חפש בעלונים קודמים

עלון 30 (2020) (4241) ח' אלול תש"ף



מאמר מערכת     

"כָּל עוֹד הַכֹּל מַתְחִיל פֹּה שׁוּב מֵהַתְחָלָה"... אבל הפעם פחות. הפעם לא בדיוק הכל מתחיל שוב ובוודאי שספק רב כיצד ימשך...
ביום שלישי הקרוב תפתח שנת הלימודים תשפ"א. אלפי תלמידים ומורים יחזרו באופן חלקי לבית-הספר, אחרי חופשה מוזרה שלא ברור מתי התחילה ואיך תסתיים.
הדרך לבית-הספר, המסדרונות, הכיתות, תוכנית הלימודים, ההפסקות, הפעילויות... הכל משתנה באופן כזה או אחר.
התחושה מוזרה ומבלבלת, קשה להתכונן לקראת מציאות כל-כך לא ברורה.
אולי בשנה הזו כולנו קצת ילדים בכיתה א', שמתחילים השנה משהו אחר.
הזדמנות לגלות אפשרויות, להתחדש, להתרענן, לחשוב על הכל מחדש, לפעול ביצירתיות ובפתיחות, להתנסות, להשתפר, להשתנות... הזדמנות להמון דברים נהדרים.

העלון השבוע מוקדש לילדים שעולים השנה לכיתה א':
לביא מזרחי
טל פולק
עופר בדרק
תומר פרילינג
ים מור
הדר מרקם
גיא אברג'יל
עומר שלג
אייל אפשטיין
עופר גורן

לתלמידים החדשים ולכל התלמידים והמורים
שנת לימודים מלאת עניין, צמיחה וחברות.
שנת בריאות, שמחה ושלום.
שנה-טובה!
סיגל דקל




בנם של נעמה ועזרא מזרחי

אני אוהב ללכת עם המשפחה שלי לבריכה בקיבוץ ולשחק עם החברים שלי כדורגל.
אני אוהב ללכת לתפוס פוקימונים ברחבי הקיבוץ ומאוד אוהב לקפוץ על מתנפחים וטרמפולינות.

ללביא המקסים והבוגר שלנו,
לקראת עלייתך לכיתה א',
נאחל לך הצלחה והנאה בבית-הספר, עם החברים ובשיעורים. שתלך בשמחה ותחזור בשמחה.
שתהיה לך הנאה וסקרנות מעולם האותיות, המספרים והסיפורים.
תלמד, תחכים, תרכוש ערכים ותגיע להישגים. 
שתמיד תהיה סקרן לדעת עוד-ועוד וזכור תמיד כי אין כמוך!
מאחלים לך שנה טובה ונהדרת בכיתה א',
אוהבים אותך וגאים בך תמיד
אבא, אמא, ליה, נויה ומוריה.

בנם של אפרת ואסף פולק

אני מאוד אוהב לבנות כל מיני מבנים מקוביות או לגו - בעיקר מבצרים, חלליות ותחנות-כוח עם ארובות (באמת!). אני אוהב לטייל עם אמא בקיבוץ (ולנווט ממש כמו בסיירת), לדבר איתה על ציפורים ופרחים ולחקור על מקומות ותופעות בעולם עם אבא. בדרך כלל אני מאוד אוהב את אחותי הקטנה ומשתדל להיות אח טוב. בדרך כלל. אני מאוד מתרגש להתחיל כיתה א' ולהצטרף למרכז הצעיר!

טלטול האהוב שלנו,
בסלון תלויה תמונה שלך בגיל 12 שעות ולידה מונח תיק בית-הספר החדש שלך, שאתה כל-כך מתגאה בו. אנחנו פשוט לא מאמינים שהזמן טס כל-כך מהר בין האפרוח שבתמונה לילד הנפלא, הבוגר והמבריק שגדלת להיות.
אנחנו כל-כך מתרגשים לקראת עלייתך לכיתה א', כי אנחנו יודעים כמה אתה סקרן, חכם ואוהב ללמוד ולהבין את העולם שמסביבך. אנחנו מאחלים לך שתפיק מלימודיך בדיוק את הדברים הללו ושתמשיך לגדול ולהיות אדם טוב, ערכי, מוסרי, שמאמין בשוויון וצדק ונלחם עבורם גם מול המפלצות הכי גדולות ומפחידות. אבל לאט-לאט... יש עוד זמן לזה... בינתיים אנחנו בעיקר מקווים ומאחלים, שיהיה לך כיף ללמוד ושתעשה זאת בהנאה ובשמחה - אם תצליח בזה, לא יהיו מאושרים מאיתנו.
אנחנו אוהבים אותך מאוד והכי גאים בך בעולם ובחלל החיצון, אמא ואבא.




בנם של טלי וטל בדרק

אני אוהב לקרוא, לרכב על אופניים ולשחק עם חברים.

עופר אהוב שלנו,
שמחים ומתרגשים איתך לקראת כיתה א'.
מאחלים לך שתכיר חברים חדשים, שתלמד דברים מעניינים ושתקום בחיוך ובשמחה כל בוקר.
אוהבים אותך, גאים בך וסומכים עליך, אבא ואמא.


בנם של חביבה ועופר פרילינג


תומרוני שלנו, ילד אהוב בעל לב ענק.
רגיש, אכפתי וחייכן...
אוהב לטייל עם המשפחה, לבנות "מחנה" עם האחים שלו, לשחק בפליימוביל, להרכיב בלגו ובעיקר לשחק עם חברים.

ילד מופלא שלנו,
מאחלים לך הרבה הצלחה בכיתה א', שתכיר חברים חדשים, תלמד דברים חדשים, ושתהנה בדרכך החדשה בבית-הספר.
אוהבים ומתרגשים מאוד
אמא, אבא, עדי ולביא.

בנה של שיר מור

ים מאוד אוהב לפגוש את הסבים, לשמוע סיפורי עבר שלהם ולטייל איתם. לפני הקורונה סבא היה לוקח אותו לטיולי אופניים ברחבי הרצליה, בעיקר ליד הים, וזה היה הכיף הכי גדול שלו.
מאוד אוהב להיות בבריכה (שנקראת בפיו "הבריכה של גן-יוסי"), לצלול, לקפוץ ולהשתעשע במים עם חברים. 
אוהב לשחק ולצפות בכל מיני דברים בטאבלט, כאשר הכל הוא מוריד בעצמו (מעריץ את רוי בוי).

ילד מתוק שלי,
המון בהצלחה בכיתה א'.
שתהיה לך מחנכת טובה, רגישה ומכילה, שתוכל להרגיש איתה בטוח וטוב.
שתכיר במשך השנה חברים חדשים (לא במקום הקיימים).
שתדע למצוא את עצמך ומקומך במגוון הרב של הילדים, השיעורים והפעילויות בבית-הספר ומחוצה לו. והכי-הכי חשוב והקודם לכל - שתהיה בריא ומאושר!
אמא


בתם של לי ורונן מרקם

הדר אוהבת לשחות בים ובבריכה. שחיינית וצוללת מעולה, עם מסיכה ושנורקל משלה.
אוהבת בעלי-חיים, ואת הכלבות שלה מיילי ולאבי במיוחד.
אוהבת לצייר וליצור, ומצפה ומחכה לתחילת הלימודים בבית-הספר.
הדר היא גיימרית בהתהוות, ואלופת המיינקראפט לגילה ומשקלה.


מאחלים לך הדר,
שתיהני מהתקופה החדשה בבית-הספר. מהחברות והחברים והמורות והמורים.
שיהיה לך מעניין ומאתגר, ובעיקר כייף.
אבא, אמא, יעל וכל המשפחה.


בנם של אדווה ושאול אברג'יל

גיא מאוד אוהב, מגיל צעיר, את עולם הדינוזאורים. מכיר את כל הדינוזאורים והפרטים עליהם.
אוהב משחקי דמיון ודרמה - בעיקר יחד עם עידן אחיו הגדול.
אוהב לרקוד ואוהב מוזיקה, אוהב מאוד את החיות שלו ומשקיע בהן - כלב, חתולה (בוני), ארנבים ושרקנים...
אוהב לחקור כל דבר, לשמוע ולראות על עולם הטבע ובכלל לצבור עוד ידע.
ואוהב את החוגים אליהם הולך - בעיקר כדורגל ורכיבה על סוסים...

לגיא המהמם שלנו,
מאחלים לך שנת למידה משמעותית ומהנה, קליטה מהירה וקלה בבית-הספר.
שתכיר חברים חדשים ותיצור חברויות חזקות, שתלמד לנוע בתוך כל השינויים והאתגרים ולהפיק את המירב,
והכי-הכי חשוב שתהנה מהתקופה הזו, מההתבגרות, האחריות...
לגבי הלמידה - סומכים עליך, אתה כל-כך אוהב ללמוד דברים חדשים וליישם.
אוהבים המון, עידן וההורים.

בנם של ליאור ושרון שלג

אני אוהב לבנות, לשחק עם אמה אחותי, לקפוץ בטרמפולינה, לשחק במשחק ממוחשב ששמו ברולסטארס, לבלות בבריכה ולשחק עם בן הדוד שלי – נדב.

לעומר אהוב שלנו,
איך עברו להן 6 שנים במהירות מופרזת ואתה עולה לכיתה א׳...
מתחיל דרך חדשה ומופלאה...
נפרד מהגננת ומהסייעת, ונפתחת עבורך דלת חדשה שתאפשר לך ללמוד, לצמוח, ליצור, לפגוש חברים חדשים ולגלות עולם חדש וקסום...
אנו מאחלים שיהיה לך טוב ותמיד תפיק את המירב מכל דבר שתעשה,
מאחלים לך שתפגוש חברים טובים ואמיתיים, ותהיה אתה חבר אמיתי גם כן...
שתהנה מהדרך גם אם לעתים היא מפותלת ולא ברורה...
תראה בכל קושי אתגר ותזכור שבסופו יש אור... אור גדול
והכי חשוב... תמיד תזכור שאנחנו אוהבים אותך כל-כך, מאמינים וגאים בך על מה ומי שאתה, ותמיד-תמיד שם בשבילך...



בנם של שירי וליאור אפשטיין

אייל הוא ילד חברותי ואהבתו הגדולה ביותר היא לצחוק וליהנות עם חברים. את מלאי האנרגיה שלו הוא אוהב להוציא בכדורגל, טיולי אופניים, צלילה בבריכה, רקיחת שיקויים, ריקודים והשתובבות עם נועם אחיו הצעיר. נהנה להרכיב פאזלים, לפתור ולחוד חידות, למיין קלפי פוקימון ולאפות מיני מאפים.

איילי האהוב שלנו,
בפתח המסלול האקדמי שלך, אנו רוצים לאחל ששנה זו תהיה ראשונה מני רבות, ובפחות פולנית: שתדע להשביע כל סקרנות, למצוא את מקומך ולא לשכוח את מקום חבריך הישנים והחדשים. שתתגבר על האתגרים גם אם תאתגר את המבוגרים. תלמד, תגדל ותתעצם, לכל שאלה תמצא מענה ובעיקר תהנה.



בנם של אורית ותומר גורן

אני אוהב לשחק בטאקי ובכדורגל, לצייר, להכין מטוסי נייר, לבנות בלגו, לבלות עם חברים ולאכול המון שוקולד.

עופר שלנו,
לכבוד המעבר לכיתה א', מאחלים שתהיה לך שנה נפלאה, מלאה בשמחה, חיוכים, למידה וחברים.
שתעשיר את עצמך בתכנים חדשים, תאסוף חוויות מרגשות ותגשים את עצמך.
תמשיך להיות סקרן ולשאול שאלות, כי רק ככה מצליחים לגלות.








לוח מודעות



למה אנחנו, גברי עין-שמר, הצטלמנו במחאה נגד אלימות מינית?  //  אבשלום זהר-סל

בשבוע שעבר פורסם מקרה אונס של נערה על-ידי 30 גברים. אולי מדובר בפחות, אך גם אם היה מדובר רק בגבר אחד - זה מזעזע. מישהי בקיבוץ שאלה אותי למה הצטלמנו וזו תשובתי: בסופו של יום, גברים הם המדכאים באלימות הזאת. בעצם היותי גבר, אני הפריבילג שלא חווה את אותה אלימות ולא באמת יכול להבין (עד כמה שארצה ואנסה) איך זה להיות אישה בחברה שלנו. המציאות הישראלית מלאה באלימות מינית. הנתון המזעזע הוא שאחת מתוך אחת חוותה הטרדה מינית, כלומר סוג של אלימות בחייה, והמשוואה הזאת לא יכולה להתקיים ללא הצד השני, כלומר: אחד מתוך אחד הטריד, כן, כל גבר. כנראה שגם אני.
הצטלמנו כדי להודות בזה, כדי להראות כגברים של עין-שמר, שאין פה מקום לכל סוג של אלימות מינית, לכל הגברים בארץ ובשאר הקיבוצים. החברה שלנו בקיבוץ היא אינטימית יותר בהשוואה לעיר, ואנחנו רוצים שמגיל 0 ועד היום האחרון, אנשים ירגישו בטוח בקיבוץ שלנו. לצערנו גם פה ובשאר הקיבוצים, לא חסרים מקרים והם גדלים לאירועים כמו שראינו השבוע באילת.
לכן, גברי עין-שמר אומרים די לאלימות מינית!



קבוצת "כרמל" מסיימים את מרכז "אנפה" (המרכז הצעיר)  //  עידית יוקר-קמינר

קבוצת "כרמל" סיימו השבוע את מרכז "אנפה", לאחר שלוש שנים של פעילות. לכבוד הסיום התארגנו ההורים וילדי הקבוצה, להכין מתנת פרידה משמעותית והשארת חותם במרכז. את הפרויקט יזם עתר גבע, אבא של רומי, ביחד עם שאר ההורים.
הילדים וההורים נפגשו במשך מספר ימים ובנו אדניות לגינה - ניסרו, שייפו, קדחו וחיברו, עד אשר נוצרו אדניות לתפארת, אשר בהן שתלו צמחים. האדניות הונחו בכניסה למרכז הצעיר והן מוסיפות הרבה צבע.
אז תודה ל- עידן אברג'יל, גפן תומר, מיכאל גולובנוב, תמר ששון, שחר יגודה, רומי גבע, נויה מזרחי, אלון ברונשטיין, אליה חגי סלמן, בר קירמיאר (יריב), אביב בן מיור, שיר גבע, נטע גלעד, ליאור בן דור וגיא קרסנטי ולכל ההורים,
ובהצלחה במרכז "אופק" (המרכז הבוגר).




אז לאן הולכים מכאן?  //  אבישי גרוסמן

תומכי התפיסה החברתית המבוססת על שוויון ערך האדם והעבודה, הולכים ומתייאשים. רבים חיים בהנחה שהמציאות המודרנית, הקפיטליסטית, הנהנתנית, מחקה כל אפשרות לקיום חברה הבנויה על העקרונות עליהם נשען הישוב היהודי בראשית דרכו, ובמיוחד התנועה הקיבוצית. והשאלה הנשאלת היא האם מציאות חברתית הבנויה על ערכים מסוימים, יכולה לחזור על עצמה בשינויים מתבקשים במציאות היסטורית שהשתנתה.
בימים אלה סיימתי לקרוא את ספרם המצוין של החוקרים תמר ועוז אלמוג "דור ה-y כאילו אין מחר". הספר עוסק בדור ה-y - צעירים שנולדו בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת. חשוב לציין שהספר יצא לאור בשנת 2016, כלומר לפני שמגפת הקורונה התמקמה בארץ ובעולם כולו. החוקרים מנסים לשרטט את האיפיונים של חברת העתיד, אותה יבנו ובתוכה ישתלבו בני הדור אותו הם חוקרים. זהו דור שמתקשה לסמן לעצמו עתיד יציב, עתיד שראוי לחיות במסגרתו. וכך כותבים המחברים שהם בעלי שם עולמי:
"אם הכלכלה המודרנית חפצת חיים, היא תצטרך למצוא שיטה חברתית וכלכלית מעודכנת, שתהיה הוגנת ויעילה יותר מזו הקיימת. שיטה שבה אין פרולטריון מנוצל ובורגנות מנצלת. שיטה שבה האדם העובד בעבודה מפרכת ומונוטונית, מקבל מהחברה את התנאים לתפקד ולשרוד בה. הכוונה לא רק לשכר הוגן, אלא גם להפוגות  של ריענון ומנוחה, כמו גם רוטציה של עובדים ועבודות. כלומר, זו תצטרך להיות חברה שבה כל אחד מלכלך את ידיו ולא נסמך על חוטבי-עצים ושואבי-מים שיעשו בשבילו את העבודה השחורה. יידרש שינוי גם ברשתות הביטחון לקיום הוגן לכל אורך החיים, שהולכים ומתארכים.
השינוי הזה עוד רחוק, אבל דומה שצמיחתו של דור הy- מקרבת את בואו, ועל כל פנים מכתיבה את הכיוון". ומוסיפים החוקרים וקובעים: "לא רק שהצעירים מסרבים להשתתף במשחק הכלכלי הישן – הנצלני בעליל – אלא שהם מעבירים לכולנו את המסר העקיף, שהעבודה אינה העיקר בחיים, אלא כורח שצריך לצמצמו למינימום ההכרחי. עם זאת, בניגוד לתפיסת דור ה-y שהפנאי ההדוניסטי הוא המפתח לאושר, הם ובניהם יצטרכו להפנים שהאושר טמון ברוח: בלימוד, במחקר, ביצירה ובנתינה. האם הכרה זאת תתרחש בעתיד  הקרוב? ימים יגידו" (מתוך הספר "דור ה-Y כאילו אין מחר", הוצאת מודן 2016 מאת עוז ותמר אלמוג, עמוד 379).
קראתי את הדברים ונזכרתי. קראתי והתמלאתי תקווה. ואולי, חשבתי לעצמי, עוד יהיו הדברים שהאמנתי בהם בעבר ואני מאמין בהם גם בימים אלה, לרלוונטיים בהגשמה היומיומית של חברת העתיד? ואולי באמת הגלגל מסתובב לו והכל פתוח ועדיין אפשרי למימוש?  

הארכת העונה בבריכת-השחייה  //  עידו ספקטור
מטרת רשימה זו לפעול להארכת העונה בבריכת-השחייה, מהתאריך שנקבע 20.9.20 לחודש נוסף.
חשוב לציין שלפי התכנון הקיים, העונה הזו תהיה קצרה ביותר, כחודשיים במקום 4 חודשים כרגיל.
הבריכה משרתת ציבור רחב: משפחות עם ילדים, נוער וכ-30 שחיינים מתמידים והרבה חובבים.
כולנו מבקשים ודורשים את הארכת העונה בבריכת-השחייה בחודש נוסף, כלומר עד סוף אוקטובר.




בדיקות עיניים  //  עידו ספקטור
במשך שנים רבות ניתן לחברים שירות של בדיקת עיניים על-ידי אופטומטריסטים מעולים. השירות המעולה ניתן לנו בקיבוץ לנוחיות החברים.
לאחרונה השירות הופסק. לטענת האופטומטריסטים, מונעים מהם את הגישה למועדון-לחבר. זאת בזמן שבכל הקיבוצים בסביבה השירות נמשך.
הבקשה  והדרישה היא להמשיך את השירות באופן מידי. הדבר תלוי רק בנו.
האופטומטריסטים מוכנים לבוא מידית, לתת שירות כמו בעבר. כל מה שדרוש זה להזמין אותם. אין צורך בשום דיונים והסברים מיותרים.


בדיקות עיניים  //  שרית אלימלך
לא מונעים את כניסת האופטומטריסטים למועדון. תואם תאריך הגעה, אולם בגלל הנחיות הקורונה הביקור לא יצא לפועל.
לכשיתאפשר מבחינת ההנחיות, יגיעו האופטומטריסטים ויתאפשר להם להיכנס למועדון.
ההסבר נמסר לעידו גם בעל-פה ובאופן אישי.


שאילתא בנושא תמיכה בקבוצת הכדורעף  //  עידן יגודה

האם נכונה הידיעה, שלא אושרה בקשה צנועה לשתי דירות קטנות לשחקנים הזרים של קבוצת הכדורעף המקומית לעונת המשחקים הקרובה?
זאת כדי לעזור ולתמוך בקבוצה שאנחנו כל-כך גאים ואוהבים אותה כאן בעין-שמר מאז נולדנו, וכאן הוא ביתה.
מיותר לציין את חשיבות הקבוצה לקהילה, לנו המבוגרים ולדור הצעיר בפרט, שסופג ממנה ערכים וחינוך לספורט שערכו לא יסולא בפז.
אנחנו שרואים בדאגה את מצב התרבות והספורט במדינה בימים קשים אלו, לא נעזור קצת לספורט שלנו?
מבקש מכם לשקול שנית את החלטתכם. אל תיפטרו אותנו בתשובה של "אין דירות" כי יש... וב"מצב כלכלי לא טוב" כי זו באמת עזרה שאנחנו יכולים ורוצים לעמוד בה.


תשובה בנושא תמיכה בקבוצת הכדורעף  //  שרית אלימלך

בשנת 2016 ביטלה הנהלת קהילה את תקציב התרומות והשאירה לכל אחד מאיתנו את ההחלטה לאלו מטרות הוא מעוניין לתרום. קיבוץ מופרט.
בדיונים לקראת תקציב 2020 החליטה הנהלת קהילה לא לחדש את תקציב התרומות.
לפני מספר חודשים הגיעה פנייה לוועד הנהלה לתרום 50,000 ₪ לכדורעף. ועד הנהלה החליט להעביר את הפנייה לדיון לקראת תקציב 2021 (הרי בוטל תקציב התרומות).
עברו חודשיים והפנייה הגיעה שנית לוועד הנהלה ושוב נדחתה על-ידי הוועד.
לאחר פחות מחודש הגיעה פנייה נוספת, הפעם להנהלת הקהילה, לתת שני חדרים לשחקנים זרים.
אם היה מדובר על חדרים בתשלום שכר-דירה כפי שמשלם כל שוכר, אז אין בעיה לאפשר זאת. כיוון שהבקשה היא לתת את החדרים ללא תשלום, נראה לנו שמדובר בתרומה ולכן נכון יהיה שהדיון יגיע לוועד הנהלה שהוא זה שדחה את הפנייה הקודמת.
בישיבתו הבאה של הוועד תגיע הפנייה לדיון.



הסתייגויות על ההצעה לעדכון מבנה ההנהלות
(מספר הסתייגויות שהגיעו למערכת בעילום-שם ונערכו יחד על-ידי,
במטרה לפרסם אותן בניסוח עקרוני ללא רמיזות אישיות. סיגל דקל)

בעלון האחרון התפרסם מבנה חדש להנהלות. אנחנו מבקשים להציע הרכב אחר שיהיו בו יותר אזרחים מכל שכבות הגיל, על חשבון בעלי-תפקידים.
ההצעה מתבססת על מספר טיעונים:
           בעלי התפקידים לא מתחלפים בתדירות גבוהה, וכך יוצא שאותם אנשים יושבים בהנהלות זמן רב מידי ואין התחדשות.
           לפעמים התפקיד בשמו יושב בעל התפקיד בהנהלה, לא רלוונטי לסעיפים הנידונים. אפשר לזמן את בעל התפקיד בהתאם לנושא הסעיף בדיון, כאשר הוא נוגע לתחום אחריותו.
           חשוב להרחיב את שיתוף הציבור בדיונים ובהחלטות.
           חלק מחברי ההנהלה יושבים ביותר מהנהלה אחת והדבר מצמצם עוד יותר את ציבור המעורבים.
           בחלק מההנהלות יושבים מתוקף תפקידיהם קרובי משפחה והדבר לא תקין.


תשובת מיכה טיסר להסתייגויות
           בעדכון שאנו מציעים יש תוספת של נציגי ציבור, חברים ותיקים וחדשים.
           מבין בעלי התפקידים בהנהלות, המנהלים החיצוניים אינם בעלי זכות הצבעה והחלטה.
           בעלי התפקידים כפופים לקדנציות מוגבלות בזמן.
           לעת הבחירה/מינוי מופיעה בהגדרת התפקיד השתתפות בהנהלה הרלוונטית, ולעת שבוחרים/ממנים נתון זה נלקח בחשבון.
           חשוב שבעלי התפקידים המרכזיים ישבו בהנהלות ויוכלו להביא ידע ומידע שיסייע להחלטות, יהיו מחויבים לביצוע ההחלטות בתחום תפקידם וייצגו אותנו מול גורמי חוץ איתם הם עובדים.
           יש איסור על קרובי משפחה מדרגה ראשונה באותה הנהלה (בני-זוג, ילדים-הורים), אבל בקיבוץ היום, שיש בו משפחות גדולות, בלתי-אפשרי להימנע מקרובי-משפחה מדרגות רחוקות יותר.

קלרה ברכה         6.9.2015
ברטיקו דגן         8.9.1987
יהודה וינשטיין     7.9.1993
שרה גולדמן        11.9.2004
אברהם לוי          11.9.2005
מיה סגולי           22.9.1989
טובה גנדלסמן     25.9.2001
אהרון לביא         29.9.1965
רגינה שמי          29.9.1977
סוניה איתן          29.9.1991
בלנקה וילן          30.9.1973
מרי סלמה           30.9.1988


נזכור


אהרון לביא נפטר ממחלה לפני 55 שנה. בן 38 היה במותו.
הוא נולד באלכסנדריה במצרים להוריו שרה ואברהם, התייתם מאביו כשהיה בן עשר ומאז גדל בבית-יתומים.
בשנת 1949 עלה לארץ והגיע בגרעין המצרי לעין-שמר, יחד עם אשתו יהודית.
בעין-שמר נשארו מלבד יהודית, גם בנותיו שרי (שרה) חרודי ורעיה האולינג, נכדותיו ונינתו. בתו הצעירה גילה עזבה את הקיבוץ.

בעבודת השורשים בכיתה ו', כותב יותם חרודי על סבא שלו:
"... במצרים היה פעיל בתנועת "השומר-הצעיר" והיה בין הנבחרים שנסעו לארץ להתאמן במחנה 80. כשחזר למצרים היה בין האנשים שעזרו להעביר יהודים לישראל. בתוקף תפקידו במצרים, היה נתון בסכנות רבות ואף סיכן את משפחתו, בכך שהטמין נשק ושמר מסמכים בביתה של אחותו. אהרון היה חייב לברוח ממצרים, כי נכנס לרשימה השחורה של השלטונות.
כשהגיע לארץ אהב אותה מאוד ואת הקיבוץ במיוחד. היה פעיל במחלקה הערבית של מפ"ם, בתקופה שכפרי המשולש היו תחת שלטון צבאי והיחסים עם הערבים היו עדינים ביותר..."


מנחם מגן שעבד עם אהרון בפרדס כותב:
"אם אינני טועה, עבד אהרון בפרדס מיום בואו לקיבוץ, מתוך הפסקות של פעילות במפלגה.
אין לך קשר יותר הדוק בקיבוץ, מהקשר עם חבר אשר הנך נמצא איתו יום-יום בעבודה. בפרדס בילינו יחד את רוב חיינו, מהתחלת העונה ועד גמר הקטיף וחוזר חלילה – עונה אחר עונה. אהרון היה שקוע כולו בענף. חריצותו ומסירותו לענף היו בלי גבול. זאת הוא דרש מעצמו וככה רצה לראות את כולנו. כל עבודה היתה ממש "נשרפת" תחת ידיו. החל מתקופת הנגרות והאריזה וגמור בעבודה האחרונה – נטיעת פרדס של 100 דונם בדרום. תוך כדי מסירות והשקעה בענייני הפרדס, מצא תמיד זמן להקדיש למשפחתו הקרובה והרחוקה.
איש לא יכול היה להעלות על הדעת את הדבר האיום והנורא של מחלתו.
באחד מביקוריי בבית-החולים אצל אהרון, ניסיתי לנחמו ולעודדו: "בקרוב תבוא הביתה", אמרתי לו. הוא ענה לי מניה וביה: "אתה צודק, בסופו של דבר הכל חוזרים הביתה".


עלון 29 (2020) (4240) כד' אב תש"ף


מאמר מערכת     

מכירים את משל הצפרדע בסיר המים? אם תזרוק צפרדע לסיר מים רותחים היא תקפוץ מתוכו החוצה מיד, אבל אם תניח צפרדע בסיר מים פושרים ותחמם אותם בהדרגה הצפרדע תתבשל.
עד לפני פחות משנתיים, לחשו שהגברת מתערבת וקובעת בעבודת בעלה ראש-הממשלה, היום כבר משתמשים כולם בגלוי בביטוי "בלפור" (כלומר, כל בני המשפחה המתגוררים בכתובת הזו), כדי לתאר את מקורן של העמדות וההחלטות היוצאות ממשרד רה"מ.
ראש-הממשלה הקודם התפטר מתפקידו עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום, כנגד ראש-הממשלה הנוכחי כבר נפתח משפט על שוחד, מרמה והפרת-אמונים, והוא מסרב לפנות את הכיסא גם אם נדרש לשם כך לגרור את המדינה למערכת בחירות רביעית.

המציאות סביבנו הולכת ומתחממת, הבועות מתרבות ועולות יותר ויותר... ואנחנו ממשיכים לשבת במים המבעבעים ולהאמין שזה ג'קוזי. גל המחאה שפרץ והתעצם בשבועות האחרונים, הוא אולי הרגע האחרון שלנו לקפוץ מהסיר הרותח לפני שנתבשל.

ביום שישי האחרון אחר-הצהריים, הצטרפתי גם אני למפגינים בקיסריה. החום הכבד והלחות המעיקה המחישו לי את הטמפרטורה הגבוהה של המים בסיר מהמשל על הצפרדע.
התרשמתי גם מריבוי האפשרויות ומהקושי להשיג פרטים ברורים לגבי המקום, השעה, התוכנית... זה המחיש לי את העממיות והספונטניות של המחאה. מעין הבטחה שלא ייצא ממנה בסוף רק עוד איציק שמולי.
שמחתי לראות שאני לא לבד, שיש כאן עוד אנשים שזוכרים ומאמינים, שאפשר וחייב להיות אחרת – ישר, הגון, ממלכתי ושפוי.

העלון השבוע מוקדש למחאה של הקיץ הזה – מחאה כנגד קיסר וקיסרית
מקיסריה שהפכו את מדינת ישראל לקיסרות המטורללת שלהם
ואת כולנו לצפרדעים שלוקות על שולחנם.

הלוואי ונצליח.
סיגל דקל

להציל את הדמוקרטיה  //  עדינה כפיר

אני מאמינה בחובתי להשמיע את עמדתי, על ההכרח בסילוק נתניהו ושותפיו מהממשלה והעמדתו לדין כדי להגן על הדמוקרטיה.
יישר-כוח ליוזמות ולכל אזרח המתפנה לתת כתף למאמץ ובא להפגין. כן ירבו.
כרגע סוגרים על בני הבית בבלפור, שהסלידה מהם היא נחלת ציבור רחב.
בהפגנות אפשר לראות משפחות עם ילדים, כולם עוטים מסכות, נהגים צופרים, אנשים מניפים את דגל ישראל, דגלים שחורים ופוסטרים, אנשים מתופפים ומשמיעים מוזיקה.

מוזמנים להצטרף להפגנות "הדגל השחור"
כל מוצ"ש בין השעות 18:00-19:00
בצומת כרכור

אשמח אם בעלי רכבים נוספים, יציעו טרמפ למעוניינים.



הכוח של היחד  //  ענת ונדי מילשטיין

אנחנו מתעבים את משפחת נתניהו, האיש הזה מחזיק את כל המדינה בידיים שלו ולא אכפת לו כלום מלבד עצמו, ולכן החלטנו לעשות משהו לגבי זה. נסענו לירושלים, חנינו בממילא, הלכנו ברגל 15 דקות, בדרך ראינו בגן-העצמאות כוחות גדולים של משטרה ומשמר-הגבול מתארגנים והגענו לבלפור 52. השעה היתה 7:30 בערב.
היו שם, לפי כלי-התקשורת, יותר מ-15,000 אישה ואיש. אנשים צעירים וגם בגילנו, לא שמאלנים אלא עם-ישראל. היה מרגש לראות כל-כך הרבה אנשים שאכפת להם ולהרגיש את הכוח הזה. על גג הבית ראינו את יאיר נתניהו ועוד אנשים משקיפים מלמעלה על ההפגנה.
המסעדות היו עדיין בסגר ובעליהן הביאו המון מנות אוכל למפגינים.
כולם צעקו: "הון, שלטון, עולם תחתון" ונתנו לנו להחזיק כל פעם שלט אחר.
באותו יום היתה הצבעה בכנסת וכל אלפי האנשים יצאו בתהלוכה ענקית לאורך 4 ק"מ עד הכנסת.
אחרי שלוש שעות חזרנו הביתה. בזמן שהיינו שם לא היו שום בעיות. רק מאוחר יותר בלילה, המשטרה החלה לפזר את המפגינים והיו מכות.
באלימות של תומכי-ביבי לא נתקלנו. הם היו מעטים מאוד והמשטרה הקפידה על מרחק של 50 מטר בין המחנות. כולם היו עם מסכות והמשטרה התנהלה באופן מאוד הוגן.
זה היה כמו פסטיבל. חזרנו עם חוויה עמוקה ומרגשת, ממש אירוע מכונן.
בשבת האחרונה היינו בקיסריה. גם שם היו המון אנשים, משפחות וצעירים. קשה להאמין שכל זה לא משפיע עליו. בינתיים הוא מציג את עצמו כקורבן. למרות שאנחנו חושבים שאין שום סיכוי שהוא ילך, אנחנו ממשיכים. אם כל אזרחי המדינה ישתפו פעולה - הוא ייפול.


בעד ההפגנות  //  נועם גרוסמן

אקדים ואומר, שאני בעד כל ההפגנות שמתקיימות ובעד זכות היסוד להפגין, כמעט בכל מצב. מההפגנות נגד נשיאת העליון, ההפגנות נגד התובעת במשפט נתניהו - ליאת בן ארי, וכמובן, בעד הבלפוריסטים, הקייסריסטים ומפגיני הגשרים בשבתות.
ההחלטה לעזוב הכל ולצאת להפגין, היא מימוש הכלי האזרחי החשוב ביותר, וכל האנשים שנוטלים בו חלק הם קסומים.                                                                               
ואחרי שאמרתי את זה, אני מוכרח להגיד שאינני הולך להפגין, הגם שללכת לראות את ההפגנות הללו, היא אפשרות מלהיבה ומסקרנת עבורי. אני לא הולך להפגין מכיוון שלהפגנות יש נטייה מובנית ובלתי נמנעת להשטיח את הטיעון ולאחד את כל מי שנמצא באותו מקום, תחת סיסמה אחת, אשר לאו דווקא מקובלת על דעתי.                
שלושת הקולות הבולטים בהפגנות האחרונות, שייכים לעצמאים המובטלים הדורשים פתרונות מן הממשלה, לדגלים השחורים הנלחמים על הדמוקרטיה ולארגוןCRIME MINISTER המעוניין להכניס את ראש-הממשלה לכלא, ללא משפט. ברמה האישית, איני עובד עצמאי, אני סולד מקריאות המבשרות על קץ הדמוקרטיה ואני מעדיף שהנאשם בשוחד יישאר בתפקידו, על פני האפשרות שייזרק לכלא ללא משפט.                       
תאמרו: אז אתה בעצם לא יכול לקחת חלק בשום הפגנה, ואשיב: יותר מכך. ברמה האישית, האינטרס שלי הוא הפוך מכל הפגנה. אם הבלפוריינים עולים בקצב אקספוננציאלי (איזו מילה מאוסה, הא?) והצלחתם היא בכך שהמספר רק גדל, אצלי המטרה היא הפוכה בדיוק - ככל שההפגנה מצומצמת, כך יהיו שם יותר אנשים הקרובים לדעתי. והכי עדיף – להפגין לבד!                                                     
לסיכום וברצינות, אני מעריך ואוהב כל אחת ואחד מאלה שיוצאים להפגין, להילחם על מה שחשוב ואפילו לריב קצת עם שוטרים. כל דבר שהוא לא אלימות ולא הסתה לאלימות ומשרת היטב את המטרה – מבורך. אני, כנראה לא אגיע להחזיק שלט, אולי כמתבונן מהצד.                     
ולסיום אנקדוטה. באמצע שנות השמונים העליזות, היו הוריי זוג אידאליסטים מטריפים, שהיו נוסעים כל שבוע (באוטובוס!) להפגנה של "שלום עכשיו" בכיכר מלכי ישראל, נגד השהייה הישראלית בלבנון. באחת ההפגנות, הם לקחו איתם תינוקי קטן, עם תלתלים, שסיים את ההפגנה... בתוך הבריכה. אז, שרדתי כדי לספר, אבל כנראה שכבר אז, זה הספיק לי.

מחאה ואמנות  //  חיים חננאל

הטענה של יאיר נתניהו נגד הפגנות המחאה הסתכמה במילה אחת: חייזרים. לא התוכן העסיק את המשוגע הצעיר אלא הצורה. דווקא, ראוי לומר, אם כי לא איכפת לי שיוכפש גם אם הוא רק מתעטש, הוא לא התכוון שכל המפגינים הם חייזרים, אלא התייחס למסיבת התחפושות החגיגית והקצת שיינקינאית שמתרחשת בבלפור. למעשה מה שהוא רוצה כאילו לומר זה: "תעשו מחאה. תשאירו את האמנות בחוץ". אז זהו שלא, יאיר היקר (רק מבחינה כספית). זה לא עובד כך.
מאז ומתמיד, מחאה ואמנות הלכו ביחד. ההפך הוא לא תמיד נכון. אפילו ואן-גוך הסוער וחם-המזג רצה בסך-הכל להציג שדות צהובים עם עורבים ושמשות, רק שנפשו המיוסרת השתלטה לו על הפסטורליה. אבל גויה? גויה זה סיפור אחר לגמרי. פרנציסקו דה גויה (שמו המלא יצריך עוד עמוד בעלון) נולד בשנת 1746. מבחינה אמנותית השתייך לתקופה שהייתה שיא הקישוטיות באמנות – הרוקוקו - וציוריו הראשונים היו אכן קישוטים, אך בכלל לא קישוטיים. בשנת 1780 נבחר להיות צייר החצר של המלך ולא הצליח להסתיר את רגשותיו כלפי המלוכה. הוא צייר את המלך קרלוס ומריה לואיזה, אמנם לבושים כמלכים, אך בצורה אפרורית ומאוד לא מחמיאה. גויה סלד מהממסד וצייר תחריטים שהציגו מציאות אפילה וסוריאליסטית של בורות ומרמה, ותיארו ספרד מאוד לא אידיאלית. כשנפוליאון פלש לספרד, גויה לא השכיר את מכחולו לטובת ציורי גבורה, אלא שימש כ'צלם' בשדה-הקרב וצייר את זוועות המלחמה בצורה הגלויה ביותר. הוא לא הפסיק לבקר את השלטון, למרות קרבתו לחצר המלוכה, והמשיך ליצור תחריטים פסימיים עד שנאלץ להגר לצרפת. מלבד היותו צייר המחאה החשוב ביותר, היו לו מגוון סגנונות שהיוו את הבסיס לכל מה שאנחנו מכירים באמנות המודרנית (ממליץ לעשות גוגל).
אמן שהושפע ממנו ישירות היה אונורה דומייה הצרפתי. דומייה היה צייר ריאליסטי, אך בעל קו חופשי שהשפיע על האימפרסיוניסטים. מכיוון שדומייה התקשה להתפרנס מציוריו, הוא נענה לפנייה של עורך עיתון: la caricature (הקריקטורה) והחל לפרסם קריקטורות ששמו ללעג את השלטון. זיכרו חברים וחברות: הימים הם לא ימי יאיר נתניהו שמצייץ קללות בטוויטר ועם שלם יכול לכנות אותו בשמות (האהוב עלי: ג'ורה) באין מפריע. הימים הם ימי המלך לואי פיליפ. רוב הקריקטורות לא היו מחאה בוטה, אלא סאטירה על חיי הבורגנות השבעה והשמנה. לאחר סידרה של איורים חריפים נגד השלטון, הגיע השיא שגם עלה לדומייה ביוקר... לאחר שצייר את לואי פיליפ עובר מטאמורפוזה והופך לאגס שמן ומדושן, צייר דומייה בשנת 1832 דמות ענק זללן שלקוחה מסיפורים עממיים בשם גרגנטואה. לקהל שכבר הכיר את דמותו האגסית של לואי פיליפ של דומייה,

לא היה ספק מי הוא גרגנטואה בקריקטורה. הזללן נראה יושב ועל מסוע מעץ עולים לתוך לועו הפעור איכרי צרפת האומללים (בתמונה למטה). הקריקטורה הייתה כל-כך בוטה, שדומייה נאסר והושלך לכלא לחצי-שנה. בשנת 1848 נמלט המלך הגרגרן באישון לילה מצרפת בעקבות... הפגנות, ויש אומרים, גם בעקבות איוריו של דומייה (באחד מהם נראה המלך נמלט עם הקופה הציבורית).
יש תיקווה.
לעיתים מושמעת ביקורת כלפי אמנות המחאה. האם הערך האומנותי קשור למושא המחאה? האם ציור מחאה חשוב יותר מציור חבצלות מים פסטורליות בגינה של מונה? דווקא היצירות הגדולות בהיסטוריה אינן יצירות של מחאה. מה ערכו של הפסל של נתניהו כשילוב בין החרצופים למאדאם טיסו במיצב (לא מיצג) עם אוכל אמיתי? האם העובדת הסוציאלית החשופה על סמל המדינה, עושה מיצג אמנותי או שהיא סתם אקסהיביציוניסטית שמבזה את המדינה?
נסכם במכתב המפורסם של אמיל זולא לנשיא צרפת "אני מאשים" (בעקבותיו נידון לשנת מאסר): "... תדמיתה של צרפת כולה תוכתם בזוהמה הזו, ובדפי ההיסטוריה ירשם שפשע זה נגד החברה קרה בתקופת נשיאותך..."


מ"בגין הביתה" ועד "רק לא ביבי – "לאן אפשר עוד להתדרדר מכאן?
// אדם אלון

כיליד קיבוץ עין-שמר המעורה בהוויה הפוליטית הישראלית של סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, וכבנו של עמנואל אלון שהיה בשיא פעילותו המקומית-ציבורית - לא יכולתי שלא להיסחף לתוך ההוויה והתודעה השמאלנית ששררה סביבי ולקחת בה חלק פעיל, כבר כילד רך בשנים. הוסיפו לכך את עובדת היותי בן מזל שור על עקשנותי
ווכחנותי - וישר תקבלו "חיה פוליטית" עוד בטרם עליתי לגן-חובה.
מבחירות 1981 הסוערות, אני זוכר במעורפל שני אירועים: הראשון, עומד ביחד עם חברי לגן רונן מרקם וסבתו רוזה ז"ל (אמה של לאה) במתחם תחנת הדלק 80 הסמוכה לקיבוץ, מצוידים בסלילי מדבקות עגולות עליהן כתוב "גם אני אמת", מנסים לשכנע נהגים להדביקן על שמשת הרכב; השני, בהפגנת תמיכה ב"מערך" בצומת אולגה מול תחנת הדלק, במהלכה אחד מתומכי בגין המקומיים חטף למליק גור את השלט שהיה בידיו וניסה לשבור לו אותו על הראש.
אחרי הטבח בסברה ושתילה בשלהי 1982, יצאנו להפגנת ה-400 אלף בכיכר מלכי-ישראל (כיכר רבין של היום) בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, התפטרותם של בגין ושר הביטחון אריאל שרון והסגת כוחות צה"ל מביירות. לא תאמינו, אך לבושתי הרבה, הזיכרון היחיד שיש לי משם, הוא של אבי מציע לקנות לי קרטיב מאיזה מוכר-רחוב מזדמן, ואני מחפש ומחפש את אחד הצבעים האהובים עליי ולא מוצא. לבסוף הסתפקתי באחד מוזר בצבע כחול, כמוהו לא ראיתי יותר באף חנות מאז.
בשנת 1988 בשיא האינתיפאדה הראשונה (הייתי אז בכיתה ו'), שוב חזרנו לכיכר להפגין והפעם נגד הכיבוש. לא אשכח משם את ביצועה המרטיט של הזמרת אורה זיטנר לשירו של המשורר נתן יונתן "שיר ארץ "("ארץ שיושביה היא אוכלת..."). עוד באותה שנה צעדתי יחד עם שאר חברי עין-שמר במצעד האחד במאי המסורתי (שעוד היה אז המוני ומלא פאתוס) ברחוב אבן-גבירול התל-אביבי, כאשר ממרומי רחבת בניין העירייה נופפו לנו לשלום, למרבה הגאווה, שמעון פרס, יצחק רבין וישראל קיסר (יו"ר ההסתדרות דאז). בנובמבר 1988 נערכו בחירות לכנסת ה-12 בהן אבי היה פעיל מטעם מפ"ם בשכונת תל-גיבורים בעיר חולון. שבועות מספר לפני ההליכה לקלפי, הזמין סניף מפ"ם המקומי את חבר-הכנסת יאיר צבן לעצרת בחירות. בעוד האחרון נואם, מפרט את מחדלי ממשלת האחדות היוצאת ומתריע בפניה ש"לא לשים את כל הביצים בסל אחד", ניתך מטר ביצים

מאחד הגגות הסמוכים, כמה מהן החטיאו אך במעט את פניו של חבר-הכנסת והאחרונה פגעה ישירות במיקרופון בו דיבר. מראה הנוזל הצהוב הניגר באיטיות מהמיקרופון למדרכה נחקק בראשי לתמיד.
עם השנים וככל שגדלתי והתבגרתי, הלכה והתמעטה מעורבותי בפוליטיקה ובמחאות. במקרה הטוב הייתי "יושב על הגדר" וממעט להזדהות, ובמקרה הפחות טוב רוטן ומקטר על המצב מול מהדורת החדשות היומית ומכלה את זעמי הווירטואלי בקטטות השמאל מול הימין ברשת ה"טוויטר".
והנה בשבועות האחרונים, הגיחה "מחאת בלפור" מתוך סאגת הקורונה המייאשת והמשבר הכלכלי-פוליטי ההולך ומחריף - עשרות אלפי אנשים ברחובות ירושלים, תל-אביב, צמתים וגשרים ברחבי הארץ, יוצאים וזועקים את שעל ליבם: "כך זה לא יכול להימשך, חייבים שינוי ועכשיו!"
ידענו תמיד שביבי הוא כולו בלון נפוח מלא אויר חם, זגזגן וחסר כושר-מנהיגות אמיתי (משווה את עצמו לוינסטון צ'רצ'יל, עלק), הבחנו מיד שמאחורי החזות הבוטחת מסתתרת לה מעט מאוד יכולת להוביל ולהתוות דרך, בשנות שלטונו המדינה נתקעה, הלכה לאחור, מוסדותיה ומערכותיה נזנחו, ועכשיו במשבר הקורונה הקולוסאלי הכל מתפוצץ לנו בפרצוף כשראש ממשלתנו חסר-אונים ועסוק בעצמו ובבעיותיו המשפטיות, ומדרדר אותנו במדרון שאת סופו מי ישורנו.
אז נכון שבהיסטוריה של מדינתנו היו לא-מעט מחאות שהתחילו חזק והלכו וגוועו לאיטן מבלי לחולל שינוי אמיתי, ועוד יותר נכון שבסופו של דבר חייבים לתרגמן לכוח פוליטי דה-פקטו על-מנת להשפיע מבפנים על מהלכים אסטרטגיים. באמת שאיני יודע לאן זה יוביל וכיצד תתפתח העלילה, אך ההרגשה לקום מספת הפרשן, לצאת מהבית, להגיע שבוע אחר שבוע במוצ"ש לצומת כרכור יחד עם הילדים הנלהבים, לעמוד זקוף, להניף שלטים, לחוות את תגובות הנהגים ולהוציא את הזעקה החוצה, כתף אל כתף עם עוד אנשים טובים הכואבים יחדיו את המצב המטורלל והבלתי-נתפס אליו הגענו - אני מוצא אותה מחדדת, משחררת ומזככת. טיפה ועוד טיפה, נקישה ועוד נקישה, כמויות גדולות של אורך-רוח ואמונה חזקה בדרך - ובסוף גם הקיר הזה יישבר וייפול...

Power to the people & see you on Saturday afternoon






זמיר גולן

נניח לרגע שהשלטון ייפול
ויבוא שלטון אחר
וחצי מהעם יהיה לרגע מאושר
ויחגוג את ניצחונו
ויהיה בטוח שהנה עכשיו
הכול ישתנה, ויהיה יותר טוב כי יש שלטון אחר
אז למה לא? 
אבל תוך זמן קצר גם המנהיג
של הצד השני, למרות שהוא בחור טוב וישר
גם הוא קצת יסתבך בלשונו
וישתכר מכוחו
וילחץ איזו יד באפילה
ויקבל איזו מתנה נחמדה
וימנה איזה חבר לשר האוצר
כי ככה זה עם כוח
ברגע שנותנים לו שמפניה קטנה, הוא רוצה את כל הארגז
ואז תוך זמן קצר החצי השני של העם
שבטוח שהוא צודק ושפוי
ונאור ויודע מה נכון
בדיוק כמו הצד הראשון
עכשיו גם הוא ייצא לרחובות
ויעלה לבלפור
ויניף דגלים שחורים ויצעק בזעם
ויחסום כבישים
וידרוש את ראשו
ויגיד שהכול בגללו
ושהוא משוגע ושיכור ומסוכן

ואולי אפילו מישהו יחליט שהכי טוב שהוא יחטוף איזה כדור קטן, או לפחות סכין בגב (טוב אולי הגזמתי, זה כבר לא יכול להיות)
ושוב מחדש הרחובות יבערו
והרשתות ישטפו בשנאה
והכפשות ולכלוך והאשמות
ובעלי ההון והממון יתחילו למשוך בחוטים ולהשקיע כספים ולשטוף את המוח
בפייק ניוז, ודיסאינפורמציה ופחדים
ואיזה אמן אמיץ יקום
ויגיד, שהראש מנוול ופושע וקוקסינל, ואחר-כך יתנצל
ויגיד שהוא לא התכוון
זה רק בלהט"ב הרוחות נפלט לו
ובסוף השלטון ייפול
כי ככה זה עם שלטונות
הם תמיד נופלים בסוף
והמורה בכיתה תסביר לילדים
שככה זה דמוקרטיה
וזה טוב שהשלטון נפל
ואולי אחד הילדים ישאל
איך זה יכול להיות טוב שהשלטון השתנה
אם אין גג
ויש שני ילדים בכיתה
ובחוץ הבניינים הרוסים
והרחובות נטושים
ואבא אתמול יצא לעבוד ולא חזר
ואז היא תשתוק דקה ארוכה
ובסוף תענה מבעד למסכה
בלחש מוזר שכנראה זה בגלל שאנחנו
נשארנו אותו הדבר


הקשר בין קורונה, דיקטטורה, סדר עולמי חדש והפגנות  //  מירב חופי

אני רוצה לדבר על 'סדר עולמי חדש'. מבקשת שגם אם אינכם מסכימים עם הנאמר, תמשיכו לקרוא עד הסוף. אשמח להמשיך לדבר עם מי שיתעניין בכך ולשלוח מידע.
נתחיל מהקורונה:
רבים מכנים את המשבר - "הונאת הקורונה הגדולה". לא מדובר בהכחשת המחלה, אלא בהבנה שלגורמים בארץ ובעולם יש אינטרס לשווק אותה כמסוכנת לעצם קיומנו וליצור משבר, פחד וכאוס גדל והולך. משבר כזה מאפשר את הצעד הבא שהוא דיקטטורת הקורונה.
קצת נתונים:
1.         מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר בר סימן טוב, הבטיח בתחילת מרץ 20,000 מתים, 80,000 חולים עד ליל-הסדר, אסון בפורים, קטסטרופה בבני-ברק, הדבקות מסיביות בים – כל זה לא קרה.
2.         בחודשיים (יוני-יולי) מתו מקורונה 37 ישראלים (כאחד ביום). ביום רגיל לפני מגפת הקורונה, מתו בישראל 120 ביום.
3.         מספר החולים בשפעת בקיץ 2020 ירד מאוד ביחס לשנה הקודמת. נראה שרושמים חולי שפעת כחולי קורונה.
4.         כמות הנדבקים היא פועל יוצא של כמות הבדיקות. במאי נערכו 1,000-1,800 בדיקות ומספר הנדבקים היה 380-390. ביוני נערכו 21,000 בדיקות ובהתאם מספר הנדבקים הוכפל 750-960. מכאן שאין חשיבות למספרים, אלא רק לאחוזים.
5.         שינוי ההגדרה של "חולה קשה" העלתה באופן מלאכותי את כמות החולים הקשים.
6.         פרופ' איתמר גרוטו הודה שרוב התוצאות החיוביות של הבדיקות הן טעות מעבדה.
7.         התמותה ההיקפית של משבר הקורונה עומדת על כ-25,000 איש. מדובר על התאבדויות, קורבנות אלימות, התקפי-לב הנובעים מסטרס, מחלות כרוניות שאינן מטופלות מפחד להגיע לבתי-החולים, עוני שלא מאפשר לחולים לקנות תרופות וכדומה.
8.         אדם נחשב כנפטר מקורונה, גם אם כבר הבריא ונפטר מסיבה אחרת.
9.         ארגון הבריאות העולמי קבע כי המסכות אינן יעילות במניעת ההדבקה, ובכל זאת המשטרה אוכפת בכוח את עטיתן.

נתונים אלה ועוד מוכיחים שהמטרה היא להפחיד, להטיל סגרים ולהעביר חוקים דיקטטוריים. הנזק החברתי, הכלכלי, הבריאותי והנפשי הנובע ממדיניות הסגר, גבוה

בהרבה מהנזקים של הקורונה עצמה. הקורונה היא וירוס עם יחסי-ציבור. תארו לכם ששפעת הייתה מקבלת את אותם יחסי-ציבור: כל יום היו מתפרסמים בתקשורת מספרי החולים, הנדבקים והמתים, תמונות של חולים גוססים במחלקות...
הצגת המגיפה כקשה ומסוכנת, מובילה לקביעת תקנות חירום: ביצוע ניסויים בבני-אדם, מעקב שב"כ אחרי אזרחים, ריחוק חברתי והגבלת התכנסות, חובת עטית מסכה, איסור ביקור עורך-דין אצל אסירים בבתי הסוהר מחשש הדבקה בקורונה, רשות לשוטר להיכנס לבית ללא צו, חוק ההסמכה, הגבלת כמות הנוסעים ברכב, גיוס עובדים בכפייה...
ככה זה עובד:
מייצרים מצג שווא של מגיפה נוראה      זורעים פחד      מכריזים על מצב חירום      מחוקקים חוקים דרקוניים      כולאים אזרחים      כופים עליהם מסכות     משתמשים באמצעי מעקב      משתמשים באלימות      הנה דיקטטורה.
יגידו שדיקטטורה בישראל משרתת את האינטרס של ראש-הממשלה לברוח ממשפט, אך המטרה העיקרית היא להחליש את הציבור, להפוך אותו לנוח לשליטה כדי ליצור סדר עולמי חדש -
בעולם היום שולטות מספר משפחות בכסף, בממשלות ובמערכות הציבוריות (משפט, בריאות, תקשורת...). מטרתם לעצור את התרבות המין האנושי לשם שמירה על כדור-הארץ. הם שואפים לשלוט בכל אזרחי העולם, באמצעות צ׳יפים שיושתלו בגופם. מי שיחרוג מהכללים שיקבעו, זכויותיו יוגבלו. אמצעי נוסף הוא דילול האוכלוסייה באמצעות חיסונים שיכללו חומרים גורמי מחלות וחומרים מעקרים (ישראל הזמינה מחברת "מודרנה" האמריקאית מיליוני חיסונים. חברה זו מעולם לא יצרה חיסון וייצור חיסון בטוח נמשך שנים רבות).
178 מדינות הסכימו עם מטרות אלו, כאשר חתמו בשנת 1992 על מסמך האו"ם שנקרא "אג'נדה 21", וביניהן מדינת-ישראל. בהמשך נכתבה ״אג׳נדה 2030״ לשדרג ולהאיץ את התהליך.
ההפגנות הן הדרך של האזרח הפשוט להתנגד לסדר העולמי החדש.
מה עוד ניתן לעשות? לחפש מידע, לקרוא ולהבין. לספר לחברים, לכתוב בפייסבוק, להפיץ את המידע. להתנגד לחבוש מסיכות. להתכונן, גם כקיבוץ. להתפלל. לעשות מדיטציה. להיות טובים אחד לשני.


לוח מודעות

עדכון זמני פתיחת הבריכה
הכניסה דרך השער בגן-יוסי, עד 30 איש בו-זמנית,
יש לעטות מסיכה מחוץ למים ולשמור על ריחוק.
ימים א' – ה'
7:00-10:00 – שחייה טיפולית – שחיינים ומבוגרים
10:00-12:00 – ילדי המרכזים
12:00-14:00 – הפסקה – סגור
14:00-16:00 – נעורים/נעלה
16:00-19:00 – כלל הציבור
19:00-20:00 – שחיינים מבוגרים
20:00-22:00 בימים א', ד' - נעורים
יום ו'
7:00-18:00 לתושבי עין-שמר בלבד
שבת
10:00-18:00 לתושבי עין-שמר בלבד



תודה ל"מרפסות מארחות"

בערב קיץ קסום ולח, הגענו חמושות במסכות ובמורל גבוה, למרפסת ביתם של טל ורן גולן עבודי. נזכרנו במבנה בו למדו ילדינו אומנות, אחר-כך היה משרד של חברת "איגלו" ולבסוף שימש את ילדי "בית-אקשטיין". נדהמנו מהשינוי העצום בשטח – לא מתחם סגור ובלתי נגיש, אלא מרחבי דשא, שיחים ופרחים וביניהם בית מגורים מיוחד.
התקבלנו באהבה במרפסת המוארת והפורחת על-ידי טל ורן, והתיישבנו במעגל תוך שמירת ריחוק כפי שנדרש, אבל בתחושה של יחד.
זמיר גולן לקח פיקוד מוזיקאלי יחד עם שירה ואמרי גלעד וחברתם טל ברנשטיין (כולם בוגרי מקהלת "אוריין"), והם סחפו איתם את כולנו. התבקשנו לספר איך עוברת עלינו תקופת הקורונה ואנשים פתחו את ליבם וסיפרו בהומור את חוויותיהם.
היה נפלא ומרגש וחבל שנגמר כל-כך מהר.
תודות למארחים, למוזיקאים ולמפיקות מוועדת תרבות.
מקוות שיהיה המשך למפגשי המרפסת האלו.

אורנה אלון ומרים שנפלד


משפחות מארחות לתלמידי בית-הספר הבינלאומי
בגבעת-חביבה  //  עינת תומר

לפני כשנה התפרסמה מודעה באתר המועצה ובעלון, שמחפשים משפחות מארחות לתלמידי בית-הספר הבינלאומי בגבעת-חביבה. לי אדליסט הסבה את תשומת-ליבי למודעה ובמחשבה משותפת החלטנו להיענות לה. יצרנו קשר וקיבלנו שתי נערות חביבות - מיי מליבריה ופרייה מויאטנם. שתיהן לומדות בכיתה י"א, הגיעו לישראל לשנתיים ללמוד לתעודת בגרות בינלאומית המוכרת באוניברסיטאות ברחבי העולם ואשר תיפתח בפניהן אפשרויות רבות.
מיי ופרייה, כמו שאר תלמידי בית-הספר, עברו מבחנים וראיונות אישיים לפני שהתקבלו. המטרה היא לאתר תלמידים עם מעורבות חברתית גבוהה, שכאשר יחזרו למדינות המוצא שלהם ישפיעו בהן לטובה. השאיפה של מיי היא להיות רופאת נשים בליבריה ולעזור לנשים עניות, ושאיפתה של פרייה לעסוק בחינוך ולעזור לילדים.
בבית-הספר לומדים מעל מאה תלמידים - מחציתם ישראלים, ערבים ויהודים; ומחציתם מרחבי העולם. השיעורים מועברים באנגלית, המימון בעזרת מלגות, והתלמידים מממנים את הטיסות והביקורים בבית. כולם גרים בגבעת-חביבה בתנאי פנימייה, בסופי שבוע יוצאים לעיתים הביתה והתלמידים מחו"ל מתארחים במשפחות המתנדבות.
שתי הבנות שמתארחות אצלנו ואצל לי אדליסט, הן מקסימות ומכניסות הרבה שמחה ואור. בעזרתן משתפרת האנגלית שלנו ואנחנו לומדים הרבה על המדינות והתרבויות מהן הגיעו. הקשר בין המשפחה המארחת לתלמידים חשוב מאוד, היות ואלו בני-נוער שנמצאים הרחק מהמשפחה שלהם במשך שנתיים.
ההרשמה למשפחות מארחות לשנה הקרובה – נפתחה. מעוניינים מוזמנים לפנות אלי.



קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד:
עוזר/ת חינוך בבית-ספר יסודי לתמיכה בעת קורונה

המועצה האזורית מנשה מגייסת עוזרי חינוך לבתי-הספר היסודיים לשנת הלימודים תשפ"א, לתמיכה מיוחדת בעת קורונה.
תיאור התפקיד: סיוע לעובדי ההוראה (המורים ומנהל/ת בית-הספר), לפי תוכנית העבודה שתיקבע ועל-פי כללי בית-הספר.
היקף המשרה: 30-60%, 12.5-25 שעות שבועיות.
כניסה לתפקיד: 1.9.2020
יוכלו להגיש מועמדות מי שעונים על אחד מהקריטריונים הבאים לפחות:
           סטודנטים שסיימו לפחות 80% מהדרישות לתעודת הוראה.
           סטודנטים להוראה בסמינרים ובמכללות בשנה שניה או שלישית ללימודיהם.
           בעלי ניסיון של שנה לפחות במילוי מקום במערכת החינוך, עם המלצה ממנהל בית-ספר.
           מדריכים בעלי ניסיון בהפעלת תכניות חינוכיות או תכניות העשרה במוסדות חינוך.
           בעלי תואר ראשון, רצוי עם ניסיון בעבודה עם ילדים.
           בוגרי צבא בתפקיד מורה חייל/ת, מדריך/ה חינוך והדרכה.

           לא יאושרו עובדי הוראה (לרבות סייעות) העובדים במערכת החינוך הרשמית בשנה"ל תשפ"א, ועובדי הוראה שפוטרו בפיטורים פדגוגיים ו/או משמעתיים.
           התוכנית תופעל במהלך שנת הלימודים תשפ"א, כל עוד יינתנו תקנים לתוכנית על-ידי משרד החינוך .
           על עוזרי החינוך לעבור הכשרה על-פי מתווה שיקבע משרד החינוך במהלך שנת תשפ"א.
           בעת הגשת המועמדות יש להציג אסמכתא על הכשרה ואישור בהתאם לחוק למניעת העסקה של עברייני מין תשס"א.

מועמדים הרואים עצמם מתאימים יפנו במייל: gkuper@menashe.co.il
חגי פלמר, מנכ"ל מועצה אזורית מנשה




משולחנות ההנהלה

משולחנה של ועדת קליטה
מרכז - שמוליק בן דור.
חברים - גלי יגודה, ענתי קצנלנבוגן, ענת אלון, תמי צמח, שירי אפשטיין
ושני מרצבסקי. נקלטים חברי הוועדה - אייל נאור, נועה קירשנבאום ותומר סולנה.

ועדת קליטה ממשיכה בפעילותה לקידום תהליך הקליטה.
התקיים כנס מוצלח של נקלטים וחברים, אך בשל הנחיות הקורונה לא יכולנו לקיים את הכנס השני.
ועדת קליטה סיכמה את התובנות וההצעות שעלו בכנס (להלן) והן אושרו בתוספת מספר הערות על-ידי צוות ההיגוי - צמ"ד + שמוליק בן דור, קובי גרוסמן, מנו אלון,
וניר ברעם יועץ מלווה. כעת מקדמים את השידוך בין משפחות מלוות למשפחות נקלטות.

סיכום פגישת זום צוות היגוי 10.8.20

שיח 3.7.20
החיבור - תובנות מהסבבים של השיחה בזוגות
         הקליטות השונות הן כמו שכבות וטבעות בעץ שגדל, כל שכבה מעצימה ומחזקת את הגזע
         החיים יחד מטשטשים את הסטאטוסים
         זכויות שוות מכניסות לקהילה – הבחירה בחברות מלאה היא תשתית נכונה קהילתית
         שונות ומגוון הם דבר טוב ומשלים
         רוצים את המהלך, מרגיש 'בשבילים' את קבלת-הפנים
         חשוב להכיר את הסיפור כדי שנוכל להמשיך אותו – נבין מה חשוב לשמר ומה אפשר לשחרר
         הנקלטים מגיעים בקבוצה – מעורר חשש אצל מי שנמצא בקיבוץ
         מחפשים חיבור לבנים שיש להם קושי להיקלט כמונו
עקרונות (מסרים בשיתוף הציבור) - מה חשוב לנו בתהליך? מה צריך להיות בתהליך כדי שנוכל להרגיש בטוחים בו?
1.         שיח מתמשך
         שיח פתוח

         שיח אמיתי ומובנה על הפחדים, אבל גם על התקוות והחלומות
2.         חיבור (רב דורי, ללא תיוג)
         בין נקלטים לשכבה המבוגרת יותר דרך הילדים – אימוץ סבים וסבתות מקומיים, חיבור דרך משפחות מלוות, דרך תרבות ואומנות
         מפגש בין אנשים ולא בין קבוצות, תוך חיזוק ההיכרות האישית ללא חלוקה ל"אנחנו" ו"הם"
         החיים יחד מטשטשים את הסטאטוסים
3.         אחריות הדדית בתהליך
         כבוד לאורחות החיים שהמקומיים אוהבים
         להכיר את הסיפור של הקיבוץ
         חשיבות ההבנה של המשכיות - בידע ובכבוד למי שיצר ובנה את המקום הזה
         איך "הדם החדש" יכול להמשיך את השרשרת תוך שהוא מביא את הגיוון הייחודי לו
         לתת זמן לקצב של התהליך – סבלנות וסובלנות
4.         שותפים בדרך
         שיתוף והשפעה בהחלטות על הנושאים הרלוונטיים גם בזמן הביניים
         השתלבות הנקלטים בוועדות ותפקידים
         חשיבות התמיכה ההדדית – לא רק הנקלטים נתמכים, אלא הם גם תומכים
         יצירת נכונות לשינוי - עבודה פנימית של חברי-הקיבוץ לגבי הקליטה
שיתוף ציבור
         לאור האתגר של הבאת חברים למפגשי שיח בכלל ובמגבלות הקורונה בפרט
         לפרסם לחברים את התכנים של התהליך והתכנית המוצעת ליישום
         שיתוף הציבור יתבסס על מפגשי סלון מצומצמים עם החברים ומספר זוגות חברים שלהם
         המפגשים יונחו על-ידי נציגי ועדת קליטה
         מטרות המפגשים:
1.         לשתף את החברים בעשייה, בתהליך ובניהולו
2.         חשיפה לכ-100 חברים (למפות את שכבות הגיל)
3.         העברת המסרים (4 העקרונות המפורטים מעלה)
4.         שיח כללי על תחושות, חששות, תקוות
5.         שיתוף ברעיונות ובפעילויות שעתידות להיעשות
6.         ניסיון לרתום חברים לעשייה ולפעילות
         לאחר הצגת הסיכום והתכנית לוועדת ההיגוי, נקיים מפגש הכנה לקראת המפגשים עם החברים.
רעיונות לטווח קצר ובינוני
רעיון     גורם אחראי (הצעה)
לצרף 2-3 נקלטים לצוות חג, השתלבות הנקלטים בהובלת האירועים בקיבוץ       תרבות
להכניס נקלטים לוועדת קליטה במהלך תהליך הקליטה + שקיפות מלאה מבוצע. לוודא שכולם מודעים לנוכחות נקלטים בוועדה
מסיבת קליטה      ?
פליי-דייטס לפי קבוצות גיל – מפגשי ילדים לפי גילאים           רעות, דליה ונועה - בזום
ערבוב של האוכלוסייה המבוגרת עם הילדים (לדוגמה – הכנת אזני-המן, קישוט סוכה, הכנת קניידלך)            תרבות וחינוך
אירוע נשים/גברים           תרבות
מפגשי זיכרונות/היסטוריה יותר אפקטיבי פנים מול פנים
סמינר למידה והבנה על הקיבוץ והתנהלותו (סדרת מפגשים)
סיורים במוזיאון לכשיתאפשר         אירית (בחינה בזום)
לייצר פעילויות קהילתיות לטובת יצירת גיבוש וחיבור (טיולים, חגים, יום הילד)  תרבות במסגרת המגבלות
מידעון לנקלטים (חוברת)  בביצוע
מידעון/לקסיקון עין-שמר, מילון לעין-שמריסטיות שימושית – כדאי ליצור כתהליך השתתפותי
בחינה של יצירת תוכן חדש משותף  שני תציע מתווה להרצה (סיפורי מקום – לוודא שיגעו לנקלטים)
משפחות מלוות   רעות ותמר - בביצוע
נקלטים (שגרים בקיבוץ) שתומכים ומלווים חברים ותיקים       נועה ואירית
שותפות בוועדות ומוסדות צמ"ד
להיעזר ב"בנק חוזקות" של אנשים – כל אחד תורם ומעשיר את המערכת מתוך החוזקות שלו
לשתף גם בתקופת הבנייה בכל מה שקורה בקיבוץ      
שילוב הנקלטים ב-TED עין-שמר   תמר ושירי - בביצוע
שולחן מארח בחדר-אוכל (על בסיס התנדבותי), אירוח משפחות, שבת אירוח     
יוצרים ביחד את המקום (שותלים ביחד), מפגשים לא רשמיים "פיקניק על הדשא" לכולם ומי שרוצה יבוא, סיורים מודרכים בתערוכות           



צריך לוודא לאורך הזמן ובמקביל לעשייה, חיבור עם כל הנקלטים שאינם נמצאים בקיבוץ. בקרה על כך צריכה להיעשות לאורך הדרך על-ידי ועדת קליטה, ולהתבסס על מיפוי מתמשך של איזו משפחה מעורבת/שותפה לאיזו מהפעילויות.




סיכום ישיבת הנהלת החינוך 23.7.2020

1.         מפגשי נערים בחממה – החממה היא מקום מפגש לנערים במהלך כל ימות השבוע. לעיתים מתקיימים מפגשים מקסימים בקבוצות, ולעיתים יש פגיעה בניסויים, בציוד ובמקום.
הנושא הועלה בצוות ההנהלה של החממה, והתקבלה החלטה להמשיך לאפשר את המפגשים רק בנוכחות מבוגר אחראי.
סוכם - רואים חשיבות רבה במפגשים, יעשה מאמץ למצוא מבוגר אחראי מתאים ומימון לכך.

2.         מצלמות במערכת-החינוך – התקיים דיון עקרוני האם נכון לשים מצלמות במערכת החינוך, בעיקר בגיל-הרך (בעקבות פרסומים שכולנו עדים להם בתקשורת). רוח הדברים הייתה שמערכת החינוך שלנו נמצאת בתוך הקהילה, במקום מרכזי בקיבוץ, ובנוסף ענתי קצנלנבוגן, מנהלת הגיל-הרך, נכנסת לבתים ומאוד נוכחת במהלך היום.
סוכם - לא רואים מקום להכניס מצלמות, אך יש לעודד את ההורים לפנות במידה וחשים אי-נוחות כלשהי (בכל תחומי החינוך). כל פנייה תטופל ברצינות ובמקצועיות, על-מנת לשמר את האמון במערכת ובקהילה.

3.         סגירת מערכת החינוך – בהתאם ללוח השנה הקרובה (בו רוב ערבי החג חלים ביום שישי) הוספנו השנה יומיים בהם המערכת תהיה סגורה. מספר ימי ההערכות לא ישתנה.













נספחים שנדונו בישיבת הנהלה 14/20 מתאריך 27.7.20 בנושא
עדכון המבנה הארגוני של ההנהלות בהשתתפות עו"ד יסמין אלבז

הבסיס לעדכון הוא שיתוף יותר נציגי ציבור וחברים חדשים.
בעקבות שאלות שעלו בישיבת ההנהלה בה נידון הנושא, התקבלה חוות-דעת מיסמין לגבי מספר סוגיות בהן נגעו השאלות.
הוחלט: אושרה ההצעה לעדכון המבנה הארגוני, כולל תיקונים בעקבות חוות-הדעת של יסמין. ההצעה תובא לאישור שיחת הקיבוץ.  באחריות שרית אלימלך.
במידה ויש לחברים הערות נא להפנות למיכה.

ביום 18.12.2016 אישרה שיחת-הקיבוץ מבנה ניהולי חדש בעין-שמר. במהלך שלוש השנים האחרונות, בהן התנסינו בפועל בהתנהלות בהתאם למבנה החדש ונוכח תהליך הצמיחה הדמוגרפית וקליטת חברים אשר צבר תאוצה לאחרונה, עלה הצורך בביצוע מספר עדכונים במבנה הניהולי כמפורט להלן.
1.         הנהלת קהילה
1.1.      מנהל תשתיות - על-פי המבנה הניהולי הקיים, מנהל התשתיות הוא חבר בהנהלת הקהילה מתוקף תפקידו. במהלך הקדנציה האחרונה, נוכחנו כי חברותו של מנהל התשתיות בהנהלת הקהילה אינה נכונה, בין היתר לאחר שהוחלט כי מנהל התשתיות כפוף למנהל/ת העסקים וזיקתו לנושאים הנדונים בהנהלת הקהילה מועטה ביותר. מוצע לעדכן את המבנה הניהולי, כך שמנהל תשתיות לא ישמש כחבר הנהלת הקהילה מתוקף תפקידו.
1.2.      נציגי ציבור להנהלת הקהילה - לאורך הקדנציה האחרונה התגבשה הבנה, כי יש צורך להוסיף נציג ציבור להנהלת הקהילה שייבחר על-ידי האסיפה, כך שבמקום שני נציגים בהנהלת הקהילה יהיו שלושה נציגים.
2.         הנהלה כלכלית
2.1.      נציג ציבור להנהלה הכלכלית - לאורך הקדנציה האחרונה התגבשה הבנה, כי יש צורך להוסיף נציג ציבור להנהלה הכלכלית שייבחר על-ידי האסיפה, כך שבמקום שני נציגים בהנהלה הכלכלית יהיו שלושה נציגים.
3.         הנהלת קהילה והנהלה כלכלית
3.1.      נוכח קליטה של משפחות רבות והרצון לשמר נוכחות משמעותית של חברים וותיקים בעלי ניסיון והיכרות מעמיקה עם הקיבוץ כחברים פעילים בהנהלות לשנים הקרובות, מוצע לקבוע כי בשתי הקדנציות הקרובות (6 שנים), עד שליש מנציגי הציבור בהנהלה


הכלכלית ובהנהלת הקהילה יהיו חברים שהתקבלו לאחר שינוי אורחות החיים בקיבוץ (11.9.2011) והיתר חברים שהיו כבר חברי-קיבוץ במועד האמור.
3.2.      מוצע לקבוע, כי לאחר שתי קדנציות (בקדנציה השלישית) יהיו לפחות שליש מנציגי הציבור בהנהלה הכלכלית ובהנהלת הקהילה, חברים אשר היו חברים במועד שינוי אורחות החיים, ואילו לאחר מכן לא תהיה עוד הבחנה.
4.         ועד הנהלה
4.1.      נציג ציבור לוועד ההנהלה - מוצע להוסיף נציג ציבור כחבר ועד ההנהלה. לוועד ההנהלה ייבחרו 7 נציגי ציבור בסה"כ באסיפה הכללית (במקום 6 נציגים על פי המבנה הקיים) - שלושה נציגי ציבור שייבחרו על-ידי האסיפה לוועד ההנהלה בלבד. ארבעה נציגי ציבור יבחרו על-ידי האסיפה הכללית להנהלות (קהילה וכלכלית), באופן ששני נציגי ציבור שיקבלו את מירב הקולות בבחירות להנהלת הקהילה ושני נציגי ציבור שיקבלו את מירב הקולות בבחירות להנהלה הכלכלית, ישמשו גם כחברי ועד הנהלה.
4.2.      יו"ר קרן המילואים - מוצע כי יו"ר קרן המילואים לא ישמש כחבר ועד הנהלה של הקיבוץ מתוקף תפקידו, בין היתר בשל ניגודי אינטרסים והבנה כי אין נחיצות לכך שיו"ר קרן המילואים יישב כחבר בוועד ההנהלה של הקיבוץ.
4.3.      משקיפים מטעם הנקלטים בחברות מותנית - לאור הצמיחה (קליטת חברים) מוצע כי להנהלות ימונה משקיף מטעם הנקלטים וזה יוזמן מעת-לעת, לפי שיקול דעת יו"ר ההנהלה הרלוונטית, להשקיף על דיונים, לפי העניין. יובהר כי מדובר במשקיף בלבד שאינו רשאי להצביע בעת קבלת החלטות.

טבלת הרכב ההנהלות:
           הנהלת הקהילה וההנהלה הכלכלית מורכבות מממלאי התפקידים המרכזיים, ממלאי תפקידים רלבנטיים ונציגי ציבור נבחרי קלפי. מוזמן/נת באופן קבוע: מנהל/ת הנהלת חשבונות.
           בשתי הקדנציות הקרובות (6 השנים הבאות ממועד אישור הצעת החלטה זו), עד שליש מנציגי הציבור בהנהלה הכלכלית ובהנהלת הקהילה, יהיו חברים שהתקבלו לחברות בקיבוץ לאחר שינוי אורחות החיים בקיבוץ (11.9.2011) והיתר חברים שהיו חברי-קיבוץ במועד האמור. לאחר שתי קדנציות (בקדנציה השלישית) יהיו לפחות שליש מנציגי הציבור בהנהלה הכלכלית והנהלת הקהילה, חברים אשר היו כבר חברי-קיבוץ במועד שינוי אורחות החיים, ואילו לאחר מכן לא תהיה עוד הבחנה. שלושה נציגי הציבור בהנהלה הכלכלית הם גם נציגי "שמר" ובתור שכאלה הם גם נציגי "שמר" בוועד ההנהלה.
           סה"כ 9 חברי הנהלה בהנהלה הכלכלית ו-9 בהנהלת הקהילה.


           ועד ההנהלה מורכב מארבעת המנהלים הבכירים (יו"ר קיבוץ, מנהל/ת קהילה, מנהל/ת עסקי, מנהל/ת מש"א), יו"ר "שמר" אגודת חברים, נציג הקיבוץ במליאת המועצה ו-7 נציגי ציבור הנבחרים באסיפה הכללית. מתוך נציגי הציבור הנבחרים באסיפה כאמור, שלושה נציגים יבחרו רק לוועד הנהלה וארבעת הנציגים הנותרים הינם נציגי ציבור שקיבלו את מירב הקולות בבחירות להנהלות (שני הראשונים שנבחרו להנהלת הקהילה ושני הראשונים שנבחרו להנהלה הכלכלית).
           סה"כ - 13 חברים בוועד ההנהלה, מתוכם 7 נבחרי ציבור.

ועד הנהלה          הנהלת קהילה      הנהלה כלכלית
           יו"ר הקיבוץ (*)
           מנהל/ת קהילה (*)
           מנהל/ת עסקי (*)
           מנהל/ת מש"א (*)
           יו"ר "שמר"
           נציג עין-שמר במליאת המועצה
           4 חברי/ות קיבוץ – נבחרי הציבור שבהנהלות
           3 חברי/ות קיבוץ (נבחרי ציבור לוועד ההנהלה בלבד)
           משקיף - נקלט בחברות מותנית שיוזמן מעת לעת לפי שיקול-דעת ועד ההנהלה. (**)
                       מנהל/ת קהילה/יו"ר הנהלת הקהילה
           יו"ר הקיבוץ
           מנהל/ת מש"א
           מרכז/ת רווחה/מנהל/ת גיל שלישי
           מנהל/ת חינוך/יו"ר חינוך
           נציג/ת עין-שמר במליאת המועצה
           3 חברי/ות קיבוץ (נבחרי ציבור)
           משקיף - נקלט בחברות מותנית שיוזמן מעת לעת לפי שיקול-דעת הנהלת הקהילה (**)                  מנהל/ת עסקים/יו"ר ההנהלה הכלכלית
           יו"ר הקיבוץ
           3 מנהלי/ות ענפים/פעילויות עסקיים בקיבוץ שייבחרו בהתאם להחלטת ועד ההנהלה
           1 מומלץ/ת יו"ר
           3 חברי קיבוץ (נבחרי ציבור שנבחרים בקלפי)
           מוזמן/נת באופן קבוע: מנהל/ת הנהלת חשבונות
           מנהל/ת הקהילה
           משקיף - נקלט בחברות מותנית שיוזמן מעל לעת לפי שיקול-דעת ההנהלה הכלכלית (**)
סה"כ  13           סה"כ 9  סה"כ 9
(*) במידה ובעלי התפקידים הנ"ל אינם חברי-קיבוץ, הם אינם חברי ועד הנהלה ומשתתפים כמוזמנים קבועים ללא זכות הצבעה.
(**) להסרת ספק, מדובר במשקיף בלבד שאינו רשאי להצביע בעת קבלת החלטות.
           יתר סעיפי ההחלטה על מבנה ניהולי חדש בקיבוץ עין-שמר מיום 18.12.2016, יוותרו על כנם.

עין שמר אחזקות חקלאות, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, מס' 57-003825-7 טבלת תיקון תקנון

נוסח קיים           נוסח מוצע
36 (א) הנהלת האגודה תיבחר למשך 24 (עשרים וארבע) חודשים (להלן – תקופת הכהונה של הנהלת האגודה).            36 (א) הנהלת האגודה תיבחר לתקופת כהונה בת שלוש שנים.
מטרת התיקון להתאים בין תקופת כהונת הנהלת האגודה לבין תקופת כהונת הנהלת הקיבוץ, ולאפשר לרשויות האגודה הנבחרות פרק זמן משמעותי יותר לעשייה והובלת תהליכים ארוכי טווח באגודה. 
36 (ב) לא נבחרה הנהלת אגודה חדשה עד לסיום תקופת הכהונה של הנהלת האגודה, מכל סיבה שהיא - תמשיך הנהלת האגודה הקיימת לכהן בתפקידה עד בחירת הנהלת אגודה חדשה, ובלבד שהנהלת האגודה לא תכהן בתפקידה ולא תשמש כהנהלה יותר מ-27 (עשרים ושבעה) חודשים.           מבוטל.
שכן האמור ממילא תואם את הדין (תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה - 1975).