עלון מס' 12 (3684) כח' באדר ב' תשס"ח 4.4.2008
פותחים שבת
לפני שבוע, בהקשר לאש המופיעה בפרשת "שמיני" שרנו שירים עם אש.
בין השירים, שמחנו להאזין למיכאל אבנר ששר ופרט עלי גיטרה שני שירים: הראשון שיר שהולחן על ידו והשני שיר של בוב דילן.
חבורת בחורים זימרה על אש האהבה ב"שיר אהבה חיילי", וזמיר גולן הגיש ביצוע עדין לשיר "לאט, לאט" של שלום חנוך.
בערב זה נחנך באופן חגיגי "אתר עין שמר". חמי סל סיפר על האתר ועל תוכניות הפיתוח שלו לעתיד, שרה אבל הקרינה על מסך המועדון את מדוריו השונים של האתר, והסבירה את מכלול האפשרויות הגלומות בו. חן, חן וכל הכבוד לשרה וחמי על טיפוח האתר המקומי, בזכותכם אנו "על המפה" ברשת.
והשבוע, עצוב בלבבות ... נשיר "שירים לרפי", על פרשת "תזריע" אדם זרטל.
מ פ ג ש ש כ ז ה
ביום שישי שעבר התכנסה קבוצת "אלון" – הקבוצה הראשונה של הקיבוץ - למפגש קבוצתי עם הגיעם לגיל 75.
הקבוצה מעין שמר כללה את אורי אשכולי, חנה וילנד - דנון, גיורא ריפתין, רותי בן אברהם – גולומביק, אלישע שמרי, תלמה ארד – אלעזר, תמר בראון – בנטל, אביה שמי – בוקשטיין, לוי יהב, ואבי אלון.
בשנת 1945 כשהגיעו לכיתה ז', ואצלנו בעין שמר טרם היה בית ספר תיכון, עברה הקבוצה ללמוד במעברות, וביחד עם ילדי מעברות וילדי חוץ – היוו את הקבוצה הראשונה של מוסד חפר. לאחר שנתיים נפתח המוסד בעין שמר, אבל ילדי אלון שנקשרו כבר לחבריהם, למחנכים ולהווי החיים במעברות, העדיפו להישאר שם וסיימו את לימודיהם לאחר שש שנים בשנת 1951.
בתחילה עם הגעתם גרו הילדים בקיבוץ ולאחר זמן מה עברו ל"גבעת המוסד" שהייתה מרוחקת מהקיבוץ, והבדיל בינה לבין הקיבוץ פרדס. ובלילות כשהחשיך היה מאוד לא נעים לעבור דרכו... גם שירותים לא היו בבנין ואלה שכנו במבנה שהיה מרוחק כ-300 מטר משם.
אך יש לציין כי ילדי עין שמר לא הרגישו עצמם עזובים. מיד בבואם הם אומצו ע"י הורי ילדי הקבוצה. הביקורים אצל ההורים בעין שמר נערכו פעם בשלושה שבועות, היום זה נראה נורא, אבל אז זה לא היה משהו מיוחד.
כשהגיעו לביקורים בעין שמר, הם התקבלו בשמחה, וזכורה לטובה רומה שטין מחסנאית המטבח, שזכרה תמיד לשים משהו מתוק עבורם אצל ההורים. זכורות לטוב גם חברות עין שמר שנשלחו ע"י הקבה"א ל"החזרת ימי עבודה" במעברות, ובמסגרת זו עבדו כמטפלות של הקבוצה והיוו קשר עם הבית בעין- שמר.
המחנכים שלהם היו מגזע מיוחד! ובמיוחד התבלט ביניהם בומי תורן, מחנך נודע, שהיה אהוב מאוד עליהם. בומי אהב מאוד טבע והיה מבין מקימי החברה להגנת הטבע. אתו יצאו לטיולים מדהימים; שבוע בכרמל, שבוע בגליל - להכרת הסביבה מכל היבטיה, כשמלווים את הטיול חברי הפלוגה הימית של הפלמ"ח ששכנה במעברות ואתה היו להם קשרים הדוקים.
מאז ועד היום יש לקבוצת אלון קשרים חמים והדוקים עם מעברות ועם חברי הקבוצה. הם מחפשים סיבות להתאסף ומקיימים מפגשים מדי שנתיים-שלוש.
לקראת הכנס שנתקיים הפעם במעברות, נאספו תמונות הקבוצה מבין האלבומים הפרטיים ומתוך אלבום הקבוצה, אותו אלבום שנשתמר אצל האחרון שהתחתן, וממנו יצרו דיסק תמונות שחולק בכנס.
וכבר נקבע מועד לכנס הבא.
ה ז מ נ ה
החברים מוזמנים למוסד, לתערוכות הפרויקטים – עבודות הבגרות באמנות.
התערוכות תהיינה פתוחות
מיום ב' 7.4 עד יום ה' 10.4
ויוצגו באודיטוריום, 6 חדרים, בבית מספר 4 ובכתות האמנות.
השנה מציגות שתיים מבנות
עין-שמר, נעמה פוקס ועמית
מאסטרו.
ב ו א ו ו ת ה נ ו .
פרוטוקול מועצת מנהלים
מס. 85 מיום 31.01.08
משתתפים: מרק ברצלבסקי, לימור גרוסמן, גדעון מגן, חמי סל, משה שפירא, יהודה ריפתין, יגאל
קצנלנבוגן, עמי גלעד, אורי ליס, עודי דגאי, גיל עמל, יואב דרורי. נתן וילנר מנכ"ל תעשיות
גומי – לסעיף השקעות תעשיות גומי בשנת 2008.
1. גיל עמל החל תפקידו כתמחירן וחשב של עין שמר. חברי מועצת המנהלים מאחלים לגיל הצלחה בתפקיד.
2. אישור פרוטוקול הישיבה הקודמת – אושר.
3. דו"ח רכז המשק – הדו"ח נמסר על ידי יואב.
4. השקעות תעשיות גומי בשנת 2008 – נתן וילנר הציג בנייר עבודה את היקף ההשקעות המתוכנן בתעשיות גומי (הגדול משמעותית מבעבר) והרציונל שבבסיסן.
סוכם: לאשרר את החלטת מועצת המנהלים של תעשיות הגומי בעניין ההשקעות.
ולדרוש מהנהלת הגומי לפעול למניעת זיהום אוויר ממערכת הערבוב החדשה.
5. תזרים מזומנים 2008 – גיל עמל הציג את אומדן תזרים המזומנים המתוכנן לשנת 2008. עודי הרחיב והסביר על מקורות שעדיין אינם מופיעים בו. בעקבות הערתו של עמי גלעד על חוסר התאמה בין מקורות ושימושים בתקציב, התבקש גיל לעדכנו ולהציגו בישיבה הבאה בהתאם לידוע כעת ולהשקעות לכשיאושרו. עמי ביקש גם פירוט על כלליות המשק. גיל יספק החומר לישיבה הבאה.
6. תוכנית השקעות 2008 –
הוצגה תכנית ההשקעות, על פי הנייר שהוכן על ידי צוות השקעות.
סוכם: מאשרים עקרונית, בכפוף לעדכון נתוני המקורות למימון ושלביות הביצוע. ההשקעות במבנים (משרדים ומשחקיה - כשש מאות אש"ח) יובאו להחלטה לפני ביצוע, לאחר שיתבהרו העלויות המדויקות, הצרכים והאילוצים. עפ"י בקשת משה שפירא יתקיים דיון נוסף בהמשך נטיעות אבוקדו לקראת הסתיו ולאחר עדכון מחירי האלטרנטיבות של גד"ש.
7. איגלו גיוס הון סבב C –
עודי ויהודה ריפתין עדכנו לעניין סבב גיוס ההון שהוגדל מ- 10 ל – 12 מליון $. המועצה אשרה את השתתפותנו עפ"י ההחלטה הקודמת מיום 07/12/07.
8. השקעה בחברת סטרט אפ –
יהודה ריפתין הציג את ההשקעה המוצעת. התקיים דיון ער.
סוכם: לזמן את היזמים לישיבה מיוחדת ביום רביעי הבא לדיון משותף ולהחלטה.
רשם: יואב
מ י ם
מדברים ברדיו ובטלוויזיה, כותבים בעיתון על המחסור במים, ואצלנו בחלק גדול מהבתים, יש רק אפשרות אחת של הורדת מים בניאגרה – כמות גדולה
גם כשאין צורך בכך.
שלמה קציר
מזל טוב!
לרותי ועודי דגאי להולדת יובל
בנם של אסף ושלי
נין למטי
ברכות לכל המשפחה הרחבה!
שאילתא על הבונוס
לאיילת רכזת הקהילה:
אמנם טרם התקבלו יתרות העסקים והמשק, אולם הקהילה עמדה ביעדים
אז מדוע לא מחלקים בונוס?
( - )
משיבה איילת:
אין כפל מבצעים
לאור העמידה ביעדים – הוגדל התקציב האישי. שימו לב לתקציב 2008 שאושר בקלפי – אושרה תוכנית השקעות מעל 3 מיליון ₪
בנוסף – סוכם שיהיה דיון במידה ויהיה מה לחלק והשיחה היא זו שתחליט מה עושים עם העודף.
עצה טובה
להפיג ריחות לא נעימים - מניחים חצי כוס אקונומיקה במקום הרצוי -
יש לה תכונה של ספיחת ריחות.
מצוות פסח
הבהרה חשובה
משפחות שבניהן עזבו את הקיבוץ ורוצות שהבנים ישתתפו בליל הסדר בחדר האוכל, ירשמו אותם ברשימת האורחים התלויה בחדר האוכל.
אין צורך לרשום כאורחים בנים אחרי צבא הנמצאים במעמד של מעומדים או הנמצאים בעצמאות כלכלית.
מחיר הסעודה 23 ₪.
בקשה מהמוזיאון
מעתה ועד סוף חודש יוני יארח
המוזיאון מבקרים רבים.
אנו זקוקים לאזור החניה לאורך שדרת הפיקוסים לחניית האוטובוסים
אנו מבקשים מהחונים בשדרה לפנות את החניה עד 09:00 בבוקר.
תודה מצוות המוזיאון
ואולי לא היו הדברים מעולם
תערוכת שירת הקיבוץ בראי הזמנים
במוזיאון החצר
מ ס פ ר : ז מ י ר ג ו ל ן
מהי התערוכה?
התערוכה שנאצרה והוקמה ע"י צוות החצר, מנסה לשקף את תהליכי השינוי שעברו על הקיבוץ דרך שירים שכתבו יוצרים ומלחינים שחיו ופעלו בו במשך השנים.
ניסינו להשוות בין שירים שנכתבו בראשית ימי הקיבוץ, ע"י דור המייסדים, לבין שירים שנכתבו ע"י מלחינים וכותבים מהקיבוץ בדור השני והשלישי.
לשם כך בחרנו פסקאות נבחרות מתוך השירים הישנים והצבנו אותן מול השירים החדשים בעימות ישיר. התוצאה מרתקת. הצמדים מחדדים וממחישים את הפערים הגדולים בגישה, ביחס לחיים ובעיקר ברצונות המשתנים.
שיריו של דור המייסדים חדורים באמונה, שמחת ההגשמה ובעיקר בהרגשה חזקה של שותפות גורל. כמעט שאין "אני" אלא "אנחנו". השיר באותה תקופה לא שימש את הצרכים האגואיסטים של האמן העצמאי, אלא תפקד כאמצעי הקושר את הקהילה, ומחבר בין האנשים.
השולחן של האמן הרומנטי זז הצידה ומי שעמד על הבמה היה הקהל עצמו – הקיבוץ, ערכיו – הם היו העיקר.
מלחיני הקיבוץ הראשונים כמו מתתיהו שלם, יהודה שרת ודוד זהבי, פעלו מתוך הקהילה, וראו את עצמם קודם כל מחויבים כלפי הקיבוץ, העבודה. ראשית הלכו לקטוף תפוזים, לעבוד במחצבה, ורק בזמן הפנוי עסקו ביצירה האמנותית.
ומאז...
לאט לאט התחילה להסתמן מגמה חדשה, קם דור חדש של יוצרים וכותבים שראה עצמו פחות מחויב לערכים הישנים ולרעיונות האידיאולוגים של המייסדים, ויותר מזה, הרגיש דחף למימוש עצמי אינדיווידואלי. כזה שפחות מתחשב בצרכים וממה שמצפה ממנו הקהילה והוא עסוק ברצונו האישי.
אפשר לראות כדוגמא את מאיר אריאל, שהוא חוליה מקשרת בין הדורות, כיוון שעין אחת שלו צופה עדין על השדות והעמק, והשניה כבר שולחת אליהם קריצה עסיסית ואירונית. רגל אחת שלו דורכת בבוץ השדה הקיבוצי והשניה מתנערת ממנה.
הוא כבר הוציא את עצמו מתוך המעגל, והחל לכתוב שירים אישיים יותר. גם מבחינה מוזיקאלית יש שינוי משמעותי; הלחן פחות לירי ורומנטי, ויותר מונוטוני. הטקסט חריף ובוטה. גם סגנון השירה השתנה, והפך יותר טבעי. מאיר אריאל מעיז לעסוק בנושאים שחששו לעסוק בהם בעבר כמו שיגעון, טרוף, חיפוש דרך אישי– הוא יוצא מתוך שדה המאבק ההיסטורי, ונכנס לתוך הטריטוריה הפנימית של עצמו.
הצלע השנייה של מהפכת המוזיקה הישראלית, שלום חנוך, כבר הולך צעד אחד קדימה. אם קיבוץ משמרות יכול היה עוד להכיל את מאיר אריאל, הרי את עוצמתו המתפרצת של שלום חנוך כבר אי אפשר היה לעצור. הוא סגר את שער הברזל אחריו ויצא לדרך חדשה לגמרי. שלום חנוך הוביל מגמה חדשה במוזיקה הישראלית, ולמעשה הפך אותה ממש על פיה. בשיתוף עם יוצרים כמו שמוליק קראוס אריאל זילבר (שגם הם אגב התחנכו בקיבוץ...) אריק איינשטיין ואחרים הוא כתב שירים בהשפעות בלוז, פולק ורוקנ'רול אמריקאי. אך למרות שיצירתו בכללותה מאוד אישית ופנימית, אפשר לראות בה עדיין סימנים של געגוע לילדות בקיבוץ וגם מידה מסוימת של אכפתיות ודאגה לחברה הישראלית, למדינה.
והדור הבא -
היוצרים שבאו בעקבותיו, כבר מתנערים לגמרי מכל רגש של הזדהות. הם בועטים בכל מה שקשור בממסד, בחברה, במדינה, ובצבא. יש כבר מרד שלם-טוטאלי חף מכל נוסטלגיה, התרפקות או געגועים.
בשירי הדור הנוכחי – כבר יש אפתיה מוחלטת. הם אפילו לא נמצאים במרד. פשוט לא אכפת להם והם עסוקים אך ורק באגו שלהם, ביחסים שבינו לבינה, במסיבות, בשתיה, ובמין.
כיצד זה בא לביטוי בתערוכה?
אחרי מסע חיפושים ממושך בכל רחבי הארץ, אספנו תמונות מרהיבות מכל הזמנים של גדולי המלחינים והכותבים, ולצידם מלים מתוך שיריהם.
בתערוכה הצבנו את שני המעגלים, זה מול זה, שירת הרבים של פעם, מול שירת היחיד של היום.
בנוסף לכל זאת, התערוכה תהיה מלווה במופע מיוחד שיוצג מיד לאחריה, ובו ננסה להמחיש את התהליך שעבר על שירת הקיבוץ גם בצורה צלילית מוזיקאלית. נפגיש את צמדי השירים על במה אחת.
ספר על המופע.
המופע יהיה על טהרת השירים שכתבו יוצרים קיבוציים. יופיעו בו שירים שכתבו יהודה שרת, רחל, לאה גולדברג, מתתיהו שלם ודוד זהבי ולצידם, חמי רודנר, שלום חנוך, מאיר אריאל, ורבים אחרים.
מי יבצע?
ניר ואני, בשיתוף אמנים אורחים מעין- שמר.
כיצד צץ הראיון?
לאחר קבלת שבת של שירי עין שמר, העלו זיו וטובית רעיון לעשות תערוכה על שירי עין שמר. לאחר דיון בצוות החלטנו להרחיב הנושא ולעסוק בשירת הקיבוץ בכללה.
מי אחראי למופע?
ניר ואנוכי אחראים לתפיסה הרעיונית, ולקונספט עצובי של המופע .
טובית זיו ואמיר תומר אחראים על הצד ההפקתי והארגוני. עיצוב התערוכה נעשה ע"י מעצבת תערוכות בשם גאולה קוזלוב לפי קונספט עיצובי שלנו.
התערוכה במימון החצר. זה כמה חודשים שאנחנו עוסקים בה בעבודה מאומצת תוך כדי קיום השגרה היומית.
זה משהו חד פעמי?
מופע השירה הוא חד פעמי. אולם אנו מנסים לשלב את המופע לקבוצות גדולות שיגיעו למוזיאון בזמן הצגת התערוכה. אנו מקווים שהתערוכה תנדוד ותוצג במוזיאונים נוספים ואיתה המופע.
הזמנה
צוות המוזיאון שמח להזמין את הקיבוץ
לפתיחת התערוכה והמופע
"ואולי לא היו הדברים מעולם"
שתתקיים ביום חמישי
10 לאפריל,
בשעה 18:00.
בתוכנית:
18:00-19:00 התכנסות וסיור
בתערוכה.
19:00 ברכות ותודות.
19:30 התכנסות בחדר האוכל:
דברים על התערוכה – מוקי צור.
מופע מוזיקלי "ואולי לא היו הדברים מעולם?" שירים של מיטב היוצרים הקיבוציים בעיבודים חדשים ומפתיעים.
ע ד כ ו ן
השיר "סימן שאתה צעיר" שפורסם בגליון פורים - "היה היה" מהארכיון - נכתב ע"י אבנר ארבל ויוסי שמרי בשנת 1965 עבור מופע ה"חרגולים" בחג האסיף. חבריה היו אבישי גרוסמן, וכל היתר) אבנר ארבל, ניבי מרקם ז"ל, ואבינועם גולן).
מזל טוב!
לסבים עידית ומשה רונן
להולדת הנכדה איימי
בתם של יזהר ואביטל.
ברכות לכל המשפחה הרחבה!
עדכוני טלפון
בחוברת הטלפון החדשה כתוב בטעות מספר אלו"ט כמספר גן תלתן.
4437 = אלו"ט
4513 = תלתן.
ביום ראשון 6.4.08
בשעה 14:00
במועדון לחבר
יתקיים דיון פתוח
בנושא
מבנה חדר האוכל –
תכנון וכיוונים עתידיים
ביום ד' 9.4.08
שעה 16:00
יתקיים
דיון פתוח בהנהלת הקהילה
בנושא:
העסקת עובד זר לחבר סיעודי ואחריות בנים לליווי הוריהם לצרכי בריאות.
הציבור מוזמן
איילת
שיחת הקיבוץ שהייתה אמורה להתקיים בשבת נדחית ליום רביעי 9/4/08
בשעה 21:00 במועדון.
בחירת מזכיר
מועמדים:
א) אילן לוטן
ב) רקפת זהר
להתראות בשיחה,
רוני גלעד מנהלת מש"א
החזרת ערכות המגן נדחתה בגלל הלוויה, נשתדל לקיימה במועד קרוב.אתכם הסליחה- יניב ש.
מי שאוהב ורוצה לראות פריחה משהו... משהו... יש כזו מול מילוא.
ברית מילה
לכל ההורים העתידים לבוא, חשוב לרענן את הנוהל בנושא ברית המלה.
* על המשפחה לפנות לשלומית דקל
וכל תיאום הברית יעשה דרכה.
* הקיבוץ ישתתף בעלות, עד לתקרה
של המוהל עמו קשור הקיבוץ. נכון
להיום הסכום הוא בסך 300 ₪.
* ההוצאה – ע"ח הקהילה.
כן ירבו, איילת מוזס
מי ראה? מי מצא?
נעלם ספר שאמור היה להיות מוחזר לספריה האזורית. מדובר ב"אלף לילה ולילה" לילדים. הספר המלא ללא האיורים.
הספר נראה לאחרונה על ספסל המציאות ליד חדר העלון, שם הונח כנראה בטעות.
כל מי שיודע עליו יבוא על התודה.
י ה ו ד י ת ג ר ו ס ב ר ג .
תגובה
ברצוני להגיב על אירוע שארע לאחרונה בו התגולל חבר (שמפאת כבודו לא אציין פה את שמו) בצעקות על יניב שלום רכז הביטחון.
יניב שמונה לפני מספר חודשים לרב"ש ממלא את תפקידו בצורה הטובה ביותר! הוא משקיע שעות מזמנו הפנוי, המערכת שיניב אחראי עליה השתפרה ללא הכר מאז נכנס לתפקידו.
במקרה הנ"ל איחר המחליף להגיע לשמירה והחבר שגילה אחריות ונשאר במשמרת עד בוא המחליף, לא התאפק ובשעה מאוחרת בלילה צלצל אל יניב ופגע בו קשות בצעקותיו.
נראה לי שאין לעבור בשתיקה על המעשה ועל החבר הפוגע למצוא את הדרך להתנצל בפני יניב.
מ נ ו
הנשים לניהול
שמתי לבי לכך שרבות הן הנשים שממלאות אצלנו תפקידי ניהול:
במטבח, חצר ראשונים,
בית דורות, הנהלת הקהילה, מש"א
כלבו, חינוך, ועדת דירות, תרבות
מרפאה ותחנת הדלק.
זו לדעתי הדרך הכי טובה להגיע לשוויון. העשייה ולא הדיבור על כך.
ואני גם ממליצה לנשים ללמוד מקצועות הקשורים בכלכלה – שלא יוכלו להגיד: "אתן לא מבינות בזה שום דבר".
ר ו ת ע צ מ ו ן
עדכוני מש"א
דיווח עבודה
אנו מזכירים, כי על פי תקנון העבודה, על כל עובד במשק ובקהילה לדווח על כניסה ויציאה מהעבודה דרך הטלפון. דיווח זה חשוב ביותר, על מנת שנוכל לעקוב אחר ימי העבודה ולתת לכל חבר את הזכאויות המגיעות לו.
שימו לב שאנו מתחילים להקפיד כבר מדוחות אפריל, ודוחות עבודה אשר יהיו בהם יותר מ – 5 הוספות / תיקונים ידניים נאלץ לרשום ימים אלו כימי היעדרות. המשמעות היא להוריד מימי החופש או לקנוס על אי עמידה במכסת העבודה החודשית.
בנוסף יש לזכור כי מנהלי הענפים חייבים לחתום על דוחות העבודה ולהעבירם להגר צ'נסקי.
לעובדי החוץ
אנו מבקשים להעביר אלינו את טופסי 106 המתקבלים מהמעביד ואת כל
המכתבים המתקבלים אצלכם על קופות הגמל השונות.
אנא השתדלו לעשות זאת בהקדם,
ועוד...
אנו נתקלים בבעיה המקשה עלינו מאוד, כאשר מדי חודש יש עובדים אשר שוכחים או מתעכבים בהבאת תלושי השכר, דבר המעכב את העברת הזכאויות המגיעות לתקציב האישי וסגירת הדוחות.
פנינו כבר פעמים רבות לעובדים אשר איחרו, אך הפניות, ברובן, לא הועילו.
לכן הוחלט בהנהלת מש"א כי עובד חוץ אשר לא יביא את תלוש השכר עד ה- 15 לחודש לא יוכל לקבל את הזכאויות לתקציב של אותו החודש ובנוסף ייקנס על כל יום איחור בסך 5 ₪.
עובדים אשר אינם יכולים מסיבה כלשהי להביא את התלוש בזמן, מוזמנים לפנות לרוני ולבדוק ביחד מה ניתן לעשות.
המשך עבודה פורייה לכולם,
הנהלת מש"א
רוני גלעד.
מהמרפאה
ח ד ר מ י ו ן
חשוב ביותר, אם אתם נוסעים בשעות סבירות, להשתדל להצטייד בהפניה, על מנת שלא נצטרך לשלם אגרת מיון שעלותה יכולה להגיע בהתאם לנסיבות ההגעה עד ל- 566 ₪.
כמו כן, כל טיפול במיון צריך להיות מלווה בטופס 17, ולכן חשוב מאוד לקחת את מכתב השחרור מהמיון ולהביאו למרפאה כדי שנוכל להסדיר ולהשיג את הטופס הנ"ל.
ב ד י ק ת ד ם
ההרשמה טרם הבדיקות נועדה למנוע מספר רב של אנשים המחכים בתור, וכדי שמיכה יוכל לצאת בזמן לקופת החולים.
לא נקיים הרשמה על הדלת ומכיוון שמדובר בחצי שעה – אנא גלו סבלנות.
מסידור הרכב
פסח מתקרב מהר ואיתו נסיעתם של רבים שחייבים לנסוע.
לכן אם בכוונתכם לנסוע בשבת בערב החג 19.4 או ביום ראשון 20.4 אנא הכניסו הזמנתכם בהקדם – רשמו גם את מספר הנוסעים כדי שאוכל להתארגן ולאפשר לכל אחד רכב מתאים.
בתוכנית הקרובה לרכוש רכב בעל 7 מקומות ישיבה, ובכך נגדיל את צי הרכבים הגדולים.
כרגע ברשותנו הרכבים 45 ו-48 עם 9 מקומות ישיבה. 33,36,30 עם 11 מקומות ישיבה. כדי להתאים לכם רכב – ציינו את מספר הנוסעים.
אני חוזרת ומבקשת, אם החלטתם לא לנסוע, בטלו הזמנתכם ברגע שאתם יודעים על כך – עבור אחרים המחכים לרכב שיתפנה. מי שאין לו מחשב יכול להתקשר אלי ואני אבטל.
שימרו על רכב נקי. אם שקיות האשפה התלויות על המושבים התמלאו באשפתכם, אנא הוציאו וזרקו לפח. ו.. לא לשכוח טיטולים.
ח ג ש מ ח - פנינה
ועדת השתלמות – עידכונים
חברי הועדה הם: עידן יגודה, עידית עזר ורוני גלעד.
סטודנטים חברים, שימו לב!
* מעתה יש לשים את הקבלות בתא הדואר של עידן יגודה.
* לכל המתעתדים ללמוד בשנה הבאה (צעירים וחברים) -
הרשמת הלימודים לשנה הבאה החלה וטפסים להרשמה נמצאים בתא הדואר של
ועדת השתלמות, בבקשה מלאו את הטפסים בהקדם ושימו אותם בתאו של עידן
יגודה (ההרשמה תיסגר בתחילת מאי).
מחשבים
על לוח המודעות מבצעים של חברת המחשבים "נט קומפיוטר" עם מבצעי החודש.
יפתח מור 1.4.1987
אמא ז'נבה 3.4.1984
תרצה ספקטור 9.4.1985
אשר שנפלד 10.4.1995
יצחק עצמון 11.4.2007
רבקה גורפיין 12.4.1983
עמי לוריא 13.4.1990
אמא דנון 15.4.1986
רחלקה גור 15.4.2003
נ ר ז י כ ר ו ן
ב
משולחן ועדת דירות
עדכונים מהנעשה בשטח
כידוע עבר עלינו חורף קשה והיו הרבה נזילות בבתים, לאור זאת פנינו לחברת הביטוח ששלחה שמאי שבדק ואישר לנו תיקונים שונים בבית אורי ואדווה תומר, והחלפת גג בבית משפחת גולן. ביצענו זאת ואנחנו מחכים להחזרים מחברת הביטוח.
גם בית משפחת צפניה שסבל קשות מנזילות, נבדק ע"י שמאי הביטוח וגם את התיקונים שלו תשלם חברת הביטוח.
בכוונתנו להחליף השנה מספר גגות ואנחנו בודקים יחד עם יונתן שחר הצעות מחיר
ואפשרויות על מנת למזער את ניזקי הרטיבויות.
בזמן הקרוב ניידע את המשפחות המאושרות האמורות לעבור לבתים החדשים, על פי החלטת השיחה ולפי תור הוותק.
בשעה טובה הסתיימו שיפוצי הבתים של משפ' אלימלך שרית וגבי, עמי ורוני גלעד,
אברהם וחיה שחם, ואנו לקראת סיום בית משפ' תמי וגיורא מור וביתה של אורנה בורלס. אנחנו מברכים אותם ומאחלים להם אושר וחיוך בביתם ומבצרם.
בימים אלה אנחנו מתחילים בשיפוץ ביתם של ניר וענת אלון, פנינה דגן ובהמשך ישופצו בתיהם של אביטל ועדה גבע, מירי ורן אדליסט, רבקה שדה ועדינה כפיר.
בקרוב יוחלף גג האסבסט של הכלבו ועל כך ניידע את הציבור שלא להתקרב למבנה. ההחלפה תתבצע ביום שבת על מנת לא לפגוע בשגרת החיים, פרטים יבוא.
כמו כן נתחיל להוריד את גגוני האסבסט בשכונת הדרום ונחליפם בגגונים אחרים.
בקרוב נתחיל בשיפוץ קל בבית קב' "חרצית" על מנת לשפר את התנאים במקום.
וביומיום... ממשיכים לתקן, לשפר ולשפץ, ולבצע תיקונים קלים בבתי החברים.
כל זאת להפעם...
נאוה גור
רפי שפירא
נולד 21.10.1943
נפטר 1.4.2008
רפי יקר -
איש עתיר מילים, עתיר צלילים, עתיר צבעים, מלא כרימון וּברוּך- כישרונות.
אביר ההספדים היפים, אשף המאכלים הטעימים, מלך קבלות השבת... כל זֶמֶר בפיו מתנגן וּמִתְרוֹנֵן לתִפְאָרָה.
אך הכל נגמר....רפי איננו... ובלעדיו, עין שמר לא תהייה אותה עין שמר ...
ליבו הרחב והרגיש לא עשה לו חיים קלים, לא בילדותו ולא בבגרותו.
אחד מזיכרונות ילדותי המתוקים ביותר הן זמירות העֶרֶש היפות שאמא אללן הייתה מזמרת לו לפני השינה, וכולנו התבשמנו מהן יחד עם רפי.
רפי היה אלוף הזיכרונות והסיפורים, הוא סיפר לכולנו את "ילדותנו", וסיפוריו העסיסיים המסופרים בפרטי פרטים הפגישו אותנו שוב ושוב עם רסיסים מנצנצים מעברנו המשותף. הוא היה מספר מחונן.
חבר טוב ומיטיב היה רפי, ומחנך מסור המשקיע את כל נשמתו בחניכיו...
ומעל לכל: היה איש משפחה חם ואוהב מאין כמוהו.
רפי היה ידידי, והוא יחסר לי מאד.... יהי זכרו ברוך!
ענה.
רפי אחינו שילב בדמותו שני מאפיינים:
הוא היה ברוך כישרונות
והיה לו לב רחב רחב..
הוא היה מושך בעט. לא כתב ספרים עבי כרס אך המסות הרבות שכתב היו יכולות למלא ספרים. כל הספד, כל ברכה היה ברור שרפי יכתוב כי הוא ידייק באבחנותיו כחוט השערה ומה שיצא מתחת ידיו יהיה פנינה ספרותית. בצד המאמרים המוזמנים כתב גם מהגיגי לבו ומזיכרונותיו והכל מלווה בשפה עשירה, בידע ובדוק של הומור.
מאוד משונה בעיני לכתוב הספד לרפי, כי הוא היה עושה זאת הרבה יותר טוב ממני...
רפי חינך דורות של קבוצות נערים. איני מכיר עוד מחנך שחניכיו נקשרו אליו בעבותות אהבה והערכה כמו אל רפי – הרבה מעבר למה שהתפקיד חייב ומעבר לגבולות הזמן.
היתה לו אוזן קשובה למצוקת הזולת ולכן היה הוא כתובת לרבים, הן בהיותו בתפקיד והן בזכות אישיותו המיוחדת.
עוד יסופר על כישרונותיו המוסיקאליים ועל תרומתו הרבה לתרבות המוסיקה והישרה בעין שמר ומחוץ לקיבוץ.
ויש עוד הרבה לספר, אך אסיים בגולת הכותרת - רפי כאיש משפחה. כל עיסוקיו הרבים לא השכיחו ממנו לרגע אחד את משפחתו הראשונית לה התמסר בכל מאודו. הוא לא חסך מזמנו, מכוחו ומיכולתו כדי לטפח אותם ולתת להם הכל.
ואנו, אחיו וגיסותיו וכל המשפחה הענפה נזכור את רפי כמי ששימש דבק בין כל חלקי המשפחה – שלא נשכח ימי זיכרון ונמשיך לקיים מפגשים משפחתיים. בשבילו כל אחד מילדינו ומנכדינו היה גם שלו והם כולם החזירו לו אהבה רבה.
ולכן אסיים בדברים ששמעתי מיותר מחבר אחד בקיבוץ:
"עין שמר בלי רפי לא תהיה אותה עין שמר".
א ו ר י ש פ י ר א
לרפי שפירא, לכבוד פתיחת הפלאפל בצומת
איש האשכולות היחף
הרוח בערב גובר,
פנינו קליל ילטף
הגיע העת לספר
על איש האשכולות היחף
על האיש שאוהב לשבת
ולספר סיפורים מהלב
אך אוזנו תמיד גם קשבת
זה איש האשכולות היחף
הוא גדל אך נשאר כילד
כל פעוט הוא רוצה לדובב
כל דרדק הוא ידיד על אמת
של איש האשכולות היחף
מדי פעם יפצח לו בשיר
ואף תו הוא אינו מזייף
יש בס פרופונדו כביר
לאיש האשכולות היחף
אם רציתם מרק משובח
או עוף מתוצרת השף
כדאי שתגשו למטבח
של איש האשכולות היחף
ואם רוח חפצתם ודעת
ממאמין אמיתי ואוהב
הצטרפו לשיחה מבעבעת
עם איש האשכולות היחף
כל מלאכה היא אותו מכבדת
אם מזכיר או לולן או מחנך
זו תמיד הנשמה שעובדת
אצל איש האשכולות היחף
כשעבד בפרדס הוא נתן
נשמתו לכל עץ וקוטף
והיום רק נשאר הנדל"ן
לאיש האשכולות היחף
אך לא איש כמוהו ינוח
מה פתאום, הוא הרי לא עייף
ועכשיו זה פלאפל ברוח
אצל איש האשכולות היחף
אז נאכל נא פלאפל בפיתה
ונשים קצת חריף ששורף
וביחד נגיד, טוב עשית
איש האשכולות היחף.
כתבה: רקפת זהר
רפי הוא אבן צבעונית מחומת חיינו, כמו אדמתנו השחרחורת והרוח המניעה את צמרות עצי האקליפטוס מתחתם נחים חברינו שבא יומם. רפי הוא שילוב נדיר של שורש וצמרת, הוא עין שמר בעיני אוהביה.
אוהב אדם, יצירתי, נדיב, מספר סיפורים נפלא ואיש רעים להתרועע.
בלכתו של רפי אבד לי, אבד לנו, חבר יקר, אחד משלנו, איש בעל ייחוד אנושי נדיר. המלים מסרבות לגעת, נוגעות בשולי הדברים והמילים שאני רוצה לומר נשמעות לי כחלולות, איני מצליח לבטא את עומק הרגשתי במעמד נורא זה.
היה איש טוב, נכון תמיד להושיט עזרה, חביבם של ילדים ומבוגרים, מחנך בנשמתו.
השילוב המושלם בין הרצון לסייע לזולת במצוקתו, עם היותו איש של משימות, הוביל אותו לתפקיד המזכיר, למעורבות בפעילות התרבותית של הקיבוץ, לריכוז ענפים חקלאיים ובעיקר אל תפקיד המחנך של חבורות נוער ישראליות וקבוצות של עולים מרוסיה.
רפי היה המחנך הראשון במוסד החינוכי שלנו שאיננו מורה. הוא בנה ועיצב את הדגם המיוחד הזה, דגם שהפך למקובל במוסדות חינוכיים אחרים. היתה לרפי עין טובה והבנת עומק של תופעות אנושיות. הוא ניחן בעברית עשירה וקולחת, כישורים שהוליכו אותו אל תחום מספר הסיפורים בכתב ובעל פה, סיפורים שהיתה בהם תובנת עומק משולבת בהומור שופע.
נראה היה שהוא מצליח לפרוץ לעצמו דרך, ההצלחה החלה מאירה לו פנים וסיפוריו החלו מתפרסמים באמצעי תקשורת שונים. אבל מותו המוקדם והמכאיב כל-כך קטע באחת את הלבלוב המבטיח שהנץ מתוך הדברים שכתב.
אין פינה בקיבוצנו שלא ניכרת השפעתו של רפי על עיצובה. הוא היה בנאי של דפוסי תרבות ואורחות חיים. נוכחותו הייתה חיונית, נשבה ממנה מקוריות ואהבה גדולה לקיבוצנו, קיבוצו. רפי ניחן בשילוב של מקומיות יצירתית, אהבת המקום ושאיפה אל גבהים שמעבר לו.
נוכחותו הגמלונית ומלאת החיים תחסר לי מאוד. הנוף האנושי שלנו התייתם ולעולם לא יהיה כבר כמו שהיה כאשר רפי היה אתנו.
איש משפחה מסור, חבר נאמן ותורם, איש בעל דעה ונוכחות להשמיעה בציבור, מתמזג היום עם אדמתנו, אדמתו של רפי.
שלום לך רפי, ידיד ושותף. אני יודע שאתגעגע אליך ואל כל מה שאישיותך המיוחדת הכילה בתוכה.
תנחומים לעירית, הדס, תרזה ואביעד, אורי, משה וכל בני המשפחה.
א ב י ש י ג ר ו ס מ ן
רפי שפירא – מילות פרידה
לרפי, לבני המשפחה, לחברים ולקהל המלווה.
אני מחפש כותרת לפתוח איתה את מילות הפרידה ממך
האם כותרת בדוגמת "רפי יקר שלנו" היא כותרת תואמת, הולמת?
ואולי להתחיל ב- מדריך יקר, או איש יקר, או מחנך, או אולי חבר
אבא, או אבא רוחני.
זה מסוג השאלות שכל התשובות נכונות ועדיין לא מספקות
את התשובה האמיתית, התשובה הנכונה שתמחיש
את מה שהיית בעבורנו.
ידעת לאורך כמעט 30 שנים להיות לנו איש יקר
ידעת להיות אדם שסימן לנו דרך כמדריך
ולצעוד איתנו, לצידנו ובראשנו בימים של שמחה ואושר
ובימים של קושי ועצב.
שימשת לנו דמות של מחנך והענקת לנו ערכים שמובילים אותנו עד היום
ערכים שהפכו אותנו לאנשים טובים יותר
הענקת כלים שאיתם יצאנו להתמודד בחיי היום יום שלנו.
חלקנו חשים היום שאיבדנו אב
וחלקנו חשים אובדן של אבא רוחני
וזאת משום שידעת למקם את עצמך במקום החסר, במקום שנדרש
לכל אחד ואחת מאתנו
להיות האיש הנכון במקום ובזמן הנכונים
זה אחד הדברים שמשקפים אותך.
הרוח היצירתית שלך, ההומור שלך, האכפתיות שלך, הרגישות שלך
הסמכותיות שלך, הרצון העז שלך והמסירות אין קץ שלך
ראויים לכל שבח ואין די מלים להמחיש אותך בחייך
ואין מלים להמחיש אותך בלכתך.
ראוי לו לכל אדם שתהיה לו מטרה בחייו שתוביל אותו
מטרה שבסוף ימיו תהיה סימן אותו הוא הטביע לעולמים.
רפי שלנו
המטרה שלך התגשמה עוד בחייך, סימנת אותך לעולמים על פני האדמה הזאת
והיית לאיש ודמות שכל אחד ואחת מאתנו צריכים לברך על המגע ועל ההכרות איתך.
במותך אתה כאב שלא נס
כפי שבחייך היית
קרן אור שלא כבתה.
שלום רפי שלנו.
מוטי מ"עומר"
אבאל'ה שלי
איש הולך על מדרכות איש שמנמן הולך ושר בקולי קולות ואחריו ילדה קטנה כרוכה עליו כמו זנב, עוקבת אחר תנועותיו. אבא שלי. הייתה לנו שריקה משלנו, לי ולאבא שלי, הייתי מזהה אותה מקילומטרים ורצה אל הזרועות הגדולות והפתוחות לקראתי.
זוכרת ימי שבת של טיולי הרכבות בקיבוץ, היית מלמד אותי איך לטפל בעצים של כולם, לערב זנים, לחטא ולחבוש, ועל הדרך היינו מפלחים כמה רימונים.
ימי ההולדת שלי היו תמיד הכי מיוחדים: יושבים כולם סביב הטאבון ועוקבים אחרי תנועות הידיים המהירות והמיומנות של אבא, שחוברות ומותחות את הבצק ומטיחות אל הטאבון החם, אבא שלי!
הידיים של אבא – ידי פרדסן, ידי אופה, ידי אומן, הייתי מסתכלת עליהן בהערצה – על הסדקים החרוטים, ידיים של איש עבודה, איש עשייה, של אבא שלי!
לא הרבה היה לנו בבית מן המוכן – אבא בנה, אלתר, המציא, מריצות מכוניות, בובות על חוט, ארגזי אוצר, רהיטים, ואמא השלימה בצביעה, ציור, והכנת משחקים מקוריים. דאגתם דרך היצירה והעשייה המשותפת שלכם לתת לנו ילדות הכי עשירה ומלאת תוכן שילד יכול לבקש!
בלילה, כשאני לא נרדמת וכולם ישנים – אבא שומר הלילה, לוקח אותי ואת החבר שלי אסף לעשות קומזיץ בפרדס. יש אוהל, יש מדורה, יש מטבח להכין ארוחת לילה, הרבה, הרבה תפוזים...
הפרדס היה הבית השני שלך: עוברים בין החלקות ואתה מקלף לי תפוזים בלי לעשות קוואטש', כביד אומן.
כשאבא מספר סיפור כל האוזניים כרויות – יש הצגה – דרמה שלמה! מלווה תנועות גדולות ומצחיקות ודיבור המתחלף ומשתנה בהתאם לעלילה... יש מתח – כולם מרותקים!
כשהוא מספר לי – כל הילדים בחדר באים מהמיטות הסמוכות ויושבים לידינו, יש בו, באבא שלי, משהו שסוחף אליו את כולם.
אחר כך מנגנים יחד , אני ואבא שלי, כמה שירי עם וקנונים בחליל עד כיבוי אורות, אבא חייב כבר ללכת.
כל כך הטבת לנגן ולשיר. היית לוקח אותי לחזרות של חבורת הזמר ומשם קיבלתי את האהבה לשירי ארץ ישראל היפים והטובים, סשה ארגוב, מתי כספי, שלום חנוך ועוד.
הייתי הולכת איתך למוסד ובהמשך לחברת הנוער "עומר", ורואה איך החבר'ה שם אוהבים אותך, קשורים אליך, מין מחנך בגובה העיניים, אחד מהחבר'ה.
לא הייתי "ילדת סינדרלה", מן נסיכה כזאת... יחפה תמיד, שפשוף נצחי בכל ברך ונימוסים לא היו אף פעם הצד החזק שלי. ככה, בארוחות השבת המשפחתיות, הייתי נכנסת, לפעמים זוכה לכמה הרמות גבה פולניות, ובסוף הארוחה הייתי מלקקת את הצלחת עד שהייתה מבריקה. "רפי, תגיד לבת שלך!", ורק אתה יושב בצד וצוחק בגאווה:
"זאת הבת שלי!".
כשהיית עולה על הבמה, היית קורן מאושר, ואני, די במבוכה, לפעמים מסתתרת מתחת למפה, אבל בתוכי גאה – הנה אבא שלי!
הדבקת אותי בחיידק האהבה לבישול, וניסיתי ללמוד ממך כל מה שאפשר,
כדי שתהיה לך ממשיכת דרך ראויה.
בישוליך היו לשם דבר ולאחד מתענוגות החיים עבורי.
כל ילדותי מלאה בזיכרונות סביב אוכל!
עוד לא הצלחתי ליישם הכל, אבל מבטיחה לעבוד על זה! והפיתות זה הדבר הראשון!
אבאל'ה שלי, החבר הכי טוב שלי, הנפש הקרובה אלי ביותר בעולם!
אין לי מושג איך ממשיכים מפה הלאה בלעדיך!
אבל אעשה הכל כדי שתתגאה בי,
אוהבת אותך כל כך.
תירזה
ש ב ת ש ל ו ם !
