חפש בעלונים קודמים

30/04/2010 עלון מספר 16

האמן הסוציאליסטי אינו יכול להשתחרר מגיוס למאבק זה. הוא

נתבע, להיאחז בתכנים ממשים ביותר, לבטא אותם ואותם בלבד.

בתקופה זו - מעשה הכשלה הוא לאדם נואש, שאינו מאמין

בכוחותיו, אך אין זה גם מספיק לבטא תוכן אנושי של אדם בוטח

בעתידו וכוחותיו - יש לבטא אדם הנאבק מאבק מעמדי.

אמנות הנשמעת לצו זה - היא ריאליזם סוציאליסטי.

ינואר 1951 , יוסף נצר, חבר שער הגולן ואיש תיאטרון.

_ גלגלי העול

:יצחק אדל _ לח _ :יחזקאל ס _ מילי

גַּלְגַּלֵּי הָעוֹלָם חוֹרְקִים שֵׁן בַּמִּפְעָל

בְּרִנָּה מִתְמַתֵּחַ כָּל שְׁרִיר.

כְּבָר מַזְהִיב הָאָסִיף וְעַלִּיז הֶעָמָל

בַּשָּׂדֶה, בַּפַּרְדֵּס וּבַנִּיר.

כְּבָר כָּבְדוּ הַגְּרָנוֹת וּמְצַפּוֹת לַיְּבוּל

צֻחְצְחוּ מְכוֹנוֹת הַקָּצִיר.

מִתְבָּרֶכֶת תֵּבֵל בְּבִרְכַּת הַשִּׁכְלוּל,

בְּשִׁפְעָה וּבְשָׂבְעָה לְמַכְבִּיר.

הַמּוֹטוֹרִים שׁוֹרְקִים וּתְרוּעוֹת קַטָּרִים

מִתְלַכְּדוֹת לְהִמְנוֹן הַיְּצִירָה.

דִּינָמִיט מְיַשֵּׁר גַּבְנוּנֵי הֶהָרִים

וְהַתְּמוֹל נֶהֱרָס תּוֹךְ שִׁירָה.

וְשִׁירַת הֶעָתִיד מִשְׁתַּלֶּטֶת בַּכֹּל

וְהוֹלֵךְ וְנִשְׁכָּח הַיָּשָׁן.

וְצוֹעֵד דּוֹר צָעִיר וְסוֹלֵל הַמִּשְׁעוֹל

לְעוֹלָם שֶׁל בֵּטוֹן מְשֻׁרְיָן.

: _ האלבו _ כרזות מתו _ לרגל ה - 1 במאי החל מחר, משולבות בעלו

." - כרזות השומר הצעיר 1937-1967 _ "אמנות בשירות רעיו

. _ או בעריכה רמז או אמירה כל שה _ לראות במיקו _ אי


 

האחד במאי לדורותיו

מאת: רפי שפירא

שנות השלושים- ארבעים

עצרת במועצת פועלי כרכור בהנהגתם של

שפיץ-שוורץ ושותפיהם.

עבודה עברית. הבוז ל"בועזים" בעלי הגוף

ב"פלוגות הסדרן" של ה"פועל",

שוברים הפגנות הרוויזיוניסטים בעזרת נבוטים

ממקלות של טוריה.

ממעל שמש מאי קופחת וים של דגלים

אדומים.

שנות החמישים

חנה לולי משכימה קום את הילדים. חולצות

לבנות ועניבות אדומות. "רונו רונו עמלים כי

קורא לנו הדגל". הפשיזם מוגר. האחים

הגדולים צועדים בחוצות הערים. זה לנו גם

"האחד במיים" - יום פתיחת הבריכה (ומאי של

אז, תמיד לוהט). המפקד. שורות סדורות. רטט

בגוו למשמע פקודותיהם החדות של משה מרקמן (מור) ויצחק שמי. דום ונוח! הוראות היום

בקולו הרועם של ניומקה. כולנו בצפייה דרוכה ל"אינטרנציונל", או אז יבקיע את ים הקולות

הטנור הלירי של איז'ק. בחדר האוכל מוגשת סילקיה. ממעל - שלל דגלים אדומים, והגדול

מכולם הוא זה המתנוסס במרומי המגדל.

שנות השישים

מסדרים ועצרות מרכזיות. במפקד כבר לא עומדים בשורות ישרות. הוראת היום נשמעת מעט

פאטתית, וכמוה פקודת דום ונוח בקול הולך ונסדק. מאי עודנו חודש חם והבריכה נפתחת. גם

הסילקיה מוגשת. מלחמת ששת הימים בקיץ 67 ואביבה של פראג - העמו מעט מזוהר החג.

שועלי(*) עוד מצליח להניף את הדגל במרומי המגדל. קולו של איז'ק עדיין צלול ונישא עם

שירת ההמנונים.

שנות השבעים

השורות במפקד מידלדלות. קולו של ניומקה הונמך. שמוליק (שועלי) מבקש אותי לעלות

להניף את הדגל על המגדל. הקן השומרי מייצגנו בעצרות ואוטובוס יוצא למצעד המרכזי בעיר.

השמש קופחת. אך אין אחראי לבריכה שיפתחנה. הסילקיה מוגשת, האמריליוס של עלית מפאר

את שולחן הצהריים. קולו של איז'ק עודנו מהדהד בצלילותו מעל ראשי המתפקדים.

_____

(*) שמואל שועלי


 

שנות השמונים

אני וחמי הצעיר, נושאים בנטל הנפת הדגל על ראש מגדל המים. אוטובוס ריק למחצה, משותף

לברקאי, עין שמר, מענית וגן שמואל, נוסע לעצרת. מאי כבר חודש קריר והבריכה נפתחת ביוני.

ניסיונות אחרונים ללכד את השורות למפקד. החצוצרה של אמנון התייבשה, וכמותה נדם קולם

של משה וניומקה. הסילקיה מוגשת שומרת אמונים לחג. לצידה, בגאון ובהדר, האמריליוס של

עלית. קולו של איז'ק עוד נישא וצלול.

70 לעין שמר - שנת 1997

מגדל המים מיותם מדגלים. שועלי כבר לא איתנו. שחר החמוד לא הסכים בשום פנים לאבא

חמי לטפס על סולם המגדל הגבוה. השנה אין האחד במאי יום של רשות אלא חובה... לעבוד.

קולו של איז'ק נדם זה מכבר, האמריליוס של עלית נגנב בשנה שעברה, ורק הסילקיה מוגשת.

(אבל היא מוגשת כבר כל ימות השבוע - 40 אג' במחירון הפרטה). בסילבסטר של האחד

בינואר - ננוחם.

_____________

עשור ראשון של המאה ה- 21

שמש מאי חמה מתמיד.

מגדל המים הוא כבר חלק מהמוזיאון. מדריכי "חצר ראשונים" מקפידים לעצור עם המבקרים

מול תמונותיהם של שועלי וחולמים ומגשימים לדורותיהם.

חמי סל הוא חברת הפקות משגשגת. ושחר הקטן - גדל. יחד עם חבריו לנבחרת המוסד נותן

בחסימה ובהנחתה.

."IN" אמריליוס חדש חזר לפרוח. נשמר בגינתה של עלית, שלא ייגנב. גם הסילקיה כבר לא

"אדומים" עם דגלים - ניתן היום לראות בעיקר ביציעי בלומפילד.

הרטט שעבר בגו בעת שירת "האינטרנציונל", התחלף ברטט למשמע הבשורה על הבונוס

המתקרב.

אחרי קולו של איז'ק, נדם גם קולו של נעים זמירות ואוהב הבריות - רפי שפירא.

רק דמותו המיוחדת - עדין מרחפת מעל "המחנה".

זוהי דרכו של עולם. נירה


 

מזל טוב

לשושי ויגאל כץ

לרגל נישואי שירלי עם יפתח

ברכות חמות לכל המשפחה

מעשים טובים - נעשים בשקט

ב- 3 השנים האחרונות, התגורר בבית דורות דייר שהיה מרותק לכסא גלגלים, אך

מוחו צלול וסקרן לסביבה. שמו - ויק סלע.

כאדם סיעודי, בחר לשהות אצלנו בבית דורות, כי העריך את העובדה שיוכל לחיות

בתוך קהילה פעילה ותוססת.

בשלב מסוים, הביע רצונו להשתתף בפעילויות שונות של הקיבוץ, ביניהן קבלות

השבת במועדון.

מכיוון שהדבר היה כרוך במלווה, שיוביל אותו בכסא הגלגלים - פניתי לריקה שדה.

ריקה יזמה לפני מספר שנים, גוף התנדבותי בשם "אמץ חבר " בו פעילים חברים

שהביעו נכונות לסייע בהתנדבות, בליווי חברים וותיקים לטיפולים רפואיים

ולאירועים חברתיים ותרבותיים.

בצר לי, פניתי לריקה, שנענתה ברצון. גובש צוות ליווי

לויק לקבלות השבת.

וכך מדי יום שישי, במהלך יותר משנתיים וחצי,

התייצב בבית דורות בערב שישי,

אחד מאנשי ה"צוות המובחר", כדי ללוות את ויק

לקבלת השבת ובחזרה.

עבור ויק, היה זה מעשה משמעותי ביותר והוא חיכה לו

מדי שישי בכיליון עיניים.

לפני שבועיים נפטר ויק.

אני רוצה להביע הערכה ותודה לחברים שליוו את ויק:

רגינה קסלר, נעמן אפשטיין, אילן לוטן וריקה שדה עצמה.

בהתנדבות שקטה ובצנעה, עשיתם מעשה של חסד אנושי. נילי ארבל


 

סעפ"שים

לא אהיה בבית מ- 2.5.10 ועד 9.5.10

במקרה של קטסטרופות ביטוחיות לפנות לחיה חרודי.

ענייני תקציב - בבקשה לחכות לי עד 10.5.10 . צביה ויסברג

מהדרן מבקשים

אם נמצאת בביתכם מכונת תפירה שיש בה זיגזג,

שאינה בשימוש, מאוד נשמח לקבלה תמורת סכום מסוים.

הזמנה לפגישה

במסגרת הלמידה על תהליך השינויים בכוונתנו להזמין, אנשים מקיבוצים שעברו

את תהליך השינוי הדיפרנציאלי לפני מספר שנים ויש להם פרספקטיבה על השפעת

השינויים, כדי שיספרו איזה תהליכים עבר קיבוצם בעקבות המעבר להתנהלות על

בסיס דיפרנציאלי.

20 (שימו לב לשעה הלא שגרתית) : 6 בשעה 00 . ביום ה' 5

ניפגש במועדון עם:

זאב סילברמן (זוביק) ממרחביה

ועם עמירם אפרתי מקיבוץ דן

בואו לשמוע, ללמוד, לשאול ולהגיב לדברי אורחינו צל"ש


 

במחשבה שנייה...

חיים חננאל למעלה משנה וחצי עושה כאן פעילות תרבותית ענפה ויפה.

כפעיל בתחומי התרבות שנים ארוכות, אני מרגיש שביקורת מסוג זה שבוטאה בעלון הקודם,

ראוי שתעלה מכיוונם של אלה שגם עושים למען התרבות המקומית. אבנר ארבל

תגובת בני צמח:

1. בשאילתא בעלון הקודם, התייחסתי רק לאירוע יום העצמאות. אבנר בתשובתו עשה תכנית

"חיים שכאלה" לחיים חננאל - ולא לכך כיוונתי אני. התייחסותי הייתה לאירוע אחד בלבד.

למרות ניסיונותיו של אבנר - לא אגרר לדיון על אופן מילוי התפקיד של חיים.

2. לאבנר - בוא נמשיך בצורה אנלוגית את קו המחשבה שלך לפיו, רק חברים שתרמו לתרבות

ידברו על תרבות. אם כך - על חינוך ידברו רק אנשי חינוך, על סמים - רק המשתמשים,

בנושאי מזון - רק טבחים או שפים וכו' וכו'.

אבל מה על החוכמה - בה היה לך תמרור עצור מהבהב?

למרות שאינני עוסק בתרבות, אני חולק דירתי עם שותפתי, העושה כבר יותר מ- 20 שנה

תרבות שלא ברמה שלך. והכל בהתנדבות. כך שיש לי ידע מועט בנושא.

מקווה שהפעם תקבל בהבנת הנקרא קצת יותר מנכשל .

הערת המערכת:

מערכת העלון רואה בשורות אלה - סיום הדיון הפומבי. לא נפרסם יותר תגובות בנושא זה.

חברים המעוניינים להמשיך בדיון, מוזמנים לעשות זאת פנים אל פנים.

* * *

יהודי דתי ניגש לאהוד אולמרט בשוק

מחנה יהודה.

חיבק נישק ושוב חיבק ושוב נישק.

הביט אולמרט בפליאה: מה אתה רוצה

ממני?

בשבילי אתה כמו התורה. כל שבוע פרשה

חדשה...


 

תרשמו ביומנים

יום שבת 1.5.10 - ל"ג בעומר במרכז הבוגר

בשבת בלילה, מתקיימת פעילות ל"ג בעומר של ילדי המרכז הבוגר שתכלול הסתובבות

ברחבי הקיבוץ.

אנו מתנצלים מראש אם תיגרם אי נוחות חד פעמית.

ילדי המרכז הבוגר ומדריכיו.

שישי-שבת 30.4.10-1.5.10 כנס מורי היוגה

מתקיים השנה בשטח המועצה (תושבי המועצה אתם מוזמנים להצטרף לשיעורים פתוחים

או אצלי). מעט מהמשתתפים ילונו www.isyoga.co.il ביום שישי פרטים באתר

בעין שמר ויבואו לחדר האוכל לארוחת ערב. מקווה לראותכם לוקחים חלק! הני

15:30-18:30 - יום ו' 7.5.10

80 שנה משחקים כאן כדורעף

טורניר כדורעף, אצלנו על מדשאות הקיבוץ,

ותיקי הענף במסגרת חגיגות ה- 100 לתנועה

הקיבוצית ו 60- שנה למ"א מנשה.

16:00-18:00 - יום ב' 10.5.10

סיום שנה בחממה האקולוגית

מיועד לכולם, חינם, קפה חממה מובטח...

במהלך האירוע יציגו תלמידי החממה, יהודים

וערבים, את הפרויקטים בהם עסקו השנה,

וביניהם גידול אצות חד תאיות לאנרגיה, ניקוי וטיפול במים, טכנולוגיה חקלאית, מערכות

אקולוגיות ועוד...

יום ו' 14.5.10 - "מוכי ירח" בדשא הגדול

מופע להקת "מוכי ירח" עם הסולן מרק צ'נסקי - בדשא הגדול.

בתכנית שירים מקוריים שנכתבו ע"י חברי הלהקה.

בערב משתתפים זמרים אורחים, ביניהם: שקד חננאל, ליאור גולן ואחרים.


 

השבוע בפותחים שבת:

" אומרים בשירים" - בהקשר לפרשת "אֶמוֹר", על הפרשה - מירב חופי.

לסיגל דקל רוב תודות על הדרשה עתירת היופי והתבונה שנשאה על פרשת "אחרי מות

קדושים". מבין החוקים והציוויים המופיעים בפרשה בחרה סיגל להתמקד בצו שמירת השבת.

היא עסקה בשאלה: מהי שמירת השבת, ומאיזה מלאכה יש לשבות? באמצעות פסוקים ודברי חכמים

הגיעה אל המסקנה שהעיקרון כאן הוא ההבדלה: בששת ימי השבוע עושה אדם את מלאכתו, תְהֵא

אשר תְהֵא, ובשבת הוא מצוּוֶה לחדול ממנה.

לסיום אמרה: העולם בו אנו חיים בששת ימי השבוע הוא עולם מהיר, חומרני, תחרותי, יצרני ויצרי...

מי ייתן ותהא השבת שלנו נבדלת מכל זה: שבת של מנוחה ושאר- רוח. כדברי הנביא ישעיהו:"אם

תשיב מִשַבָּת רגלך, עֲשוֹת חֲפָצֶךָ ביום קדשי, וקראת לשבת עונג...". ענה.

הנהג האדיב

מסיבות שאינן תלויות בי, אחרתי להסעה של נהג-בית הביתה. הנהג, לירון תיבון, חיכה לי

בסבלנות דקות ארוכות, כדי שלא אצטרך להיטלטל הביתה באוטובוס ולהפסיד שעות.

ועל כך תודה מקרב לב. עלי אלון

המערכת חוזרת על המלצתה החמה: תודות אישיות, לחברים העושים עבודתם או ממלאים

תפקידם, יותר עדיף לומר באופן אישי, עם מבט לעיניים, מהמקום שבין אדם לחברו.

סיום תפקיד רכז ועדת בטיחות

החלטתי לסיים את תפקידי כרכז ועדת בטיחות שנה מוקדם, מסיבות אישיות.

תפקיד זה חשוב ביותר בקיבוץ. כולל בתוכו הן בטיחות אישית של כל אחד מאיתנו ואורחינו,

והן מנגנון של חוקים המחייבים אותנו ע"י המדינה.

אני מקווה שימצא חבר/ה שייקחו את ריכוז הועדה וימשיכו את פועלה. וכן שחברים ימשיכו

לשמור על נוהל החניות הקיים בקיבוצנו. שביט שפירא

ממש"א: דרוש/ה - רכז/ת ועדת בטיחות

התפקיד כולל:

ניהול ישיבות

אחריות על בטיחות בענפים, בגני

המשחקים, בכבישים, במדרכות ועוד

תפעול נוהל חניות

כיבוי אש

ימי עיון בתחום

דרישות התפקיד:

זמינות

אסרטיביות

עבודת צוות

שקיפות

המעוניינים מוזמנים לפנות לרוני גלעד

עד ה 11/5


 

שיתופית _ בעי - ZOOM

מיור) _ "אולי זהו צפע טוב" (מדברי ר' יוסי ב

_ מסכת נזיקי _ בידו" - ר' טריפו 1 מוטו: "טובל במקווה ושר

_ ארבעה פרקי תורה הביא המדע

המורה המקומי לטבע

: _ הקביעה המדעית שלהל / ובה

"אולי הוא טוב, הצפע".

3 פגשת מימי / ראית , הא / הא

ונחמד? / צפע טוב, רחו

8 קל להכשיר את השר

עד שהוא מכיש ברגל או ביד.

על הצפע הטוב והאומלל / אז ידידי, רח

_ הקט 3 עד שיכיש את ילד

וזכור שכבר אמרו חז"ל:

". _ על אכזר מתאכזר לרחמ / "המרח

הדעות, _ , בהבדל בי _ במשל עסקינ / וא

הצפע מתחזה לנחש המטבעות. / לפעמי

_ מי הרע ומי הטוב כל אחד ישפוט. עלי אלו

תמחור

השינוי הדיפרנציאלי מבוסס על תמחור משרות. שווי המשרה הקיבוצית נקבע על פי ערכה בשוק

החיצוני. פועל תעשיה, מורה או מטפלת בגיל הרך מתומחרים נמוך בעוד מהנדס או מנהל מפעל

מתומחרים גבוה יותר. ככה זה בחוץ וככה יהיה גם אצלנו, אומרים תומכי השינוי הדיפרנציאלי.

בפגישה האחרונה עם יפתח עממי נאמר שייעשה תמחור חדש, פנימי, על פיו ייקבע גובה המשכורות

שיועבר לחברים תמורת עבודתם. אני מניח שהכוונה היא לקבוע מדרג חשיבות פנימי לכול עבודה

ולכול תפקיד. לדוגמא: מטפלת שווה יותר מעובד תעשיה, ורכז תרבות שווה יותר ממנהל מש"א. או

להפך. אני מציע:

1. יוגדרו ויובאו לשיקולם של חברי הקיבוץ הקריטריונים על פיהם ייקבעו חשיבותם של

התפקידים ומקומות העבודה ותמחורם בהתאם.

2. התמחור החדש יתבצע ויפורסם לחברים לפני ההחלטה הסופית על השינוי, כך שכול חבר

יידע מה יהיה גובה משכורתו כעובד או בעל תפקיד לאחר השינוי.

ברצוני להבהיר, שאני רואה בקיום תמחור משרות בקיבוץ, יהיה חיצוני או פנימי, צעד הפוגע בכבודם

של רבים מהחברים ובכך מפחית את המוטיבציה שלהם לתרום למערכת הקיבוצית על כול רבדיה. זהו

צעד יקר ומיותר ולעיתים קרובות גם מזיק אבישי גרוסמן


 

_ עונת הטיולי

יצאו לפני שבוע _ בני/בנות זוג _ עובדי מיניפלסט ע

. התרשמו מהמראות, _ בצפו _ יומיי _ לטיול גיבוש ב

לביא, אתר 1 מרהיב בקיבו _ ורדי _ שכללו ג

, תצפית ממטולה על _ המסוקי _ ההנצחה של אסו

_ אוכל מסורתי וסיפורי _ ואוהל בדואי ע _ הרי הלבנו

ומלאי כוחות _ , מרוצי _ . חזרו מגובשי _ מהחיי

. _ לכול 1 ! מומל _ חדשי

___________________________________________

על אופטימיזם, פסימיזים - והרווח שביניהם

מתוך הטור השבועי של מאיר שלו - 23.4.10 (כדאי להגיע לשורה הלפני האחרונה...)

בערב העצמאות קראתי...הבחנה מעניינת של עמיתי אורי משגב ב"ידיעות אחרונות"... על

השבוע שבין יום השואה ליום העצמאות: "בשבוע הזה משתקף בשנים האחרונות תהליך

היסטורי מדהים. לכאורה מנוגד לשכל הישר - בעוד שהיום המוקדש לזכר השואה רק

מתעבה ומתמלא בתכנים אינסופיים, הרי שיום העצמאות הולך ומחוויר".

את דעיכתו של יום העצמאות מול התחזקותו של יום השואה הסביר הכותב בהתנהלותם

של מנהיגינו, ש"מתעקשים להחזיק את אזרחי המדינה בתחושת רדיפה מתמדת". לדעתי,

מדובר בעוד עדות לקאמבק הגדול והמתוזמר של הגולה, על פחדיה, רבניה, שנורריה

ופריציה, הישר לתוך מדינת ישראל, שבראשה הם עומדים ברוב אומץ.

אבל אני מבקש להוסיף לכך עוד הרהור: בין יתר הסקרים והסטטיסטיקות שנוהגים

לפרסם כאן לכבוד יום העצמאות, התבשרנו השנה גם על סקר שקבע כי רוב אזרחי

ישראל, מרוצים ואופטימיים. הדבר משמח מאוד.

האופטימיות היא תכונה נעימה ומנעימה, ובוודאי עדיפה על ראיית שחורות. אבל לא

תמיד יש לה על מה לסמוך. לפעמים היא נובעת מילדותיות, מרדידות המחשבה, מאמונה

של חסידים שוטים ומסתם קוצר ראות ורוח.

חוץ מזה כמו הסיפור הידוע על ההוא שטבע במים שעומקם הממוצע 30 סנטימטרים, יכול

להיות שיש כאן חישוב סטטיסטי נכון, אך בעל משמעות מעורפלת. מקצת האזרחים חשים

ייאוש, אחרים אופטימיים, וגם יודעים לחשב את הממוצע - לא ברור איך להבינו.

גם בנפשו של אדם יש ניגודים כאלה. אני למשל פסימי מאוד בנוגע לעתיד החינוך

וההשכלה והמחקר בארץ. לעומת זאת, אני אופטימי מאוד בנגע למצב ההתנחלויות

והמתנחלים. כבר עתה הצליחו לייצר כאן מצב לא הפיך, ובעתיד יוסיפו וילכו מחיל אל

חיל. ואני פסימי מאוד בנוגע לכוחו ולמעמדו של החלק החילוני היצרני והדמוקרטי

במדינה, אבל אופטימי מאוד בנוגע להיקף הכרס של הסקטור הסמוך אל שולחנו. בעזרת

השם הוא יגדל עוד ועוד. ואני לא מעניק סיכוי גדול להשמדתנו בפצצת אטום איראנית,

אבל אני אופטימי מבחינת יכולתו של קבר רחל להגן עלינו.

מה הממוצע של כל זה? לך תדע. מאיר שלו "ידיעות אחרונות"


 

רופא מביא חבר - מידע כללי ולא מחייב

בשנים האחרונות פורחת בארץ, לצד הרפואה הציבורית, הרפואה הפרטית. לא תמיד זה

רע. עם זאת, כשרופא שולח אתכם לעמית שלו, ממליץ על מכון מסוים או מפנה אתכם

לפרוצדורה רפואית באופן פרטי, יתכן שהמניע איננו רק רפואי.

בכתבה מעניינת, שהתפרסמה במוסף "זמנים בריאים" מאת אריאלה איילון, מתוארים

מספר מקרים, של מה שמכונה "הפניות מיותרות והסכמי התחלקות בשלל בין רופאים".

חשוב לציין כי לא כולם נוהגים כך ובכל זאת כדאי לקחת זמן ונשימה נוספת, לפני

שפונים הלאה. הנה מספר ציטוטים מתוך הכתבה:

"האם ניצול חולים הפך לתופעה? רוב הרופאים, כמובן, נאמנים וצמודים לאתיקה

המקצועית המחויבת, "אבל התופעה של ניצול חולים נרחבת בהרבה ממה שיודעים", טוען

עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית.

... בתחומים אחרים, למשל ברפואה אורטופדית, ייתכן מצב שבו ללא ידיעת החולה,

מתקיים קשר מסחרי בין הרופא לבין בעל מכון למידרסים, לחגורות או לאביזרים רפואיים

אחרים.

מאחורי המשפט הכמו דואג "לכו רק אליו ותגידו שאני שלחתי אתכם" מסתתרת לא פעם

טובת הנאה שהרופא השולח מתוגמל על כל חולה"

עד כאן רק מספר משפטים מכתבה רחבה יותר. בצד הכתוב, מובלטת שורת עצות:

"מתי תחשדו שלרופא יש מניעים כלכלים נסתרים?

כשהוא להוט לבצע הטיפול כבר מחר בבוקר

כשהוא מציע שני טיפולים במחיר אחד

כשבבדיקה נוכח נציג מסחרי שמפתה אתכם בהנחה מופלגת

כשרופא שולח אתכם לרכישת אביזרים רק במכון מסוים ואינו מציע חלופות

כשמעבירים אתכם מרופא לרופא באותה מרפאה או בתשלום נפרד

כשרופא במסגרת הציבורית ממליץ לכם להפעיל את הביטוח הפרטי כדי שיבצע

את טיפול או ניתוח בבית חולים פרטי

אין בכוונתנו להציע שלא להתייעץ. אך כדאי להפעיל שיקול דעת. ועדת בריאות

18.4. סיכום פגישה בנושא דירוניות - 10

בעקבות שאלות, שהתעוררו לגבי זכאיות חברים העוברים לדירוניות, התקיימה ישיבה ובה רועננו

החלטות קודמות. מצאנו לנכון להביא לידיעת הציבור את הנוהל, שהינו חלק מסל הבריאות:

1. תקציב חברי קיבוץ בדירוניות, נשאר כשל חבר קיבוץ בדירה רגילה.

2. אין הבדל אם החבר מלווה על ידי עובד זר.

3. יהיה חיוב על חשמל כמקובל לגבי כלל החברים.

4. יהיה חיוב על ארוחות בבית דורות נילי תתמחר את הארוחות באישור של

יוסי (במגמה להשאיר סיבסוד מסוים של הקהילה).

מסרה: אוריין גנדלמן


 

נס אדום בדנמרק

סיפור עם מוסר השכל על האחד במאי

יעל בננו, אשתו ובמיוחד / נסענו, עדה זוגתי ואני, לדנמרק הרחוקה לראות ולבלות ע / לפני שני

אמלי (נכדתנו הגדולה) - / ע / נוסעי / שתי הנכדות שלנו. בוקר אחד אמר יעל: "היו / ע

טיבולי שבמרכז _ בקופנהג / שמעו על האתר המפורס / , כול _ ? ובכ _ !". ומהו באקא _ לבאקא

מדהימות. בפארק מבחר גדול של / במרכזו וגינות פרחי _ קטנט / אג / . פארק סגור יפהפה ע _ קופנהג

_ אי / פלא שהצפיפות גדולה ולעיתי _ , מסעדות קטנות ובתי קפה. אי / לכל הגילי / מתקני שעשועי

), / " מהייקי / יותר "ייקי / מסודר מאד (מצאנו שה / ע / , שה / . מצאו הדני / לכל המבקרי / מקו

. בסופו _ יער נהדר, וקראו לו באקא 3 בתו / , הממוק = נוס / והקימו בפאתי העיר פרק שעשועי _ פתרו

יותר / טיבולי, והוא כמעט אתר לאומי. אהוב על הדני / של דבר התקבל אתר גדול יותר מאתר הא

. / מטיבולי, לבילוי ולפיקניקי

. כשעייפנו, / לקטנטני _ את התלהבותה של אמלי לנסות כל מתק _ סגרירי, שלא צינ / היה זה יו

_ ברחבי הג / המושמעי / . ואז אני שומע ברקע שירי _ עוגה בבית קפה קט / התיישבנו למשקה ע

. הצטרפתי / זמר בס בקול מרשי / לי ושר אות / מאד מוכרי / במערכת ההגברה המרכזית. והשירי

/ שירי מעמד הפועלי / ה / הוא האחד במאי!! והשירי / : הרי היו _ נופל האסימו / לשירה ופתאו

/ , עד עצ / בכל השפות, בכל העול / אות / , ששרנו בצעירותנו בעברית וכנראה ששרי / המלהיבי

הזה. השיא היה כשזמר הבס הגיע לשירת "האינטרנציונל"- אליה הצטרפתי בהתלהבות. / היו

, ללא הבדל מעמד או / חופש לכל הדני / , יו / בירור קצר העלה, שהאחד במאי הינו, עד היו

. / בחצי מחיר. להנאת כול / בפתיחת הפארק והמתקני / ג / חוגגי / הכנסה. וה

. _ העלו / שהתאספו בהעדרנו - ביניה / בשובנו - חיכתה לנו ערמת עיתוני

וחברות / חברי _ בו משאל בי 3 יצא לקראת האחד במאי. נער / , שאחד מה 8 שלושה עלוני קיבו

לא ידעו בדיוק במה מדובר ואילו חלק / . חלק מהנשאלי / על האחד במאי כחג הפועלי 8 בקיבו

שהתחוללו / אחר, שגילה בקיאות, לא מצא שזהו חג רלבנטי בימינו והוא אנכרוניסטי לאור השינויי

/ הסוציאליז _ מסמלת את רעיו / , כולל עלייתה ונפילתה של ברית המועצות, שבעיני רבי / בעול

שהתגלה במערומיו.

): / יו / יו / השוויתי את מה שחוויתי בדנמרק ואת מה שראו עיניי כשחזרתי (ולמעשה אנו רואי

נוספת. / עמדה, מוכיחה את עצמה פע / כנראה שהתיאוריה, האומרת שקיצוניות היא תכונה ולא סת

לגוש המזרחי / ופנטי / מי שקיצוני בצד אחד ומתאכזב נופל לקיצוניות בצד השני. היינו קיצוניי

"). / נצח המעמד לא ישקר לעול 3 שמר: " נצח ישראל אולי ישקר א _ בעי / בנאו _ (כדברי יעקב חז

ועברנו לקיצוניות שניה. האחד במאי והמעמד נמחקו מחיינו. / התאכזבנו, שברנו את כל הכלי

3 , מה הוא השיר, א _ קיבלתי כששאלתי את יעל בננו, בעת שירת "האינטרנציונל" בג 3 אישור לכ

לא היה לו מושג.

את _ לציי 3 ). ונמשי / אחרי / בנושאי / ומוסר ההשכל: בואו נמנע בעתיד מקיצוניות כל שהיא (ג

במאות התשע / שהתחוללו בעול / הדרמתיי / את השינויי _ האחד במאי כחג בינלאומי. חג המציי

לממש / . מאפשרי _ שהתפתח באותו הזמ / לא פחות מהקפיטליז / , וקידמו את העול / עשרה והעשרי

, הזכות למאבק על תנאי _ , כולל הזכות להפגי / הזכויות של כל בני האד _ את רעיונות החופש ושוויו

_ . מלבד זה, זהו חג האביב הבי 3 עד חוש 3 והזכות לשעות פנאי ולא עבודה מחוש / עבודה הוגני

/ עדיפי / יסכימו איתי שה / ולפחות חלק מהקוראי / הנאורי / לקהילת העמי 3 להשתיי / לאומי ונעי

על חלק מבני עמנו.

אורי שפירא__

26/04/2010 עלון


 

המת על החי - מאת יוסי בן מיור


 

פרק א' - רצח בצנרת

יום ו', 22:00. לילה. צוק קורא לי למחסן המים: "בוא! יש צפע בגג".

אני מגיע. ומה רואות עיניי? אז זהו שקשה לראות...

אבל אני מצליח להבחין שאולי זה צפע אך אולי זעמן מטבעות. דומים - אך שונים.

היה קשה. לראות, זאת אומרת.

למרות שהנחש היה שמן במיוחד. או כמו שאומרים: ממש "צפע".


 

ברגישות אך בנחישות (ונחשות) - הוכה הזוחל למוות!

הפלנו את גופתו מהגג - ולתדהמתנו התברר שזהו זעמן מטבעות חביב וידידותי.

אך עם זאת - שמן וגדול כצפע. הו! כמה הצטערנו על טעותנו הפאטאלית.

בלית ברירה ביתקנו גופתו לחצי - ומתוכה נפלטה חולדת ענק ששילמה גם היא בחייה.


 

עכשיו היו כבר שתי גופות בזירת הפשע.


 

פרק ב' - ניתוח האירוע

שאלה ראשונה - מדוע יש תקנה מחמירה בארץ ישראל שלא להרוג נחשים?

מטבעות הזעמן סיפקו את התשובה: כדי שלא לטעות ולהרוג גם את הטובים שביניהם.


 

פרק ג' - חומר למחשבה

אורי ליס אומר: " טוב שלושה זעמני מטבעות מתים - מצפע אחד חי, בועט ומסתובב בין

ילדי עין שמר"... ברשות שמורות הטבע מחפשים את אורי ליס - עם אזיקים אלקטרוניים.


 

פרק ד' - סיכום עם מוסר השכל

לצוות הניהול של הזר"ש/צל"ש:

אם אבחנתם שמדובר בצפע - אולי איננו צפע כלל.

ואם בכל זאת מדובר בצפע - אל תמהרו לבצע חיסול מיידי.

חכו! אולי זהו צפע טוב, שאפילו אם עבר בבית זרע בדרך אלינו, עדיין טוב הוא.


 

* * * *

קח גלידה - ועוד אחת ...

יש כאלה שקשה להם, ויש כאלה שרך להם. בכל מקרה לכולם קר וטעים בפה.

הגלידה המקומית החדשה, התקבלה בתגובות נלהבות.

בקרוב ניתן יהיה לרכוש בכלבו - באריזה משפחתית.

גלי יגודה אשר על החגיגה, למדה את המלאכה מבחור נחמד,

"שהעביר לי את כל התורה על רגל אחת והשאיר עוד מקום ליצירתיות.

התמכרתי למנטה - אבל שווה לנסות את כל הטעמים.

תודות והוקרות למשה שפירא וניב רונן (מרכז המשק) - על העזרה בקידום היוזמה.


 

תרשמו ביומנים ...


 

יום ב' 26.4.10 - נועם הספר - מקצץ, מספר מגלח ומיישר.


 

יום ב' 26.4.10 - הכלבו סגור בשעות הבוקר לרגל ספירת מלאי.

אחה"צ יהיה הכלבו פתוח בשעות הקבועות 17:00-19:00


 

יום ב' 26.4.10 - 20:30 שיחת קיבוץ


 

יום ד'
28.4.10 - 16:00-18:00 - תערוכת נעליים וסנדלים


 

יום ה' 29.4.10 - ב - 20:30 במועדון לחבר מפגש רב -גילי בסדרת הפגישות

עם יפתח עממי על הצעת מודל השינוי.


 


 

השבוע בפותחים שבת:

"שירי מולדת" על פרשת "אחרי מות קדושים" – סיגל דקל.


 

תודות ל: פנינה דגן, שלומית תומר, נעמן אפשטיין, יואל גרוסברג, שרה אבל,

אבישי גרוסמן, שלומית דקל וקובי גרוסמן על ההקראה הנאה של קטעים פרי עטו של חיים חפר.

חן, חן לשלישיית הקבוץ הארצי אילן קובי ויואל על שירת "שיר הנשים" ענה.


 


 

עדכונים - התקנת מדי מים:

סיימנו להתקין בשכונת לוינסון ובשכ. הרכבות. ביום א' הקרוב נסיים בשכונת שפירא ונתחיל בשכונת קומתיים מרכז (מול חדר האוכל). הבאים בתור: קוטג'ים ושכונת החרסינה.

ההתנהלות היא לפי התוכנית והתכנון המוקדם.

אני פונה שוב לחברים: אם נתקלתם, לאחר התקנת המדים בשכונתכם, בבעיות הקשורות למים קרים בברזים בבית - דבר ראשון יש לנקות את פיית הברז ואם עדיין יש בעיה אתם מוזמנים ליצור איתי קשר. יוחאי יגודה


 

עדכון חיוב זמן בסידור רכב

תיקון טעות מהעלון הקודם

עלות ק"מ 0.76 אג.' עלות שעת נסיעה 2 שקלים.

בימות השבוע מ 6:00 עד 22:00 יש חיוב על זמן.

ביום שישי מ 14:00 בצהריים עד יום א ב 6:00 בבוקר, אין חיוב על זמן.

הנסיעה מחויבת על שם המזמין ולא על פי הכפתור המניע.

רכזי הועדות המזכים חברים - מוזמנים ליצור קשר ללמוד כיצד לזכות דרך המחשב. אוריין


 

שאילתא


 

לחיים - שלום רב,

ברצוני לדעת, מהי תגובתך לאופן בו אורגנה ובוצעה התכנית

בערב יום העצמאות בני צמח


 

תשובת חיים:

אני חושב שהתכנית אורגנה ובוצעה על הצד הגרוע ביותר. אני מתנצל על כך ומקווה,

שרכז התרבות הבא יעשה עבודה יותר מוצלחת.


 

יחד עם זאת, ברצוני לציין את מי שעסק במלאכה מכל הלב:

דגנית חננאל, איריס ארבל, עידן יגודה, אורלי ארליכמן, רפי ארליכמן, חגית בורלס, אלעד יגודה. ומעל לכל את דור ההמשך שעבד לכל אורך יום העצמאות עד הסיום- רותם ארליכמן, עטר ארליכמן, אופיר חננאל, גל יגודה ואמיר משיח. ואם מישהו חשב שהיינו צוות קטן- טעה. עוד רבים וטובים תרמו, עזרו, ליפפו, ניפנפו, העיפו זיקוקים לשמיים ועוד. תודה מיוחדת לאמיר תומר וישראל עזר על המפקד ולנווה תומר על קישוט האופניים.

ואדגיש, בתודה, כי אוריין גנדלמן התנדבה לעזור בהנחיה - בהתראה של שניות. חיים חננאל


 


 


 

תודה גדולה ומיוחדת שלוחה לכל המבצעים והעוזרים, בערב יום הזיכרון תש"ע.

כולם עשו זאת ברוח המקום והזמן. כל הכבוד! הייתם חמוטל ותמי


 


 

תרועת הפסטיבלים

סרטו של אורן תירוש, (בתרגום חופשי: ארץ מקלט) Escapeland

התקבל לתחרות הבינלאומית של Milleneium film festival, שיתקיים ביוני בבריסל.

כזכור, אורן מלווה בסרטו, את אשל ומשפחתה, בניסיונם להתאחד עם אב המשפחה ולחיות יחד על פי בחירתם.

הפסטיבל מתייחד בסרטים של יוצרים מרחבי העולם, המתמודדות עם שאלות יסוד בקיום האנושי. בסרטים מתועדים חייהם של יחידים, שבחרו לחיות על פי דרכם - ולא תמיד בהתאם לכללי החברה הסובבת. בהצלחה לאורן ולסרט.


 


 

אשראי מאוחר

בהכנת העלון המיוחד, שיצא ליום העצמאות, סייעו משמעותית, שתי עוזרות המלוות אותי בנאמנות מאז כניסתי לתפקיד:

נורית משיח - בעיצוב דפי הזיכרון לבנים.

צביה ויסברג - בהגהה ובעברית מדויקת ומדייקת, כמדיי שבוע.

שעל כך נאמר: מוטב קרדיט מאוחר - מאי מתן קרדיט בכלל... וכן, גם תודות.

נירה

כמה מילים לפתיחה מיוסי בוריס


 

לחברים שלום,

נתחיל בכמה מילים אישיות, אם יש ביניכם שעדיין לא נחשפ למידעו:

אני חבר קיבוץ טירת צבי, נשוי לענת.

יחד אנחנו הורים ל: עמית (15) שגיא (13) הודיה (9) ועידו (4).

לאחר שירותי הצבאי הייתי מדריך חברתי של חברת הנוער בטירת צבי ולאחר מכן ריכזתי את הלול (פיטום הודים) מספר שנים. ריכזתי קדנציה אחת את החינוך הבלתי פורמלי.

יצאתי ללימודים ואני נושא בתואר: הנדסאי תעשייה וניהול עם התמחות בייצור.

לאחר לימודיי, עבדתי במפעל הבשר שלנו, טיב טירת צבי, באגף הקפואים

(מקום פנטסטי: בשר כל היום, יום יום).


 

ואז, הוצע לי להיות מנהל קהילה.לאחר מספר בדיקות והתלבטויות של טירת צבי ושלי הסכמתי לקחת את התפקיד, כאשר לנגד עיניי ראיתי את ערך השליחות והעשייה לביתי הקיבוצי. התקופה לא קלה בטירת צבי. בתקופה זו מדברים על שינויים, תקציב הקהילה לא מאוזן ויש קושי חברתי וכלכלי, בלשון המעטה. לאחר שלוש שנים בתפקיד התבקשתי להמשיך לקדנציה נוספת. ביקשתי הצבעת אמון – והפלא ופלא, עם השנים גברו ועלו התומכים.


 

בינתיים בטירת צבי, ברוך השם, השינויים עברו (במודל המתאים לנו בטירה), וכבר שנתיים תקציב הקהילה מאוזן, מפקידים לפנסיה, משפצים דירות חברים וכן קולטים חברים חדשים.

סיימתי בטירת צבי תקופה משמעותית של 5 שנים עם טעם של עוד...מי יודע אולי עוד אשוב.


 

כבר שבועיים אני כאן בעין שמר . בימים אלה אני מקיים שיחות הכרות ותאום ציפיות עם מנהלי הפעילויות, מרכזי הוועדות וחברים מן המניין. אני מגדיר תקופה זו כתקופת היכרות שבעקבותיה אכין יחד עם הנהלת הקהילה תוכנית עבודה לטווח ארוך.


 

הערכים המנחים אותי בעבודתי: אומץ, אמונה, אמינות, דבקות במטרה, קיום דיאלוג בגובה עיניים, הקשבה,יושר, כנות, שימחה ונשמה.


 

שאיפותיי:

  • שעין שמר תקיים מערכת קהילתית (הוצאות הקיום) מאוזנת.
  • טיפוח תרבות ארגונית מקצועית (עבודה מול יעדים,שיחות משוב למנהלים,

תכנון ובקרה).

  • עשייה תרבותית - רואה בכך ערך וכלי מן המעלה הראשונה ללכידות חברתית.
  • וכמובן - יישום החלטות ותקנונים.


 

ימי עבודתי בעין שמר – א' ב' ד' ה'.

חברים הרוצים להיפגש איתי, מוזמנים לתאם עם נגה שורר.

טלפון לשעת הצורך: 050-6622160

יחד- נעשה ונצליח!

יוסי

עדכוני מש"א


 

ועדת ביקורת

"לאור חוסר הצלחה במציאת מועמד להחלפתי, כבר תקופה ארוכה, אני מסיים את תפקידי

כרכז ועדת ביקורת. כמובן שאשתף פעולה עם כל מי שייבחר בעתיד ואסייע לו


 

תודה ליפתח אלון ולוועדה, על השנים בהן מלאו תפקיד חשוב זה, ובכך סייעו

בניהול הקיבוץ בתקינות עבודתו.


 

חבר/ה המעוניינים לרכז תחום זה מוזמנים לפנות אלי. שבת שלום - רוני גלעד


 


 


ZOOM

בעין שיתופית


ככה עושים את זה בקיבוץ שיתופי ועשיר

אנחנו מביאים כאן משולחן מש"א בקיבוץ בארי (ההשמטה בסעיף 1 היא מטעמי צנעת הפרט של בארי) "שני עניינים נמצאים על שולחן מש"א כעת:

  1. טיפול ב ... חברים שלא סיימו את מכסת ימי העבודה בשנים 2009 – 2008 .

    לאחר סבב השיחות עם החברים נקזז להם את הסכום היחסי מתקציב ב' כמתבקש מתקנון העבודה.

  2. נושא לימודים לשנה הבאה.

... זו השנה השנייה בה אנו נוהגים בשיטה זו עם חברים שלא מילאו את מכסת ימי העבודה ...

... אנו נוהגים ברגישות , אך במקרים בהם אין הצדקה לאי עמידה במכסת ימי העבודה, יקוזז החלק היחסי של תקציב ב'.

שיטה זו מהווה אמצעי להגברת מוטיבציה ואחריות של החבר על פרנסתו." אילן לוטן


 

* * * * *


 

חוברות טלפון קטנות

על לוח המודעות מצויה רשימה של המעוניינים בחוברת טלפון קטנה לבנה המתאימה לנשיאה בתיק האישי.

מחיר החוברת - 3 ₪ .

בחוברת זו כל המספרים מעודכנים נורית משיח


 

לכולם שלום!

איזה כיף היה להיפגש בכנס המחזורים, להתרגש, לפרגן וליהנות בשמחת המפגש. עבורנו, היה זה ניסיון מרגש ורב משמעות.

עתה, הנכם מוזמנים ליהנות מתמונות מהכנס -הנמצאות באתר המוסד

www.mevoot-eron.org. ולהוריד ישירות למחשבכם הפרטי.

בהמשך נעלה לאתר גם את הסרט של הכנס.

 
 

ועוד משהו: אנו עדיין מנסים להשלים את ארכיון המוסד וזקוקים לתמונות של הקבוצות והמחזורים. כל מי שיש לו תמונה של קבוצתו מימי המוסד ועדיין לא העביר לנו - מוזמן לעשות זאת דרך האינטרנט לאורי תומר - tomeroriori@gmail.com


 

להתראות בחגיגות ה - 70 למבואות עירון.... אורי תומר מטה חגיגות השישים.


 


 

כנס ארגון מורי היוגה בישראל

בשישי-שבת 30.4-1.5, הכנס השנתי של ארגון מורי היוגה יתקיים במתחם המועצה ובשיתוף עם מח' הספורט של המועצה. לרווחת תושבי המועצה ועל מנת לחשוף בפני הקהל הרחב את פלאי תרגול היוגה, מורי היוגה מהמועצה מזמינים להתנסות בשתי מסגרות ביום שישי:

  • חלק מהמורים יפתחו את שיעוריהם לתושבי המועצה
  • חלק מהמורים ילמדו במסגרת הכנס
  • שיעורים נוספים בכנס ייפתחו לתושבי המועצה ביום שישי


 

פרטים נוספים ניתן למצוא באתר: www.isyoga.co.il/sites/honi   או אצל הני במשרד – 6372323


 


 


 


 

מצוינות ברעות

בבי"ס רעות קיימת כיתת מצוינות, בה לוקחת חלק ליפז חרודי מכיתה ו'.

לאורך כל השנה, למדה והתכוננה הכיתה לתחרות

ידע ארצית, שנערכה דרך האינטרנט.

בתחרות זכתה הכיתה במקום השלישי (!)

שסלל את דרכם לתחרות בין לאומית בהשתתפות מדינות רבות.

גם שם זכתה הכיתה במקום השלישי והמכובד.

לליפז וחבריה- כל הכבוד! גאים בך ובהישגיך. המשיכי בדרך זו.

ההורים ומערכת החינוך


 

מים מים בששון?

הימים מתחממים, מדי המים מותקנים במרץ והתהיות על מצב המים חוזרות וצצות.

יצאנו במשימה עיתונאית חשובה, לברר מה עושים, אצל צוק חרודי - מנהל משק המים שלנו

ועטר שנפלד - שעל הנוי.


 

ש: האם יש הנחיות אחרות משנה שעברה? האם יש מצב שניקנס?

צוק: משק המים הארצי השתפר בעקבות החורף האחרון, אולם המצב הוא, שאנו מחויבים לשמור על כמויות המים שמשתמשים בהם. עד שלא נקבל את הקצאות המים מהמדינה אינני יכול לשנות הנחיות שימוש במים משנה קודמת. לכן - יש לצמצם השקיית גינות למינימום.

אם "חוק הבצורת" לא יבוטל ויהיה שימוש חורג במים לשימוש ביתי, אזי ישנה אפשרות שנשלם קנסות. כרגע המצב לא ברור, ולכן יש לשמור על הקיים במידת האפשר ולהמשיך לחסוך במים.


 

ש: אנחנו באפריל – האם יש צורך להתחיל בהשקייה?

אם כן – מה ואיך להשקות?

עטר: אמנם לא ירד גשם זמן רב, אך האדמה עדיין לחה בשכבות העמוקות ולכן אין צורך להשקות גינות. חכו עוד כחודש. עציצים יש להשקות אבל רק במידת הצורך ולפי הנחיות שמקבלים בקניית העציץ. לכל צמח יש דרישות שונות.

דשאים - לא להתחיל להשקות. אם ראיתם ממטרות ציבוריות עובדות דעו כי אלו רק ניסויים של המערכת. בכל מקרה, כל השקיה יש לעשות מוקדם בבוקר בלבד ולא בשעות אחרות של היום. כך תקבלו השקיה אופטימאלית עם בזבוז מים מינימאלי.


 

ש: לדעתכם, יש מקום להנחיות ציבוריות ולהחיל על החברים החורגים חיובי קנסות בתקציב?

צוק: הנחיות ציבוריות והחלת קנסות על חברים חורגים אינן מענייני או אחריותי.

לכן יש להפנות שאלה זו למנהל הקהילה.

עטר: מצטרף לכל מילה של צוק.


 

הפנינו את השאלה גם ל"חדש שלנו" יוסי בוריס:

מברור שקיימתי, אין כיום מדידה לצריכת המים בבתי החברים. גם לאחר שתסתיים התקנת המונים, לא ניתן יהיה למדוד את צריכת המים בגינות. עם זאת, משק המים בישראל בכי רע, כמות המשקעים הממוצעת נמוכה, וקיים קושי לספק מים לביקוש ההולך וגדל.

במאקרו- בג"צ מצידו מעוניין לקדם את תקנון מי השתייה, יש קולות הרוצים לבחון שוב את העלאת תעריפי המים והויכוח הציבורי בעיצומו...

לכן, לא ניתן להתיר את הרסן. אנו נדרשים חד משמעית, להקטין את צריכת המים, אם במגזר הציבורי ואם בצריכה הביתית והשקיית הגינות.


 

ש: ומה עושים עם הדשאים?

עטר: מניסיוננו בשנה שעברה אדווח, שניתן בהחלט לעבור קיץ שלם עם דשא ירקרק ע"י השקייה קצרה פעם בשבועיים שלושה (חצי שעה בבוקר מוקדם לכל קטע דשא) והפניית המים משטיפת הכלים (גיגית בכיור, זה לא מסובך!) אל הדשא הצמא. גם לא מבזבזים וגם נהנים מדשא...

התענינה בדאגה, נוכח הממטרות הפורחות ברחבי הקיבוץ, גלי יגודה.

מה נשתנה –- 23.4.10


 

ממשיכים להתקיים מפגשים פתוחים של חברים מכל הגילים על תוכנית השינוי. אנחנו עוברים על התוכנית, פרק-פרק, מסבירים, מעלים שאלות, השגות והצעות. זהו שלב חשוב מאד, שכן הוא מאפשר לנו לדון על התוכנית לא במושגים של שיחת קיבוץ (הצעות / הצעות נגד / מאבק כוחות) אלא בדרך של הבנת הרציונל של הדרכים השונות, המשמעויות והמחירים שלהן.

לשמחתנו, חברים רבים מגיעים למפגשים, ואנו ממליצים בחום למי שטרם הגיע – להצטרף למעגל. התלבטנו אם להעביר את המפגשים בערוץ הפנימי, אולם בסופו של דבר החלטנו להימנע מכך, הן כדי לשמור על האווירה הלא פורמאלית (מעגל נטול מיקרופונים) והן כדי לעודד את החברים לבוא ולשוחח.

זו ההזדמנות להזכיר את הופעתו היוצאת מן הכלל ,של עוזי שמש, מזכיר קיבוץ מזרע, בערב שבת האחרון. עוזי, נכד גאה ושורשי בקיבוצו, מצליח לשלב גאוות מקום ואמונה קיבוצית עם גישה פרגמאטית ועניינית לשינוי. דבריו היו מרתקים וזכו להנהונים חוזרים ונשנים: "כן, גם אצלנו, גם אצלנו זה ככה..." קצת מהנושאים שהזכיר עוזי:

  • הקיבוץ לאחר השינוי הוא עדיין אותם אנשים. אם קודם רצו תרבות – הם ירצו גם עכשיו. אם קודם חשבו על הוותיקים – הם חושבים גם עכשיו. במזרע, שנה לאחר השינוי, יש קבלות שבת, סדר פסח משותף, שלוש ארוחות בחדר האוכל, בית אבות, ומערכת חינוך נהדרת.
  • אז מה השתנה? עשר שנים חברים הסתובבו עם כאב בטן. תסכול, חרדות, עוינות. היום הם מסתובבים קלים יותר. כאילו התפזר הענן.
  • בקיבוץ לא היה מעולם שוויון. עכשיו לפחות זה מונח על השולחן, ומי שיש לו פחות "מהבית", יכול להתמודד ולנסות לשפר את מצבו בעצמו.
  • חשוב לא להעמיד את הצרכים של הוותיקים מול הצרכים של הצעירים, במצב של "או-או". שתי השכבות יקרות לקיבוץ ונחוצות לו, והצרכים שלהן לגיטימיים. התוכנית צריכה לכלול פתרונות לכל הגילים.

בשבוע הבא יתקיים מפגש נוסף, ואנחנו מגיעים לפרקים של החינוך והדיור.

על מועד המפגש (יום רביעי או חמישי) תבוא הודעה בהמשך. כולם מוזמנים למועדון!

להתראות, צוות שינוי


 


 


 

שיחת קיבוץ

תתקיים ביום שני 26.4.2010 בשעה 20:30


 

על הפרק:


 

ערעור של אורי אשכולי וקבוצת חברים על החלטת הקלפי בנושא סדרי ההצבעות על השינוי.


 


 

חומר רקע – בחדר הדואר, במזכירות. כמו כן נשלח במייל לתפוצת החברים.


 


 

אם הבית


 

לתפוס את דנה שחר לשיחה קצרה, היה מן המבצעים המורכבים, מאז נכנסתי למערכת העלון.

כאחראית על אחד הענפים המשגשגים בדו"חות השנתיים - דנה נמצאת בכל זמן נתון בכמה מקומות, מטפלת בכמה דברים ביחד.


 

באחריותה, 48 חדרים ו- 12 קרוונים. כמספר הזה - חיילים ודיירים המשכירים דירות. את כל אלה, היא מנהלת כבר 10 שנים. דנה: "תרשמי שלא לבד! אני עובדת עם נאוה גור כועדת דירות, עם מרכזי המשק וממלאי תפקידים אחרים. כל תחום ההשכרה הוא מרתק - ואני מוצאת בו עניין עצום".

וחשוב לי לנצל הזדמנות זו כדי לומר לחברים, המפנים אלי שוכרים פוטנציאליים:

אין לנו דירות! עין שמר מקום מאוד מבוקש, ואין דירות להשכרה!!!!


 

אחד התחומים המשמעותיים - הוא הטיפול בחיילים הבודדים השוהים אצלנו בתקופת שירותם הצבאי. הסדרי שהייה של החיילים הבודדים, נעשים מול הצבא ובאמצעות המקשר הבלתי נלאה מטעם התנועה הקיבוצית - צביקה לוי (יפעת):

צביקה: "בחיים לא דאגתי, כי דנה שחר היא אם בית שאין רבות כמוה. יש לה עין בוחנת נדירה. היא מסוגלת להגיד לי, אחרי כמה דקות של פגישת הכרות עם חייל, צביקה זה לא ילך... אני יודעת שהלב שלך לא נותן לך לא לסדר אותו - אבל איתו זה לא ילך".


 

דנה: נכון. יש לי יכולת אבחנה ואינטואיציות מיוחדות ואל תנסי לבקש שאסביר לך.

להיות חייל בודד זה סטאטוס לא קל. לכל אחד סיפור אישי, מנטאליות ייחודית לארץ מוצאו, רקע משפחתי ומטען האיכויות האישיות. אך זהו אתגר עבורי, והטיפול בחיילים - זה הבייבי שלי".


 

צביקה: שמור לכם מקום מיוחד אצלי. לפני 17 שנה, טיפלתי לראשונה בחייל בודד שעלה במסגרת פרויקט נעל"ה. אותו חייל מצא בית חם בעין שמר.

במלחמת לבנון השנייה, הגעתי לבקר פצועים ברמב"ם. מישהו קורא לי מאחת המיטות - אני מסתכל עליו והוא אומר לי "צביקה זוכר אותי? אני החייל הראשון שטיפלת בו

בעין שמר. גדלתי בעין שמר ותודות לקיבוץ ולך אני לא רק משרת - הקמתי משפחה והסתדרתי בחיים".

היו אז 119 חיילים בודדים. היום מעל 840. ב- 136 קיבוצים. מאיילות בדרום עד אור-טל בגולן.


 

דנה: לבית הזה באים אך ורק חיילים קרביים - כך קבעה התנועה הקיבוצית . ההתנהלות היא מול הצבא והגרומים המטפלים מטעם הצבא, כמו מש"קיות ת"ש, צביקה ואחרים. .

אני עושה זאת עם הרבה השקעה ונשמה.

אני מורידה בפניהם את הכובע. לא מבינה מהיכן המוטיבציה לבוע לעשות שירות קרבי תובעני וקשה שיש בו הרבה רגעי בדידות וקושי" .


 

צביקה: חיילים בודדים מתחלקים לשלוש קטגוריות:

אלה הבאים מטעמי נוחיות נטו. בארץ המוצא לא יותר טוב ולא יותר קל.

אלה הבאים מטעמי ציונות (בעיקר מארצות אנגלו-סכסיות) . הם כבר עברו את גיל 20, וחושבים שזה רמבו עם סכין בין השיניים. אז הם נשברים כי זה הרי לא רמבו.

ואלה שהם בני יורדים, שחלקם ההורים נולדו בארץ עם ת.ז. ישראלית, ובוחרים לשרת.


 

דנה: התפיסה שלהם אותנו ואת תפקידנו בחייהם, תלויה במידה רבה ברקע האישי ובארץ המוצא. יש כאלה שממש לא מעוניינים שנסדר להם משפחות מאמצות רק רוצים שנניח להם לנפשם. יש ביניהם המעדיפים את חברת אלה שבאו מאותה ארץ ועם אותה שפה ויש כאלה שפתוחים יותר ומחפשים קשר עם הישראלים הוותיקים.

אני לומדת להתאים את עצמי - ולמלא את הצרכים לפי מידתו האישית של כל אחד.

צריך ללמוד ללכת על החבל הדק של שמירה על פרטיותם ולכבד את הפינה שכל אחד בונה בחדרו, עם השמירה וההקפדה על התנהלות תקינה.


 

צביקה: אצל דנה, הבית תמיד נקי ומצוחצח ויש הכל - נייר טואלט, מגבות, אוכל במקרר.

אני רואה את אלה שהשתחררו מהצבא ובוחרים להישאר אצלכם - זה מעיד על היחס.

ואם אמא תופיע פתאום - יש לדנה חדר עבורה. זה מאוד מרשים.


 

דנה: לא הכל על מיי מנוחות ולפעמים גם טיפלנו בבעיות סמים, בעיות עריקות, ניהול כספים לקוי ועוד. אבל אלה הם היוצאים מן הכלל. בגדול - מדובר בחברה טובים.


 

צביקה: זה ג'וב לחיים!!! כל מה שאני עושה - זה מתוך ציונות, כי חשוב לי לראות אותם נשארים בארץ.


 

לפני כמה שבועות הגעתי עם הנכד שלי לחדר מיון בעפולה. הרופא מסתכל עלי ואומר: "צביקה'לה - אני היית (אין טעות) חייל בודד ואיך אתה טיפלת בי. עכשיו תורי לטפל בך".

מה אני אגיד לך - צמרמורת.


 

דנה: גם אני צריכה להזכיר לעצמי, שיש משפחה וצריך להשאיר מקום וזמן לנכדים הפרטיים.


 


 

השבוע חגגנו את יום העצמאות, מעלים על נס את חיילי צה"ל.

אוריאל סבח ונאואל וינברג - שניים "מהחיילים של דנה".

אינם מגיעים לסוף שבוע בבית עם ריח מוכר של האוכל של אבא-אמא, זורקים ערמת כביסה באמצע הסלון, בדרך החוצה צועקים : "אמא לקחתי לך את האוטו. לא יודע מתי אחזור".

ובכל זאת, בשיחות שקיימתי איתם, לא שמעתי מילת חרטה

או צער, על ההחלטה לבוא לעשות שירות קרבי בישראל.


 

רגע לפני שתעברו לקרוא את השיחות שקיימתי איתם - תחשבו עליהם ועל דנה שחר, שעושה עבודת קודש, בניסיון למלא ולו במקצת, את החסר במקום שנקרא "בית".


 


 


 

אוריאל סבח - השירות שלי עם "בודו"

נתוני פתיחה:

יליד ישראל - בן 21

בגיל שנתיים חזר עם הוריו לאורוגוואי ("אבא רצה להיות קרוב לאמו").

אח צעיר ל- 3 אחים בוגרים

שירות: 4 חודשים ביחידת הכלבנים - חיל אוויר

עוד משהו: מוסיקאי מוכשר שכבר התקבל ללימודי מוסיקה ב"רימון"


 

 

איך ולמה שירות צבאי בישראל?

הייתי בבית"ר. אני ימני וציוני. אז היה לי ברור שאני עולה, כי אני רואה בזה חלק מהיהדות.

באתי עם תכנית קודם ללמוד ורק אח"כ להתגייס. אבל עניין הלימודים לא הסתדר - אז הלכתי על הצבא.


 

מה תפקידך?

כרגע אני בקורס בבסיס חינוך ליד באר שבע. אני שייך ליחידת הכלבנים של חיל האוויר - וזהו גם הקורס. הגעתי לזה כחלק מהפשרה של אמא שלי עם הצבא. היא לא רצתה שאלך לגולני.

אמרו לי שגישוש זה רציני - אז הסכמתי.


 

במה התפקיד רציני ?

המשימה שלנו זה לאתר כל ניסיון פריצה ו/או פורץ לבסיס בו אנחנו נמצאים. באמצעות כלבי שמירה - שומרים על מטוסים, ועל כל המתקנים בבסיס.

זה מאוד מלחיץ כי הכלב הוא כמו כלי נשק, ככה מלמדים אותנו להתייחס אליו. צריך לדעת להכיר אותו ולהשתמש בו נכון.


 

איזה נשק, סליחה כלב, יש לך?

קוראים לו "בודו" וזהו כלב בלגי. בן 5 ענק וחזק. הוא כבר עשה סבב שירות - ועכשיו הוא שלי. כל בוקר מתחיל בטיפול וניקיון ונמשך אל שיגרה של תרגילים.


 

מוזר אבל הרוב הן בנות (9 בנות ו- 3 בנים) . בעייני בכלל מוזר שבנות משרתות בצבא כלוחמות. אבל אחרי 4 חודשים אני מתחיל להתרגל.


 

ומהו הקושי העיקרי בלהיות חייל בודד?

מאוד חסר לי שאין לי עם מי לחלוק ולשתף בחוויות. טלפון הביתה פעם בשבוע זה לא מספיק. ואין לי כסף ליותר. חסר לי האוכל של אמא ובכלל האווירה של הבית.

אבל, אף פעם לא הצטערתי על ההחלטה.


 

אתה רואה עצמך חי בישראל?

עדיין לא בטוח. בגלל שאני מוסיקאי - אולי החיים ייקחו אותי למקומות אחרים. אבל אני בטוח שבסוף אבוא למות בישראל. זו המדינה שקיבלנו מאלוהים. לא ככה?

]

מה אתה אוהב אצל הישראלים ומה לא?

גדלתי על הציונות ועל ישראל - אבל כאן אני מרגיש שיש זילזול בערכים האלה ובכלל במדינה.

אני מאוד אוהב את האנשים המבוגרים כאן - הצעירים זה כבר משהו אחר.


 


 


 


 


 


 


 


 


 


 

 


 

נאואל ויינברג - לא נותנים לגמור משפט


 

נתוני פתיחה:

יליד: בואנוס איירס.חלק גדול מילדותו עבר בברזיל בעקבות עבודת אביו.

גיל: 23.5

לימודים: תואר חלקי בעסקים בינלאומיים.

ועוד משהו: נאואל משמעותו "נמר" בניב מקומי של מחוז ברילוצ'ה בארגנטינה


 

 

אז למה לשרת דווקא בישראל?

מגיל צעיר ידעתי שיום אחד ארצה לעלות ולשרת בצה"ל. התחלתי לימודי עסקים בינלאומיים בברזיל, אבל אז הרגשתי שבא לי לחיות קצת. בעקבות ביקור בישראל - החלטתי שזה הזמן להגשים את חלום השירות בצה"ל.


 

וההורים, בטח לא התלהבו

נכון. העניין של הצבא לא נראה להם. עברו עליהם 3 שנים יותר קשות משלי.


 

מה זוכר מהמפגש הראשון עם הצבא?

לראות בנות עם נשק - היה מוזר ביותר! המפקד הראשון שלי היה מפקדת... בשבועות הראשונים לא הפסקתי לצחוק ולא הצלחתי לקחת אותה ברצינות.

היה גם עניין הגיל. הגעתי מבוגר יותר משאר החיילים ועם קצת ניסיון חיים. גם זה לא היה קל.


 

יש גם ציונות או אידיאולוגיה בבחירה לשרת בישראל?

בהחלט. זו הזהות שלנו וזה המקום שלנו. אני איש מאמין והחיים כאן מאפשרים לי להיות בקשר עם אלוהים ועם ההיסטוריה. אני גם מאמין, שחשוב ללמוד לחיות עם העמים האחרים והקבוצות האחרות בחברה הישראלית


 

מתי הגיע הדבר האמיתי?

בעופרת יצוקה. חטפנו קסאמים על הבסיס ומסביב, אז יצאנו למבצע במוטיבציה גבוהה מתוך הרגשה שממש מגינים על המדינה.


 

למה הכי מתגעגעים כחיל בודד?

לאווירה של בית. אבל אני רוצה שיהיה ברור שאני מרגיש לגמרי בבית בישראל.

לעין שמר הגעתי אחרי שהות בעין המפרץ. אני מרגיש כאן טוב ודנה שחר מדהימה. מטפלת בכל בקשה ופניה. עם חבר'ה צעירים מהקיבוץ - לא ממש יצרתי קשר, כי רוב הזמן אני לא כאן.


 

מה הרווחת בשירות?

הכרתי את ישראל דרך הרגליים. הגעתי למקומות שאין מצב שהייתי מכיר ללא הצבא.

רכשתי עקרונות לחיים, במיוחד בכל מה שקשור לדאגה לזולת.


 

איזה עתיד אתה מדמיין לעצמך?

כרגע ברור לי שארצה לחיות בישראל ולהקים כאן משפחה. אבל אי אפשר לדעת...

לגבי הלימודים מתלבט בין - פסיכולוגיה, דיפלומטיה או ממשל.


 

מה הכי אהבת ומה הכי לא - בישראל ובישראלים?

הכי אוהב את הרב גוניות בנוף, בתרבות, במגוון האנושי ובכלל שזאת חברה רב ממדית.

וממש לא אהבתי, שהישראלים לא נותנים לגמור משפט... חותכים אותך באמצע מילה או רעיון - ואתה כבר לא זוכר איפה היית ומה רצית להגיד. לצערי, היום גם אני נוהג ככה לפעמים. צריך להזכיר לעצמי שלא לעשות זאת.

 

בחממה יסדתי את המניפסט הכחול

יש משהו מעודד, באנשים הממשיכים להצמיח רעיונות ולחפש כיוונים.

ביום שישי 23.4.10 מתקיים בחממה מפגש, ממנו אמורה לצמוח תנועה חברתית חדשה. הכוונה להוסיף צבע, ולמלא ברוח את מפרשיה השמוטים משהו, של ספינת השמאל החברתי והמדיני.

תותי ובנות המערכת, הביטו בהזמנה, ואז הרימו שניים שלושה טלפונים, לברר מה מתבשל.

 

ערן בנימיני
(44) יליד ירושלים - מראשי התנועה הירוקה, מלמד בסמינר הקבוצים במסלול חינוך סביבתי, מראשי "הירוקים" בבחירות האחרונות ושותף במהלך:

"הקמתי את הארגון הסביבתי "מגמה ירוקה" וניהלתי אותו 6 שנים. פעילי סביבה ידועים ומוכרים כמו ניצן הורוביץ ודב חנין- הם בין בוגרי תכנית הלימודים שעיצבתי.


 

הארגון בנוי על מודל התנועות הירוקות באירופה, שעוסקות, לצד נושאים מדיניים,

גם בנושאים חברתיים, הנעים ממשפחות חד הוריות ועד להפרטת בתי הסהר.

בתפיסתה עולם שלנו יש מקום נרחב לערכים של תכנון ארוך טווח למען הדורות הבאים,

וערכים של שוויון, שקיפות ושיתוף הציבור בקבלת החלטות .

אנחנו כן רואים עצמנו בצד השמאלי - לבטח בנושאים החברתיים אבל המדיינים.


 

הערך המוסף, הוא מיצוב השמאל כפחות תוקפני, פחות אנטי יהודי ועם זאת מאוד מקומי ורלוונטי. מר"צ בירידה והדבר הגרוע אם תוקם מר"צ חדשה שתהיה רק עוד מאותו דבר.

צריך להיות חדש ואחר באמת.


 

לצערי, בישראל יש סל ערכים שלם, שהימין הצליח לנכס לעצמו והשמאל לא מזוהה איתו.

כל השיח ההומניסטי הוא גלובלי - ופחות מקומי. צריך להבין, שהשפה מאוד חשובה.

אולי בנוכחותנו, נצליח למתן את דימוי השמאל, וגם להשפיע על התכנים ולקדם סדר היום ציבורי - שירחיב את מעגל ההזדהות בחברה הישראלית.


 


 

הנרי אלקסלסי
חבר עין השופט וממקימי תנועת השמאל החדשה:" כולנו עברנו את שנת האבל על אסון השמאל בבחירות האחרונות. ניסיון שבמקום לשבת לבכות על מה שהיה, ננסה לבדוק אם אנחנו מסוגלים להיות הדבק של מהלך מסוג זה.

פעם ראשונה שמוקם פורום כזה. עבודה, מר"צ, קדימה והירוקים ולכן יש כאן איזו תקווה.


 

ניתן להקים כאן משהו חדש שהוא מעין שולחן יציב. וסביב שולחן כזה, העומד על ארבעה נושאים: חברתיים, כלכלים, מדיניים ואזרחים - יוכלו להסב רבים.


 

המילה הפרטה, המרחפת באוויר הישראלי ובחברה הקיבוצית, איננה טכנית. יש מהות ויש תכנים ויש אידיאולוגיה. לא ניתן לקחת את הגלגל אחורה אבל אפשר לעצור את התהליך.

למשל בתחומי הבריאות והביטחון הסוציאלי - בהם כבר הוכחנו שניתן להשפיע.


 

אנחנו רוצים שגם קהל שהתנתק מאיתנו - יבוא וישמע.


 

בחממת עין שמר כבר צמחו מספר מהלכים פוליטיים משמעותיים.

אני מקווה שמהלך זה יצטרף אליהם - ולא יחזיר אותנו ברברס.