הערב יום שישי במועדון לחבר ב- 21:30
הסרט
"המבוך של פאן"
במאי: גיירמו דל טורו
תקציר הסרט
השנה היא 1944ובספרד המשטר הפאשיסטי של פרנקו. אופיליה, ילדה בת 12 נודדת עם אמה הנמצאת בהריון מתקדם אל אזור כפרי שכוח-אל כדי להתאחד עם אביה החורג, מפקד סדיסטי בצבא פרנקו. הילדה מגלה פתח לעולם סמוי של פנטזיה ויצורים אגדתיים ומבקשת
את עזרתם – אך המחיר עלול להיות כבד מנשוא.
(מציגה – רות ריפתין)
סרט בעל יופי חזותי מהמם שזכה לשבחי הביקורת והקהל
המלצת השבוע
טיול אתגרי לברכות וחוף הים הבתולי(!) של מעגן מיכאל
אתגר ראשון: לעבור את השומר בשער מעגן מיכאל.
טיפ בדוק להצלחה, לזרוק בנונשלנטיות שם "בטוח" של חבר קיבוץ שאתם באים אליו... (רק ודאו לפני כן שאותו הנ"ל איננו ז"ל).
אתגר שני: עכשיו כשעברתם את המכשול הראשון, פנו ימינה וטיילו בברכות שבעונה זו יש בהן עושר אדיר של ציפורים אך היזהרו מלהציץ לדשא הירוק יותר של שכונת המגורים החדשה של מעגן מיכאל.
מה לעשות אנחנו לא בליגה שלהם.
אתגר שלישי: משם פנו לעבר חוף הים, הורידו נעליים ורוצו לפחות 10 ק"מ לכל אחת מרוחות השמים.
אתגר אחרון שבלעדיו חבל על המאמץ: לאחר שהשלמתם את הריצה (כולל זאת שבמים) וחזרתם לעת שקיעה רטובים אך עמוסי אדרנלין, השלימו את החוויה פרסו מפה סדרו כוסות יין – וקנחו בחלבה איכותית ומיטב מעדני הבית שדאגתם להצטייד בהם מראש. ורגע לפני השמש תשקע אל תשכחו להגיד לה תודה על כל הטוב שבחיינו.
וחידה לפני סיום: מה הן "אוזניית הקלח", "יסעורית", "פקועית"
והכי חשובה "נרתקינית דביקה"?
התשובות בעלון הבא. יוסי בן מיור
השבוע בפותחים שבת:
"שליחות בשירים" - בהקשר לשליחות שהוטלה על משה ואהרון:
לשוב למצרים, לבוא אל ארמון פרעה ולתבוע ממנו -
"שלח את עמי!". על פרשת "וארא" -– צביה וייסברג.
רוב תודות לרקפת זוהר על הדרשה הייחודית שנשאה על פרשת "שמות". בדרשתה אמרה רקפת שלמרות שהנשים בפרשה מצילות את משה בתחנות שונות של חייו, הן אינן מגיעות לעמדות של השפעה ושל מנהיגות, זכות זו נשארת נחלתם הבלעדית של הגברים.
חן, חן לזמרים: מארק צ'נסקי, אילן לוטן, קובי גרוסמן, יואל גרוסברג, אמיתי ששון, איה מלומן, רקפת זוהר וחבורת הבחורים על שירתם בקבלת השבת בשבוע שעבר.
ענה
נר זיכרון ל...
שולמית תלמי 1.1.07
בתיה זמיר 11.1.97
דודיק כץ 2.1.95 דבורה רולניק 15.1.77
יצחק פרלברג 4.1.42 ניבי מרקם 15.1.04
בנק שפירא 4.1.74 שבתאי אבל 16.1.97
שמואל פלומן 4.1.80 שושנה שטיין 19.1.85
סימה חופי 6.1.92 לייבה רייכל 24.1.68
מיכאל טל 7.1.02 חנה יגודה-כהן 24.1.96
ז'ניה ריפתין 7.1.96 יצחק שמי 25.1.87
רוזקה חרודי 8.1.97
חורף חכם - עדכונים חשובים!
החוגים של המחזור השני יתחילו ביום ראשון 24.1.10.
למחזור השני מצטרף חוג של ליאורה מאסטרו "בניית אתר אינטרנט בקלי קלות" נלמד שיטה קלה וזמינה לבניית אתר אישי לצרכי עבודה או משפחה. החוג יתקיים בחדר מחשבים במוסד בימי רביעי בשעה 18:00 החל מתאריך 17.2.10. החוג לא מופיע על פתקי ההרשמה אך אתם מאד מוזמנים להירשם אליו!
ההרשמה לחוגים עד יום שלישי 19.1.10.
גניבה ויותר מזה...!
ביום ראשון גילינו לתדהמתנו שנגנבו מהחצר של גן תלתן שני
גלגלים מהטרקטור האדום. הגנב, כנראה איש מקצוע מיומן,
הוריד את הגלגלים והניח את הטרקטור על בלוקים.
בזה לא הסתיים העניין - בפינה אחרת בחצר אותו גנב או
מישהו אחר עשה את צרכיו.
מי שיודע משהו בעניין, אנא יבוא ויגיד, כדי שנוכל להחזיר את הגלגלים
הגנובים.
ובהזדמנות זו אזכיר שוב: אין להיכנס לחצרות. לא עם ילדים שלנו ולא עם אורחים. החצרות וכל הציוד שבתוכן כולל הגרוטאות, שייכים לחינוך ואינם רכוש ציבורי.
ענת גרוסמן
סעפש"ים
לקראת כנס מחזורים, "פופקורן הפקות" מעוניינים
בתמונות אלבום או סרטי וידאו בנושאים הבאים:
מורים שזכורים לנו, פעולות וטיולי תנועה, ספורט במוסד, חדר האוכל, אירועים, ערבי שישי, שיחות מוסד, מסיבות ותמונות כלליות מחיי היום-יום במוסד. התמונות ייסרקו באותו יום ויוחזרו למחרת לבעליהן! לפנות לחיים חננאל או נירה כהן
למעוניינים
בהדרן נותרו עדיין מספר פריטים בתערוכת הקרמיקה.
בכלל שווה לבקר בחנות של הדרן
לחובבי הספורט
כדי לצפות בשידורי ערוץ הספורט המשותף יש לסרוק הטלויזיה ב-UHF
לפרטים נוספים אפשר לפנות ליגאל כץ
תזכורת חשובה
פניות טלפוניות למשרדי ההנהלה:
מזכירה, מנהלת מש"א, מנהל קהילה, רכז משק, יו"ר כלכלי
רק דרך מספר הטלפון 4401 ולפי ההפניה המוקלטת לשלוחה המבוקשת
מרכזית הטלפונים
ביום ג' האחרון הוחלפו ממירים במרכזיה הטלפונית.
בבקשה דווחו לי על כל בעיה, אם תתעורר,
באמצעות פתק לתא הדואר של המרכזיה /טלפונים
כדי שנוכל לטפל ולפתור.
בבקשה התעזרו בסבלנות, עוד יהיה טוב... צוק חרודי
קוראי העלון באשר הם, מוזמנים לשתף ולחלק איתנו זיכרונות, סיפורים ואנקדוטות הקשורים בהווי החיים בשנותיהם במוסד. השתדלו לקצר ולתמצת לחצי עמוד, והעבירו לכתובת העלון: alon@ein-shemer.org.il
השבוע קטעים מכתבה שהתפרסמה במוסף "הארץ", ומדברים בשמם של כל אלה שזכו להיות תלמידיה של רבקה גורפיין.
הם לבד – מאת אריאל הרשפלד
לזכר רבקה גורפיין (1908-1983)
היא הייתה אז כבר כפופה מעט וכמעט כל גינוניה הזמינו חיקוי או גיחוך - מבטאה הפולני-גליצאי, האינטונציה הארכאית וקו האיפור השחור, שהחמיץ תמיד את מקומן הנכון של הגבות. ובכל זאת, כשהייתה נכנסת לכיתה... איש לא גיחך. גם הקשוחים שבין האדישים, שהשעינו את כיסאותיהם אל הקיר מאחור עד שכיבה כמעט, הזדקפו ושתקו. היא לא הפעילה כל מנגנון של כוח, לא הזכירה בחינות ולא היה כל דיבור על התועלת או מטרות הלימוד. היא לימדה את "אנה קארנינה" ואת "פאוסט" וכשפתחה את הכרך וקראה את "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה על-פי דרכה", ברור היה שנפל דבר בכיתה...ומשהו חמור וחודר רחש סביבה. המשפט הזה הפך לדבר החשוב בעולם; לדבר שרצינותו מגמדת כמעט את חיינו.
רבקה גורפיין הייתה סופרת, מבקרת ועורכת ידועה בשעתה, אבל אנחנו, בימי בית הספר, לא ידענו דבר על כך. ידענו שהיא באה מקיבוץ עין שמר השכן ושבעלה הוא משורר ששמו רן עדי, משום שפעם היא לימדה אחד משיריו. רק בשנים שלאחר מכן זכיתי להכירה מקרוב ומכתביה אלי בזמן שירותי הצבאי הם מאוצרותיי היקרים ביותר. אז גם הכרתי את ספריה וגם את בעלה עזריאל אוכמני (הוא רן עדי, על שם נכדיהם).
בשבילנו בבית הספר היא הייתה המורה לספרות וכל מה שהיה בשיעורים הללו בא ממנה לבדה - מקולה, ממבטיה ואפילו מזקנתה בעינינו. מנין באו הכוח הזה, הסמכות הזאת? ברור, המקור הראשון היה אישיותה; המשקל הסגולי המוחשי לגמרי שאתה חש במחיצת אדם מעולה, אינטליגנטי מאוד, רב ניסיון, נדיב. אבל זה לא היה הכל. סמכותה ניתנה לה מכוח היותה מורה. לא כל המורים זכו מאיתנו ליחס הזה. ממש לא. אבל מה שהיה בעמידתה של גורפיין מולנו היה גילום מלא וחזק של דמות המורה כפי שהתרבות הישראלית שלפני שנות-דור תפסה אותה: סמל של היודע-את-מסורת הערכים והידע, הראוי להנחיל; המנחיל.
(פורסם במוסף "הארץ" – 5.12.2007 )
תרשמו ביומנים...
שבת 16.1.10 בחממה
12:30 אירוע אמנות
השקת בית הספר לאמנות עכשווית
בתכנית:
* תערוכת אמנים צעירים מהאזור
* הרצאה של ציבי גבע
* הופעה אקוסטית של להקת החלטורה
הכניסה חופשית,
כדאי לבוא מוקדם כי שאול ואדווה עושים חמין...
האירוע בחסות הגוס פאב והמועצה האזורית מנשה.
17.1.10- 22.1.10 – ד"ר נגב במילואים. לגבי רופא מחליף אנו מטפלים.
אם וכאשר נסדיר נפרסם עקבו בלוחות המודעות
ובאתר הקיבוץ
יום ב' 18.1.10 – נועם הספר מגיע. ההרשמה על הלוח.
יום ה' 21.1.10 - תתקיים פגישת חברים השכנים לפינת החי בנושא גידור
בשבוע שעבר גודרה פינת החי. בעתיד בית אקשטיין יטפחו וישקיעו במקום.
לרגלי הגדרות ישתלו מטפסים שיוסיפו נוי ויכסו את הגדרות.
בין השאר יוקמו כלובי חיות (קטנות ולא מרעישות) שיוצבו בצמוד להוסטל.
חברים ומשפחות מהקיבוץ מוזמנים לבלות בשטח בתאום עם בית אקשטיין.
העבודה נעשתה בשיתוף ובאישור כל הגורמים המוסמכים בקיבוץ.
מסרה:אוריין גנדלמן
מדיוני הנהלת קהילה מיום 6.01.2010
אושר פרוטוקול ישיבה מה- 16.12.2009
1. גרעין תנועתי – קיבלנו מהתנועה הצעה לקלוט גרעין של בני משקים (ש"ש) או בוגרי עיר ומושבים המיועדים לגרעין נח"ל. מדובר בקבוצה קטנה (8-12) של צעירים שעוסקים בעיקר בהדרכה ופעילות חברתית. הוחלט: לבדוק את נושא הדיור.
2. תקנון צעירים – הוחלט להחזיר את הנוהל הקודם, לפיו צעירים בעצמאות כלכלית לפני צבא משלמים חצי מצעירים אחרי צבא. יועבר לקלפי.
3. אורווה – אושררה החלטת הנהלת קהילה מלפני שנה להפסיק לממן את פעילות האורווה.
4. ביקורת ציבורית – חברים פנו לדון בסיום תפקידה של רכזת ועדה. כיוון שמכתבם של החברים כלל השמצות ללא הוכחות או דוגמאות, הם התבקשו למשוך את המכתב, וכך עשו, ובסופו של דבר גם החליטו לא להגיע להנהלת קהילה, לדיון בפנייתם. הוחלט:
א. לגנות את הסגנון המשתלח כלפי ממלאת תפקיד ציבורי, בלי קשר לביקורת עניינית כזאת או אחרת, ולפנות לחברים להתנצל.
ב. בעתיד, חברים שיבחרו לא להגיע לדיון בעניינם, הנהלת קהילה לא תטפל בענייניהם במשך חצי שנה.
5. גיתית חדוותי – הודיעה על עזיבה לאחר שלוש שנות חופש.
6. מושיקו וסוזנה אבלגון – הודיעו על עזיבה לאחר שלוש שנות חופש.
7. אלעד יגודה ואילנית – עוברים זמנית למעמד שוכרי דירה. בקיץ מתוכנן יובל להכנס למערכת החינוך והמשפחה תיכנס לתהליך קליטה
8. משפחת זהר – שיפוץ הדירה עבור עומר ורנה לקראת סיום והם עומדים לעבור ולפנות את הדירה. עם משפ' זהר נותרו מספר נושאים לא סגורים ועל פי בקשתם הוחלט להיעזר ביוסי חלבי, רכז מחלקת גישור של התנועה שיסייע לסכם את פרטי חזרתם לקיבוץ.
רשם : עמית.
באחד האמשים, אני כהרגלי מזפזפת מחדשות לחדשות ולפתע
2 פרצופים מוכרים ניבטים אלי מעל צלחת חומוס - בחיוך שאי אפשר לטעות בו.
היה זה הסימן והאות, שאם אורי ואבשלום מנגבים חומוס באבו גוש, הגיע הזמן לקפוץ למשרדו של חמי לברר איזה תבשילים הוא מקדיח לנו בימים אלה ואיך נראים ימיו ולילותיו.
יומני היקר
יום א' - 3.1.2010
18:00 "חפש את המטמון" פגישה עם דן חמיצר וצוות חגיגות ה- 100 לתנועה הקיבוצית.
הוסכם על מבצע ארצי שיתבסס על כתבי חידה , שיופצו בכל אמצעי התקשורת (שלטי חוצות, אינטרנט, סלולרים עוד). המטרה לחשוף את התנועה הקיבוצית, פרישת הקיבוצים וחלקם בתולדות המדינה מאז ועד היום.
לו"ז: אביב-קיץ 2010. יש לסגור קצוות בכל הקשור לסדרי עדיפויות תקציביים.
מיפוי אירועי שנת ה- 100 לדגניה ולתנועה הקיבוצית, שיכלול גם את האירועים הארציים והאירועים בעמק הירדן ובדגניה. דגש על תפקידו של האזור כערש התנועה הקיבוצית.
יום ג' - 5.1.10
12:00"עשור לכפר כישורית" - תערוכה בנמל יפו (מרץ 2010 ). פגישת הכנה של נציגי כפר "כישורית", הבמאי עידו דגני, מנהלי נמל יפו (מנכ"ל, נציגי שיווק, מהנדסי בטיחות בנמל).
תאום חללי ואזורי התערוכה בהם יוצגו עבודות תושבי "כישורית" במשך 10 ימים.
יחד עם עידו דגני הצגנו את פרטי המופע שיעלו חברי כישורית והצענו להעלותו כאירוע סיום לתערוכה.
כישורית, ישוב בגליל המערבי, נוסד ב-1994. חברה שלא למטרות רווח ולתועלת הציבור, שהוקמה על ידי קבוצת הורים ואנשי מקצוע במטרה להיות בית לחיים לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים מגיל 18 ומעלה. מסגרת החיים בקהילה מתנהלת על פי העיקרון הקיבוצי של "כל אחד על פי יכולתו ולכל אחד על פי צרכיו.
לפגישה הבאה נקדים סיפור: לפני חודש מגיע טלפון מחבריי הטובים ירון ועינת ארמוזה
"שמע חמי הגיע הזמן לנצח באיזה מלחמה קטנה באזור. על הצלחת מונח שיא גינס. צריכים אותך להפקת 'צלחת החומוס הגדולה באזור' אצל ג'אוודת איברהים באבו גוש".
"לכבוד הוא לי! לאירועים כאלה נולדתי". חודש מאוחר יותר ויומיים לפני האירוע:
יום ד' 6.1.10
08:00 - ישיבת תאום פרטים טכניים ותקציביים עם נציגי חברת התקשורתSAT-LiNK הנותנות
חסות ומספקות שירותי תקשורת ל – 40 תחנות טלויזיה ואינטרנט (סקיי, אל-ג'זירה,
CNN ערוץ 2 אינטרנט ועוד) שיעבירו בשידור חי. ולעשרות ערוצים שימשכו חומר
למהדורת החדשות. (בס"ה שודר האירוע ב- 82 תחנות שידור ברחבי העולם).
10:00 – פגישה עם חברת האבטחה ונציגי המשטרה.
14:00 – סגירת קצוות עם שכנתנו מאום אל-פאחם "בארכה" ספקית הטחינה לאירוע.
יום ו' – 8.1.10
19:00 – בערבו של "יום קרב", כשהשמש שקעה והמצלמות כבו ציינתי לעצמי "הו איזו מלחמה נחמדה!"
יום ב' – 11.1.10
10:30 - סינמטק תל אביב צוות 100 שנה לתנועה הקיבוצית. עם שותפי דורון רות, ישיבה עם המנכ"ל אלון גרבוז ונציגי סינמטקים אחרים לגיבוש תכנית לפסטיבל סרטי התנועה הקיבוצית ותוכניות טלויזיה. תאום תאריכים, צוותים אמנותיים לבחירת הסרטים, קבוצות דיון ותקציבים.
באוקטובר הובטחה הקרנת הבכורה של סדרת טלויזיה חדשה בהפקת ועריכת ענת זלצר ומודי בראון. סדרה מרגשת דוגמת הסדרה על תל אביב, שתספר את סיפור התנועה הקיבוצית. יש למה לחכות.
יום ה' 14.1.10
15:00 ישיבת הכנה עם נציגי מועצה אזורית מטה יהודה, נציגי קיבוץ נחשון ומשטרת בית שמש.
אני מציג את התכנית לקיים בשבועות את "פסטיבל השלום" המשך לפסטיבל שנערך לפני שנתיים. אחרי ההצלחה עם רוג'רס ווטרס מ"הפינק פלויד" - הפעם עם להקות ואמנים ישראלים מובילים.
כנראה שבדוכנים נגיש את שאריות החומוס מהצלחת של אבו גוש...
הקורא הקפדן בוודאי שם לב, שנעדרו פגישות עם פוליטיקאים, אותן חמי לא הסכים לחשוף
אבל הבטיח "יש דברים לגבי עתידנו הפוליטי שהשתיקה יפה להם נכון לעכשיו".
שמועות מספרות שיש שמאל ישראלי ואפשר למצוא אותו בטוקבקים.
חמי "לפקודה תמיד אנחנו" ושיהיה לך בהצלחה.
ילדי מבחנות
במשרדים החדשים של הנהלת מיניפלסט כבר נשר מהקירות ריח העוגיות של קוקימן ואין זכר לנרות האווירה של הנהלת הקהילה. ההתנהלות חרישית והעבודה שקטה ושקדנית. רק כתבת המקומון הפופלרי מפריעה את השקט בשיחה עם עמרי שוהם המנכ"ל.
עמרי שוהם
מנכ"ל מיניפלסט מ -2004
בן כפר רופין וחבר מצר משנת 82'
נשוי + 3
תואר ראשון בכלכלה ומנהל
עוד משהו: אחד משלנו - כי אדום בנשמה הוא
איזה שנה סוגרים במיניפלסט?
למרות כל החששות 2009 הייתה שנה טובה מאוד, שהסתיימה בתוצאות יפות. הגדלנו את סך המכירות רק במעט לעומת שנה קודמת, והרווחים כמעט הוכפל.
בתכנית המשק 2010 בולטת השקעה גדולה הקשורה במבנה חדש.
המבנה הקיים (שנבנה כרפת) בעייתי מבחינת תנאי ייצור ובטיחות
המבנה החדש נקבע בתאום עם ועדת תכנון מתוכנן לשטח שמאחורי הנה"ח. מדובר על מבנה מודולארי שבנייתו אמורה להסתיים עד סוף 2011. בשלב הראשון יבנו 600 מ"ר, שיחליפו את המבנה הקיים.
בעתיד נוסיף בשלבים אולמות ייצור, מחסני חומר גלם ותוצרת גמורה.
אני מאמין שהמעבר יאפשר התרחבות להיקפי ייצור גדולים יותר וקפיצת מדרגה באיכות מוצרים.
עד כמה מגיעים למיצוי כושר הייצור של מיניפלסט?
תיאורטית היכולת גבוהה יותר ומה שעוצר הוא המיקום. אני מאמין שתשתית חדשה ניתן להגדיל ב- 30%-40% את היקפי היצור ואיתם את הרווחים.
בכל מקרה לא הפסדנו לקוחות בגלל התנאים הקיימים אבל יכולנו להגדיל את מצבת הלקוחות, שזה אובדן לקוחות פוטנציאלים
קיימת תחושה, שבשנים האחרונות מיניפלסט דורך במקום ואינו צומח כבעבר
עם תחושות קשה להתמודד, אך המספרים מדברים בזכות עצמם. נעשתה קפיצה גדולה בפעילות, במכירות וברווחיות. אין ספק שהעיכוב בפרויקט החדש האט את ההתפתחות, אך לעניות דעתי מיניפלסט מתנהל היטב וגם בשנים קשות מביא תוצאות יפות מעל הצפיות.
קו יצור חדש
עמרי מבקש להתחיל באמירה אישית: אני יודע שבעין-שמר יש רגישות לנושא הקשורה בהשקעת משאבים כספיים ורגשיים בפרויקט. זה לא עושה את חיי קלים יותר ואני רואה אחריות אישית לכך, שהפרויקט יקרום עור וגידים ויהיה מקור לפרנסה וגאווה לחברי עין שמר.
חווינו לא מעט משברים, כולל לאחרונה עם ספק אמריקאי שפשט רגל. הצלחנו להוציא ממנו ברגע האחרון את מאגרי המידע וידע, ואנחנו מייצרים כעת את המכונה באמצעות חברה ישראלית. ההערכה היא שבסוף קיץ 2010 תותקן וברבעון האחרון תכנס להרצה ולייצור באופן הדרגתי.
פנינו למדען הראשי לסיוע, ואנו מחכים לתשובתם לגבי זכאותנו.
נושא רגיש נוסף הוא נושא משכורות החברים. כמו בענפים אחרים קיימת תחושת אי נוחות של פערים בולטים בין שכבת המנהלים והעובדים האחרים.
גם כאן אני מודע לרגישות הנושא. קביעת המשכורת נעשתה ע"י שרה בהיר, על בסיס המקובל במשק הישראלי לגבי כל תפקיד ומקצוע. מיניפלסט מתנהל כחלק משוק העבודה הישראלי ובתנאי תחרות, ולכן קביעת המשכורות היא על פי המקובל וכדי לאפשר לנו לעמוד באותם תנאי תחרות.
בהמשך לפניית מספר חברים - משכורתיהם עודכנו. הנושא נבדק שוב עם כניסתו של מרכז המשק החדש ניב רונן ומנהלת מש"א רוני גלעד, והתמונה
העולה היא תמונה הוגנת. אין אפליה לרעה עלות שכר החברים גבוהה יותר
ביחס לשכירים.
כמה מילים על מקצועיות ונאמנות
אני רוצה להדגיש שהנכס הגדול ביותר שיש למיניפלסט הוא צוות נאמן ומקצועי השומר על יציבות לאורך שנים ומבוסס על חברי קיבוץ. בסך הכל במיניפלסט 35 עובדים שמתוכם 17 חברים:
לני האולינג
עידן יגודה
מרק ברצלבסקי
אילן לוטן
איציק כהן
שלמה קציר
אלי שלזניגר
ישראל רוזיו
דני רימון
עירית לוטן
שרית דקל
רותי בן מיור
עדנה חרודי
עמי גלעד
ענת אלון
שלמה שחר
נועם גרוסמן
ובפתח שנת 2010 - כמה מילים על התכנית האסטרטגית
לקראת סוף שנת 2008 התחלנו (בסיוע גוף חיצוני) בביצוע תכנון אסטרטגי למיניפלסט לשנים הקרובות. הדיון נמשך במהלך 2009 ובסיום השנה סוכמו המסקנות להחלטות לביצוע, והן יוצגו להנהלה הכלכלית של הקיבוץ בקרוב.
במסגרת העבודה על התכנית רכשנו סקרי שוק וביצענו שיחות עם לקוחות ומתחרים. לשמחתנו התחזקה דעתנו כי כיוון הפעילות בפרויקט החדש הוא בכיוון הצמיחה והתפתחות השוק, עליו מלמדים הסקרים.
מטרת התכנית האסטרטגי היא להעמיד את מיניפלסט בעוד כחמש שנים במחזור פעילות גדול בהרבה מהנוכחי תוך שמירה על הרווחיות שלנו. במסגרת זו בדקנו את כיווני הצמיחה ואת "מנועי הצמיחה" עליהם נסתמך בשנים הבאות.
לסיכום נאמר שההרגשה היא: תחזיקו אצבעות ותהדקו חגורות, במיניפלסט כמו אצל כולנו אווירת "לקראת המראה"- סופרים לאחור ומקווים שהשנים הקרובות יהיו שנות פריצה.
שיחת קיבוץ הקרובה
תתקיים ביום שני, 18.1.10בשעה 20:30 במועדון
על סדר היום:
רובי ונורית משיח – בקשה להיכלל בתור לדירות חדשות
תיקון לתקנון צעירים בנושא דמי שימוש על דירה לצעירים לפני צבא (מפורט בהמשך)
השכרת אולם הספורט למועצה האזורית
סדרי הצבעות על השינוי (לעיון במזכירות)
מה למדנו השבוע
היום שאחרי
בקיבוץ מעברות נדחה, כידוע, השינוי הדיפרנציאלי ברוב גדול – אבל הם אינם שוקטים על השמרים ומתכננים את "היום שאחרי. במאמר בשם "הצעדים הבאים" מטווה גיורא פורמן את הצעדים שעל הקיבוץ לבצע לשיפור המודל הקיבוצי.
נביא את עיקרי הדברים:
"השריפה שדבקה בשדות-הקוצים הקיבוציים לפני כעשור הגיעה לפתח ביתי. הקשבתי לבעיות שהועלו כסיבה לרצונות השינוי, אבל אסור לתת לשריפה הזרה להבעיר את בתינו. לכן אני מציע לטפל בשלושה נושאים שסביבם יש אי-נחת.
התחדשות בתחום תקנוני עבודה ופרנסה.
השלמת תקנוני קבלת החלטות ואכיפתן.
תקנון רדום לשינויים אפשריים בעתיד.
כל הצעה עומדת בפני עצמה. הכל ייבחן בביצוע ובשקיפות וביכולת ההידברות בין החברים וממלאי התפקידים. בכל אחת מההצעות יש לבחור צוות או אחראי שיכין תוכנית דיונים בקיבוץ.
בתחום קבלת החלטות ואכיפתן צריך להתייחס למספר עקרונות:
גבולות ברורים לשותפות ולעזיבה; התאמה בין המשאבים לכללי חלוקתם; שותפות של כולם בקבלת ההחלטות, בקרה מתמדת; סנקציות הדרגתיות כלפי מפירי הכללים; מערכת נגישה וזולה לפתרון מחלוקות.
הערה: הכלים לאכיפה יכולים להיות: פירסום שמות, תקציבי החברים [כידוע מניסיון של הרבה קיבוצים הסכנה הגדולה של היום שאחרי נפילת מודל ההפרטה היא הפרת ההחלטות שלא מקבלים את החלטת הרוב הדימוקרטית].
בתחום העבודה אני מציע להתחיל מתקנון עין-השופט, ואלה עיקריו:
בקיבוץ שיתופי עם אוכלוסיה פלורליסטית לא כולם מסכימים להחלטות ולא כולם בעלי מוטיבציה מתוך הזדהות. לכן נדרשים כלים חומריים שאינם רק הזדהות ותדמית והערכת החברים. הכלי הוא תקציב החברים הנמצא בשליטת מוסדות הקיבוץ. התקציבים מנוהלים לפי עקרונות הקיבוץ השיתופי ואינם דיפרנציאליים. כל החברים מקבלים בסיס קבוע. חלק מהתקציב והזכות לשיכון קבע קשור לחובת העבודה והפרנסה של החבר. יש גם "תקציב גמיש" שהחבר יכול לקבל בעבור תרומה שמעבר לתקנון.
המטרות: מיצוי הפוטנציאל לשיפור פרנסת הקיבוץ ותקציב החברים עם מירב השיוויון בעבודה; הרחבת מיגוון אפשרויות העבודה; סדר בניהול העבודה וימי החופש; כלים לקיום הדרישה לאחריות החבר לרמת הפרנסה הנדרשת בקיבוץ; מצב בו אחזקת אדם + פחת צרכני ממומנים מהתמורה לעבודה; מערכת תומכת לעבודת משמרות ותורנויות; מרחב בחירה בין התקציב לחופשה או פנאי.
החלק המעניין בתקנון זה נוגע לתקציב הגמיש:
תנאים: ניהול רישום מדוייק, בניית סל היצע עבודה, תורנויות ומשמרות, התארגנות הענפים.
המטרות: מילוי חובת העבודה בקיבוץ, אפשרות לחברים להגדלת התקציב עם הגדלת המאמץ, גמישות בין פנאי לתקציב והוספת מקורות.
העקרונות: יישמר שיוויות ערך העבודה ותקציבים לפי גודל המשפחה וצרכים מיוחדים, תקציב מלא למי שמילא את חובת העבודה, גמישות לתוספת תקציב עם הוספת עבודה במספר ימים מוגדר בשנה (בעין-השופש 30 יום). נכללים בהסדר העובדים מטעם הקיבוץ בלבד.
כידוע, גם הצוות השיתופי שלנו התכונן ותיכנן את הצעתו ל"צעדים הבאים", או כדברי אבישי: "את היום שנוציא מחצרנו את ה"עז".
הביא לדפוס: עלי א.
את המאמר הבא שאני שולח להלן אבקש להדפיס לפי הוראתי (בעוד כשבועיים). תודה:
"הרוב תמיד צודק!" (????)
הטענה הניצחת של חסידי הקיבוץ המופרט – מנו נוהג להשתמש בה לעיתים קרובות – היא:
"200 קיבוצים אינם יכולים לטעות"
(למען הדיוק רק 180 עברו את השינוי הדיפרנציאלי). הגיע הזמן לבדוק את נכונותה של הטענה הזאת ועל מה היא מתבססת.
אמצעי התקשורת, מנהיגים (כולל "מנהיגים מקומיים" ובעלי תפקידים" משפיעים באופן קריטי על דעת הקהל החברתית בכך שהם מציגים ויוצרים אשלייה של אקלים דעה מסויים אשר נתפס בעיני הציבור כ"הדעה המקובלת" וכ"דעת הרוב". דבר זה גורם לאדם הבודד לחוש שדעתו היא בעמדת מיעוט ולהצניע אותה. זהו "אפקט דומינו" המביא לשינוי במציאות עצמה.
המחקרים האחרונים בפסיכולוגיה החברתית מוכיחים שהאדם כיצור חברתי נוטה לקונפורמיות חברתית. הוא ישאף להיות חלק מהרוב ולקבל חיזוק לדעותיו, וימנע מהבעת דעתו בסביבה עויינת מבחינה רעיונית. האדם "סוקר" באופן לא-מודע את דעת הקהל והלך-הרוח בחברה בה הוא נמצא, ועל פי "ממצאיו" ותפיסתו את דעת הרוב יבחר האם להביע את דעתו או לשמור אותה לעצמו.
מסקנות האדם אודות דעת הקהל בסביבתו מושפעות מהדעות מסביבו ובאמצעי התקשורת. אולם התקשורת בונה מציאות של קונצנזוס מסולף. היא בוחרת – לפי השקפת-העולם של אנשיה – אילו דעות להבליט ולהציג כקונצנזוס ואילו קולות להשתיק או להציג כ"דעות שמחוץ לקונצנזוס", והן מוכחדות מהשיח הציבורי או מוצגות כ"קיצוניות" ו"חריגות" – וכך נוצרים מעגלים של שתיקת הכבשים, הרוב הדומם: הציבור הקונפורמי אינו רוצה להימנות עם קומץ המיעוט של "ההזויים" וה"לא צודקים", ואיננו מביע את דעתו.
באווירה זו של שתיקה יותר ויותר אנשים מצטרפים לשתיקה זו, שכן הם שומעים את "הדעות המקובלות" מסביבם ואינם שומעים הזדהות עם הדעות האחרות. הרוב הדומם שנוצר אינו פועל למימוש עמדותיו בהיותו בטוח שדעתו היא דעת מיעוט. רוב האנשים לא רק שאינם מביעים את דעתם, אלא אף מצטרפים לעמדה אשר נתפסת בעיניהם כדעת הרוב, גם אם למעשה היא בניגוד לדעתם.
עד כאן דברי החוקרים, בעיקר אליזבט נויימן בספרה "ספירלת השתיקה.
המסקנה ברורה: אל תוותרו על דעתכם בגלל ההנחה (שלרוב אינה נכונה) ש"אנחנו בדעת מיעוט" ("200 קיבוצים כבר"... וכו'), ש"הנושא כבר הוכרע", ש"הכל אבוד", "התהליך הוא דטרמיניסטי", "אם 'מנהיגי הקיבוץ' חושבים ככה הם בטח צודקים, הרי הם יודעים יותר טוב" וכו'. אל תסתכלו מסביב "מה אומרים" אלא לתוך לבכם: מה נכון, מה צודק, איך אתם רוצים לחיות. רק כך אפשר יהיה להגיע להכרעה אמיתית שתשקף את דעת הרוב ולא את הרוב הדומם, הקונפורמי.
כל אחד רצוי שיסיק את מסקנותיו. קחו לדוגמא את העובדה שמר"צ – שעמדותיה כה צודקות (למשל דרישתה שמלחמת "עופרת יצוקה" תופסק לאחר ארבעה ימים נראית היום צודקת יותר מתמיד) – קיבלה רק שלושה מנדטים – האם היא מוכיחה שאינה צודקת ושהרוב אינו טועה? אפילו אולמרט שקיבל את עמדותיה הפוליטיות הודה בכך.
הרוב לא רק שלרוב אינו צודק אלא שלרוב הרוב טועה, כפי שמוכיחה ההיסטוריה הרחוקה והקרובה, אחרת העולם לא היה נראה כמו "מצעד איוולת" אחד גדול. האם 200 קיבוצים לא טועים?
חישבו על כך!
עלי א.