חפש בעלונים קודמים

עלון 21 (11) (5840) כב' סיון תשע"א 24.6.11


עלון 21 (11) (5840) כב' סיון תשע"א 24.6.11


דיווחים שוטפים מההפגנות בכיכר הקוטג'

כלבו עין שמריוני 2011 :
שאלה בשבוע: האם מרד הקוטג' מורגש במדפי החלב בכלבו?
דגנית חננאל - מנהלת הכלבו: כן, בהחלט!!
מסורתית והיסטורית, זו הגבינה הפופולארית ביותר ומאז פרוץ "מהומות הקוטג'"
ניכרת ירידה משמעותית במכירת הגבינה, שנדחקה אחורה במצעד המכירות.
וזאת למרות, שבעליית המחירים האחרונה ב - 1 ביוני 2011,  
אצלנו בכלבו לא חלה עליה במחירי הקוטג'.
כתבינו הפרוסים במדפים דיווחו:
 "המתנדבת הצרפתייה" נראתה חוגגת את ניצחונה
 כשהיא צמודה לבקבוק בירה (ואולי היה זה בקבוק יין... )
שכונת קוטג'ים בהתנחלות
רבבה בשטחים
ובספטמבר 2011 זה יעלה עוד יותר

שבוע הספר העברי - תשע"א יוני 2011 // שלומית תומר
בתקשורת דווח בהרחבה על ה"שבוע" ואירועיו, כשהמינוח היה – "חגיגות" שבוע הספר. וטוב שכך, בעיני. מפעל זה התפתח מאד מאז האירוע הראשון, אותו יזמה והפיקה מייסדת הוצאת ספרים "מסדה" – ברכה פלאי, בשנת 1926. הוא נערך בשדרות רוטשילד בתל-אביב בלבד, ליום אחד בלבד, תחת הסיסמה: "למען הספר לא אחשה" (אשתוק)...
במשך השנים שלאחר מכן התקיים האירוע רק לסירוגין, עד שבשנת 1961 נקבע שיתקיים בכל הארץ בו-זמנית ומדי שנה.
עם הזמן נוספו בו פעילויות תרבות ופנאי עם אטרקציות לילדים ומבוגרים ונוספה החגיגיות.

ואצלנו, התקיימו בעבר מדי שנה תערוכות גדולות של ספרים במועדון או בחדר-האוכל, בהפקת ספריית-פועלים. הורים באו עם ילדיהם, הכירו ספרים חדשים והאירוע היה חוויתי ומעשיר.
סגנון זה עבר זמנו עם הופעת ההפצה האגרסיבית רבת המבצעים וההנחות, שהפכה את הספרים לזולים וזמינים יותר במשך כל השנה.
בעבר גם היו הספרנים מזמינים מדי פעם  סופרים לפגישה עם החברים בעין-שמר, פגישות שהיו רבות משתתפים, אך כיום, ידוע לכל שמצב הקריאה והזיקה לספר אינו במיטבו.

בספרייה שלנו מחליפים ספרים כמה עשרות חברים, רובם גמלאים. סוג הספרים המועדפים הוא בעיקר רומנים איכותיים,
במיוחד מבוקשים אלה שעל בסיס היסטורי וכן- של סופרים עבריים. קוראים גם ספרים על בסיס מחקרי, שנושאיהם העיקריים יהדות והיסטוריה מודרנית של ישראל והקשור בהם, וכן מעט ספרי מתח. מגיעים מספר סטודנטים שמחפשים חומר לעבודותיהם. כמעט שלא מגיעים גילאי בית-ספר וחברים צעירים. לצערי, אין דורש לספרי השואה, אמנות, פסיכולוגיה, היסטוריה ועוד, מהמגוון הרב שיש לנו (כ -5000 ספרים). כמובן, ישנם חברים רבים ששואלים ספרים בספריה האזורית ויש הקונים, מקבלים ומחליפים ביניהם ספרים. בקיצור, קהילתנו עדיין קהילה קוראת עם ההרגל
"להחזיק ספר על-יד המיטה"...
ומי שלא - מוזמן להתחיל או לחדש הרגל זה (כל עוד לא עברנו לקריאה מקוונת)...

אנחנו רוכשים עשרות בודדות של ספרים מדי שנה, בהתאם לתקציבנו. כמו-כן מקבלים מתנות מחברים ומביאים בצורה שוטפת ספרים מהספרייה האזורית, המושאלים לנו לשלושה חודשים.
בחודשים האחרונים רכשנו:


שולמית לפיד  / ואולי לא היו
יעל נאמן  / היינו העתיד
נעמי רגן / השיר העשירי
פול סלומון / חתונה סיציליאנית.                       
האנס פלאדה / לבד בברלין
סייד קשוע / גוף שני יחיד                                                                                  
צרויה שלו / שארית החיים
א.ב. יהושע / חסד ספרדי
אהרון אפלפלד / האיש שלא פסק לישון
חיים באר / אל מקום שהרוח הולך             

                                     ועוד ספרים ...                                       

ועכשיו – לשתי בקשות:
א. נשמח לקבל תרומת סרטים בפורמט  D.V.D. , מאחר וספריית הקלטות העשירה שלנו איבדה מחינה.
ב. נבקשכם להחזיר ספרים שמוחזקים זמן רב על המדף ומעלים אבק... אפשר להניחם בחדר מערכת העלון.

ולסיום, בשמחה אנחנו מודיעות, איה ואני, על פגישת ילדי המרכזים - עם רקפת זוהר, סופרת משלנו, לכבוד צאת ערכת ספרי התנ"ך שכתבה לילדים ולכבוד שבוע הספר העברי. פרטים יבואו.

בברכת "למען הספר לא נחשה!" - שלומית תומר

מחסן חגים של עין שמר – המחסן  של כולנו // יואל גרוסברג
הקדמה קטנה: כל ציוד באשר הוא ובכל מצב, יכול ואף צריך שישמר במיטבו.
גם אם הוא שייך לכלל. על כן:
1. אנא דווחו או החזירו כל פריט השייך למחסן חגים. מחיר חידוש הציוד יקר מאוד ולא כל כך קורה.

2. במחסן - כסאות צרים משני סוגים. לכן, כאשר אתם מסיימים אירוע ומערמים את הכיסאות – אנא דאגו לעשות זאת תוך הפרדה בין שני הסוגים. 
האבחנה בין שני הסוגים קלה ביותר. אחד מסימני ההיכר הוא הלוגו של חברת "כתר" מוטבע על משענת הכיסא, בעוד שבסוג השני – אין בכלל לוגו. 
ההפרדה בין  הסוגים חשובה והיא מונעת בלאי גבוה ושבירת הכיסאות.

3. בהחזרת הציוד לאחר האירוע - יש לסדר את הציוד במחסן באופן  קפדני יותר ולפי המיקום השמור לכל פריט במחסן. ברגעים  אלה כדאי לסמוך על כושר הסידור הטמון בכל אחד ואחת מאיתנו.
בברכת שמחות ושימחות – יואל

פותחים שבת
השבוע, סוגרים עונה עם שירי פרחים ועם סיגל דקל שתדבר על פרשת קורח.
----------------------------------------------------------------------------
רוב תודות לכל המְסַפֵּרים שעשו לנו את הערב לפני שבוע: מירב חופי, אורי אשכולי, אלישע שמרי, מירי גרוסברג, יורם תומר, אורי שפירא, חופי, אורי ליס ואיה מלומן. חן, חן לסהר חופי שזימרה וניגנה כה יפה.                                                                                                            ענה                                                                                                                    


מחצר ראשונים
עוד חג שבועות מאחורינו, חג שהיה מוצלח מאוד ואורחים רבים הגיעו לחגוג איתנו.
התרגשנו במיוחד ממספר לא מבוטל של משפחות שניגשו וסיפרו לנו, שזו לא הפעם הראשונה שהם מגיעים בשבועות והם נהנים כל שנה מחדש.
ואי אפשר בלי להודות לכל השכנים שלנו על הסבלנות והסובלנות. לכל אלה שהזיזו את הרכבים משדרת הפיקוסים והקלו על הפעילות שלנו.
וכמו בכל שנה לילדי בר המצווה והוריהם שנותנים משמרת עבודה בשבועות לטובת סרט בר המצווה. תודה לחברים ולצעירים בעצמאות כלכלית על  ההתגייסות האדירה לעבודה בחג בתחנות השונות. תודה גדולה לבני הנוער שמתגייסים לעזרתנו. וכל  הילדים שכל פעם מפתיעים אותנו מחדש ומגיעים ושואלים איפה אני עובד.  לילדי נעל"ה שעובדים איתנו.

לכולם תודה ענקית לא היינו יכולים לקיים את האירוע בלעדיכם!
ועוד מהעמותה:
בשבוע שעבר התקיימה הישיבה השנתית של עמותת המוזיאון בה אושרו הדוחות הכספיים, הדוחות המילוליים ודוח ועדת הביקורת. המעוניינים לראות את הדוחות מוזמנים למשרדי המוזיאון בתאום.
לאחר סיום הקדנציה של אבישי גרוסמן בראשות העמותה מילא את התפקיד יגאל קצנלנבוגן, זאת עד הישיבה האחרונה. אנו רוצים להודות לשניהם. יגאל קצנלנבוגן ממשיך את תפקידו בוועד העמותה.
בישיבה נבחר חמי סל ליו"ר העמותה ואנו מאחלים לו  ולנו הצלחה.
טל אייזן תסיים את עבודתה במהלך חודש אוגוסט עקב יציאת המשפחה לחו"ל, אנו מאחלים להם התאקלמות קלה ושהות פורייה בארה"ב.
בשנה האחרונה סיימנו את הכנת התצוגה החדשה. נבנה שביל בין שער האבן לשער המזרחי הותקנו מערכות ללקויי שמיעה ושומרה עמדת השמירה.
בביקורים שוטפים, אנו ממשיכים לארח קבוצות גני ילדים ותלמידי בתי ספר לאחרונה החלו להגיע גם חטיבות ביניים ותיכוניים. שמחנו במיוחד לארח את תלמידי "מבואות עירון" ו"גוונים".
כמו כן אנו רואים גידול בקבוצות המגיעות מחו"ל.

מחזירה אהבה לכולכם!
עתה, משחלפו להם כמעט חודשיים מאז הניתוח שעברתי, הרגשתי משתפרת מיום ליום.  אני מנסה לחזור לחיים רגילים ושגרתיים – להם אני מייחלת כל כך.

אני רוצה לומר תודה ענקית לכל החברים שתמכו בי לאורך כל הדרך ובתקופה הכי קשה בחיי.
דאגתם, התקשרתם, שאלתם  והתפללתם לשלומי.  חלקכם אפילו הגיעו עד בית החולים לבקר אותי.
בכל רגע נתון, כשאני מנסה להתמודד עם הכאבים ועם ההחלמה הקשה – הייתם לי למשענת.
גרמתם לי להתרגש מכל ד"ש וכל SMS. עזרתם לי להחלים ולהרגיש נאהבת. נתתם לי תקווה שהדאגה והאהבה – מחזקות.

לי ולמשפחתי, זה לא ברור או מובן מאליו, שכך נוהגים. אנו מוקירים כל רגע ורגע מזמנכם.
אני מודה גם, לכל ממלאי התפקידים הנוגעים בעניין, שמלאו את תפקידם ודאגו לפתרון הבעיות.
נעים לדעת שבשעת צרה ומכאוב, יש קהילה של חברים וחברות שדורשים בשלומך בכל רגע, ואפילו גיליתי שכמה נשים הן קונדיטוריות מעולות!                                           שלכם באהבה – נוגה שורר
לפני כך וכך זמן, בבוקר חורפי ואביבי (יש דבר כזה) יצאתי לחפש כוס סוכר אצל השכנים ומצאתי משאית שלמה. לכפית הסוכר הצטרפה גם כוס אספרסו משובח ועסק שלם להובלות - לא רק של סוכר. וגם איש אחד חביב מסביר פנים, שלמרות שנפלתי עליו ללא הכנה מוקדמת, ולמרות שהוא אוהד מכבי חיפה (שנכנעה ל"אדומים" בגמר הגביע של בונקר הירואי) אמר לי: "בואי נהיה ספונטאניים". אז הלכנו על הספונטאניות.

עם 4 גלגלים על הקרקע

נתוני פתיחה:
שם העסק: "איתן הובלות"
מעסיקים: בין 15 ל- 40 עובדים
בעלות: משותפת של  האחים איתן וארז נחום
איתן: נשוי + 3
משפחת נחום המורחבת: מתגוררת במושב אביאל

יוזמה ברוכה:
המשרד, ששופץ והותאם לצרכים, ממוקם בחדרים ששימשו את המגנטים.
"איתן הובלות" מספקים שרותי הובלות מגוונים:
- הובלת תכולת דירות ובתים
- העברת משרדים, עסקים וחברות
- אריזה ופריקת מכולות
- שירותי אחסנה ושמירת ציוד
- שירותי מנוף הרמה (להעמסת מכונות וציוד בייתי כבד. "דיר באלאק על הפסנתר!!!").

עלינו פה על משהו:
"ביום שישי פינינו בית שלם על כל תכולתו. את מחפשת משהו? "
במסגרת השירותים שהם מספקים, ניתן למצוא אצלם, ציוד מגוון יד שנייה, שנמסר להם או נרכש על ידם כאשר פינו בתים ודירות: מקררים, מיטות, שידות, שולחנות סלון ואוכל, תנורים, ספות, טלוויזיות וכול כיוצא בהללו.

קשרים חמים:
זהו איננו הקשר העסקי הראשון שיש לאיתן עם עין שמר. בבעלותו הייתה חנות הגלידה המצוינת (!) בצומת.
במסגרת קשר זה הכיר את ניסים קישיק ויעל קישיק.  כאשר חיפשו מקום, הסתובבו בין גרנות ללהבות חביבה ונכנסו גם לעין שמר וסגרו עסקה.

עשינו עסק:
נפגשנו עם ניב רונן (מרכז המשק) ועם עודי דגאי (יו"ר כלכלי).  אתם יכולים לישון בשקט – הם ניהלו בשמכם מו"מ קשוח ועשו את העבודה. העיקר שבסוף הסתדרנו – והנה אנחנו כאן.

היסטוריה עסקית:
בצעירותו, עבד איתן כ – 10 שנים בתחום ההובלות. כשהשתחרר מהצבא היה בבעלות קו של גלידות ובחורף, כדי להשלים הכנסה עבד על משאית כשכיר.  בחורף השני, בעל הבית הציע למכור לי את העסק – אז קניתי. עכשיו כבר היה עם הגלידות ועם ההובלות.
את הגלידות מכר לפני חודש כדי לפנות את כל האנרגיות והמשאבים לניהול עסק ההובלות.

עסק מתגלגל:
התחלנו עם פורד מודל 82'. היום יש לנו כמה משאיות, רכבים קטנים ומנוף, שירות איחסון ועוד.

אחים לעסק:
איתן – מנכ"ל החברה
ארז – מנהל תפעול

הזמנה פתוחה – 1
אני מזמין בני קיבוץ, ליצור איתנו קשר לעבודות סבלות ו/או נהיגה על משאיות.
אנחנו משלמים שכר ממש מעולה. צעירים עם מוטיבציה – יכולים לעשות אצלנו משכורת יפה.

הזמנה פתוחה – 2
אני מזמין כל מי שזקוק לשירותי הובלה – המחירים שלנו הכי טובים בשוק.
אם קניתם שידה או ספה בחנות רהיטים – ואתם צריכים להעבירה אליכם הביתה; אם הדודה או הסבתא נתנו לכם מיטה  – בדיוק בשביל כאלה אנחנו כאן.



 הבהרות  אופציונאלית  ממערכת  העלון:
1. בחודשים האחרונים הועברו למערכת מספר שאילתות בנושא מכירת איגלו וחלוקת הרווחים והאופציות. השאילתות הועברו לממלאי התפקידים הנוגעים בדבר. בקרוב יפורסם דו"ח מדיוני הנהלת הקהילה שהתייחסה לאחרונה לנושא.
מערכת העלון מקווה, שהדוח שיימסר יענה על השאילתות ועל ורצון הציבור למידע בנושא.

2. תמונת צוות המטעים בחרמון (1971) שהופיעה בשער העלון הקודם – הועברה למערכת 
ע"י אמיר תומר, כחלק ממבצע מבורך של סריקה ושימור של אלפי תמונות וסרטי ארכיון.

3. חוזרים ומזכירים, שקיימת אופציה לקבל את העלון לתיבת הדוא"ל -  בפורמט PDF.
מובטחת חווית קריאה אחרת של צבעוניות מתפרצת וחדות מכסימלית.  
חברים המעוניינים – אנא העבירו בקשתכם לכתובת העלון.  
                                                       (תראו – הכתובת שלנו מופיעה כאן למטה )  

תרשמו ביומנים

יום ב' 27.6.11נועם הספר עובד. שימו לב: נעם יעבוד רק עד 15:00.

יום ג' 28.6.11 - נבחרת הנהלת חשבונות יוצאת לטיול שנתי. לכן לא יהיה אף אחד במשרדים ביום זה. קחו זאת בחשבון והתארגנו בהתאם.

יום ה' 30.6.11 - 18:00-20:30  
                              ערבית בבריכה 
                     לכבוד פתיחת עונת הרחצה
בתוכנית:
ארוחת ערב קלה, שחיה לילית, מוסיקה טובה ואווירה נעימה.

מביאים: מחצלת ומשהו קטן לשולחן האוכל המשותף.
                     לדוגמא: חומס,פיתות,סלט,פשטידה,חמוצים...
                                                                                                                                   בואו ... יהיה רטוב
יום ה' 30.6.11 - קרקס שבזי – סוף שנה

החברים מוזמנים לחגוג עם הקרקס את סוף שנת הלימודים הנוכחית, ולהודות על ההזמנה להיות חלק מהקיבוץ

ביום זה מתקיים יום פתוח לילדים עם סדנאות ומופע קרקס          
10 ש"ח לאורחים מבחוץ - חינם לחברי קיבוץ!!!!
כתבה על היום הפתוח הקודם למי שרוצה להציץ ביו-טיוב

כמו כן, ביום ה' - 7/7 תתקיים מסיבת סוף השנה של תלמידי המסלול המקצועי - "המפתח לחופש"
בתוכנית:
מופע קרקס מרגש של בוגרי המסלול המקצועי ומסיבת קרקס שחוגגת את החופש
45 ש"ח במקום, 35 ש"ח לחברי הקיבוץ (אנא הזמינו מקום מראש שנוכל לרשום אתכם בכרטיסים המוזלים)
פרטים והזמנות כרטיסים בטלפון 052-3208066

מזל טוב  
ללרה ואבישי להולדת – הבן 
ליהודית ויואל – להולדת הנכד
לפרידה אפלבוים – להולדת הנין                                        
 ברכות חמות לכל המשפחה


שומר פעם - שומר תמיד!
הזמנת ארגון בוגרי השומר הצעיר - למחנה צופי של "שומר תמיד"!
ביולי יתקיים מחנה קיץ בשטח המחנה הצופי של תנועת "השומר הצעיר".המחנה מיועד למשפחות של בוגרי השומר הצעיר לדורותיהם ולחברי הקיבוצים. זו פעם שנייה שאנו מקיימים את האירוע המהווה הזדמנות נהדרת לחוויה משפחתית עשירה ברוח תנועת הנוער!
לפניכם לו"ז האירוע!

יום שישי 15.7
יום שבת 16.7
14:00-15:00 הרשמה
8:00 – התארגנות בוקר + ארוחת בוקר
15:00-16:00 התמקמות, זמן לרחצה
9:00 – אתגרון (הפעלות לפעוטות במקביל)
16:00-17:00 – הפעלות שומריות
11:00 - אבובים (החל מכיתה ו')
17:00-20:00 הכנת א. ערב + א.ערב
13:00 - אומגה (החל מכיתה ה')
20:00 – א"ש לילה לילדים/ שירה בציבור למבוגרים
16:00 – סיום האירוע

אתם מוזמנים לפנות אלינו להרשמה דרך המייל (יש לרשום מספר משתתפים וגילאים)
או בטלפון 052-5809838. פרטים נוספים באתר השומר הצעיר באינטרנט.


שאילתא מבני צמח:
להנהלת הקיבוץ - מזכירה, מנהל קהילה, מרכז משק ויו"ר כלכלי
רציתי להביא לידיעתכם, שבעוד שבועיים אני אמור לקבל מליון וחצי דולר מהחברה בה אני עובד.
מה עלי לעשות? האם לקחת, כמה ימים לפני כן, חופש מהקיבוץ או להעביר את הכסף לקיבוץ?
רק תשובה רצינית תתקבל.


עניין לציבור


עוד לילה לא שקט בכלבו

בלילה שבין שלישי לרביעי, התבצע ניסיון פריצה נוסף בכלבו.
האזעקה הזעיקה – והפורץ לא השלים את תוכניתו.
חברים, הקיץ כבר כאן – ואנשים רבים יבואו וילכו בחצרנו.
אנחנו מזמינים את ילדי המוסד והצעירים, שערים ומבלים בשעות הלילה, לעזור לנו. פיתחו עיניים. אולי תבחינו בתנועה חשודה באזורים שונים בקיבוץ כמו שכונות המגורים, אזורי התעשיות וגם סביב הכלבו.
רק אל תישארו אדישים.
גם החברים מוזמנים להפעיל את ניסיון החיים האישי, להיות ערניים ולדווח על תנועות חשודות - לרב"ש רועי פרילינג, לשומר התורן או לממלאי תפקידים.


הכלבים שלכם.
קחו אחריות.

לאחרונה נתקלנו במקרים מאוד לא נעימים, עם כמה כלבים שמסתובבים ונובחים באופן מפחיד ומרתיע. חברים קחו אחריות וקישרו את הכלבים.
אולי בעינכם הם משחקים אבל יש אנשים  שמאוד מפחדים, מעבר לכך לתופעה זו עלולות להיות השלכות קשות ביותר.

תודה ובתקווה שזה יעזור - הדס ונבות זרטל

מסידור הרכב

1. ב- 1.7.11 - אני מסיימת את תפקידי כסדרנית רכב.
אדווה בראון- אברג'יל מחליפה אותי ואני מאחלת לאדווה הרבה הצלחה.

2. נופש גלגלים: כמו בכול שנה ניתן להזמין רכב לארבעה ימים ושלושה לילות. משפחה שמעוניינת ברכב לנופש גלגלים מתבקשת לשים פתק בתא (עד 1/7 אצלי ומה 1/7 אצל אדווה) ובפתק לרשום את תאריכי הנסיעה וסוג רכב  מבוקש.
מומלץ לוודא בתוכנת הרכב שההזמנה אכן נקלטה.           
                       נסיעה בטוחה – אוריין גנדלמן
טיפולי שיאצו זה לא יקר

שמרית ספקטור מזכירה, שניתן לקבל אצלה  בקליניקה, טיפולי שיאצו במחירים סבירים ושפויים ביותר. עד  20 טיפולים בשנה, בעלות  30-60 ₪ לטיפול בלבד.
התמחותה באורטופדיה ובכתפיים וטיפול בבעיות כגון: תפיסות בצוואר, קושי להניע את הכתפיים, כאבי גב תחתון עם/ בלי הקרנות לרגליים, כאבי ברכיים ועוד.
לבעלי ביטוח בריאות במנורה, כלל, מגדל ועוד – זכאות לטיפולים מוזלים במסגרת הפוליסה. לקבלת הסבר פנו לסוכן הביטוח.
לזימון תורים ומידע נוסף אפשר  לפנות לשמרית בטלפון: 052-8510455


זמן לומר תודה
במעלה המדרגות, בחגים ועל הבמות - יש אישה אחת שעובדת ללא תנאי בהמון אהבה ועושה עבודה נפלאה !!! תמי צמח - תודה על העזרה לאורך כל תקופת החגים  מגע הכישרון שלך מוסיף אור ויופי לפניי התרבות בקיבוץ.                                                                                                   ועדת תרבות
"זה ברור" // אבישי גרוסמן



ליד חדר האוכל של הקיבוץ פגשתי את ב. מושבניק בגיל הביניים הידוע בכול האזור כחקלאי חרוץ ומצליח. "שמע, ראיתי אותך היום בצהריים מופיע בטלוויזיה" צהל לעברי בנכונות מלאה לפתוח שיחה על תוכן דברי. "מה, אתה לא עובד בשעות אלה בהן שודרה התוכנית? והרי התוכנית שודרה בשעה שתיים עשרה בצהריים" שאלתי. תשובתו הפתיעה אותי הפתעה מוחלטת: "מסיבות שונות החלטתי להשכיר את האדמות שלי למישהו אחר. את הזמן שהתפנה לי אני משקיע עכשיו בצפייה בטלוויזיה.  בערך עשר או שתיים עשרה שעות במהלך היום אני מזפזפ וכך יכולתי לראות את התוכנית בה אתה הופעת, ששודרה כאמור בשעות הצהריים." 

בעודנו משוחחים חלף על ידנו מ. תומך שינוי דיפרנציאלי ותיק ואבי התורה הקובעת שבחצרו של קיבוץ מתרוצצים עשרות פרזיטים הניזונים מעמלם של חברים אחרים. (אגב, תורה שהוכחשה נמרצות על ידי מנהלת משאבי אנוש הקודמת וכן על ידי מנהל משאבי אנוש הנוכחי)                                                                         "אתם השתגעתם" אמר פתאום ב. מבלי שידע את עמדותיו בנושא השינוי של מ. "שינוי דיפרנציאלי בקיבוץ הוא סופו של הקיבוץ"
"זה ברור" השיב לו מ. והמשיך בדרכו לעבר חדר האוכל של הקיבוץ.
מעניין ולא מפתיע, חשבתי לעצמי בדרך לביתי. מ. מעולם לא אמר מפורשות את מה שאמר כאילו בהיסח הדעת בתשובתו לב. שנים רבות מתקיימים דיונים, לעיתים שקטים ולעיתים סוערים, על מהות השינוי הדיפרנציאלי בקיבוץ שלנו.

מ. ואחרים החושבים כמוהו, נמנעו כול השנים מלומר את דעתם בגלוי ובפומבי לגבי השאלה לאן מוליך השינוי הדיפרנציאלי.. ה"זה ברור" שנאמר בקול צלול בשיחת המדרכה הוסווה תמיד במילים מטשטשות ומגייסות שהופנו לאלה שמתקשים להבין את מה שכול כך ברור למ. (וגם לרבים מתומכי השינוי השיתופי שיודעים לאן מוליך השינוי הדיפרנציאלי ואומרים את דעתם בקול צלול וברור)  יש להניח שהחשש של מ. הוא שבין תומכי השינוי הדיפרנציאלי יש גם כאלה שרוצים להמשיך ולקיים את הקיבוץ. אומנם במתכונת אחרת אבל לשמור על מהותו הייחודית. אמירה מובהקת וחד משמעית כמו שהשתמעה בתשובתו לקביעתו של ב. יכולה אולי להרחיק תומכים פוטנציאליים מלתמוך בעמדתו הנחרצת בעד השינוי. הוא יודע, כמו שרבים יודעים, שאחרי השינוי לדיבורים על מהות החיים בקיבוץ יהיה ערך הולך ויורד. עד שייעלם. אבל  הרי נאמר כבר במקורותינו שבתחבולות תעשה לך מלחמה. ועל פניו נראה שהטשטוש המכוון פועל בצורה יעילה ביותר ומסייע לדיפרנציאלים לגבש את הרוב הדרוש כדי לבצע את השינוי.
                           

משפחת אלפרוביץ' תשב שבעה בדירונית של נחמיה
בשבת 25.6.11  בין השעות 10:00-13:00. חברים מוזמנים
לחברים שלום,
שלושה שבועות עברו מאז ההצבעה השנייה על השינוי, ועין שמר כבר השתנתה... אחרון הוותיקים המייסדים, נחמיה אלפרוביץ', הסתלק מאיתנו בשיבה טובה, והותיר את הדור הבא להתמודד ולהוביל אל עתיד חדש. הלוואי שנדע לשלב במציאות חיינו את מורשת המייסדים ואת שאיפתם המתמדת לחיים משמעותיים וראויים יותר.

וכמה עדכונים לגבי המשך התהליך:

מתי מצביעים?
ביום שני 11 ליולי תתקיים שיחת קיבוץ לקראת ההצבעה השלישית.
ההצבעה תתקיים בימים שישי וראשון 15-17 ליולי. אנא רשמו ביומנים. חברים שמתעתדים להיות בחו"ל במועד זה מתבקשים להכין ייפוי כוח ולהפקידו בידי חברים הנאמנים עליהם.

על מה מצביעים?
מצביעים על תוכנית השינוי כולל כל תיקוני התקנון.

מה הרוב הדרוש?
ההצבעה השלישית בוחנת אם יש לתוכנית השינוי רוב של 75% מבעלי זכות הבחירה. זהו הרוב הדרוש, לפי תקנון הקיבוץ, על מנת לשנות סעיפים בתקנון עין שמר. שינוי אורחות חיים מחייב שינוי תקנון, שאותו ניתן לבצע רק ברוב של 75% מבעלי זכות בחירה.

מי הם בעלי זכות הבחירה?
כל הרשומים כחברי עין שמר, כולל מי שנמצא כרגע בחופש, הם בעלי זכות בחירה. כשמחשבים את תוצאות ההצבעה, הם נלקחים בחשבון, גם אם לא באו להצביע. מי שלא מצביע – נספר כמתנגד.

קצת מספרים:
בעלי זכות בחירה בעין שמר – 296
הצביעו בהצבעה הקודמת – 277 (94% הצבעה)
מתוכם הצביעו 192 בעד ו–85 נגד
רוב מינימאלי לאישור תוכנית השינוי – 222 מצביעים שהם 75% מבעלי זכות הבחירה.
מה קורה עד ההצבעה?
בימים אלה אנו מקיימים מפגשים אינטנסיביים עם חברים מהצוות השיתופי ושומעים את הצעותיהם לגבי התיקונים הדרושים לתוכנית. עם סיום הדיונים, ולפני ההצבעה הבאה, נפרסם רשימה של תיקונים לחוברת. תקוותנו שמהלך זה יקרב את החברים שהצביעו נגד בסיבובים הקודמים, והם יוכלו לתמוך הפעם בתוכנית השינוי.
כמו כן, חברים מגיעים אלינו על מנת להעלות שאלות אישיות לגבי מצבם לאחר השינוי. יש נושאים רבים שאינם כתובים בחוברת אבל עבור אדם מסוים הם חשובים מאד. אנו מזכירים שוב שדלתנו פתוחה לכל שאלה והתלבטות. ענייני עבודה – מומלץ לדבר עם עידן, נושאים הקשורים למשפחה, מעמד אישי או תקציב אישי – עם יוסי או רקפת.
ומה קורה אחרי ההצבעה?
אם הצעת השינוי לא תקבל את הרוב הדרוש – "תהיה בחינה מחודשת של המצב" – כפי שהחלטנו בנוהל ההצבעות לפני שנה.
אם ההצעה תקבל את הרוב הדרוש –  אנו ניכנס למספר חודשים של התארגנות והרצה, ולאחריהם נתחיל להפעיל את התוכנית במלואה. במקביל יתחילו לעבוד צוותי קליטה ושיוך דירות. את הפעלת התוכנית ילווה "צוות יישום", שתפקידו לפקח על ההתנהלות, לפרש החלטות, לענות לצרכים שיעלו, ולהציע שיפורים וחידושים במידת הצורך.
                                                                                                              יוסי רקפת
עדכון מ"מבואות עירון"  יוני 2011 // רונן דורי

ברכות להניה שפירא – רכזת הוראה שלנובשקט ובצנעה הניה נבחרה לשלב הגמר במיזם  "המורה של המדינה" – מיזם של בחירת מורים ומחנכים מצטיינים מטעם "הסתדרות המורים". לשלב הגמר הגיעו 20 מורות ומורים מתוך אלפי מועמדים. בתהליכי המיון זכתה הניה לפרגון גדול, בעיקר מצד עשרות תלמידים, בהווה ובעבר, מפקחים, מנהלות ומדריכים בתחום "מורשת ישראל".

רפורמת מורים בעל יסודי – בימים האחרונים התבשרנו על חתימת ההסכם, שמשמעותו שינוי במבנה משרת המורה (יותר שעות עבודה בבי"ס), ובתמורה לכך פיצוי כספי והעלאת משכורת בשיעור של 51%. נכון לעכשיו, רב הנסתר על הגלוי, ולא ברור לנו עדיין כיצד תוטמע הרפורמה.  כמובן, מצב זה יוצר אצלנו בלבול ועמימות בכל הקשור לבניית משרות מורים, ובכל הקשור לבניית תקציב שנתי. מדובר באתגר פדגוגי וכלכלי ... ככל שיתבררו פרטים - אעדכן.

סיום שנה בעבודת "המועצה הרחבה" – לפני כשבועיים התקיימה הישיבה האחרונה לשנה זו של המועצה הרחבה. השנה התאפיינה בדיונים טובים, מעניינים ופוריים. דיוני המועצה היו שלובים בעבודת ההנהלה הפדגוגית, כך שהתקיים קשר רציף ובונה. עסקנו בנושאים שונים, ובכל הנושאים היו המלצות אופרטיביות. לדוגמא: מסע לפולין – בדגש על השתתפות הורים במסע; תכנית מצוינות או כיתת מצוינות בחט"ע; התנהלות הפנימייה, תהליך קליטת תלמידים למבואות עירון; מועצת תלמידים ומנהיגות תלמידים; מגמת אזרחות ומנהיגות; הוקרת תלמידים בתחום הלימודי והחברתי; מעורבות הורים בבית הספר – בדגש האם להגביר מעורבות ושיח וכיצד... ועוד. כמו כן עלו שאילתות (מגמת רובוטיקה, טיולים שנתיים...) ונמסרו דיווחים שוטפים ממנהלת הפנימייה וממני.

קליטת תלמידים לקראת השנה הבאה בראשית מאי השלמנו את תהליך קבלת התלמידים לכיתה ז', ונשלחו התשובות למועמדים. כמו בשנים האחרונות, תהליך המיון מורכב, קשה וטעון, בעיקר בשל כך שאנו לא מסוגלים לעמוד בביקוש הגדול והצרכים המיוחדים.
בשכבת ט' - י' – קלטנו מספר תלמידים חדשים. גם בשכבת י"א יש באפשרותנו לקלוט מספר תלמידים חדשים.

קליטת קבוצת נעל"ה חדשה – לפני מספר חודשים חזרו גלינה זוקנמכר ורחל אלומה מפעולת שיווק ברוסיה. לשמחתנו, אנו עתידים לקלוט בשנה הבאה קבוצה,  כ – 27 תלמידים חדשים.

פתיחת כיתת מצוינות אקדמית בשכבת י' – בחודשים האחרונים אילנה אבישר, מנהלת חט"ע, הובילה תהליך של בחינת פתיחת  "תכנית  מצוינות". בסופו של תהליך הוחלט על פתיחת כיתת מצוינות. לכיתה התקבלו 34 תלמידים, ומתוכננת להם תכנית לימודים ותכנית העשרה מיוחדת.

פנימייה – בשנה הבאה אנו צופים קשיים בכל הנוגע לעודף ביקוש ללינה בפנימייה. בשנה הבאה צפויים להיות עשרות תלמידים במעמד של רשימות המתנה, ואנו שוקלים מה לעשות בנידון. (השנה מתחנכים בפנימייה כ – 200 חניכים, מתוכם 70 חניכי נעל"ה (בשלושה בתים) וכ – 130 צברים (בשלושה בתים).
כידוע לכם הקימה הנהלת הבעלות צוות שייבחן את התנהלות הפנימייה במספר היבטים, ואכן בימים אלו מתקיימים דיונים בנוגע להתנהלות הפנימייה. בצוות שותפים נציגי הבעלות, ניצן ירמר ואנוכי. יש להגיד כי  חלק מהדיונים לא פשוטים לנו (לאנשי המוסד בצוות).  במידת הצורך נעדכן בישיבה. 

שיפוצי קיץ - כבכל שנה נעסוק בהכנת הכיתות והחצר לשנת הלימודים הבאה. השנה נחדש את מעבדת בית הספר, ונייצר מהמעבדה  שתי מעבדות מדעים חדשות.  נטפל בתשתית האינטרנט, נסיים לרשת את כל הכיתות במקרנים, בתקווה שמורים רבים יעשו בכלי הטכנולוגי שימוש פדגוגי (מתוכננת השתלמות מורים בנושא). נייר בנושא השקעות ושיפוצי קיץ נשלח אתמול.

נקווה ונאחל לכולנו סיום שנה מוצלח...
רונן דורי – מנהל המוסד
נחמיה אלפרוביץ
1912-2011

אחרון הוותיקים
נחמיה אלפרוביץ, אחרון הוותיקים מייסדי הקיבוץ, נפטר בשנתו, כמעט בן 100, מות נשיקה לו זוכים הצדיקים הנסתרים. הוא היה כה ענו וצנוע, לא מתבלט ונחבא אל הכלים עד כי נדמה שאפילו המוות שכח אותו – אולי רצה ששריד אחרון מהם לא יכלה מן העולם כדי להזכיר לנו משהו שאולי שכחנו...
אחרון הוותיקים. עם מותו נחתמה תקופה. המסמר האחרון שחתם את ארונו חתם תקופה. איך נוהג לומר אלי רוטמן באידיש: "הקיבוץ אין דר עארד", "הקיבוץ כבר באדמה". עם מותו יורדת לקבר והופכת לאגדה, להיסטוריה, תקופה שלמה.

הוא היה מאותה עיירה של יצחק גור, וגם בקיבוץ היו שכנים וידידים. יחד עוד הספיקו, באחרית ימיהם, לנסוע לבקר בעיירת הולדתם, קורניץ, המרוחקת 100 קילומטר מווילנה, ומצאו שדבר לא נשאר מ-1800 יהודיה, כולם, גם משפחותיהם, הושמדו – אפילו את בית-הקברות בקושי מצאו והקימו שם מצבה.
קורניץ – פירוש השם "הנשרפת", "הבוערת". הבתים העשויים עץ עם גגות הקש היו נשרפים כל שנה. יחד למדו ב"חֵדר", יחד בבית-הספר "תרבות" ובקן השומר-הצעיר. כתב יד נהדר היה להם, בלי שגיאות כתיב, כמו אצל המתבוללים אנשי הערים הגדולות. תראו את פנקס השירים העבריים של נחמיה מהקן – איזה יופי!

נחמיה התייתם מאביו בגיל צעיר ונאלץ – במקום להמשיך את לימודיו בווילנה, לעבוד לפרנסת משפחתו שירדה מנכסיה במלחמת העולם הראשונה.
אנשי "בדרך" עלו בשני גלים ב-1933-4, 100 שומרים. הם חלמו להקים קיבוץ משלהם. כשבאו עם בקשתם למאיר יערי הוא התרתח וצעק עליהם באידיש: "קומט א קעקר אונד מאעכט א פלעקר!" – "בא קקר ועושה רעש! אתם תעשו מה שאומרים לכם! תשלימו קיבוץ וותיק – או מעברות או      עין-שמר". הם בחרו בעין-שמר. תארו לכם – אילו חלומם היה מתגשם והיו מקימים קיבוץ משלהם, כולו מאנשי העיירות מאזור ווילנה, יהודים חמים, עממיים, אנשי מלאכה ועבודה, ללא ה"שלאכטה הפולנית" – שרבים מחבריה ה"חשובים" כבר מזמן תיקנו את העולם מ...תל-אביב,  מעליהם – איזה קיבוץ זה היה!

שלושים שנה עבד נחמיה בבניין. בנה יחד עם בֶּנֶק את כל הבתים בעין-שמר. אני זוכר אותו כרצף, תמיד על ברכיו. זו לא רק תמונה – זה אולי גם אופי. כמו חמור סבלן שנשא את הקיבוץ ואת הציונות על גבו. איש כל-כך צנוע ועניו, אף פעם לא הרים את קולו בקיבוץ שבו כל אחד מקבל לפי צריחותיו. "בונצ'ה שתוק".

כך, בשקט ובגבורה סחב את הטרגדיות של חייו.
פעם ראיינתי אותו לעלון הקיבוץ. בקול שקט מאוד, בלי טיפה של כעס, גולל את סיפור גיוסו לבריגדה במלחמת העולם השנייה. הוטל על הקיבוץ למלא את המיכסה התנועתית. את ה"חשובים" הוציאו מההגרלה. אלה ש"נתפסו" בגורל בטעות הצליחו להשתמט בלשכת הגיוס בסראפנד, כל אחד הציג את מחושיו. אחד אפילו עשה עצמו משוגע, כמו דוד המלך שהשתמט מהמלחמה. אז מי נשאר? ה"בונצ'ה שתוק" הזה.
בהגרלה מוּטָה – לא הייתה אז וועדת קלפי, ודי לחכימא ברמיזא – שלחו את מי שלא ידע להתחמק "אל מול פני המלחמה החזקה" למרות שידעו – ויש אומרים שלא ידעו – שאשתו זהבה חולה סופנית. ואכן היא מתה בהיותו ארבע שנים בצבא, במצרים, באיטליה, ודליה בת השלוש נשארה בלי אמא ובלי אבא. רק ב-1946 השתחרר.

כעבור שנים אחדות מצא ניחומים עם נחמה – גם היא בת עיירה באותו אזור. ואז פקדה אותם טרגדיה שנייה: מרים הקטנה בת השלוש ברחה מהפעוטון ונפלה לבריכת השחייה, שלא הייתה מגודרת. לשמחתם נולדה להם שלומית שהביאה נחמה לחייהם.

וכך מסכם נחמיה את חייו ביום הולדתו ה-80: "כל שנות היותי בקיבוץ אני עובד במלאכה. כנראה שבהשפעת תקופת הנעורים שלי. לאחר שמסרו את הבנייה למחלקת הבנייה פרשתי אחרי 30 שנה מהבניין. עבדתי עשר שנים כחצרן בית-הילדים. בשנות עבודתי כחצרן בניתי גם את משק הילדים. עבדתי במיניפלסט ועכשיו בגומגנט. אני מרוצה מאוד שאני יכול עדיין לתרום לכלכלת הקיבוץ.
במבט לאחור יש לי סיפוק רב, שלקחתי חלק בבנייה ובהקמת קיבוץ בארץ. ממקום שומם לישוב פורח ושוקק חיים. זכיתי להגיע לגבורות עם משפחה מסועפת של בנות, נכדים ונינים".

נחמיה, אחרון הוותיקים, אחרון הדור. כולם היו הורינו, אנחנו "הילדים של הקיבוץ".עם מותו נחתמת תקופה. עם ארונו יורדת לקבר בשבילנו, הבנים הראשונים, שחיינו איתם – ואולי בצילם – מיום שנולדנו – תקופה שלמה, כל-כך גדולה והרואית עד שקראנו להם "נפילים" ולעצמנו "ילדי הצל".
נפל בגורלנו, כ"דור יצחק" להמשיך את מפעלם. עשינו ככל יכולתנו לאהוב עד כלות את המקום הזה שיצרו, וקברו הטרי של חגי ארליכמן ודמותו יעידו על כך.
נזכור את היום הזה בו הלך לעולמו אחרון הוותיקים.
זה יום היסטורי. יום של מחויבות, אפילו של שבועה, שבועת-אהבה למקום הזה, עין-שמר, שנחמיה בנה אותו, לא במילים גבוהות אלא במו ידיו צרובות הטיט.                                                           
תודה לך, איש צנוע, נחבא אל הכלים – אחד מענווי-עולם שבזכותם העולם – וכל היופי שיש
לנו פה – קיים.                                                                                                                עלי א.
אבא יקר ואהוב שלי,

הגיע הרגע ממנו פחדתי. כל כך הרבה שנים חיית שנדמה היה לי שתחייה לנצח. הראש מבין שזו דרכו של עולם אך הלב מסרב להיפרד.
זכית לחיים ארוכים, מלאים ומרשימים וזכינו אנחנו, שהיית לנו אב וסב נפלא כל כך הרבה שנים.
איש נדיר ויקר, שקט וצנוע, חרוץ וישר, מסור, אהוב על הבריות, איש משפחה נפלא, איש עבודה, נאמן ומאמין בדרך בה הלכת. כל זה עשה אותך לאיש מרשים ומוערך.

במקום שהתהדר באנשי הרוח והספר הרבים שבו,
היית אנטי תזה בכך שהיית איש המעשה והעשייה.
מעט דיברת והרבה עשית. חרוץ ופעיל, בעל ידי זהב.
לא השארת אחריך שירים וספרים כפי שעשו רבים מדורך,
אבל השארת בניינים ובתים ומקומות אשר, לו היה להם פה,
יכלו לספר את סיפורך.
ידעת בחייך קשיים ואבדנים רבים. החל מכך שבהיותך בן 13
איבדת את אביך ממחלה, את אמך ואחותך היחידה איבדת בשואה.
וכאילו זה לא מספיק, איבדת בקיבוץ אישה אהובה ובת פעוטה. למרות זאת מעולם לא נטרת טינה לאיש, לא שנאת אדם, לא קינאת באדם. קיבלת את המציאות כפשוטה. שמחת בחייך והיית מאושר בחלקך.

אחד הדברים המופלאים שהיו בך הייתה יכולת נתינה מדהימה. כל חייך היו נתינה לקיבוץ למדינה, ולמשפחתך. בסרט שעשינו לכבוד יום הולדתך ה- 90 אמרת שבהסתכלות אחורה יש לך סיפוק גדול שסייעת לבנות את המדינה שלנו ואם היית צריך - היית עושה את אותה הדרך מההתחלה.
אבא, אני מקווה שהייתי לך בת טובה כפי שהיית אתה לי אבא טוב. השתדלנו לאפשר לך את השנים האחרונות הכי טוב שיכולנו.
אני אסירת תודה שנפל בחלקי להיות בת שלך ומקווה שהצלחתי ולו במעט להאיר את דמותך ואישיותך.
בדמיוני אני מקווה שאתה רואה כמה אנשים באו  ללוות אותך מתוך כבוד הערכה ואהבה.

הפרידה ממך היא פרידה מתקופה, היא סיומו של פרק בעל משמעות אדירה עבורי. במשך 9 שנים דליה ואני באות לקיבוץ מדי שבת. דבר זה העצים וחידד את הקשר בין שתינו ואת הקשר שיש לנו לקיבוץ ולחבריו. הפרידה ממך תהיה גם פרידה מסוימת מהקיבוץ. דבר זה מעצים את הכאב שאני חווה. אני יודעת שקשר זה יצטרך ללבוש צורה אחרת ומקווה שבכל זאת  הקשר לא ינותק.
אי אפשר לסיים את הדברים עליך בלי להודות לאנשים הרבים שליוו אותך ואותנו בדרך זו וסייעו לנו לאפשר לך שנים טובות ומכובדות. אנשים רבים היו שותפים  לתקופה זו, החל באיה מלומן, קומר, ואינדרה, חלימה, אנשי בית דורות המסורים והנהדרים בם שאקר, יוטה, סופי כל צוות האחים והאחיות המסורים, וכל שאר עובדי בית דורות שעושים עבודה קשה ומקודשת  כל כך.
ואחרונה חביבה תודה ענקית לאוריין גנדלמן על התבונה והרגישות בהן היא עושה את תפקידה ועל שעשתה לנו את השנים האלו לאפשריות ומנחמות.
אני מודה לקיבוץ ומאחלת שימשיך לאפשר לכל חבריו המבוגרים לסיים את חייהם בבטחון בכבוד ובשלווה כפי שאיפשר לאבא.
אני אוהבת אותך אבא וכבר מתגעגעת.                                                                              שלומית
לא כברוש  // מאת יהודה עמיחי

לא כברוש,
לא בבת אחת, לא כולי,
אלא כדשא, באלפי יציאות זהירות- ירוקות,
להיות מוסתר כהרבה ילדים במשחק
ואחד מחפש.

לא כגבר היחיד,
כבן –קיש, שמצאוהו רבים
ועשו אותו למלך.
אלא כגשם בהרבה מקומות
מעננים רבים, להתחלחל, להיות שתוי
פיות רבים להיות נשום
כאוויר בשנה ומפוזר כפריחה באביב.

לא הצלצול החד, המעורר
בשער הרופא התורן,
אלא בדפיקות , בהרבה אשנבים
בכניסות צדדיות, בהרבה דפיקות לב.

ואחר כך היציאה השקטה, כעשן
בלי תרועה, שר מתפטר,
ילדים עייפים ממשחק,
אבן בגלגולים האחרונים
לאחר המורד התלול, במקום שמתחיל
מישור הוויתור הגדול, אשר ממנו,
כתפילות המתקבלות,
עולה אבק בהרבה ריבוא גרגירים.
סבא יקר שלי 
אני מרגישה שיהודה עמיחי כתב את השיר עליך, על האדם שהיית. שקט, צנוע, משמעותי לסביבתו ברוגע שלו. אדם נחבא אל הכלים, לא מתבלט, נעים הליכות, תמים, איש טוב, פשוט וטוב.
לאחרונה מצאתי את עצמי מתגעגעת אליך, באה אליך בשבתות כדי פשוט להיות איתך, ללטף את ידך, להסתכל בעיניך הטובות, שראו כל כך הרבה, חוו  קשיים, תלאות ונותרו טובות.
אני חוזרת לאחור בזיכרון ומודה על הילדות שנתת לנו. יש לנו כל כך הרבה זיכרונות טובים מהקיבוץ, מסבתא וממך, מהנסיעות בקלנועית, מהבריכה, מהרפת, מהבית על העץ שבנית לכבוד הנכדים והנינים שלך, מהסיפורים שהקראת לנו ומההוויה הכל כך מיוחדת שלך.
ברת מזל שכמותי שזכיתי לסבא כמוך. ברי מזל כולנו שזכינו בך, להיות בסביבתך.
אולי זה ילדותי לומר אבל אני בטוחה שבחייך היית מלאך עלי אדמות, וכעת אתה מגיע למקום שקט, מצטרף לסבתא ושומר עלינו מלמעלה, שלא נטעה, שנלך בדרך הישר, שנאמין.
היום, בעולם שלנו, קשה למצוא עוד אנשים כמוך. קשה למצוא אנשים שנותנים מבלי לבקש תמורה, קשה למצוא אנשים שפשוט מאמינים, אידיאליסטיים, בלי טיפה של רוע או אגואיזם. היית אדם נדיר, מיוחד במינך ואני מאמינה כי הנחלת את תכונותיך למשפחה שלך, לסובבים אותך. אי אפשר שלא ללמוד ממך, להסתכל עליך ביראת כבוד ולהעריץ את מי שהיית.
תמיד תלווה אותנו סבא, לעולם לא נשכח אותך.                                   מיכל רוז'נסקי

לסבא נחמיה

קשה לכתוב, הזיכרונות מציפים ומתערבבים, הזמן קצת מטשטש את הרצף ומקשה על זיקוק הזיכרון.

חלפו שנים, וקשה לסמן את נקודת ההתחלה שלנו יחד כי נדמה שתמיד היית שם. שם - בבית שקראנו לו "חדר" עם המפתח שנימצא בארון הצמוד לדלת הכניסה, במבואה. כן,  בארון ההוא שנימצא ליד התנור של נחמה וליד טוסטר הלחיצה האגדי.

ובתוך הארון נמצאת גם מיטת השדה הצבאית המתקפלת, זאת שהיו פותחים לנכדים שבאו מהעיר. באנו, כל אחד בתורו, כדי לבלות את ימי חופשת הפסח והקיץ איתך בקיבוץ. היו אלו ימים מאושרים ונטולי דאגות ואתה דאגת לשלב אותנו בשגרת יומך: החצרנות, הטיפול בפינת החי ובעיקר דאגת לנו למלאי אין סופי של: שסק, צ'יפס וטוסטים. והמצטיינים קיבלו גם פקנים קלופים (שתמיד היו שלמים, ממש כאילו גדלו ללא קליפה!).

והיו גם חפצים מעניינים: תיבת הנגינה הקטנה, כלי העבודה, הכדים המדהימים שיצרת.
אבל גולת הכותרת הייתה: האולר. האולר משך את תשומת הלב שלי באופן מיוחד – הוא היה יפה, חזק והייתה לו היסטוריה מסתורית ששורשיה בתקופת המנדט הבריטי (ויש הטוענים שהוא אולר צבאי בריטי). האולר סימן לי אותך: חזק, מדויק, צנוע, שתקן, פרקטי ובעיקר – מסתורי ומסתיר סוד. ניכר בו באולר שראה ועשה הרבה דברים – אבל הוא שומר אותם לעצמו, ראו עליו כי הוא ספג מכות והיו עליו שריטות לא מעטות. הייתה לאולר מין "שן חולצת" בחלקו האחורי וידעתי כי זו השן שתחלץ מכל מצב.

ואתה – כמו האולר – שמרת את סודותיך מאיתנו, וכמו האולר – הגנת עלינו תמיד. מעולם לא סיפרת לנו על הטרגדיות של חייך: אובדן האב, האישה, הבת והמשפחה שנספתה בשואה.
לא סיפרת לנו על: השרות הצבאי הרחק מהבית, העבודה הקשה בבנין והשמירות בלילה ועל "כיבוש העבודה" – כן אז עוד בחיפה של המנדט הבריטי. רק דאגת שכל זה לא יגע בנו ושיהיה לנו עולם מושלם ומסודר כדי שנוכל לגדול ללא מועקות באידיליה של קיץ בקיבוץ.
וביום שבו עזבת את החדר ועברת לבית האבות של הקיבוץ, באתי לחדר שלך עם אימא ושלומית:
הן חשבו – מה לקחת איתך לבית האבות? מה לזרוק? מה לתרום ומה להשאיר למזכרת? אבל אני הייתי בעולם אחר ורק דבר אחד עניין אותי: למצוא את האולר! תרתי אחריו במחשכי המחסן והבוידם ולבסוף מצאתיו חבוי בפינה חשוכה. ניכר בו שגם איתו הזמן לא הטיב אבל אני אחזתי בו כמוצא שלל רב ואספתי אותו אל ביתי.

והנה הוא האולר, שנימצא עד היום אצלי בבית, ואין יום שאני לא רואה אותו וניזכר בך. ואם יש דבר מה שהייתי שולח איתך לעולם הבא (כמנהג הקדמונים) - הרי זהו האולר.        ירון אפק

איש צדיק היה
אנו קוראים נאמנים  של עלון  המשק ... ואת עייני צדה לאחרונה התייחסות חברים ל"פרשת השבוע". בין השאר, לפני זמן  מה,  הייתה התייחסות לפרשת נח. נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. חשבתי בליבי, כשיגיע יומו של נחמיה נוסיף לנח מ-י-ה  ונוכל להעיד: נחמיה איש צדיק תמים היה בקיבוצו לדורותיו, למשפחתו ובכלל. 
נחמיה מדור הענקים היה כל חייו יחיד ומיוחד לטוב. גם בתוך קולקטיב. זכות גדולה נפלה בחלקי להיות במחיצתו כ- 55 שנה. כל מהותו אהבת האדם ונתינה, בצד מסירות ונאמנות למשפחה,  לקיבוץ ולדרך.
בנותיו דליה ושלומית, הנכדים והנינים – כולם גדלו לאורו והתחנכו ברוחו.
על דיגלו היו חרוטות רק חובות והתחייבויות לשבטו האישי, לעבודה, לשרותו בצבא הבריטי בזמנו, למלאכת הבניין, למשק הילדים ובגדול – לזולתו!
בגיל 80 כתב: "במבט לאחור יש לי סיפוק רב, שלקחתי חלק בבנייה ובהקמת קיבוץ בארץ.
ממקום שומם לישוב פורח. זכיתי להגיע לגיל הגבורות עם משפחה מסועפת של בנות, נכדים ונינים".

אני לא זוכר שהיה לו יום מחלה, או יום חופש, או טיול לחו"ל ... הוא היה מגיע לביקור המשפחה באוטובוס ותמיד עמו מתנות מעשה ידיו להתפאר: צעצוע כלשהו מעץ.
הוא לא הרבה במילים אך חיוכו ומאור פניו אמרו הכל. כפי שבחנוכה האחרון כאן, ביום הולדתו ה- 98 ליטף  את ראש הנינים  הקטנים.
גם אם לא כל מסכת חייו הייתה גן של שושנים – הוא היה מאושר בחלקו. גאה מאד במשפחתו, הכיר ידע ואהב כל בן משפחה.
הוא היה אומן וידיו ידי זהב. בלקסיקון שלו לא הייתה מילת תהייה או סרוב.
מעולם לא הטריד איש ולא התאונן וכך גם נפרד מעולמנו שקט ושלו.
תודת המשפחה לקיבוץ ולבית דורות על הטיפול המסור והיוצא מן הכלל.
נחמיה מצטרף לזהבה ולנחמה, שללא ספק ממתינות לו בגן עדן ... ואנו ננצור בליבנו,
כמו רבים  אחרים כאן, את נחמיה אלפרוביץ מגזע הנפילים, אב, סב, סבא רבא – לנצח נצחים.                                                                                                          
                                                    אורי אפק