חפש בעלונים קודמים

עלון 25 (2019) (4186) כה' סיון תשע"ט



 מאמר מערכת     

אינני מקלה ראש באיום הדמוגרפי – העולמי, הארצי והקיבוצי... אבל העלון השבוע הוא היוצא מהכלל – 12 בוגרי כיתה ו' שלנו, בנות ובני מצווה, מופיעים בו, 10 מתוכם דור 4 בקיבוץ עין-שמר. "... אין ילדים, בני הקיבוץ עוזבים, נגזר עלינו להפוך למושב זקנים..." - לא השבוע.
במסורת ישראל בנות ובני המצווה הם בוגרים, אצלנו מציין הגיל הזה את תחילת תהליך ההתבגרות - תהליך שהוא אישי, רב-פנים ובעיקר מאוד-מאוד ממושך. בקצהו האחד ילד/ה חמוד/ה ואת קצהו השני מי ישורנו...
עבור ההורים המשימה גדולה ומורכבת – להצליח לשמור על הקשר והתקשורת, הקירבה והמעורבות, האהבה והמגע גם בתוך רכבת ההרים של ההתבגרות.
עבור הילדים המשימה גדולה ומורכבת הרבה יותר, ובעולם טכנולוגי ואינטנסיבי כל-כך נראה שלהתבגר זוהי משימה קשה במיוחד.

העלון השבוע מוקדש ל-12 בנות ובני המצווה, שמסיימים השבוע את בית-הספר היסודי, וגם להוריהם. בהצלחה לכם:


איתמר בינשטוק
תמר תוינה
עמית תומר
מורן עזר
יובל צ'נסקי
תומר גלעד

אורי גרוסמן
דור יגודה
מעיין גבע
אברי ספקטור
עדו גבע
שחר אלון

בעלון לפני שבועיים לקראת כנס המחזורים של המוסד-החינוכי "מבואות-עירון", כתבתי מאמר מערכת אוהד... פחות. בלי להיכנס לפרטים ובלי להזכיר או לרמוז על שמות, הזכרתי נסיבות קשות שהביאו אותי לעזוב את עבודתי במוסד אחרי 4 שנים בלבד, ולהתאכזב מאוד מהדרך החינוכית בה פגשתי כאמא לתלמיד במוסד.
ממעט התגובות שקיבלתי, הבנתי שלא מעט קוראים מצאו טעם לפגם בכך שמאמר מערכת שאמור להיות "ממלכתי", יוצא כנגד מוסד שהוא עצמנו ובשרנו.
ברצוני להתייחס לטענות אלו ולומר, שאמנם המושג "מאמר מערכת" הוא בעל הקשר כללי וממסדי, אבל בתחתית מאמר המערכת חתום שם פרטי – שמי. אינני מכירה שום אפשרות לכתוב כתיבה מגויסת, מפוקחת, מטעם... מבחינתי כתיבה חייבת להיות אישית וכנה, או מוטב שלא תהיה בכלל.
לכן נכנסות לעלון פעמים רבות, בכתיבתי ובעריכתי, עמדות אישיות שלי, גם פוליטיות. אין לי ספק שתומכי משפחת נתניהו מבין קוראי העלון, אינם נהנים לקרוא את הדברים האלו. ובכל זאת, אני אולי ממתנת ומגבילה את עצמי בהקשר לכך, אבל אינני נמנעת.
אלו שהתרעמו על מאמר המערכת הביקורתי כלפי המוסד, התרעמו להבנתי על עצם הביקורת, ורק נתלו בכך שנכתבה תחת הכותרת של "מאמר מערכת". שהרי אם לא כך, היו צריכים להתרעם פעמים רבות קודם לכן, ובמיוחד על מאמר יום העצמאות שהשארתי ריק כמחאה על מצבה של המדינה היום.
השתקת ביקורת הפכה בישראל לספורט לאומי, אותו מוביל ומדגים ראש-הממשלה עצמו (תקוותי שאף ייענש על כך בדין). בהשראתו מקובל לרדוף, להוקיע, לפגוע ולסלק כל אדם שנמנע מלמחוא כפיים לשליט (לאשתו, לבוס, לארגון, לבעלות וכו'). יהיו אלו שיטשטשו זאת באמירות עוקפות כמו: זה לא המקום, זה לא הזמן, הסגנון אינו הולם, המבקר אינו ראוי וכו', אבל גם הם יבקשו למעשה דבר אחד – לא לשמוע דברים שלא נעימים לאוזנם.
ובכן ברצוני לומר זאת: במוסד "מבואות-עירון" נעשו לאורך 70 שנותיו דברים גדולים ומשמעותיים מאוד, ויצאו ממנו בוגרים מרוצים ומלאי הכרת תודה על כך. יחד עם זאת, היו וישנם בו לאורך השנים גם דברים קשים, שליליים, בעייתיים, שגויים ואפילו אסורים, ויצאו ממנו בוגרים, עובדים והורים מרוצים פחות ואפילו פגועים, כועסים ומאוכזבים.
הקשבה לקולות מהסוג השני, תקדם את "מבואות-עירון" הרבה יותר מאשר התרפקות על הקולות הראשונים. ואם יש ספק בכך, אוסיף שלכל אירגון נחוץ להתקדם ולהשתפר, גם אם הוא חווה את עצמו כמושלם לכאורה.
סיגל דקל


תעודת סיום בית-ספר יסודי
איתמר בינשטוק
הורים: קארין ואסף
אח: כרמי בן 9.
סבים: מרתה ואמנון מור בעין-שמר, אסנת ומוטי בינשטוק בירושלים.
חיית מחמד: אין אצלנו בכלל.
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: כדורגל וכל בילוי עם חברים.
חבר/ה טוב/ה: קשה לבחור.
מקצוע לימוד מועדף: אנגלית.
דמות נערצת: ההורים שלי.
תוכנית טלוויזיה מועדפת: "גב-האומה".
להקה אהובה: התקווה 6.
מאכל אחד שהייתי לוקח לאי בודד: סושי.
כיצד אחגוג את בר המצווה? זה עוד רחוק, אני צעיר בשנתון אז עוד לא תכננתי.
תוכניות לחופש הגדול: טיול משפחתי בצרפת.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? איש עסקים.
מה אני מאחל לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? להיכנס לעניינים מהר.



תעודת סיום בית ספר יסודי
תמר תוינה
הורים: ליאת וקובי
אחים: אלונה בת 14, תמיר בן 23
סבים: מרגלית ואריה אלון, סבח (ז"ל) ונינה תוינה.
סבתא רבתא: ברכה אלון
חיית מחמד: אין לי, אך אם הייתה לי זה היה כלב.
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: לצפות בטלוויזיה ולהיפגש עם חברים. אני גם אוהבת לאפות עוגיות ולבשל.
חברות טובות: עמית תומר ומורן עזר
מקצוע לימוד מועדף: מדעים
דמות נערצת: אבא שלי
תוכנית טלוויזיה מועדפת: הסידרה "ריברדייל"
זמרת אהובה: אריאנה גרנדה
מאכל אחד שהייתי לוקחת לאי בודד: סושי
כיצד חגגתי את בת המצווה? במסיבה משותפת עם מורן עזר.
תוכניות לחופש הגדול: להתבטל ולנסוע לחו"ל
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה? לא יודעת
מה אני מאחלת לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים: שבנוסף לחברים שעוברים איתי, אכיר חברים חדשים ושאצליח בלימודים.



תעודת סיום בית ספר יסודי
עמית תומר
הורים: עינת ואמיר
אחים: עומר בכיתה ג' וענבר בכיתה א'.
סבים: מצד אמא - סבתא בתיה, מצד אבא - שלומית ויורם תומר
חיית מחמד: כלבה בשם מוקה ושתי חתולות אחיות - מילקי ובלקי.
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: ציור, לבלות עם חברים
חברה טובה: תמר תוינה
מקצוע לימוד מועדף: אומנות
מאכל אחד שהייתי לוקחת לאי בודד: פיצה
כיצד אחגוג את בת המצווה? במועדון-לחבר במסיבה משותפת לחברים ולמשפחה.
תוכניות לחופש הגדול: להיות במרכז הבוגר.
מה אני מאחלת לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? שיהיה לי כיף.



תעודת סיום בית ספר יסודי
מורן עזר
הורים: עידית וישראל
אחים: עומר (18), טל (15).
סבים: חנה וסלים עזר ז"ל, אסתר ונעמן אפשטיין
חיית מחמד: כלבה בשם אמה.
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: להיות עם חברים.
חבר/ה טוב/ה: יש לי הרבה חברות טובות מהקיבוץ ומבית-הספר.
מקצוע לימוד מועדף: ספורט
דמות נערצת: ההורים שלי
תוכנית טלוויזיה מועדפת: "פוראבר"
זמר אהוב: משה פרץ
מאכל אחד שהייתי לוקחת לאי בודד: כנפיים שאבא מכין לי.
כיצד חגגתי ואחגוג את בת המצווה? חגגתי עם המשפחה ואחגוג עם החברים.
תוכניות לחופש הגדול: לטוס ליער השחור.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה? יש לי הרבה דברים שארצה להיות כשאהיה גדולה.
מה אני מאחלת לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? שיהיה לי טוב.



תעודת סיום בית ספר יסודי
יובל צ'נסקי
הורים: הגר ומרק
אחים: ירדן בת 9.5 ורעות בת 6.
סבים: עלי (ז"ל) ושמחה אלון, חווה ומוריס צ'נסקי
חיית מחמד: ברצלונה (כלבה) ודגים.
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: כדורעף ודיג
חבר טוב: תומר גלעד
מקצוע לימוד מועדף: ספורט
דמות נערצת: הנרי בל
תוכנית טלוויזיה מועדפת: אין
זמר/ת, להקה אהובים: אין
מאכל אחד שהייתי לוקח לאי בודד: המבורגר
כיצד אחגוג את בר המצווה? אחגוג בשנה הבאה במסיבה במועדון.
תוכניות לחופש הגדול: לנוח מהלימודים ולשחק הרבה כדורעף.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? שחקן כדורעף מקצועי באיטליה.
מה אני מאחל לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? להצליח בלימודים ולהמשיך בכדורעף.



תעודת סיום בית ספר יסודי
תומר גלעד
הורים: רוני ועמי
אחים: עופר (18), שני (15) ונטע (8).
סבים: מצד אבא – פנינה (ז"ל) ושאול גלעד, מצד אמא – דניאלה וליזר דרבקין, ורעיה ומוטי בלום.
סבתא רבתא: חיה קרפ
חיית מחמד: אין
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: כדורעף
חבר טוב: דור יגודה
מקצוע לימוד מועדף: ימאות
דמות נערצת: שני גלעד
תוכנית טלוויזיה מועדפת: "ראש גדול"
זמר: עדן חסון
מאכל אחד שהייתי לוקח לאי בודד: המבורגר של יומנגס.
כיצד אחגוג את בר המצווה? טיול לדודה בקנדה.
תוכניות לחופש הגדול: מרכז, כדורעף וכיף.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? שחקן כדורעף.
מה אני מאחל לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? ליהנות ולהכיר עוד חברים.


תעודת סיום בית ספר יסודי
אורי גרוסמן
הורים: לימור ותום
אחים: יונתן (17.5), מאיה (8.5).
סבים: חגית (ז"ל) ואבישי גרוסמן, יוסי (ז"ל) וסולטנה מלכה
חיית מחמד: כלבה מהממת בשם דמקה וחתול בשם צ'צ'ה, שחיים באהבה ביחד.
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: כדורגל! כדורגל! ועוד כדורגל!
חבר/ה טוב/ה: יש לי הרבה , בעיקר שכבת החברים מעין-שמר, קבוצת "רימון" האלופים, ויש לי גם הרבה חברים שלא מעין-שמר.
מקצוע לימוד מועדף: שפה ובעיקר כתיבה, ירשתי את יכולת הכתיבה שלי מסבא ואני מאוד אוהב לכתוב.
דמות נערצת: כריסטיאנו רונלדו
תוכנית טלוויזיה מועדפת: "בת אל הבתולה"
זמרים אהובים: עומר אדם ואיתי לוי
מאכל אחד שהייתי לוקח לאי בודד: השניצל של סבתא טונני (סולטנה), ברור!
כיצד אחגוג את בר המצווה? בעליה לתורה ובמסיבה עם משפחה וחברים. ובטח ניסע לטיול בחו"ל.
תוכניות לחופש הגדול: ליהנות במרכז הבוגר ולהתחיל להתאמן בקבוצה מקצועית הפועל חדרה/מכבי נתניה.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? שחקן כדורגל ומאמן כדורגל.
מה אני מאחל לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? להכיר עוד הרבה חברים חדשים ולדעת לשלב בין הכדורגל, החברים והלימודים. בעיקר ליהנות מכל זה.

תעודת סיום בית ספר יסודי
דור יגודה
הורים: ג'ני ויוחאי
אחים: שחר בן 8.
סבים: חנה ואילן יגודה, סבטלנה ובוריס שיפולנה
חיית מחמד: כלב בשם בובה
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: כדורגל וספורט
חבר טוב: אורי גרוסמן
מקצוע לימוד מועדף: חינוך גופני
דמות נערצת: אבא
תוכנית טלוויזיה מועדפת: ערוץ ספורט
זמר/ת, להקה אהובים: לא כל-כך שומע מוזיקה.
מאכל אחד שהייתי לוקח לאי בודד: פיצה
כיצד אחגוג את בר המצווה? מסיבה קטנה עם חברים ומשפחה וטיסה לברצלונה.
תוכניות לחופש הגדול: להתכונן לכיתה ז' ולעשות הרבה כיף.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? כדורגלן
מה אני מאחל לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? שיהיו לי הרבה חברים ושאני אשתלב טוב בבית-ספר.
  
תעודת סיום בית ספר יסודי
מעין גבע
הורים: יסמין בן מיור ועתר גבע
אחיות: רומי (בת 8) וגלי (בת שנתיים וחצי).
סבים: עדה ואביטל גבע, רותי ויובל בן מיור
חיית מחמד: אין
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: כדורסל ושח-מט
חבר טוב: עדו גבע
מקצוע לימוד מועדף: היסטוריה
דמות נערצת: לארי בירד
תוכנית טלוויזיה מועדפת: "השורד הקדמון" (נשיונל גיאוגרפיק)
זמר אהוב: אריק איינשטיין
מאכל אחד שהייתי לוקח לאי בודד: מנגו
כיצד אחגוג את בר המצווה? אטוס לסיציליה עם אבא ולאט-לאט נעלה לרומא בתחבורה ציבורית.
תוכניות לחופש הגדול: אין כרגע
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? עוד לא יודע
מה אני מאחל לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? שאצליח להיות אני.



תעודת סיום בית ספר יסודי
אברי ספקטור
הורים: טיפני וטל
אחים: איתן בן 13.
סבים: תרצה (ז"ל) ועידו ספקטור, מילדרד פריס
חיית מחמד: חתולה - אריה
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: לשחק כדורגל
חבר טוב: אורי
מקצוע לימוד מועדף: חשבון, מדעים וספורט.
דמות נערצת: אין
תוכנית טלוויזיה מועדפת: "הרעשנים"
זמר אהוב: אריק אינשטיין
מאכל אחד שהייתי לוקח לאי בודד: המבורגר
כיצד חגגתי או אחגוג את בר המצווה? רוצה לעלות לתורה.
תוכניות לחופש הגדול: ללכת למרכז
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? לא יודע.
מה אני מאחל לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? שאני אצליח להתרכז בשיעורים.


תעודת סיום בית ספר יסודי
עדו גבע
הורים: רנה ועומר
אחים: נעם (14), שיר (8), נטע (3).
סבים: עדה ואביטל גבע, ריקי וביני יעקבי
חיית מחמד: הלוואי שאמא הייתה מסכימה...
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: ללכת לבריכה ולשחק עם חברים כדורגל.
חבר/ה טוב/ה: כולם חברים טובים שלי.
מקצוע לימוד מועדף: שיעור ספורט
דמות נערצת: סבא אביטל
תוכנית טלוויזיה מועדפת: ערוץ הספורט
להקה אהובה: התקווה 6 (למדתי תופים אצל המתופף שלהם).
מאכל אחד שהייתי לוקח לאי בודד: סטייק פילה
כיצד אחגוג את בר המצווה? אני מניח שאעלה לתורה.
תוכניות לחופש הגדול: לטוס לסלובניה וקרואטיה.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? שדרן כדורגל
מה אני מאחל לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? שאני אהנה תוך כדי הלמידה.


תעודת סיום בית ספר יסודי
שחר אלון
הורים: ענת וניר
אחים: גל (17), שי (15), שירי (9).
סבים: עלי (ז"ל) ושמחה אלון, שמחה והלל יערי
חיית מחמד: כלב
עיסוק מועדף בשעות הפנאי: לשחק בבריכה
חבר/ה טוב/ה: חברי קבוצת "רימון".
מקצוע לימוד מועדף: חינוך גופני
תוכנית טלוויזיה מועדפת: "הישרדות"
זמרת אהובה: שיפיטה
מאכל אחד שהייתי לוקח לאי בודד: סושי
כיצד אחגוג את בר-המצווה? אני רוצה לעשות טיול לחו"ל.
מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול? אדריכל
מה אני מאחל לעצמי לקראת המעבר לחטיבת הביניים? להכיר חברים חדשים.
  
לוח מודעות




גלי תומר
ים ירוק פרוש תחתיי, נע
בעצלתיים לצלילי שירתי.
הים שגווניו היו בהירים - נכהה לפתע, עבר ענן.
הים הירוק נבלע אט אט בגווניו של ים אחר - הים הצהוב.
על ייחודו ויופיו של הים הירוק נכתבו זה כבר שירים רבים, ואחיותיי מחפשות במעופן רק אותו. אך בעיניי השחורות המתבוננות ממעל, הים הירוק גאוותן.
הוא מנופף בצבעו כסמל לגדולתו וגוזל משכנו, הים הצהוב, את כל החיבה.
אחיותיי לא יודעות, הן לא מבינות
ומתאספות סביבו כעשים המתרכזים סביב הלהבה.
רק אני, יחידה, נשארתי לארח לים הצהוב לחברה.
ניחמתי אותו באומרי: אל תדאג, בשנה הבאה, הירוק ישרוץ גם באדמתך.
אך הוא הניד בראשו, כשם ששדה יכול להניד, וענה: באביב הבא אשאר צהוב, ולו רק משום הידיעה, שציפור אחת תשמור לי אהבתה.

הצעה בנושא קבלה לחברות מותנית  //  יוסי בן מיור

לאחרונה אמרו לי שזו לא חוכמה לבוא תמיד בביקורת...
אתם יודעים שמאוד מעסיק אותי איך קולטים את בני עין-שמר. אני מפחד משכונה בוואדי של 30 משפחות מחדרה.
והנה הצעה:
6 בנות ובנים סיימו את המוסד, בואו נקבל אותם לחברות מותנית בקיבוץ, במסיבה מושקעת ויפה. זו תהיה מסיבת השנה של עין-שמר.
אני מבין שמיד יגידו למה לא נקבל את המסיימים מלפני שנה ושנתיים, אז קדימה בואו נקבל את כל בנות ובני עין-שמר שגרים בקיבוץ לחברות מותנית.
נשב ונחליט מה משמעות המעמד הזה, אני בטוח שנפתור את הבעיה.
המטרה – להראות לבנות ולבנים שהם יכולים להיות חברי-קיבוץ כי זה הבית שלהם. להכניס להם לראש שיחשבו על זה ברצינות, על זה שאפשר לקחת משכנתא...
חברות תקשור ותחבר אותם לקיבוץ לשנים הבאות, עד שיחליטו לבנות כאן את ביתם.

מיכה טיסר -
עין שמר החליטה בצורה מסודרת מאוד על התנהלות הקליטה. הנוהל עודכן לפני כשנה וחצי ובהתאם נערכנו והתקדמנו.
לא יודע ולא מבין איך אפשר להתייחס להצעה שכזו, שנוגדת את הנהלים שהוחלטו בצמיחה, בשינוי, בשיוך ועוד. אין לה היתכנות מעשית ומשמעותה לעצור תהליכים, לעצור את הצמיחה, לבזבז משאבי ניהול וזמן, וליצור פערי ציפיות שיגרמו עוגמת נפש לבנים, להורים ולכלל החברים.







הצעה בנושא השיוך  //  עידו ספקטור

ההצעה אומרת: קיבוץ עין-שמר יהיה הקיבוץ ה-101 לביצוע השיוך.
במלים אחרות: השיוך בקיבוץ יתבצע לאחר שנדע ש-100 קיבוצים (מתוך כ-300), כבר הצטרפו וביצעו את תוכנית השיוך.
הסבר: אין בהצעה לסתור, להתנגד או להוסיף להחלטת השיוך שהתקבלה. תהליך השיוך ימשיך להתבצע כסידרו וכמתוכנן. הכוונה היא להבטיח את ביצוע ההחלטה תוך שמירת כספי החברים. רק כשנדע שקיבוצים רבים, ביניהם ותיקים, גדולים ודומים לקיבוץ עין-שמר מבצעים את התהליך תוך שיתוף פעולה עם המינהל, נוכל לבטוח שהשקעתנו בטוחה.
הערות:
1. עד כה רק קיבוצים מועטים (ניתן לספור על כף יד אחת) נכנסו להסדר. קיבוצים שדומים בוותק ובתנאים אלינו, עדיין לא הצטרפו לתהליך.
2. מדובר על השקעה אדירה עבור החברים והקיבוץ. חייבים ללמוד איך מתבצע תהליך השיוך בקיבוצים דומים לנו, איך המינהל מתפקד.
3. למרות הטענה שכניסה מאוחרת לתוכנית תייקר את ההשקעה, מירב הקיבוצים (98%) לא ממהרים  ונזהרים מלחתום.
4. אנחנו עושים חוזה עם המדינה. המדינה נמצאת בחוסר ודאות שילטוני, עם גירעון תקציבי שיגרור גזרות קשות. זה מצב מסוכן להשקעות.
סיכום: ההצעה באה תוך תמיכה בהחלטת השיוך והמשך התהליך. הכוונה היא להבטיח את כספי החברים, על-ידי למידה מניסיון של קיבוצים אחרים.





פותחים שבת

לפני שבוע סיימנו את העונה בקבלת-שבת חגיגית עם שירי ארץ יפים בהשראת פרשת "שלח לך". על הפרשה דיברה סיגל דקל, וזוהי דרשתה:

פרשת השבוע – פרשת "שְׁלַח-לְךָ", בספר במדבר, פרקים יג' עד טו', כוללת במרכזה את הסיפור המפורסם על 12 המרגלים. 12 המרגלים נשלחו לתור את ארץ-ישראל וכאשר שבו אחרי 40 יום, מסרו לעם דברים שהביעו חוסר אמונה בכוחם - כוחו של ה' - לכבוש את הארץ, והביאו את ה' לדחות את הנחלת ארץ-ישראל לעם-ישראל ב-40 שנה, עד שייתם דור יוצאי מצרים חסרי האמונה. וכך סיפרו המרגלים לעם בשובם:
"... וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם. עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל-הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן... לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל-הָעָם, כִּי-חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת..." (יג' 27-32).

אבל הפעם אני רוצה לדבר על סיפור אחר, קצר, מפורסם הרבה פחות, שנמצא בפרשתנו, בהמשך לסיפור המרגלים, בפרק יד' פסוקים 39-45 – סיפור המעפילים: "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיַּעֲלוּ אֶל-רֹאשׁ-הָהָר לֵאמֹר: הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-פִּי ה'; וְהִוא לֹא תִצְלָח... וְלֹא-יִהְיֶה ה' עִמָּכֶם. וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל-רֹאשׁ הָהָר... וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם..."
ההתנגדות של המרגלים לעלות ולכבוש את הארץ, מביאה להיפוך בציווי אלוהים – מעתה למשך 40 שנה חל איסור על הכניסה לארץ. המצווה נהפכת באופן זמני לעבירה. ההעפלה אל ההר, הניסיון להיכנס לארץ מיד לאחר פרשת המרגלים – נחשב לחטא ולכן נכשל.
במאה ה-20, המעפילים היו אלו שביקשו להגיע ארצה למרות איסור המנדט הבריטי. אין זה מקרי כי זהו השם שנבחר לאלו שעלו לארץ בניגוד לאיסור לעלות. אבל המעפילים והתנועה הציונית, לא המרו רק את צו הוד-מלכותה, אלא גם צו אלוהי. 
חורבן בית-המקדש בפעם השנייה, הביא לתפיסה לפיה רצונו של אלוהים הוא שלא יעלו לארץ-ישראל.


בתלמוד מסופר על רבי זירא שהיה מתחמק (משתמט) מרב יהודה מורו, משום שרבי זירא רצה לעלות לארץ-ישראל, ורב יהודה אמר שכל העולה מבבל לארץ-ישראל עובר ב-עשה.
החכמים דרשו בהקשר לכך פסוק משיר-השירים: "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (ב'7).
אל תעוררו, כלומר אל תעלו לארץ באופן מאורגן, עד שיגיע הזמן. והזמן, לפי החכמים, טרם הגיע, ועל כן הקמתה של מדינת-ישראל הוא מרי כנגד הרצון האלוהי.
כדי לחולל תנועה לאומית יהודית, כדי להעז ולעלות "בחומה" (או "כחומה" באופן מאורגן), היה על המאמינים ברעיון הציוני לצאת כנגד התפיסה שיש להמתין לצו אלוהי. הניכור מעולם הדת, שיחרר את החשיבה היהודית מכבלי האיסור הזה ואיפשר את צמיחת הציונות.
בהקשר לכך בחר לוין קיפניס כבר בשנת 1919 לתאר בשירו "המעפילים",  את המעשה הציוני הקורא לעלות לארץ-ישראל למרות האיסור האלוהי, כפי שעלו המעפילים בפרשתנו אל ראש ההר:
אֶל רֹאשׁ הָהָר! אֶל רֹאשׁ הָהָר!
הַדֶּרֶךְ מִי יַחְסֹם לִפְדוּיֵי שֶׁבִי?
מֵעֵבֶר הַר הֵן זֶה מִכְּבָר
רוֹמֶזֶת לָנוּ אֶרֶץ צֶבִי.
הַעְפִּילוּ! הַעְפִּילוּ!
אֶל רֹאשׁ הָהָר הַעְפִּילוּ!

פרשת השבוע, פרשת "שְׁלַח-לְךָ", מספרת על מרד - מרד בצו האלוהי לעלות לארץ, ומרד בצו האלוהי שלא לעלות לארץ. המרד הראשון הביא את עם-ישראל לשבת 40 שנה במדבר, המרד השני הביא את עם-ישראל להקים מדינה יהודית בארץ-ישראל.

התורה עבורנו כחילונים, היא מקור השראה ולא מקור של סמכות. השראה פועלת לעיתים גם בדרך של ניגוד, של התנגדות, של מרד. להעפיל אל ההר, לעלות בחומה, להקים מדינה.
בסיום עוד עונה נפלאה של קבלות-שבת, מזמינה פרשת "שְׁלַח-לְךָ" תודה מיוחדת לענה ואמיל, שמידי שבוע מאפשרים את ההשראה הזו בכל צורותיה – להביט על ההר, לגעת בו, לעקוף אותו, להיכנס בו עם הראש, וגם, כמו השבוע... לעלות אל ראש ההר ולהעפיל אליו.

תודה לסיגל על דרשה רבת יופי ורבת השראה.

עם סיום העונה ברצוני להודות לחברים רבים על תרומתם המבורכת לקבלות-השבת:
לנגנינו המשובחים והנאמנים: מירי גרוסברג, ניר ושי אלון, ולעיתים גם ענת אלון.
לדרשני הדרשות: עדה גבע, אבישי גרוסמן, סיגל דקל, אורי שפירא, נילי ארבל, אורי ליס, איריס ארבל, אורן כץ (דגאי), עזרא מזרחי, יסמין גבע, עינב בן חיים (גרוסמן), אורן ארסטר ועפרי גבאי-ארסטר.
לזמרים הסולנים: יואל גרוסברג, קובי גרוסמן, אילן לוטן ואמיתי ששון.
לקריינים: חופי ומירב חופי, למספרים הרבים ובראשם אבנר ארבל.
למנו אלון אשר על ההיסטוריה המקומית, הארצית והעולמית.
לנגני החליליות: נעמן אפשטיין, אורי שפירא, שלומית תומר, ענת אלון, אילן לוטן, יואל גרוסברג, עדה ושיר גבע, מירי גרוסברג וחמוטל גלעד (שפעמים רבות גם כותבת את העיבודים). לצילה ליס אשר על עולם האמנות וליוסי בן מיור שעל עולם הטבע.
למרים שנפלד שממשיכה בחפץ לב לתמוך ולעזור לי בכל שרק אבקש.
לאמיל ששון אשר על כל ההפעלה הטכנית ועל עוד מיליון עזרות נוספות.
להדס מור על המסירות הגדולה מדי שבוע בשבוע. לסיגל דקל על הדפסת דפי הציור לילדים. לגיורא פיידמן על ניגוניו היפים והמרגשים. לגלי יגודה על הפרסום הטלפוני. לשלישייה האלופה: אביטל גבע, עטר שנפלד ועתר גבע.
לחברי הצוות המסורים: אסתר אפשטיין, צביה ויסברג, עדה גבע, צילה ואורי ליס, ואילן לוטן.
אכן, רבים, רבים הם המעניקים מיכולותיהם ומכישרונותיהם לקבלות השבת, מבוגרים וצעירים, חברים ותיקים וחברים שזה מקרוב באו... לכולם, לכולם - שאו תודה וברכה!
ענה ששון. 






ברונקה מונשטיין  1.7.1930
שולמית מגן         2.7.1992
איגנץ פלגי          5.7.1985
אברהם בן מיור    14.7.1970
סוניה מגן            15.7.1987
ישראל שטרק      18.7.1948
רוזה לוין            21.7.1991
חגית גרוסמן        26.7.2018
עליזה דגאי         27.7.1950
חיים אשכנזי       28.7.1962
אברהם מילשטיין 29.7.1995
ליבי וילן 31.7.2008