חפש בעלונים קודמים

ב' ניסן תשס"ט 27.3.2009

עלון מס' 13 (3735) ב' ניסן תשס"ט 27.3.2009



פותחים שבת


לפני שבוע השבת עמדה במרכז השירים. בין השירים שרה חמוטל גלעד את "כנפי היונה", מירי גרוסברג ניגנה את "שלווה", וזימרה את "ירדה השבת". רוב תודות לחמוטל ומירי.


את פרשת השבוע "ויקהל-פקודי" דרש אדם זרטל בדרשה אורגינאלית עשירה ויפה. בתחילת דבריו ציין שפרשה זו מסיימת את ספר "שְמוֹת" העוסק בהתהוותו של עם ישראל שהפך ממשפחה לעם משועבד, ומעם משועבד לעם חופשי. עַם שזה עתה יצא ממצרים וכרת ברית עם אלוהיו בסיני. אמר שסוף הספר עוסק בפרשת בניית המשכן שנדחתה בגלל חטא העגל. הוא ציין שכל ספר "שְמוֹת" בנוי מעליות וירידות בדיאלוג בין אלוהים לבין העם באמצעות משה.


אדם בחר להתמקד בפסוק הלקוח מסופו של הספר, פרק מ' פסוק לד: "ויכס הענן את אוהל מועד... וכבוד יהוה מלא את המשכן". ציין שהמשכן הוא ביתו של אלוהים הממלא תפקיד שמאוחר יותר ממלא במשך מאות שנים בית המקדש.

הפנה את תשומת ליבנו לכך שלא ה' נכנס אל המשכן אלא כבוד ה', שאל מה זה כבוד ה'? ומהו בכלל כבוד? מכאן עבר לעסוק במקור המילה כבוד: א. כָּבֵד – בניגוד לקַל. סיפר שבתפיסה הקדומה דבר כָּבֵד הוא בעל חשיבות רבה, לעומתו, דבר קַל הוא פחות חשוב, או בלתי חשוב...


הדבר השני מקורו במילה כָּבֵד (האיבר), הכבד יחד עם הלב נתפסים בספרות הקדומה בתור מושב הרגשות, מושב של כל מה שאיננו חשיבה, כל שמחת החיים מקומה בכבד.

הסביר שבמקרא הכבוד הוא המושא, ההתנהגות הנכונה בין אדם לחברו (לא בין אדם לאלוהים). המעשה הטוב, המעשה הנכון והצודק זהו הכבוד. וזה מתקשר יפה מאד עם כבוד ה'. הביא דוגמאות מבראשית ומתהילים ואמר שהכבוד כאן הוא בעצם המעטפת של ה'.

הכבוד איננו דבר חיצוני שאנו מעניקים למישהו, הכבוד הוא הנפש והמצפון. ציין שזאת היא תפיסה לגמרי שונה מהתפיסה שאנו תופסים היום את המונח "כבוד", התייחס לשאלה: מדוע ה' עצמו לא נכנס למשכן אלא רק כבודו נכנס שמה? תשובתו הייתה שכבוד ה' הוא נפשו, הוא מצפונו, הוא התנהגותו הטובה... ולכן כבוד ניתן במקרא רק למי שהתנהגותו היא כזאת.

שמו של יהוה הוא לא יהוה אלא כבוד יהוה, זו המהות הפנימית של אלוהים, זו המעטפת אבל גם המהות. כבוד זהו מושג מופשט בעל משמעות מוסרית עליונה ולכן כבודנו הוא בעצם מעשינו.


לבסוף קרא אדם נבואה של ישעיהו (ס' א-ב): "קומי אוֹרִי, כי בא אורך, וכבוד יהוה עלייך זרח. כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים, ועליך יזרח יהוה, וכבודו עלייך יראה". אמר שבחר לסיים בנבואה נפלאה זו כי לפי דעתו זו היא המשמעות האמיתית של כבוד. תודה לאדם.


עקב ההכנות לסדר פסח, לא נקיים את "פותחים שבת" עד לאחר ימי החג.



סרט על אנשים ועלי




שיחה עם יגאל תיבון.


מאחורי הקלעים

של יצירת הסרט

"שדה האפונים הירוקות"




שמעתי שלסרט הייתה הצלחה גדולה, והאנשים שחזו בהקרנה החגיגית שהתקיימה לפני כחצי שנה, יצאו נרגשים עד דמעות – כיצד אתה ממנף את ההצלחה?


כתוצאה מהביקוש, אני במסע הקרנות בקיבוצים. אחרי ההקרנה מתקיים מפגש ושיחה.

הביקוש לסרט עולה בהדרגה, למרות הזמנים הקשים. התוכניות לעתיד, הן הפצה ארצית, גם במסגרת ערוצי הטלוויזיה, וגם בדיקת אפשרות הקרנת הסרט בחו"ל בקרב קהילות יהודיות ובכלל.


מהי המסגרת הסיפורית של הסרט?

הסרט מתאר מפגש במשך שלושה ימים של תשעה אנשים שעברו את גיל השישים - חברי מחזורי מעין השופט, רמת השופט ודליה.

אחת המשתתפות הגיעה מחו"ל, השאר מפוזרים בארץ, שלושה מהם חיים בקיבוץ.


הסרט מתרחש באתרים שונים באזור הרי אפרים. בין לבין קבוצת המשתתפים משוחחת על חייהם בעבר ועל חייהם היום. במהלך המפגש נוצרה תחושה של אמון והאנשים נפתחו, סיפרו ושיתפו מחוויותיהם האישיות ביותר.



האם הסרט נוגע בעיקר לחניכי הרי אפריים?

להפתעתי ולשמחתי הסרט נוגע לכל אדם שרואה אותו, כולל אנשים שלא גדלו בקיבוץ.


על מה נסובה השיחה לאחר הקרנת הסרט בקיבוצים?

בכל מקום הפוקוס הוא על נושא אחר: החינוך השומרי שקיבלנו – היתרונות והחסרונות שלו, האם אנחנו "דור נכה", כפי שהתבטא אחד ממשתתפי הסרט...

שואלים אותי מה היה המניע לעשיית הסרט, מה רציתי לומר, למה בחרתי דווקא באנשים המסוימים האלה.


כיצד השפיע המפגש על משתתפי הסרט?

מאז ימי הצילומים הקשר בינינו התחזק מאוד והוא כשל אנשים המחוברים כל החיים ביחד - ולא רק 6 שנים בעבר הרחוק. המשתתפים גם סיפרו על חוויה נדירה ומיוחדת שעברה עליהם.


איך אתה הרגשת במהלך המפגש?

לא הייתי במצב של התרוממות רוח והנאה. זה היה קשה, מלחיץ, אינטנסיבי; בגלל מכלול התפקידים שביצעתי בו זמנית: בימוי, הפקה, והשתתפות בצילומים. מצד שני זה היה מרתק ומרגש והספקתי גם לבכות באחת הסצנות.


הולחנה מוזיקה במיוחד עבור

הסרט ?

נכון, המוזיקה מראש תוכננה להיות מרכיב משמעותי. בחרתי בצבי שרף, מלחין בן דליה, בוגר הרי אפריים כמוני, אתו עבדתי בעבר. צבי עשה עבודה נפלאה, כולל ביצוע של שני השירים. המוזיקה לדעתי היא איכותית ותואמת להפליא את מה שתכננתי. הצופים אוהבים אותה מאוד.


אז גם אני אשאל, מה היה המניע ליצירת הסרט הזה דווקא?..

המניע היה ניסיון להבין את גורם הזמן בחיים שלי. אני מנסה לבחון בסרט איזה שינויים עברתי ומה הזמן עשה לי ולחברי נעוריי.

לא רציתי ולא ניסיתי לנתח את שיטת החינוך שבה גדלנו. הסרט אינו על תזות, דוקטורינות, אשמים, כשלון או הצלחה, – זה סרט על אנשים ועלי. יש בו חוויות וזיכרונות מן העבר, מחשבות והרהורים על ההווה ועל העתיד הקרוב.



תודה לצוות 'חורף חכם' שבחר להזמין אותי לסיים את "החורף".

ותודה לכל החברים שתרמו לארגון ערב ההקרנה.


תודה ליגאל על השיתוף - נורית










חדש וישן במשק

מ י ד ע


בית אקשטיין - המו"מ הושלם .

RDP - חובו לקיבוץ שולם במלואו על ידי הליך הוצאה לפועל.


לגבי חובו למפעל הגומי - הגבוה בהרבה - מתנהל הליך משפטי על ידי תעשיות גומי עין שמר.

מיזם בוסניה - נמצא כרגע בהליך של הזרמת הון נוסף לחברה כך שתוכל להתחיל בפעילות. ההלוואה הממשלתית הבוסנית שהתקבלה נוצלה במלואה והאפשרויות כעת הן להכניס שותף שיזרים הון או לפנות לממשלה לקבלת הלוואה נוספת. השותפים (ע"ש והבוסנים) חלוקים באשר לאופן הניהול של המיזם וחלוקת המשאבים שיעמדו לרשותנו. פערים אלו מובילים למשברי אמון בין הצדדים בהם יש לטפל מידי פעם. אנו צופים כי נקודות אלו יתבררו בחודשים הקרובים. לאורך כל התקופה נשארנו נאמנים להחלטתנו שלא לסכן באופן כלשהו את נכסי עין שמר (אי מתן הלוואות ו/או בטחונות מכל סוג). במקביל יש לזכור כי נמשך הליך השבחת אתר המפעל והשטח עליו הוא יושב וערכו על פי שמאים כבר מעל 2 מליון יורו.

נמסר ע"י יואב דרורי ונתן וילנר






טלפונים ניידים

הטיפול בטלפונים ניידים עובר לאחריותי.

אשמח לעזור בכל פנייה, שאלה ובקשה.

אני אשב במשרד בהנה"ח בימים שלישי ושישי בין השעות 9:00 ל- 11:00 בבקר.

בכל זמן אחר ניתן ליצור איתי קשר

בטלפון 052-3796607 (מקוצר 8118)

או באימייל cell@ein-shemer.org.il


תומר גורן.

















את ההזמנה ניתן לכתוב על כל נייר –

ובלבד שיהיה ברור.












לוח דרושים/דרושות !


בבי"ס גוונים נפתח לוח דרושים ענק,

עבור תלמידי בית הספר המחפשים עבודה למימון המסע בפולין.

בעלי עסקים, בעלי בית, בעלי מפעלים, יזמים וכו',

המחפשים כוח עבודה איכותי, קבוע או זמני או חד פעמי,

וזקוקים להשגחה על ילדים, צביעה, ספירת מלאי, מכירה, עזרה בבית ועוד,

מוזמנים לפרסם חינם בלוח הדרושים ולקדם את עניינם ביעילות ומהירות.

את המידע אפשר להעביר בטלפון 0505-999722 או

בפקס 04-6177347 או במייל

Sigal_D@Ein-Shemer.Org.il


כי רק בלוח גוונים – דרשת וקיבלת !!!




א ו כ ל ל פ ס ח

המעוניינים לקנות אוכל לסעודת החג

– מתבקשים להירשם במטבח אצל קרן או מרתה עד ה-1 לחודש.






לכרמלה וחגי ארליכמן

להולדת הנכד יהל

בנם של ורוניק ואמנון

ברכות לכל המשפחה!





ג ש מ י ם

השבוע ביממה אחת

ירדו 15 מ"מ.

בשעה טובה עברנו

את ה- 500 מ"מ


ואנו מעל 80% של הממוצע הרב שנתי.

העיתוי והכמות מאוד משמעותיים כי בעזרת הגשם האחרון לא נצטרך לתת השקיית הנבטה בכותנה לאחר זריעתה - וזה כבר חסכון גדול.

באזור המסלולים (שם נמצאים רוב שדות החיטה והכותנה) ירדו 25 מ"מ.

בוא בשלום גשם.







השבוע התקיימה תערוכת סיום של המגמה לאמנות במוסד. מבין הבוגרים –

אורלי האולינג

שהציגה עבודה מצוינת ויפה!




נוסעים בפסח

הנוסעים בליל הסדר אל מחוץ לקיבוץ וטרם הזמינו רכב, מתבקשים לעשות זאת במהרה. למזמינים עד יום רביעי 1.4.09 יובטח רכב. הזמנות מאוחרות יותר ייענו לפי האפשרויות.


ו ח ו ץ מ ז ה -

מחשב סידור הרכב בחדר האוכל שבק חיים – אנו מטפלים בהחלפתו במהרה.


מ ש ה ר ו נ ן



ההרשמה לטיול ליוון

בהדרכת אדם

מסתיימת ב-31 למרץ.

ב ו א ו ו ה צ ט ר פ ו

פרטים אצל עדה שפירא.



עדכוני טלפון


שלומית תומר נייד 052-8908936

רובי משיח – חדש- 054-3290153


כלים של טפרוואר

ניתן להזמין כלים על פי הקטלוג

אצל ניבה בחפצ'-חן.


מזל טוב!

לרבקה וליוסי

להולדת הנכד יותם

ברכות לכל המשפחה




עדכוני מש"א


הודעה מהנוי


נכנסתי לניהול הנוי ואיתי עובדים שלמה ברכה ואורי אשכולי.

ניתן לפנות אלינו דרך פתקים בתא הדואר, או השארת הודעה במשיבון של הנוי (יש להשאיר שם + מספר טלפון על מנת שנוכל לחזור) ובמקרים דחופים אפשר להתקשר לפאלפון שלי

(054-2114471).


הנוי הקצה יום בשבוע לטיפול בגינות החברים (חצי מיום רביעי והמשך ביום חמישי - לפי הצורך).

את הפניות כדאי להגיש עד יום שלישי, על מנת שהדברים יטופלו באותו השבוע.


אנו מקווים כי סדר שבוע זה יענה על צורכי הקיבוץ והחברים על הצד הטוב ביותר.

שבת שלום,

עטר שנפלד



הודעה מהמכבסה


בשבתון שאחרי ליל הסדר (15/4), המכבסה תהיה פתוחה רק למקרים דחופים עבור כביסת חיילים.

את הכביסה הנקייה יהיה ניתן לקחת ביום שישי ממחסן הבגדים.

השיבוץ ביום שבת מתקיים כרגיל.


שבת שלום,

רוני גלעד








נועם הספר יבוא ביום שני הקרוב

הרשמה על לוח המודעות בלובי


אורנה בורלס

תספר ביום שני 6.4.09

במקום ביום רביעי ערב החג





















"המיתון כבר בפתח

ולפנינו מספר

שנים של המתנה.

צריך להיערך להן

בצורה הנכונה"

אני לא רוצה להיות נביא זעם ואינני חוזה,



אני רואה חובה לכתוב ובטוח שאינני הוזה.

הכל החל לפני מספר לא רב של חודשים, כשגברת ומר ג'ונס החליטו שהבית כבר לא שווה,

קמו בבוקר הלכו לבנק ואמרו: "נחזיר הבית ואת המשכנתא נפדה".

שם באמריקה הרחוקה התחיל הסיפור שהפך למשבר עולמי בכלכלה,

שגרם ליעקב, בעל המכולת עם הלב הרחב,

למכור היום בתל אביב רק לחם וחלב.

חוק הפיסיקה שלמדנו בכיתה ט', חוק "כלים שלובים", כנראה אינו רק חוק שקשור לנוזלים,

העולם כנראה כבר לא עגול כמו שלמדנו בשיעורי הגיאוגרפיה, הוא הרבה יותר שטוח ומלא מהמורות,

נושא שנלמד בטופוגרפיה.

הכלכלה העולמית עוברת טלטלה, התיאוריות התנפצו ואנו עדיין רק בהתחלה.

המשבר בכלכלה העולמית אינו פוסח על אף אחד,

מרסק את אלי ההון, הבנקים, התעשייה והנדל"ן ופוגע בנו בסכין חד.

הכפר הגלובאלי "מתרסק" לנגד עינינו ומשווע לעזרה מהמדינה,

וזו אובדת עצות, ממש כמו בסרט גבעה 24 אינה עונה.

העולם ממשיך להיאבק על חייו, ההיסטוריה כבר הוכיחה שבסוף ניישר את הקו.

המיתון כבר בפתח ולפנינו מספר שנים של המתנה צריך להיערך להן בצורה הנכונה.

מהעולם הגדול הגלובלי אעבור לעין הנצי"ב – הכפר הקטון הפסטורלי.

אולי נראה למישהו מאתנו שהכל זה סרט ואנו צופים בו על המסך,

לא! חברים יקרים, אנחנו גם משחקים בו, לא מרצון – מהכרח.

שנת 2009 תהיה שנה מאוד לא קלה, שנה שבה נדרש לעבור משוכה מאוד מאוד גבוהה.

הפגיעה הכלכלית תפסה אותנו כבר היום בתעשייה כשענף הרכב העולמי בשלבי קריסה.

כל ענפי התעשייה נכנסו להאטה, אי הוודאות והמחסור במזומנים מובילים לצמצומים, פיטורים המוניים והתמודדות עם כעסים.

גם החקלאות שבשנת 2008 ראתה עדנה, צפויה גם היא לשנה קשה,

כל אותם גידולים שמחירם ב 2008 עלה לשמיים, ירדו צנחו להם פי שניים.

החלב, הדגים, העופות והתמרים "יסבלו" בשנה הקרובה ממכסות, מחירים ושערים נמוכים.

אני, שבדרך כלל אופטימי, מכניס קצת נימה פסימית,

חושב שבשנת 2009 עלינו ללחוץ על כל הבלמים, לקצץ בהוצאות, לא לבצע השקעות

ולשבת בסבלנות על קופת המזומנים עד שיתחילו להתבהר העניינים.

על כל חבר לקחת את עצמו השנה בידיים ולחשוב לפני כל הוצאה פעמיים.

אני חושב שמיציתי במספר מלים מה עובר על העולם ועלינו הקיבוצניקים,

נאחל לכולנו שבשנת 2009 נשמור על הקופה ולא נשבור את הכלים.

עמוס מעין הנצי"ב – הביא אביטל גבע







ה ק י ב ו ץ ל א ן


שינויים בקיבוצים תוך שמירה על המסגרת השיתופית


רשם: עלי א.


לפני שבוע התקיים באפעל כנס המוקדש לנושא זה בו סיפרו נציגי קיבוצים שיתופיים על השינויים שהונהגו בקיבוציהם.

כמו כן נשמעו הרצאות בהן התברר שהקיבוץ השיתופי ערוך טוב הרבה יותר להתמודד עם המשבר הנוכחי. הקיבוץ המשתנה עדיין לא התמודד עם מצב של אבטלה גבוהה העלולה ליצור עומס כבד על "רשת הביטחון" שלו, כאשר חלק מהקיבוצים הללו כבר וויתרו על אמצעי הייצור המשותפים שלהם ולא יוכלו להיעזר בהם בשעת מצוקה.




אמרי רון : ק א פ י ט ל י ז ם ח ז י ר י ב ק י ב ו ץ


"750 משפחות פנו לצדקה לקבלת מזון" – כתבו בעיתונות לאחר מחקרו של יובל אלבשן. וכמה לא פנו? אני חש בושה להשתייך לתנועה כזו.


מביאים יועצים, עושים חוברת דיפרנציאלית ומפירים את כל התקנוניים. הקיבוצים הם המופקרים ביותר בכל החברה הישראלית. אין להם שום הגנה של ועד עובדים. מתרחש אצלנו בתנועה קפיטליזם חזירי. צומחות וילות ליד שכונת עוני ותמיד של איזה גזבר או רכז משק בעבר ואל תגידו שאתם לא רואים את זה.


המשבר נותן לנו הזדמנות להתמודד. רוב ה"ברוכים" בקיבוצים נובעים מהכרעות מוטעות של מנהלים. המנהלים החיצוניים עם "הרזומה" שלהם... תמצאו את הבנים שלנו שינהלו את העסקים והקהילות.


עבודה עצמית – בזמן משבר אין לנו כסף לשלם לשכירים. האבטלה תביא בנים שמתדפקים על שערינו וזו האפשרות להחליף עבודה שכירה.

קיבוץ שיתופי איננו קייטנה. צריך לעבוד קשה, צריך תקנונים עם סנקציות.

שיוך הדירות נתקע על שרטון להרבה שנים, צריך לאגור קרן לירושה ולפתור את העניין בכסף ולא בפרצלציות מול המנהל.


מה שמאוד חשוב לכלכלת הקיבוץ הוא התרבות.

נראה במשבר הזדמנות לתרבות פנימית. יש לנו הרבה כישרונות ונאפשר להם לעשות תרבות ולא נזרוק כסף החוצה.



רונן נחושתן (קיבוץ אורטל): "הקיבוץ המתחדש"

לכאורה הוא "קיבוץ מתיישן"


כל ארגון מוכרח להשתנות, אבל בלי לוותר על ערכי הליבה.


כשמדברים על שינויים ברוח שיתופית מצפים לניסים ונפלאות. אין ניסים – הדברים ידועים. אין קסמים. מי שרצה קסמים שינה את הקיבוץ לדיפרנציאלי.

ההחלטה הסופית היא אם אנו רוצים לחיות ביחד, להתחלק ביחד. קשה שאנשים מצפים לקסמים וניסים, כמו רכבת ישרה לגן העדן.

חברים אומרים שנמאס להם מהיחסים עם "המימסד", עם התלות בקיבוץ, התחככות אין סופית עם מערכות וקיבוץ. זה הקושי הגדול של הקיבוץ השיתופי.

צריך א. לשחרר את החברים מההנהלה

ב. לשחרר את ההנהלה מהחברים.


כלומר: חופש הפרט בתוך הקיבוץ. להתמודד כדי לאפשר לאדם למצוא את כישוריו במסגרת ערכים שקבענו. שני הערכים המרכזיים שלאורם קיבוצנו פועל:

שותפות של אינדיווידואליסטים ויחסי הגומלין.

ערבות הדדית.

ערכים נוספים הם אחריות לפרנסה, עצמאות החבר, הוגנות. לשם כך צריך לאפשר תנאים – רכב, השכלה וכו'. צריך ליצור מערכת כלים – אבל עם גבולות.

אם חבר בחר - אנו מצפים מכל חבר שידע לתרום לקופה המשותפת נניח 6,000 ברוטו ואם לא – אנחנו כקיבוץ מתערבים ומוצאים לו עבודה בתוך הקיבוץ בתרומה יותר משמעותית. גם בתוך הקיבוץ אפשר להגיד לחבר לעבוד במקום אחר.

אפילו אם חבר מרוויח בקיבוץ שכר גבוה והוא בוחר עבודה בחוץ בשכר יותר נמוך, אבל יותר מהרף שקבענו – זו זכותו לבחור במה שהוא רוצה לעסוק ואנו מוכנים לשלם את המחיר – כי חשוב שהחבר יהיה מרוצה.


יש יחידה למשאבי אנוש והיא עוסקת בהתפתחות המקצועית של החבר – בהשכלתו, הכשרתו, לפי החלטות הקיבוץ.


צבירת ימי שבתון לחברים.

הגדרנו חובת עבודה, כמה ימים צריך לעבוד ובשאר הימים יעשה כרצונו. זו הציפייה מהחבר – והוא מקבל כל חודש דו"ח. זה המכנה המשותף. זה כלי להוגנות.

כל חבר שעבד את הימים – מקבל 10 ימים בשנה בבנק ואז מצטברים הימים בזכות והוא יכול להשתמש בהם. זה פתר לנו הרבה בעיות.

אנו מדברים על רף העבודה ועל רף הפרנסה.

ברף הפרנסה לא נהיה שווים – אבל זו ההסכמה שלנו כקיבוץ. בנושא המאמץ בעבודה כולנו שווים.

חוץ מזה יש בונוסים ויש קנסות. האחריות היא של החבר לעמוד ברף.


בעניין הצריכה הפרטית של החבר – הפרטנו את הצריכה. כל מה שקשור לצריכה הפרטית הפרטנו והכנסנו את הכסף לתקציב.

חדר האוכל לא הפרטנו – כי הוא מרכז חברתי. כל השאר הפרטנו, כדי לתת מקסימום חופש לחברים ולשחרר את התלות. כשהתקציב האישי יותר גבוה החבר יותר מרוצה. צריך להעביר לחבר אחריות מקסימאלית ולשחרר אותו מהתלות ותשחררו את בעלי התפקידים מהתעסקות בשטויות.


תמחור העבודה

40% מהחברים הם עובדי חוץ. תמחרנו את העבודה בערכי השוק – אנשים יודעים מה הם מרוויחים - והחברים מקבלים דו"ח שקיפות אחת לחודש. זהו כלי מוטיבציוני. כל משפחה יודעת כמה היא מרוויחה, לפעמים אנשים בוחרים להחליף עבודה כדי להרגיש שהם משתכרים יותר. כל המשכורת נכנסת כמובן לקופת הקיבוץ. אנחנו קיבוץ שיתופי.


דמי קליטה

יש וויכוח בנושא קליטה. בחרנו ליצר רף מאוד גבוה. משפחה מעל גיל שלושים צריכה לשלם 50 אלף דולר. זה עוזר לנו בבנייה וגם יוצר רף שאומר שהקיבוץ הוא מועדון יוקרתי. זה שינוי ביחס החברים לקליטה בקיבוץ.

יש המון תירוצים למה לא לעשות - אבל צריך לעשות שינויים שיתופיים כל הזמן!



חבר מעין חרוד איחוד הציג את החוברת המפורטת של השינויים השיתופיים שחיבר הצוות השיתופי שקם שם מול הצוות הדיפרנציאלי - את דבריו נביא בהמשך.




ת ג ו ב ה


"נשמעה הסתייגות לגבי המשפט של אביטל גבע בשיחת הקיבוץ "גנבו לי את הקיבוץ" -כותב עמית דגן בפרוטוקול הנהלת הקהילה.


גם אני מרגיש כמו אביטל, ואמרתי זאת בשיחת הקיבוץ. כן, גונבים לי את הקיבוץ בהליכים לא תקינים; החל בבחירת צוות שינוי שנבחר על בסיס אישי ולא לפי עמדות והגדיר עצמו בשרירות כצוות דיפרנציאלי, כאילו שזה השינוי היחיד האפשרי, לא התקיים דיון עקרוני באיזה שינוי הקיבוץ רוצה, דרך מינוי רכז קהילה דיפרנציאלי (כשהיו גם אופציות אחרות) ועד מידור הצוות השיתופי ממספרי הייתכנות הכלכלית – ועוד לא אמרנו הכל, ועוד היד נטויה...

כן, מנסים לגנוב לי את הקיבוץ. הכוונות, הטכניקה ודרכי הפעולה שקופות – רק עיוור לא יראה.

אבל אני בטוח שהחברים אינם עדר כבשים ההולכות כצאן...

גם הניסיון הזה ייכשל.

עלי אלון.





תגובה לתגובה


עם תחושות אי אפשר כידוע להתווכח, וצר לי מאד על הרגשתו של עלי שגנבו לו את הקיבוץ. אבל את העובדות כדאי להעמיד על דיוקן:


צוות שינוי נבחר באופן שמי, וגיבש הצעה - לא היחידה שאפשרית, אבל היחידה שהצוות ממליץ עליה. ההצעה עברה לעיון הנהלה כלכלית ולמספר דיונים בהנהלת קהילה. התוכנית תוצג לחברים, תיפתח להערות והסתייגויות וכל אחד יוכל להחליט אם לקבלה או לדחותה. מה פה לא תקין?


רכז קהילה הצהיר טרם בחירתו כי יוכל לתרום יותר לקיבוץ לאחר שינוי. הוא גם אמר כי במידה שיחליט הקיבוץ להישאר במתכונתו הנוכחית, יהיה צריך לבחון מחדש את המשך כהונתו. "למרות זאת" נבחר ברוב גדול ודמוקרטי. מה לא תקין?


הצוות השיתופי (אגב, צוות שלא נבחר ולא הוסמך על ידי שום גוף קיבוצי – בניגוד לצוות השינוי) קיבל אישור מלא לעיין בכל מספרי ההיתכנות הכלכלית. הוא גם קיבל אישור להעביר את הנתונים לאדם חיצוני (בתנאים מגבילים של התחייבות לסודיות). אז איפה הגנבה, ומי הוא הגנב?

רקפת






ת ז כ ו ר ת


אירוע מוחי קורה כהרף עין ואת רובנו הוא מפחיד – מחוסר ידיעה.


זיהוי מיידי, תיאור הסימנים למד"א, ופינוי מהיר לבי"ח - לא "רק" שיצילו את החולה, ברוב המקרים - טיפול רפואי הולם בטווח של 3 שעות מאפשר לצאת מזה ללא פגע!


מה לעשות כשזה קורה לידך? פשוט, באמת פשוט; 1 ) זכור את המילה "דחילק"...

) בקש מהנפגע (דחילק!) לעשות 4 דברים קטנים:


- דבר אלי ............ בקש לשמוע משפט פשוט כמו "איזה יום יפה"

- חיוך קטן? ......... בקש חיוך וראה אם זה מצליח

- ידיים למעלה ..... בקש להרים את שתי הידיים ביחד

- לשון החוצה ....... וראה שהלשון לא צונחת ("נשברת") הצידה

ואם אפילו אחד מהנ"ל איננו עובד כהלכה -

- קרא למד"א! ...... חייג 101, תאר את הסימנים ותן מיקום מדויק!








דרוש/ה

רכז/ת ועדת תכנון


תפקידי הוועדה


התווית מדיניות - קביעה של כללים ומגמות בבינוי פרטי וציבורי.


ליווי ופיקוח - ליווי של פרויקטים ציבוריים ופרטיים, ופיקוח על עמידה בכללים.


ייזום וקידום - איתור צרכים והגשת הצעות לפיתוח.


אישור - של תוכניות פיתוח ובינוי ברמה הציבורית והפרטית.


קשר עם מוסדות חיצוניים שעוסקים בתכנון, בינוי ופיתוח – אדריכלים, מועצה

אזורית וכד'.


עבודה מול בעלי תפקידים בקיבוץ – רכזי משק וקהילה ורכזי ועדות (דירות,

בטיחות, איכות הסביבה, חינוך וכו').


שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע האחראים על ביצוע – רכז בנין, רכז נוי,

חשמלאי וכו'.


חברים – מתן מענה לשאלות ופניות של חברים בנושאי תכנון בתחום הפרטי

והציבורי.


ניהול ועדה – ניהול שוטף של ועדת תכנון .


כישורים נדרשים


יחסי אנוש

יכולת שיתוף פעולה

כושר ארגון וניהול

התמצאות בסיסית בנושאי תכנון בנייה וסביבה.



המעוניינים מוזמנים לפנות לרוני גלעד עד ל – 8/4/09.





מזל טוב לרבקה וליוסי

להולדת הנכד יותם

ברכות לכל המשפחה






ש ב ת ש ל ו ם

כד' באדר תשס"ט 20.3.2009

עלון 12 (3734) כד' באדר תשס"ט 20.3.2009





נ י ג ו נ י ז ה ב

ב ר כ ו ת ל מ י ר י ג ר ו ס ב ר ג
ע ם ה ו צ א ת ד י ס ק פ ר י נ ג י נ ת ה ב ק ל ר נ י ת
מ ב ח ר ש י ר י ם א ה ו ב י ם


ניתן לרכוש את הדיסק ממירי.
ותהיה גם מכירה בחדר האוכל.
מחיר הדיסק 49 ש"ח.




ב ה צ ל ח ה !


מירי מודה לרקפת וחמי שנתנו לה רוח גבית ותמכו בכל עת מכל הבחינות.














פורים חלף ופסח מגיע ואנו כבר מתכוננים במרץ לקראת החג, ומקווים שיהיה יפה, חגיגי ונעים. ברצוננו ליידע את הציבור במספר פרטים:



1. השנה אנו משנים את שיטת ההרשמה לליל הסדר, במקום לרשום מי לא יבוא לסדר, נרשמים רק אלה שכן יבואו. בתאיכם הונחו דפים שבהם הסבר מפורט הכולל ספח שבו יש לרשום את מספר בני המשפחה שישתתפו בסדר, במידה ויש לכם בקשות אישיות נוספות בקשר למקום ישיבתכם רשמו גם אותן בספח.
צבייה וייסברג המסדרת גם השנה את המקומות תשתדל מאד ללכת לקראתכם.

חשוב, חשוב להרשם, כי לפי שיטה זו מי שלא ירשם לא ילקח בחשבון ולא יהיה לו
מקום, לכן אנא הרשמו, ועשו זאת עד 1 באפריל.

2. כמדי שנה אנו מצפים לחברים רבים שיושיטו לנו יד בהכנות לקראת החג, ובפירוק לאחריו. כל עזרה תתקבל בברכה!
החברים שברצונם לעזור יניחו פתק בתא המכתבים של שלומית דקל .

3. השנה ההגדה כולה תלוּוֶה בציוריו המתבדחים של איגנץ פלגי ז"ל. לכל קטעי
ההגדה הותאמו איורים שנלקחו מספריו של איגנץ.

4. גם הפעם נבצע במשותף את "אחד מי יודע", (הדבר הפך כבר למסורת...), משפחות המעוניינות לקחת חלק פעיל בכך נא הודיעו לענה. נשמח מאד לשתף בשירה מה שיותר משפחות. אין מה לחשוש, זאת שירה משותפת, וככל שירבו הזמרים כן תגדל השמחה!

5. בליל סדר זה יסבו עמנו מספר משפחות שהזמנים הקשים אינם מאפשרים להם לחגוג את החג בביתם, ואנו שמחים לארחם אצלנו.



בברכת חג אביב שמח!
צוות פסח.





פרוטוקול הנהלת קהילה
מיום 4.3.2009

1. אישור פרוטוקול – אושר פרוטוקול ישיבה מה- 18.2.2009.

2. היערכות לתקציב 2009 , משתתף – גיל עמל.
ח י נ ו ך – ענת גרוסמן וסמדר שם טוב הציגו את הנעשה במערכת החינוך .
גידול בהוצאות העבודה – בגלל תוספות השכר (ע"פ חוק), הגדלת מספר הילדים ותוספת בית. ככלל – השכר של עובדות המערכת עדין נמוך מאוד! ההוצאה הגבוהה נובעת מהתקנים בהם אנו עובדים.
חברות ובנות בעצמאות כלכלית – מקבלות עדיפות על פני שכירות, גם מטעמים כלכליים (חסכון בהוצאות נסיעה).
הגדלת הכנסות – הן על ידי העלאת מחירים והן על ידי תוספת במספר הילדים. שניהם נעשים בצעדים מדודים וזהירים.
עלתה הצעה לאמץ גישה של "מרכז רווח" , לייצר נפח הכנסות גדול ולהפסיק לפחד מרווח במערכת החינוך.
סיכום: הנהלת הקהילה מביעה הערכה ותמיכה מלאה לעשייה במערכת החינוך!

בניין ואחזקת דירות – נאוה גור הציגה את הפעילות ועמדה על מערכת הלחצים בה היא נתונה: ההכרח המוכתב "מלמעלה" להקטנת הוצאות ועצירת השקעות מול צורכי החברים ודרישותיהם, כולל הצורך בבנייה חדשה והמשך השיפוצים.
חברי הנהלת הקהילה הביעו הערכה רבה לפעילותה של נאווה כולל ובעיקר הטיפול האינטנסיבי בקבלת כספים מהביטוח שמשמשים להשקעות הכרחיות.
סיכום: הנהלת הקהילה מגבה את נאווה בהמשך העבודה.

בריאות – נירה כהן הציגה זוויות שונות של מערכת הבריאות. התקיים דיון בו הובעו דעות של חברי הנהלת הקהילה בהיבטים שונים של חיסכון בעלויות המערכת.
בדיון הסתמנו שני נושאים בהם ניתן לחסוך בעלויות כמעט ללא פגיעה בטיב השירות:
נסיעות בריאות – מוצע לבחון פעם נוספת מידת השתתפות החברים בעלויות הנסיעות.
כוח אדם – לבחון עלויות של הצוות הפועל סביב המרפאה – כדוגמת רכזת הבריאות, רכזת רווחה ונהג הבריאות.
סוכם: עמית ונירה יגבשו הצעות מעשיות לחיסכון בעלויות מערכת הבריאות ויציגו את ההמלצות באחת הישיבות הקרובות.

לסיכום הנושא – לישיבות הקרובות להמשיך ולהזמין רכזי פעילויות. ליחד דיון לענף המזון , מטבח וחדר אוכל ובעיקר לשאלת המטבח המשותף .

3. ש ו נ ו ת :
שמירה – רוני מציעה לבחון שוב העסקת חברת השמירה בעקבות צמצום העבודה בגומי.
הוחלט: רוני ועמית ינסו להשלים רשימת שמירה ללא עזרת חברת השמירה וידווחו להנהלת הקהילה בישיבה הבאה.
נשמעה הסתייגות לגבי המשפט של אביטל בשיחת הקיבוץ "גנבו לי את הקיבוץ".
דו"ח מנהל – הוחלט להקדיש זמן בתחילת כל ישיבה למסירת דיווחים של ממלאי התפקידים, מהנעשה בשטח, על מנת לחבר ולקשר את נציגי הציבור בהנהלת הקהילה לנושאי הטיפול היום- יומיים של ממלאי התפקידים.


רשם : עמית







ש א ל ה

לנוי ולועדת תכנון
לאחר פרסום ועדת תכנון בעלון האחרון: שבו נאמר שהנוי לא יטפל בגינות החברים
ברצוני לדעת –
א. האם הנוי שייך לתחום ועדת תכנון?
ב. מה השתנה?
האם מעתה כאשר אצטרך
עזרה בגיזום עצים – הנוי לא יגזום?
ואם התשובה חיובית, האם הוחלט על
הפרטת הנוי?

ח נ ה פ י פ נ ו

משיבה רקפת הנוי שייך לוועדת תכנון בצד התכנוני–הציבורי שלו. נושא הטיפול בגינות החברים אכן לא שייך לוועדת תכנון, ובעקבות הפרסום בעלון ופניות של חברים, הועבר לטיפולם של מנהל הקהילה ומש"א. ברגע שיהיו סיכומים, הם יפורסמו לציבור.

בהזדמנות זו, תשובה לשואלים לגבי תפקודי הכפול כמזכירה וכרכזת ועדת תכנון – מצב זה ישתנה בעתיד הקרוב, ברגע שייבחר לי מחליף בריכוז הוועדה.






ה נ כ ם מ ו ז מ נ י ם
לכנס שנתי שני
לרפואה ולהלכה
שיתקיים ביום שני 23.3.09
בכפר פינס
הכנס יעסוק בנושאי סביבה
ובריאות הציבור.

בשעה 13:45 הרשמה ולאחר דברי פתיחה של אילן שדה ונעה סגל רכזת הקיימות במועצה, יתחילו בשעה 14:15 הרצאות בנושאים כמו, השפעות הקרינה האלקטרו מגנטית על הבריאות, השפעת חומרי ההדברה על הסביבה, טיהור הגוף מרעלים בראי הרפואה הפונקציונאלית ועוד.

השתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום, אך מספר המקומות מוגבל ולכן כדאי להירשם במייל.
פרטים והרחבה על לוח המודעות בלובי.

טל אייזן


נוסעים בפסח
המתכוונים לנסוע בליל הסדר וזקוקים לרכבי הקיבוץ, מתבקשים להכניס הזמנתם במהרה, גם במחשב וגם על ידי פתק בתא הדואר של רכז הרכב – כדי שאוכל להתכונן
בעוד מועד.
תודה – משה רונן




הטיול לאזור קיבוץ להב
ב ו ט ל !
עקב מיעוט משתתפים
הודעות נמסרו לתאים
נתראה בטיולים הבאים
ו. תרבות







איזה פורים מוצלח!
ריקודים עד אור הבוקר!

תודה ענקית לגלי
שכבר 10 שנים דואגת לנו לחגיגת פורים שמחה
ומושקעת!

תודה גדולה לחיים חננאל
מפיק העל של השנה!
להדר מור, תומר גורן
ושאול אברג'יל
ולכל מי שטרח ועבד
ובנה וניקה וסידר והופיע.

מאתנו החוגגים







בעיניים
פקוחות

שיחה עם מרים ריפתין - עין דור

לאחרונה ראיתי ספר שערכה מרים בשם "בעיניים עצומות", מדריך לשינה ידידותית. ונודע לי גם, כי מרים עורכת עיתון חודשי ושמו "במקום", המופנה לקהל הקיבוצי.

תשתפי בבקשה במעשיך ...

לאחרונה סיימתי עשר שנים של עריכת מוספי בריאות במעריב. למעשה, עברתי למעמד של פרי-לנס ובניתי לי מערך מגוון של עריכה בהיקף שלאט לאט מגיע לזה שעבדתי בו קודם רק במעריב, וזאת למרות ששוק העריכה וההוצאה לאור בארץ הוא במצב בעייתי וישנם מאות עיתונאים מעולים ומנוסים, וכך גם עורכים, שמצאו עצמם מחוץ למסגרות, לאחר שנים של עבודה מאוד מקצועית.
כאן עזרה לי התמחותי המקצועית בעיתונות הבריאות, המחייבת הרבה ידע, הבנה ואחריות, בתחום שיש בו גם רגישות וגם סיכונים, ויש קושי להעביר אותו לציבור הרחב בשפה המובנת לכל אחד ואחד, גם לאדם הפשוט, המלא חששות כשהוא עומד בפני בעיה בריאותית והוא במצב של חוסר ודאות.

במסגרת זו קיבלתי עבודות עריכה מאוד מעניינות, ביניהן ספרים לרופאים הסוקרים את החידושים האחרונים בתחום הטיפול בסוכרת ועוד. הספר שאת ראית, הוא "מדריך לשינה ידידותית" שהוציאה הוצאת ספרים בשם ש.פ. מורותום. הספר הוא פרי השראתו של מנכ"ל עמינח, שלאורך כל חייו חי את תחום השינה דרך העסק המשפחתי והגיע לתובנות מאוד מעניינות בתחום זה.

הוא טוען שהשינה היא בעצם הצלע השלישית בנוסף לתזונה ולפעילות גופנית, ושלושתם מרכיבים את בריאות האדם.
בעוד שבשנים האחרונות מקדישים לשני האחרונים תשומת לב רבה, הרי תחום השינה לא הגיע בכלל למודעות הראויה לו. הספר מנסה להוביל את הקורא להבנה מהי שינה נכונה ובריאה, כיצד היא משפיעה על סדר יומנו ובריאותנו ועל ההתנהלות שלנו בשעות הערות. וחשוב מכל: כיצד ניתן בקלות לאמץ הרגלים נכונים.
הספר נכתב בעזרת רופאים מומחים, חלקם מחו"ל.

את עריכת הספר הזה מאוד אהבתי וקבלנו עליו תגובות אוהדות מאוד מאנשים שהספר תרם לשדרוג הגישה שלהם לנושא.
הוא טרם יצא לשוק המסחרי, כי עמינח קנו את המהדורה הראשונה.
הוא מתורגם עכשיו להונגרית ויתורגם בהמשך גם לאנגלית - מאוחר יותר ייצא בעברית לשוק הרחב.


והעיתון שאת עורכת…

נפרדתי מהעיתונות הקיבוצית בשנת 1987 עם סיום עריכת הדף הירוק במשך שבע שנים, במהלכן הוא הפך ממדור בעל המשמר למוסף עצמאי, שהביא לצמיחה הגדולה של העיתונות הקיבוצית המקומונית.

טיפ מתוך העיתון "במקום"


נוסעים לקניות ביחד.
משאירים את בן הזוג ב"מגה",
את מסתובבת ב"זול פה"
ועל כל מוצר מתייעצים סימולטנית בנייד, היכן כדאי יותר לקנות. (עזרא דלומי)




העיתון "במקום" הוא שונה. הוא ממלא נישה קטנה שלא הייתה קיימת בעיתונים הקיבוציים הקיימים.
הוא הוקם ביוזמה של איש אחד, אלי גורן שמו, חבר גבע, שהקים את העמותה "חוג העמקים" כבר לפני 20 שנה, היוצרת מסגרות תרבותיות יפהפיות לכל תושבי העמקים, ממגידו ועד עמק הירדן.
לאחרונה עוקב אלי גורן אחר התמעטות הקיבוצים השיתופיים והחליט ליצור מיזם תקשורתי שיחזק את הדימוי העצמי של חברי הקיבוצים השיתופיים על מנת להתמודד עם הדימוי האנכרוניסטי המיושן ולהוכיח שבשטח מתקיימים דברים מאוד יפים ומשמעותיים.

תפקידי בעיתון הוא עבודת הפקה: עריכה, כתיבה והוצאה.

בתחילה נסינו, בעצה אחת עם המטה השיתופי, לשלב את החומר בעמודים בעיתונים הקיימים, ואף שנתקבלנו ביחס אוהד, בפועל העניין התמסמס.
בדף הירוק אנחנו מופיעים מפעם לפעם במדור שנקרא "כל הדרך". בעיתון "קיבוץ" פוזרו הידיעות בעמודים שונים. למרות הרצון הטוב, זה לא ענה לדרך שבה אנו רוצים להגיע אל חברי הקיבוצים.

החלטנו אם כן, לנסות ולהפיק עיתון קטן במסגרת של 8 עמודים, שיופיע פעם בחודש ויביא במרוכז סיפורים, דיווחים וטורים על דברים הקורים בקיבוצים השיתופיים. בעיתון משתתפים גם כותבים מחוץ לקיבוץ האוהדים את התנועה הקיבוצית.
איך אפשר לראות את העתון?

הוא מופץ יחד עם הדף הירוק אחת לחודש בחבילה נפרדת ובה כ-40 עד 50 עיתונים, המחולקים לכל קיבוץ (כולל המופרטים). וזוהי הסיבה שרוב חברי עין שמר לא ראו אותו.
העיתון מנסה לגעת בחבר הקיבוץ והוא פתוח לכל אחד - החברים מוזמנים להגיב ולכתוב גם על נושאים יותר ביתיים הקשורים ליומיום.

ב"במקום" האחרון, שיצא ביום ה' השבוע, אפשר לקרוא כתבה על מערכת בריאות קיבוצית לדוגמה בגבע, יש גם כתבה על מנהלות מש"א ב"תמה" במשמר העמק – שפיתחו גישה אישית לכל עובד במפעל – להעצמה אישית, וכן כתבה נוספת של עזרא דלומי - שאכל צהריים בחדר האוכל בקיבוץ בארי בשבת, וגם תעודת זהות של דגניה ב' ("הדגניה בייצים") - קיבוצה של מרגלית שרצה למיליון אצלנו בטלוויזיה.


תודה למרים על השיתוף – נורית משיח





יום האשה הבינלאומי
יתקיים במועצה
ביום א' 22.3.09
באודיטוריום של ביה"ס גוונים

יוקדש לציון והוקרה לנשות המועצה:
רחל אלבז ממאור, יעל פרידמן מעין עירון, רותי פישביין מתלמי אלעזר.

הערב יתחיל בשעה 20:00 עם התכנסות וכיבוד, ולאחר הברכות והענקת תעודות יתקיים המופע: "נשים פורצות דרך במחול".









ת מ ה נ י
אחרי 40 שנה של ניסיונות חוזרים ונשנים של מזכירויות רבות, וועדות בטיחות מתחלפות, סוף סוף קמה ועדת בטיחות עם שכל ואומץ, מעבירה תקנון חניות טוב, הגיוני ואפשרי ליישום - אם יש קצת רצון טוב.
בתור חבר הועדה לשעבר ורכזה מספר שנים, אני קובע שהועדה הנוכחית מצליחה מעל ומעבר למצופה.
כל הכבוד!

ליפתח אני רוצה לומר: תמהני, וזאת בלשון המעטה, כך להכפיש חברי ועדה, ונאמני בטיחות שלשלושה מהם כבר הבטיחו מכות… ואתה עוד נותן לבריונים עצות אחיתופל איך לעקוף את התקנון…
הוא שאמר קהלת: אם בארזים נפלה שלהבת וגומר.

א ב נ ר א ר ב ל



מ ה ס פ ר י ה

ברכת החלמה לשלומית תומר!

לרגל היעדרותה של שלומית בזמן הקרוב,
יחולו שינויים בשעות פתיחת הספריה.

בימים רביעי, חמישי ושישי תהיה הספריה פתוחה בשעות הבוקר מ-9:00 עד 12:00
ושישי עד שעה 11:00 .
יתכנו שעות פתיחה וימים נוספים, אך ללא התחייבות.
נא להתקשר לפני הגעתכם לספריה.
להחזיר ספרים אפשר בחדר העלון.

שרה אבל ופנינה דגן












ביום חמישי ושישי (26-27 למרץ)
בזמן ארוחת הצהריים



תתקיים מכירת עבודות של מרכז "כישורי חיים" מבית אקשטיין במחירים זולים מאוד: מחזיקי מפתחות, מעמדים משרדיים, מגנטים למקרר, צלחות הגשה, לוח הודעות, חמשות, כלים מעוטרים שונים, שעונים ועוד.

מרים שנפלד הגר צ'נסקי









חירות הרצון שלי

אני יושב,
אני מתלבש,
אני שח,
אני אוכל.

כל זאת –
לא משום שאני
רוצה לשבת כך,
ואני רוצה להתלבש כך,
ולדבר כך,
ולאכול כך.

אלא מכיוון
שאחרים רוצים,
שאשב ואתלבש
ואדבר ואוכל
בצורה זו.

כל זה לפי
רצונם וטעמם
של החברה,
ולא רצוני החופשי.

יתר על כן,
אני עושה כל אלה
על פי רוב בניגוד לרצוני,
כי יותר נוח לי
להתנהג בפשטות
בלי שום עול,

אלא שאני משועבד
בכל תנועותיי,
ואסור בכבלי ברזל,
בטעמים ונימוסים
של אחרים,
שהם החברה.

אם כן
אמרו נא לי,
היכן חירות הרצון שלי?

מתוך "החירות" בעל הסולם





פותחים שבת
השבוע, נשיר שירים לשבת בהקשר לפרשת "ויקהל – פקודי" שבה יש התייחסות נוקבת ומאד מחייבת אל
קדושת השבת,
על הפרשה ידבר אדם זרטל.



ג ש מ י ם

השבוע ירדו ביממה
אחת 10 מ"מ גשם.







מעוניינים לקנות/לקבל מקרר קטן.
פנו בבקשה לטלפון 052-3750932
או 4184
תודה, ענת וקובי






בשישי הבא....



"לצחוק, להתרגש, לבכות
"בשדה האפונים הירוקות"...

סרטו של יגאל תיבון


..."עם הימים שעוברים, אני מוצאת את עצמי שואלת לא אחת ומנסה גם להשיב לעצמי מה הזיז לי כל כך בסיפור הזה ונדמה לי שמה ששבה את לבי בראש וראשונה זה האופן הצנוע בו נעשה הסרט, דבר שבשום אופן לא פגע במקצועיותו. להיפך. דווקא משום שעל פניו הוא לא התיימר להגיד משהו גדול ו"חשוב", הייתה בו אמירה סמויה מן העין ואפילו עמוק על הדבר הכל כך ייחודי הזה, שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם, שנקרא "מוסד חינוכי של השומר הצעיר". מצאתי הרבה עידון, יופי ואנדרסטייטמנט בתעודה הזאת..."

רונית אופיר













דרוש/ה
אחראי/ת יעוץ ילדים
דרישות התפקיד:
דיסקרטיות
אמינות
רגישות
הכרת התקנון
ניהול התשלומים מול הנהלת חשבונות
מעקב אחר טיפולים
זמינות
חבר בועדת יעוץ
חבר בהנהלת חינוך פעילה

המעוניינים מוזמנים לפנות לרוני גלעד עד ל - 1/4/09











היה היה

סיפור באר הפרדס

משנת 1932

ובו מסופר כיצד נרכשו 350 ד אדמות הפרדס מחברת פיק"א ונחפרה הבאר.

נמצא בעיזבונו של אבא שטיין


"מו"מ ממושך אשר ניהלו חברינו צבי (לוריא?) ויהודה (שוורצברד?) היוותה צעד משמעותי בפיתוח המשק. האדמה – חמרה חולית – התאימה לנטיעת פרדס, מה גם שהיו כל הסיכויים למצוא בה מים, כהמשך לקו הבארות של פרדס-חנה.

היינו חייבים עוד להתגבר על דרישת פיק"א להעביר את נקודת התיישבותנו לשטח זה, כקו הגנה דרומי לאדמותיה בפרדס חנה ושכנותיה.

רבה הייתה התלהבותנו סביב הרעיון של נטיעת פרדס, דבר שנמנע מאתנו בשטחים שהיו ברשותנו (1,500 ד') אדמות שחורות וכבדות, ללא מים וללא סיכויים לגלותם. ראינו בכך את התחלת הדרך לקידום והתבססות.

החלקה הראשונה של הפרדס – 35 ד' – ניטעה ב- 1932, עוד בטרם היו לנו מים. את השתילים


הרבים השקנו בעונה זו בעזרת עגלה עם חביות מהבאר שבפרדס בלום (הנמצא בקרבה) הפעם הייתה העגלה רתומה לטרקטור הראשון שנרכש במשק "קטרפילר 10" שנהג בו וותיק הוותיקים – קלמן קצנלנבוגן (אבא של יגאל).

הגיע תור הקידוח. התקשרנו עם הקבלן יחזקאל קלאוזנר אשר עבד בסביבה. בחרדת קודש לווינו אותו בסיירו בשטח. הוא הסתובב בו הלוך וחזור, עלה וירד בגבעות, בין הערוצים, ולבסוף נעמד על אחד ממורדות הגבעה והכריז: "פה יש מים! פה נקדח!"
ואכן, נבואתו נתאמתה.

היות והיה לי כבר ניסיון בקידוח בפרדס הריס (כרכור) סודרתי לעבודה אתו ועם עוד מספר חברים. לרשותו עמד ציוד שהופעל,בעיקר בעבודת ידיים והעבודה הייתה קשה.

הביא – יגאל ק.




אורחים לפסח
כמדי שנה, נענינו לפניות לארח בסדר פסח בין 20 ל-30 אנשים, משפחות ויחידים הזקוקים לעזרתנו בערב זה.
בהנהלת הקהילה עלתה הצעה, שהאורחים יתפזרו בין החברים ולא ישבו בשולחן אחד בנפרד, וזאת על מנת שיחושו חלק מן הקהילה.
חברים המוכנים לקבל לשולחנם אורחים – אנא פנו אלינו.
תודה וחג שמח.
עמית ורקפת




ו ע ד ת ב ט י ח ו ת –
מירה אפשטיין נוספה לוועדה כנאמנת בטיחות.
סיים תפקידו בוועדה – צוק חרודי. תודה לך צוק.

ש ב י ט ש פ י ר א





לכל החברים שתמכו וסייעו, שקנו ותרמו - המון תודה מעומק הלב, עזרתם לנו להפוך את ערב ההתרמה להפגנת כוח ותמיכה בילדי קשתות ובעתידם במקום הזה. כולנו זכינו בערב של שמחה ואנרגיות חיוביות, ושוב נוכחנו שאין כמו מוסיקה (בייחוד של תיסלם, תיסלם עליהם) כדי לגשר על פני מחלוקות ומתחים. היה גדול!
תודה תודה, מחמי ורקפת







שני הפרצופים
של הקיבוץ הדיפרנציאלי
פגישה במועדון
רשם: עלי א.

א ב י ש י ג ר ו ס מ ן : עין שמר נמצא בדיון משמעותי על אורחות חיינו וטעם קיומנו וחשוב שתהיה לכולנו אפשרות לשמוע וללמוד מאנשים שמתנסים בשינוי. הזמנו שלושה נציגים מקיבוץ העוגן שעבר שינוי ב-2001 ונראה מה אפשר ללמוד מהם.

י ע ק ב ג ו ט ר מ ן : אספר על העוגן. במשך המון שנים היה העוגן קיבוץ לתפארת, מהעשירים בקבה"א – אבל אלת המזל הפכה פניה. אחרי ויכוחים רבים – דור הביניים דחף את השינוי – היו אלה עובדי החוץ שהתחילו לקבל משכורות וחשבו שדיפרנציאלי ישפר את חייהם, אבל עד שלא מתנסים בכך לא יודעים שיש לזה פנים לא חיוביות.
ב66 הגעתי להעוגן מחדרה. הייתי מורה ברמות חפר והצטרפתי מרצוני לקיבוץ שצורת חייו קסמה לי. מעולם ללא היו לי הרהורי עזיבה. אני בעיקר חש בצד הקשה של השינוי, זה כבר לא קיבוץ אלא ישוב. כבר לא יודעים מי חי ומי מת…
נ ת ן : אני חבר חברת הנוער הראשונה. בתחילה עבדתי בחקלאות אחר כך למדתי הוראה, לימדתי ועברתי לכלכלה. אני חסיד של השינוי וממני תוכלו לשמוע דברים טובים. חלק מהחברים מצבם טוב, אחרים מצבם פחות טוב. לוותיקים השינוי של אורחות החיים הוא קשה. יש קיבוצים שעברו את השינוי מאין ברירה כלכלית - זה היה המצב אצלנו. בשנת אלפיים הספקים לא רצו לספק לנו סחורה, הכלבו היה ריק. היום מצבנו הכלכלי הוא מצוין,
בעבר מצב הקיבוץ היה תלוי במפעל, וכשהרווחים של המפעל ירדו זה השפיע על המצב. היום המפעל משלם דמי שכירות, עובדים בו 25 חברים והוא משלם את חוב הסדר הקיבוצים (3 מליון לשנה) אין היום כמעט חובות – את כל החוב גלגלנו למפעל.
ש א ו ל : אני בן שובל, יש לי שני ילדים והייתי מזכיר בתקופת המאבק על השינוי לפני 10 שנים. כיום יש לי יזמות חינוכית שעוסקת בערכים ובדמוקרטיה.
צריך לזכור שלהעוגן לא הייתה ברירה. הניתוח הצליח ואני מאוד מרוצה מהשינוי – למרות שיש לו תוצאות לא פשוטות. את התיזה שלי באוניברסיטה, עשיתי על שלושה וותיקים שרואים את החלום שלהם נשבר מול העיניים.
אצלנו לא הייתה ברירה, וקודם כל מהצד הכלכלי. כמות גדולה של חברים עברו על חוקי הקיבוץ ואי אפשר היה להשתלט עליהם.
י ע ק ב ג ו ט ר מ ן : אולי הישוב התעשת מבחינה כלכלית – אבל הקיבוץ מת. כל השנים ציירתי לפסח ואשתי הכינה את הקנידלך, זה היה טעם החיים של הקיבוץ שאין בישוב אחר. זו היתה צורת החיים היחידה בכל היקום שאני לא חייב לשאול את הבוס מה שלומו ולצחוק אליו.
אין אצלנו חגים, נסגר חדר האוכל, אין ועדות, אין חיי יחד – אין שום נקודות מפגש. זה לא קיבוץ. אצל רופא השיניים בנתניה נפגשתי עם חבר טוב שלי מהקיבוץ אחרי שלא ראיתי אותו חצי שנה…
אולי הקיבוץ צריך להשתנות, היו בו הרבה דברים רעים, תלות לוחצת – אבל על זה אפשר היה להתגבר. להתאים את הקיבוץ לתקופה.
אני מתפלל שמישהו ישמור על החברה הזאת, היפה ביותר עלי אדמות, כי אני לא אוכל להיות מאושר שהשכן שלי ישן מתחת לגשר. אני מאמין שיום אחד חברה צעירים כמו שאול, יתעשתו ויחזרו לתרבות וליחד.
איזה מודל אצלכם? מה הפער במשכורות, מה עם הפנסיה?
נ ת ן : אנחנו במודל רשת ביטחון. הקיבוץ השתנה והתפרק, זה היה התהליך. פעם היו אלף איש בפסח, בשנים האחרונות היו 200. החברים הפילו את חדר האוכל כי היה יקר, 15 ש"ח לארוחת צהריים.
יש אצלנו קרן לנזקקים, הסדרנו את הפנסיה בעזרת כספי תנובה. היום משלימים את הפנסיה ל 2,600 ומהם יורד מס קהילה. הוותיקים משלמים מס קהילה, הצעירים משלמים מס לפי גובה המשכורת שלהם. אין משכורות גבוהות ולכן אין הפרשים גדולים.
ממה מתקיים וותיק? מהפנסיה + הביטוח הלאומי.
אפשר להסתדר. הבעיות מתחילות שאנשים וותיקים בדרך כלל חולים. הקיבוץ דואג לוותיקים להסעה לבתי חולים, יש אחראית לרווחה שמטפלות בחברים וותיקים בבית, דואגים להם לזכויות. יש כאלה שיש להם פיליפינית (5,000 ש"ח), יש לנו בית סיעודי שעולה 8,000 ש"ח ובאלף ש"ח משתתף הקיבוץ. בד"כ הנצרך משכיר את דירתו ואם חסר לו משלימים.
מה המצב הדימוגרפי ואיך מסתדרות משפחות עם ילדים? מצבם הכספי של הוותיקים השתפר. היום הם יכולים לחסוך יותר מקודם. הבעיה היא אחרת, צריכים לבשל כי אין חדר אוכל.
לגבי דור הצעירים – אין בעיות. מי שלא עובד קשה מסתדר איכשהו ולא נוסע לחו"ל. אמנם צריכים לשלם על חוגים, אבל היום מרגישים הקלה. קודם המצב החברתי היה קשה בגלל התלות.

האם אתם מתרשמים שהשינוי גורם ליתר יעילות בהכנסות? האם המצב של הקיבוץ הוטב ומצב החברים הורע? מה עושה אדם הזקוק להשתלת שיניים? האם בקצוות יש התמודדות? איך מסתדרים עם הפרעים בין האנשים. התוצאה הסופית מורכבת משיטה ומביצוע – האם השיטה שעברתם שיפרה את הביצוע?
אם בהעוגן הייתה הצבעה היום, הייתם חוזרים לשיטה הקודמת? מה קרה חברתית?

נ ת ן : השיטה הזאת הביאה למצב טוב יותר של הקיבוץ. אתה סוגר את כל הדליפות. קודם כל סגירת חדר האוכל – זה חסכון של 120 אלף ש"ח בחודש.
את הבריכה מסרנו לקבלן חיצוני והחברים משלמים. סגרנו את כל הענפים המפסידים, בוטל הרכב הציבורי וסגרנו את תחנת הדלק, המסגריה, הנגריה – השכרנו את כל המקומות האלה. סגרנו את המכבסה, אין גזבר, אין רכז קניות, את מערכת הבריאות, מחסן הבגדים, המתפרה – כל זה לא קיים יותר. את ריכוז הבריאות עושים אחר העבודה. בכלבו הפסדנו אלפי שקלים, מסרנו אותו למישהו מבחוץ.

בקיבוץ הישן הייתה אבטלה סמויה, לאחר השינוי חלק עברו לפנסיה והצעירות עברו לחינוך. אנחנו משתדלים להשכיר כל מה שאפשר.
מה קורה מבחינה חברתית? האם יש קבוצות שנהנות יותר מאשר אחרות? האם יש סרבנות מיסים של בעלי ההכנסותה הגבוהות? האם סיבת הנפילה הייתה מרד של עובדי החוץ בעלי ההכנסה הגבוהה?
ש א ו ל : בעבר היו תופעות קשות. אנשים סירבו לתת משכורת ורימו את הקיבוץ. היום הבנים מחכים בתור לבוא לקיבוץ – רק שיהיה דירות.
יש קרן עזרה הדדית למקרים קיצוניים. אין קבוצות עשירות, אבל כולם מסתדרים.
המצב הקשה שהיה אצלנו הוא מצב נפשי: אם אתה רואה שחברים מרמים – זה קשה.

מה מונע היום להעלים מס? האם יש מניעה מלעשות מה שעשו קודם?
בגדול צריך להביא בסוף השנה את הטפסים. הגנבה פחות משמעותית – היא לא משתלמת. אתה יכול להרוויח כסף קטן. אינני אומר שאין היום שמרמים – אבל פחות מקודם.

חינוך – הקיבוץ מסבסד ב- 15%. יש לי ילדה בכיתה ו' אין אצלנו מרכזון אחה"צ, אז כבר 5 שנים אני משלם אלף ₪ ושולח אותה למעברות.

נ ת ן : בדרך כלל שני בני הזוג עובדים. ילדים קטנים זה הכי יקר. מי שאינו מהקיבוץ משלם 2,600 ₪ בחודש, לחברי קיבוץ שליש פחות.

בשיטה הדיפרנציאלית סוגרים את הרכב וכל אחד צריך לקנות רכב – כשאצלנו ב- 30 כלי רכב מספקים את הצרכים – כך נשחק השכר של החבר.

נ ת ן :
גם ברכב הציבורי יש בעיות. רוב האנשים עובדים בחוץ והרכב הוא כלי עבודה. לא קונים רכב חדש אבל יותר נהנים. רכב פרטי מתוחזק טוב יותר.

האם מקורות הפנסיה מובטחים?

נ ת ן :
מקורות הפנסיה זו בעיה של הוותיקים. הצעירים יגיעו לפנסיה רגילה. בשביל להשלים פנסיה לוותיקים יעדנו את כספי תנובה ומוסיפים עוד כספים. אם נצליח למכור את המפעל נגדיל את הפנסיה והסכום שלנו הוא עדיין נמוך.

אבטלה?
אין דבר כזה. מי שרוצה לעבוד עובד – אפילו בשכר נמוך. כשמוכרחים אז רוצים.

מה עושה המבוגר עם הבריאות, תרופות בלי סוף, מחלות…

ש א ו ל :
אפשר לפנות לקרן עזרה הדדית (אבל צריך ל"התפשט" ולהביא תלוש משכורת חתום ע"י עו"ד).

נ ת ן :
אני לא מרגיש בעיה עם הבריאות. לצעירים יש הרבה יותר הוצאות.

י ע ק ב ג ו ט ר מ ן :
לסיכום אני רוצה לומר לחברי עין שמר, שימרו על מה שיש לכם. שימרו על הקיבוץ, בייחוד על חדר האוכל, שימרו על כל הדברים שעושים קיבוץ והם כבר לא קיימים אצלנו.






יריד אקולוגי בפרדס חנה כרכור

הנכם מוזמנים ליהנות ביריד האקולוגי ברחבת הדשא של
מרכז אומנויות במתנ"ס פרדס חנה .

יום ו' 20.3.09
15:00 – 11:00

בתוכנית:

דוכני מידע:
גינון חסכוני , מערכות מים , חשמל סולרי , קומפוסט ביתי
מחזור מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ועוד ועוד…

דוכני מכירה
חפצים שימושיים וחפצי נוי מחמרים ממוחזרים , שתילים וזרעים אורגניים. סבונים, משחות ותמציות מחמרים טבעיים ועוד ועוד,,,

"הייד פארק" אקולוגי
15 דקות של אינפורמציה מרוכזת בנושאים סביבתיים ששווה לשמוע!

12:15 – 12:00 קומפוסט ביתי ותולעים אדומות –
מאשה דולב
12:45 – 12:30 ציפורי שיר בחצר הבית – שלומית ליפשיץ
13:15 – 13:00 חשמל סולרי – מיכאל לסרי
13:45 – 13:30 מחזור מים במגרש הביתי – תומר שגיא

יורים

סיור לקטות
סיור קצר להכרת צמחי בר המצויים בשולי הדרכים ובשדות הפתוחים , זמינים לכולם ומשמשים למאכל, למשקה ומרפא- רגע לפני שהכל מתייבש .
מדריך: ראדי עומר
יציאה: בשעה 09:30 מהמתנ"ס

חצרות אקולוגיות
סיורים להכרת חצר אקולוגית המיישמת בניה ירוקה , מערכות מים חסכניות וחכמות , שילוב גידולי גן ובוסתן ועוד.
בבית של בנימין ומיכל ויטל
שעה 09:30, רח' הגליל 51 כרכור , טלפון 050-7651731
בבית של נעמי גולדברג
שעה 09:30, רח' האורנים 84 ( בית פנימי ), טלפון 052-4373967

הליכה ספורטיבית- "כי נפש בריאה בגוף בריא"
יציאה: 09:30 מהמתנ"ס , מדריכה: אורה אנגל











עוד כמה מילים על תקנון חניות

נראה לי שחשוב להבין את משמעות התהליך שעובר קיבוץ עין שמר בימים אלו, הן דרך תהליך השינוי והן דרך תהליך יישום חוק החניות.


למה צריך להסדיר את נושא החניות?
מבחינת ועדת בטיחות מדובר במצב שבו אין חוק או סדר בנושא, כל אחד חונה איפה שמתאים לו, וע"י כך נגרמים נזקים לנוי ולסביבה, הנוף שלנו מתמלא במכוניות במקום בעצים ופרחים, העשן והרעש פוגעים באיכות חיינו וגרוע מכל - חניות פרטיות ופיראטיות מגדילות באופן דרסטי את כמות הרכבים שמסתובבים בשבילי הקיבוץ שבכך מסכנים ילדים, ותיקים, אמהות עם עגלות וסתם הולכי רגל.

ולמה אכיפת החוק כל כך מהותית וחשובה?
הרי חיינו בלי תקנון החניות כל כך הרבה שנים ו"לא קרה כלום" (אגב מה באמת צריך לקרות כדי לשכנע את ה"סרבנים" שיש פה בעיה? תאונה עם הרוגים?) ...
ובכן, יש משהו במנהג לחנות איפה שמתאים ומתחשק ולא במקומות מוסדרים; זו הצהרה שהולכת הרבה מעבר ל"נוחות" או סתם נפנוף ב "סמל הסטטוס האולטימטיבי". יש פה הצהרה ברורה בכיוון של חוסר כבוד הדדי והתחשבות בקהילה שבתוכה אותו אדם חי.
לכל מי שגר בעין שמר ברור היטב שהאוטו/טוסטוס/משאית שהוא מחנה בחניה לא מאושרת - מפריע לאחרים!
ואחרי ההחלטה של שיחת הקיבוץ זה אפילו ברור עוד יותר.

יש פה עניין בסיסי של אי-התחשבות במבנה הגיאוגרפי של קיבוץ! הרי אם כל אחד יחנה ויסע איפה שבא לו, עם טוסטוס, עם רכב פרטי או עם משאית חיינו במקום הזה יהפכו לסיוט!
ומי שרוצה מוזמן לעין החורש לחזות ב"פלא".
אז מישהו צריך להחליט מה מותר ומה אסור !
כמו שזה קורה בתל-אביב, בכרכור או במאור - מישהו שהוא הרשות המחוקקת באותו יישוב.
ושיחת הקיבוץ של עין שמר החליטה (להפתעתי הרבה אני חייב לציין) שאנחנו רוצים חוק וסדר בנושא הזה.
לצערי, ברוב המקרים שבהם הנהגת הקיבוץ וחבריו מוכנים "לעגל את הפינות", אותם יוצרים אנשים שחושבים שהם מעל ולפני החוק (ומעל לשאר חבריהם בקהילת עין שמר) , ברוב הגדול של המקרים זה משמש את אותם אנשים רק לתבוע ולהתריס בעוצמה גדולה יותר ב"סיבוב" הבא שלהם מול הקיבוץ.
אז בעולם שבו ניצוצות של הגיון, יושר ואמינות מגיעים ממנהיגים כמו אובמה (יש שיגידו ציפי לבני...), בואו ננסה גם אנחנו להתעקש על כמה דברים שחשובים לנו. בואו ננסה ביחד לא למסמס את העקרונות הכי מהותיים לחיי קהילה - התחשבות, סובלנות וכבוד הדדי.
נתחיל מהעניין ה"פעוט" הזה, נעבור ממנו לנושאים אחרים, מהותיים יותר שצריך "להסדיר", ואולי אז לא נצטרך לרוץ כל כך מהר ל"שינוי".

שבת שלום
אורן תירוש






מפחיד כמה שפורים הוא חג מעולה...

כל שנה בסביבות סוכות עולה שאלת הנושא לפורים. הדיונים בדרך כלל לא עוברים את סף הסביבה המיידית שלי. כן, אני כבר עשר שנים מחליטה איזה נושא יהיה לנו. אני כמובן מתייעצת עם חברים או חסידי תרבות מקומיים אבל עד שלא תופס אותי משהו זה לא מוחלט. בסוף פורים שעבר, כאשר בדקתי מה יהיה התאריך השנה, ראיתי 13.3.09 ומיד היה לי ברור שעושים פורים אימה. הנושא עבר כמה דיונים כי היו חששות שהנושא ירתיע קצת אבל הגענו שוב למסקנה שהנושא לא ממש חשוב והוא רלוונטי רק לתפאורה ולפרסום. אז הנה קיבלנו פורים אימה. אגב, בשנה הבאה פורים בקיבוץ יוצא ביום שישי 5.3.10. תרשמו...

כבר עשר שנים שאני עושה את פורים וזה נהיה הבייבי שלי, גם כשהייתי רכזת תרבות. מה לעשות. עם הרבה הרבה כבוד לכל שאר החגים, בעיניי זה פשוט החג הכי שווה וזה שמאגד אליו את כל הגילאים לחגיגה אחת ענקית. עובדה שמסיבות הפורים שלנו כבר תפסו שם באזור וכל החברים של הצעירים וגם הפחות צעירים באים (וגם משלמים כניסה, אל דאגה!).

השנה החלטתי שאני מגייסת צוות. יותר נכון, הצוות החליט שהוא מתגייס אלי. תומר גורן ושאול אברג'יל פנו אל חיים כבר לפני חודשיים והודיעו שהם בצוות ושאלו מה צריך לעשות. הכי רציניים בעולם. אליהם צירפנו (בהמלצת חיים חננאל) את הדר מור המופלאה ויחד הפקנו חג. קודם כל ראוי לומר שהיה תענוג לעבוד עם השלישייה הזו. תומר ושאול מיד גייסו את החבר'ה הצעירים לכל משימה וחשבו על רעיונות ועשו כל מה שהיה נחוץ והדר לקחה על עצמה את מלאכת הפרסום והקישוט ועשתה הכול במקוריות, כישרון רב והרבה שקט וחריצות. פשוט מדהים. כיף לגלות כוכבים חדשים בשמי עין שמר כל שנה.

חיים חננאל הגה, הפיק, כתב, צילם וערך את קטעי הוידיאו המשעשעים שראינו וכמובן תרם גם במספר קטעי במה מצוינים.
מלבד ההפקות להופעות, חיים גם עזר ותרם בכל דבר שהיינו צריכים ואפשר לי יד חופשית בארגון ובניהול התקציב לחגיגות. תודה רבה!

במיוחד אני רוצה לציין את המחווה לאבנר ארבל אשר הייתה חשובה לנו מאד ויצאה מרגשת כראוי לאישיות לה הוקדשה. אבנר, בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך שוב על שנים של עשייה מצחיקה ללא לאות, בדיחות מבריקות ואהבת הבמה והסרט. רואים בעיניים שלך שזה בנימי נפשך, ומקווה שתמשיך עוד ועוד!


אני רוצה לציין את צוות סקצ'ים אשר כל שנה מבריק עם שנינויות ועקיצות על הנעשה בביצה שלנו. כל הכבוד לעתר גבע, נועם גבע, ליאור אפשטיין, יוסי אייזן, אלעד יגודה, דגן גרוסמן, גיא משיח, רונן מרקם, אמיתי ששון ורנה גבע.

תודה רבה לכל המופיעים בסרטי הוידיאו ובמיוחד לציפי גנדלמן ופינו כהן הגדולים מכולם – הייתם משובחים!

תודה לאורלי ארליכמן ושמעון בן פורת על הופעה מלבבת ומתודלקת היטב....
ליגאל כץ שחזר עם המון מרץ, לאדם אברהמי המגויס תמיד ולגדי גלעד הבלתי נלאה – תודה ענקית! המקצועיות שלכם ראויה להערצה ותמיד אתם מצליחים להפתיע ולשפר. תודה גם לשחר זוהר סל על העזרה, מחכים שתסיים את המוסד ותהיה איתנו מלא!

לכל החבר'ה שבאו להקים את פורים: הדר מור, רז בן פורת, עוז שפירא, תומר גורן + אורית כץ, גלעד גורן, אלון גורן, מור רימון, שאול אברג'יל, רועי ומרינה פרילינג, עומרי שם טוב + שני ונועם גרוסמן – תודה רבה, תקתקתם עבודה חבל על הזמן!
לכל החבר'ה שבאו ביום שישי לעזור בהכנות האחרונות – תודה רבה!

תודה גדולה לקרן משיח, מרתה מור וצוות המטבח על העוגות, האוכל הנהדר, הציוד ללא גבולות והסבלנות לכל השיגעונות!
לדורמנית הרצינית שלי – דנה ריפתין – כל שנה את מסכימה למלא תפקיד זה ולפקח על הכניסה למסיבה ותמיד עם חיוך וסימפטיה, תודה גדולה ומתוקה!

הפירוק השנה הלך מצוין וזאת בזכות האנשים הנפלאים שכן בחרו להגיע.
אציין קודם כל את התורנים: איתן בן מיור, קובי גרוסמן, רקפת זהר, עידן יגודה, יאיר קצנלנבוגן, חו שוורץ.
(רק 6 הגיעו מתוך 14 שקיבלו פתק – והאחרים הבריזו אפילו מבלי להודיע – פשוט חבל, הרי נהניתם במסיבה, לא?).
לתורנים נוספו המון חוגגים מעולים: קרן משיח, אמיר משיח, ליאורה מאסטרו, דלין מקגרגור, נוגה האולינג, מיכל גולן, סטפני אברהמי, סהר אברהמי, אוריין מור, הדר מור, חיים חננאל ודנה ריפתין. תודה גם להדס מור אשר ניקתה את השירותים – את אישה אמיצה!

תודה להראל יגודה על הציוד והתמיכה החשובה ביותר.
וכמובן תודה לכל מי שבא לחגוג, שתה, אכל, צחק ורקד עצמו לדעת!

נתראה בשנה הבאה ב-5.3.10! גלי.
נ.ב. אם יש מישהו ששכחתי, תודה גדולה וסליחה!







לחברים שלום רב,
מזה 6 חודשים נפלה בחלקי הזכות לעבוד כאן בקיבוצכם הירוק בטיפול בנוי. נהניתי להיפגש אתכם בשבילים, לתת עצה בגינון, או סתם להחליף מילה על מזג האוויר.
אני מרגיש שתרמתי תרומה גדולה לקיבוץ ויש ביכולתי לתרום עוד רבות. כולי תקווה שהפרויקטים הרבים שהתחלתי כמו: משתלה לפנסיונרים, שתילה ושיקום הוואדי היבש, גיוס כספים ממקורות חיצוניים לפרויקטים הגינון, מחזור מחצבים ופרויקט בני המצווה ועוד – לא ייעלמו.

אתמול התבשרתי כי אני מסיים את תפקידי בסוף השבוע הבא.
עקב המצב הכלכלי אני יכול להבין את הסיבה לפטורי עובדים שכירים והחלפתם בבני משק.
אני מאחל לעטר שנפלד מחליפי הצלחה בתפקיד החדש. שמור על עין שמר זו פנינת חמד ירוקה.

תודה לאורי מסוורי (העובד השכיר) ולשלמה ברכה על חודשי העבודה המשותפת.
ולכל בית עין שמר שוב תודה על הזכות שנפלה בחלקי.

גילי בן דרור

המעוניינים להתקשר לשם הכוונה וייעוץ בענייני גינתם, מוזמנים להתקשר למספר הפרטי שלי 052-9963773








עדכוני מש"א


אחריות על חדר אירוח
תודה לך שמחה אלון על התקופה הארוכה בה היית אחראית על חדר האירוח.
עשית זאת במסירות רבה, דאגה ואכפתיות.
יישר כוח!

דנה שחר קיבלה את האחריות על חדר האירוח, כחלק מאחריותה על השכרת החדרים.
המעוניינים בחדר זה מוזמנים לפנות לדנה.
בהצלחה.

סיום תפקיד עוזי סגולי סיים את תפקידו כאחראי פלאפונים ומחליף אותו תומר גורן.
תודה לך עוזי על השנים הרבות בהן מלאת תפקיד מקשר בין הקיבוץ לסלקום ושל נותן שרות לחברי הקיבוץ וזאת במסירות והתמדה.

בהצלחה לתומר – דרכי ההתקשרות אליו יפורסמו בהמשך.



הסבר קצר לגבי החלטת הקלפי – שינוי בנוהל תשלומי הביטוח הלאומי
הקיבוץ משלם לביטוח לאומי עבור כל עובדי החוץ סכום קבוע מדי חודש, בהנחה שעובדי החוץ עובדים לעיתים בקיבוץ בתורנויות שונות.
כיום ביטוח לאומי איפשר לקיבוצים להפסיק את התשלום עבור עובדי חוץ ספציפיים, לאלה שאינם עובדים כלל בקיבוץ (לא כולל שמירת לילה – חובה אזרחית),
הפסקת תשלום זה כרוך בשני אישורים:
1. אישור שיחה.
2. אישור עובד החוץ .

מסיבה זו בקשנו את האישור העקרוני בקלפי, ובימים אלה יקבלו עובדי החוץ שהדבר רלוונטי עבורם טפסים לחתימה.

סדנת אמצע החיים
אנו מנסים להעביר את סדנת אמצע החיים ליום שישי בשעות הבוקר. הסדנא תחל ביום שישי ה – 3/4.
כרגע נרשמו מעט משתתפים, המעוניינים פנו בהקדם לאוריין או רוני.


ר ו נ י ג ל ע ד


ש ב ת ש ל ו ם !

י' באדר תשס"ט 6.3.2009

עלון 10 (3732) י' באדר תשס"ט 6.3.2009



שמחים גם הפעם – זו הפעם העשירית!!
להודות לצוות חורף חכם שעושה לנו חורף המחמם את הלב – שיש בו שפע עניין וטעם עם כל כך הרבה סוגים של נושאים המרחיבים את הדעת.
וכל זאת בעבודת נמלים של תכנון וביצוע של כל פרט ופרט, ודבר לא חסר...

אכן, זהו דבר בעל ערך מיוחד במינו!!!

תודה גדולה לצוות הקבוע - שלומית תומר, קובי גרוסמן, מרים שנפלד, גלי יגודה, אוריין גנדלמן, שאליהם הצטרף השנה בחינניות חיים חננאל.

יישר כוח! כשבלבנו תקווה להיפגש לפעם נוספת בחורף הבא.



פותחים שבת
לפני שבוע, שרנו "שירי אורלנד" לרגל יום השנה השביעי למותו. לשיריו היפים של אורלנד צירפנו כמה משיריה של בתו שמרית אור. בתחילת הערב סופר סיפור חייו של המשורר, ובין השירים הובאו גם הסיפורים שמאחורי השירים כפי שסופרו על ידו בספר "היו לילות". קובי גרוסמן קרא קטע מתוך דבריו של אליהו הכהן על שירתו של אורלנד. בין השירים זימרה קבוצת בחורים את "שיר הבוקרים", מירי גרוסברג ניגנה את "אני נושא עמי" ורקפת זוהר שרה את "היו לילות". רוב תודות להם!

מפאת מחלתו של יובל כספי לא זכינו לשמוע את דבריו על המשכן במדבר. אולי בפעם אחרת...

והשבוע, קבלת שבת פורימית לכבוד חג הפורים. עם שירי חג ושמחה, ועם חמשת גיבורי המגילה: אחשוורוש, אסתר המלכה, מרדכי היהודי, ושתי, והמן הרשע. יהיה שמח!!!




חורף חכם – סוף עונה

החורף תם ואתו גם עונה עשירית של חורף ח ם.
היה מעניין, הרחיב את הדעת בנושאים חדשים לחוויה ומחשבה, וגם נעים ומרגש -
כל פעם על כוס קפה, במעגלים שונים, להיפגש.

כמה קצרים לסכום ה"חורף":
1. במחזור הראשון התקיימו שמונה חוגים, בהם השתתפו 105 חברים וילדים.
במחזור השני השתתפו 73 חברים וילדים בתשעה חוגים. סך הכול, שנה יוצאת
מהכלל!

2. מספר רב של חברים לקחו חלק ביותר מחוג אחד, כשהשיאנים השנה הם טובית,
שביט וילדיהם, שהשתתפו ביחד ב-12 חוגים!

3. לשמחתנו, נוספו בעונה זאת לקהל האוהד והמתמיד מספר רב של צעירים, ביניהם
משפחות עם ילדים.

ועתה למסכת תודות:
תודה והוקרה למנחים ה"ותיקים" שמשקיעים ומחדשים כל שנה: טובית שפירא,
אדם זרטל, נורית קישיק, עלי אלון, יאיר קצנ', יהודית גרוס', שלומית מילמן,
גדעון אברהמי, שני מרצ'בסקי, עלוית מרקם ודני אבנר.
בנוסף עליהם התברכנו השנה במגוון חדש ומרענן של חוגים במחזור השני, כמו תזונה בריאה, אקולוגיה ויצירה, אימון לחיים ובישול אסייתי. כאן המקום להודות למנחים החדשים שהצטרפו למעגל המנחים האיכותי שלנו עם המון מוטיבציה: עיטם בן-דור, איתן בן-מיור, טל אייזן, מירב חופי, עידית פיק ונוגה האולינג. תודה גדולה אנו שולחים על תרומתם החשובה גם לנירה כהן, חיים חננאל, אורן תירוש ומיכל לרר.
לצילה ליס תודה על הביקור המעניין בביאנלה לקרמיקה ובתערוכה הגדולה של ציבי גבע במוזיאון תל-אביב.

ב"חורף" שהסתיים נהנינו מהרצאת פתיחה חגיגית של מטפס ההרים דורון אראל ומחשיפה אמנותית בהרצאות של חיים חננאל וקובי גרוסמן. ליאורה מאסטרו ומרה אבנר שיתפו אותנו בידע על עולם האינטרנט הרחב ועל אתר עין-שמר המתרחב ומתגוון.

נקנח את העונה העשירית של חורף ח ם בפגישה עם יגאל תיבון וסרטו "שדה האפונים הירוקות", שיתקיים ביום ששי, 27.3.09 . אל תחמיצו!

להתראות בשנה הבאה.
מצוות חורף ח ם.

ו... אם שכחנו להודות למישהו – אתו הסליחה וההוקרה.



בשישי 6.3.09
לאחר קבלת השבת במועדון
בשעה 21:20

הנכם מוזמנים לצפות בעניין בסרט המופלא
The Queen Of Trees
"מלכת היער"

ארה"ב 2006, 52 דקות בו נחשף אחד הסיפורים המופלאים של הטבע בסרט יוצא דופן זה. עולם השיתוף והתלות ההדדית של חרקים, ציפורים ויונקים שחיים יחד בעץ תאנה אפריקאי...

א ל ת ח מ י צ ו - ש ו ו ה כ ל ר ג ע .


אוכל זול לכלבים וחתולים
מימי – מזון וציוד לחיות מחמד
במרכז פרדס חנה 6377374
באתר שלהם באינטרנט ניתן לבחור את המזון הרצוי. למזמינים ביותר מ-70 ₪ עושים משלוח הביתה.

מהספריה
אנחנו מבקשות מכל מי שרוצה להביא ספרים לספריה ליצור עמנו קשר קודם לכן. ומי ששם לאחרונה שלושה קרטונים עם ספרים – מתבקש לבוא לספריה לקחתם.

ש ל ו מ י ת ת ו מ ר




היה
היה

הבדיחות של פעם


8.4.1966

השתתפות...
לאחר החמסין ירד גשם קיצי. הילדים היו בחוץ, שמחו ונרטבו.
יניב רץ למטפלת ואמר: "איה, השתתפנו בגשם!"

אחד מי יודע?
איה סיפרה לילדים שלאחיה אבנר נולדה בת. נועה תפסה ראשונה את המצב:
"איה גם לשי נולד אחד אבנר קטן!"

חייל העתיד
אבא של נחשון שומר לילה. כשהלכו להשכבה פגשו בדרך את עוזי.
נחשון לא יכול היה להתאפק והתגרה בו: אה, לאבא שלי יש רובה ז'קי ולא רובה עוזי...

ה ה ב ד ל
בפורים נשאל אבנר, איך מבדילים בין גברים לנשים?
השיב: "הייתי מביא סל תפוחי עץ ומניח לפני האדם שלפני – אם הוא היה אוכל – זה בחור. אם לוקחת הביתה – כמובן בחורה.

הביא אמיר תומר




מ ה מ ט ב ח

שלום חברים,

ברצוננו לעדכן אתכם כי מעתה והלאה יסגרו השירותים שבלובי חדר האוכל החל מהשעה 18:00
ובערבי חג ושבת לאחר ארוחת הערב.

הסיבה לכך הוא המצב שבו אנו מוצאים את השירותים מדי בוקר:
ניירות טואלט רטובים ומגולגלים לכדורים המשמשים למשחק, נורות החשמל נעלמות, וכך גם פחי האשפה. לעתים גם נועלים את הדלתות מבפנים כך שלא ניתן להשתמש בהם.
צר לנו שזה המצב. אתכם הסליחה.






לעינב שם טוב
המתגייסת לצה"ל
מאחלים לך שתמצאי עניין במעשיך ותתקדמי.

ועדת קשר וצעירים




המעיל של עידו
לעידו גבע בן השנתיים, אבד מעיל
בצבע כחול
עם כובע ופסים בשרוולים.
נשמח למצוא אותו – רנה ועומר


שימו לב.... שימו לב....

ערב חגיגי לסיום חורף חכם
בתאריך 27.3.09
הקרנת סרטו של
יגאל תיבון

"שדה האפונים הירוקות"

לפני יותר מ-40 שנה סיימו יגאל תיבון וחבריו את לימודיהם במוסד החינוכי הרי אפריים, נפרדו והתגייסו לצבא.
באפריל 2005 עם הגיעם לגיל שישים, הזמין יגאל שמונה מחבריו לספסל הלימודים למפגש במוסד שהיה, ושם הם שוהים שלושה ימים ולילות.

שמונה גברים ונשים שבודקים יחדיו את חייהם.

זהו מסע אישי של יגאל וחבריו אל ימי נעוריהם, תוך תהיות ומחשבות על מה שהיה ומה עתיד להיות.

הסרט זוכה לתגובות נלהבות בכל מקום בו הוא מוצג.

אפשר להזמין בני קיבוץ ואורחים



ת ז כ ו ר ת
הטיול לאזור להב בשבת 21.3.09
משבע עד שבע
אפשר עדיין להרשם!
למעלה בחדר האוכל
ח ו ר ף ח כ ם - ת ו ד ו ת

לעלוית המתוקה

היה לי ממש כיף בחוג, לשחק, לשיר ולהיות על הבמה.
חבל שנגמר כל כך מהר
מחכה כבר לחוג הבא
באהבה גדולה

יונתן גרוסמן בשם הילדים.

ל ע ל ו ו י ת
תודה רבה על חוג מהנה וטיפוח הדור הבא של הבימה.
כייף כל שנה לשלוח את הילדים ולקבל אותם עם חיוך גדול על הפנים

בשם ההורים.




ט י ו ל
אני מארגנת טיול ליוון בהדרכת אדם זרטל לעשרה ימים שבו תהיה הליכה ונסיעות.
הטיול ייצא ב- 13.5.09
עם תליית ההרשמה יפורסם גם המחיר
עדה שפירא








מ ה נ ו י
בית קברות - ביצוע עבודות הנוי בבית הקברות, מתקיים בימי חמישי בלבד.
צוות הנוי מטפל רק בשטחים ציבוריים, ולא יבצע כלל עבודות פרטיות (גם לא בתשלום), למעט בעיות מיוחדות שהן לשיקול דעתו.
= = =
מכסחת דשא – אורי אשכולי אחראי על המכסחת שמיועדת לשימוש החברים. אורי מוסר שהמכונה שהתקלקלה תתוקן במשך השבוע.



מחפשת עבודת ניקוי
נאילה שעובדת אצלנו בניקוי בתים כבר שלוש שנים לשביעות רצוננו
מחפשת עבודה נוספת 050-8842953


מזה?- אנציקלופדיה לילדים
www.mazze.co.il
פרי שיתוף פעולה של אנציקלופדיה ynet ואתר בריינפופ ישראל.
מכיל תכנים מתעדכנים, ערכים, סרטונים, חידוני "בחן את עצמך" ועוד המון הפתעות לילדים (ולילדים בנפשם).
כל התכנים בחינם! אין צורך במינוי






ת ר ו מ ה
המעוניינים לתרום לביה"ס "קשתות"
מבלי לצפות במופע "תסלם" -
מוזמנים לפנות לנורית משיח בעלון או להשאיר הודעה בתא הקולי או בתא הדואר.






מ ע ו נ י י נ ת
מחפשת אחר צלחות חרסינה: צבעוניות, לבנות, עם פרחים וציורים או בלעדיהם,
וגם אריחי חרסינה שאין לכם צורך בהם.
ת ו ד ה - נ ו ר י ת מ ש י ח



ג ש מ י ם
ב- 9 ימי גשם בחודש פברואר ירדו 246 מ"מ.
הממוצע השנתי לפברואר הוא 106.
כמות זו היא יותר ממחצית הגשמים שירדו עד סוף פברואר 472 מ"מ.

זו כמות נכבדה והיא תופסת את המקום השלישי בכל זמני הרישום: במקום הראשון שנת 1992 שבה ירדו 351 מ"מ ושנת 2003 ירדו 252 .

השבוע במרץ היו שני ימי גשם: בראשון ירדו 5 מ"מ ובשני 2 מ"מ.











הרמת
כדור
למומחה

והפעם בענייני חשמל
למשה גיבור - החשמלאי


1. ראיתי מוצר חימום חדש ויפה איך לחשב את עלות החימום למשך שעה?

לפני שאני עונה על השאלה לגבי מכשיר החימום שבתמונה, בעל הספק של W400 עלינו להכיר כמה מושגי יסוד בחשמל.

ה ס פ ק ח ש מ ל י :
ההספק מבטא את יכולתו של מכשיר חשמלי לבצע פעולה נדרשת (במקרה זה חימום) ההספק נמדד בוואט או בקילוואט.
הדרך הקלה והפשוטה לדעת מהו ההספק החשמלי של מכשיר, היא קריאת התווית המצורפת למכשיר, או העלון המצורף ובו נתונים טכניים שונים כולל ההספק.
צ ר י כ ת ח ש מ ל :
הצריכה היא כמות האנרגיה החשמלית בה משתמשים לניצול היכולת של המכשיר.
הצריכה נמדדת באמצעות המונה החשמלי, ביחידות מידה הנקראות קילוואט שעה, והיא תלויה בהספק של המכשיר ובמשך זמן הפעלתו.

כדי לחשב את צריכת החשמל של המכשיר (זה שבתמונה - W400) עלינו להכפיל את ההספק במספר השעות שבהן המכשיר פועל, ולאחר מכן בעלות השימוש (55 אג' לקילוואט שעה – קוט"ש).
400W=0.4KW
0.4KW=1H=0.4KWH
O.4XO.55=0.22
כלומר, עלות הפעלת מכשיר החימום שבתמונה למשך שעה היא 22 אג'.


2. מה עלות ניאון בגודל סטנדרטי הדולק 24 שעות?
מה עלות של מנורה 60 ואט הדלוקה 24 שעות?
האם זה נכון שהדלקת הניאון צורכת את עיקר האנרגיה?
חשוב לציין, שכאשר אנו נדרשים להעריך את צריכת החשמל של תאורה פלורוסנטית, יש להתחשב לא רק בצריכה של הנורה עצמה, אלא גם בצריכה של ציוד העזר שבלעדיו הנורה אינה פועלת.
עלות ניאון בגודל סטנדרטי הדולק 24 שעות:
נתון: נורה נאון W 36
ציוד עזר W10
46W=O.O46KW x 1=0.046KWh
0.046KWh 0.55= 0.0253 24h = 0.60
מכאן, שעלות הדלקה של נורת פלורסנט 36V היא 0.60 אגורות ליממה.
(בזמן הדלקת נורה פלורוסנטית יש צריכה גבוהה של חשמל, לכן עדיף לא להדליק ולכבות תכופות).

עלות הדלקה של נורת ליבון (נורה רגילה) 36V במשך יממה 80 אג'.

3. האם יש חשיבות לכסות מנורת ניאון?
גוף תאורה עם כיסוי נועד בעיקר למקומות חיצוניים כגון מרפסות מטעמי בטיחות. על פי חוקי החשמל, על מנת למנוע חדירת מים ולחות.

תודה למשה על המידע



נהלים חדשים להזמנת המקרן
מוסר: חיים חננאל

לאחרונה רכשה הנהלת הקהילה מקרן קבוע לחדר הישיבות. מכיוון שלא מעטים הם המבקשים את המקרן מחוץ להנהלת הקהילה, החלטתי כרכז תרבות להוריד מעל נגה שורר את ההתעסקות עם הזמנת המקרן כשתרבות עין שמר היא בעצם הלקוח העיקרי. מצד שני, המקרן שייך להנהלת הקהילה ובמקרה של צורך לשימוש בו בשיחת קיבוץ או דומה לכך יש להזמנתם עדיפות. הנה הנהלים מעתה:

1 .יש להזמין את המקרן ע"י פתק לתא של ועדת תרבות.
2. רצוי להתקשר אלי כמה ימים לפני (לנייד). אפשר לסמס.
3. אין בשום פנים להוציא את המקרן מחוץ לקיבוץ.
4. יש לרשום בהזמנה מי הוא האחראי למקרן ומי מפעיל אותו בפועל.
5. במקרה של אירועים פרטיים אוכל להפנות את המזמין למי שיכול להקרין.
6. האחריות על ההחזרה היא על המזמין- יש להתקשר אלי ולתאם את אופן
ההחזרה. אין להעביר מיד ליד את המקרן.

תודה ותרבות פוריה לכולם!




ט ע י מ ה מ ה מ ס ו ר ת


החברים והילדים מוזמנים לטקס ליל פורים שבמרכזו
קריאת מגילת אסתר.
הטקס יתקיים בחממה
ביום שני 9.3.09
בשעה 18:30

והוא מאורגן ע"י ארגון "איילת השחר" המפעיל בשנים האחרונות פעילויות סביב חגי ישראל בקיבוצים ומושבים.

לפני קריאת המגילה, יינתן הסבר קצר על תוכנה ועל המנהגים הקשורים ביום פורים, משלוח מנות, סעודה ומתנות לאביונים המבטאים אהבה וסולידאריות חברתית.
לאחר הקריאה שירה וריקודים ואכילת אזני המן.



עדכון קנסות בנושא תעבורה
דיבור בטלפון ללא דיבורית - גם בזמן עצירה בפקק, או באור אדום (שימוש באזניה, בלוטות – מותר רק כאשר הטלפון נמצא במקום יציב). 1000
שליחת SMS 1000
קבלת SMS בזמן נהיגה 500
מ נ ה ר ה –
אסורה עקיפה במנהרה כולל 50 מטר לפניה ואחריה. אסורה רכיבה באופניים והליכה ברגל וכמובן חנייה.
מתן זכות קדימה -
נהג שנתיב נסיעתו הסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לרכב הנוסע בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות.
תוקף רישיון שפג יותר מ-4 חודשים עד חצי שנה 750
אי לבישת אפוד זוהר בירידה מהרכב 250
חוסר אפוד זוהר בתא הנהג או הנוסעים 100
העמדת רכב בשולי הכביש בדרך מהירה 500
חניה או עצירה בתחום צומת, במקום כניסה לכלי רכב, במעבר חצייה או 12 מטר לפניו, או בצד רכב אחר 250
נסיעת אופנוע בשולי הדרך 250
ירידת או עליית נוסע לרכב שלא כדין 250
אי חגירת ילדים 250













ממטבחו של
צוות השינויים השיתופי

ברצוננו ליידע את החברים על הפעילות המתקיימת בצוות השינויים השיתופי ועל הפעילות המתוכננת בזמן הקרוב לכלל החברים.

לפני כשבוע סיימנו לכתוב את הצעתנו לשינויים ברוח הקיבוץ השיתופי. טיוטת ההצעה הובאה לדיון בפני הצוות המוביל ובדיון שהתפתח הועלו מספר רעיונות לשיפור ההצעה.
אתמול, 5.3.09 הובאה ההצעה בפני קבוצה רחבה של 30-20 אנשים האוהדים את הרעיון השיתופי (בשעת כתיבת השורות האלה אנחנו לא יודעים כמה חברים בדיוק יגיעו לפגישה).
בהמשך, נעלה את הצעתנו בפני כל חברי הקיבוץ כדי שהצעה זו תעמוד להצבעה בבוא הזמן, מול הצעת צוות השינויים הדיפרנציאלי.

במרכז הצעתנו עומדת התפיסה של שוויון ערך האדם והיא מעלה רעיונות איזה שינויים בהחלטות הקיבוץ יש לעשות כדי ליישם תפיסה זו.
אם וכאשר הצעתנו תתקבל ע"י החברים, יהיה צריך לכתוב תקנונים המפרטים את הדרך בה ייושמו הרעיונות שהתקבלו בחיי היום יום.
אנחנו מאמינים שזאת הדרך הנכונה להוביל תהליך שינויים בחברה עם אנשים המחזיקים בדעות שונות.
בנוסף לכך לא עמדו לרשותנו הזמן והאמצעים הכספיים כדי לכתוב הצעה המחזיקה עשרות עמודים והמפרטת את ההתנהלות בכל השטחים עד כדי ירידה לפרטים.

במקביל לדיונים בהצעה, נתחיל להביא לקיבוץ אנשים מקיבוצים שונים וחוקרים העוסקים בבדיקת השינויים על פני זמן מתוך למידת תחושותיהם של אלפי אנשים.

אם לא יחולו שינויים, הפגישה הראשונה מתוכננת ליום ה' 12.3 ונפגוש בה את יעקב גוטרמן וכלכלן, שניהם מקיבוץ העוגן (פרסום נוסף יינתן בסמוך למועד הפגישה) .
לאחר הפגישה נקרין את סרט הטלווזיה שנעשה על השינויים בחולתא.
אנחנו ממליצים לכל החברים, בלי קשר לדעותיהם, לבוא לפגישה, להתרשם, לשאול ולחקור את האורחים.

הצוות השיתופי





דברים בשם אומרם
אורי שפירא

במאמרי הקודם כתבתי על "דת ואידיאולוגיה". אחד ממאפייני הדת היא הסתמכות על דברי אחרים בלי לנסות לתהות על אמיתותם ואמינותם. כאשר מקור הסמכות הפוסקת הוא רב, כומר או קאדי, אין עוררין על דבריו.

אם הגדרתי זאת נכונה, הרי ש"צוות ההתחדשות השיתופית" מכין לנו דת חדשה. מדי שבוע אנו מקבלים ציטוטים מדבריו של דוקטור או פרופסור כלשהו (תמיד בעל תואר סמכותי...) בלי לבדוק מיהו, מתי אמר את הדברים והאם יש בהם הגיון. בעלון האחרון קיבלתי חיזוק לדברי אלה. איני יודע מיהו ד"ר שובי גרינפלד, מתי כתב את הדברים שצוטטו, ובאיזה הקשר. מה שבטוח הוא שאין דבר משותף בין הכתוב לבין רעיונות ההתחדשות וההפרטה בקיבוצים.

הכותב מבלבל בין הגדרות וקובע מושג חדש: "הפרטת האדם". ואין דבר כזה. יש להבדיל בין הפרטות במדינה, לבין הפרטה בחברה סגורה כמו קיבוץ. המדינה מוכרת נכסים לאומיים ליזמים פרטיים. נכסים כאלה הם הרבה פעמים תשתיות ושירותים כמו מפעלי ים המלח או דואר ישראל. המונח ההפוך להפרטה כזאת הנו הלאמה, שפירושה השתלטות המדינה על נכסים פרטיים והעברתם לידי הציבור. בדורנו אנו עדים לשתי תופעות:

ראשונה: במדינות הגוש הקומוניסטי בעבר, עוברים הנכסים הממלכתיים לידי יזמים פרטיים. למה? כי שיטת הניהול המרכזי לשימוש במקורות אלה פשטה את הרגל.
והשנייה: במעוז הגדול של הקפיטליזם - ארצות הברית – נבחר נשיא בתקופה של משבר כלכלי שהוא תולדה של יזמה פרטית, ללא שימוש באמצעי הבקרה שעמדו לרשות הממשל.
הנשיא החדש הצהיר, שאם לא תהיה ברירה, תלאים המדינה מוסדות פיננסיים גדולים כדי למנוע התדרדרות נוספת.
כלומר – אין יותר מקום לגישה קיצונית כלשהי. כל פתרון הוא פשרה בין גישות מנוגדות.

מרבית מדינות העולם המתוקנות לא מתכוונות להפריט את השירותים הלאומיים:
לא הולכים להפריט את הצבא ולמצוא גוף פרטי שישמור על בטחון המדינה,
לא מפריטים את החינוך ומחייבים את אזרחי המדינה לשלוח את הילדים למוסדות
חינוך - גם כשההורים חושבים שזה מיותר. (נכון שיש המפרים חוקים אלה).
כאשר חסרים מים מגבילים את השאיבה גם מבעלי בארות פרטיים,
ועוד.

המאמר של ד"ר שובי התכוון כנראה להפרטות במדינה. הוא דיבר על הפרטת תשתיות ואילו אנו, בקיבוץ, מדברים על הפרטה אחרת. אנו מדברים על העברת האחריות מהכלל אל הפרט. אנו מפריטים את האחריות ולא את האדם. אנו מפריטים את חופש הבחירה. עד היום כבר הפרטנו חלק גדול מהאחריות בהצלחה רבה: כל חבר אחראי לשימוש בתקציבו לפי ראות עיניו, אחרי שנים רבות בהן "האח הגדול" קבע לנו כיצד נשתמש בתקציבנו. אין כבר וויכוח שהשינוי המהפכני, בשעתו, של הפרטת הביגוד, ההנעלה, המזון, הכלבו ואחרים היה הצלחה גדולה שקשה לדמיין איך היינו ממשיכים בלעדיו. היום אתה יכול להשתמש בתקציבך בצורה המתאימה לך וכך ליהנות מחופש בחירה. אבל אתה גם אחראי שלא לעבור על מסגרת התקציב. בהפרטה זאת לא ויתרנו (ואין סיבה שנוותר) על הערבות ההדדית כשאנו, כמובן, שומרים על מסגרת היכולת הכלכלית שלנו.
אנו נקבע את גבולותיה של הערבות: נמשיך לתת בטחון סוציאלי, נמשיך לתת חינוך שווה לכל, לא נעביר את האחריות לביטחוננו לפרט, נדאג לתחזוקת הנוי והמראה הכללי של הקיבוץ. ואין סיבה שלא להפריט עוד סעיפים שמסווגים כרווחת הפרט, שאינם משפיעים על איכות חיינו כקיבוץ שחרט על דגלו ערכים הומאניים.

כעת אנו מדברים גם על שלב העברת האחריות לפרנסה אל החבר או המשפחה. וכאן אצטט (על אף הסתייגותי בפתיחת מאמר זה..) את חתן פרס נובל לכלכלה, פרופסור אומן, כשנשאל כיצד היה מגדיר מדיניות כלכלית נכונה. תשובתו הייתה מילה אחת: "תמריץ". אפשר לתקוף אותי שאני מצטט אדם שרחוק מאד מאתנו בהשקפתו המדינית, אך אני מקבל כאן את הגדרתו המקצועית, שבגינה קיבל את פרס נובל. ומה הכוונה? יש תמריץ חיובי, (הוא אינו בהכרח רק תמריץ כספי) ויש תמריץ שלילי. תמריץ חיובי פירושו, נקיטת צעדים שיביאו את האדם לפעול לתועלת החברה (וכולם מסכימים שאדם קרוב לעצמו וממילא ידאג לרווחתו ורווחת משפחתו).
אנו בקיבוץ השתמשנו בסיסמא : "כל אדם לפי יכולתו", ובכך נתנו תמריץ שלילי שחברים מסוימים ניצלו אותו. אם נפסיק לטמון ראשנו בחול ניזכר באותם מקרים של חברים שתפוקתם הייתה שווה לעשירית מעובד אחר – ולזה קראנו " שוויון ערך העבודה". לא חשוב מהי תפוקתך, העיקר שירשם שעבדת. ההתחדשות באה לתת תמריצים חיוביים שיהיו טובים גם לפרט וגם לקהילה.

וחבל שמנסים להפחיד אותנו (אל תגידו שלא אמרנו לכם....). אנחנו ורק אנחנו נקבע האם נהפוך לחברה המתנכרת לחבריה. דווקא המסגרות הישנות לא אפשרו לנו להבטיח איכות חיים טובה לכל, ובלי לתת לעצמנו דין וחשבון נהגנו לפי הכלל: "לא חשוב מה יש לי. חשוב לי שלחברי לא יהיה יותר"; שהדשא של השכן לא יהיה ירוק יותר.
נפסיק לפחד וניתן תמריצים שיקדמו את כולנו לעתיד טוב יותר.








על חניות, כלבים
ואכיפת החלטות

כחבר המשתדל לכבד החלטות מוסדות הקיבוץ, בנוסף להיותי בעל תפקיד הדורש יישום החלטות מאחרים, קיבלתי על עצמי לקיים את ההחלטה האחרונה בנושא החניות במקומות מורשים בהתאם לתקנון שאישרה הנהלת הקהילה. זאת, על אף שאני סבור שמדובר בהחלטה בעייתית.

הבעייתיות מתבטאת בין היתר :
בישימות ההחלטה (העדר אלטרנטיבות מעשיות לחניה בחלק מהשכונות),
המניעים לה (לא מעט צרות עין ונקמנות אישית),
החוקיות שלה (למיטב ידיעתי רק לשוטרים ופקחים מורשים הסמכות לתת קנסות חניה), המשמעויות של קבלת החלטות מסוג זה (מחר יוחלט למשל להטיל קנס על חברים שכלביהם מסתובבים ללא השגחה - נדמה לי אפילו שיש החלטה כזו שמשום מה אינה נאכפת).

על אף כל זאת קיבלתי על עצמי לקיים ההחלטה מתוך תקווה שלפחות היא תמנע את ההפרות הבוטות בנושא חניות של חברים/אורחים החונים על דשאים, נוסעים באופן לא זהיר באזורי מגורים וכדומה.

אבל לצערי ,כבר בשבועות הראשונים ליישום ההחלטה נוכחתי, שכפי שקורה לא מעט עם החלטות שלנו, שהיא הופכת להחלטה בעירבון מוגבל שנאכפת באופן מפלה ובצורה סלקטיבית.
להלן מספר דוגמאות מהשבועיים האחרונים (המתועדות בצילום) באזור מגורי בלבד:

1- רכב של אורח (בן משפחה של חבר) החונה במשך כל השבת מול ביתו של אחד מנאמני הבטיחות, חוסם חצי מהכביש ואינו זוכה לכל אתרעה או אזהרה.

2 - רכב של אחד מנאמני הבטיחות החונה שוב ושוב במקום לא מורשה.

3- חברים שהגיעו להסכמות עם ועדת בטיחות על חניה במקומות שאינם מסומנים כמורשים במפה שפורסמה לציבור.

4 – בני משפחה של נאמני בטיחות/אנשי ועדת בטיחות שאינם מקבלים אתרעות על אף חניה באזורים בלתי מורשים.

5- רכבים של הקיבוץ החונים שעות ארוכות באזורים בלתי מורשים ואינם מקבלים אתרעה.

אגב,חלק מהאזורים שהוגדרו כמורשים לחניה במסגרת התקנון החדש הם בחלקם בלתי הגיוניים ומחייבים נסיעה דרך השכונות יותר ממה שנדרש לפני כן.

אני מניח שהמצב בשכונות האחרות אינו שונה באופן מהותי.

לסיכום, בכדי לחסוך בנייר ובמחלוקות בינינו, אני ממליץ בפני הנהלת הקהילה וועדת בטיחות לבחור באחת משתי אפשרויות:

א- ליישם את ההחלטה באופן גורף ללא משוא פנים כלפי כולם.

ב- להשהות את ביצוע ההחלטה עד שתהיה ניתנת ליישום.

ועל אף כל האמור לעיל אני מתכוון להמשיך ליישם ההחלטה.

יפתח אלון








לגזור ולשמור
מה קורה השבוע?
יום שישי 6.3.09
 מחסן תחפושות 12:30 - 14:00
 קבלת שבת פורימית 20:15
 סרט במועדון: "מלכת היער"
21:20




יום שבת 7.3.09
יום ראשון 8.3.09
 פורים ב"רעות"
 פורים במוסד
 מחסן תחפושות 16:00 - 17:30 יום שני 9.3.09
 מחסן תחפושות 16:00 - 17:30
 טקס ליל פורים
בחממה
ב- 18:30
יום שלישי 10.3.09
 מחסן תחפושות 20:00 - 21:30 יום רביעי 11.3.09
 פורים ילדים 16:00
 בנייה לפורים חברים 19:30 בחדר האוכל יום חמישי 12.3.09
 מחסן תחפושות 19:00 - 20:00 יום שישי ה-13
 מחסן תחפושות 12:00 - 13:30

פורים אימה!!!
21:00
















פורים אימה!!!
בשבוע הבא, יום שישי ה-13 משעה 21:00
במרכז האימה הקיבוצי שלנו - חדר האוכל....
מובטחים ריקודים כל עוד יש חושך, הופעות פרי המחשבות הביזאריות של מיטב המוחות, סרטי וידיאו, שתייה לרוב להתגבר על הפחד, ושלל הפתעות כמיטב המסורת!
תרשמו ביומנים - שבוע הבא פוגשים את הפחד בפורים!!!

כמה ענייני פורים חשובים:

תורנות פירוק פורים
לפני שנה הצלחנו במשימת הפירוק עם מתנדבים רבים שהגיעו בנוסף לתורנים. גם השנה הוזמנו 14 תורנים וכולם קיבלו פתקים בתאי הדואר. כמו כן אנחנו מפרסמים את שעות הפירוק כך שמי שמתעורר ומתחשק לו או לה לתרום לקיצור הזמן מוזמן להגיע:
יום שבת 14.3.09 בשעה 13:00 בחדר האוכל.
החלפות ושינויים בתורנות הם באחריות התורנים.
פורים כיף לכולנו, הצוות.

כל הפרסום והקישוטים לפורים הם מעשה ידיה של המוכשרת ביותר הדר מור - תודה רבה וכל הכבוד!

מחסן תחפושות - תזכורת נוספת
אם יש לחברים בגדים ישנים או אביזרים שונים ומוכנים לתרום למחסן בבקשה עשו זאת בתיאום עם חיים.
אנו מזכירים שהשימוש במחסן הוא לחברי וילדי הקיבוץ בלבד ואין להוציא דברים לאנשים מבחוץ.
לפניכם שעות הפתיחה של המחסן לקראת פורים - בבקשה שימו לב לשעות:
יום ו' 6.3 בשעות 12:30 - 14:00 - מוסדניקים (מעין שמר)
יום א' 8.3 בשעות 16:00 - 17:30 - ילדים
יום ב' 9.3 בשעות 16:00 - 17:30 - ילדים
יום ג' 10.3 בשעות 20:00 - 21:30 - חברים
יום ה' 12.3 בשעות 19:00 - 20:00 - חברים
יום ו' 13.3 בשעות 12:00 - 13:30 - חברים

כניסת י"ב לפורים
כמיטב המסורת מוזמנים ילדים כיתה י"ב למסיבת פורים בקיבוץ. אני מזכירה שמדובר על ילדי עין שמר בלבד!

נשארה משבצת פנויה אחת להופעה מוחצת! יש לכם רעיון? תפסו את הצוות בפינה חשוכה ובואו להשתתף!

אנחנו מזמינים את כל מי שפנוי לבוא לעזור בהכנות ביום שישי ה-13 משעה 9:00 למעלה בחדר האוכל!!!

עבור אורחים משלמים מארחיהם 25 ₪ בכניסה למסיבה.
להתראות בקרוב.... צוות אימה!
פרוטוקול הנהלת קהילה מיום
18.2.2009

1. אישור פרוטוקול ישיבה קודמת:
נשמעו הערות חברים בנושאי הדיון.
הנהלת הקהילה מקבלת את בקשת הראל יגודה לדיון דחוף בהקטנת הוצאות הקהילה, כולל ובעיקר בסעיפי עבודה שכירה, כחלק מדיון הכרחי במצב הכלכלי של הקיבוץ ובהיערכות למצב אי הוודאות הצפוי בהמשך השנה.
אושר פרוטוקול הישיבה ב – 21.01.2008 .

2. דיון במודל השינוי
התקיים דיון פתוח ונשמעו דעות של חברי הנהלת הקהילה, בהמשך להצגת חוברת המודל וההיתכנות הכלכלית על ידי טל ישראלי ואורן חינגה.
סוכם:
• היעד של חברי הנהלת הקהילה - להגיע להכרת התכנית והבנתה (כולל הכנסת שינויים במהלך הדיונים) ולסמוך את ידיה על התוכנית. לצורך זה ייועדו שתי פגישות עם טל ישראלי.
• ההנהלה הכלכלית צריכה לבחון ולאשר את ההיתכנות הכלכלית, ביחוד אותו חלק שמבוסס על העברות מהעסקים לקהילה.
• המשך התהליך – הצגת התכנית ואפשרות הביצוע, יוצגו לציבור בשתי שיחות קיבוץ רצופות. לאחר מכן נעבור להסברה במעגלים שונים (וותיקים, גיל העבודה, הורים לילדים במערכת החינוך וכד').

3. דיון במספר נושאים אישיים.


רשם : עמית דגן מנהל הקהילה























שיחת קיבוץ
2.3.2009

ב י ט ו ח ל א ו מ י

צ ב י ה ו י ס ב ר ג
אנו מביאים להחלטת הקיבוץ הצעה להפסיק לשלם ביטוח לאומי על חברים שעובדים בחוץ והמעביד משלם כבר ביטוח לאומי עבורם. הסבר קצר: כשהתחילו להפעיל את הביטוח הלאומי היה צריך להגיע להסדר מיוחד עם התנועה הקיבוצית בגלל שחבריה אינם שכירים ולא עצמאים, ואכן הגיעו להסכמות לפיהם נקבע בסיס, שהוא דומה לברוטו של התשלום לשכירים. לגבי עובדי החוץ, נקבע שגם אם משולמים עליהם דמי ביטוח על ידי המעבידים, ישלם עליהם הקיבוץ סכום השווה ל-10% מהבסיס של הקיבוץ, על מנת לכסות עבודתם בקיבוץ, בתורנויות, שיבוצים, ועבודה מזדמנת - אם חלילה יקרה להם משהו בזמן עבודה זו.
מאז השתנה הרבה – גדל מאוד מספר עובדי החוץ ורבים מהם אינם עובדים בקיבוץ בשיבוצים ובגיוסים. לכן עלתה הצעה ע"י משרדי רו"ח, שלא לנכות יותר ביטוח לאומי מהמשכורת של עובדי החוץ למטרה זו. הביטוח הלאומי התנה קבלת הסדר חדש זה, בהחלטה של שיחת הקיבוץ וביידוע אישי של החברים בהם מדובר.


ועדת צעירים וקליטה

ר ו נ י ג ל ע ד
הנהלת מש"א ממליצה על שמוליק בן דור לריכוז ועדת צעירים וקליטה. (שמוליק מתנצל שלא יכול היה להגיע לשיחה).
תפקידה של הוועדה הוא טיפול באוכלוסיה שמגיל 18 ועד 30: ליווי במעברים מהמוסד לקיבוץ, יציאה לצבא, יציאה לעצמאות כלכלית ולבסוף קליטה בקיבוץ. זה נושא שהתווסף לוועדה כי אנו מאמינים שהקליטה אינה תהליך שקורה מעצמו, אלא שצריך להשקיע גם בבנים שלנו וגם בקליטה של בני ובנות זוגם. רכז הוועדה אחראי לנהל את תקציבה ולעבוד מול בעלי תפקידים וועדות שונות כמו דירות, תרבות, מועצה וכדומה.
יוסי אייזן הרכז הקודם נמצא במילואים ולא יכול היה להגיע, אך זו הזדמנות להודות ליוסי ולועדה על העבודה הרצינית, היפה והחשובה שעשו.

ר ק פ ת ז ה ר
נושא הקליטה הפעילה מושעה כרגע בגלל העיסוק הרב בשינוי, אך הוצג בזמנו כאחד המטרות המרכזיות בתוכנית העבודה של הנהלת הקהילה.


תורנויות בארוחת ליל שישי

ר ו נ י ג ל ע ד :
תורנויות ימי שישי בערב מעסיקות אותנו הרבה. היום כמעט שאין תורנים חברי קיבוץ, אם בגלל שהגיעו ל-1000 ₪ תוספת לתקציבם ואם משום שאין מעוניינים. ואילו הקהילה רואה חשיבות בקיום הארוחות והמפגש בחדר האוכל.
בהנה"ק הצענו שתי הצעות:
האחת – לפרוץ את תקרת ה-12,000 (לשנה) לעובדי חדר האוכל בלבד.
השניה – אם עדיין לא יהיו מתנדבים, להביא עובדים שכירים, מה שעלול לייקר את מחיר הארוחה.

ר ק פ ת ז ה ר :
בהנה"ק עלה הפער בין הצהרת החברים על רצונם להמשיך ולקיים את ארוחות ליל שישי לבין הנכונות האישית למלא תורנות, וסוכם לפנות לחברים בבקשה נוספת להתנדב (בשכר).ולתרום לקיום הארוחה.

מ ב ו א ו ת ע י ר ו ן

ר ק פ ת ז ה ר :
במוסד התנהל תהליך אסטרטגי שבסופו סוכם על החלטה שקיבוצי הבעלות צריכים לאשר אותה. תוכן ההחלטה:
מבואות עירון ישמר את עצמאותו הארגונית והחינוכית, אך יהיה פתוח לשיתופי פעולה חינוכיים ואחרים עם בי"ס גוונים, בייחוד בכיתה י' ובחינוך החברתי. מבואות עירון נענה לפניית המועצה לפרוץ את הסטאטוס קוו שהיה נהוג לגבי חלוקת ילדי המועצה בין בתי הספר, ובמידה שיהיה ביקוש, לקלוט עד 70% מילדי המועצה במחזור התלמידים העולים לכיתה ז'. מבואות עירון פונה למועצה האזורית להימנע מסגירת ביה"ס גוונים, והמועצה מתחייבת להימנע מלהתערב במודל שכ"ל הקיים לגבי מבואות עירון.
במענית, מצר, וברקאי התקבל האישור להחלטה.

א י ת מ ר ש ו ו י ק ה מברקאי, יו"ר שותף (עם אמיר מימרן) של הנהלת מבואות עירון:
אני מודה לכם שהזמנתם אותי. עברנו עד היום בכל קיבוצי הבעלות להסביר את המהלכים שנעשו לאחרונה במבואות עירון.
בשנים האחרונות עובר המוסד תהפוכות גדולות, רבות ומשמעותיות: מספר החניכים גדל מאד והגיע קרוב ל-1000, אחרי יציאתו של אלכס השתנתה שיטת ההתחשבנות בין הקיבוצים, הונהג שכר לעובדים חברי הקיבוצים ומועבר תשלום עבור כל חניך – תשלום נמוך בהרבה ממה שהיה נהוג בעבר. (עברנו מ-10,000 ל5,300 לחניך, כמו לילדי החוץ) .
לאחר סיום השינויים, קיימנו דיונים שמטרתם לברר ולתכנן כיצד ברצוננו לראות את המוסד בהווה ובעתיד, והוחלט על הקמת צוות אסטרטגי. בינתיים החלה מערכת בחירות לרשות המועצה, ושני המועמדים הצהירו על העמדת החינוך בראש סדר יומם, ועל כוונתם לאחד את שני בתי הספר - גוונים ומבואות עירון. בשלב זה הוחלט במבואות עירון על מהלך אסטרטגי, שכלל צוות רחב של נציגי הבעלות, נציגי המורים, התלמידים וההורים – ס"ה 18 חברים. במקביל הקמנו צוות היגוי שכולל נציג מכל קיבוץ + היו"רים. גייסנו יועצים אסטרטגיים מהמובילים בארץ, ויחד איתם קיימנו התייעצויות במשך כחצי שנה שבסופן יצאנו עם החלטה מוסכמת.

נקודות המוצא שלנו היתה כי למבואות עירון יש נכסים רבים וחשובים ביותר:
גישה חינוכית הומניסטית ומתקדמת, מסורת חזקה, סגל יוצא מן הכלל של עובדים,
תלמידים איכותיים שרבים מהם בוחרים להתחנך במבואות עירון, מקום ירוק ונעים, וגם הישגים לימודיים גבוהים, הנמצאים ברף העליון של מוסדות החינוך במדינה (84% משלימים בגריות). מעבר ללימודים למוסד יש מערכת מצוינת של חינוך בלתי פורמאלי ואקלים חברתי בטוח ונטול אלימות. למוסד יש בעלים עצמאיים, וגם זה נכס חשוב. נושא נוסף שחשוב לנו הוא תמהיל בין בני הקיבוץ לילדים מהסביבה, הן למען ההטרוגניות והעניין והן בגלל אלמנט הבחירה.

כיום ביה"ס אטרקטיבי ביותר ועל כל מקום מתחרים 3 תלמידים. בדקנו ומצאנו שמקום מגורים בסמוך לבית ספר איכותי – מהווה גורם אטרקטיבי למגורים ועליית ערכו הנדלני של הישוב. זה רלוונטי לקיבוצים שמעוניינים בקליטה – ולפחות שניים מקיבוצי הבעלות בונים היום שכונות הרחבה .

כבעלים של ביה"ס הצבנו בפני המועצה את עוגני ההחלטה שלנו והם:
• אוטונומיה מנהלית וחינוכית.
• גודל מקסימאלי של 1000 תלמידים.
• אחוז תלמידי חוץ לא ירד מ-30.
זה משאיר לנו שלוש אפשרויות: א - להמשיך כמו היום; ב - להתמזג עם גוונים; ג - לשמור על אוטונומיה אך להיות חלק מהאשכול החינוכי של מערכת החינוך המועצתית. אנו רואים את עצמנו כאחד מיישובי המועצה ועם זיקה אליה, יחד עם זאת חשוב לנו לראות את המוסד פועל עצמאית וממצה את חוזקותיו ולכן בחרנו בחלופת האשכול החינוכי, הבנויה על שני בתי ספר שונים וחזקים וטובים, שכל תלמיד מועצה והוריו יוכלו לבחור ביניהם, על פי התאמה כלכלית והתאמות אחרות.

יש לנו עניין לשיתופי פעולה עם גוונים בכל הרמות, ובעניין ההסעות כבר הצלחנו השנה. אנו מעוניינים גם בשיתופי פעולה במגמות הלימוד, בספורט ובחינוך הבלתי פורמאלי – בכך אנו מאמינים נעצים את שני בתי הספר. הרווח שלנו מהתנהלות זו - הקטנת סיכון, צמצום עלויות הפעילויות השונות המשותפות, אפשרות השקעת משאבים בשעת הצורך (כרגע אין) ולכידות אזורית.

אנו מתנגדים לסגירת גוונים, ומתנגדים להצעה שהמועצה תסבסד את תשלומי ההורים למבואות עירון.


י ו ח נ ן א ש ח ר, חבר הזורע ומנהל תחום החינוך במועצת מנשה
אני בן גן-שמואל ולמדתי בחוגים משותפים במבואות עירון. אני מאמין שאם נושא החינוך היה בראש דאגות המחליטים, שיתוף הפעולה היה ממשיך.
יש לנו 2000 תלמידים במועצה – זה כולל את ילדי הקיבוצים, המושבים והכפרים הערביים - ולא לכולם יש לנו פתרון.
למועצה כמה בתי ספר: קשתות, מייסר, גוונים ורעות. אין לנו פתרון לילדי הערבים ממיסר שמסיימים כיתה ט', ולילדים הדתיים במאור, כפר פינס, שדה יצחק ותלמי אלעזר - ועלינו לתת להם תשובה ולשלב אותם ביחד.
מזה חצי שנה מאז שהקמנו צוותים לתכנון החינוך בקהילה מקרב חברי כל הישובים. אנו מקימים גם יחידה לגיל הרך שתיתן מענה לצרכים השונים של גיל זה ותפעל לקידומו. צוות אחר עסק בנושא החינוך המיוחד. בשנה הקרובה תצטרף לרעות כיתה מקדמת לילדי החינוך המיוחד המסוגלים להשתלב בבית הספר – ובשלב הבא תוקם כיתה נוספת ברעות ואחת בגוונים.
צוות נוסף עסק בנוער ובצעירים.
בכל הפעילויות האלה אנו משתפים פעולה עם אגף הרווחה, הספורט, הבריאות והאגפים נוספים במועצה.

ולעניין שלשמו התכנסנו - אני מאמין שילד צריך להיות 8 שנים בבית ספר יסודי, ואכן היום יותר ויותר נוטים להסכים כי רצוי שהילד יהיה בקבוצה הטרוגנית עם מחנכת, דבר המשפיע לטובה על הישגיו בכל הבחינות. אם רעיון זה יתקבל ע"י משרד החינוך, יהיו לנו שני בתי ספר יסודיים שכל אחד מטפח את המיוחד לו(רעות כבר היום גדול מדי בתור בי"ס יסודי ואנו חושבים לחלקו לשניים). לעומת זאת, תיכון יכול להיות בי"ס גדול, ומבחינת מספר התלמידים שלנו אין צורך בשני בתי ספר תיכון, אפילו אם יצטרפו אליו 300-400 ילדי חוץ.
היום יש לנו במועצה שני בתי ספר על יסודיים טובים: מבואות עירון וגוונים. תלמידי גוונים הם ילדי מושבי המועצה וגן שמואל, וכן ילדי קציר (ישוב שאינו שייך למועצת מנשה) שמשלימים את מכסת הכיתות. המועצה משקיעה בגוונים כ-1.5 מליון בשנה מכספי מסי התושבים – וחלק מכסף זה הולך לילדים שאינם שייכים למועצה..
למרות זאת, אנחנו מכבדים את החלטת המוסד ולמעשה פועלים בהתאם לה. יהיו שני בתי ספר שישתפו ביניהם פעולה והמצב יוביל לאן שיוביל.

חשוב לציין שהצעתנו לאחד את שני בתי הספר לא נובעת רק משיקול כלכלי אלא מכך שבוגרי כיתה ו' ברעות נאלצים להיקרע חברתית, וזה מורגש מאוד ופוגע במרקם החברתי שלהם בשעות אחר הצהריים והערב. זה לא מורגש אצלכם בקיבוצי הבעלות, אבל מורגש מאד במושבים. זה הוביל אותנו לנסות ולהשאיר את כיתה ז' ברעות וליצור בי"ס שמונה-שנתי, אך לא קיבלנו את אישור משרד החינוך לכך. מסיבה זו הצענו להעביר את כיתות ז' בשלמות בשנתיים הקרובות למבואות עירון ובינתיים לנסות ולשכנע את משרד החינוך (ביחד עם רשויות נוספות החפצות בכך). אנו רואים את המועצה כקרית חינוך אחת, שכוללת בה את כולם בפעילויות רבות ומשותפות.
לגבי השנה הקרובה - קבלנו את תביעת ההורים לבחירה חופשית בבית ספר ולא התערבנו בבחירה.

צ ב י ה ו י ס ב ר ג
לא נראה לי שלאחר שנתיים במבואות עירון ירצו התלמידים לעבור לגוונים. ההצעה של המועצה מטילה על מבואות עירון את כל ילדי המועצה. בעיני יש חשיבות בהשארת אחוז של ילדי חוץ שבוחרים בבית הספר המסוים.

א ב י ט ל ג ב ע :
יש אידיליה בינינו לבין המועצה. כל מה שנשאר זה להתחיל לעבוד.

ע ל י א ל ו ן :
מבואות עירון יקרה לנו מאוד. בית הספר עבר משברים קשים ויכול להם. אני מציע לתמוך בהצעות צוות המוסד.

מ י כ ל ש ק ד, סגנית ראש המועצה וממונה על אגף חינוך וקהילה
השיח בנושא הזה הוא מאוד רגשי וטעון. אני מאוד הייתי רוצה לראות במה שקורה סוג של התחלה חדשה. מעולם לא הייתה מחשבה לסגור את גוונים, אלא לבחון איחוד. יש לנו במועצה תלמידים
מ-17 ישובים שונים וזה מגוון רחב של "ילדי חוץ" העונה על הרצון לתמהיל במבואות עירון.
בכל מקרה יש להפריד בין הניהול החינוכי לבין המערכת שמנהלת את המשאבים של תושבי המועצה. למועצה אין עניין להתערב בתפיסת החינוך, אלא לבחון איך אנו מנהלים ביחד את המשאבים המשותפים שלנו. אם נמשיך לריב – לא נתקדם. אם ניצור מרחב למערכת משותפת של מתקני ספורט, אמנות, מחול, מוזיכלי – מכיתה א' עד יב' נצעד קדימה. היום כל משפחה במועצה בוחרת את בית הספר וזו התקדמות גדולה. אולם אחזקת שני בתי ספר חזקים אינה אפשרית חברתית וכלכלית.

ע ל י א ל ו ן :
אני שמח על המהלך אבל רוצה להזכיר שהיה זמן שהמועצה יכלה לעשות בית ספר משותף לכל המועצה וזה הוחמץ ע"י המועצה וגן שמואל ואנחנו שילמנו על כך כל השנים.

ר ק פ ת ז ה ר :
הקונפליקט אמיתי ולא צריך לטשטש אותו; מצד אחד, העובדה ש50% מתלמידי המוסד הם תלמידי חוץ יש לה אפקט עצום על איכות בית הספר. זה לא רק עניין מספרי. מיכל אומרת שאפשר להחליף ילדי חוץ בילדי מועצה, אולם אז לא יהיה אלמנט הבחירה. גם פנימיית המוסד יוצרת את האופי המיוחד של מבואות עירון, וקשה יהיה לשמר את זה בבית ספר מועצתי.
מצד שני מיכל צודקת באומרה שאנו – חברי עין שמר - מחזיקים למעשה בשני בתי ספר, כי קיבוצי הבעלות משלמים על מבואות עירון וגם מסבסדים את תלמידי גוונים, כולל ילדי קציר. שני הדברים האלה נכונים והם עומדים זה מול זה – זו הבחירה האמיתית.
למיכל - את מפקפקת ביכולתה של המועצה להחזיק שני בתי ספר חזקים. אבל היום בישראל דווקא בתי הספר הייחודיים הם המובילים מבחינה חינוכית והם אלה שמושכים את האוכלוסיות הטובות. האם גם גוונים יכול להיות כזה, שיבואו אליו מפרדס חנה ומכרכור – זאת שאלה פתוחה.

מ י כ ל ש ק ד :
הקמת "כיתת מופת" (כיתת העשרה לתלמידים חזקים) בגוונים היא צעד בכיוון הזה. אבל שימו לב שנושא הבחירה הוא קצת בלוף, כי לא לכולם יש אפשרות כספית ללמוד במבואות עירון.

א ב י ט ל ג ב ע :
הבחירות הסתיימו מזמן ואין יריבות ועוינות בין הישובים. הבעיה של המועצה שלנו שאין כיסוי להבטחות ולמילים והגיע הזמן להתחיל לעבוד, להתחיל לעורר אמון. הציבור לא חש בעשייה, כולם רוצים שיהיה אחרת וזה לא מצליח - תעשו שעורי בית מדוע.

מ י כ ל ש ק ד :
זה לא מדויק, עשינו מערך הסעות משותף, יצרנו מערך חינוכי לחוגים ופעילויות משותפות, ואנו לפני קליטת גרעין של השוה"צ לעבודה משותפת בין הקינים. עלינו לקבל החלטה היכן להוציא את הכסף, האם להמשיך ולהחזיק בילדים שאינם שייכים למועצה ואז לא יהיה כסף לדברים אחרים בישובים לחינוך הבלתי פורמאלי.

ע ו ד ד נ ו י פ ל ד מברקאי, מנהל תחום הקהילה במועצה:
לאביטל - המועצה עומדת להשקיע הרבה באולם הספורט של עין-שמר, וגם המגמה למחול מסובסדת על ידי המועצה. לגבי החלטת המוסד - חשוב לדעת כי הייעוץ האסטרטגי אמר ללכת לבידול ולמרות זאת במוסד ראו גם שיקולים נוספים. לדעתי אין ערובה שהמוסד לא ירד באיכותו, כי הוא אינו יכול להשקיע בתשתיות כפי שצריך לעשות אם רוצים להקים מרכז אמנויות או לשפץ את עולם הספורט - ולשם כך הוא צריך את הרשות. הקרע בין בתי הספר עושה קרע בישובים במועצה.

א י ת מ ר ש ו י ק ה :
הצענו שיתופי פעולה עם גוונים, אז מה אתם רוצים מאתנו? מבחינת העלויות, להערכתי משקיעים בתלמיד בגוונים יותר ממה שבמבואות עירון.

ר ק פ ת ז ה ר :
בתוך צוות מבואות עירון לקח זמן עד שהתגבשה דעה. היועצים מאוד חיזקו את המגמה שמבואות עירון הוא בי"ס טוב ולכן אינו צריך לשנות את דרכו. העמדה האחרת דיברה על הצד החברתי, על כך שאנו מייצגים את העשירים (למרות שיש קרן עבור מי שאינו יכול לשלם את שכר הלימוד), ועל רצוננו לשכנות טובה עם ידידינו באזור. השאלה העומדת לפנינו - האם אנו הולכים עם מועצת מנשה כקהילה אחת, או נישאר בבית הספר שלנו שהוא אליטיסטי ונשלם על כך תשלום מסוים.

מ י כ ל ש ק ד :
אנחנו מכבדים את החלטת מבואות עירון. לאיתמר - עלות תלמיד בגוונים 4,100.

א ב י ט ל ג ב ע :
כשיהיה בעיות נטפל בהן – בואו נאשר את המהלך הגדול.


עדכוני מש"א

אמצע החיים: הזדמנויות חדשות

לאור השינויים שעובר הקיבוץ, מצאנו לנכון לקיים סדנא, הפותחת צוהר לחשיבה מזווית שונה. הסדנא מאפשרת למשתתפיה להתוודע לאפשרויות ולהזדמנויות המתאימות והמועדפות עבורם. היא עוסקת במרחב האישי, הקהילתי והמשותף הטוב שביניהם.

רקע: ב - 30 השנים האחרונות התווספו לישראלי מעל 8 שנות חיים,
ולקיבוצניקים אף יותר. השינוי הדרמטי בתוחלת החיים הצמיח תופעה חדשה ומרתקת של גמלאות צעירה (מלאה או חלקית) אשר הולכת ותופסת מקום גם במרחב הקיבוצי.
תקופת הגמלאות הממוצעת נפרשת כיום לאורך שלוש תקופות גיל שונות (בין 60 ל- 100+) בעלות אפיונים וצרכים שונים. בשנים האחרונות השכילה אמנם התנועה הקיבוצית לפתח היצע פעילויות נרחב ומרשים לאוכלוסיה המבוגרת, אך קצב השינוי המואץ מצריך ליצור מודלים חדשים נוספים עבור שכבת הגיל הצעירה יותר. מודלים שיכולים להכיל גם מרכיבי עבודה מסוג שונה המתאימה לשלב חיים זה.

הסדנא תעסוק במספר נושאים, לדוגמא:
• דילמות מרכזיות בבחירת אורח החיים החדש בקיבוץ 2009.
• בדיקה ויצירה של מודלים חדשים לגמלאות צעירה בקבוץ כתופעה חדשה.
• מיקוד הבחירות, ההעדפות והאהבות שלנו ליישום בזמן הנתון לבחירתנו.
• המשכיות מול שינוי – בחירות לאורך מעגל החיים כבסיס להחלטות העתיד.
• חלומות ותכניות מהלכה למעשה – בניית הגשר בין חלום להגשמתו.

הסדנא בהנחיית מרב גלעד- גרנות, מפתחת ומדריכה תכניות בתחום הפנאי.


מוזמנים להשתתף בסדנא חברים וחברות מגיל 63 ומעלה.
הסדנא מונה עשרה מפגשים.
תתחיל ביום א' 22/3/09 בשעה 16:30 ותסתיים בשעה 19:45.
מובטח כיבוד קל.

במידה ויש שאלות ניתן לפנות אלינו.

רוני גלעד ואוריין גנדלמן.













משולחנה של ועדת תכנון
מרץ 09

לידיעת הציבור – כמה מהחלטותיה של ועדת תכנון בחודשים האחרונים:
 שילוט – יותקן שילוט לענפים המעוניינים בכך, באותו סגנון של שילוט הכבישים הגדול ושלטי המשפחות.
 מיניפלסט – אושר מיקומו המיועד של בנין חדש למיניפלסט, כחלק ממבנה גדול יותר שמתוכנן ברחבה שממערב להנהלת החשבונות וקוקימן. הבנין יוקם בחלק הדרומי של הרחבה.
 כללים לתכנון הדירות בבנייה החדשה (בשיתוף עם ועדת דירות):
• תישמר חזית אחידה, בייחוד לצד המערבי. הפתחים המזרחיים ניתנים לגמישות.
• הדגם הבסיסי של 80 מ"ר נתון למעט מאד שינויים, אולם בשתי רמות ההגדלה הבאות תציג נגה כמה אלטרנטיבות לתכנון הפנימי, והדיירים יוכלו לבחור ביניהן.
• תיבנה צנרת אחידה, שמאפשרת התחברות של מטבח ו/או שירותים בשלוש או ארבע נקודות שונות, ורק בהן.
• ועדת דירות תקבע סטנדרטים לחומרי גמר.
 חניות - נקבעו מיקומי החניות הלגיטימיות ופורסמו לציבור. בעקבות פניות נוספות, הוחלט להכשיר עוד 2-3 מקומות חניה ליד גדר המוסד, וכן לאפשר חניות בשני מקומות לאורך הכביש בחלק המערבי של שכונת לוינסון. חברים שמעוניינים להעיר או להציע בנושא חניות – מוזמנים לפנות לוועדה.
 משתלה - אושרה בקשתה של ועדת רווחה לנצל את השטח שפונה על ידי מחסן החומרים של הבניין להקמת משתלה, כענף לפנסיונרים. בשטח המגודר מחוץ למחסן תוקם חממה והחלק הפנימי ינוצל לעבודות שתלנות. המקום במרכז הקיבוץ, מאפשר גישה נוחה לקלנועיות, ומתאים לתוכנית התיירות שמייעדת לאזור הזה סטודיות או חנויות קטנות.
 נוי - צוות הנוי יטפל רק בשטחים ציבוריים, ולא יבצע כלל עבודות פרטיות (גם לא בתשלום), למעט בעיות מיוחדות שהן לשיקול דעתו.
מסרה: רקפת ז.












הזמנה למסיבת פורים ילדים

השבוע זה קורה: פורים ילדים וכולכם מזומנים
את המסיבה נחגוג ביום רביעי 11.3.03
בין השעות 16:00-18:00

בשעה 16:00 תצא תהלוכה חגיגית, צבעונית וצוהלת מבית התינוקות אל חדר האוכל.

בכדי שילדינו יוכלו ליהנות כראוי וללא חשש, נבקשכם שהתחפושות תהיינה ללא מסכות, אקדחים עם קפצונים,
נפצים ושאר כלי מלחמה מסוכנים.

השבוע חולקה להורים רשימת תורנויות לפינות השונות בחגיגה, אנא הגיעו בזמן. במידה ואין באפשרותכם לבצע את התורנות, נסו להתחלף ביניכם, או יידעו את צוות החג בהקדם האפשרי.

תודה על ההיענות הגדולה להכנת עוגות תוצרת בית.

שיהיה לנו חג פורים מהנה ושמח!

צוות החג: רונית שאשא, אוריין גנדלמן, ג'נייגודה, עינת תומר.







ש ב ת ש ל ו ם !