pour toujours dans nos Coeur.
אבישי גרוסמן:
במותו האוויר נעשה דליל במקומותינו