חפש בעלונים קודמים

עלון 13 (2018) (6122) יד' ניסן תשע"ח



יוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם
חגית אקרמן

לֹא בְּיָד חֲזָקָה
וְלֹא וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה
וְלֹא וּבְמוֹרָא גָּדוֹל
וְלֹא וּבְאוֹתוֹת
וְלֹא וּבְמוֹפְתִים
אֶלָּא בְּהִסּוּס, בִּצְעָדִים קְטַנִּים, בְּהוּלַת חֹשֶׁךְ
בְּרֹךְ
וּבִדְבֵקוּת
וּבְכַוָּנָה
וּבְדִיּוּק
וּבְאַהֲבָה
נוֹשֵׂאת סִימָנִים קְטַנִּים כְּמוֹ קִמְטֵי הַזְּמַן הָעוֹבֵר, וְחִלּוּפֵי עוֹנוֹת, גּוּפִי הַמִּשְׁתַּנֶּה, פְּנִינֵי גַּעְגּוּעַי.
יוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם.

מאמר מערכת

ליל הסדר – אולי החג הכי חגיגי של עם ישראל, אשר גם הציניים ביותר (כמוני) לבסוף נכנעים לחגיגיות וליופי שבו. זה הלילה שבו מספרים בעם ישראל מדור לדור את סיפור יצירתו של העם – האירוע המכונן, ולא בִּכְדִי זהו האירוע שבו מזהה אלוהי ישראל את עצמו: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ' 2 – עשרת הדיברות).
מה נבחר לזכור וללמוד מהאירוע האדיר הזה? זה תלוי בנו, בכל דור ודור מחדש:
האם נסיק ממנו על היותנו עם נבחר, מובחר, נעלה על כל העמים ורב זכויות?
האם כבנים לעם שראשיתו בעבדות ודיכוי, נדע להבין ולחמול על הסובלים והמדוכאים בכל מקום וזמן?
האם נשתמש באגדת הבעלות שנתן לנו אלוהים על הארץ, כדי להשמיד, לגרש ולהחריב את יושביה ותרבויותיה?
או שנלמד מתוך הסיפור על 40 שנות הליכה במדבר, להכיר בעוצמתם היוצרת של חזון ואידאה?
על השאלות האלו ישיב כל אחד מאיתנו באופן שבו יבחר לעצב בחייו את ליל הסדר. העלון השבוע מגיש אפשרות נוספת: הגדה קיבוצית מעודכנת לשימושכם. תוכלו למצוא כאן את הסאגה על "חד ביניינא", "אחד מי יודע" מקומי, "10 מכות" מעודכנות, פארפרזה על "נצא השדה", ואפילו חידת אפיקומן נושאת פרסים. לזכר היותנו גרים בארץ מצריים, נפגשתי לשיחה עם כִּירָם לָמָה מנפאל שגר בעין-שמר במסגרת עבודתו אצל יגאל קצנלנבוגן, ובהוראת הציווי "והגדת לבנך" מספרת איה מלומן על ספריית הילדים.
אז למרות שאחרי העלון בשבוע שעבר בנושא "ניקיון", הוצע לי להקדיש את העלון השבוע לנושא "ניקוי עלים", אני מתגברת על הפיתוי שבהצעה, ומקדישה את העלון להגדה של פסח.

בעלון השבוע כרגיל גם הרבה ענייני חולין, ואני מבקשת להעביר מכאן לציבור הכותבים, את רוח ההערות ששמעתי מחברים רבים לגבי סגנון ההתבטאות של אחדים מהכותבים. אחרי כל מאמר ביקורת תקיף, באים חברים (ואין לי ספק שיש עוד רבים שחושבים כך ולא באים) ומבקשים ממני כעורכת העלון לא לפרסם מאמרים והתבטאויות שהם בוטים, פוגעניים, תוקפניים, חוזרים על עצמם וכו'. אף שאני מסכימה עם הדברים, אני מרגישה שאין זה בסמכותי לקבוע מתי זכותו של אדם לשמור על שמו הטוב, קודמת לזכותו של אדם להביע את דעתו, כאשר מדובר בהבעת דעה לגיטימית על עניין ולא על אדם. נותרה אם כן הפנייה אל הכותבים:
בבקשה נסו למתן את סגנון הבעת הביקורת. המציאות היא תמיד יותר מורכבת, האמת והצדק אינם מצויים בכיסו של איש, יש דרכים אפשריות שונות וטובות... נשתדל לנהל ויכוחים בנושאים החשובים לנו, ועדיין לאפשר לעלון להישאר כלי תרבותי מאחד ומחבר.

עלון עין-שמר שולח לכל בית עין-שמר וציבור המנויים היקר
ברכת חג ח(ק)ירות שמח !



סיגל דקל

לכבוד יום העצמאות ה- 70 הבא עלינו לטובה, אני רוצה להקדיש את עלון הקיבוץ לבנות ולבנים שמשרתים בצה"ל. השבוע העברתי שאלון לחיילים, דרך המיילים של ההורים. המטרה היא שחברי הקיבוץ יוכלו להכיר את כל החיילים שלנו שמשרתים בצבא, ולא ייעדר מקומו של איש. בכל בעיה בבקשה עדכנוני. הרבה תודה, סיגל דקל.

חד ביניינא
הַאֲזִינוּ חֶבְרַיָּא
מַעֲשֶׂה בּתוכנית ביניינא,
הַסִּפּוּר אִישׁ לֹא בָּדָה
כָּךְ ממש היו היה.

אַבָּא אֶל הַרמ"י הָלַךְ
ותוכנית ביניינא שלח,
על הטיפול והאישורים
הוא שילם אלפי זוזים.

זֹאת רָאָה וְהִתְמַרְמֵר
הַשכן שבֶּחָצֵר,
הוא לאבא לֹא סָלַח
ובהליך ערעור פתח.

צוות יישוב מחלוקות בין שכנים
הִתְנַפֵּל עַל הַניצים,
וּבְשֶׁצֶף רַב חָבַט
וְהִכָּה בּם מִכָּל צַד.

בא חָבר שָּׂפָמו שחור
במַחְשָׁבָה טען לאמור:
אין בצוות צורך כלל
השליכוהו וחסל.


בלי מתנגדים בפה אחד
בהנהלה הוחלט בעד:
החבר שחור השפם
שוב טועה הפעם.

שֶׁטֶף חתימות כמו מַיִם גַּל
נאספו להן חִישׁ קַל,
השתתקו לרֶגַע קָט
וְכונסה שיחה מִיָּד.

השיחה השתבשה בערוץ
לא עזר שום תירוץ,
גם ההצבעה לא נקלטה
והחלה מהומה.

מחיר ביניינא קפץ אל על
אבא קצת החוויר נבהל,
ראו זאת ברשות לתכנון
ושינו את התקנון.

אבא ארז והסתלק לו חיש,
עכשיו הוא גר בחריש,
לא אלוהים ולא מלאך,
יפתרו פה את הסבך.

חד ביניינא, חד ביניינא, חד ביניינא

אֶחָד מִי יוֹדֵעַ?


אֶחָד מִי יוֹדֵעַ?
אֶחָד אֲנִי יוֹדֵעַ:
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.

שְׁנַיִם מִי יוֹדֵעַ?
שְׁנַיִם אֲנִי יוֹדֵעַ:
שְׁתי מזכירות במשרד,
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.

שָׁלֹש מִי יוֹדֵעַ?
שָׁלֹש אֲנִי יוֹדֵעַ:
שָׁלֹש משפחות נקלטות, שְׁתי מזכירות,
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.

אַרְבַּע מִי יוֹדֵעַ?
אַרְבַּע אֲנִי יוֹדֵעַ:
אַרְבַּע מאזדות בסידור רכב,
שְׁלֹש משפחות, שְׁתי מזכירות,
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.

חֲמִשָּׁה מִי יוֹדֵעַ?
חֲמִשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ:
חֲמִשָּׁה תינוקות בממוצע בשנה,
אַרְבַּע מאזדות, שְׁלֹש משפחות,
שְׁתי מזכירות,
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.


שִׁשָּׁה מִי יוֹדֵעַ?
שִׁשָּׁה אֲנִי יוֹדֵעַ:
שש שנים לשינוי,
חֲמִשָּׁה תינוקות, אַרְבַּע מאזדות,
שְׁלֹש משפחות, שְׁתי מזכירות,
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.

שִׁבְעָה מִי יוֹדֵעַ?
שִׁבְעָה אֲנִי יוֹדֵעַ:
שִׁבְעָה ימים החנויות בצומת פתוחות,
שש שנים לשינוי, חֲמִשָּׁה תינוקות, אַרְבַּע מאזדות, שְׁלֹש משפחות, שְׁתי מזכירות,
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.

שְׁמוֹנָה מִי יוֹדֵעַ?
שְׁמוֹנָה אֲנִי יוֹדֵעַ:
שְׁמוֹנָה מקומות סביב שולחן בחדר אוכל,
שִׁבְעָה ימים חנויות פתוחות, שש שנים לשינוי, חֲמִשָּׁה תינוקות, אַרְבַּע מאזדות, שְׁלֹש משפחות, שְׁתי מזכירות,
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.

תִּשְׁעָה מִי יוֹדֵעַ?
תִּשְׁעָה ועֲשָׂרָה אֲנִי יוֹדֵעַ:
תִּשְׁעָה כפול עֲשָׂרָה
זה 90 שנה לעין-שמר,
שְׁמוֹנָה מקומות בשולחן, שִׁבְעָה ימים חנויות פתוחות, שש שנים לשינוי, חֲמִשָּׁה תינוקות, אַרְבַּע מאזדות, שְׁלֹש משפחות, שְׁתי מזכירות, אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.

אַחַד עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ?
אַחַד עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ:
באַחַד עָשָׂר לחודש נותרו שבעה ימים עד שיעבירו את המשכורות לבנק,
90 שנה לעין-שמר, שְׁמוֹנָה מקומות בשולחן, שִׁבְעָה ימים חנויות פתוחות, שש שנים לשינוי, חֲמִשָּׁה תינוקות, אַרְבַּע מאזדות, שְׁלֹש משפחות, שְׁתי מזכירות,
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.


שְׁנֵים עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ?
שְׂנֵים עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ:
שְׂנֵים עָשָׂר שקלים מחיר מנת עוף בחדר אוכל,
שבעה ימים למשכורת, 90 שנה לעין-שמר, שְׁמוֹנָה מקומות בשולחן, שִׁבְעָה ימים חנויות פתוחות, שש שנים לשינוי, חֲמִשָּׁה תינוקות, אַרְבַּע מאזדות, שְׁלֹש משפחות, שְׁתי מזכירות,
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.

שְׁלֹשָׁה עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ?
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ:
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חברים בוועד המנהל,
שְׂנֵים עָשָׂר שקלים לעוף, שבעה ימים למשכורת, 90 שנה לעין-שמר, שְׁמוֹנָה מקומות בשולחן, שִׁבְעָה ימים חנויות פתוחות, שש שנים לשינוי, חֲמִשָּׁה תינוקות, אַרְבַּע מאזדות, שְׁלֹש משפחות, שְׁתי מזכירות,
אֶחָד מיכה טיסר שֶׁבַּקהילה ובעסקים.


ואלו עשר המכות

1.         אין יותר אבוקדו במטע ולא יהיה מה למרוח על המצות
2.         מיניפלסט נסגר
3.         הצעירים עוזבים בגלל מחירי הדירות
4.         אין מספיק קליטה
5.         אין מקור לפערי דיור
6.         אין חניה
7.         הפיקוסים מטנפים הכל
8.         העטלפים מטנפים הכל
9.         אין כסף לפרחי אביב
10.       צוות יישוב סכסוכים בין שכנים





המילה גֵר נגזרת מהפועל לגור. בתקופת המקרא מי שעזב את ארץ מולדתו ועבר לגור בארץ אחרת - נקרא גֵר. ההגירה מארץ לארץ היתה קשורה בדרך כלל במצוקה כלכלית או חברתית.
המילה גֵר נזכרת לראשונה בספר בראשית, כאשר אברהם אבינו מבקש לקנות את מערת המכפלה: "גֵר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם, תְּנוּ לִי אֲחֻזַת קֶבֶר" (בראשית כג' 4). אברהם לא נולד בארץ ישראל אלא הגיע אליה מֵאֲרַם נַהֲרַיִם - ולכן היה גֵר בארץ. חוקי המקרא אוסרים לקפח את שכרו של הגֵר או לרמות אותו; חוקים אלו מחייבים את בעלי הקרקע הישראלים להעניק לגֵר מנוחה בשבת, לשתף אותו בשמחת החגים, להעניק לו מן היבול, וגם לדאוג לו למשפט צדק. כל החובות האלה כלפי הגֵר מנומקות בתנ"ך על רקע ההיסטוריה של בני ישראל, שהיו פעם גֵרִים במצרים וסבלו שם שעבוד: "וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶש הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כג' 9). התורה מזהירה על היחס לגר 36 פעמים - יותר מכל ציווי או איסור אחר, וזאת מכיוון שבעניין זה נדרש האדם לרסן את עצמו בנקודת התורפה שלו - ביחסו למי שחלש ממנו.

"וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶש הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כג' 9).
שיחה עם כִּירָם לָמָה
שעובד עם יגאל קצנלנבוגן

כִּירָם נולד בשנת 1982 בקטמנדו נאפל, להוריו סנוקנץ ורמה. יש לו אח ו-3 אחיות. לאחר שסיים את לימודיו (15 שנה), עבד שנה אחת בקנטקי פרייד צ'יקן בדובאי, ובשנת 2009 הגיע לארץ.
לאחר שעבד כמטפל בשני בתים בנתניה, הגיע לקיבוץ מענית ועבד 6 שנים עם דוב גולדשטיין אבא של רותי דגאי. מחודש פברואר הוא בעין-שמר, עובד עם יגאל קצנלנבוגן.
במקצועו הוא מנהל חשבונות וגם צלם (מצלם הרבה חתונות ואירועים של עובדים זרים בתל-אביב).
אימו של כירם היא הינדית, אביו בודהיסט, וכירם, אחרי שלמד להכיר את הדתות השונות, בחר בשנת 2012 להיות נוצרי פרוטסטנטי.
לכירם אישה ממוצא פיליפיני (שהיא לפי השקפתו בת הזוג הראשונה והאחרונה שלו) וילד בן 3 בשם נתן, שחיים בפיליפינים. בימים הקרובים עתיד להיוולד בנו השני.


השם נתן, הוא על שמו של רב, שכירם עבד איתו חודשיים כשהחליף עובד שיצא לחופשה. אותו רב היה לדבריו אדם יוצא מהכלל, שלימד אותו הרבה דברים לחיים והשפיע עליו מאוד.
כירם אומר שישראל מיוחדת בכך שיש בה מגוון עצום של אנשים – מפגש של מזרח ומערב, כל הצבעים והסוגים יחד. האנשים פה לדבריו הם בחלקם טובים וחמים, ויש אחרים, כמו בכל מקום בעולם, שרואים בעובד זר מישהו שאפשר לשלוט ולהשתמש בו שלא לפי החוק. יחד עם זאת, כירם אומר שהעובדה שהוא פה כבר 9 שנים, מוכיחה שטוב לו. כשגר במענית, אשתו ובנו גרו איתו, ונתן היה בפעוטון במענית 3 שנים. זה הביא לכך שירגיש ישראלי.
כירם גר עם יגאל ובזמנו החופשי אוהב להיפגש עם חברים וללכת לקונצרטים. הוא גם מנגן בגיטרה.
כירם מתכוון להישאר עוד כשנה, או את הזמן שיידרש לכך שיהיה לו מספיק כסף בבנק ללימודים של הילדים. כשיחזור ייקח את המשפחה והם יעברו לחיות בנפאל, כי הוא מעדיף את התרבות בנפאל. בפיליפינים יש הרבה משפחות חד הוריות, וכירם רוצה שהבנים שלו יהיו בנים, בעלים ואבות אחראיים וטובים, שלא נוטשים את המשפחה ומכבדים נשים. חשוב לו ביותר להיות ולחנך את בניו להיות, בני אדם טובים שמכבדים כל אדם.




"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר..." (שמות יג' 8).
שיחה עם איה מלומן על הגדות לילדים

בתמיכתה של איילת מוזס ובעזרתה הגדולה של שלומית תומר, הקימה איה מלומן את ספריית הילדים המשודרגת - ספרייה שיש בה מדפי עץ יפים שמאפשרים לילדים לראות את חזית הספר (ולא את צידו הצר), פופים יפים לישיבה, ושעת סיפור שבועית (כבר 11 שנה) לילדי הגנים, שאיה מעבירה אותה בשילוב בובות, שירה ותנועה. פעם בשבוע (יום א' 16:00-17:30) הספרייה נפתחת לילדים, הורים, סבים ואחים בוגרים, להשאלת ספרים ולקריאה משותפת.
את אהבתה לספרות ילדים, קיבלה איה מאימה מלכה אבל, שהיתה מספרת לילדיה סיפורים רבים, וממרים רות שהיתה מורתה לספרות באורנים 3 שנים, והיתה אישה משכמה ומעלה, חכמה ומקסימה. כילדה היא זוכרת שאמא שלה הכי אהבה לספר לה את "העיזה ושבעת הגדיים".
סיפור ילדים טוב, הוא זה שמבטא את עולמו הפנימי של הילד – צרכיו, רגשותיו, מחשבותיו. דרך עלילת הסיפור וגיבוריו, חווה הילד התמודדות עם קונפליקטים ופתרונם, ומרגיש שמבינים את עולמו וש"גם אני יכול", תחושה שמעוררת הנאה ושמחה. איה מתנגדת לסיפורים שיש בהם הטפת מוסר. תפקיד הסיפור להרחיב את עולמו של הילד, לפתח דמיון ומחשבה, ולגרות לקרוא.
המבוגר שמקריא לילד את הסיפור, מאפשר בכך לשניהם לחוות יחד חוויה משותפת, קירבה, חום ואינטימיות – שמחזקים ומעמיקים את הקשר ביניהם.
הקראת סיפורים לילדים, יוצרת אצלם הרגל שמצמיח משיכה ורצון לשמוע או לקרוא סיפורים.
איה מקפידה שהספרים בספריה יהיו ספרים איכותיים – כאלו שמבינים את עולמו של הילד ובעלי משמעות לילדים.
היא אוהבת מאוד ומתרגשת מסיפורי ילדים. יש בהם לדבריה רבדים עמוקים שמדברים גם אל מבוגרים, וכל ילד מוצא בסיפור את הרובד שמתאים לו. כאשר אדם בוגר מספר לילד סיפור ילדים, הוא מרגיש את הילד שנשאר בתוכו וחווה את עולמם של הילדים.
לגיל בית הספר איה ממליצה על "מחניים" של פרנץ מולנר. לגיל הרך קשה לה יותר לבחור רק ספר אחד:
כל הספרים של מרים רות, שמבינה את עולמו של הילד והיא מצוינת: "הבית של יעל", "תירס חם", "מעשה בחמישה בלונים".

"החביתיות של מר זאב", כתבה ואיירה: ג'אן פירְנְלִי. עברית: גילי בר-הלל סֶמו, הוצ' אגם 2009. ספר על זאב שמחפש עזרה בסביבתו, כדי להכין את החביתיות שהוא אוהב. הוא מוצא את המתכון בספר הבישול, אך מתקשה בקריאה ופונה לעזרתה של שכנתו, תרנגולת יפת-כרבולת: "בבקשה, תוכלי לעזור לי לקרוא מה כתוב פה?" שאל אותה. "לא!" צעקה תרנגולת יפת-כרבולת וטרקה את הדלת בפניו של מר זאב – טְרָאח. זו הייתה מנת חלקו של מר זאב גם כשפנה לשכניו האחרים וביקש את עזרתם בכתיבת רשימת קניות, בטיגון החביתיות וכן הלאה; לבסוף הוא מתגבר על כל האתגרים ומכין את החביתיות בכוחות עצמו. מתאים לבני 5-7.

"תיזהר שם צומי", כתבה ואיירה: ג'אן פִירְנְלִי, עברית: יהודה אטלס, הוצ' אגם 2008. צוּמִי, הוא עכברון קטן ועליז שאוהב לשחק, לקפוץ ולטפס. אמא אומרת שוב ושוב: "כמה הייתי רוצה שתשמע בקולי", עד שיום אחד אמא נאלצת לומר: "אוי, צומי, למה לא שמעתי בקולך?"
הילדים מבינים שבעלי החיים מייצגים אותם, וקל להם להזדהות עמם יותר מאשר עם דמות של ילד אחר.
מתאים לבני 2-4.


"חתלתול אחד לקים", מאת: אדלייד הול, עברית: אסתר לנואל, הוצ' מסדה 1985. מספר על ילד שהחתולה שלו המליטה גורים. גור אחד הוא משאיר לעצמו, ואת שאר הגורים הוא מחלק לאנשים שכל אחד מהם זקוק לו באופן מיוחד. בתמורה לגורים נותן כל אחד מהאנשים משהו לקים, כך שכולם יוצאים נשכרים. מתאים לבני 4-5.

זו הזדמנות לפנות להורים ולסבים ששואלים ספרים ושוכחים להחזיר. באופן הזה נאבדים הרבה ספרים וחסרים לקוראים נוספים.
בבקשה החזירו את הספרים בהקדם.
חידת אפיקומן
לפניכם חידה קשה, שפיתרונה יוביל אתכם למקום בקיבוץ בו מוחבא האפיקומן.
המוצא יפנה לסיגל דקל, ויזכה בפרס נפלא.
במרחק נראה שדה ואלון ניצב לצדו,
שתי שיבולים שם עומדות דום לכבודו.
בבוא הזמן, כשנקצרו והונחו במקומן למורשה,
לא נותרה עין צופיה יבשה.



"...נֵצֵא לשבילים, נלכה בדשאים.
נחצנה לגינות - נִרְאֶה אִם-פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַשסק,
הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים... הַלימונים נָתְנוּ-רֵיחַ, וְבכיסינו כָּל-מְגָדִים..."


יש לנו עץ שופע לימונים יפים וגדולים. בקרוב כבר לא יישאר, אבל עדיין יש הרבה.
כל מי שזקוק ואוהב לימונים מוזמן לקטוף, אפילו שמנו סולם מתחת לעץ בצד המזרחי של הבית. לא צריך להודיע מראש. פיט וגדעון אברהמי


לוח מודעות

 תג זיהוי ממתכת לכלב
עמותת "חדרה אוהבת חיות" יוצאת במבצע -
מזמינים תג זיהוי ממתכת לכלב במחיר של 30 ₪
והכסף הוא תרומה לאגודה.
איך מזמינים את התג?
ניתן לשלוח מייל:haderapets@gmail.com
או להתקשר בטלפון: 054-7007927,
לבחור את מס' התג הרצוי (לפי התמונה משמאל),
לכתוב את שם הכלב, מספר הטלפון, כתובת למשלוח ושם נמען.
התג ישלח תוך יומיים בדואר רגיל.
ברכישת התג מרוויחים פעמיים: זיהוי הכלב במקרה וילך לאיבוד
+ תרומה כספית חיונית מאוד לעמותה שדואגת לכלבים ננטשים.
חג שמח, עינת תומר


לכל חברינו עובדי החוץ בתלושי שכר.

בימים אלו שולחים מעסיקים טופסי 106לשנת 2017.
טופס 106 הינו טופס של רשות המיסים, המופק לכל עובד ע"י המעסיק בכל שנת מס.
הטופס מציג את ריכוז התשלומים השנתי של המשכורות החודשיות ששולמו ע"י המעסיק.
על פי חוק על המעסיק לנפק את הטופס עד 31.03.2018. במידה ולא התקבל הטופס, יש לבקש אותו בדחיפות מהמעסיק.
אנו מבקשים להעביר את הטופס, עם קבלתו, ללא דיחוי, להגר צ'נסקי בהנה"ח, על מנת שנוכל להציגו לפני שלטונות המס. עם החלת חוק המיסוי לקיבוץ המתחדש, הדבר חשוב שבעתיים.
תודה רבה על שיתוף הפעולה, בברכת חג אביב שמח,
גיל עמל, מנהל הנה"ח – עין שמר



מציינים עשור לזכר רפי שפירא שלנו
השנה אנחנו מציינים עשור מאז רפי נפרד מאיתנו.
הערב לזכרו לא יתקיים הפעם ב- 1.4 תאריך פטירתו,
אלא ביום ג' 29.5.18 בשעה 21:00 במועדון לחבר.
החברים מוזמנים.

המשפחה.
ה י וה י ה

מרשימת חברי עין-גנים לפני שבועיים, נשמט שמו של קלמן קצנלנבוגן (בתמונה), אבא של יגאל קצנלנבוגן. קלמן נולד בשנת 1899 בלודג' בפולין והיה חשמלאי מוסמך. משום כך, בהתאמה, כונה "ותיק הוותיקים" ועבד באחזקה ובחשמל (החשמלאי הראשון של עין-שמר). קלמן היה בעין-גנים בין השנים 1927-1935 ואז עזב לחדרה. יגאל נולד בחדרה.
באחד המסמכים שהעביר אלי יגאל, מסופר על כך שבשנת 1932 השקו את הפרדס החדש במים שהובאו בעגלה עם חביות מבאר קרובה. העגלה היתה רתומה לטרקטור הראשון של הקיבוץ – "קטרפילר 10", שנהג בו ותיק הוותיקים – קלמן קצנלנבוגן.
במסמך אחר משנת 1928 כותב צבי לוריא לקלמן הנמצא בירושלים, ומבקש את עזרתו שידבר עם אחיו בעניין סידור בצפת לגוטליב החולה, ישיג מפוח ובכלל שיחזור מהר משום שהחוסר באנשים גדול.




סיפור חיי

בשנת 1943, בהיותי בן 11, התחלתי לכתוב שירים ויומן חיים – מחשבות, תחושות ועוד. כתבתי במחברת כחולה-אפורה שקראתי לה "מחיי", ובמשך שנים רבות היא תעדה את סיפור חיי השזור בסיפורה של מדינת ישראל מתקופת המנדט, דרך הכרזת העצמאות ובניית המדינה. את הספר, לו קראתי "סיפור חיי", כתבתי במשך כ-5 שנים בתמיכתם של אשתי וילדיי.
הספר מתבססעל אותה מחברת מתקופת נעורי ועל חומרים נוספים ששמרתי לאורך 70 שנה. יש בספר 14 פרקים, המגוללים את סיפור 83 שנות חיי, החל מילדותי בקיבוץ עין-שמר, התבגרותי בימי המנדט הבריטי, סיפורים מחברת הילדים והמוסד בקיבוץ מעברות, הגיוס לצבא, רכישת מקצוע (על פי דרישת הקיבוץ), לימודים ומחקר, המעבר לבית ספר שדה עין-גדי, ועד למעבר למבשרת-ציון עם היציאה לגמלאות. כתיבת הספר, המפגש עם הזיכרונות והחומר הכתוב, מילאו אותי בהתרגשות והחזירו אותי אלהריחות, המראותוהצלילים של פעם. חשתי כאילו חייתי אותם מחדש והתמלאתי גאווה גדולה ונחת. אני מקווה שקוראי הספר ימצאו בו עניין והנאה.

בברכה, לוי יהב (אח של שלמה שחר).

הספר נמצא בספרייה


לוי ומרים בקיבוץ עין-שמר 1958

פותחים שבת
לפני שבוע ערכנו קבלת שבת חגיגית לכבוד פסח, עם שירי החג ועם שמחת האביב.
בפינת "הוי ארצי מולדתי" חזינו בגרסתם המְהַתֶלֶת של "היהודים באים" לטקס הורדת דרגותיו של דרייפוס.
על פרשת "צו" דיברה סיגל דקל. הפרשה, אמרה, ממשיכה לעסוק בקורבנות – במשכן שבו יוקרבו ובכוהנים שינהלו את הקרבתם. מקום נרחב הוקדש לדיני הקורבנות בתורה, במשנה ובתלמוד הבבלי. התורה מספרת שכבר בראשית האנושות, עוד לפני שניתנה התורה לעם ישראל, הקריבו האנשים הראשונים - קין והבל, קורבנות לאלוהים, ואף ייחסו להם חשיבות ניכרת בהתחשב בכך שהבאת הקורבנות היוותה עבורם את המניע לרצח הראשון. אף על פי כן הקרבת קורבנות נחשבת לחלק הפחות מוסרי של עבודת אלוהים. הרמב"ם ראה בה רע הכרחי, על מנת למנוע מהמאמינים להקריב קורבנות לעבודה זרה. הקרבת הקורבנות מתרכזת בחיצוני ובחומרי ולא ברוחני ובמהותי ולכן נחותה, ואם נקרא לה כפשוטה, הרי מדובר ברוח הימים האלו באחד מתיקי השוחד המובהקים בשירות הציבורי, שבו צד ב' (בני ישראל) נותן מתנות יקרות ורבות מספור לצד א' (אלוהים), על מנת שיראה בעין חיובית ויפעל לטובת ענייניהם השונים. תיק אינסוף אם תירצו...
אף שבתורה מוצג איסור שוחד כאיסור על המקבל, הרחיבו חז"ל איסור זה גם לנותן, בבחינת "לפני עיוור לא תיתן מכשול". לפי חוק העונשין במדינת ישראל מתן שוחד, קבלת שוחד ותיווך לקבלת שוחד הן כולן עבירות פליליות, וזו עבירת השחיתות הגבוהה ביותר במדרג החומרה. בנקודה זו הביאה סיגל מספר דוגמאות של אישי ציבור שהורשעו בעבירות שוחד ונידונו למאסר בפועל: אריה דרעי, שלמה בניזרי ואהוד אולמרט. הנביאים במאמציהם לצמצם את העיסוק בקורבנות ואת החשיבות שניתנה להם בימי בית ראשון, הקצינו את דבריהם בנושא. תקופת יציאת מצריים וההליכה במדבר בדרך לארץ הטובה, הוצגה על ידי הנביאים כתקופה של קירבה גדולה בין אלוהים ובני ישראל – למרות ואולי משום שלא עסקו בה בהקרבת קורבנות והחלפת מתנות. ירמיה קובע תוך התעלמות מעשרות דיני הקורבנות: "כִּי לֹא-דִבַּרְתִּי אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, וְלֹא צִוִּיתִים, בְּיוֹם הוציא (הוֹצִיאִי) אוֹתָם, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--עַל-דִּבְרֵי עוֹלָה וָזָבַח" (ירמיה ז' 22), והנביא עמוס מיתמם ואומר: "הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם-לִי בַמִּדְבָּר, אַרְבָּעִים שָׁנָה--בֵּית יִשְׂרָאֵל" (עמוס ה' 25).
בימים אלו שבהם אנו קוראים בתורה בספר ויקרא את הלכות הקורבנות המפורטים, ומתכוננים לקראת ליל הסדר שבו נשוב ונקרא על תקופת יציאת מצריים האידילית, כשברקע נחקר ראש ממשלה מכהן על עוד-ועוד פרשיות שוחד, טוב להיזכר בימים ראשונים בהם היו העם והמדינה קרובים יותר למהות, ופחות למתנות וטובות הנאה, כפי שניסח זאת כל כך יפה הנביא ירמיה, והלוואי ודבריו אלו יהדהדו בראשנו כשנספר בשבוע הבא ביציאת מצריים: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ--לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיה ב' 2).
תודה לסיגל על דבריה היפים, המחכימים והאקטואליים כל כך.ענה ששון.

רפי שפירא
1.4.2008
יפתח מור           1.4.1987
אמא ז'נבה          3.4.1984
יהודה ברכה        5.4.2014
תרצה ספקטור     9.4.1985
אשר שנפלד        10.4.1995
יצחק עצמון         11.4.2007
יעקב רומנו         11.4.2014
רבקה גורפיין (אוכמני)      12.4.1983
מיכקה מצקין       12.4.1999
עמי לוריא           13.4.1990
אמא דנון 15.4.1986
רחלקה גור         15.4.2003
איילה טל            17.4.1994
סוניה כץ 17.4.2005
יוסף אשכולי       18.4.1991
פירה הררי          18.4.2008
חנוך וילן            21.4.1990
רחל סגולי           21.4.2002
זהבה אלפרוביץ   25.4.1944
חיים דז'יואן        25.4.1961
מלכה שנפלד       27.4.1976
רגינקה חדוותי     27.4.1992
פרומה ז'ורנה      29.4.1998