חפש בעלונים קודמים

עלון 34 (2014) (5980) כו אב תשע"ד

ברכות לדונלד סנפורד שלנו!!!  
שזכה במדליית ארד 
באליפות אירופה בריצת 400 מטר
שיחה עם דונלד סנפורד יומיים לאחר הזכייה המדהימה // עינת תומר


כל הכבוד על הזכייה!!!  
איך אתה מרגיש?  אני מרגיש נפלא. הרגשה מצוינת, מדהימה.
איך קיבלו את פניך כשנחת בארץ? ירדתי מהמטוס וחיכו לי כתבים, מצלמות, הייתה הרבה המולה וכמובן דניאל ואיימי.
איך הייתה התחרות? הייתה תחרות נפלאה אך מאוד קשה. התאמנתי מאוד קשה כל השנה בשביל 3 ימים. בתחילת התחרות לא חשבתי שאזכה, לקראת סוף הריצה הבנתי שיתכן וזה יקרה. זה כיף לראות שלעבודה הקשה יש משמעות.
האם נלווה למדליית הארד המכובדת גם פרס כספי? אני שמח עם המדליה, אני יודע שנלווה לזה גם פרס כספי אך עד עכשיו אני לא יודע באיזה סכום מדובר.
מה שונה בין להיות ספורטאי אמריקאי לספורטאי ישראלי? באמריקה הספורט כלול בהשכלה, זה בא יחד. בארץ זה מופרד. בנוסף, בארה"ב הכל יותר רשמי, קבלת הפנים וכל ההתנהלות שלהם. בארץ הכל יותר חופשי. מבחינתי, ההרגשה בישראל זו ההרגשה הכי טובה.
מה חושבת משפחתך באמריקה על הזכייה? אבי נפטר כשהייתי בן 16 והבטחתי לו לפני שנפטר שאעשה כמיטב יכולתי להצליח בתחום הריצה. יש לי אמא  2 אחים ואחות שלצערי הרב לא יכלו להגיע לאחר הזכייה, אך אני בקשר רציף איתם כל הזמן והם מאוד שמחו בשבילי והיו מאושרים מההישג.
מה אתה עושה כשאתה לא בתחרויות? כשאני לא בתחרויות אני מתאמן בת"א, אני שייך לוועד האולימפי של ישראל, איגוד האתלטיקה ומכבי ת"א. זאת בעצם העבודה שלי. כשאני לא מתאמן אני נמצא בקיבוץ, מבלה עם דניאל, איימי והמשפחה.
איך אתה מרגיש בקיבוץ? הופתעתי לראות שבקיבוץ כולם התרגשו מהזכייה שלי, לא ידעתי שהם צופים בתחרות. אני אדם רגיל, שתמיד מנסה להיות נחמד ולהתיידד עם כולם ומקווה שיקבלו אותי יותר לקהילה, שארגיש יותר שייך.
ספסלים חדשים

במסגרת תכנית ההשקעות, ניקנו 20 ספסלים שיותקנו ברחבי הקיבוץ. 
       עד כה הותקנו 5 ספסלים ונמשיך במלאכה, לנוחיות כולנו,
דורון אשד וצוות הבניין והתשתיות
הודעות ושונות

הקרנת סרט
ביום רביעי 20.8 נראה את הסרט
" פריז פינת ניו יורק"
פרטים על לוח המודעות 
בואו ליהנות
א.ש. הפקות
נועם הספר
יגיע ביום שני הקרוב 25.8.14
הרשמה בלובי חדר האוכל

בריכת השחייה בימי ההערכות
של מערכת החינוך
תהיה פתוחה ברצף, 
מהשעה 10:00 ללא הפסקת צהריים באמצע
שימו לב, בשבוע הבא, באופן חד פעמי, לא ייצא עלון המשק,
העלון הבא ייצא בעוד שבועיים ב -5.9.14, בברכה, עינת תומר

אהלן קיבוץ עין-שמר!
לפני שבוע בני הנעורים נכנסו ל-24 שעות (כמעט) למועדון לפעילות בהשראת "האח הגדול". בין המשימה למצוא 100 ברווזים שהתחבאו ברחבי המועדון למשימת מילוי הבריכה ללא צינור, נתתי להם משימה לכתוב מסר לעלון. ההנחיה הייתה לבחור כל נושא - כל דבר שבא להם, שהם רוצים שיופיע בעלון הקיבוץ. ברוח הקיץ, חשבתי שהרוב יהיה היתולי ומטופש (כמו שאני אוהב...) ואכן חלק היה כזה אבל חלק אחר ממה שקיבלתי השאיר אותי בלי מילים. אני שמח לחלוק מסרים נבחרים - תוך השארת הכותבים אנונימיים לבקשתם (למרות שבהחלט אין להם במה להתבייש!) זה הדור הבא שלנו, יש למה לחכות.

אסף פולק, מדריך הנעורים
פסקה לעלון בנושא: תודה
תודה היא מילה קטנה אך מאוד חשובה. היא יכולה לשמח בן אדם ולהעלות חיוך על פני כל אחד. לדעתי אנחנו צריכים להוקיר יותר תודה אחד לשני.   במילה - תודה!
מסר  תמיד לא הבנתי למה יש כל כך הרבה ריבים וצביעות בעולם וגם בקיבוץ. אני מקווה שגם אנשים מבוגרים יתבגרו ויבינו שיש משמעות אחרת לחיים. יש דברים שלהתעסק בהם זה בדיחה לעומת אושר, אהבה ודאגה.  מקווה שכל אחד ימצא את המשמעות החשבה בשבילו אבל הכי חשובה!
שלום לכל קוראי העלון  ברצוננו לשתף על מקרה שהיינו מעורבות בו. המקרה הוא מאוד דרמטי - ביום שלישי שעבר ישבנו לנו תחת גגון קלנועית מתחת לחדר האוכל. כעבור עשרים דקות יצאה מחדר האוכל קשישה שראתה אותנו נחות תחת גגון הקלנועית והגיבה בצורה בוטה ולא נעימה. היא החלה לזרוק לעברנו אמירות פוגעות ואמרה לנו ללכת לחפש ספסל אחר, אז ביקשנו סליחה שישבנו ללא רשותה על הקלנועית והלכנו לדרכנו.
נעים להכיר ברצוני לשתף אתכם קוראי עלון הקיבוץ במשחק שנקרא "תקרוואו". לפני שלוש שנים הייתי בתאילנד עם משפחתי ושמתי לב למין משחק מוזר כזה שמשלב בין כדורגל וכדורעף.  המשחק הוא עם כדור פלסטיק קטן ושלושה שחקנים בכל קבוצה. אני חושב שצריך להביא את המשחק לארץ!
להחזיר את מפקד האש! בשנים האחרונות לא התקיים בקיבוצנו מפקד אש. ידוע שיש חגיגת יום עצמאות במועצה אבל זה לא אומר שלא צריך לעשות מפקד אש בקיבוצנו. אתם זוכרים שהיינו יורדים מהחד"א למגרש הקטרגל והיינו רואים אנשים מדליקים משואות ורוקדים ריקודי הורה עד חצות? בגלל החגיגה במועצה אין מפקד אש ואני מבקש להחזיר אותו.
סובלנות ודרקונים  אני רוצה לדבר אתכם על העובדים שיש לנו, חלקם ערבים, מוסלמים, תאילנדים ועוד... לפי  דעתי צריך באופן דחוף לכבד מאוד את דתם ומוצאם ולהקים בקיבוץ בשבילם בתי תפילה, מסגדים, מקדשים ועוד... צריך לחגוג את חגיהם בקיבוץ ולתת להם לחגוג פה איך שירצו. צריך להקים להם חדרי אוכל מיוחדים להם, עם האוכל שהם אוהבים. איחוד לבבות בין אנשים ודתות יוצר כוח עצום שמרחיק מכשפות, טרולים, אנשי זאב ואפילו דרקונים. אני מקווה שתיקחו את זה לתשומת ליבכם!
לא נגענו   ברצוני לספר לכם על אסף פולק המדריך הכי טוב בעולם. מכיוון שהוא כל כך טוב אנו חברי המועדון רוצים שהוא יישאר גם לעוד 2000 שנים. הוא המדריך הכי זורם, גבר על מהחלל ביקום הזה! זה קצת לא מנוסח טוב אבל מקווה שנהניתם, אנונימי.
סוד מקצועי לפעמים אנחנו נפגשים בלילה בחממה. בדרך כלל מאוד נחמד וכיף אבל כשנכנסים מאוד מפחיד. השתמשנו בזה בא"ש לילה של המרכז הבוגר והיה מאוד מפחיד בשבילם...
הצעת שיפור
איך משפרים את הכדורגל הישראלי?  הכדורגלנים הישראלים עצלנים ומדביקים גם את הזרים שמגיעים לשחק בארץ. כדי לשפר את  הכדורגל הישראלי צריך לקיים לפחות שני אימונים ביום במקום אחד וזה לא כולל אימוני כושר. לדעתי זה בטוח ישפר את רמת הכדורגל הישראלי.
http://upload.kipa.co.il/media-upload/kipa_gal/kashrut_300x180_sign1537431547282008.JPGואחת שלקחה ממש ברצינות... 
שלום חברי קיבוץ יקרים,  אני נערה ממועדון הנעורים בעין שמר שהייתה שמחה לנצל את הבמה ולכתוב על משהו ששמעתי. אני לא מבינה בעניין עד הסוף ובטח שאני לא חושבת שהדעה שלי היא זו שתשנה משהו, אבל אשמח אם תקראו עד הסוף. לאחרונה הובאה לאוזניי שמועה שקיימת דילמה האם להפוך את חדר האוכל של הקיבוץ לכשר. כל נושא הדת והכשרות הוא רגיש מאוד ואני לא מנסה לפגוע או לבקר את מי שזו אמונתו. בשבילי מגיל צעיר הקיבוץ הוא מקום מפלט אליו אני יכולה לפנות ולקיים את הערכים שאני מגשימה גם במוסד - לחיות בצורה שיתופית וערכית. הרעיון הקיבוצי מאוד קוסם לי ויש סיבה לכך. שגרת היום שלי מתבטאת בכך שבאה לחדר האוכל או עובדת בענפי הקיבוץ, יורדת אחר כך לכלבו עם עוד חברים ויחד עם הנעורים יוצרת חברה פעילה ולא ילדים משועממים ומחפשים מה לעשות. חדר האוכל הוא מקום ענק בו פעם ביום אנשים שאתה בקשר או לא בקשר איתם נפגשים ואוכלים את אותו האוכל, באותו המחיר, מתלהבים מאותן מנות חדשות ומהחוויה השיתופית, אומרים שלום לאנשים שאולי מזמן לא ראינו ועוד... אני יודעת שאולי זה נשמע מוגזם אבל אסור לנו לקחת מקום שמקיים חוויה שיתופית שכזאת כמובן מאליו. מבחינתי, שינוי חוויית חדר האוכל בשביל דברים כמו עסקים וכסף שמתבטא בכפייה דתית מסוג כלשהו הוא הרס הרעיון הקיבוצי והבית שלי. האם כל כך מפריע לי שלא יערבבו בשר וחלב? ברור שלא, אבל אם זה רק בשביל קייטרינג - שלא יישכרו את השירות בגלל שהוא לא כשר - בשביל זה ניתן את עצמנו? את מי שאנחנו? את הערכים עליהם אני גדלתי ועליהם אגדל את ילדיי? נכון, אני לא יודעת מה המצב הכלכלי של חדר האוכל, אבל דווקא במקום כמו הקיבוץ (ושלנו במיוחד), בשביל הרגעים היפים והקטנים וה"היי" הפשוט – דווקא בשבילם בואו נוותר על הכסף, בואו נילחם בשביל מה שהקיבוץ הוא בשבילנו! בואו לא ניפול לתוך התבנית המודרנית של 2014 בה הכסף הוא המניע והכוח והדת כופה עלינו בכל מקום. לה ניתן יד? לה נמכור את הערכים שלנו? את מה שאנחנו מייצגים? ברור לי שבסופו של דבר העניין הכלכלי הוא שחקן גדול במערכה אבל בואו ניתן יד לערכיות ובקיצור- בואו ננסה, רק ננסה לשמר את "הקיבוץ". אנונימית
על המוסד
לחברים שלום!
מוסד מבואות עירון, רובכם התחנכתם בו והיום אנו שם, הרבה השתנה מאז ,
זה לא אותו גן עדן סגור לקיבוצי השומר הצעיר באזור. כיום הוא משמש יותר מ1,000 תלמידים מהאזור ושלא כמו פעם, לא כולם מתחנכים ונשארים במוסד לשעות אחר הצהריים.
אתם לפעמים פוגשים את הצד הרע של המוסד ופוגשים את התלמידים המזלזלים, שפוגעים בקיבוץ עם לכלוך ורעש, אבל לא כולם ככה.
כ-200 תלמידים במוסד, ביניהם גם אני, ממשיכים באורח חיים מוסדי ויוצרים חברת נעורים פועלת, יוצרת ומשנה.
עם זאת, לא כל ילדי עין שמר בוחרים להיות חלק מזה, וזה חבל כי צריך את נוער עין שמר בדבר הזה. אל תמנעו את זה מהם, תנו להם ליצור שנות נוער שהם בוחרים בהן, כבר מגיל צעיר שילחו אותם לשומר הצעיר, ובכיתה ט' אל תמנעו מהם לישון במוסד ״כי זה קרוב״- זה נותן הרבה מעבר ומכין אותם לחיים שבחוץ!

מסר חינוכי
לא פעם אני עוצר ומסתכל על שגרת החיים היומיומית של הקיבוץ... מסתכל על החברים שאוכלים בחדר האוכל... על בתי הילדים נהנים ממה שהקיבוץ (גן העדן האין סופי לילדים) מציע להם.... על שישי בערב בדרך לארוחה שכל הקיבוץ עולה ביחד... על הסמל המשותף שלנו שעומד איתן... 
לכולנו יש בערך הרגלים, מנהגים ושגרה משותפים, אנחנו חיים בקיבוץ.
עזבו כן הפרטה לא הפרטה, אנחנו חיים חיים משותפים. נכון אנחנו לא האידאל הקיבוצי והשיתופי אבל במציאות כמו שלנו ובמדינה שלנו שבה הקפיטליזם, החזירות ואנדבידואליזם שולטים, אנחנו ממשיכים לחיות חיים משותפים קולקטיבים ועם ערבות הדדית...
חינוך! חינוך! חינוך! 
אין דבר חשוב מזה. החינוך בקיבוץ חייב להיות קיבוצי... 
החינוך שלנו מעבר לערכים הטובים אך אוניברסליים צריך להיות קיבוצי. 
כאן אני פונה לחינוך עין שמר אנא חנכו לשוויון, שיתופיות, ערבות הדדית, אחוות עמים, סוציאליזם ובמיוחד לתקופתנו ציונות בדרכי שלום... 
בתור מישהו שבעוד שנה - שנתיים מסיים את חינוכו בקיבוץ אני חייב להגיד שערכים אלו לא באו מפסיק לידי ביטוי... 
בשביל להמשיך לקיים חברה ומקום אשר דוגל בערכים קיבוציים אנחנו חייבים לחנך את ילדינו באותם ערכים... 
תודה רבה שקראתם
חזק ואמץ!

הבהרה בקשר לחדר האירוח הנוסף
חדר האירוח הנוסף שייך לוועדת צעירים ובאדיבותם הרבה, קיבלנו אותו לרגל המצב. במידה ויהיה לו דורש הוא יוחזר לוועדת צעירים. תודה גדולה לכל מי שתרם ריהוט וציוד לחדר. עדיין נחוץ לנו מקרר קטן ומיקרוגל. ושוב תודה לוועדת צעירים.   מירי גרוסברג

חברים שלום
כפי שפרסמתי בעלון בעבר.
הלימודים במסגרת "מכללת צומת" במימון קרן מעגלים  קורמים עור וגידים.
הלימודים מיועדים לחברים ועובדים שכירים בקיבוץ שגילם 50-65
העובדים בעבודה שלהגדרתם נחשבת לשוחקת וכוללת כמעט כל עבודה, (מלבד עובדים בניהול בכיר.)
להזכירכם הלימודים יתקיימו בעין שמר והם בחינם לחלוטין.
בשבוע הבא אשלח לכל החברים הפוטנציאלים, הזמנה לכנס החשיפה של הקורסים שנבחרו:
1.     קורס בישול מקצועי- אומנות המטבח
2.     קורס קונדיטוריה
3.     קורס ניהול ויזמות
ממליץ בחום להגיע לכנס לשמוע ולבדוק את זכאותכם ללימודים.
 עידן יגודה

מסיפורי העיתים // חופי
לפני 3 חודשים הוזמנתי להדגים באנגליה בכנס נפחים גדול את הטכניקה שפיתחתי לפטיש אוויר וגם להשתתף בתחרות קבוצתית עם 6 תלמידים שלי.
הנושא שבחרתי לעבודה הקבוצתית היה "חיטה".
במשך יומיים של אימון ביצענו בעבודת יד את התמונה שתלויה על הקיר בלובי של חדר האוכל.  שבוע לפני הכנס שהתקיים ב 12.8.14 עד ה- 17.8.14 בדבון שבדרום אנגליה קיבלתי הודעה מנומסת מאוד בנוסח אנגלי לא לבוא לכנס מחשש של הפגנות אנטי ישראליות וכן מחשש לשלומי ולשלום הצוות מפני מתאבד אפשרי.
השמועה נפוצה בעולם הנפחות והזעם היה גדול. הנהלת הכנס קיבלה כ- 300 מכתבי נעצה מכל העולם והרבה נפחים ביחוד אנגלים החרימו את הכנס.
הם לא חזרו בהם והתנצלו כמה פעמים שהם עושים את זה לביטחוני ובעיקר לביטחון הכנס.
כמובן שנשארנו בארץ.
"החיטה " שתלויה על הקיר היא מזכרת יפה מהאירוע.
 נ.ב ­-  ניסיתי להאיר את העבודה וכל פעם מישהו כנראה מטעמי "חיסכון " מכבה את האור.



שפיים ונהנים
ביום שישי 29.8.14
בשעה 17:30
קהילת מנשה חוגגת את סוף החופש הגדול
בפארק המים בשפיים.
עלות כרטיס 40 ₪ (מגיל שנתיים)
הרשמה נתלתה בחדר האוכל להזמנת כרטיסים ולנוסעים בהסעה.
הסעה תצא מחדר האוכל בשעה 16:30 ותצא משפיים חזרה בשעה 21:00
בואו לבלות עם כל המשפחה
שלום לכל התרבותיים 
 ועדת תרבות של הישוב קציר מזמינה את כל תושבי מנשה למופע סיום הקיץ שלנו. דני סנדרסון בכבודו ובעצמו במופע מלא עם הלהקה. כרטיסים במחיר 30 ₪ בלבד.
  
המופע יתקיים ביום חמישי 28.8.14 בשעה 19:30  בחורשת הזיתים פרטים אצל חיים אלמיקס 054-4682870

תמונה

עלון 33 (2014) (5979) יט אב תשע"ד

הנכדים מתגייסים לצבא
(לפי מנגינת "אליפלט")

כשהייתי עוד רך, כמעט ילד
כבר גוייסתי כבשר-מלחמה
תמים כאותו אליפלט
בטוח: זו מלחמה אחרונה.

כשנולד לי ילדי-בכורי-לי -
מלחמתי השלישית זו הייתה -
אמרתי: "זו מלחמה אחרונה היא
ובני לא יידע מלחמה".

כשנולדו נכדיי מה שמחתי -
זה היה שוב בעת מלחמה -
השישית או שביעית, כבר שכחתי
מי יכול לספור פה כמה...

ועכשיו מתגייסים הנכדים -
מסביב שוב פצצות רועמות -
ואני מאמין ותמים:
"הנינים לא יידעו מלחמות".
עלי אלון
נכתב בקיבוץ בארי, 10.8.2014

פסולת גושנית (גרוטאות)
לחברים שלום,
לידיעתכם,
המקום (המזבלה , שנמצאת לכיוון מפעל הגומי מאחורי איתן הובלות ) אשר עד היום נזרקה בו פסולת גושנית (גרוטאות, כמו: רהיטים ישנים) נוקה וגודר!
ממול לאותו אזור, במקום אשר היה מיועד לחומרי בניין, פונה התא הראשון לטובת השלכת הפסולת הגושנית
ישנו שלט המורה על כך.

אנו מבקשים מכלל הציבור להשליך פסולת גושנית אך ורק במקום זה!

תזכורת: אין להשליך במקום זה פסולת בניין!!!

פסולת בניין היא באחריות החברים המשפצים, שצריכים לדאוג למכולה שתובא ע"י הקבלן שלהם.

בברכה,
דורון אשד
רכז בניין ותשתיות

הכרות עם ד"ר ערן אלון, הרופא החדש
אני בן 38, נ+3, תושב שיכון המשפחות ברמת דוד (עובר לקיבוץ דליה החודש).
למדתי רפואה בטכניון, במסגרת לימודי עתודה, ובגיל 26 התחלתי שירות צבאי כרופא צבאי,
בבסיסי חיל האוויר השונים, בין השאר 3 שנים בבסיס עובדה, בהרי אילת. לפני 6 שנים יצאתי
להתמחות ברפואת משפחה, במסגרתה עבדתי כרופא בקיבוץ עין השופט ובמרפאת יקנעם
אלונים. בשלוש השנים האחרונות חזרתי לתפקיד צבאי כמפקד המרפאה בבסיס רמת דוד
ורופא אנשי הקבע, במקביל לסיום ההתמחות ברפואת משפחה.

העבודה שלי בתקופת ההתמחות במרפאת קיבוץ עין השופט היתה חווייה חיובית מאוד -
רפואה שהיא אישית מצד אחד ומצד שני מבוססת עבודת צוות ונטועה בקהילה חזקה ותומכת,
רפואה שבהשוואה לרפואה עירונית - תובענית יותר, אך מתגמלת הרבה יותר. בקיץ 2015 אני
חוזר לתפקיד צבאי, וחיפשתי מרפאה כפרית פנויה לשנה...למזלי רצונותי השתלבו עם אלה של ד"ר נגב, וכך הגעתי לקיבוצי דליה ועין שמר.

עד עכשיו הספקתי לעבוד בעין שמר קצת פחות מחודש. ציפיותיי הראשוניות נענו באופן מלא,
פגשתי במרפאה צוות מקצועי ומנוסה שקיבל אותי בחום ובחיוך, והמטופלים מקבלים
בהבנה את זמני ההמתנה המתארכים לפעמים, מתוך הכרה שכל אחד מקבל את תשומת הלב
וההתייחסות שהוא צריך, במסגרות זמן גמישות יחסית. לצערי התנופה של תחילת העבודה
בקיבוץ נקטעה לצורך מילואים ב"בסיס האם" שלי ברמת דוד. כעת, יחד עם מרבית אזרחי
המדינה, אני חוזר בימים אלה לשגרה - ולשקט של עין שמר.

עם הזמן ועוד יותר עקב העדרותי - הצטברה במרפאה לא מעט עבודה מנהלתית, ויידרשו לי
מספר שבועות על מנת להשלים פערים. אני מעודד את מי שיכול ורוצה - ללמוד להתחבר
באינטרנט לאתר הכללית למשל על מנת לצפות בתוצאות בדיקות המעבדה ולא להמתין לי עד
שאעבור עליהן. כמו כן - אם יש משהו שחשוב שאכיר/אדע/אטפל, ניתן לשלוח לי מייל ל
ERANAL@clalit.org.il אם יש בעיה רפואית דחופה, ניתן בהחלט להתייעץ איתי בטלפון
052-9282094. עדיף לשלוח לי מסרון או הודעת ווטסאפ ולא להשאיר הודעה קולית - מבטיח
לתת מענה כמיטב יכולתי.


הודעות ושונות
אבדות במזכירות הטכנית
במזכירות הטכנית נאספות אבדות שונות שנמצאו (מפתחות, משקפיים וכדומה) ובעליהן לא באים לקחתן. מאידך, חברים באים ושואלים האם מישהו מצא... ותשובתנו לרוב שלילית. אנחנו מזמינות גם את מי שאבד לו וגם את מי שמצא – לבוא ולהביא למזכירות הטכנית.
תודה!
העובדות

המציל החדש נקרא למילואים ליד קיבוץ בארי וזכה שם ליחס חם ודואג ממשפחת אלון // עינת תומר

יותם זיו המציל החדש שהצליח בזמן הקצר שהוא בעין שמר לכבוש את ליבנו,
נשלח למילואים בצו 8 חודשיים בלבד לאחר שהגיע לעין שמר:

"
לפני כשבועיים נשלחתי בצו 8 למילואים ליד קיבוץ בארי, שם אני משרת כלוחם.
כשניר אלון שמע שנשלחתי למילואים ליד קיבוץ בארי הוא סיפר לי שאחיו ליאור גר שם. ביקשתי מניר שאם הוא יגיע לבארי שייצור עמי קשר. מספר ימים לאחר שגוייסתי למילואים התקשר אלי ליאור אלון ושאל אם אני צריך עזרה במשהו. הדבר היחיד שביקשתי היה לכבס את הכביסה. ברגע שהיו לי מספר שעות פנויות התקשרתי אליו, הוא בא מיד לקחת אותי מהבסיס. גם שמחה ועלי בדיוק היו שם. נתתי להם את הכביסה ובזמן שכיבסו לי את הבגדים שיחקתי כדורסל עם הילדים של ליאור וענבל. הם כיבדו אותי בשתייה, קפה וחטיפים למיניהם. אחרי 3 שעות ליאור החזיר אותי למוצב.
שמחה ועלי דאגו לי ממש. עושה לי טוב על הלב שאנשים רוצים לתת, אני בעין שמר רק חודשיים ובכל זאת הם דאגו לי מכל הלב. בינתיים חברתי חולייתה נשארה לגור פה בקרוואן בו אנו מתגוררים יחד, וגם לה מאוד דואגים במיוחד מיי וסיי. עכשיו אני בעין שמר, הגעתי ל-48 שעות מנוחה ואני חוזר לעוד שבוע מילואים."


השגת שקט בעזה
 התביעה המרכזית של השלטון ותושבי עזה היא הסרת המצור על הרצועה. ההסרה לדרישתם תתבצע ע"י הקמת נמלי ים ותעופה. ניתן להשתמש באינטרס זה עבורם להשגת שקט במקום לשנים רבות. הקמת נמל בים מחיבת תקופה של 10-8 שנים. בהשקעה של מיליארדי דולרים. כל היזמים והמשקעים ידרשו שקט בזמן ההשקעה. כל מתיחות עלולה לחסל את הפרויקט. כלומר כבר בהקמה הישגנו שקט לתקופה ארוכה . גם תפעול הנמל יחייב שקט. כל פעילות מלחמתית תסכן את ההשקעה האדירה. השקט יהיה אינטרס עליון של העזתים. יש עוד המון יתרונות להקמת הנמל. אבל השקט הוא העיקר. צריך לחשוב מחוץ לקופסא. עידו ספקטור

סיכום הצעיריאדה // עינת תומר
ביום חמישי הסתיימה הצעיריאדה ה-41 בחברת הילדים. הצעיריאדה זו מסורת מדהימה, במיוחד לדור הזה שמחובר יותר מתמיד לסמרטפון, אייפון, אייפד ועוד מכשירים שונים שעדיין לא הובאו לידיעתי. השנה כבכל שנה התחלקו ילדי המרכז הצעיר והבוגר לשלוש קבוצות, שכמיטב המסורת הילדים בוחרים לכל קבוצה שם שרוב הילדים מתקשים לבטא אותו ורוב המבוגרים מתקשים להבין אותו. השנה נבחרו השמות "טוויס" "רויאל פלש" והיי פייב". גם השנה כבכל שנה, ילדי כיתות ו' היו חלק מהצוות המארגן. הכינו את המדליות, שהשנה היו בצורת מעוין ועליהן סמל הצעיריאדה, מדדו את תוצאות התחרויות והפגינו בגרות ורצינות בטקסי חלוקת המדליות. תלמידי כיתות ה' שימשו כקפטנים של הקבוצות וגם התחרו בעצמם. שאר הילדים המתמודדים זנחו את המסכים למיניהם לכמה שעות, הגיעו לאימונים שנערכו בשעות אחה"צ ובאו בהתלהבות גדולה לתחרויות עצמן שנפרסו על פני 4 ימים. לכל יום הוקדש תחום ספורט משלו: ריצה וקפיצה לרוחק, קפיצה לגובה והדיפת כדור ברזל, שחיה, אופניים, ובשעות הצהריים נערכו תחרויות קבוצתיות: כדורגל, כדורסל וכדורשת. לסיום השבוע הספורטיבי והחגיגי הזה נערך ביום חמישי אחה"צ טקס סיום הצעיריאדה שהיה השנה מותח במיוחד. במקום השני זכתה קבוצת "רויאל פלש" ובהפרש של שלוש נקודות בלבד!!! זכתה במקום הראשון קבוצת "היי פייב". כמו-כן, כבכל שנה נבחרו גם מצטייני הצעיריאדה, אלו ילדים שזכו במדליות רבות וצברו את מירב הנקודות: מהבוגרים זכו ליאת פלדמן ורועי ברן מגן השומרון ומהצעירים זכו אורן בן-דור מגן השומרון ומורן עזר שלנו, שהדהימה ביכולותיה הספורטיביות לאורך כל הצעיריאדה, כל הכבוד!!!
תודה רבה לצוות המרכזים שבימים אלו עובדים קשה במיוחד, מארגנים, סוחבים, מודדים, מעודדים ומזיעים תחת השמש הקופחת. תודה מיוחדת לאדווה בראון וגלי יגודה מדריכות המרכז הבוגר שהפיקו את האירוע הספורטיבי המקסים הזה.
בתמונה: חברי קבוצת     
"היי פייב" שזכו במקום הראשון, מחזיקים                
את גביע הניצחון.

מוסף תרבות
יהונתן גפן –"איך שיר נולד?" יום חמישי 21.8.14 בשעה 20:00 בדשא גוונים מ"שירים שענת אוהבת במיוחד" ועד שירי "הכבש ה-16", יספר יהונתן לילדים על הכתיבה שלו, על איך, למה ומתי שירים נולדים, וישתף את הקהל ביצירתו רבת השנים. בהשתתפות יהונתן גפן, סיוון טלמור, ורד פיקר ויונתן ארצי. מחיר כרטיס: 30 ₪, מומלץ לגילאי 4 ועד מאה ועשרים. כניסת קהל החל משהשעה 19:00 ,לפני המופע נקיים פעילות חווייתית במתחם והופעה של קרקס שבזי מעין שמר. להזמנת כרטיסים: תרבות מנשה 04-6177310/1

ביום שישי 29.8.14
בשעה 17:30
קהילת מנשה חוגגת את סוף החופש הגדול
בפארק המים בשפיים.
עלות כרטיס 40 ₪ (מגיל שנתיים)
בשבוע הבא תיתלה הרשמה להזמנת כרטיסים ולנוסעים בהסעה
הסעה תצא מחדר האוכל בשעה 16:30 ותצא משפיים חזרה בשעה 21:00
בואו לבלות עם כל המשפחה

יצירה מקומית
על מחול ויצירה - בתודה גדולה לפיט ולגדעון
לפני שבועיים, במסגרת ערבי "יצירה מקומית", נפגשנו עם פיט וגדעון אברהמי. נחשפנו לתהליכי היצירה והפעולה האמנותית של גדעון ופיט באנגליה בימי עלומיהם. למשיכתו של גדעון לעולם המחול בנעוריו, ולהשפעתה של פנינה דגן, אחותו, בהחלטה שלו להשקיע את האנרגיות שלו, את כוחו וזמנו באמנות המיוחדת הזו. חזינו בקטעי וידיאו אחדים מיצירתו הכוריאוגרפית ובקטע קטן ונדיר של כוריאוגרפיה ומחול סולו שלו בין כתלי קתדרלה ענקית.
חלק מרכזי בערב הוקדש לשאלה החמקמקה – מהי יצירה. חווינו יחד עם פיט וגדעון את רגעי ההתאהבות שלהם במחול ורגעי ההתאהבות שלהם זה בזה. ערב יפה!
עדה גבע

ערב אהבה

יתקיים במוצ"ש 30.8.14
בשעה 21:00
בבריכה
אוהבים אתכם
ומחכים לכם

עלון 32 (2014) (5978) יב אב תשע"ד

המלחמה האחרונה
מילים: חיים חפר
לחן: דובי זלצר
 
בשם כל הטנקיסטים ופניהם המאובקות
אשר עברו את כל האש והשחיקות,
בשם הימאים אשר פשטו על הנמלים
ועיניהם כבדות ממלח וגלים.

בשם הטייסים אשר פרצו אל קרב זועם
ונצרבו באש טילים ואש נון מם.
בשם הצנחנים שבין עופרת ועשן
ראו אותך, כמו מלאך, מעל ראשם.

אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה
שזאת תהיה המלחמה האחרונה.

בשם התותחנים אשר ברסק הפגזים
היו עמוד האש לאורך החזית,
בשם חובשים רופאים שבנפשם ומאודם
החזירו רוח וחיים, השיבו דם.

בשם הקשרים אשר קולם קרע לילות,
בשם כל הגייסות והחיילות,
בשם כל האבות אשר הלכו לקרב נורא
ושרוצים לשוב אלייך חזרה -

אני מבטיח לך ילדה...

פרוטוקול הנהלת קהילה 13-14  29.7.14    הודעות ושונות
 שיחת קיבוץ
שיחת קיבוץ הקרובה תתקיים
ביום שלישי בתאריך 12.8.14
בשעה 20:30 במועדון לחבר

הקרנת סרט
הסרט "העזרה"
 יוקרן ביום רביעי 13.8.14 בשעה 20:30 במועדון. 
 סרט  על שנות ה-60  במיסיסיפי,  סרט נוגע ללב עם  שחקניות מבריקות.
בואו ליהנות 
 א.ש. הפקות

בובות ברבי להדרן
בהדרן זקוקים לבובות ברבי,
גם פגומות, שאין לכם צורך בהן
תודה מראש,
צוות הדרן

מזל טוב
ללאה מרקם
להולדת הנכדה
בתם של לי ורונן
אחות ליעל
ברכות לכל המשפחה!!!

פגישה עם מנהלות החינוך בתנועה הקיבוצית. 
משתתפות: רויטל יוסף (חינוך בלתי פורמלי עין שמר), רביד (התק"צ).
רביד חברת קיבוץ מגל, הציגה מצגת בנושא "רשת החינוך הקיבוצי ההתיישבותי". עד היום התנועה בעיקר עסקה בהדרכה של הגנים בקיבוצים. הוחלט להתחבר למדינה ולהפוך להיות "ארגון מפעיל בגיל הרך" ו"ארגון ילדים ונוער" (א-ו). ארגון מפעיל מוכר ע"י המדינה בדומה לרשתות נעמ"ת, אמונה, ויצ"ו ודובדבן, ובארגון של התנועה עתידים להיות יותר סניפים מבכל אחד מאלה. שלוש השנים הראשונות (לידה עד 3) הן מול משרד הכלכלה ושלוש השנים הבאות מול משרד החינוך. מנהלות הגנים והמערכות בקיבוץ ישמרו על אוטונומיה מלאה. מבחינה כספית, משרד הכלכלה מעביר כסף דרך הגן להורים, אולם יש אפשרות לגבות כסף עבור שירותים משלימים (שעות 13:00 – 16:00).
התקשרות הקיבוץ לארגון – אפשר באופן ישיר או דרך המועצה. מנשה בינתיים לא מעוניינים.  השייכות מקנה זכות להשתלמויות והכשרות לאורך השנה בעלות שנתית של 3,200 ₪. אפשר לבחור גם שהרשת תייצג את המערכת של הקיבוץ מול המדינה (קבלת סמל מעון ועוד), בעלות של 2,500 ₪. עידית מסרה כי היום ההשתלמויות עולות לנו הרבה יותר.
לגבי ארגון ילדים ונוער – היתרון הגדול הוא היכולת לקבל תקציבים מהמדינה, גם עבור בנין ותשתיות. לגבי זה אין מחלוקת שצריך להירשם. יש רק יתרונות.
עידית הציגה את המלצת הנהלת החינוך שרואה יתרון גדול בכוח היחד, בארגון שמייצג אותנו מול המדינה, ומכיר את הרוח החינוכית המיוחדת שלנו וממליצה להצטרף לארגון.
אושרה הצטרפות עין שמר לארגון המפעיל של התנועה הקיבוצית

1.     שונות
חלוקת רווחים מעסקיםהמשך החלטה קודמת (שתגיע בשבוע הקרוב לשיחת קיבוץ): מועמדים זכאים לקבל כמו חברים.  חברים שהיו בשנת חופש במהלך 2013 יקבלו על פי הנהלים הקיימים (באופן יחסי לחודשים בהם היו עדיין בקבוץ). חישוב דומה ייערך לחברים שנפטרו במהלך השנה. חברים שנפטרו בשנת 2014 – זכאי עזבונם למלוא הבונוס.

מסרה: מרב הדר-פרומר
בואי נדבר

רוצה לקחת חלק בסדרת מפגשים נשיים בקהילה?
רוצה לשתף את נשות מנשה בידע שלך?
אם יש לך מקצוע מעניין ואת רוצה להעביר סדנה / הרצאה / מפגש עם נשות מנשה – אנחנו נותנות לך במה ומקום. שלחי אלינו את נושא המפגש ותכניו ואסמכתא מקצועית לתעודותייך.

מה את מרוויחה מזה?
חשיפה לקהל נשי, במה, פרסום בעלוני המועצה לפני המפגש.

מה כולנו מרוויחות מזה?
סדרה שנתית של מפגשי נשים מעשירים, מעניינים ומעצימים.

את ההצעות יש לשלוח למייל:
nashim@menashe.co.il

דו"ח ביקורת לקראת שיחה
לחברים שלום,  ועדת ביקורת סיימה את דו"ח "מבנה אירגוני ניהולי" שיעולה ביום ג' הקרוב 12 לחודש בשיחת קיבוץ. הנושא עלה לביקורת עקב פניות חברים לבדיקה של אספקטים שונים שהוועדה מצאה שאכן ראויים וחשובים לבדיקה. אני פונה לחברים להגיע, לשמוע ולהעיר. זה חשוב לצורך שיפור מערכות הניהול שלנו וזה חשוב לוועדת ביקורת במסגרת חשיבתה להמשך. תקציר הביקורת יחולק בשיחה. כרגע המבקר כבר עובד על בדיקת יישום תהליכי השינוי כפי שהוחלטו בחוברת השינוי. זה ייקח קצת זמן כי הבדיקה דורשת הרבה עבודה, אז נתאזר בסבלנות.
גדעון אברהמי 
  יו"ר ועדת ביקורת
סיוע הקהילה בעניין דיור 
נמסר שהקהילה רוצה לעזור לחברים בעניין הדיור. זאת כוונה חיובית ומבורכת. 
אבל  כספי הקהילה מצומצמים ומוגבלים , ויש להשקיעם לפי סדרי עדיפויות
לקהילה התחייבויות רבות קודמות לחברים. שמתעכבות מחוסר מקורות
  נזכיר חלק מהן: השוואת דירות, מדרג השימושים, כספים לקרובי משפחה של נפטרים.
מדובר על התחייבויות בעשרות מיליוני שקלים. עד עכשיו ההתחייבויות לא מתבצעות אפילו לא חלקית. יש לזכור שרוב ההתחייבויות מיועדות לחברים ותיקים. ככל שהזמן עובר ההסתברות למילוי ההתחייבויות עבורם הולכת וקטנה.בברכה, עידו ספקטור
חלוקת בלוני גז
חלוקת בלוני גז מתבצעת בעין שמר בימי רביעי בלבד.
ניתן להזמין במשך כל השבוע,
אך בלוני הגז יגיעו רק בימי רביעי.
מספר הטלפון של חברת און גז: 04-6383167
ריהוט לחדר אירוח נוסף
בשל הביקוש הרב הוקצה חדר נוסף לשמש כחדר אירוח,
לשם כך יש צורך בריהוט: מיטה, שולחן, מקרר, טלוויזיה, ארון, מדפים, וילונות, כסאות, כלי מיטה וכל ציוד נוסף שדרוש לנוחיות דיירים.
אשמח לכל עזרה בנושא, מירי גרוסברג
שיחה עם מרים בן-מיור אישה גדולה מהחיים
שחגגה לאחרונה יום הולדת 90// עינת תומר
תשעים שנה עברו:
בשבת לפני כשבועיים חגגו למרים יום הולדת 90 אצל בנה יוסי בחצר. כל המשפחה הייתה: שלושה ילדים, שמונה נכדים, שמונה נינים ואחותה שהגיעו לשמוח אתה.

תספרי קצת על עצמך:
נולדתי בסופיה שבבולגריה. יש לי אחות, אתה אני בקשר קרוב, שגרה ברמות מנשה.
עליתי לארץ מבולגריה בגיל 15 וחצי בחברת נוער, כשהגרמנים הגיעו כבר לסופיה. היה לנו מלך טוב, בוריס השלישי, שאמר שהיהודים הם אזרחים שלו ושלא ייתן להיטלר אף אזרח מהמדינה שלו. לכן היהודים מבולגריה שרדו את המלחמה.

בבולגריה אבי היה רב וניהל קהילה יהודית בעיר מגורינו. אחרי קום המדינה 55,000 יהודים עלו ארצה מבולגריה והוריי עלו איתם ובאו לקיבוץ. הייתי כבר אישה נשואה עם שני ילדים. גם אחרי שהגיעו לעין שמר, קיבוץ חילוני, הוריי המשיכו לשמור כשרות ושבת. בעין שמר אבי עבד כשומר במטעים ואמי עבדה במתפרה. חמישה דורות של משפחתי, כולל הנינים שלי, כאן בעין שמר ואת זה אפשר לומר על משפחות מעטות.

זמן-מה אחרי שעליתי והגעתי לקיבוץ חליתי בצהבת. אברהם, שהצטרף לחברת הנוער שלנו אחרי שהשתחרר מהמאסר הבריטי במחנה עתלית ובכלא עכו, שמע שאני חולה ובא לטפל בי. כך הכרנו והתקרבנו זה לזו ולאחר זמן-מה עברנו לגור יחד באוהל בחצר הקיבוץ. כעבור כמה שנים התחתנו, אני אפילו לא זוכרת את התאריך ולא הייתה טבעת. במשך השנים נולדו לנו שני בנים ובת. אני אלמנה 45 שנים, מחצית מחיי, אחרי שאברהם נפטר ממחלת לב בגיל 48.       
גננת בנשמה:
למדתי באורנים במסלול גננות, עבדתי בעין שמר שלוש שנים כגננת ולאחר תקופה זו השגתי עבודה בגן ילדים בגן שומרון, לשם הגיעו גם ילדים מישובים בסביבה. עבדתי שם כגננת במשך 14 שנים. מאוד אהבתי להיות גננת והצלחתי להגיע לכולם, גם לילדים היותר קשים. יש 

משפחות שארבעה ילדים שלהן היו אצלי בגן. עד היום כשהילדים פוגשים אותי הם זוכרים אותי היטב והשמחה גדולה.

כסאות קטנים: 
פרויקט קטן שלי בו אני גאה היה הבאת כיסא קטן להושבת פעוטות סביב שולחן בחדר האוכל.  ראיתי כסאות כאלה בקיבוץ העוגן, שם גרה בתי, ופניתי לדודיק כץ שיבנה כאלו גם לילדי עין שמר. עד אותו רגע אף אחד כנראה לא חשב על רעיון כזה. הוא אמר שצריך לקבל תקציב אז פניתי בעצמי למשה רונן, ביקשתי שהנגרייה תבנה כסאות כאלו לפעוטות שלנו וזה אושר. בנו 15 כסאות לקטנטנים, הבאתי אותם לחדר האוכל ולשמחתי עד היום הם מחזיקים מעמד ונעשה בהם שימוש קבוע.

המשחקייה: 
המשחקייה שהקמתי הייתה לשם דבר בעין-שמר ובכל האזור והפכה להיות מזוהה אתי וחלק מחיי, מפעל חיים ממש. מאוד אהבתי את המשחקייה. התחלתי מתקציב קטן שקיבלתי וחלק גדול מהמשחקים הכנתי בעצמי. בהתחלה המשחקייה הייתה ממוקמת במקלט ואחר-כך עברה לבית שכיום הוא גן ילדים שנמצא מול המועדון לחבר. היו באות גננות מתלמדות מסמינר אורנים, לבקר במשחקייה שלי. הייתי מכינה להן עוגות, הן היו באות אלי ללמוד להכין משחקים. היו לי הרבה משחקי חשבון. היו לי משחקים שקיבלתי מגדעון מגן שקיבל ממשרד הביטחון. עזר לי במשחקייה יהודה ויינשטיין, שבנה לי הרבה מתקנים למשחקים. היה לפני-כן בקיבוץ בית חרושת לעור, נרדי שמו, בו ייצרנו חגורות עור והשתמשתי ברצועות שנשארו במשחקים שהכנתי. מכל משחק הכנתי עשרה עותקים כדי שהרבה ילדים יוכלו לבוא ולשחק באותו משחק בו-זמנית אם רצו. היו לי ידיים טובות ומכל דבר יצרתי והכנתי משחקים, מחלקים ממפעל המגנטים, מחתיכות עץ מהנגרייה ועוד. היו לי אלפי משחקים. המשחקייה מאוד הצליחה והיו באים לא רק ילדי עין שמר אלא גם מקיבוצי האזור לשחק בה.
 במלחמת המפרץ הזמרת והיוצרת מירי אלוני הגיעה והביאה את שני בניה. הגיעו משפחות מת"א ועוד מקומות לעין שמר והילדים היו משחקים במשחקייה. באו עוזבי קיבוץ לבקר את הוריהם כאן ואת ילדיהם הביאו למשחקייה לשחק. המשחקייה פתרה הרבה בעיות של תעסוקת ילדים.  אחרי כ- 20 שנות פעילות סגרתי את המשחקייה כי רצו להשכיר את המבנה לגן. רוב המשחקים נתרמו לגנים של חינוך מיוחד בת"א.

גדולה מהחיים: 
האופי החזק שלי עוזר לי ברגעי מצוקה. לפני כחצי שנה נפלתי בבית ושברתי יד ועצם ירך. בביה"ח הלל יפה עברתי ניתוח שארך כחמש שעות. כעבור שבוע הועברתי לשוהם, מוסד שיקומי בפרדס חנה. הייתי 44 ימים בשוהם ועשיתי פיזיותרפיה כדי להגיע להליכה –  ניצחתי ואני הולכת. שלושת ילדיי היו באים לשוהם יום יום להיות איתי. בזכותם והעידוד שלהם ובעזרת מיני, המטפלת שלי, עשיתי את המאמץ.

תחביביי: 
אני אוהבת טבע ועוסקת בטבע כל חיי. אני מגדלת בושמת ופרפר זנב הסנונית על שיח הפיגם שלי. אני רתוקה לחדשות ומתעניינת במה שקורה בארץ ובעולם. אני אוהבת לבקר בגינה של בני יוסי, בה ישנם כל פרחי החורף. הגינה שלו מהפנטת. לפני שנים צברתי אוסף גדול של צדפים שילדיי אהבו לשחק בו, אחריהם נכדיי. כיום כשהנינים באים לבקר הם הולכים לאוסף לשחק בצדפים.

הקמתי משפחה לתפארת: 
שני בניי חיים בעין שמר ובתי גרה בהעוגן, מרחק של חצי שעה נסיעה מכאן, כך שאני מוקפת במשפחה וזה עושה לי טוב. לחברים ותיקים רבים אין ילדים בקיבוץ שזה חבל. יש לי שמונה נכדים ושמונה נינים נפלאים ורובם בעין-שמר. שלוש המשפחות של ילדיי מאוד מחוברים, חוגגים יחד בשמחות וחיים יחד בשמחה והנאה.

מתוך הברכה של בתי איה ליום הולדתי:

"
המשחקייה בשיא פריחתה
לאמא היקרה – ליום הולדת 90, את דבקה בחיים וזה אינו דבר מובן מאליו, עדיין מתעניינת בכל ויוצקת תוכן ומשמעות לחייך. מתעקשת להיות עצמאית כמה שיותר, להשתתף בכל פעילות קיבוצית (חג, קבלת שבת, ארוחת שישי או הרצאה). דבוקה לטלוויזיה ותמיד מעודכנת במה שקורה במדינה ואני, כשאני מתקשרת, מתעדכנת ממך מה קורה. את שומרת בקנאות על מעורבות בחיינו האישיים והמשפחתיים –  ימי הולדת, נקודות ציון בחיינו, חיי ילדינו ונכדינו –  מקפידה לברך ולציין –  סיומי שנה, סיומי לימודים, גיוס, מעבר ושיפוץ בית ועוד, תמיד מאוד נדיבה למשפחה. את משתדלת לקום, ללכת, להיות מעורבת בבישול עם מיני (המטפלת שלך) ולהחליט על חייך ועל ביתך –  ככל שהדבר ניתן ועל כך הערכתי. הצלחת לרכז סביבך את המשפחה, אני מרגישה שיש בינינו חום, אהבה, אכפתיות ומשפחתיות וזה הרבה גם בזכותך ובעיני משפחה זה הכי חשוב.
מאחלים לך המשך אושר, בריאות ומזל טוב, באהבה".
מתוך הברכה של כלתי רותי ליום הולדתי ה-90:
"מזל טוב, מרים, וימים מאושרים
איזה יופי שהגעת לגיל 90! 
מאחלים לך היום באהבה
בריאות, חוזק והרגשה איתנה, 
שתדעי נחת ושמחה
כאן בחיק המשפחה. "  

שלום לכולם,
הבן הצעיר שלנו, בן  20, חולה במחלת כליות קשה וזקוק בדחיפות להשתלת כליה.
המחלה היא משפחתית ואף אני, אימו, עברתי לאחרונה השתלת כליה שהחזירה אותי לחיים.
אנחנו זקוקים לעזרתכם!
מי שמוכן לעזור, יתקשר למספרי הטלפון הבאים:
קטי סקוט: 054-4348680
אלה בראון: 054-5537630
אנא, שתפו עם כל רשימת התפוצה שלכם.
בתודה מעומק הלב,
ורד ולן

שייט מאתגר // אמיר תומר
מדי שנה יוצאים ילדי המרכזים לשייט הרפטינג המסורתי בכפר-בלום, אלא שהשנה בפעם הראשונה הצטרפנו גם המוסדניקים ואנו, ההורים לבילוי משותף בין שיחי הפטל והצמחייה העשירה של אזור הירדן.
תחנה ראשונה הייתה ארוחת-בוקר ביער לביא שסמוך לצומת גולני. צוות המרכזים המסור ערך עבורנו פריסה נפלאה, מכל טוב. ולאחר שהתמלאנו באנרגיה, נסענו לנקודת התחלת השייט. 
השנה מפלס המים בנחלי הצפון היה מהנמוך שידענו בשנים האחרונות, עקב חורף שחון במיוחד, ולכן נאלצנו מדי פעם בפעם לצאת מהסירה ולגרור אותה הלאה. אך למרות שפל המים, חסר התקדים, נהנינו מאוד לשכשך במים הקרירים של החצבני, שהתמזג אחר-כך עם הדן והבניאס לנהר הירדן, ולערוך מלחמת התזות בין הסירות. כמה מהבולטים בשייט היו     לימור גרוסמן ואוריין גנדלמן שהצליחו לסיים את השייט עם הרגלים למעלה ושישראל עזר יגרור אותן רוב הדרך. ללא ספק משפחת חרודי שנכחו בהרכב כמעט מלא הצטיינו בשיתוף פעולה בהשטת הסירה ובעיקר באומץ לב של קפיצה מגשרים. מהמהירים ביותר בלטו משפחות יגודה ואלון ומהנהנים מכל רגע, שלא פסחו כמעט על שום פינה יפה לעצור בה ושהגיעו בין האחרונים היו משפחות שפירא, תומר, אלימלך והמוסדניקים.
בתום כשעתיים (מי פחות ומי יותר) הגענו לנקודת הסיום. אכלנו צהריים, כל משפחה את מטעמיה, חזרנו הביתה מרוצים מאוד.
ברצוננו להודות לכל צוותי המרכזים הנהדרים ובראשם לרויטל יוסף, שדאגו לטיול באמת מהנה שבו הכל זרם, תרתי משמע
קמצא ובר קמצא
כך חרבה ירושלים 
שנים ספורות לפני חורבן בית-המקדש, ערך עשיר אחד מסיבה מפוארת לכל אוהביו. בין היתר, הוא הזמין ידיד קרוב בשם "קמצא". טעות מביכה של המשרת, שנשלח להזמין את כל המוזמנים באופן אישי, גרמה לכך שאדם בשם בר-קמצא, אותו שנא העשיר בכל לבו, קיבל הזמנה אישית לבוא ולהשתתף במסיבה. בר-קמצא האמין כי העשיר מחפש הזדמנות להתפייס עמו. הוא קפץ על המציאה והגיע אל המשתה ביום המיועד. העשיר ההמום הביט בו כלא מאמין. "אתה שונא שלי. לשם מה הגעת להפר את השמחה? צא והסתלק מכאן". בר קמצא נבוך מפרץ השנאה של העשיר, חיפש דרך להשקיט את זעמו: "הנך צודק; אך אם כבר באתי לכאן, אל תגרש אותי. אשלם לך במיטב כספי עבור האוכל שאוכל והמשקה שאשתה". העשיר לא ויתר: "לא. צא מכאן בזה הרגע". בר קמצא: "אשלם לך חצי מהוצאות הסעודה כולה... רק אל תגרום לי בושות". העשיר: "אין על מה לדבר". בר קמצא התחנן: "אשלם לך עבור כל הסעודה"! העשיר אחז את בר-קמצא בידו, וגירש אותו בבוז. בר-קמצא יצא פגוע עד עמקי נשמתו. פגעה בו במיוחד העובדה כי במשתה ישבו כמה וכמה חכמים, ואיש לא מצא לנכון להגן על כבודו. אלך ואתנקם בהם, חשב לעצמו. אמר ועשה: הוא יצא אל הקיסר ברומא, שם הלשין כי היהודים מרדו במלך. "אם אינך מאמין לי" הטעים בר-קמצא, "הבה ונערוך ניסוי: שלח עמי בהמה, כדי שיקריבו אותה בבית-המקדש. אם הם יסרבו להקריב את הקורבן, תדע שהם מרדו בך". המלך הסכים לערוך את הניסוי הפשוט, ובר-קמצא הערמומי מיהר להטיל מום בבהמה. היה זה מום קל; אך על-פי חוקי ההלכה, לא ניתן להקריב בהמה בעלת-מום על-גבי המזבח. החכמים שנתקלו בבהמה רצו לרצות את המלך. "הבה ונקריב את הבהמה" אמרו זה לזה. היה שם חכם אחד בשם רבי זכריה בן אבקילס. "אם תעשו זאת, יחשבו כולם כי מותר להקריב בהמה בעלת-מום על המזבח". "אם-כן, נהרוג את בר-קמצא כדי שלא יוכל לשוב ולהלשין למלך". אך שוב מנע אותם רבי זכריה. "אם תעשו זאת, יאמרו שמי שהטיל מום בקורבן יהרג".חזר בר-קמצא וסיפר למלך על התוצאות, והשאר היסטוריה.
אמר רבי יוחנן:  "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו".

מהאגדה, לציון ט' באב 

 שחל השבוע