"איתקה"
קוופיס קונסטנדינוס
תרגום - יורם ברנובסקי.
כי תצא בדרך אל איתקה
שאל כי תארך דרכך מאוד
מלאה בהרפתקאות, מלאה בדעת.
וכל הזמן חשוב על איתקה
כי ייעודך הוא להגיע שמה.
אך אל לך להחיש מסעך
מוטב שימשיך שנים רבות.
שתגיע אל האי שלך
זקן, עשיר בכל מה שרכשת בדרך
אל תצפה שאיתקה תעניק לך עושר.
איתקה העניקה לך מסע יפה
אלמלא היא, לא היית כלל יוצא לדרך.
יותר מזה היא לא תוכל לתת.
והיה כי תמצאנה ענייה –
לא רימתה אותך איתקה.
וכאשר תשוב, ואתה חכם, רב- ניסיון,
תוכל אז להבין מה הן איתקות אלה.
נו "טופ", אל תגידו, שעדיין לא נחשפתם לשורותיו היפות של קוופיס קונסטנדינוס. משורר ממוצא יווני, נולד באלכסנדריה מצרים ובגיל צעיר עבר להתגורר בבריטניה, בה כתב את מירב יצירותיו.
"איתקה" הוא אי מטאפורי ( אי צחיח בשם זה נמצא דרומית לקורפו) והוא משל לניסיון החיים המצטבר, עת מחפש כל אחד מאיתנו את ה – "איתקה" שלו.
שורדים - צאו לדרך...
ארץ קטנה עם חו"ל גדול
מכירים את ההרגשה: רק נכנס קיץ וחוסר שקט שכזה מזדחל לתוך חיינו. חיידק השוטטות אוכל בכל חלקה טובה, מלווה בעקצוץ תת-עורי: אם אני לא שם אני לא קיים.מה יש בו בצירוף האותיות: "חו"ל" המהלך עלינו קסם?
אנחנו מביטים במבט מעריך וקצת מקנא על אלה שעבודתם לוקחת אותם תכופות - ל-חו"ל.
אנחנו חוסכים כל השנה בהוצאות שוטפות - כדי שנוכל לנסוע ל-חו"ל.
לילדים אנחנו מבטיחים: "בבר/בת מצווה ניסע ל-חו"ל".
כשמתארחים אצל חברים או משפחה - במוקדם או במאוחר יגיע שלב סיפורי חו"ל. הנסיעה האחרונה או זו המתוכננת או-טו-טו.
מחפשים תירוץ למה לא הגעתם לחתונת הבת של הקוזינה? ברור, הייתם ב-חו"ל.
ובמקומותינו - הסעיף היחיד, שלחבר הממוצע, אין ציפייה שהקהילה או איזה ועדה תממן לנו הוא, באורח פלא ... חו"ל.
ובין לבין - אלא מה? מתכננים את ה-חו"ל הבא.
יש, כנראה, רק עוד צירוף אחד של 3 אותיות המשתווה לו: פיס! יתכן שזה כמו לזכות בפיס?
אז מה יש לנו מהאורנז'דה... סליחה, מה-חו"ל הזה? מה יש בו שאין בנו?
בפתחה של עונת השוטטות וכדי להיכנס לאווירה, "תותי" וסגניתה פנו לתיירנים מקומיים, לתיירים המתמידים ולתיירים דה-לה-שמאטע, לתרום ולשתף מניסיונם וחוויותיהם.
חברים, להתראות אחרי ה... חו"ל.
יוסי בן-מיור
נתוני דרכון: עיסוק תיירותי: מדריך קבוצות לאתרים אקזוטיים. כרגע בפנסיה. מבטיח ליידע את אילן לוטן על התשלומים לכשיכנסו; סוג התיירות: בעיקר טיולי קמפינג. מי שלא שילשל לפחות חצי שנה אחרי הטיול - לא ידע מה הוא טיול קמפינג. כ- 30 חברי עין שמר עברו את הטיול הזה; התמחותי ב: קניה, איי סיישל, זנזיבר (ד"ש מדר' דוליטל). כרגע פניי לסרילנקה. היעד המומלץ: לעולם זה היעד הבא, שעדיין לא הגעתי אליו. בעקבות עודי ורותי - סרילנקה והודו.
למה? זה עוד יתברר. אבל הוא, כנראה, ה-מקום הטרופי בהתגלמותו.
מדינה שכל פעם מפליאה מחדש: אין מה לומר - טורקיה עם דגש על איסטנבול, שמבחינתי עברו את פריז וצרפת אלף מונים. היא פשוט אחת ויחידה.
טיפ למטיילים בטורקיה: לא לעשות אהבה בטורקיה. זו יכולה להתברר כטעות.
היעד עליו עוד חולם: שייט נהרות באירופה וטיול קרוונים בארה"ב, אותם אני משאיר לגלגול
הבא בו אהיה נמייה.
לנסוע לבד, עם בן/בת זוג או עם המשפחה?: כל טיול מומלץ לעשות עם החברה, בשלב ההתאהבות הראשוני. ולתת להורמונים לקחת לנופים ומקומות שלא כתובים בשום מפה.
אפריקה מראה לנו תמיד משהו חדש (אריסטו "תולדות בעלי החיים")
דלית קצנלנבוגן
נתוני דרכון: עיסוק תיירותי: ייעוץ, תכנון וכתיבת מסלולי טיול באיטליה; חברה או ארגון: עצמאית, לצד עבודתי כעורכת גראפית ב'ידיעות אחרונות'; מתמקדת בתיירות: ייעוץ והכוונה לכל מי שפונה.... בעיקר זוגות ומשפחות; יעדים בהם מתמחה: רק באיטליה. המסלול הראשון, על פתק בכתב יד, היה עבור צאלה מור שהייתה הראשונה שפנתה אליי. אפשר לומר שבזכותה התחלתי לכתוב...
יעד מומלץ: מבחינתי - איטליה. ארץ שכבשה את לבי. הגעתי אליה לראשונה ב-1993, כחלק מצוות החממה של אביטל גבע בביאנלה של ונציה. תמיד ארצה לחזור ולטייל בה, ולגלות מקומות ופינות שעדיין לא הגעתי אליהם.
תופעה שכל פעם מפליאה מחדש: כמה אני מרגישה שם בבית, וכמה כל אזור באיטליה שונה בתכלית, ובכל זאת יש הרבה דברים משותפים.
עונת השנה הטובה לטייל: איטליה כה מגוונת, אפשר למצוא בה יעד המתאים לכל עונה.
טיפ חשוב למטיילים: להתמקד. לא לנסות להספיק לראות הכל. לבחור איזור ולגלות אותו.
מדריך שכדאי לקחת: לצפון איטליה, ספרה של שלומית יפת ביאליק "צפון איטליה למשפחות". בטיול תרמילאים ללא רכב – "איטליה" בהוצאת 'העולם' (לונלי פלנט). למטיילים עם רכב מומלץ מדריך "פספורט לאיטליה" מאת זאב יפת.
ספר קריאה או רומן: שוב תלוי באזור. את "חיי מיכלאנג'לו" של אירווינג סטון - למטיילים בטוסקנה ורומא; "אלה תולדות" של אלזה מורנטה - למי שמבקר ברומא; "ארץ שכוחת אל" (ישו נעצר באבולי) של קרלו לוי - למטיילים בדרום... הייתי ממליצה על סרט יפהפה" "קסם הנעורים", שחולף כמעט על פני איטליה כולה.
היעד אליו חולמת להגיע: אזורים שטרם ביקרתי בהם, כמו סרדיניה וסיציליה.
לבד, עם בן/בת זוג או עם משפחה: כל האפשרויות טובות, ניסיתי את כולן.
אדם שלא היה באיטליה, מודע תמיד לאיזו נחיתות שיש בו. סם ג'ונסון
עוד משהו: למה כדאי ייעוץ אישי לטיול ולא להסתפק במדריך טוב או ספר? לדעתי, ייעוץ נותן מה שספר, טוב ככל שיהיה, לא יוכל לתת: ירידה לפרטים הספציפיים של הנסיעה: מי נוסע, איזה גילאים, באיזו תקופה, לכמה זמן, מתי נוחתים, כמה ימים נטו הטיול, מה אוהבים לעשות, האם מעדיפים טיול "כוכב" בו לנים באותו מקום לינה במהלך הטיול וממנו יוצאים לטיולים יומיים או טיול "מתגלגל" בו מתקדמים בכל יום למקום אחר. את השאלות האלה אני שואלת כל מי שפונה אליי לייעוץ ומכאן בונים יחד את החופשה. למרות שהיעדים אליהם נוסעים הם לעתים זהים (נניח – שבוע סביב אגם גארדה), המסלול אינו זהה, אלא ממוקד בצרכים ובבקשות הייחודיות של כל משפחה.
* * *
דלית הקימה
אתר מעניין וכדאי: www.vivaitalia.co.il
ובו מידע רב ערך,
אתר מעניין וכדאי: www.vivaitalia.co.il
ובו מידע רב ערך,
כולל הפניות ולינקים מועילים, עם הזמנה להיעזר בה ובידע הרחב שצברה. כנסו ותיהנו.
שרי חרודי
נתוני דרכון: תפקיד: סוכנת נסיעות; מקום עבודה: סוכנות "גרייבר" בזכרון יעקב; סוג התיירות: עסקים, קבוצות, משפחות ויחידים; יעדים או מדינות: כל היעדים.
היעדים המומלצים: הראשון - סרילנקה (ציילון). אמנם מזרח רחוק "לייט", ובכל זאת מהווה מפגש ראשון עם המזרח המסקרן.
היעד השני - דרום אמריקה. לאחר שטיילתי רק בחלק קטן ממנה, אני יכולה להבין את הנהירה של צעירים ומבוגרים אליה.
בלתי צפוי: בסרילנקה, למרבה ההפתעה, מדובר במדינה, שפרט לעיר הבירה קולומבו, אין בה מראות קשים של בערות ועוני, המוכרים כל כך במזרח הרחוק. התרגשתי מאוד מהצמחייה הטרופית ומהנופים.
בדרום אמריקה מפתיע כמה היא מאורגנת ונוחה לתיירות ותיירים. בצ'ילה היה מרשים מאוד לראות, את השקעת המדינה בשימור אוצרות הטבע.
בלתי צפוי נוסף, שהפך מהר מאוד לצפוי:לא חשוב כמה רחוק תיסע, בקצה תמיד מחכים לך המטיילים הישראלים... למישהו היה ספק שאנחנו מעצמת תיירות?
תמונה או זיכרון שנחרט: המראה הציורי של קוטפות התה במטעים האין-סופיים בסרילנקה. הן חייבות להגיע לכל עץ מדי עשרה ימים, כדי להגיע לעלים כשהם טריים. לשם כך כן פיתחו טכניקת קטיף מיוחדת שהופכת לתמונה בלתי נשכחת.
ואיך אפשר בלי לציין את הקרחון הגדול - בשפיץ של דרום אמריקה.
עונות השנה המומלצות: לסרילנקה -
ינואר פברואר. צ'ילה - האביב שלנו שהוא הסתיו שלהם.
ינואר פברואר. צ'ילה - האביב שלנו שהוא הסתיו שלהם.
ספר שכדאי לקחת: "המדריך המלא לצמחייה הטרופית בסרילנקה". מבחינתי - זה כמו ספר מתח טוב. אבל זה כמובן אישי ואני לא לגמרי בטוחה שיש בכלל ספר כזה...
לנסוע לבד או עם המשפחה? סרילנקה בהחלט מתאימה לטיול משפחות.
אבל, לדעתי, בעיקר מתאים למי שמחפש יעד אקזוטי.
מהו היעד עליו עוד חולם ולא הגשמת? פרו. עובדים על המימוש.
אם התמזל מזלך לחיות בפאריס בצעירותך, היא תישאר איתך כל חייך בכל מקום שתלך. כי פאריס היא חג נייד.
ארנסט המינגווי
עוד משהו: בפשיטה הגדולה לצרפת ב- 1994, נוסח "תלמה ולואיז", למדתי, שהדבר
היעיל ביותר הוא לקחת את נירה כהן כ- gps. מדובר ביצור היודע שפות וקורא מפות.
עובר ממדינה למדינה, לא עולה הרבה - קצת אוכל ולינה. אורזים במזוודה , מושיבים
בכסא ליד הנהג ונוסעים. פרט לעצירה לסטייק צרפתי מדמם עם יין אדום יבש - אין לה
דרישות מיוחדות. לפרטים - ניתן להתקשר אליי.
איריס ארבל
נתוני דרכון: עיסוק תיירותי: מלוות קבוצות לחו"ל; חברה או ארגון: מגה ו ISTA; מתמקדת ב: לרוב משפחות וטיולי בר מצווה, וקצת קבוצות מבוגרים; מתמחה ב: אירופה הקלאסית.
יעד מומלץ: ניו זילנד הייתה ונשארה סוג של גן עדן בזיכרונות שלי: הנוף, מזג האויר, הים, הצמחייה המדהימה, עולם החי העשיר שכל כך שונה משלנו. מי שיכול –שירוץ לשם מהר. מקום נגיש יותר היא סלובקיה: גם לא יקר, גם קומפקטי ונוח מאוד לטיול עצמאי או מאורגן. הרים, נופים, ערים עתיקות ומדינה שעדיין לא התברגנה לגמרי. מומלץ בחום.
מעבר למה שהסברתי, פשוט תשאלו את זיו ולילך.
תופעה שכל פעם מפליאה: כל פעם שנחתתי באירופה, הנשימה הראשונה של האוויר הקריר – אפילו באוגוסט – מפעימה מחדש. המחשבה השנייה היא "כמה נקי כאן" והשלישית היא "לכל הרוחות - כמה מים יש להם!"
עונת השנה הטובה לטייל ליעד זה: לסלובקיה כדאי מאוד באזור מאי – יולי, כי אז אפשר עוד לתפוס את השלג בפסגות ההרים. מאידך – באוגוסט מתעוררת ברטיסלבה הבירה לחיים ברצף אין סופי של אירועים מקסימים.
טיפ: ידיעת רוסית עוזרת מאוד!
ספר או מדריך שכדאי לקחת: אותי... אבל רק אם ילדיי באים גם כן ...
ספר קריאה שכדאי לקרוא: כדי להבין את נסיבות איחודה והתפרקותה של צ'כוסלובקיה, הייתי ממליצה על שיטוט קצר באינטרנט.
לבד, עם בן/בת זוג או עם המשפחה: לא לבד בכל מקרה. נסיעה מעוררת כל כך הרבה אמוציות שצריך לפרוק אותן על מישהו ועם מישהו. למשפחות יש יעדים נהדרים וקלים לטיול ולדעתי זו דרך מצוינת לגבש את המשפחה וליצור חוויות לא שגרתיות.
ועם זאת: מי רוצה לקחת ילדים לחופשה רומנטית בפראג?...
הטיול עליו עוד חולמת להגיע: טיול קרוונים בצפון אמריקה.
האימפריה האוסטרית בנויה מאתרי מרפא; היא מפיצה מרפא לכל העולם. המים שלה רפואיים; הם מבוקבקים ומופצים ברחבי העולם. הילידים עצמם שותים בירה. אין ספק שזו הקרבה עצמית. מארק טווין
עוד משהו: רבים שואלים אותי האם כדאי לנסוע עם הילדים באופן עצמאי, או להצטרף לטיול מאורגן. דעתי היא, שצריך לשקול מה מתאים לאנשים הנוסעים. אם ההורים או ההורה המלווה אלרגיים לעמידה בלוח זמנים, למדריך שקובע מה לעשות או לחברותא על הבוקר, אולי כדאי שיתארגנו לנסיעה לבד. מצד שני - אם המחשבה על ניווט אין סופי בערים העתיקות של אירופה מדיר שינה מעיניכם, או ההכרה שתצטרכו לארגן את סדר היום שלכם לפי הקיטורים מהספסל האחורי – טיול מאורגן הוא פתרון מצוין.
מדריך התייר לגלקסייה
חברים נשאלו על אתר או נסיעה הזכורים להם במיוחד - ומדוע?
איה מלומן
זכור במיוחד: טיול הקיבוץ למצרים ב- 82' בהדרכת אדם זרטל.
כי: העוצמה האדריכלית של הזמן העתיק, ויופיים של האתרים שנותר חרוט בי עד היום כזיכרון מדהים. מוכנה לחזור "אתמול" לעמק המלכים - שהוא לטעמי האתר המרשים יותר מכל המוזיאונים והערים בהם הייתי.
גדעון מגן
זכור במיוחד: כל טיול הוא עולם שלם ואם צריך לבחור אז - סין. אמצע שנות ה- 90.
כי: 6 חודשים של שכרון חושים מוחלט.
זה היה הטיול הגדול הראשון של "אחרי צבא". סין הוא עולם מרתק שהכול
בו שונה: אנשים, החשיבה, תרבות החיים, האוכל, הגודל והפוטנציאל. פשוט אדיר.
זה לא מתאים לכל אחד.
נזכר כרגע בנסיעה של 42 שעות, באוטובוס שינה, עם תקלות ועצירות של שעות. וכולם רגועים לגמרי, כאילו זה חלק מתוכנית הטיול. המטען על הגג, מעל ראשינו,היו כלובים עם כלבים המיועדים ככל הנראה למזון. בסיבובים כל הפרש על כל מרכיביו, ריחותיו ומרקמיו - חודר דרך החלונות שמלכתחילה לא היו אטומים...
ביקרנו אצל דר' הו - שקיבל פציינטים בבקתה מתפוררת. לאחרונה ראיתי כתבה על העיר לי-ג'אן, ודר' הו כבר יושב בבית מרקחת מדוגם לתפארה, עם חלונות זכוכית ושלט באנגלית - מקביל פני התיירים המערביים. מתקדמים בחיים...
החומה הגדולה בסין, כך שמעתי, היא המבנה היחיד מעשה ידי אדם על כדור הארץ, שאפשר לראותו מהירח. תהרגו אותי אם אני מבין מדוע זה יטוס מישהו לירח כדי לראותה, כאשר הוא יכול לצפות בה, כמעט באותו מאמץ, מתוך סין עצמה. ג'ון קנט גלברייט - 1977
פיט אברהמי
זכור במיוחד: סוף אפריל 2009 בכרתים.
כי: נסענו לסוף שבוע זוגי. כבר עצם הבילוי של שנינו לבד - היה תענוג.
מפתיע לגלות שבכרתים יש מגוון נופים: מהרים גבוהים מושלגים, דרך יערות גדולים ועד
לחופים בצבעי טורקיז וכחול. היות והיה אביב, הכל היה מכוסה במרבדי חרציות, לבנות
וצהובות. ממש קסום.
שרה'לה סיטנר
זכור במיוחד: אוי היו כל כך הרבה... אם בכל זאת, אז אני בוחרת בפרל-הארבור בהוואי.
כי: כשמטיילים שנה, צוברים חוויות בלי סוף. קשה למקד חוויה מסוימת. ובכל זאת
נצרב בזיכרון הביקור בהונוללו. למרות שהיא ידועה בנופיה הייחודיים, עוצמת
החוויה הייתה דווקא הביקור באתר הזיכרון בפרל הארבור, שבו הפתיעו היפאנים
את האמריקאיים והביאו לכניסתם למלחמת העולם השנייה. לעמוד על הגשר,
שמשקיף מלמעלה על נושאת המטוסים "אריזונה", להיזכר בסרטים
"מעתה ועד עולם", "הים האכזר" וכד', ולהרגיש שאתה ממש נוגע בהיסטוריה -
היה מאוד מרגש.
שלמה בורלס
זכור במיוחד: נסיעה לסאן-דייגו קליפורניה, לבקר את יאיר וניטה.
כי: כי העיר מלאה בגנים מאוד יפים בהם היינו יוצאים לריצות בוקר.
עוברים על פני אנדרטות לשבטי האינדיאנים שחוסלו במשך הדורות ע"י
האמריקאים... היה מוזר ומעורר מחשבה.
החזרה למצרים (בטיול הקיבוץ) הייתה מאכזבת. מה שהשארנו לא היה דומה למה
שמצאנו כשחזרנו.
כל עניין המסעות איננו לפסוע על אדמת ארץ זרה, אלא
לשוב ולפסוע על אדמת ארצך כאילו הייתה ארץ זרה. ג'. ק. צ'סטרטון
ענת מילשטיין
זכור במיוחד: הטיול עם נדי חזרה למרוקו - 2007.
כי: חזרתי למרוקו לפני כן, אבל הפעם זה היה שונה. לא האמנתי שאזכה להגיע עם נדי
ולהראות לו את הערים והמקומות שהם חלק מילדותי ונעוריי. שנינו התרגשנו לחזור לבית
בו נולדתי וגדלתי עד גיל 19. היום זו מסעדה מפוארת בסגנון מרוקאי - ל400 איש...
הכול בבית השתנה, פרט לדבר אחד, שנשאר בדיוק כפי שהיה: השירותים נותרו בדיוק כפי
שזכרתי אותם... היה מרגש לגלות כמה יפה מרוקו בכלל והעיר שלי, מרקש, בפרט.
יסמין בן מיור
זכור במיוחד: טראק באחד מרכסי ההימלאיה בנפאל.
כי: יש נקודה ברכס, שחייבים לעבור אותה לפני שעה 11:00 בבוקר, כדי לא להיקלע
לסופות שלגים, שאין סיכוי לשרוד אותן. קמים מוקדם מאוד בבוקר כשבחוץ עוד
חושך. מטפסים מסלול בעלייה מטורפת ומרגישים איך החמצן מתמעט עם כל מטר
שעולים. לאט לאט עולה האור - והמראות עוצרים את מעט הנשימה שעוד נשארה...
בקצה המסלול מגיעים לבקתת עץ, מוקפת אלפי דגלים קטנים צבעוניים, שהשאירו
המטיילים לדורותיהם שקדמו לך. ברגעים אלה הרגשתי את משמעות התחושה:
להיות בפסגת העולם.
משה שפירא
זכור במיוחד: טיול שעשינו בסוף שנות ה-90 בגרמניה וצרפת.
כי: הרי תמיד חלמנו ונזרקנו לפיורדים ודומיהם. ופתאום מתגלה לך שבמרחק נסיעה של שעה ממינכן, נמצאים אתרים מדהימים כמו היער השחור, מפלי הריין, מורדות האלפים השוויצריים עם כפריהם הציוריים. זה היה גילוי של יופי בלתי צפוי ללא הבטחה או הכנה מראש.
עבורי היו אלו היו נופיה של אמא שלי אללן, עליהם גדלתי ולא הבנתי מה הקטע... אחרי הטיול הזה - הבנתי טוב מאוד.
עינת תומר
זכור במיוחד: טיול להולנד עם שתי חברות טובות טובות ב 2002 .
כי: היינו שלושתינו בנות 25 ורווקות (כמובן). שכרנו מכונית וחרשנו את כל הולנד. כמו לגבי מבצעי השייטת וסיירת מטכ"ל: יש דברים שעדיין לא ניתן לספר...
מותר לספר, שגילינו עם יפה, והגברים ההולנדים חתיכים ש"חבל על הזמן".
הרשימה אותי מאוד האדיבות שלהם, שהייתה כל כך אחרת ושונה ממה שהכרתי בארץ.
טובה בן מיור
זכורה במיוחד: טורקיה - בתחילת שנות ה-90
כי: זו ארץ שמשאירה אותך בפה פעור. השתגעתי בפאמוקלה, אתר גייזרים וברכות קטנות של
מיים חמים. מקום שיופו לא ניתן לתיאור במילים. וכמובן קאפאדוקייה.
מבין הטיולים האישיים - לא שוכחת את הנסיעה עם אחותי לפולין. חזרנו לבית בלודז'
בו נולדנו ועזבתי כשהייתי בת 9. הדיירים נעמדו ומנעו מאיתנו להיכנס. יכולתי רק לראות
את המרפסת... ברחובות העיר מצאתי את המספרה של הסבים שלי (זו עדיין מספרה...).
קשה לתפוס משהו כל כך יפה כמו קונסטנטינופול כשרואים אותה מקרן הזהב או מהבוספורוס. אני חושב שזאת העיר היפה בעולם (מארק טוויין)
שלומית דקל
זכור במיוחד: טיול מאורגן לצפון ספרד - פירנאים וברצולנה בחודש מאי לפני מספר שנים.
כי: הקבוצה עשתה את ההבדל. היה הרכב מאוד מוצלח של פנסיונרים צעירים, שתרמו מהידע
והניסיון שלהם: אחת המשתתפות הייתה מדריכת מוזיאונים לאמנות - ולקחה על עצמה
את החלק הזה; אחר היה גיאולוג מומחה - וריתק בהסברים והבהרות שהוסיף.
כמובן שהאזור כולו מאוד שווה.
פנינה גלעד
זכורה במיוחד: נורווגיה - לפני כ- 12 שנה.
כי: הנופים שלה כל כך שונים ועוצמתיים. נסיעה בכבישים הקטנים באזורי הפיורדים ההרריים, כל סיבוב מביא הפתעה קטנה: מפל מיים, סלע או פיורד. והדובדבן שבקצפת: הגענו לקרחון הגדול - אחד מאלה שהולכים ונעלמים.
נועם גבע
זכור במיוחד: טיול בקירגיסטאן
כי: זאת ארץ רחבת ידיים שהכול בה אין סופי. יש בה אגמים בגובה אלפי רגל, אנשים מיוחדים
ששותים חלב סוסים שהם קוראים לו "קומיס", מדברים רוסית, שספק אם הרוסים מבינים,
והכנסת האורחים - אין כמוה. התושבים מתניידים על אופנוע רוסי עם סירה בצד - וברור לך
שאתה מבקר לא רק בארץ אחרת גם בזמן אחר... אבל בסוף - אין כמו שביל ישראל.
התייר הבריטי מאושר בחוץ לארץ כל עוד הילידים הם מלצרים
(רוברט מורלי - 1958 )
תמי צמח
זכורה במיוחד: הנסיעה לאנגליה ב- 1992
כי: זו הייתה הנסיעה הראשונה שלי לחו"ל. זוכרת כל מקום וכל רחוב בצפון לונדון באדג'וויל
אצל ווילי ורחל וויליאמס. נהניתי להסתובב לבד בעיר עצומה כמו לונדון. הייתי גאה
בעצמי, שהסתדרתי בלי שום בעיה ברכבת התחתית, בלי שהתבלבלתי אפילו פעם אחת.
בהמשך חצינו במעבורת את את הלמאנש לצרפת. כשהגענו לשאנז-אליזה עלינו וירדנו
בשדרה כמה פעמים, רק כדי להרגיש את האושר,שאני, תמי, מטיילת ברחובות פריז.
ככל הנוסעים הגדולים, ראיתי יותר משאני זוכר,
ואני זוכר יותר משראיתי - בנג'מין ד'יזרעאלי
גיא משיח:
זוכר ולא שוכח - את הרי מענית הנישאים, בזכות האורניות והצבים.
איך לא לחטוף את הז'אנאנה במצבים שנראים אבודים
חמור שיוצא לחוץ לארץ - לא חוזר סוס פתגם לאדינו, שבאידיש נשמע לא פחות טוב
☺ הגעתם לשדה, והדרכון לא בתוקף
(לא שלכם, בטח, של הבנזוג כמובן...) מה עושים: בנמל התעופה יש לשכת מנהל האוכלוסין. ניתן בה לחדש דרכון - אבל יעלה הרבה כסף. (סוג של עונש - אם לא הבנתם).
לפחות תוכלו להמשיך בתוכניות - בתנאי שהטיסה לא יצאה בינתיים.
☺ המזוודה לא הגיעה
ארזו תיק עליה למטוס עם הדרוש ליום הראשון ומה שעדיף שלא ילך לאיבוד. מלאו בדלפק
החברה, דו"ח אובדן רכוש עם כל הפרטים. אמנת ורשה קובעת (כי הפולנים תמיד חושבים על הכי גרוע) שחברת התעופה חייבת לפצות אתכם, בין אם נמצאה ואם לא נמצאה המזוודה. אם לא נמצאה - חייבים לכם 20$ על כל ק"ג מהמטען האבוד. בינתיים מגיע לכם החזר מהחברה על קניית פריטים ביום הראשון, כנגד קבלות. אל תסחפו - לא יחזירו את הכל. חוץ מזה - אל תחסכו בביטוח הכולל אובדן רכוש.
החברה, דו"ח אובדן רכוש עם כל הפרטים. אמנת ורשה קובעת (כי הפולנים תמיד חושבים על הכי גרוע) שחברת התעופה חייבת לפצות אתכם, בין אם נמצאה ואם לא נמצאה המזוודה. אם לא נמצאה - חייבים לכם 20$ על כל ק"ג מהמטען האבוד. בינתיים מגיע לכם החזר מהחברה על קניית פריטים ביום הראשון, כנגד קבלות. אל תסחפו - לא יחזירו את הכל. חוץ מזה - אל תחסכו בביטוח הכולל אובדן רכוש.
☺ המכונית שהובטחה בהשכרת הרכב -
חסרה
מתקשרים לסוכנות בה קניתם את הכרטיסים. תפקידם לדאוג לברר עם חברת ההשכרה מה נהייה ולחלופין לטפל עבורכם בהפניה לחברה אחרת. אם מציעים לכם לקבל רכב משודרג הזמין כרגע, תמורת תוספת תשלום - תתווכחו. כי כמו תמיד אצלנו במזרח התיכון: זו לא אשמתכם - זו אשמתם. אז שיבלעו הם את ההפרש.
☺ גנבו אתכם בתחתית או פרצו לרכב
ו"ניקו" את המזוודות והקניות
מה, לא עשיתם ביטוח בארץ? גשו לתחנת המשטרה הקרובה ודווחו. שימו לב לדווח על כל (!) האבדות - חברת הביטוח לא תקבל "השלמות" מאוחרות. עם קבלות הקנייה (אלה שלפני הגניבה ואלה שאחרי), גשו לחברת הביטוח בארץ - בתקווה שעשיתם ביטוח טוב שמכסה אתכם.
☺ חטפתם חום ושיעולים ושילשולים
ביטוח בריאות עשיתם? כמה פעמים צריך להגיד לכם?
נסו להיעזר ברופא המלון בו אתם שוהים. לא סומכים עליו?
פנו לשגרירות ישראל או נציגות אל על - ותתייעצו. בדרך כלל יש להם רשימת רופאים מומלצים. לא לשכוח לקחת קבלה.
☺ כרטיס האשראי נגנב או אבד?
להכין מראש את מס. הטלפון של חברת האשראי - ולהתקשר מיד לביטול.
רצוי - לצאת עם כסף מזומן בסכום שיאפשר המשך הטיול, או לחלופין כ. אשראי נוסף שישמר בנפרד.
☺ הילד הלך לאיבוד
איזה הורים אתם? אין להם סלולרי? נו באמת. וברצינות: בפארקי שעשועים או מקומות סגורים - גשו למודיעין ולקבלה ובקשו שיכריזו את שמו (עדיף אתם בקולכם ובמבטא ישראלי צלול).
במקומות פתוחים - שאחד יגש לתחנת המשטרה הקרובה או לנציגות ישראלית.
וחוץ מזה - תדחפו לילד לכיס פתק (באנגלית!) עם פרטים חשובים כמו המלון בו אתם שוהים, איך ניתן להשיג אתכם.
מזל טוב
ללירון ומיטל תיבון
לרגל נישואיכם
ברכות חמות למילכה ויגאל
ולכל המשפחה המורחבת
מזל טוב
לשרה'לה ויגאל לנישואי
צור עם בח"ל דפנה
ברכות לכל המשפחה
רכבת "האלונים" שוב נוסעת
ביום שישי 11.6.10 - התקבצה למפגש נוסטלגי, קבוצת אלון, הקבוצה הראשונה של בני עין שמר: אלישע שמרי, חנה דנון, גיורא ריפתין אורי אשכולי, לוי יהב, תלמה (ארד) אלעזר, תמר (בראון) בן-טל, אביה (שמי) בוקשטיין , אבי אלון, רותי (בן אברהם) גולומבק ופגי פוקס ז"ל - הם למעשה "הקבוצה" הראשונה של עין שמר.
כמו דיוויד בן אברהם ועלית מגן, גם הם נשלחו (מבחינתם - בשמחה!) להתחנך "בשדות זרים" - במקרה שלהם במוסד של מעברות.
כאשר הוקם, שנתיים מאוחר יותר, מוסד מבואות עירון, הוצע להם לחזור ולהתחנך כאן. אך הם לא הסכימו לנתק את קשריהם עם החברים וסיימו את לימודיהם במעברות. עד היום הם זוכרים בחום את השנים היפות, את המשפחות המאמצות ואת הקיבוץ כולו שהפך להם לבית שני ושומרים על קשר.
למפגש הגיעו כ- 40 בני המחזור ומשפחותיהם, שהתכנסו בחממה וקיבלו הסבר מקיף מאביטל גבע שלא פסח על כיבוד מכל הלב.
בטרקטור ועגלה עברו למוזיאון ובהדרכת אלישע חזרו לימים אחרים. ההתפעלות מהמוזיאון מילאה את בני עין שמר גאווה רבה, לה היו שותפים טובית שפירא וצוות המוזיאון.
ב"מסעדת הגורמה" המקומית, הוגשה ארוחת צהרים מלכותית, שהוכנה בלב אוהב ע"י מרתה מור, צפי גנדלמן וקרן משיח, שקטפו מחמאות מוצדקות.
שבעים אך בהחלט לא רצוצים, סיירו בהדרכת אורי אשכולי בסדנת הטרקטורים של רן חדוותי.
קפה עם עוגות בית, ממיטב התוצרת של בנות המחזור, היו קינוח נאות ליום המרגש.
לשבועון המקומי שלכם, שביקש אך לא נענה, לא נותר אלא ללקט את פירורי המידע בנושא מכירת "איגלו", שפורסמו ב"ידיעות קיבוץ" מאת אריק בשן:
מבית הילדים ל-29 מיליון דולר
בית התוכנה "איגלו", שהוקם בבית ילדים בקיבוץ עין שמר, נמכר ב-29 מיליון דולר. כמה יקבל הקיבוץ? לא הרבה
בית התוכנה "איגלו", שהוקם בבית ילדים בקיבוץ עין שמר, נמכר ב-29 מיליון דולר. כמה יקבל הקיבוץ? לא הרבה
מעסקת המכירה של "איגלו" לקבוצת "נייס", קיבוץ עין שמר לא יקבל אלא פירורים. עם זאת, לפחות גאים שם בעובדה שהעסקה הצליחה, במידה רבה, משום ששני בני הקיבוץ - אחד מהם חבר - מנהלים אותה. בשבוע שעבר דיווחה נייס על רכישת "איגלו", ספקית פתרונות זמן-אמת להנחיה ולקבלת החלטות, בתמורה ל-29 מיליון דולר (ועוד 6 מיליון בכפוף לביצועים). עין-שמר, בו הוקם בשנת 1997, בגן ילדים, בית התוכנה המקורי, ממנו צמחה לימים איגלו - לא יזכה, כנראה, לתשואה משמעותית מהתמורות, שכן לעין שמר נשארו רק אחוזים בודדים מהבעלות בחברה. הצורך בהשקעות כבדות הביא למכירת אחזקות בית התוכנה לאורך כל השנים: אחרי מעגן-מיכאל, רכשו מן האחזקות קרן "ארגונאוט", קרן "סידר", "אוורגרין" וקרן הלוואות סיכון "פלנוס" מקבוצת "ויולה". העסק הועבר לקיסריה, ובחודשים האחרונים מנהל אותו עומר גבע, חבר הקיבוץ, ולצדו המנכ"ל בעבר, משה אבלגון, גם הוא בן הקיבוץ. עודי דגאי, יו"ר כלכלי בעין-שמר - הסבור שללא גבע ואבלגון החברה כלל לא היתה נרכשת - אינו מצפה לתמורות מהעסקה. "העיקרון הוא שמי שמכניס את הכסף אחרון מקבל ראשון. אנחנו היינו ראשונים, אז אתה יכול להבין". וכן, יש לו, לדגאי, גם מוסר השכל: "אל תתעסקו בהון סיכון. מי שיש לו כסף לבזבוזים - מילא. אבל אם לא - כמו במקרה של עין-שמר - חבל להיכנס להרפתקה כזו".
אירוח נוער יהודי מחו"ל בקיבוץ
לחברים שלום!
כמדי שנה, נארח בתקופת הקיץ קבוצה של נוער מחו"ל בקיבוץ, במסגרת תכנית שמפיקה החממה עבור חברת התיירות החינוכית "טללים".
הקבוצה תשהה בקיבוץ בתאריכים 26-29.7 (ימים ב' -–ה') ותמנה 15 משתתפים בגילאי 15-16 ועימם שני מדריכים מלווים.
במהלך שהותם אצלנו, ילונו המשתתפים בפנימיית מבואות עירון, יהנו מהדשאים והבריכה בקיבוץ, ויעברו פעילויותיהם בחממה. נוער הקיבוץ מוזמן לבוא ולהצטרף לסדנאות, בתיאום מראש.
כמדי שנה, נודה לכם על הסבלנות וקבלת הפנים לאורחינו, לרווחת כולנו. צוות החממה
תרשמו ביומנים
ביום שישי , 25.6 בשעה 10.00, ברחבת חדר האוכל בעין שמר,תערוכת כלים ממנועים לקניה בהנחה. הציבור מוזמן, לבקר, לשאול ולרכוש! התערוכה פתוחה לכל ולא רק לחברי עין שמר. ניתן ורצוי להזמין חברים, ידידים ומתעניינים!
יום א 27.6.10 - ספירת מלאי בכלבו
הכלבו ייסגר בשעה 09:00 בבוקר - לכל היום. יפתח למחרת ב- 28.6.10 בשעות 17:00-19:00.
יום ב' - 28.6.10 - נועם הספר יקצוץ, יגזום ויסדר ראשים ושיער.
יום ה' 1.7.10 - 16:00 בבריכה הפנינג פתיחת החופש הגדול בחברת הילדים.
בשבוע הקרוב (תאריכים 27.6.10-4.7.10) לתאום המועדון - יש לפנות להדס מור
סעפ"שים
מהמרפאה: קנייה עצמאית של תרופות
נזכיר שאין לקנות בבית מרקחת "הדר" שבצומת כרכור. בעתיד - לא תוחזר עלות התרופות שנרכשו בבית מרקחת "הדר", מאחר ועלות התרופות יקרה בהרבה מעלות רכישת התרופות ע"י המרפאה או בסופר-פארם פרדס חנה חדרה.
זמני ארוחות בקיץ
ימים א'-ה'8:00-9:00 - ארוחת בוקר
11:00-13:45 - ארוחת צהריים
יום ו'
8:00-9:00 - ארוחת בוקר
11:15-12:30 - ארוחת צהריים
18:15-20:00 - ארוחת ערב
לידיעת החברים
במוסף "הארץ" התפרסם השבוע מאמר גדול העוסק בפנסיה ובמצבם של חברים מבוגרים וזקנים במספר קיבוצים שעברו להתנהלות דיפרנציאלית. מומלץ מאוד לקרוא את המאמר ולחשוב אם אנחנו רוצים להגיע למקומות כאלה או דומיהם. ואל תגידו זה לא יקרה כיוון שאנחנו לא יותר טובים ומסודרים מקיבוצים אחרים. כיוון שהמאמר הוא גדול ולא ניתן לפרסמו בעלון, אני מציע למי שמעוניין לקרוא מאמר חשוב זה, להעביר אלי את כתובת הדוא"ל שלו, ואשלח את המאמר.
אילן לוטן
מצטרפת להמלצה
מצטרפת להמלצת אילן לקרוא את הרשימה ב"הארץ". קראתי אותה יותר מפעם אחת.
בעיקר כדי לבדוק מה איןבכתוב, או לחלופין מה מסתתר בין השורות.
ברשימה - שלושה סיפורים אישיים, המדליקים נורות אזהרה חשובות, אך אינם בהכרח, ואת זה חשוב לדעת, מעידים על הכלל. כנראה שדווקא להפך.
עם זאת, זהו יתרונם של "המאחרים לפרוח": תמיד אפשר ללמוד מטעויות קודמינו ולא לחזור עליהן. ניתן גם ללמוד מהדרך ומההצלחות הרבות.
והרשות נתונה. נירה כהן
אפשרות זוחלת לבונוסים
לאחרונה נראה צפע אלבינו (צהוב ממש!) זוחל בחלק המזרחי של עין שמר.
שווויו בבורסת הנחשים בעולם מוערך בכ- 30,000 ₪ (שזה יותר ממה שאיגלו השאירו לנו אחרי המכירה...). ראיתם? צלצלו מייד ליוסי בן מיור. מובטח פרס כספי, גבוה אפילו מזה שיקבלו בתעשייה.
צפע אלבינו ראשון, שנתפס אצלנו לפני שנתיים, עורר גלי התרגשות בקהילת חובבי הנחשים בארץ. מכירתו, סייעה בהחלפת הרכב של יוסי ב"מ. שעד היום חייב תודה לזיו ולילך.
וכאילו לא הפחדנו אתכם מספיק: השבוע נלכד צפע בינוני בביתה של עדינה כפיר.
לא זה האלבינו - אבל צפע זה צפע.
תפתחו עיניים - וקיראו ליוסי אם נתקלתם ב"אויב".
* * *
בהמשך לידיעה שלעיל, "תותי", ציידת נועזת, עשויה ללא חת וקלת הרגליים, התבקשה לצאת לשטח ולהראות לכולם מה היא יודעת.
הובהר לה, ע"י סגניתה, שאם חפצה היא בשידרוג "ארגז הרביצה" בחדר המערכת, שלא תעז לחזור ללא "האלבינו" בין שיניה.
מזל טוב
לענה ואמיל
לנישואיי אמיתי עם בח"ל חגית
ברכות חמות לכל המשפחה
_________________________________________________________פותחים שבת
השבוע, סוגרים עונה בסימן מאה שנות קיבוץ עם שירי להקות הזמר של התנועה הקיבוצית: שלישיית המעפיל, שלישיית שריד, הגבעטרון ועוד, ועוד....
--------------------------------------------------------
רוב תודות לעדה גבע על הדרשה המעניינת והאקטואלית שנשאה בעקבות האפליה של הבנות הספרדיות בבית הספר בעמנואל.
עדה פתחה בדבריו של איליה ליבוביץ, המעלה על נס את התנהגותו של הנשיא אייזנהאור בפרשת אפליית תשעה תלמידים שחורים בליטל רוק, ארקנסו. הנשיא פעל באופן נחרץ, בהתאם להחלטת בית המשפט העליון בארה"ב (בסיוע הדיוויזיה המוטסת ה- 101!), להכנסת השחורים לבית הספר הלבן.
המתנגדים לכניסת השחורים נשענו, לדעת ליבוביץ', גם על פסוקים מן התנ"ך. בתנ"ך אפשר למצוא שני קטבים של התייחסות לשאלה זו:
הראשון - סיפור השתכרותו של נוח לאחר המבול. לפי המסופר נבדלו בניו בהתייחסותם אל אביהם השיכור. עם התפכחותו מגלה נח כי בנו חם, ביזה אותו. הוא מקלל את חם (הנחשב כאבי האפריקנים בעולם) ואת בנו כנען: "ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו...". סיפור זה מייחס את עבדותם של האפריקנים לקללה שניתנה בדין, ע"י אב קדמון.
בקצה השני, נמצאת נבואת עמוס. עמוס מוכיח את בני ישראל הסבורים שבהיותם עם נבחר מכל העמים, יסלח להם ה' על כל חטאיהם. בתוכחתו אומר בשם האל: "הלא כבני כושיים אתם לי נאום ה'..." כלומר, בני הכושים שאתם בזים להם בלבבכם, אינם נופלים מכם. כאשר יחדל ישראל מהתנשאותו, וישוב מדרכו הרעה, מנבא לו עמוס, כי ה' ישיבו מהגלות: "הנה ימים באים נאום ה', וניגש חורש בקוצר ודורך ענבים במושך הזרע, והטיפו ההרים עסיס, וכל הגבעות תתמוגגנה, ושבתי את שבות עמי ישראל...".
נבואת עמוס משיבה איפוא תשובה לסיפור הקללה, ובמובן מסוים מוחקת אותה.
אדם בן ימינו, האחראי לבחירותיו, רשות נתונה בידו לדבוק בקללה הכרוכה בסיפור חם, בנו של נוח, או בברכה הכרוכה במקום בו ישראל כבני הכושים וכמוהם כל בני האדם, יהיו שווים בפני האל והחוק.
----------------------------------------------------
חן, חן לגדעון אברהמי על צלילי הדרבוקה היפים שהעניק לשירים לפני שבוע. ענה
ב"מילוא" מסכמים את 2009-2010
איך הזמן עובר כשנהנים. כה מהר עברה לה שנת תש"ע ב"מילוא". הייתה זו שנת פעילות חברתית, לימודית, גופנית והנאתית. לקראת סיום השנה נערך מפגש למקשרים בישובים. להלן קצת נתונים מעניינים:
5000 שעות לימוד ב- 77 חוגים לבחירה. רוב שעות הלימוד הן בחוגים לפעילות גופנית. השאר בתחומי יצירה, עבודות יד, אמנות ולימודים עיוניים (תנ"ך, שפות, היסטוריה וכד').
שני נופשונים אורגנו במהלך השנה - בים המלח וגינוסר.
11 טיולים ברחבי הארץ, בהם השתתפו כ-900 איש (בממוצע 83 איש בטיול, כשכל טיול מסובסד ע"י "מילוא" ב - 30%).
3 טיולים לחו'ל: כרתים, איטליה וברלין.
מרישומיו של אורי שפירא שהוצגו בתערוכת "מילוא"
לאן, לאן, נושבת הרוח?
כמקובל, חולקו דפי משוב, שמולאו בנאמנות ומציגים תמונה כללית של שביעות רצון:
1. הערות גורפות שהופיעו בתשובות:- מעל 95% מהמשיבים מרוצים מהמורים וההוראה .
- רבים הדגישו שהכיתה אינה מספיק נוחה ללימודים .
- בפעילות הגופנית ברוב המקרים יש מספר רב מדי של משתתפים , דבר המקשה על השיעור.
- בהרצאות הכיסאות קשים, הישיבה לא נוחה, והכיתה עמוסה מדי.
- ביצירה עומס בכיתות.
2 מורים שהצטרפו השנה:
ציור – לילי עזר – משוב מצוין
רקמה – מזל גיא – רק מילים טובות
קרמיקה – ורד לב – התחלה קשה, כיתה עמוסה , שיטה חדשה.
בריאות ותזונה – רננה – מאוד מרוצים.
בודהיזם – עודד אלוני – משוב מעריך.
3. משובים מוצלחים במיוחד התקבלו מכיתות:
מוסיקה, מקומות ואתרים, שעורי שולה גלבוע, פיתוח המוח, ריקודים, ויטראז' וכל מורי הפעילות הגופנית.
מי ברגל, מי באופניים ומי בקלנועית
מקיבוצנו השתתפו השנה 62 חברים, שגילם הממוצע: 74. החברים השתתפו ב – 130 חוגים. כל חבר שלנו לוקח בממוצע 2.10 חוגים.
הרשמה לשנה הבאה: מתחילה ביום א' 18.7.2010 בשעה 8.00. כדאי להקדים להירשם.
חשוב לדעת: ההרשמה תקפה רק לאחר (!) משלוח דף הרשמה עם כל הפרטים.
אמצעי תשלום: תשלום עבור החוגים במאורגן, ע"י צביה ו. בהנה"ח מבוסס על דו"ח "מילוא".
סבסוד הקיבוץ: לבני 60 ומעלה - 50% ל- 3 חוגים בשנה, בסכום של עד 500 ₪.
"מילוא" מציע לצעירים מתחת לגיל 60, להצטרף לחלק מהחוגים על בסיס מקום פנוי.
בהצלחה והנאה בשנה הבאה יהודית סגולי (מקשרת ע"ש)