חפש בעלונים קודמים

עלון 30 (12) (5892) כ' אלול תשע"ב 7.9.12


יום הילד 2012

כל ילדי, חברי, בני ובנות עין שמר לדורותיהם  מוזמנים– בשבת 8.9.12
ליום הילד "בטעם של פעם"

בתכנית:
10:00-12:00 – פעילות במתקנים
12:00-12:45 – ארוחת צהרים משותפת בצל עצי הפקאן ליד רחבת 
                  חדר האוכל, המבוססת על מעשה ידיהם של החברים                
12:45-13:30 -  הצגת ילדים "תירס חם". ההצגה מתאימה לילדים
                  ולמבוגרים
13:30-15:30 – המשך פעילות במתקנים וסיום האירוע

האירוע מתקיים בדשא הגדול ורחבת חדר האוכל

מה יהיה לנו? -  "חליקות", אומגה ענקית, קיר טיפוס,  קרטינגים ושלל מתקנים נוספים. (בבקשה להגיע רק החל מ- 10:00 ולא לפני,      כדי לאפשר הכנת השטח). 

נא להתלבש בהתאם אנו מבקשים להלביש את הילדים בבוקר בחולצות החדשות שחולקו לרגל יום הילד. בנוסף – הצטיידו בבגדי ים ובגדים להחלפה.  

ארוחת צהרים תהיה מבוססת על שולחן משותף בו יונחו המנות שכל משפחה תביא מהבית. הכינו סלטים, פשטידות, מאפים מלוחים, פסטות, בשרים, תוספות חמות כמו אורז או תפוחי אדמה וכל מה שאתם יודעים להכין טוב.
את המאכלים שתכינו, יש להביא ללובי עם בואכם ליום הילד ולמסור לאוריין, נוגה ש. או אורלי.

תזכורת יום הילד מיועד לילדים שגרים בעין  שמר ולבני/בנות           עין שמר שגרים מחוץ לקיבוץ. על מנת להבטיח אירוע מוצלח ומהנה        אנו מבקשים להימנע מהזמנת אורחים נוספים!

תורנים
הפעלת המתקנים באחריות צוותי התורנים כפי שנמסרו בהודעות בתאי הדואר.
מי שאינו זוכר את הסידור שלו או נתקל בבעיה אחרת  מוזמן ליצור קשר, בתודה מראש, עם תמנע דגאי או רנה גבע.

כל מי שיכול –אנא הישארו עוד קצת לעזור לנו בסוף היום בפירוק.

שיהיה לנו יום כייפי שישאיר טעם של עוד ... 

רחבת הריקודים // יגאל כץ


ביום שישי 14.9.12 צעירי הקיבוץ מארגנים מסיבת ריקודים בבריכה בנוסח שנות ה 60-70 לכל חברי הקיבוץ והתושבים אצלנו.

קצת היסטוריה: 
הריקודים מלווים את האדם מראשית ההיסטוריה לטקסים דתיים ושמחות. אל תשאלו אותי על ציטוטים מהתנ"ך – גדלתי בשומר הצעיר.
בסרטים על ימי הביניים רואים מסיבות של האלפיון העליון – נסיכים, רוזנים, מלכים וכו', שרוקדים ואלס, בולרו ועוד. למעשה, הריקוד היה עוד דרך להגדיר מעמדות. 

בארצות רחוקות כמו בארצות דרום אמריקה רקדו ריקודים –במקצבים  אחרים:
צ'ה-צ'ה-צ'ה, רומבה, סמבה וכו'.

עד המאה העשרים, אפשרויות ההקלטה והפצת המוזיקה ממקום למקום, לא היו קיימות ורוב מסיבות הריקודים נעשו עם תזמורת ולהקת זמרים.
אני עוד זוכר שבמסיבות הפורים בקיבוץ הביאו להקות זמר.

בשנות ה- 50 של המאה העשרים  מתחוללת מהפכה. תחום ההקלטה והפצת המוסיקה באמצעות תקליטי הויניל מתפתח ופותח אפשרויות חדשות.
מקדים אותו קצת הגראמופון שבכל מקום ניתן להניחו, לסובב את הידית - ולצאת במחולות (ראו את התמונה הידועה מחצר הקיבוץ).

הריקודים  של שנות ה-60 ברובם ריקודי זוגות, הנרקדים  במגע בין  הרוקדים,




אחיזה וסיבובים. טנגו, סלואו, פסדובלה, רומבה, רוק-אנד-רול והגדול מכולם – הטוויסט. כל אלה מככבים על רחבות הריקודים.  בהמשך, פותחו ריקודי שורה לאלה שהתביישו להזמין בחורה: לט'ס קיס, האלי גאלי, וולה בולה ועוד ריקודים הזכורים לחלקנו.
מדובר בריקודים שהצריכו  מיומנות לא קטנה בתנועה וקצב (כפי שניתן לראות ב"רוקדים עם  כוכבים"). לכן, היו רבים שישבו בצד וכל המסיבה רק הסתכלו על הרוקדים.

ואז בשנות השבעים התחיל להתפתח הדיסקו. מוסיקת קצב שאפשר לרקוד בקבוצה ללא מחוייבות לבן/בת זוג. כלומר, כל אחד עומד על מקומו ורוקד עם עצמו (שימו לב -  עלוית עושה את זה נהדר...). כולם יכולים להצטרף לריקוד לא חייבים לדעת צעדים,
לא חייבים למרוח חיוך לבן/בת הזוג.
כמו איזה שבט אפריקאי - כולם נעים בקצב אחיד.

הריקודים היום – אותו  דבר. כמה חבל. באים למסיבה או מועדון ורוקדים ריקוד אחד ארוך כל הערב. איזו באסה.

אז בבקשה, לקראת מסיבת הריקודים שתערך בבריכה ביום שישי הבא, תתאמנו על הצעדים, תשמנו את המפרקים ובואו שמחים. שווה לשמוח וליהנות.

ובקשה קטנה: במסיבה קומו לרקוד את הריקודים הישנים, כי אם הרחבה תהיה ריקה, הקצב יגבר ונגיע מהר לשנות האלפיים.
בילוי נעים - יגאל


היו ימים חבר
אך הם חלפו מהר
רקדנו וזימרנו "כה לחי" 
לחמנו מלחמות
חלמנו חלומות
היינו צעירים זה היה כדאי 
 
Those were the days my friend
We thought they'd never end
We'd sing and dance forever and a day
We'd live the life we choose
We'd fight and never lose
For we were young and sure to have our way.





היכונו: פותחים את חגיגות השנה החדשה
  ביום שישי הבא 14.9.12 בבריכה
עין שמר חוזרת לשנות ה- 60

כל הקיבוץ מוזמן להשתולל וליהנות בערב שכולו
ברוח התקופה הכי יפה

בתכנית:
תחרות ריקודים, הופעות ועוד הפתעות

בכיבוד:
גזוז, גלידות, צמר גפן מתוק, בירות ועוד טעמים של שנות ה- 60

מוזמנים: תושבי עין שמר בלבד (חברים, תושבים, בני זוג וידועים בציבור) מי"ב והלאה

פרטים נוספים – במהלך השבוע הקרוב

עמוס עוז – "בין חברים"
מאת: דוד בן-אשר

בהפניית מארגני המפגש המתוכנן אצלנו עם עמוס עוז ביום ה' 20.9.12
קטעים מתוך ראיון שקיים דוד בן אשר עם הסופר לעיתון "ירוק" ברעננה    על ספרו האחרון "בין חברים" ודברים שאמר במפגש על הספר.



האנשים בסיפורים מוצגים באור אפור מאד. מה כוונתך בהצגת הדברים כך?
"אכן מסופר כאן על אנשים קטנים. אנשים המחפשים כל הזמן מגע ולא מצליחים. לא יכולים ליצור מגע ביניהם, בין חברי הקיבוץ. הם לא גיבורים שמשנים עולם, הם אנשים קטנים ובודדים".

בסיפורים אין פתרון, אין פואנטה, אין דרמות של סוף. יש בעצם קונפורמיות משתקת. יש כעין סלחנות מתמדת, קבלת הדין (הקיבוצי), ותרנות מרגיזה, ממש כניעה, סבלנות וסובלנות לפחות למראית עין, השלמה טוטאלית. בעלילות בספר מחפש הקורא איזה סוף מרטיט, איזה מעשה מוגדר למתח המלווה את הקריאה כל הזמן. אבל אין שום פתרון. אני, הקורא נשאר עם חצי תאוותו בידו, כאילו לא קרה כלום. מה הרעיון בסגנון הזה?
"אכן כל הסיפורים פתוחים. אין פתרונות ולא סיכומים מסודרים. הקורא מוזמן לסגור כרצונו. למעשה אין לו בריריה אלא להתמודד עם המשך הסיפור ותוצאותיו. אני לא נותן שום פואנטה, שום סוף. פתרונות יש רק באידיאולוגיה, לא בסיפורים. הקיבוץ איננו שחור לבן, הכל אפשרי. אינני עוסק בנוסטלגיה ואינני בא לשחוט פרות קדושות. האנשים הקטנים הם גיבורי הספר ולא הקיבוץ. זה מצב אנושי עם הקנאות, הידידות, הבדידות, הביישנות, הגעגועים, הייאוש, המוות והאהבה. הדברים הפשוטים והגדולים, הכמעט מגע, כמו בקפלה הסיסטינית בוותיקן, הכמעט מגע בין הידיים המושטות. קיימת כאן הטרגדיה והקומדיה יחד, בין אנשים שונים באותה מציאות. ועם זאת המהפכה שהקיבוץ הביא היא נפלאה והיא המהפכה היחידה בה לא נשפך דם. בקיבוץ המשטרה היחידה היא הרכילות"

מכאן, מצוטטים דברים שאמר עמוס עוז במפגש ברעננה:

על החיים בערד: 
"אני גר בערד. קם כל יום ב - 5:00 ויוצא להליכה במדבר, אל החושך ואל הזריחה, אל אור ראשון. ואז אני מהרהר לי משהו על הפוליטיקאים המתבטאים כל יום 'לעולם, לנצח נצחים!', ואני רואה איך האבנים צוחקות מדברי ההבל האלה. ואח"כ אני חושב לי מה הייתי אם הייתי מישהו אחר, איך הייתי פוחד, אוהב, מדבר, מתחשב יותר, איזה נעליים הייתי נועל, ומתעוררת אצלי הסקרנות . כי אני אדם סקרן, מאד.
ואז אני יושב וכותב 5 שעות. כותב וכותב ובעיקר מוחק, ושוב ושוב מוחק עד שיוצא מה שאני רוצה.
ואני כותב על מקום קטן, כי תמיד כותבים על מקום קטן. ספרות טובה נכתבת על פרובינציה, על כפר קטן, רחוב, שכונה, קיבוץ. כל הסופרים הגדולים כתבו רק על מקומות קטנים, כך צ'כוב, ודוסטוייבסקי ורבים וטובים. וכך ככל שזה יותר פרובינציאלי כך זה יותר אוניברסלי (לא

בינלאומי כמו מלונות, קניונים, וכאלה). כל סיפור נולד מדמות, לא מסיסמאות. אלה לא מודלים חיים, אני לא מצלם אנשים. כך גם בקיבוץ חולדה, לא מזהים את האנשים שבספר".

על המשפחה כמוטיב ספרותי עליון:
"תמיד אני כותב על התופעה החברתית הכי אוניברסאלית - המשפחה. הספרים הם על האומללות של המשפחות, כי זה מה שמעניין את הקורא. גשר חזק ומוצק עומד שנים ואף אחד לא מתעניין בו, רק כשהוא קורס כולם כותבים עליו. זה טיבו של סיפור. כי משפחה היא יצור פרדוכסלי, אבסורדי, קומי, טרגי, והיא בניגוד לטבע הפוליגאמי של האדם. ויש בחברה שלנו נבואות על חורבן מוסד המשפחה, שהוא כבר מעלה עשן, חורק, מתפרק, אבל הנה זה מחזיק מעמד, בניגוד לתחזיות. ובכלל, זה גם הכי מעניין".

על הכתיבה:
"את 'בין חברים' כתבתי 3 שנים. אני בכלל מוחק יותר מכותב. יצירה זה מחיקה. כמו פסל שבידיו גוש אבן והוא מוחק ומסתת וחותך ומנסר עד שמתגלה הפסל המושלם. לפעמים אני יושב בין הדממה לבדידות ולא יוצא כלום. כמו בעל חנות מכולת, פותח, יושב ומחכה ולא נכנס אף אחד. עד שבאים הרעיונות ונכתב דבר.
יש שלוש מדרגות בכתיבת ספרות:
האחת – פשטות. יותר דוקומנטרי. העובדות.
השנייה – מורכבות. יותר גבוה מהפשטות.
השלישית – פשטות שנייה, משהו מעל המורכבות.                                         הספר 'בין חברים' הוא בדרגה השלישית".


על הקריאה:
"מי הוא/ היא הקורא/ת האידאלי/ת? הוא יושב בחדר בחורף, בחוץ רוח וגשם, לבד בחדר, עם מנורה עומדת, יושב על הכורסא וקורא. אפשר כמובן לקרוא בכל מקום, אבל הקורא חייב להיות כל כולו בתוך הספר, בלי גירויים חיצוניים. הספר לא נותן טעמים וריחות ומראות וצלילים, לכן על הקורא ליצור לעצמו את כל אלה תוך נתינה שלו עצמו. זה לא קונצרט או סרט או ציור, שם מובאים הגירויים החושיים. כאן זה רק אתה הנותן והמקבל, כמו בעוד רק דבר אחד בחיים – האהבה. גם שם אתה נותן ובזה אתה גם מקבל בדו סטריות מוחלטת. וחרף כל נבואות הזעם על סופה של הקריאה הספרותית, הרי שהקריאה בספר חיה ונושמת, וכך זה יהיה לעוד הרבה מאד זמן".

על הקיבוץ:
היה אז קיבוץ דוגמטי מאד, במידה רבה חסר רחמים ואידיאולוגי מאד. היום הקיבוץ פחות נוקשה , יותר רך, יותר מתחשב. במציאות הישראלית מורגשת מאד המורשת הגנטית של הקיבוץ. הגנים האלה משפיעים בכל החברה בארץ. הם משרים משהו על אווירת השוויון, הישירות ועל דרגה גבוהה של לכידות חברתית. בספר שלי כתבתי על אנשים טובים, פשוטים, וזה קשה לכתוב על אנשים כאלה. יותר קל לכתוב על מטורפים, רוצחים, מופרעים, משוגעים. כאן כתוב על אנשים של כמעט, ללא סערות, ללא דרמות (ובכל זאת הספר נקרא בנשימה עצורה רווי מתח ועניין- ד.ב.א.).



מזל טוב
לעינת ואמיר תומר להולדת הבת – ענבר  
אחות לעמית ועומר  
נכדה  לשלומית ויורם
ברכות חמות לדודים, בני הדודים
ולכל המשפחה המורחבת

תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה
בערב ראש השנה תשע"ג כט' באלול 16.9.12
מסיבת ראש השנה על הדשא הגדול
יש צוות ... יש תוכנית ... מחכים לכם
חג שמח לכולנו – ועדת תרבות

חפצ-חן
חג שמח ושנה טובה
מתנות לחג, מגוונות ויפות

שעות פתיחה בין  09:00-14:00 כל יום

מוזמנים להגיע במשך שעות היום
ואף לפנות אלי ואפתח אחה"צ על פי בקשה ותאום מראש.

                                         להתראות ניבה ( 052-3750978)// 04-6374344


בשעה טובה חוזרים לראות סרטים במועדון.  המקרן תוקן.
ביום חמישי 13.9.12 בשעה 20:15  יוקרן הסרט
"היורשים"
סרט אמריקאי של הבמאי אלכסנדר פיין. שזיכה אותו באוסקר על הבימוי והתסריט.
אב לשתי בנות היוצא למסע בהוואי אחרי שמגלה סודות על אשתו 
השרויה בתרדמת.

עניין לציבור


שמירה:
בשבוע הקרוב 7.9.12-14.9.12 אהיה בחופש.
בנושאי שמירה נא לפנות לרועי  פרילינג.                                 מנו  אלון

מהמועצה האזורית ביקשו לידע כי :
בספטמבר תחל בניית מבנה המיועד למרכז שעות פנאי. המבנה יוקם ליד מבנה בית הספר "קשתות". מטעמי בטיחות, יחולו שינויים בהסדרי החנייה, הנסיעה והמעבר באיזור הבנייה. בין השאר, המעבר בין "מבואות עירון" לעבר מילוא – יהיה סגור לנסיעת כלי רכב ואוטובוסים. באופניים וקלנועיות – אפשר לעבור.  


ממש"א - לכל עובדי החוץ שלום

הבהרה לגבי המעבר לבנקים:

גם אחרי המעבר לבנקים, כולם ממשיכים להעביר את השכר דרך חשבון הבנק של הקיבוץ.
העברת השכר לחשבון הפרטי תעשה על ידי הקיבוץ.  לכן אין צורך לשנות דבר במקום עבודתכם.

עידן

למה יוגה?
רוצים להתחזק ולהתגמש בדרך מתונה ומוכחת? מחפשים את שלוות נפש? מוכנים לשינוי בחייכם? פשוט סקרנים?
מורות המקום מזמינות אתכם להצטרף לשיעורי יוגה ופילאטיס איכותיים ומותאמים לכל אחד.
שיעורי היוגה הם במגוון סגנונות ודגשים - אשמח לייעץ
איזה שיעור מתאים לך.

לפרטים נוספים:  www.isyoga.co.il/sites/honi                                הני

      
התרמת דם                                                                                                          ביום רביעי 12.9.12 בשעות 16:00-20:00  תיערך התרמת דם במועדון לחבר.כיבוד ויחס טוב מובטחים.מקווים שההיענות תהיה גדולה יותר מהפעם האחרונה.         

סופרים ומשוררים בעין-שמר, מדור לדור
עם ישראל נחשב עם-הספר בזכות התנ"ך – "ספר הספרים" שהורשנו לעולם כולו.
 זה ידוע לכל ...
אבל אולי לא לכל ידוע שבקבוץ אחד בישראל, אמנם "טבור העולם", נכתבו 141 (!)
ספרים מיום היווסדו ועד ארבעת הספרים שנכתבו כאן ויצאו לאור בחודשים האחרונים.
אנחנו רוצות לתת ביטוי של מראה-עיניים לשפע ספרותי מכובד זה.
בערב ראש השנה  נציב תערוכת כל הספרים שנכתבו על-ידי חברי עין-שמר
לדורותיהם בלובי של חדר האוכל.
פרטים יבואו


שטיפת מכוניות – לא ליד הבית
לאחרונה גוברת התופעה של חברים הנוסעים עם המכונית על דשאים ומדרכות
עד לפתח הבית – כדי לרחוץ ולנקות את רכבם.
אנחנו מבקשים מחברים להפסיק את הנוהג הזה.
שטיפת המכוניות לא יכולה להתבצע באזורי מגורים.
ובאופן כללי נזכיר: נסיעה על מדרכות והדשאים – אסורה בכל מקרה.   
                                                                                           שביט שפירא – רכז ועדת בטיחות


לציבור המתרחצים בבריכה
מיום ב' 10.9.12 מתקצרות שעות הפעילות בבריכה לשעות שבין 13:00-19:00
שחיינים יכולים להגיע כבר מ- 18:00 סיום העונה וסגירת הבריכה מיועד ל -  30.9.12             בואו לנצל את התקופה הכי טובה לרחצה בבריכה.                                                 שלמה שחר 


סל הבריאות – 2013
מיד לאחר ראש השנה תתכנס ועדת בריאות, לבדוק סעיפים ונושאים הקשורים בסל הבריאות
לקראת השנה השנייה לשינוי. חברים שמעוניינים להעביר הצעות לשינוי או עדכון הסל מתבקשים להעביר אל קרן משיח במייל או בכתב – בהקדם.
כתובת המייל מופיעה בספר הטלפונים של הקיבוץ.
ההצעות יועלו בישיבה פתוחה לציבור שעל מועדה נודיע בהמשך. 
בברכת שנה טובה  והרבה בריאות – קרן משיח

ומה עם הקופה הציבורית? // אילן לוטן


בתקופת הדיונים שהייתה לפני קבלת ההחלטה על השינוי, יזמנו, קבוצה של חברים תומכי השיטה השיתופית, מספר ערבים  (13 במספר) עם אנשים (שכמחציתם לא היו תומכי הקיבוץ השיתופי) בהם הם סיפרו מניסיונם על התהליכים העוברים על קיבוציהם אחרי מספר שנים ממועד השינוי. בין הבאים היה גם מיכה מילשטיין (שאינו קיבוצניק ושלא העיד על עצמו שהוא חסיד הקיבוץ השיתופי) שטען בעוצמה על סמך ניסיונו בעבודה עם קיבוצים שעברו את השינוי, שקיימת תופעה של השתלטות של הפקידים (כלשונו) או במילים אחרות של האנשים החזקים במערכת הכלכלית (ולא רק) על הקופה הציבורית. 

נזכרתי בעדותו זו של מיכה כאשר לפני מספר ימים שמרתי בשער הקיבוץ וראיתי רכבים של עין שמר היוצאים או חוזרים לקיבוץ. בין הרכבים היו לא מעט מכוניות של מפעל הגומי, שכידוע לכול הנוסעים בהם לא משלמים עבור הנסיעה בעוד שחבריהם, שנסעו ברכב הקיבוץ, שילמו מחיר מלא על נסיעתם, שהיום מהווה נטל לא קטן על כספי החבר (עבור נסיעה לתל אביב ל 8 שעות משלמים 250 ₪).

ברצוני לערוך כאן תרגיל מחשבתי קטן וכל אחד ישפוט איך הוא חושב שנכון וצודק לנהוג במקרה המתואר.
שני חברים החליטו להקים עסק משותף, כל אחד הכניס לעסק סכום זהה (כמו שאצלנו, הכסף של כולנו מושקע במפעל). סוכם ששותף א' יעבוד בעסק המשותף ויקבל משכורת בגובה המוסכם על שני השותפים ואילו שותף ב' יתפרנס במקום אחר.

כמו כן הוסכם בין השותפים שכל שנה יחולקו רווחי העסק המשותף שווה בשווה בין שני השותפים.
יום אחד החליט שותף א' שהוא קונה רכב לשימושו הפרטי ולוקח לעצמו בונוס ולאחר שהעסק יחויב גם בהוצאות אלה, הרווחים יחולקו חצי בחצי בין שני השותפים.
כל אחד יבדוק עם עצמו האם צדק שותף א' או שותף ב' שהתקומם נגד החלטתו החד צדדית של א'.
אם להיות גלוי לב עלי להודות שלדעתי שותף א' הכניס את ידו בברוטאליות לקופה המשותפת של שניהם (האם את דבריו של מיכה מילשטיין כבר הזכרנו?).

חשוב לציין שההתנהלות הבלתי הראויה הזו של מפעל הגומי החלה עוד הרבה לפני החלת השינוי והניסיונות למנוע אותה כשלו כאשר קברניטי הקיבוץ נותנים יד ומגבים אותה.
אני שואל, האם אנחנו עלולים לחוות עוד צעדים (או שמא קיימים כבר עכשיו) ברוח זו שמחזקים את עדותו של מיכה?
אני מודה שאני מודאג.

ברור לי שיש עוד מקרים בהם קיימת התנהלות לא תקינה כמו זו המתוארת כאן אבל בחרתי לכוון את דבריי למפעל הגומי כיוון שמדובר בגוף כלכלי ממוסד ומרכזי שבהתנהלותו זו (כולל הגיבוי שהוא מקבל) משמש סמן ימני לנורמה פסולה.

לבסוף הערה אישית – הייתי רוצה, אבל אני לא תמים לחשוב, שלדברי אלה יש מספיק כוח להביא לשינוי ההתנהלות הזו. אני מקווה שאם תהיינה התייחסויות לדברי הן תהיינה רק לגופו של העניין.


שאילתות – מרים פוקס (בשם חברים נוספים שהעניין חשוב להם ביותר)

להלן שאלות המתייחסת לסעיף בדו"ח הנהלת הקהילה בעלון, לגבי "אורחים בבתי חברים":
1.  ברצוני לדעת, מדוע בנים שלנו, בזמן שהם גרים אצלנו, נקראים אורחים?
2.  מדוע המינוח איננו "בנים הגרים כרגע בבית הוריהם"?
3.  מקובל עלינו שצריך לשלם בגין סעיפים שאינם מופרטים. עם זאת, האם
    לא מקובל לתת פירוט על מה עלינו לשלם? גם אם מדובר "רק" בסכום  250 ₪                                   
    החל מסיום חצי שנה להימצאות הבן בבית ההורים?
    להזכירכם, בעידן השינוי אנו משלמים את כל ההוצאות בגין מגורי הבן בבית ההורים              
    ולכן חשוב ליידע את הציבור ממה מורכב החיוב.
4. אם ממילא משלמים, מדוע לאחר שנה של שהות בבית ההורים צריכים
    להגיע לדיון בהנה"ק או בשיחת קיבוץ? האם זו הדרך להראות להם את הדרך החוצה?

כדאי לזכור שאלו בנים שנולדו וגדלו בקיבוץ פרק זמן בחייהם, והשהייה אצל ההורים מגיעה ממקום של אילוצים כאלו ואחרים. לא קל להם ולא להוריהם.

ולסיום, אני ועוד רבים למיטב ידיעתי, רוצים לקבל תשובה אמינה לשאלות שהעליתי כאן.


תשובתא – יוסי בוריס:
1-2.           "בנים אורחים"- כפי שהסברנו בעבר, הנהלת קהילה החליטה שלא להבחין בין בנים לבין אורחים אחרים (אחים, הורים, נכדים, חברים), לכן לשון ההחלטה מתייחסת לאורחים באופן כללי, ולא לזהותם הפרטית. כמו כן, במקום להשתמש במונח מעורפל כגון "גרים כרגע", הנהלת קהילה קבעה לוחות זמנים (חצי שנה, שנה וכו).
3.      מס הקהילה הוא תשלום המוטל על כל מי שמתגוררים בקיבוץ, ומורכב מהוצאות שמירה, נוי, מים, מועדונים, בריכה, תרבות ועוד ועוד. עלות מרכיבים אלה מביאה אותנו לכך שהמס המוטל על תושבים הוא 877 ₪! הנהלת קהילה החליטה כי על האורחים לתקופה קצרה (עד שנה) יושת מס של 250 ₪ בלבד – סכום נמוך בהרבה מההוצאות, והוא נובע מהתחשבות במצב המיוחד שאת מתארת.
4.      הקיבוץ בהחלטותיו הקודמות הבהיר כי אינו מעוניין במעמד של "תושבים" לאורך זמן,  בשל סיבות משפטיות וחברתיות גם יחד. לכן אנו מגבילים את השהות הזמנית לשנה, ומעבר לכך היא כפופה לאישור ולהסכם מיוחד.



                 במלאות 7 שנים למותה של
    רונה ז"ל
    נזכור ונזכיר באהבה
    ביום רביעי 12.9.12
בשעה 17:30 בבית הקברות
מוקירי זכרה – מוזמנים
צביה ומשה ויסברג
מה הוא חוסן // אברהם שחם
תגובה לתגובת יוסי בוריס בעלון הקודם


בתגובתך בעלון הקודם נראה, שכהרגלך, אינך מתמודד עניינית עם הדברים  שנכתבו.
הכותבים אינם בתפקידים ציבוריים ולכן אין להם מידע מלא וכך גם לרוב הציבור.
אילו היית יותר אמיץ, היית מתמודד ומתייחס לגופם של הדברים שנכתבו ועונה על שאלות (אפשר גם ללא ירידה לפרטים אישיים שבתחום הרכילות).

מדוע אתה "מוחא כפיים" לעצמך על מעשים שלשמם נבחרת? מתוקף תפקידך הינך מצווה לעשותם. מה הקשר והאם נכון לקשור את העשייה לחגי ישראל? מיותר ולא לעניין.

רבים אחרים, כמוך, נמצאים גם כאן בקיבוץ וגם בחוץ – בתפקידים עם אחריות.
חלק בלתי נפרד (כאשר עושים) זה גם לחטוף על הראש. מיותר היה לציין זאת בתגובתך.

אולי לא ברור לך, אך בתפקידך מצופה מהשולחים אותך "לשכב על הגדר" עבורם ולא להשמיע קולות של חיה מסוימת כשיש ביקורת (אלו הקולות שאני שומע כשאני קורא את תגובתך).

במאמץ לא רב אתה יכול לאזן בין הצרכים של הציבור ובין רצונך, הנראה כניסיון לא מאוזן, לרצות חלק מההנהלות השונות או ממלאי תפקידים אחרים.
  
לחברים שלום                                                                                                                     בכדי למצות את זכויות החברים במוסד לביטוח לאומי התקשר הקיבוץ עם מומחים בטיפול בנושאי זכויות בריאות ותאונות עבודה. ההתקשרות באה כדי שחברים יוכלו לקבל מענקים או קצבאות חודשיות מהביטוח הלאומי.
הכספים, אם אכן יתברר שהחבר/ה זכאים להם, יועברו ישירות לחברים.
לתאי הדואר חולק שאלון קצר. אתם מתבקשים למלא אותו (גם אם נראה שאין עילה לתביעה) עורכי הדין יעברו על השאלונים.
אם ימצאו חברים שיש להם סיכוי לזכות בקצבה/מענק, הם יוזמנו לפגישה עם עורכי הדין.
כדאי לנסות.  
בשאלות או הבהרות ניתן לפנות לעורכי הדין (הטלפון מופיע בתחתית השאלון שחולק בתאים) או אלי.
שבת שלום ושנה טובה
אוריין גנדלמן

הצבעת קלפי ביום שישי 7.9.12 וביום א' 9.9.12 . סעיפים להצבעה:
1.      בחירת תמי צמח לרכזת תרבות
2.      בחירת ניבה גולן להנהלת משאבי אנוש כנציגת ציבור
3.      בחירת חברת BDO כרו"ח הקיבוץ
בראש השנה, בראש השנה,
"שיפה ושונה תהיה השנה אשר מתחילה לה היום" // יוסי בוריס

ראש השנה הוא אחד מימי הציון המרכזיים של לוח השנה שלנו. יום מיוחד בו כולנו מתאחדים סביב שולחן משפחתי דומה וכמאמר השיר של נעמי שמר מתפללים ומקווים "שיפה ושונה תהיה השנה אשר מתחילה לה היום".

כל שנה מתחילה אולי בסימן שאלה, אבל עצם ההתחלה פותחת אצלנו משהו בנפש, הופכת אותנו לאופטימיים ומעלה כמעט באופן אוטומטי את החיוך על הפנים.
ראש השנה מהווה עבורנו פתיחת דלת, אנחנו טרם יודעים אם ועד כמה נצליח לממש אותה, אבל לפחות בשלב הזה אנחנו יכולים לשמוח, בלי דאגות,      על עצם פתיחתה.
אחרי שהתחלנו בימי אלול בסיכום השנה הקודמת, השתדלנו לראות את הטעויות וגם את ההצלחות, בראש השנה אנחנו מתחילים להסתכל קדימה- אל העתיד.

הרעיון של החידוש, של ההתחלה מחדש, הוא אחד הרעיונות המרכזיים של ראש השנה. אך בניגוד למה שנהוג לחשוב ראש השנה עומד על עוד שתי רגליים: הדין והמלכת הקב"ה.
על פי המשנה "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". הרמב"ן (ר' משה בן נחמן) מסביר:
"בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו ונדון כל אחד ואחד בענייני העולם הזה, אם זכה לתת לו חיים ושלום ועושר ונכסים וכבוד, או נתחייב למות בשנה זו, או ליסורין וצער ועוני"
למעשה ראש השנה מתחיל תהליך שסופו בהושענא רבא של גזירת הדין לקראת השנה החדשה, כפי שאנו אומרים בתפילת "ונתנה תוקף"- "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון", אך רק בהושענא רבא (היום האחרון של סוכות) נגזר הדין ומונח. הדבר זה מקשה על שלימות השמחה בראש השנה והיא נדחית לסוכות, ועל כן חג הסוכות הוא חג השמחה.

היסוד השני של היום הוא כאמור המלכת הקב"ה. ראש השנה הוא גם על-פי המסורת היום בו נברא אדם הראשון והסתיימה בריאת העולם. כצאצאיו של אדם הראשון והנהנים המרכזיים מן הטבע שמתעורר אט אט לאחר הקיץ החם, אנו מבקשים כעת לבוא ולחדש את הברית עם הקב"ה- בהכרת התודה.
לקהילת עין שמר ולחבריה תושביה ובניה החוגגים פ"ה שנים (פה בארץ חמדת אבות)

לשנה טובה תכתבו ותחתמו, שנה טובה ומתוקה, שתהא שנת שפע ושיגשוג עמידה ביעדים, ערבות הדדית, קליטה צמיחה  ובגדול.


הבהרה:
בשיחת הקיבוץ האחרונה מסרתי בטעות, שאורן תירוש עזב את הנהלת מש"א עקב חילוקי דעות.
ברצוני להבהיר שאמנם נתגלו חילוקי דעות בהנהלה שהיקשו על תפקודה אך עזיבתו
של אורן את התפקיד לא נבעה מכך, אלא מסיטואציה אישית חדשה שמנעה מאורן להמשיך בתפקידו ואינה קשורה לעניין.                                                                                                  שנה טובה, עידן

שמיעת תלונות מזיקה למוח!
האם אתם שונאים לשמוע קיטורים ותלונות? מתברר שיש לכם סיבה טובה: שמיעת תלונות מזיקה למוח בדרכים רבות. ספר שמסתמך על מחקרי מוח חדשניים, טוען כי דיבורים שליליים "מדבקים". ככל שאתם שומעים יותר אמירות שליליות, כך גדל הסיכוי שתהפכו גם אתם לשליליים, וחמור מכך, טיפשים. מחקרים מראים שחשיפה לשלושים דקות או יותר של שליליות (כולל בטלויזיה, על אחת כמה וכמה מאנשים קרובים) – מחסלת נוירונים בבלוטת ההיפוקמפוס – זה המקום שאחראי על פתרון בעיות. בקיצור, הדיבור השלילי עושה מהמוח שלכם דייסה.                                                                                                                          אבל מה לגבי מי שמנהל חברה? האם הוא לא חייב לשמוע מה לא בסדר? "יש הבדל גדול בין להביא לתשומת לבך שמשהו לא בסדר - לבין תלונה," אומר מחבר הספר. "רוב האנשים שמתלוננים לא רוצים באמת לפתור את הבעיה, הם רק רוצים לגרור אותך לתוך הגועל הכללי. אפשר ממש לשמוע את המוח נאנק כשחבורת אנשים נפגשת ומתחילה להגיד "זה ממש נורא ש..." –שיחה מסוג זה תפגע לכם במוח אפילו אם
אתם רק מאזינים פאסיביים. ואם תנסו לשנות את הנושא – תהפכו מייד למושא התלונות.
איך נגן על עצמנו מפני שליליות? המחבר ממליץ על הטקטיקות הבאות:                                   1. להתרחק: דיבור שלילי הוא כמו עישון. הוא פוגע בכל מי שבסביבה. מוחכם יודה לכם אם תרחיקו את עצמכם מהמתלוננים.
2. בקשו מהמתלונן לטפל בבעיה: "אז מה את/ה מתכוונ/ת לעשות בקשר לכך?" לרוב המתלונן יתרחק מיד מהשיחה, כי זה לא מה שחיפש. אבל יש כמה שבאמת ינסו לעזור ולפתור את הבעיה.
3. הגנו על עצמכם: כמו ספורטאים שלובשים "מגינים דמיוניים" מול קהל עוין, כמו הארי פוטר שלובש את גלימת ההיעלמות – דמיינו את עצמכם מוקפים באור / שעתקו את עצמכם לחוף ים מקסים ומרוחק / השמיעו בראשכם שיר אהוב.
* כל קשר לחברה הקיבוצית, לעלון המשק ולעין שמר – על אחריותו של הקורא.

תרגמה ומסרה לפרסום בעלון - רקפת זהר


ושוב ברכות לאורן תירוש וסירטו "אסקייפלנד".
 הבמאי והסרט הוזמנו לפסטיבל Mediterraneo Video Festival של אירגון UNESCO,   בעיר אגרופולי באיטליה.
הסרט הוזמן לפסטיבל לאחר המלצה מפסטיבל קודם שבו השתתף הסרט, בעיר TRENTO באוקטובר 2011.
אורן גם הוזמן להעניק הרצאה בפני סטודנטים באוניברסיטה המקומית.

קופת חולים עוברת כתובת                                                              החל ביום א' 9.9.12 - קופ"ח דגני עוברת למשכנה החדש ברחוב החרות 7 .      פרטים נוספים אם יש מי שמזמין תורים ב-*2700 מן הסתם יקבל מהמוקדנים.

תגובת שמרית ספקטור לדו"ח הנה"ק שפורסם בעלון הקודם:
בראשית הנושא פניתי לרקפת וביקשתי ממנה לשבת ולפתור את העניין בדרך של גישור\בוררות.
אני חושבת שגישור  ובוררות הן דרך טובה לפתירת נושאים שצריך לפתור, תוך הידברות הדדית ומציאת פתרונות והסכמות, על ידי אדם שלישי וניטראלי. כאשר רקפת סירבה לגישור או לבוררות, פניתי לרשם העמותות.                                                     שבת שלום, שמרית ספקטור


כאן אצלנו: חוגים לילדים ולמבוגרים
בחממה האקולוגית

אנו שמחים להזמינכם לחוגי החממה האקולוגית,
בסימן סקרנות לכל גיל!


חוג וטרינרים צעירים, לגילאי כיתות ג'-ו' (בשתי קבוצות גיל)
איך יודעים שהכלב חולה? מה עושים אם החתול שלנו נפצע? מה ההבדל (חוץ מהגודל) בין יונק קטן כמו עכבר ליונק ענק כמו פיל? כל זה ועוד במפגש שבועי שבו אהבה לחיות וסקרנות נפגשים יחד לחוויה של למידה.
החוג בהדרכת ד"ר יעל שכטר, בימי חמישי. קבוצת ג'-ד' בשעות 16:15 – 17:30. קבוצת ה'-ו' בשעות 17:45 – 19:00. מתחילים כבר עכשיו!


קבוצת אמנות עכשווית לנוער
אוהבי אמנות ויוצרים מוזמנים ליצור, לעשות, לחוות וללמוד אמנות, ברמה גבוהה ובסביבה מעוררת ההשראה בחממה. בסדנה נעבוד על יצירה אישית וקבוצתית, נצפה בקטעי וידאו ונכיר אמנים יוצרים מהארץ ומהעולם!
התכנית בהדרכת עתר, בימי א' בשעות 16:30 - 18:30

קבוצת אמנות עכשווית למבוגרים
קבוצת האמנות ממשיכה ליצור, ללמוד יחד, ולהציג את יצירות האמנות והמיצגים בתערוכות בחממה ובשדרת האמנים.
נפגשים בימי ג' בשעות 20:00 - 22:00, בהדרכה עתר
לפרטים נוספים ולהרשמה מוזמנים לפנות אלינו בחממה
(נועם: 052-3750979)
או ישירות למרכז הפנאי של מנשה בטלפון 04-6177698/687