חפש בעלונים קודמים

עלון 49 (2019) (4210) כב' כסלו תש"ף


מאמר מערכת
רגע לפני שלושה עניינים:
1.         את המאמר שהובא לעלון לפני זמן מה בנושא הלינה המשותפת, מתוך קבוצת הפייסבוק: "אפשר להוציא את הבחורה מהקיבוץ", כתבה: שירין בורט.
2.         את השאלות בנושא השיוך עליהן השיב מיכה טיסר בשבוע שעבר, כתבה חברת-קיבוץ שהחליטה לבסוף לא לפרסם אותן. היות וחשבתי שיש בהן עניין לרבים, והיות ומיכה כבר טרח והשיב עליהן, החלטתי בהתייעצות עמו לפרסם בכל זאת.
3.         כמו שירות בתי-הסוהר, גם עלון עין-שמר, מתחיל להיערך לבואו של אח"מ חדש. אני מחפשת לראיין לעלון, אפשר בעילום שם, חברים שבילו במעצר (משני צידי הסורגים – כעצורים או כשוטרים) אזרחי או צבאי. בבקשה אם אספתם חוויות מהתחום הזה ואתם מוכנים לשתף מעט – דברו איתי.

פעם לא היו בקיבוץ מנהלים. לא ברור איך קם הקיבוץ, נבנה והתפתח, בלי אף מנהל אחד או לכל הפחות מנהלת. היו "רכזים" והתואר הזה ביטא מילולית ומעשית השקפת-עולם שוויונית. אבל הקיבוץ השתנה, וגם בו פשטה מגפת ה"ניהוליזם", כלומר מציאות שלא רק שיש בה מנהלים רבים, אלא שלרוב אלו אנשים ש"הוצנחו" לתפקיד המנהל, ולא צמחו באופן טבעי בתוך הארגון לאורך זמן תוך שהם מתבלטים, מוכיחים את יכולתם ורוכשים ידע וניסיון בתחום. ולא רק זאת, אף זאת – בעולם ה"ניהוליזם", לא רק שמנהל אינו מחויב לעבר בארגון, פעמים רבות גם אין לו שום חזון לעתיד. לפחות לא לעתיד הארגון ועובדיו, מעבר לעתידו הכלכלי האישי של המנהל. וכל היופי-חי הזה, עטוף באמירות לפיהן המנהל נושא באחריות מיוחדת המצדיקה משכורת מופרכת, מנותקת לחלוטין מרמת המשכורות של העובדים האחרים בארגון, בונוסים הזויים ללא שום קשר לתרומתו לתוצאות, ופטור גורף מאחריות לכשל, הפסד ואפילו התמוטטות מוחלטת של הארגון ("זה כי מאז שלקחתי לעצמי בונוס על ה'הצלחה' ושאותו לעולם לא אחזיר, התחיל משבר עולמי ועלה המחיר של חומרי הגלם").
לעומת הפריחה בתחום המנהלים, הלכה והצטמצמה שכבת הפועלים – אלו שעושים את "העבודה", אלו שעל גבם למעשה בונה המנהל את עצמו, אלו שלא מחפשים כוח ושררה, אלו שלא זקוקים לתארים חשובים כדי להיות חשובים.
בכל פעם שהגעתי לראיין את מנו אלון במקום עבודתו, לעניינים שונים של העלון, התרגשתי לראות אותו בעבודתו והבטחתי לעצמי שיום אחד אכתוב עליו ועל מעמד העמלים. כשחשבתי על העלון לחנוכה, שבכל שנה מוקדש לנקודות אור בעין-שמר, הרגשתי שהגיעה ההזדמנות הנכונה.
העלון השבוע מוקדש, אם כן, לאור הגדול שבעמל – לפועלים המסורים, החרוצים, הנושאים בעול היומיומי – העובדים החשובים ביותר.
ביקשתי בהמשך מכל אחד מהם להדליק נר חנוכה לכבוד משהו שיבחר, ואני בוחרת לפתוח את העלון בהדלקת הנר-השמש לכבודם. לו יהי חלקי תמיד עמהם.                               חג אורות שמח. סיגל דקל

מנו אלון
עובד בעבודה קבלנית עבור המחלקה הטכנית במפעל-הגומי

פז"ם – 12 שנים.

העבודה – מתחיל בשעה 5:30 בבוקר. מביא חלקים מהמפעל וטובל אותם במיכל עם חומר חריף, שתפקידו להוריד מהחלקים שכבת שומן דקה שפוגמת בהדבקות. לאחר מכן צובע את החלקים בדבק, בעזרת מברשת המותאמת לגודלם, בתוך תא עם מפוח שיונק את הריחות של הדבק.


הכי אוהב – אני אוהב את החופש והעצמאות שיש לי בעבודה. זה מאפשר לי להקשיב כל היום לרדיו, לרשת תרבות שיש בה תוכניות מעניינות מאוד לאורך כל היום.

הכי לא אוהב – כשחוזרים אלי חלקים שלא נדבקו טוב ואז צריך לקלף אותם, לטבול ולצבוע מחדש.

עובדים תחתיי – אף אחד. בעבר עבדתי עם גיורא מור ואביעד שפירא.

קידום – לא בתוכנית. אני עובד בבניין ששימש בעבר את המגנטים וכל השטח הזה מיועד בתוך כשנה להפוך למרלו"ג. כאשר זה יקרה אחפש חדר אחר באזור המחסנים או אצא לפנסיה מלאה.

עבודת חלומותיי – בארכיון.

חלום ילדות – כילד לא היה לי חלום על מקצוע מסוים, כי רציתי להיות חבר-קיבוץ וחבר-קיבוץ לא צריך מקצוע. החלום שלי היה להיות שחקן כדורעף בנבחרת-ישראל.

מדליק נר חנוכה זה לכבוד – העמלים, שיהיה להם עניין בעבודתם ושלא ייעלמו.


רז דקל
מלגזן במחלקת לוגיסטיקה ב"גלעם"

פז"ם – 4 שנים.

העבודה – צוות המלגזנים אחראי לפרוק מהמשאיות ולסדר במחסנים את כל החומר שנכנס ל"גלעם" (חומרי גלם וחומרי אריזה); לסדר במחסנים את כל הסחורה המוגמרת שיוצאת מהמחלקות, ולהעמיס אותה במכולות (ליצוא) ועל משאיות (לשוק מקומי).

הכי אוהב – אני אוהב שני סוגי משימות:
משימה שבה אני עובד לבד, בלי תיאומים מול אנשים אחרים, רק אני והרדיו, כמו למשל סידור המחסן; או משימה שבה אני מטייל בכל המפעל עם המלגזה כדי להעביר דברים.

הכי לא אוהב – כשיש לחץ בעבודה ומתחילים לעלות אחד על השני כדי לעשות בו-זמנית הרבה דברים. למשל, בימי גשם כשאי-אפשר לעבוד בחוץ וכולם עובדים בצפיפות בתוך המחסן.

עובדים תחתיי – אני עושה את כל העבודות, מעין "פקק" שעובר ממקום למקום. אם אני מחליף עובד בכיר, אז יש לי עוזר שאני מנחה אותו; ואם אני מחליף עוזר, אז מישהו אחר נותן לי הנחיות.

קידום – לא רק שאני לא רוצה להתקדם, אני גם לא מסכים להצעות קידום. רצו שאהיה אחראי על המכולות – לא הסכמתי, רצו שאעבוד במשרד עם המחשב – לא הסכמתי. אני לא רוצה לעבוד בעבודה משרדית, אני לא רוצה שהמון אנשים יתקשרו אלי, אני לא רוצה אחריות כזו שאם אני לא נמצא הכל מתמוטט. כשאתה עובד בצוות של 10 אנשים כמוך, גם אם תצא לחופשה לא יקרה כלום, תמיד יהיה מי שיכול להחליף אותך. בסוף יום העבודה אני חוזר הביתה ולא צריך להמשיך לעבוד מהבית. אם מתקשרים אלי, אני לא עונה.

עבודת חלומותיי – עבודה מגוונת שכל יום בה שונה. לא עבודה שהיא חזרה אינסופית... אם זה במפעל, אז עבודה שיום אחד אני בייצור, ויום שני אני בהעמסה, ויום שלישי אני מסיע לנמל וכו'.

חלום ילדות – רציתי לעבוד בפלחה ואני מודה לאהרון חדוותי שלקח אותי כילד לפלחה והגשים לי את החלום.

מדליק נר חנוכה זה לכבוד – קבוצת הכדורעף מנשה-עמק חפר. לשחקנים, בעיקר המקומיים שלנו, שממשיכים למרות המצב הכלכלי וכל הקשיים. עלו והצליחו.

בתמונה מימין לשמאל: מוהנד אגברייה מאום אל-פחם ורז דקל – מלגזנים ב"גלעם".
מוהנד חולם כבר שנים להתפרסם בעלון של עין-שמר, ולכבוד החג מתגשם חלומו.



הדס מור
עובדת ניקיון בלובי, במועדון-לחבר ועוד,
מחלקת דואר ועוזרת בחדר-האוכל.

פז"ם – משנת 1986 לסירוגין.

העבודה – בלובי אני מנקה כל יום את השירותים, הכיורים, הפרוזדור והמדרגות. במועדון מנקה פעם בשבוע ניקיון יסודי, ומסדרת לקראת האירועים השונים.

הכי אוהבת – אני אוהבת לפרוש מפות בחדר-האוכל ולנקות אבק (לא כולל ניקוי קורי עכביש).

הכי לא אוהבת – לגרוף את המים מרחבת חדר-האוכל בימי גשם. זו עבודה מאוד קשה.

עובדים תחתיי – אין.

קידום – לא מעוניינת. אני אוהבת את עבודתי.

עבודת חלומותיי – העבודה שלי.

מדליקה נר חנוכה זה לכבוד – לבריאות של משפחתי ושל כולם.


עידן גלעד
עובד ייצור – מפעיל אקסטרודר פנים
במחלקת צינורות אקסטרוזיה במפעל-הגומי

פז"ם – 23 שנים.

העבודה – עובדים בהתאם להזמנות של הלקוחות ומייצרים עבורם צינורות מכל הסוגים: אוויר, דלק, מים וריתוך. בהתאם להזמנה מתאים את המכונה ומשגיח שאין חריגות, שלא חסר חומר-גלם וכו'. יש הזמנות גדולות שלוקח יומיים להשלים, ויש הזמנות שמסתיימות בשעתיים.

הכי אוהב – אני אוהב עבודה פיזית, לא יכול לשבת במשרד. העבודה הזו מאפשרת לי מרחב פעולה ומחייה, לא להיות תקוע במקום אחד. אני עובד לבד, יש לי את השקט שלי ובעיקר אפשרות לעסוק במקביל בלימודים שלי שחשובים לי.

הכי לא אוהב – בשמונה השנים האחרונות, שלושה אקסטרודרים מייצרים פרופילים עם גיפור רציף, ופולטים עשן לתוך אולם הייצור. זה זיהום אוויר שהוא פחות נעים.

עובדים תחתיי – אין. יש לי מנהלת ישירה מעלי.

קידום – לא מעוניין. לא מסתדר לי לתת הוראות לאחרים, זה לא אני. כשניסיתי זה לא הסתדר לי. אני עובד כדי להתפרנס ובכיף אמשיך כך עד הפנסיה.

עבודת חלומותיי – כל עבודה שתאפשר לי לעסוק במה שחשוב לי. מבחינתי העבודה שלי היא העבודה האידיאלית.

חלום ילדות – כילד בכיתה ו' ברמת-הכובש, רציתי לעבוד ברפת – בחקלאות, עם בעלי-חיים. וגם עבדתי ברפת 11 שנים.

מדליק נר חנוכה זה לכבוד – החיבור בעם ישראל, שיגשר על ההבדלים והפילוג.

רעיה האולינג
כובסת במכבסה

פז"ם – 7 שנים בערך, פעם שנייה.

העבודה – מילכה תיבון ואני ממיינות את הכביסה, מכניסות למכונה ומוציאות, מקפלות את הבגדים, מחלקות לתאים, ומנקות את המכבסה ואת אזור התאים.

הכי אוהבת – אני אוהבת שאנשים (גם כאלו שלא מכבסים כרגיל במכבסה) מביאים אלי בגדים עם כתמים ואני מצליחה לנקות אותם לשביעות רצונם.

הכי לא אוהבת –  אין משהו שאני לא אוהבת, ולכן לא קשה לי לקום כל יום בארבע בבוקר לעבודה.
לפעמים יש כתמים שפשוט אי-אפשר להסיר, ויש מקרים שהבגד מתקלקל וזה לא נעים. אבל לרוב אני מצליחה.

עובדים תחתיי – אין.

קידום – אין לי רצון לנהל, רק לעשות הכי טוב שאפשר את מה שאני עושה.

עבודת חלומותיי – להמשיך לעבוד במכבסה ושלא יסגרו אותה או יביאו מנהל חיצוני.

מדליקה נר חנוכה זה לכבוד – הנקלטים. שיבואו ויכבסו במכבסה כדי שהיא לא תיסגר. ושכולם יבואו למצוא בגדים אבודים ב"לא מסומנים".

איציק כהן
מפעיל מכונה במחלקת מוצרים טכניים במפעל-הגומי

פז"ם – שנתיים.

העבודה – מפעיל 5 מכונות של מוצרי גומי שונים  בהזרקה ובכבישה.
עובד מהר ודואג שלא יחסר חומר-גלם ושהמוצר יהיה תקין.

הכי אוהב – אני אוהב שאני יודע בדיוק מתי העבודה מתחילה ומתי היא נגמרת. אין הפתעות, אין טלפונים אחרי העבודה, כלום.

הכי לא אוהב – את חוסר ההיגיון בהוראות שאני מקבל, בעיקר בהקשר לסידור העבודה.

עובדים תחתיי – אין. אני יכול לעזור או לתת עצה, אבל אני לא מנהל אף אחד.

קידום – מאז שאני בן 30 השאיפה שלי היא להגיע לפנסיה. אני לא מתאים להיות מנהל כי אני רגיש מידי.

עבודת חלומותיי – לשבת בבית ולא לעבוד.

חלום ילדות – מפעיל שופל (טרקטוריסט).

מדליק נר חנוכה זה לכבוד – הרגישות והחמלה, בתקווה שיהיו מהם יותר בינינו.



ז'קלין ברכה
מחנכת תינוקות (3-12 חודש) בבית-התינוקות

פז"ם – 10 שנים.

העבודה – דבר ראשון בבוקר כשאני מגיעה, אני אומרת "בוקר-טוב" לילדים, יושבת איתם, מחבקת, מדברת, משחקת... בנוסף אנחנו מנקות, מאכילות, מחליפות, מטיילות, יוצאות לחצר, עושות מפגש, מקריאות סיפור, משכיבות לישון, מפעילות בג'ימבורי... 

הכי אוהבת – אני אוהבת לשמוע את הילדים, לראות אותם צומחים ומתקדמים. זה מאוד משמח אותי כי הם מצטיינים ומדהימים.

הכי לא אוהבת – אין.

עובדים תחתיי – אני ראש צוות של 3 מטפלות. בקרוב מצטרפים אלינו תינוקות ונהיה 16, ואז תצטרף עוד מטפלת.

קידום – אני מרגישה שאני במקום הנכון לי, שאני עושה שליחות וזו זכות.

עבודת חלומותיי – העבודה שלי. העבודה שלי גורמת לי אושר וכל יום אני מתרגשת מחדש מהטוהר של הילדים האלו.

חלום ילדות – רציתי להיות שוטרת.

מדליקה נר חנוכה זה לכבוד – האנשים שעובדים עם ילדים. ילדים הם חסרי אונים וההורים שלהם שהולכים לעבוד משאירים את היקר להם מכל בידי המטפלות. לכן עליהן להאיר תמיד את הילדים באהבה ולשמור עליהם. זו אחריות גדולה.


רונית גלעד-שאשא
מזכירה בעמותת "רותם" בקרית-החינוך מנשה

פז"ם – 7 שנים.

העבודה – עבודת משרדית מול מחשב וטלפון, הכוללת רישום לחוגים, גבייה ותיאום הסעות. 

הכי אוהבת – אני אוהבת ללכת הביתה בסוף יום העבודה, אוהבת את האנשים במשרד וכשאני מצליחה לעזור לאנשים ולגבות תשלומים בלי בעיות.

הכי לא אוהבת – את הטיפול בהסעות, כי יש בזה כל הזמן שינויים ובעיות. כל יום צריך לארגן מחדש את לוח ההסעות.

עובדים תחתיי – אין. אני לא מנהלת אף-אחד באופן פורמאלי, אבל בפועל אני מנהלת את כולם.

קידום – אולי בעתיד. כרגע נוח ונעים לי לעבוד קרוב לבית ולהיות אדון לעצמי.

עבודת חלומותיי – גננות, אדריכלות נוף, עבודה במשתלה. הבעיה שזו עבודה פיזית קשה.

חלום ילדות – רציתי להיות רופאה.

מדליקה נר חנוכה זה לכבוד – אמא שלי פנינה גלעד וכל נפגעי הסרטן ובני משפחותיהם, שנלחמים במחלה. העיקר הבריאות וכל השאר זה בונוס. 



לוח מודעות


ארטפטפת 3 – אירוע משלב אמנות, מדע ומחקר
ריאקציה. אינטראקציה.

טבע דומם  //  רחל שפירא
סלסילת פירות
וספלי קפה
וחולצת טריקו
נחה על כיסא.
מזכרות קטנות
על הכוננית
פסל של ציפור
ורקדנית.
טבע דומם
דבק מגן
בית שלם
חי וחולם
ועם כל זה
הלב הולם.



אולי זו הסביבה שמשתנה מול עינינו, אולי אלו האתגרים שקוראים לחשיבה ופעולה משותפת, אולי הצורך להסיר מחיצות וגבולות שכה התרגלנו בהן.
כך או כך, עלינו לתקן. הקריאה לתיקון העולם אינה יכולה ליפול יותר על אוזניים ערלות.
עלינו לתקן עולם. תיקון עולם על-ידי תיקון סביבה. תיקון סביבה על ידי תיקון העצמי. עלינו לתקן עצמנו. 
ארטפטפת 3 קוראת לתיקון כשהיא מייצרת מפגש מרגש.
אמנים/חוקרים ומדענים/חוקרים נפגשים, בחממה אחת, שממלאת עצמה בכל שבוע במאות נערים ונערות סקרנים – החממה האקולוגית בעין-שמר מיסודו של האמן אביטל גבע.



התקבצו כ-30 אמניות ומדעניות, חוקרות וחוקרים. סביב אתגרי כדור-הארץ, כל אחד ואחת קושר את קשריו, סולל את הדרכים שלו/ה. חלקן מציירות, חלקן מדריכות בחממה, חלקם אמנים חוקרים, אחת תלמידת תיכון, אחד מומחה לליקוט.
ביחד הם מייצרים מארג, רשת, נקודות ציון ועניין, דרכן יכול הקהל לסייר ולבחור את זכוכית המגדלת שלו. דרך נקודות הציון הוא בוחן ובודק את עצמו, את סביבתו, את פעולותיו. דרך האמניות והחוקרים יכול הקהל לאבחן, פעולתם מאפשרת לקהילה להתערב, לקחת צד, לקחת חלק בתיקון.
ארטפטפת 3 מכוונת אל עתיד בו אמנות אינה נפרדת מהמדע יותר. בעתיד זה, איננו מתמודדים לבד עם האתגרים. בעתיד זה, הם אינם בודדים בתוך הסטודיו/מעבדה שלהם. האמנות, המדע והתרבות שהם מייצרים הם חלק מקהילה, פועלים בתוכה ומאפשרים עיבוד של ערכים למעשים.
ארטפטפת מכוונת ליצור מרחב בו ההשראה לפעולה המחקרית, ההשראה לרעיון, אינה מבודדת יותר לתחום הידע הספציפי - אלה מסתכלים על אלה, יושבים ביחד, עושים ולומדים.
חוקרים/אמנים:
רותי הלב"ץ, גוני חרל"פ, דניאל לוי, ניבי אלרואי, יתיר שדה, רונית בר אילן, עילי אלפרוביץ', דניאל לוי, שמואל מוסקוביץ', נעה זני מרגו גראן וקבוצת ציירות אקוורל - רותי זינגר, נורית תמיר ברנשטין, אוקי שוורץ, תמר שליט בר לב, נעמי שניידר, חגית פלוגי, שירה ברנגה, ליאורה דרייפוס, אפרת אהרונוב, דורית ברק, לירון חוגג, עמרי גרעיני, מיכל לויצקי, סיגל לוצקי, נעמי דהן בוסקילה, גבע עופר, איתמר אשר.
מוזיקה: יאיר ורמוט
רעיונות וקנוקנות: רונית בר אילן
הפקה: עטר שנפלד
סידור וארגון: עתר גבע
הרצאות: ערן לוין, פרופ' יובל גרעיני.
עיצוב הזמנה: טל בדרק

אירוע פתיחה: 26.12.2019, יום חמישי, 18:00 - 22:00,
נר חמישי של חנוכה
נעילה: 30.12.2019
החברים מוזמנים באהבה גדולה וסקרנות נהדרת,
לבוא ולהזמין חברים ומשפחות.





בואו נמנע את ההטרדה הבאה  //  הדס זרטל ברקן

כמו ששמנו-לב, הקיבוץ שלנו כבר לא מה שהיה פעם - התנועה גדולה והרבה אנשים שאינם מוכרים לנו עובדים ומסתובבים בקיבוץ. אלימות מינית נמצאת היום בכל מקום והיא פוגעת בנשים, גברים וילדים.

דברו עם הילדים
כהורים, התפקיד שלנו הוא ללמד את הילדים מגיל צעיר איך להגן על עצמם ויחד עם זאת לכבד את הפרטיות של האחר. הרבה הורים נמנעים או נבוכים מלדבר על הנושא, חוששים להעלות פחדים בילדים וחושבים ש"אצלי זה לא יקרה".
צריך לזכור שהדברים האלה קורים בכל מקום, שהתופעה הזאת קיימת ושצריך להיות מאוד ערניים לנושא. אלימות מינית צריכה להיות "קו-אדום" בכל מסגרת בה אנו נמצאים. זאת האחריות שלנו והחובה שלנו להעביר את המסר הזה לילדים, וזה צריך להתחיל מהבית והגן, ולהמשך כמובן בכל שאר מוסדות-החינוך.
דברו עם ילדיכם על התנהלותם עם זרים, הסבירו להם על החשיבות של לשתף אתכם  במציאות היומיומית והיו ערניים יותר. ילדים חייבים לדעת, שאם מישהו נוגע בהם באופן שלא נעים להם, הם צריכים להתרחק מיד. למדו אותם שאם מישהו מציק להם, שיספרו לכם או לכל אדם שהם סומכים עליו.

אני כאן עבורכם לכל שאלה או פנייה 052-2206545.



משולחנות ההנהלה



הצבעת קלפי אלקטרונית
מיום שישי 20.12.2019 בשעה 9:00, עד יום ראשון 22.12.2019 בשעה 13:00.
מוזמנים להיכנס לקישור: Kalfi Ein Shemer ולהצביע.
ניתן יהיה להצביע ולקבל עזרה ב-הנהלת-חשבונות אצל הגר צ'נסקי
ביום ראשון 22.12 בין השעות 9:00-13:00.


רווחה, בריאות, סיעוד וצרכים מיוחדים – עדכון המבנה הארגוני

1.         כללי:
1.1       מערך הבריאות, הרווחה, הסיעוד והצרכים המיוחדים, הוא מאבני-היסוד של הערבות ההדדית בקיבוץ, ומהווה אמצעי לתמיכה, הדרכה וליווי של חברי-הקיבוץ והתלויים בהם.
1.2       חלק ממערך זה היא ועדת צרכים מיוחדים, הפועלת בהתאם לכללי הערבות ההדדית ונבחרת בשיחת-הקיבוץ.
1.3       מבחינה ניהולית ואירגונית, מערכת הבריאות, הרווחה, הסיעוד והצרכים המיוחדים היא חלק ממערך הקהילה.

2.         מטרות:
2.1       מתן מענה ברמה הולמת לכל צרכי החברים והתלויים בהם, בהתאם לגילאים השונים, ליכולתו הכלכלית של הקיבוץ ועל-פי החלטותיו.
2.2       המערכת תפעל מתוך מחויבות מקצועית ועמידה בתקציבים של כל תחום ותחום.
2.3       שיתוף פעולה עם גורמים חיצוניים ומקצועיים (מועצה, תנועה, ביטוח-לאומי וכיו"ב) וגורמים פנימיים (בית-דורות וכיו"ב) - הינו חלק חשוב מתפעול המערך.
2.4       מתן עזרה למימוש זכויות החברים ומניעת חשיפה כספית עתידית של הקיבוץ.

3.         מבנה ארגוני:
המבנה הארגוני יורכב משלושה ממלאי תפקידים:
גיל שלישי (רווחה) - 2.5 ימים בשבוע
צרכים מיוחדים - 1.5 ימים בשבוע
ביטחון סוציאלי ומיצוי זכויות (חלק מתפקידי חשבות השכר בהנהלת-חשבונות)

3.1       בריאות:
3.1.1    מרפאה
3.1.2    מרפאת שיניים
3.1.3    רשת ביטחון בריאות
3.1.4    נסיעות בריאות
3.1.5    ייעוץ מבוגרים



3.2       סיעוד:
המגמה העולמית היא לאפשר לאדם הסיעודי להישאר בביתו כל עוד ניתן, וכך גם הגישה לגבי חברי-הקיבוץ. במידה והחבר אינו יכול להישאר בביתו והוא זקוק לטיפול סיעודי והשגחה צמודה של 24 שעות ביממה, בית-דורות שהינו מחלקה סיעודית, ייתן את המענה לכך, בהתאם לנוהל שהייה בבית-דורות.
צרכיו הסיעודיים של החבר נקבעים על-ידי המשפחה, מוסדות הסיעוד בקיבוץ, מוסדות ביטוח-לאומי מחוץ לקיבוץ ומשרד הבריאות. לצורך מימוש חוק סיעוד, אנו שואפים למצות את זכותו של החבר לקבלת מימון לשעות סיעוד או להעסקת עובד זר (בהתאם לנוהל העסקת עובד זר).
ועדת הסיעוד הפועלת בהתאם לתקנון הסיעוד באמצעות הקרן לסיעוד, וכן בעלי התפקידים (רווחה, גיל שלישי, בית-דורות), ביחד עם גורמי החוץ והמשפחה - הינם מערך התמיכה והליווי של החבר הסיעודי.

3.3       גיל שלישי:
3.3.1 הגיל השלישי
הגיל השלישי מתייחס לאוכלוסיית החברים מגיל 70 ומעלה. בגילאים אלו צרכי החברים משתנים ועלינו לאתר ולתת מענים ברמה הפרטנית לנושאי פנאי, תעסוקה ופעילות ברמה הקהילתית, תוך שיתופי-פעולה עם המערכות השונות בקיבוץ ובמדינה וכמובן עם המשפחה.
במידת הצורך קיימת בקיבוץ מטפלת שטח, העומדת לרשות החברים הזקוקים לסיוע וטיפול בבית, שאין להם מענה בחוק סיעוד.
כמו כן במצב שאין בן-משפחה יכול להסיע וללוות את החבר לנסיעות בריאות, דואג הקיבוץ לנהג ומלווה.
3.3.1    הדרן
מהווה מקום לפעילות יומיומית של מפגש, שיחה ותעסוקה בשעות הבוקר; מתוך ראיית החשיבות של יציאת החברים מהבית למספר שעות.
3.3.2    ייעוץ מבוגרים
כתובת לפניות חברים הזקוקים לייעוץ וטיפול נפשי, הפנייה לגורמי המועצה, עובדת סוציאלית או אנשי מקצוע אחרים; כאשר סבסוד הטיפולים נקבע בהתאם לתקציב הקהילה בסעיף זה ומתעדכן בכל שנת תקציב.




3.4       מיצוי זכויות וביטחון סוציאלי: 
על פי התקנות נדרש הקיבוץ לספק ביטחון סוציאלי לחבריו. ניהול התחייבות זו מחייב התמחות והתמקצעות במישורים השונים וכן עקביות לאורך שנים.
לשם כך קיים תקנון הפנסיה וועדת פנסיה, ובנוסף לכך יש לנהל את הסדרי הביטוח לחברים - ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח סיעודי, ביטוח-לאומי וביטוחי בריאות.
מעבר למיצוי מקסימלי של זכויות החברים, יש צורך במעקב שנתי על הביטוחים הפרטיים של החברים ומידת עמידתם בדרישות הקיבוץ, בכדי להגן על הקיבוץ בשל תשלומים עתידיים. כמו-כן יש צורך בטיפול במיצוי זכויות מול משרדים חיצוניים – ביטוח-לאומי, משרד הבריאות, והקרן לנפגעי שואה במשרד הפנים.    
3.4.1    נהג-בית
בעין-שמר לא קיימת כיום תחבורה ציבורית וחלקם של החברים אינם נוהגים. לכן קיים צורך לתת שירות להסעות החברים לחדרה, לקופת-חולים ולתחנת-הרכבת. התשלומים על שירות זה וכן מספר ההסעות, הינם חלק מתקציב הקהילה המתעדכן אחת לשנה.

3.5       צרכים מיוחדים:
התקנות קובעות את חובת הקיבוץ לספק את הצרכים המיוחדים של החברים ושל התלויים בהם, לפי קריטריונים שוויוניים, בשים לב להיקף הצרכים וליכולת הקיבוץ, אך תוך מתן עדיפות גבוהה לצרכים אלה.
אספקת הצרכים המיוחדים מוגדרת בתקנון צרכים מיוחדים ובהסכמים המוגדרים בתקנון זה.
קיימת בקיבוץ ועדה לצרכים מיוחדים הנבחרת בשיחת-הקיבוץ, אשר חלק מתפקידיה הם  לדאוג לעדכון התקנון במידת הצורך, לדון בבקשות להכרה בצרכים המיוחדים, לקבוע את היקף אספקת הצרכים המיוחדים ועוד, תוך שמירה על פרטיותם של החברים והבנים עם הצרכים המיוחדים.




התקנות קובעות את חובת הקיבוץ לספק את הצרכים המיוחדים של החברים ושל התלויים בהם, לפי קריטריונים שוויוניים, בשים לב להיקף הצרכים וליכולת הקיבוץ, אך תוך מתן עדיפות גבוהה לצרכים אלה. אספקת הצרכים המיוחדים מוגדרת בתקנון צרכים מיוחדים ובהסכמים המוגדרים בתקנון זה. בכדי לעמוד במטרות אלו, יש צורך באדם שתפקידו יהיה לטפל בכל הדרוש.
במסגרת הדיון בהנהלת-קהילה ובוועד-ההנהלה, אושר מבנה אירגוני המפריד בין התפקידים השונים המרכיבים את הרווחה. בהתאם למבנה האירגוני החדש, יש לאייש את התפקיד של אחראי צרכים מיוחדים.
דרוש/ה אחראי/ת צרכים מיוחדים (שיקום)
לקיבוץ קיים תקנון צרכים מיוחדים המתעדכן מעת לעת. בהתאם לתקנון פועלת ועדת צרכים מיוחדים ושאר הצוותים הנדרשים.
תחומי אחריות:
           אחריות לקיום התקנון.
           מיפוי צורכי המשפחות והחברים באופן שיטתי ומתועד, לפחות אחת לשלושה חודשים.
           ניהול צוות צרכים מיוחדים.
           קשר הדוק עם משפחות החברים שלהם בנים עם צרכים מיוחדים.
           קשר הדוק עם חברים בעלי צרכים מיוחדים.
           ליווי המשפחות והחברים בהתאם לצרכים המשתנים של כל משפחה וחבר.
           כתובת לפניות ובקשות החברים.
           קשר עם גורמי חוץ (עובדת סוציאלית, תנועה, ביטוח לאומי, עמותות וכדומה).
           קשר עם גורמי פנים (הנה"ח, מרפאה וכדומה).
           חברות בצוות בריאות סיעוד ורווחה.
           חברות בצוות צרכים מיוחדים ילדים.
           פגישות הערכת מצב לפחות אחת לשנה עם כל משפחה.
           ניהול תקציב.
כישורים נדרשים:
השכלה רלוונטית לתחום – חובה (עבודה סוציאלית, קורס ייעודי בתחום וכדומה)  //  ניסיון קודם – יתרון  //  תקשורת בין אישית ברמה גבוהה - חובה  //  יכולת הקשבה, סבלנות, רגישות ואכפתיות  //  דיסקרטיות – חובה  //  הכרת תוכנות מחשב בסיסיות.
כפיפות: מנהלת קהילה  //  היקף משרה: יום וחצי בשבוע  //  בחירה: צוות איתור יביא המלצה. הבחירה בוועד-הנהלה.
מועמדים הרואים עצמם מתאימים, מוזמנים לפנות לשרית אלימלך
במייל: sarit@ein-shemer.com  או בטלפון: 052-3750991, עד תאריך 5.1.2020.

פותחים שבת
לפני שבוע דיבר אורי שפירא על פרשת "וישלח" הנפתחת בפסוק: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם". כדי להבין מדוע שלח יעקב את המלאכים (שליחים) ומדוע הוא חשש כל-כך מהמפגש עם עֵשָו, חזר אורי לפרשת "תולדות".
בפרשה זו מסופר על שורש הסכסוך בין שני האחים התאומים: ההונאה הגדולה שֶׁהוֹנָה יעקב את עֵשַו כשקנה ממנו את הבכורה בנזיד עדשים, וגנב במרמה (בעצת רבקה) את הברכה מיצחק. עֵשַו הזועם והכועס מבקש לנקום ביעקב, שברח לחרן אל דודו לָבָן בן בתואל. שם נשא יעקב נשים, הוליד ילדים והיה לאיש אמיד בעל מקנה רב.
לאחר 20 שנה בחרן ולאחר סכסוכים עם לבן, מחליט יעקב לשוב לארץ כנען ולהתפייס עם עֵשַו. ומכאן מתחילה פרשת "וישלח".
יעקב חושש מפני עֵשָו, ולכן הוא שולח אליו מלאכים-שליחים, אשר ילכו ויביאו לעֵשַו מתנות רבות. השליחים חוזרים ומספרים ליעקב שעֵשָו בא לקראתו עם 400 איש. יעקב נבהל ומתכונן למפגש הזה בתכנון אסטרטגי מוקפד. הוא נושא תפילה לה': "הצילני נא מיד אחי...".
בהמשך, מעביר יעקב את מחנהו את נחל יבוק ונותר לבדו. בלילה, הוא נאבק עם "איש" מסתורי ומצליח לגבור עליו. עם עלות השחר ה"איש" מבקש להיעלם, יעקב מסרב ומתנה את שחרורו בקבלת ברכה. ה"איש" מברך אותו. הברכה שה"איש" נותן לו היא שינוי שמו של יעקב ל-ישראל. ומכאן, בכל הדורות קיבלו צאצאי יעקב את השם עם-ישראל.
לאחר שהאיר היום, נושא יעקב את עיניו ורואה את עֵשָו בא ועמו 400 איש, הוא מברך ומשתחווה, ובליבו מתכונן לגרוע מכל... אך עֵשָו מפתיע ורץ לקראתו, מחבקו ומנשקו, ושניהם בוכים מהתרגשות. הם מתפייסים. עֵשַו מסרב תחילה לקחת את המתנות ואת הברכות שמעניק לו יעקב, ואומר: "יש לי רב, אחי...". רק לאחר הפצרותיו הרבות של יעקב, נעתר עֵשַו לקחתן.
אחרי המפגש המרגש חוזר כל אחד למחוזו: עֵשָו לארץ אדום ויעקב לסוכות אשר בכנען. בדרך פונה יעקב לשכם ושם מתרחש סיפור אונס דינה, אך מחוסר זמן לא סיפר אורי סיפור זה, אלא המליץ למתעניינים לקוראו בתנ"ך.
לסיום אמר שהפרשה לא נגמרת בסיפור הברית המחודשת בין בני יעקב לבני עשו. היא ממשיכה ומציינת את כל השבטים שהמשיכו את השושלות של האחים, תוך ציון שמות הבנים, הנכדים, הנינים וממלכותיהם.
תודה לאורי על הדרשה הנאה, רבת העלילות ותשומת הלב.                        ענה ששון