חפש בעלונים קודמים

עלון 36 (2017) (6099) ל' תשרי תשע"ח

עלון 36 (2017) (6099) ל' תשרי תשע"ח 20.10.201
 שׁוּם אָדָם אֵינֶנּוּ אִי  //  ג'ון דאן (משורר אנגלי 1572-1631)

שׁוּם אָדָם אֵינֶנּוּ אִי,
כֻּלוֹ מִשֶּׁל עַצְמוֹ;
כָּל אָדָם הוּא פִּסָּה מִן הַיַּבֶּשֶׁת,
חֵלֶק מֵאֶרֶץ רַבָּה.
אִם גוּשׁ עָפָר יִגָּרֵף עַל-יְדֵי הַיָּם,
אֵירוֹפָּה תִּהְיֶה נֶחְסֶרֶת,
מַמָּשׁ כְּמוֹ לוּא הָיָה כֵף-סֶלַע,
כְּמוֹ לוּא הָיָה אֲחֻזַּת מֵרֵעֶיךָ אוֹ אֲחֻזַּתְךָ שֶׁלְךָ הָיָה:
מוֹתוֹ שֶׁל כָּל אָדָם מְפַחֵת בִּי,
יַעַן-כִּי אֲנִי מְשֹׂרָג בְּגֶזַע הָאָדָם.
וְלָכֵן לְעוֹלָם אַל תִּשְׁלַח לִשְׁאֹל לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים -
לְךָ הֵם מְצַלְצְלִים.

לאונרד אריק האולינג
23.4.1944 – 11.10.2017

לני האולינג – תולדות חייו 
אם יש אי-שם פנתיאון לאנשי עין-שמר, וצריך להיות מקום כזה, אז לאונרד אריק האולינג, בוודאי נמצא בין חבריו המכובדים ביותר. כי הרי הוא היה כולו זהב, בעל ידי זהב ולב זהב, ראש גדול ולב ענק. והיה שייך לשלישיה המיתולוגית של בחורים אנגליים  (לני, וילי ומייק), שבאו בשנת 1965 להתנדב בקיבוץ.
לני נולד ב- 23 באפריל 1944 באנגליה. לימים יספר שבעיירה הקטנה בה נולד, לא היו מים זורמים, חשמל או שירותים מסודרים. כשהיה כ-בן 12, משפחתו, כלומר: הוא, אמו דורות'י ואחותו הצעירה שגם שמה דורות'י, עברו לנוריץ' שבמזרח אנגליה, שם התנאים היו קצת יותר טובים. את אביו, אריק, ש-לני נשא את שמו כשם אמצעי שלו, מעולם לא הכיר. בגיל 15 סיים בי"ס, והתחיל ללמוד מקצוע ולעבוד בו.
בשנת 1965 כשהיה בן 21, לני הגיע לישראל ועבד כאן כמתנדב עם עוד שני חבר'ה אנגליים, אותם פגש במקרה בדרך לארץ. בשנים ההן כמעט ולא היו מתנדבים בקיבוצים, והחברים חשבו, כך מספרת רעיה, שהוא וחבריו היו מרגלים. לני עבד בקיבוץ במסירות האופיינית לו, ואח"כ עזב ויצא לדרכים אחרות בחיים. נסע רבות, חיפש הרפתקאות וביקר במקומות רבים, ביניהם דרום אפריקה, מצריים, סודן, אוגנדה, זמביה, טנזניה ואתיופיה, שם לדברי רעיה הוא "צד אריות". ואכן, עבד למחייתו בחלק מתקופה זו, בתור לוכד חיות לגני-חיות.
באוקטובר 1973 שמע ברדיו על פרוץ המלחמה בארץ, נזכר בקיבוץ ובמדינה אותם עזב שמונה שנים קודם לכן, והחליט מיד לחזור לישראל ולעזור לחבריו בעין-שמר. כדי לשכנע את השגרירות הישראלית בדנמרק, שם שהה, שיסכימו להעלות אותו על טיסה יחד עם חיילים וטייסים ישראלים שחיכו בשדה, היה עליו לספר על עצמו שהוא יהודי. הוא סיפר אח"כ: "לא ויתרתי. אחרי ששמעו את  תולדות חיי, נעשו אדיבים יותר והרשו לי לעלות בין שלושת האחרונים" לטיסה. פנינה דגן מוסיפה, שבנה אהרון עבד באותו זמן כאיש ביטחון בשדה התעופה, זכר את לני מהקיבוץ, וסייע לו לעלות על הטיסה. לני נכנס מיד לנעלי העבודה של החברים שהתגייסו למלחמה. עבד בפלחה יחד עם מסיימי י"ב, קטף כותנה, ונשאר כאן לתמיד. התקבל כמועמד לחברות בשנת 1974 והתגייר.
לני ורעיה הכירו והתאהבו. הוא היה מבוגר ממנה ב-12 שנה. בשנת 1975, אחרי שרעיה השתחררה מצה"ל, הם התחתנו. כעבור כשנה התגייס לני לצה"ל ושירת בתותחנים לתקופה קצרה. במרוצת השנים נולדו להם ארבעה ילדים: אילן ב-1976, נוגה ב-1979, עומר ב-1983 ואורלי ב-1991. ללני ורעיה ארבעה נכדים: שלוש נכדות בארץ, ונכד בגרמניה. נוגה כותבת בעבודת השורשים בשנת 1991: "אבא שלי נורא אוהב לבנות... תמיד משפץ או בונה משהו, נדנדה או מחסן, כי הוא תמיד רוצה שיהיה לנו טוב בבית. אבא תמיד עוזר לאנשים, הוא תמיד מבין הכל".
ב-1987 יצאה משפחת האולינג לשנת חופש באנגליה, שהתארכה לשלוש שנים. גרו בכפר בשם לאטרוורת', שבמחוז כפרי בשם "לסטישר" במרכז אנגליה, כ-90 דקות נסיעה מלונדון. לני נסע קודם, כדי להכין את השטח לפני בוא המשפחה. נוגה זוכרת שהוא היה עוזר לה שם עם ה-ABC ושיעורי הבית, מכיוון שהיא לא ידעה אנגלית כשנסעו. בכתבה לעלון אחרי שובם, רעיה סיפרה שההתחלה הייתה מאוד קשה. לני עבד במשך שנה במפעל לחידוש צמיגים, ואח"כ כאיש אחזקה במפעל לצינורות מתכת.
לני עבד באחריות גדולה ובמסירות, במקומות שונים בקיבוץ: ברפת, בפרדס, במסגרייה ובמיניפלסט במשך 30 שנה, מ-1983 עד לפני כשנה. סיפרו עליו שבדומה ללוחש לסוסים, לני היה לוחש למכונות. יכול היה לעמוד ע"י מכונה, ולפי הרעשים הפנימיים לדעת מה בדיוק לא בסדר ואיך לתקן אותה. אולי בגלל זה התקשה להעביר הלאה את תפקידו כמנהל האחזקה במיניפלסט, כי הרי איך אפשר להעביר כישורים טבעיים כמו ידי זהב ולחישה למכונות?
תעודת הציונים שלו מבית הספר משנת 1959, הנמצאת בעבודת השורשים של נוגה, מלאת שבחים ללאונרד הצעיר. "עובד היטב, תמיד מתעניין ונלהב" נכתב בציון במתמטיקה, "מצוין" במדעים, "רמה טובה מאוד לאורך השנה" בעבודת מסגרות. בסיכום כללי נכתב: "נער מאוד אדיב, נוח לבריות, נעים הליכות". חי בינינו במשך 45 שנים, וכך הכרנו אותו לאורך כל השנים. לני, תחסר לנו מאוד. נוח על משכבך בשלום.                                         רותי בו מיור



לאבא מ-אילן

כילד אני זוכר אותך מלא הומור, תמיד מסתכל על סיטואציות אתגריות עם חצי חיוך. מתחפש לאוליב של פופאי בפורים, משחק כדורגל בנבחרת של הקיבוץ, ופחית בירה לארוחת ערב.
בהשכבות לילה היית לוחש לי סיפורים על רובין הוד, גיבור אנגלי, מארץ מולדתך. היה חשוב לך שנכיר מאיפה באת, ובשנת 1987 לקחת אותנו לחיות באנגליה בעיירה קטנה בשם: .“Lutterworth
שלוש שנים באנגליה, חיינו תחת קורת גג אחת. בשבילי זו הייתה תקופה מיוחדת במינה.
בהתחלה היה קשה. אני זוכר איך יום אחד הערתם אותי מוקדם מהרגיל, כדי שביחד עם אימא נדחוף את ה"פורד" הכחולה שלך, שלא רצתה להתניע, כדי שתוכל לנסוע לעבודה.
הקמפינג שעשינו כל המשפחה באוהל אחד בחופשות הקיץ. היינו תא משפחתי חזק ומלוכד... וזה הרגיש לי כל כך טוב. הראית לי עולם חדש, שפה ותרבות אחרים משהכרתי עד אז,
ושינית בזה את השקפת חיי לתמיד.
הרבה פעמים אמרת לי שאתה גאה בי, אף פעם לא יצא לי לומר לך במילים שאני גאה בך.
בדרכך ובמעשייך היית בשבילי השראה,
אדם שהקפיד על האמרה החשובה ביותר במקורות: ״אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך״.
מעולם לא הצלחת למצוא את אביך האמתי, מי ומה הוא היה. ואני יודע שחתיכת הפאזל החשובה הזו הייתה חסרה לך מאוד. למזלי הפאזל שלי שלם.
אני מצטער כל כך שבסוף לא הייתי נוכח פיזית ברגעייך האחרונים, לתמוך בך בזמן המעבר הלא נודע והמפחיד אל העולם שאחרי... הכל קרה כל כך מהר...
אני אוהב אותך מאוד וגאה שהיית אבא שלי,
עד סוף חיי תישאר במחשבותיי, זיכרונותיי, מעשיי, סיפוריי ובליבי.
תודה אבא.
באהבה, אילן.

אבא יקר,

מהרגע הראשון שאני זוכר את עצמי ועד לנשימתך האחרונה, אהבתי אותך.
בזמנים שלנו יחד, לימדת אותי איך בשקט יש מילים, ושבכל דבר צריך קונטרה.
תמיד אמרת לי: לך אחרי ליבך, תעשה מה שהלב שלך מבקש...
כשיצרתי ובניתי דברים ונתקלתי באיזה אתגר, הייתי מגיע למקום העבודה שלך. אני זוכר איך היית מקבל אותי בשמחה ובחיוך, ידעתי שאצלך התשובה, פתרונותיך היו מדויקים ויפים.
כשנולדו בנותיי הבכורות, התרגשת מאוד. בוקר למחרת התקשרת אלי ואמרת: "לא ישנתי כל הלילה"... אמרת לי שאתה שמח בשבילי...
אני שמח בשבילך אבא,
שהצלחת להתגבר על הפחד
ולהמשיך במסעך הנצחי...
Good bye Dad
עומר

רעיה,
אילן, נוגה, עומר ואורלי -

אבא לני היה אדם לא שיגרתי, בעצם מעולם לא התערה בחברה שלנו כישראלי לכל דבר.
לני נשאר בריטי בכל רמ"ח אבריו. הכדורגל, הסנוקר, המוסיקה.
תמיד צחקתי, שנורא קשה לו להתעצבן בעברית. נסו אתם להתרגז בשפה לא לכם. זה פשוט לא יוצא.
המחלה הזדחלה לה לאט ובטוח לפני כחמש או שש שנים. התמודדתם איתה באומץ  רב.
עד לפני כשנתיים לני עוד עבד, עד שכבר כוחותיו  וגופו בגדו בו יותר ויותר. כמה קשה לראות את אהובך הולך ודועך מול עיניך. במחלה הזו הסוף ידוע מראש.
ואת רעיה, כמו תמיד בנחישות ובאהבה, לא ויתרת על כל אפשרות להיטיב עימו.
והוא בעקשנותו הרגילה, לא תמיד קיבל מה שכל כך רצית לתת לו.
ברגעים אלו אין נחמה. הנחמה היא - האם עשית כל מה שיכולת? ואת עשית זאת! את אישה אמיצה שראויה להערכה.
אחותי היקרה,
אילן, נוגה, עומר ואורלי,
אתם לא לבד. אנחנו משפחה גדולה ואוהבת. עשיתם כל מה שניתן היה לעשות.

שרי חרודי
היי לאונרד,
אני כותבת לך בסוכה שלנו השכונתית, המסורתית, "הכי יפה בקיבוץ" כמו שרעיול שלך תמיד אומרת.
כותבת בסוכה שלנו שאתה היית המהנדס והמבצע הראשון שלה, והמשכת לבנות אותה כל שנה בשקט, בשכל ובדיוק, ביד חזקה וגוף גמיש, עם מעט מאוד מלים והרבה חיוכים קטנים...
והילדים הסתכלו ולמדו... הילדים שלך והילדים שלי; אימצו את השקט המחויך ואת התנועות המדויקות. כי ככה זה אצלנו בשכונה; בונים סוכה ואחר כך כמובן לשיר ולשתות.
בשנה שעברה באת לאיזה בירה.
השנה הגיעו רק הבנות.
ועכשיו פרידה.
רוצה להגיד לך תודה.
תודה על החיוך שתמיד היה לך בשבילי, גם ברגעים שהיה לך קשה מנשוא.
תודה על החברות האמיצה והנדירה, ועל השכנות הנפלאה.
תודה על ארבעה האוצרות שהבאת עם האלופה שלך לעולם – איזה שיחוק!!!
נוח לך בשלום ובשלווה, ואנחנו כאן בשכונה, נמשיך לבנות סוכות ולזכור אותך,
כפי שהיית בוודאי מבקש שנזכור - חזק, יפה וגיבור.


עלוית מרקם
ללאונרד היקר מכל,
היות ובאנו שנינו מארצות דוברות אנגלית, תמיד נהגנו לדבר אנגלית זה עם זו. ולא רק אנגלית, אלא שנהנית תמיד להוסיף כמה מילים בשפת האפריקאנס, שלמדת במשך שהייתך בדרום-אפריקה, שנים רבות לפני שהגעתי לכאן:
Goeie more! Hoe gaan dit met jou?    ("בוקר טוב! מה שלומך?")
אני מדמה אותך למלח, שהפליג לעתים לקיבוץ וממנו, ועל כן נדמה לי שעין-שמר היא למעשה המגדלור שלך. אבל כמו שאפשר להבין משיר קטן שמצאתי, גם אותך אפשר לדמות למגדלור שמאיר לאהוביך את הדרך:
כמו מלאך שומר
עומד המגדלור
ושולח תקווה לתוך הלילה.
כמו חבר נאמן
המושיט יד
ומביא נחמה, אמת ואור.
לאונרד, עתה שהטלת את עוגנך בעין-שמר בפעם האחרונה, נוח בשלום.

דלין מקגרגור
לני
בני הדור שלי הכירו לראשונה את לני, כמתנדב שהגיע יחד עם וילי לקיבוץ. שני בריטים שהתאהבו במקום, והמקום התאהב בהם מיד. כילד אני זוכר את לני, כאחד מהמתכננים, הבונים והמפעילים של האווירון המיתולוגי, שהיה ממריא בכל יום-ילד עד לראש בית הביטחון, והיה גולת הכותרת של ימי הילד.
כחובב ספורט אני כמובן זוכר את לני על מגרש הכדורגל, מגיע לבוש עם החולצה הירוקה של הפועל עין שמר ונעלי כדורגל, ומשחק בהגנה כמגן חזק וקשוח. לנו כנערים הוא נתן ניחוח מהכדורגל האנגלי המשובח.
ההכרות הרבה ביותר וארוכת השנים שלי עם לני, החלה כשנכנסתי לעבוד במיניפלסט. לני היה עוגן חשוב של מקצוענות במיניפלסט, ומיניפלסט הייתה בשבילו בית שני, שבו הוא נתן את כל נשמתו ואת הידע העצום שרכש עם השנים, כדי לקדם את המפעל. לני היה האורים ותומים  בכל הנושאים הטכניים במפעל, הוא הכיר את המכונות והתבניות בדרך כלל טוב יותר מאלו שבנו אותן. כשהיה נכנס למפעל בבוקר בשעה שש וחצי, בדיוק של שעון שוויצרי, כבר משמיעה של המכונות היה יודע איזו מכונה עובדת ובאיזו יש תקלה. כשהטכנאים היו מגיעים מיפן כדי לבדוק את המכונות, לני היה מסביר להם איפה התקלה, עוד לפני שהם בדקו, והם מצדם מאוד העריכו אותו. לני היה אוטודידקט, היה פותח שרטוטים וספרי מכונה, ופשוט לומד בעצמו את המכונה על בוריה. היו לו ידי זהב - תענוג היה לעמוד לידו בזמן שעבד, ולראות את הסדר וההיגיון (איך כל שלב מוביל לשלב הבא), שהיה מאורגן אצלו בראש, בידיים ובכלים.
אהבתי לשוחח עם לני בהפסקות, תוך כדי שהוא לוגם קפה או תה מכוס הבירה הענקית שהייתה שמורה רק לו, ולשמוע את דעתו בנושאים שונים. כחובבי כדורגל היינו מחליפים חוויות על משחקים, והוא היה מספר לי סיפורים מעניינים על הקבוצות האנגליות. כאיש צנוע, התקשה להבין את הסכומים האדירים וחסרי הפרופורציות, שמשלמים לשחקני הכדורגל היום. גם אחרי שלני חלה במחלה הארורה הזאת, שפגעה בעיקר ביכולתו הפיזית לעבוד בידיים, הוא לא הפסיק להגיע לעבודה מידי יום. היה מתייצב ומעביר את הידע שלו למארק ברצלבסקי ולמיקי אלבז, עד שלא יכול היה. מאוד חרה לו כשהוחלט למכור את המפעל, והיה לו קשה להסכים שזה הצעד הנכון. 
דמותו של לני קשורה למיניפלסט והוא מאוד יחסר לנו. בתערוכת תמונות בכניסה למפעל, תלויה תמונה יפה של לני מטפל באחת המכונות. ככה נזכור אותו - איש עבודה חרוץ, צנוע, מקצוען ונעים הליכות.
לני אהבתי אותך מאוד. 
לרעיה שהייתה אהבתו הגדולה, לאילן, נוגה, עומר, אורלי, ולנכדים ש-לני כל כך אהב –
תהיו חזקים ושלא תדעו עוד צער.

עידן יגודה

מאמר מערכת
חלקו הראשון של העלון השבוע, מוקדש לזכרו של לני האולינג ז"ל.
לאורך השנים נהגו עורכי העלון לכבד את הנפטרים חברי הקיבוץ על פי מתכונות שונות. מצאתי לנכון להקדיש לכך את החלק הפותח של העלון. כך או אחרת, הנוהג יהיה אחיד מעתה והלאה.
מבקשת גם מכאן, להשתתף בצערם הגדול של רעיה, אילן, נוגה, עומר, אורלי, יהודית, וכל בני המשפחה היקרה, על האובדן הקשה, שכולנו כואבים אותו ביחד אתכם.


אפלטון אמר פעם: "יש רק דבר אחד טוב והוא ידע, ורק דבר אחד רע והוא בורות", והוא לא רק אמר, אלא גם עשה: הוא הקים ליד אתונה את האקדמיה היוונית (האוניברסיטה הראשונה) בשנת 387 לפנה"ס. אגב, אצל אפלטון למדו בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.
מאז אפלטון, נראה שהידע רק הפך לחשוב והכרחי יותר, ורבים מהבנות והבנים שלנו בעין שמר, עוברים במוסד להשכלה גבוהה הכרחי כזה או אחר, במהלך המסלול המקובל אחרי צבא.
בישראל 46% מהאוכלוסייה מחזיקים בתואר אקדמי, נתון המציב אותנו במקום השני בעולם, אחרי קנדה עם שיעור השכלה אוניברסיטאית של 51%, ולפני יפן עם 45% בעלי תואר.

לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית, ביום ראשון הקרוב 22.10.17, מוקדש עלון זה להם – לסטודנטיות ולסטודנטים שלנו בעולם הידע, שיצטרפו לכ- 77,000 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות, 90,000 במכללות, ו- 29,000 במכללות לחינוך. וגם לכ- 39,000 סטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות, 13,000 במכללות, ו- 7,000 במכללות לחינוך. ואפילו לכ- 11,000 סטודנטים לתואר שלישי.
(הנתונים מתוך: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תשע"ו)

הסטודנטים שלנו יתפזרו ברחבי הארץ בין תשע אוניברסיטאות הקיימות בישראל: תל אביב, העברית בירושלים, בן גוריון בבאר שבע, בר אילן, חיפה, אריאל בשומרון, הטכניון בחיפה, ומכון ויצמן למדע. גם לאוניברסיטה הפתוחה הפועלת בשיטה של לימוד מרחוק. ול- 53 מכללות אקדמיות, מכללות לחינוך, ומוסדות נוספים להשכלה גבוהה, שאינם מעניקים תארים אלא תעודות.

חלקם יעמדו בתנאי קבלה גבוהים, ויצטרפו לכיתות הלימוד לתארים הנחשקים בישראל (בסדר יורד): הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, רפואה, מדעי המחשב, ביולוגיה, משפטים, כלכלה ופסיכולוגיה.

לא קל לאתר את הסטודנטים שלנו. היום כבר לא צריך לפנות לוועדת השתלמות, לדבר בשיחת קיבוץ ולעבור הצבעה בקלפי. בעזרת הפיקדון מהצבא, מענק הלימודים בגין הורים מהקיבוץ, קצת מלגות, הרבה עבודה ועזרה מההורים; כל אחד מפלס בכוחות עצמו את דרכו בעולם ההשכלה הגבוהה. על חלק מהסטודנטים ידעתי מקשר אישי, ועל חלק שמעתי במקרה, כשחיכיתי בתור לבדיקה אצל רופא השיניים, ואמא שלהם חיכתה בתור לד"ר נגב... חלק בוודאי פספסתי. מקווה שעם הפרסום הזה, תעדכנו אותי, ואעשה השלמות בעלון הבא.

כן בעלון או לא בעלון – סטודנטיות וסטודנטים יקרים, שתהיה לכם שנת לימודים מלאת עניין, חוויות משמעותיות, אתגרים והצלחות. שנה טובה ויפה.
מכל בית עין שמר.
ואלו הסטודנטים והסטודנטיות שלנו בשנת הלימודים הקרובה לפי סדר א'-ב':
1.         אביב תומר
2.         אורלי האולינג
3.         אלון חננאל
4.         גל זוהר
5.         דור מורג
6.         טל גולן
7.         טל שחם
8.         יובל אפשטיין
9.         יותם מרקם
10.       ליאור גרוסמן
11.       מורן תומר
12.       מיכל לרר
13.       נרי דנון
14.       סטפני אברהמי
15.       עינב שם טוב
16.       עמית מאסטרו-נילסן
17.       רהב מור
18.       שחר גרוסברג
19.       שי חרודי
20.       שקד חננאל

ועוד שני עניינים אחרונים:
תודה גדולה לעינת תומר וצביה ויסברג, שמידי שבוע עוברות על העלון טרם שכפולו, מגיהות, מעירות, תומכות... ועינת גם מקפידה לבוא ללוות אותי בשעות הקטנות של הלילה של יום חמישי, בזמן שיכפול וחלוקת העלון.
אני מחדשת מהשבוע את חתימת העורכת על מאמר המערכת, ולכבודו של העורך המיתולוגי אברהם לוי ז"ל (א. לוי, לוי א., אברהם ל., א.ל., ל. אברהם...), אשתמש במגוון חתימות רחב שמאפשר השם המשולש:  סיגל דקל מורג.
שבוע טוב.  ס. דקל
לוח מודעות

ביום שני 23.10.17, משעה 19:00 בחדר האוכל,
הציבור מוזמן לארוחת ערב (אחרי הארוחה של המוסדניקים).
לאחר הארוחה מוזמנים להישאר לשיחת הקיבוץ.
צוות ענף המזון



שיחת קיבוץ הקרובה תתקיים ביום שני 23.10.17
בשעה 20:30 בחדר האוכל.
שיחת  קיבוץ מס' 13/17, על הפרק:
          קבלה לחברות כרמית בלום (ראו ראיון בהמשך העלון)
          בחירת מנהל עסקים – אבי ברג (ראו ראיון בהמשך)
          דו" ח שיוך וצמ"ד
חומר לסעיפי השיחה ניתן למצוא בתאי הדואר.
מועדי הקלפי להצבעה על הצעת ההחלטה:
יום ו' 27.10.17 בחדר האוכל: 11:30 – 12:30
יום א' 29.10.17 בחדר האוכל: 11:30 – 13:00
יום א'  29.10.17 בבית המשרדים: 17:30 – 18:30
להתראות, מיכה טיסר


ביום שני 23.10, יתקיים
יום התרמה "הקש בדלת"
של האגודה למלחמה בסרטן.
את ההתרמה יבצעו ילדי קבוצת דקל (כיתה ו') בשעות אחר הצהרים,
כשהם עוברים מדלת לדלת.
בבקשה פיתחו את דלתכם וליבכם.


מחפשת עזרה, פעם בחודש בשבת,
לארוחת בוקר וצהריים בבית דורות,
בין השעות 7:00-9:00 ו-12:00-13:00.
בתשלום כמובן.
אשמח אם תפנו אלי, מודה קרן משיח.



ואלו הסטודנטים והסטודנטיות שלנו לשנת הלימודים תשע"ח לפי סדר א'-ב':



אביב תומר


לומד ב"רופין", חשמל, שנה: 2, מתוך: 2, לתואר הנדסאי.
גר בעין שמר.
שכר לימוד שנתי: 11,000 ₪
(אוניברסיטאי).
עובד כ-אחמ"ש (אחראי משמרת) ב-FOX, ובמקביל עובד גם אצל קבלן חשמל.
אין מלגות או סיוע כספי אחר.
הלימודים מעניינים מאוד, נוגעים במגוון תחומים.
יש אחלה חבר'ה.
לאחר סיום הלימודים מתכנן להתמקצע בתחום בשאיפה להיות עצמאי.

אלון חננאל


לומד במכללה האקדמית "ספיר", קולנוע מסלול טלוויזיה, שנה: 4, מתוך: 4, לתואר ראשון.
גר בשדרות.
שכר לימוד שנתי: בסביבות 10,000 ₪, תלוי בכמות הקורסים השנתית.
עובד כטבח ב"גרין פאב" בקיבוץ ניר עם, ונעזר במלגת חיים ודגנית חננאל.
לשמחתו לומד תחום שהוא מאוהב בו מאז ומתמיד, ולכן מבחינתו ארבע שנים בספיר  זה כמו בשביל ילד ללכת ללונה-פארק כל יום במקום ללכת לבית ספר.
בספיר יש אווירה ממש מגניבה, והיתרון בלימודים שיוצא לך להכיר הרבה אנשים בעלי תחומי עניין דומים לשלך שזה כיף.
עובד עכשיו על סדרת רשת שכותב ביחד עם חברה מהלימודים. הסדרה היא פרויקט הגמר והכוונה היא להמשיך לעבוד על הסדרה גם לאחר הלימודים.

גל זוהר


לומד במכללת "אפקה" להנדסה, הנדסת מכונות, שנה: 2, מתוך: 4, לתואר מהנדס. גר בעין שמר.
שכר לימוד שנתי: 11,000 ₪
(אוניברסיטאי).
עובד בקיץ במפעל למערכות קירור בגרנות, ומשלם שכר לימוד בעזרת מענק הלימודים בגין הורים של הקיבוץ, והפיקדון מהצבא לחיילים משוחררים.
הלימודים מאתגרים. נמצא עדיין בשלב היסודות במתמטיקה ופיזיקה, שהוא פחות מעניין ויותר קשה. בהמשך יגע בתחום שמעניין אותו – החומר.
החבר'ה חבל על הזמן.
לאחר סיום הלימודים עוד אין כיוון ברור. הכוונה לגבש במהלך הלימודים כיוון, כי התחום מאוד רחב. עוד שנה יתחיל לחפש עבודה בתחום, ומתוך זה יבין לאן רוצה להמשיך.
  

דור מורג


לומד באוניברסיטה העברית בירושלים, כלכלה, שנה: 1, מתוך: 2, לתואר שני.
גר בבאר שבע (שם סיים בשנה שעברה תואר ראשון).
פטור משכר לימוד.
עובד כראש צוות מתרגלים בקורס "תורת המחירים", וכעוזר הוראה בקורס "חדוו"א" – חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי. מתקיים ממלגה ע"ש בוגן לסטודנטים במסלול ישיר לדוקטורט, ותמיכה של אמא ואבא.
הלימודים מאוד מגוונים, ואפשר למצוא בקלות נושאים מעניינים. והכי חשוב - כל אחד יכול ללמוד (או לא ללמוד) בדרך שמתאימה לו.
בתואר הראשון בבאר שבע, האנשים היו חבל על הזמן, אינטליגנטים וכיפים. בירושלים יש על פניו אווירה יותר רצינית, אבל  עוד לא התחיל ללמוד שם.
לאחר סיום הלימודים מתכנן לפתוח צימרים בבתי לובזובסקי.

טל גולן


לומדת באוניברסיטת חיפה בשילוב עם האקדמית אונו, מנהיגות חברתית, שנה: 2, מתוך: 2,       לתואר ראשון במנהיגות חברתית.
גרה בסביון, עין שמר ותל אביב.
שכר לימוד שנתי: 15,000 ₪.
משלמת בעזרת עבודה כקונדיטורית במאפיית "לחם יין" ביהוד (ליד סביון) ומלגת אבא ואמא.
מאוד מאוד מאוד מאוד כיף. ומעניין. ומעשיר. יש תקופות לחוצות יותר ויש פחות. מוקפת קבוצה מלוכדת של אנשים, שכל הזמן עוזרים אחד לשני בכל דבר. לתחושתה אם לא היה אותם, לא הייתה מצליחה. עושים תורנויות בכיתה, שכוללות: תמלול הרצאות, כתיבת סיכומים, בולטים למבחנים, תורנות כיבוד, תורנות חוויות משותפות לכל הכיתה, תורנות העלאת מצב הרוח בתקופות מבחנים.
התכנית לאחר סיום הלימודים היא להקים משפחה.

טל שחם


לומדת במכללת ספיר, עבודה סוציאלית,
שנה: 2, מתוך:  3, לתואר ראשון.
גרה בקיבוץ גבים.
שכר לימוד שנתי: 11,000 ₪  (אוניברסיטאי), ושנה ראשונה חינם :).
עובדת במשרת סטודנט.
הלימודים מרתקים, יש קורסים מגוונים בתחומים שונים (פסיכולוגיה, סוציולוגיה, חוק, כלכלה ועוד), בזכותם העשירה את הידע במהלך השנה ונחשפה לעוולות קשות בחברה הישראלית.
האזור והחברה נחמדים מאוד. לשמחתנו הייתה שנה שקטה באזור ונתפלל לעוד אחת כזאת.
התוכניות לאחר סיום הלימודים הן לעבוד בתחום ולעשות תואר שני.

יותם מרקם


לומד ב"רופין", כלכלה וניהול, שנה: 3, מתוך: 3, לתואר ראשון.
גר בעין שמר.
שכר לימוד שנתי: 11,000 ₪  (אוניברסיטאי).
משלם בעזרת מענק לימודים בגין הורים שנותן הקיבוץ, וכיסה את שכר הלימוד לשלוש שנים (יותם יליד 1990, וצעירים ממנו מקבלים מענק מופחת בהדרגה). בנוסף עובד כמנהל פאב "שרוליק" בברקאי, ומאמן של שתי קבוצות כדור-רשת נשים במועצה. מצליח להסתדר באופן עצמאי, כמעט לא נעזר באמא.
נהנה להיות סטודנט, אם כי יש מקצועות מיותרים, לא פרקטיים, שאפשר היה להחליף, כמו יסודות ומבואות. נראה שמנסים להקשות על הסטודנטים כדי לסנן, ולאו דווקא להכשיר אנשים להיות כלכלנים ומנהלים טובים יותר.
רוב החבר'ה צעירים ממנו, אבל יש לו קבוצת חברים טובה וקרובה וזה מספיק. תכניות להמשך עדיין לא יודע. הכוונה לפתוח עסק ולנהל אותו, אבל קודם להבשיל בתור שכיר.

ליאור גרוסמן

לומד באוניברסיטת תל-אביב, רפואה, שנה: 6, מתוך: 6, לתואר דוקטור ברפואה.
גר בגבעתיים.
שכר לימוד שנתי: 14,000 ₪.
עובד כמדריך בקורס פסיכומטרי, ובשנים הראשונות נהנה ממלגה ממפעל הפיס (בשנתיים האחרונות אין לו מלגה).
הלימודים מעניינים, מאתגרים, טובים בגדול.
האנשים סביבו הם אנשי צוות (לא סטודנטים), והם רציניים ומגויסים לעזור לאנשים חדשים להיכנס למקצוע.
לאחר סיום הלימודים, יעשה סטאז'. המקום בו יהיה, נקבע בהגרלה ארצית, וישפיע על מקום המגורים ועוד. לאחר מכן יהיה עליו לבחור תחום התמחות, ועוד אין לו כיוון.

מורן תומר


לומדת בסמינר הקיבוצים, חינוך לגיל הרך (לידה עד 6) במסלול דיאלוגי, שנה: 3, מתוך: 4, לתואר ראשון.
גרה בעין שמר.
שכר לימוד שנתי: 11,000 ₪  (אוניברסיטאי). עובדת בקיבוץ בגן אורן, וקיבלה מלגה מהמועצה בתמורה ל- 30 שעות עבודה בבי"ס רעות.
הלימודים ממש מעניינים. במיוחד ספרות ילדים, פסיכולוגיה והדרכה פדגוגית. בכללי הסמינר מאוד מזכיר את ביה"ס "מבואות עירון", מבחינת האווירה, הדשא, המרצים שנורא מחבקים ומקסימים.
בכיתה הנוכחית לומדות רק בנות. אין בנים. זה מאתגר כי קשה להיות אך ורק בחברת  בנות במהלך כל התואר, אבל הבנות מקסימות אז זה כיף. בנוסף, המדריכות הפדגוגיות מדהימות ונוצר קשר קרוב.
המטרה והחלום זה לעבוד בגנים בקיבוץ. מכיתה ז' עובדת בגני ילדים, למעט 4 שנים של מלצרות. היה לה חשוב בשנה שעברה לחזור לעבוד בגנים לפני הסטאז' (השנה הרביעית), בייחוד בגילאי 4-6 שזו שכבת הגיל שמעניינת אותה במיוחד. בנוסף מתכננת להתחיל תואר שני בזמן הקרוב ו... לטייל בחו"ל.

מיכל לרר


לומדת באוניברסיטת תל אביב, גיאוגרפיה ולימודי אפריקה, שנה: 1, מתוך: 3, לתואר ראשון.
גרה ברחובות.
שכר לימוד שנתי: 11,000 ₪  (אוניברסיטאי). עדיין מחפשת עבודה ומלגות.
הלימודים כרגע הם רק על הנייר, ונשמעים מעניינים. מקווה לגלות שגם במציאות זה יהיה ככה.
לגבי החבר'ה בקרוב אגלה.
בינתיים עוד לא חשבה לעומק על מה הלאה.


נרי דנון


לומדת במכללה האקדמית תל-חי, עבודה סוציאלית, שנה: 2, מתוך: 4.
שכר לימוד שנתי: 11,000 ₪  (אוניברסיטאי).
יש לה מלגת פר"ח (פעילות של חונכות לילדים ע"י סטודנטים, בתמורה למלגת לימודים).
נהנית מאוד מהלימודים, מהקורסים השונים.
החבר'ה ממש נחמדים, הנוף בחלון הכיתה זה החרמון, מטיילים הרבה בסביבה בנחלים בצפון, ואוכלים יחד ארוחות שישי...
להמשך הכל פתוח.

סטפני אברהמי


לומדת במרכז האקדמי "רופין", מדעי ההתנהגות, שנה: 3, מתוך: 3, לתואר ראשון.
גרה בעין שמר.
שכר לימוד שנתי: 11,000 ₪  (אוניברסיטאי).
עובדת כמדריכת נעורים וכעוזרת מחקר.
הלימודים מעניינים ומאתגרים. נחמד להיות בסביבה שגורמת לך להפעיל את הראש, לשאול שאלות ולהיות ביקורתי. התחום מרתק ומאוד רחב. יש קשיים ותקופות המבחנים לחוצות ומטורפות, אבל כשזה מעניין הדברים באים יותר בקלות.
החבר'ה טובים, האווירה ברופין מאוד קיבוצית וקלילה. גם בין הסטודנטים לבין עצמם, וגם ביחס של המרצים.
לאחר סיום הלימודים מתכננת למצוא עבודה בתחום טיפולי כלשהו, ולצבור ניסיון בעבודה בשטח מול אוכלוסיות שונות (כמו נוער בסיכון למשל). אחר כך לחשב צעדים נוספים, תואר שני אולי, נחיה ונראה.



עינב שם טוב


לומדת ב-"בר אילן", ממשל ומדיניות ציבורית - התמחות בביקורת פנים, שנה: 1, מתוך: שנה וחצי, לתואר שני.
גרה בנשר.
שכר לימוד שנתי: 11,000 ש"ח (אוניברסיטאי).
עובדת במחלקת משאבי אנוש במוסד הטכניון, אין מלגות או סיוע כספי אחר.
סיימה עכשיו את התואר הראשון במשאבי אנוש בעמק יזרעאל, וממשיכה ישירות לתואר שני בבר אילן. התואר הראשון היה מאתגר ומעניין, בתקווה שכך יהיה גם עם התואר השני.
בתואר הראשון החבר'ה מסביב היו מדהימים, ללא ספק חברים לכל החיים.
לאחר סיום הלימודים לא בטוחה באיזה מהתחומים תרצה לעבוד, אם יותר בתחום הביקורת או במשאבי אנוש, מה שבטוח שיהיה מעניין לשלב את שני התחומים יחדיו.

עמית מאסטרו נילסון

לומדת בנסטבד – דנמרק, סיעוד, שנה: 1, מתוך: 3, לתואר ראשון.
גרה בנסטבד.
הלימודים בחינם, המדינה עוזרת כספית. לא עובדת.
הלימודים התחילו לפני חודשיים, והם מאוד מעניינים. חלק עיוני וחלק מעשי. כרגע נמצאת בהתנסות במחלקה גריאטרית.
אחלה חבר'ה. הרוב בנות.
לאחר סיום הלימודים מתכננת לעבוד בתור אחות, אבל עוד לא יודעת איפה. אולי תלמד לתואר שני באיזשהו שלב.

רהב מור


לומד באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, כלכלה וחשבונאות, שנה: 3, מתוך: 3, לתואר ראשון.
גר בבאר שבע.
שכר לימוד שנתי: 13,000 ₪.
עובד בעזרה לפרופ' בניהול חשבונות שוטף של החברה שלו. השתתף בשנה האחרונה במלגה שנקראת "אוניברסיטה בעם" - מלגה בה נותנים טעימה מהאוניברסיטה לאנשים בגילאי 18-60 שלא ניתנה להם האפשרות ללמוד באוניברסיטה מסיבות שונות. לימד כיתה של כ- 30 איש מדימונה ומרהט, קורס שנתי במנהל עסקים.
הלימודים מעניינים. בכללי יש בבאר שבע אווירה מאוד סטודנטיאלית, בגלל שכולם גרים קרוב לאוניברסיטה ויש הרבה סטודנטים. מתקיימות הרבה פעילויות מחוץ ללימודים, יש כל הזמן מה לעשות בכל התחומים והרוב יחסית זול.
החבר'ה אחלה, גם יש גרעין קטן של חבר'ה מהקיבוץ ומהמוסד בבאר שבע, כך שגם חברים מהבית יש.
אחרי הלימודים יש שנה של מבחני מועצה במסלול לראיית חשבון, ולאחר השנה הזאת יש שנתיים התמחות בפירמת ראיית חשבון בתל אביב.

שחר גרוסברג


לומדת ב"רידמן" בתל-אביב, נטורופתיה – הרבליסט קלינית (רפואת צמחים), שנה: 3, מתוך: 3, לתעודה.
גרה בתל אביב.
שכר לימוד שנתי: 13,000 ₪.
עובדת כמטפלת בילדים אצל שתי משפחות, ואין מלגות כי זה תחום לא לתואר.
הלימודים מדהימים ומאוד מומלצים. החבר'ה הם כיף גדול, כי הם בכל הגילים והמינים, הרבה מבוגרים שעושים הסבה מקצועית... מפגש מאוד רחב.
בסיום הלימודים רוצה לעבוד בקופת חולים, או להשתלב בחברה שמייצרת מוצרים.
השנה תתרגל טיפולים, ומי שמעוניין לקבל טיפול מוזמן מאוד לפנות לשחר.

שי חרודי 
         

לומדת ב"אפקה" - מכללה להנדסה, הנדסה תעשייה וניהול, שנה: 4, מתוך: 4,       לתואר ראשון.
גרה בקיבוץ.
שכר לימוד שנתי: 11,000 ₪   (אוניברסיטאי).
עובדת במשרת סטודנט.
הלימודים מעניינים ומלאי אתגר.
החבר'ה טובים ומוכשרים. לומדים הרבה ביחד ועוזרים אחד לשני.
לאחר סיום הלימודים מתכננת למצוא עבודה מסודרת בחברה גלובלית בתחום מערכות מידע/BI.

שקד חננאל

לומדת במכללה האקדמית "ספיר" בשדרות, טלוויזיה, שנה: 3, מתוך: 4, לתואר ראשון. גרה בשדרות.
שכר הלימוד משתנה בהתאם לשנה, אבל יחסית נמוך.
סיימה עכשיו לעבוד בבית קפה, ומחפשת עבודה אחרת. מלגה מטעם חיימקה ודגנצה. וגם סבא יוסי יגודה (ובהזדמנות זו תודה רבה לכם!). מבחינה כלכלית לא קל בכלל. לימודים ומגורים זה דבר יקר. אבל מאמצים אורח חיים צנוע יותר אין ברירה.
הלימודים מאוד כיפיים, הקורסים (ברובם) מעניינים ומשלבים עבודה מעשית. לא חושבת שהייתה יכולה להיות סטודנטית למשהו אחר. 
החבר'ה אחלה. יש נטייה להסתכל על שדרות כ-חור שקרוב לעזה. אז זה באמת חור שקרוב לעזה, אבל האווירה היא מיוחדת, רגועה וכפיית.
לאחר סיום הלימודים מתכננת להתחיל לעבוד בטלוויזיה. 



אפשר להציע לך חברות? // עינת תומר

כרמית בלום, בת זוגו של אורן אדר ואמא של דוראל,
תעלה בשבוע הבא להצבעת קלפי לקבלה לחברות בקיבוץ.

מתי הגעתם לעין שמר? הגענו לעין שמר, דוראל ואני, בחופש הגדול לפני שלוש שנים.
מה את עושה בימים אלו? בימים אלו אני מתכוננת לשנה השלישית ללימודים (פסיכותרפיה גופנית התייחסותית), יחד עם זאת ממשיכה לטפל בשיטת "מריון רוזן" בקליניקה בכרכור ובירושלים. בנוסף, יחד עם שותפה, אנחנו בונות ומחדשות את ההכשרה הטיפולית בישראל בשיטת "מריון רוזן". עבודת גוף נפש במגע ושיחה. ממשיכה עם שיעורי הפילאטיס ב"מקום של יוגה" ובסטודיו הנפלא של "ענבל שייפ". גם מספרת פה כלב שם חתול.....
את מועמדת לחברות לאחר תקופה ארוכה שבה לא הצטרפו חברים חדשים. מה גרם לך להחליט להצטרף לקיבוץ? מה שגרם לי להחליט להתקבל לחברות, זה הרצון להרגיש בית ולבנות את ביתי. להרגיש שייכות וביטחון במקום שבחרתי לחיות בו.
איך את מרגישה בקיבוץ? מרגישה טוב בקיבוץ, מרגישה שהצלחתי ליצור קשרים נעימים, מכבדים וטובים עם מגוון רחב של אנשים בקהילה.
את מצליחה להרגיש פה בבית? יותר ויותר מרגישה בבית, יותר ויותר מתאפשרים לי קשרים עם אנשים, מה שמאפשר תחושה של חום, שייכות, קבלה... הזמן הוא גם פקטור בבנייה ובהרגשת ביתיות. אני מרגישה שהזמן עושה את שלו בהקשר הזה. השיקול להמשיך לחיות פה כחברת קיבוץ, נבע מהרצון לעשות צעד משמעותי לשם יצירת תחושה של יציבות, ביטחון, שייכות. בעצם הרצון להרגיש בית.
חשוב לך להיות מעורבת בחיי הקהילה בקיבוץ? חשוב לי להיות מעורבת בקהילה שאני חיה בתוכה. אני מרגישה שאני די מעורבת כבר היום, אם זה במפגשים עם אנשים בשיחות על המדרכה, או בעבודה שלי שחלקה הוא בתוך הקיבוץ מול חברי הקהילה.
ספרי לנו משהו מיוחד עלייך. מה מיוחד ומעניין בי? אולי היכולת שלי לתקשר עם כל סוגי האנשים. היכולת שלי להתבונן, לשאול שאלות שמופנות פנימה ופחות על האחר, מה שמאפשר לי לחיות בשלום ובקבלה עם האנשים סביבי.... מוצאת קשר ועניין מתוך סקרנות ולב פתוח.

אבי ברג לתפקיד מנהל עסקים – נעים להכיר

אבי נולד בשנת 1957, להוריו - ישראל ומלכה. גרו ברמת גן, ואבי למד ביסודי בבית הספר "פרדס" ברמת גן, ובתיכון ב"אורט" רמת גן. בצבא שרת בנח"ל, מסופח למודיעין.
אחרי הצבא למד ב"רופין" - כלכלה ומנהל עסקים, וברשות לניירות ערך – יועץ השקעות, משווק השקעות, וניהול תיקים (עבר את הבחינות ללא התמחות). בהמשך למד גם בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים באוניברסיטת ת"א - הכשרת דירקטורים ונושאי משרה בכירים בתאגידים.  עשה קורסים נוספים בביטוח, חשבי שכר ויזמות עסקית.
עבד בקיבוצים: מסדה, תובל, יפתח, גשור, דפנה, בית זרע ועין גדי.
היה שותף לתהליכים כגון: הפרדת עסק מקהילה, הרחבות קהילתיות במסגרת החלטה 737, הסדרי חוב, שיוך דירות החלטות 751, 1456, שיוך פירות נכסים ומיזוג/מכירה של מפעלים.
חבר קיבוץ מסדה, נשוי לסיגל (בעלת חברה בתחום התיירות), אבא לרותם (נשואה וחברת קיבוץ גבעת חיים איחוד) ותומר (סטודנט לתואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים), וסב לירדן.

-           בעוד 10 שנים, איך היית רוצה לראות את עין שמר מהבחינה העסקית?

מגוון של עסקים, כולל עסקים קטנים ובינוניים, כאשר עסקים אלו אמורים להשיא רווחים עבור הקיבוץ וחבריו. אציין כי תשובתי הינה ברמה התיאורטית, מכיוון שאיני מכיר את הפעילויות בעין שמר, גובה החוב, כושר ההחזר, יכולת גיוס הון, ופרמטרים נוספים.

-           הכלכלה  הישראלית מצטיינת בפתיחת פערים כלכליים קיצוניים בין אזרחיה. האם אתה רואה בכך חוק טבע, או מאמין שיש לפעול לצמצומם?

ברור כי פערים כלכליים יוצרים בעיות כגון: עוני על כל השלכותיו ותשלומי רווחה הנובעים ממיסוי, שיכלו ללכת למימון בריאות, השכלה, צמיחה ועוד. אני מאמין כי ברמה הלאומית יש אפשרות לטפל בכך, לדוגמא ע"י מתן קצבאות (לא לכל דורש, אלא למי שזקוק), תמריצים, הכשרה מקצועית ומתן הזדמנות לרכישת השכלה.

-           מה לדעתך פער השכר המקסימאלי שאפשר שיהיה בין מנהל לעובד באותו קיבוץ?

אני חושב כי בקיבוץ על כל אדם, ואיני מבדיל בין חבר/ה לשכיר/ה, להשתכר עפ"י מחירי השוק.

-           מחקרים מראים שנשים בישראל מרוויחות כ- 30% פחות מגברים. האם אפשר לדעתך לשנות את המציאות הזו?

אפשר ורצוי לדעתי לשנות את המציאות. אציין כי "קיים חוק שוויון ההזדמנויות בתעסוקה", כמו כן המדינה על מנת לצמצם את הפער, נתנה לנשים עדיפות בנושא המיסוי. אישה עובדת זכאית לחצי נק' זיכוי יותר מגבר, כמו כן אישה מקבלת נק' זיכוי בגין ילדיה עד הגיעם לגיל 18. כתוצאה ממדיניות מיסוי זו, הנטו של האישה יהיה גבוה יותר, בהנחת שכר ברוטו זהה.

-           מנהלי ענפים בקיבוץ נתקלים לעתים בדילמה קשה, בין העדפת עובד מוכשר יותר, לשמירה על בן או חבר קיבוץ. מה עמדתך העקרונית בעניין?

תפקיד מנהל הענף הוא להשיא את ריווחי הענף. רווחים אלו אמורים לשרת את הענף לצורך
השקעות – שבר/צמיחה, ולשרת את בעלי המניות (חברי/ות עין שמר). אני מאמין במקצועיות שתוביל לרווחיות, ותשרת באופן הטוב ביותר את הפעילות ואת בעלי המניות (חברים/ות). 

-           נושא השמירה על הסביבה (טביעת רגל אקולוגית) הופך מרכזי יותר בשנים האחרונות. מה עמדתך בנושא זה? האם נכון לוותר על הכנסה נוספת משיקולים אקולוגיים?

במאה ה- 21 מבינים כי הזיהום הכרוך בהפקת אנרגיה מ-דלקים והשימוש בהם, תחום המים, חקלאות, מזון ועוד מגוון רחב של נושאים, גובים מחיר סביבתי ובריאותי יקר, הן מהאזרחים והן מהממשלות. המונח השקעות ירוקות, מתייחס לתעשייה שמקדמת פתרונות טכנולוגיים בעלי היבט אקולוגי, למשל פתרונות שקשורים לתהליכי ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים: טורבינות רוח, פנלים סולאריים,WETLAND  – מערכת מבוססת קרקע וצמחים לטיפול בשפכים, רכב חשמלי וכו'. הגישה היא "ירוקה" ותוך מחשבה סביבתית, לצד היישום הטכני והכלכלי.
השקעות ירוקות הוא תחום רחב, שכמעט בוודאות יראה צמיחה אדירה בקרוב. כל העולם מבין את המשמעות של איכות סביבה ומציאת פתרונות אקולוגיים כמעט לכל תהליך, שירות ומוצר. חברות ירוקות פעילות בכל העולם, והממשלות גם מעודדות השקעות ירוקות. אין ספק כי זהו העתיד, ונראה רק יותר ויותר השקעות ירוקות בתחום בכל שנה.
בהקשר לאבדן הכנסה לטובת איכות הסביבה, תשובתי היא כי לאורך זמן ממשלות לא יאפשרו שימוש במזהמים וידרשו הסדרה של הנושא. לכן תישחק רווחיותן של פעילויות אלו. מנגד חברות אשר ישכילו לטפח פתרונות בעלי היבט אקולוגי, ישרדו וירוויחו.
 סיגל ואבי ברג

כפיים
             מדור תרבות וספורט


משאל ברחוב הספורטיבי  //  מאת כתב הספורט: נועם גרוסמן

חכם סיני עתיק אמר פעם, כי הסיבה מספר אחת לפציעות, היא קימה מהמיטה, וכי הסיבה מספר שתיים לכך, היא יציאה לריצה. אך המדור אינו סיני, לא עתיק ובוודאי שלא מעז להתהדר בתואר חכם, על כן יצא למשאל ברחוב הספורטיבי, ומצא כי רבים הם החברים והחברות בקיבוץ שעוסקים בספורט, וכי מגוונים ורבים הם כחול אשר על שפת הים:

אוריין גנדלמן:
אני עושה הליכה מהירה עם קרן משיח שלוש פעמים בשבוע, ופעמיים בשבוע אימון כוח בחדר כושר, עם הדרכה של מאמן כושר. אימון הליכה מתקיים במשך שעה, ואימון כושר - 45 דקות.

אלונה תוינה:
התאמנתי בקונגפו 8 שנים ועכשיו אני בפגרה. היום אני משחקת כדורעף פעמיים בשבוע. ביום שלישי אני מתאמנת כשעה וחצי, וביום חמישי שעתיים אם לא יותר... הספורט גורם לי לשחרר אנרגיות שצברתי במהלך היום. הוא גורם לי להרגיש שלמה עם עצמי.

יותם מרקם:
אני משחק כדורעף בליגה הלאומית (הליגה השנייה). לצד זה אני משחק לפחות פעם בשבוע טניס, הרבה פעמים עם איתמר אח שלי, או עם חברים לא מהקיבוץ. אנחנו משחקים בברקאי, וזה כיף שאי אפשר להשיג בשום דרך אחרת.

עינת תומר:
אני רצה פעמיים בשבוע 30 סיבובים (9 ק"מ) באצטדיון. אני תמיד רצה באצטדיון, זה מרגיע אותי שאני יודעת מה יש בהמשך הדרך... התחלתי לרוץ לפני כשלוש שנים בקבוצת הריצה של אלעד יגודה, וכשהקבוצה התמסמסה המשכתי לרוץ לבד. אני רצה כי זה הספורט היחיד שלא צריך בו מיומנות מיוחדת, להבדיל משחייה או רכיבת אופניים. פשוט נועלים נעלי ספורט ורצים... מה שמניע אותי להמשיך, הוא הרצון לשמור על משקל סביר. אם הייתי רזה ודקיקה הייתי נשארת בבית מול הטלוויזיה ואוכלת שוקולדים...
שאול אברג'יל:
כדורגל זה האהבה שלי, זה החלום שלי, חלום שנגוז, אני כבר בן 39... תמיד רציתי לפתח את זה לכיוון המקצועי, אבל לא היה מי שידחוף אותי. אז אני משחק עם החברים בלהבות חביבה. משתדל להגיע פעמיים בשבוע, כל פעם בין שעה וחצי לשעתיים של משחק. איתי מגיעים למשחקים גם אור גפן ובן שייביץ.
נועם גרוסמן:
ראשית תרשה לי להחמיא לעורכת העלון על הכיוונים החדשים והיפים שלקחה אותו אליהם, חוץ ממדור הספורט שמצטיין בבינוניותו. אה כן, ואני גם משחק כדורסל במענית. כל יום שלישי בערב, יוסי אייזן ואני נוסעים לקיבוץ השכן, כדי להראות להם כבוד עינשמריסטי מהו.
תודה לכל הספורטאיות והספורטאים החרוצים. חוץ מלאחרון.
ניצחון במשחק פתיחת העונה להפועל המעפיל שלנו -
ביום שלישי בערב, פתחה הפועל המעפיל את עונת הכדורעף החדשה, במשחק חוץ מול מכבי חיפה. בחורינו הגיעו למשחק עם הרבה אנרגיות ומאוד מוכנים למשחק. למעט פיגור קטן, ממנו הצליחה הקבוצה לחזור במערכה השנייה – ברוב המשחק היתרון היה בידיה, כאשר הבולטים במשחק היו ברנו מארקז הברזילאי וטל אהרוני מקיבוץ משמרות. כתבנו בשטח מוסיף כי בשבוע הבא ביום שלישי, תתמודד הקבוצה מול קבוצת ק.ק. תל אביב, באולם בעין שמר, במשחק הבית הראשון העונה בליגה.
תודה לכתבנו בשטח.

  9.11.2017...

התנ"ך שלי – מירי אדליסט (השלמה)
לצערי השמטתי תשובה לשאלה אחת בשאלון משבוע שעבר, ואני באה ומשלימה כאן את החסר.
ובהזדמנות זו, תודה לסיגל דקל, עינת תומר ולכל עורכי עלון המשק, ששמרו על המסורת היפה והחשובה של הוצאת העלון בהתמדה ובמסירות מידי שבוע. אני אוהבת לקרוא את העלון ושייכת לקוראיו הנאמנים.

לא קל לי לבחור את הסיפור הכי יפה בתנ"ך, כי יש רבים: יעקב ורחל, בריאת העולם, יציאת מצרים, מעמד הר סיני ועוד. אחד הסיפורים המרגשים ביותר, הוא הרגע בו יוסף מתגלה בפני אחיו במצריים: "וְלֹא-יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא, הוֹצִיאוּ כָל-אִישׁ מֵעָלָי; וְלֹא-עָמַד אִישׁ אִתּוֹ, בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו. וַיִּתֵּן אֶת-קֹלוֹ בִּבְכִי... וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו... אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר-מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה:  כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם... וַיְנַשֵּׁק לְכָל-אֶחָיו..." (בראשית מה' 1-15).
יש במעמד הזה התעלות מופלאה של יוסף, על כל מה שגרמו לו אחיו בעבר, והוא אף דואג להסיר מהם את האשמה, ומביא בכך לתיקון גדול של היחסים ביניהם. זהו רגע של השבת אהבה ושלום-בית למשפחת יעקב, ללמדנו שאף פעם לא מאוחר לתקן: "וְעַל כָּל-פְּשָׁעִים, תְּכַסֶּה אַהֲבָה" (משלי י' 12).
יהי רצון שנרבה באהבת אחים, ולנצח תשרור אהבת אחים בינינו.
דקה עם ... עמי גלעד
עמי  שלום.
ראיתי על הגג של הרפת הרבה לוחות סולאריים. האם זה אומר שנשלם מעכשיו פחות על החשמל?

בהזדמנות זו, אני רוצה להוסיף 10 שניות, לגבי מנהג של כמה חברים, שחזר לאחרונה, להיכנס למטעים של חקלאים מיישובי הסביבה ולקטוף פרי מהעצים. אנו מבקשים להפסיק מנהג פסול זה, ששמו השני הוא גנבה. בעתיד יטופל הנושא ישירות מול המשטרה.

לגבי המערכות הסולאריות: לאחרונה הופעלה מערכת סולארית על גג מפעל הגומי, ומערכת נוספת בהקמה על גג אחת מסככות הרפת.
בשנים הקרובות תשלם הפעלת המערכות את ההלוואות שנלקחו לרכישתן, ויאפשרו לקיבוץ לבצע חלק משדרוגי מערכת החשמל שאנו מחויבים לעשות.
בעתיד היותר רחוק, ובמידה ונמשיך ונקים מערכות נוספות – תבוא הנחה במחיר החשמל...
תודה עמי.
דרוש/ה מרכז/ת צמיחה דמוגרפית
א. רקע - מהלך הצמיחה של הקיבוץ, הוא מהלך  אסטרטגי בעל השפעה גדולה על הקיבוץ.
  את המהלך מוביל צמ"ד בראשות מנהל הצוות, בליווי הנהלות הקיבוץ.
ב. ייעוד ותכלית - ניהול הליך הקליטה על כל היבטיו, תוך עבודה משותפת עם צוותים והנהלות נוספות.
ג. מטרות –
קבלה לחברות של כ- 40 משפחות בשנים 2017 ו- 2018 // גיבוש מערכת כלים לקליטה, הכוללת תקנון קליטה והסכמים  //  גיבוש המוצרים: מגרשים, בתים כהיצע לנקלטים כולל תכניות, מחירים, היתרים  //  שיתוף ומעורבות של כלל החברים בתהליך הקליטה  //  הכנת תשתיות ומוסדות הקיבוץ בהתאם  //  צמצום הפערים בין החברים הוותיקים והחדשים  //  שילוב חברתי והיכרות בין החברים  הוותיקים לנקלטים.
ד. סמכויות - הובלת צוות צמיחה דמוגרפית להכנת הנושאים הבאים:
1. קביעת דרך היישום של מדיניות הקיבוץ לצמיחה דמוגרפית.
2. ניהול הליך הצמיחה הדמוגרפית על כל היבטיו, ותכלול בין המוסדות השונים בקיבוץ עם גופים חיצוניים.
3. קביעת קריטריונים לקליטה. הכנת הסדרים ומסלולי קליטה שונים והבאתם לאישור בגופים המיועדים לכך.
4. ניהול הליך הקליטה וההשתלבות של משפחות הנקלטים.
5. יצירת הסכם קליטה מול הנקלטים החדשים.
6. ניהול הליך השיווק לנקלטים.
7. אחריות על ניהול הדיאלוג ומערכת ההסכמות של כלל אוכלוסיית הקיבוץ.
8.         קשר שוטף מול צוות שיוך הדירות והנכסים, על מנת להסדיר זכויות וחובות הנקלטים.
9.         הובלת ההליכים המשפטיים, החברתיים והתכנוניים הקשורים בצמיחה דמוגרפית.
10.       אחריות על החתמת הנקלטים על ההסכמים, אחריות לתשלומים ולגביה.
11.       הבאת הנקלטים לשיחה ולקלפי.
12.       הטמעת וידוע של כל נקלט במערכות הקיבוץ השונות בהנה"ח, חינוך ועוד.
13.       אחריות לפעילות צוותי הצמיחה: צמ"ד, קבלה, קליטה (כל זאת בהדרכת המנהלים והצוותים הרלוונטיים).
ה.  דרישות  התפקיד -  

1.         יכולת וניסיון בהובלת תהליכים מורכבים
2.         יושרה ואמינות
3.         כושר מנהיגות
4.         עמידה בלחצים
5.         עבודת צוות
6.         קשר  בינאישי טוב
7.         יכולת למידה
8.         יכולת לנהל קונפליקטים קהילתיים

ו. היקף  משרה -  יום בשבוע, קדנציה: חמש שנים.
ז. כפיפות -
-           יו"ר הקיבוץ
-           הנהלת הקיבוץ - לאישור שלבים בתהליך, החלטות בעלות משמעות כספית, הכנת הצעות החלטה לאסיפה.
-           אסיפה - אישור הצעות והחלטות עקרוניות.

מועמדים הרואים עצמם מתאימים, מוזמנים לפנות לשרית אלימלך עד ה- 29.10.17

פנייה נוספת –
עדיין לא נמצאה מרכזת לוועדת צעירים.
אנו מנסים פעם נוספת, למצוא חבר/ה אשר מוכנים לרכז את הועדה החשובה הזו.

דרוש/ה רכז/ת ועדת צעירים

תחום אחריות - בני הקיבוץ מסיום יב' ועד גיל 30, המתגוררים בקיבוץ ומחוץ לו.

תפקידים -
•           ריכוז ועדת צעירים, כולל ניהול תקציבים, ניהול ישיבות, ייצוג הצעירים במוסדות הקיבוץ וכן הלאה. ליווי צעירים ותיווך בינם לבין מוסדות הקיבוץ בתחנות המעבר: מסיום יב' עד לגיוס, במהלך השירות הצבאי, מהצבא לעצמאות כלכלית, מציאת עבודה, יציאה ללימודים וכו'.
•           שמירה על קשר עם הצעירים, וטיפוח תחושת הבית שלהם בקיבוץ.
•           יוזמה ועידוד של פעילות תרבותית וחברתית בח"צ.
•           שיתוף פעולה עם ועדות הקיבוץ בתחומים משיקים: קליטה, מוסד, מש"א, תרבות, הנהלת קהילה, ריכוז משק ועוד, לצורך קידום ענייני הצעירים.
•           קשר עם גורמי חוץ רלוונטיים (מועצה אזורית, התנועה הקיבוצית).

כישורים נדרשים -
 תקשורת בין אישית טובה  //  כושר ארגון והובלה  //  מוטיבציה ואכפתיות  // 
 יכולת שיתוף פעולה

קדנציה -  3 שנים.
בחירה -  ועד הנהלה.

ניתן לפנות לשרית
עד תאריך 31.10.2017