אשת פוטיפר היתה בימנו מושלכת בעצמה לכלא,
בעוון ניצול סמכות על כפיף. תמר היתה בוודאי מעבירה לילה במעצר על כך ששרכה דרכיה ועסקה
בזנות.
אשת פוטיפר ותמר, הפיתוי, שמה של הפרשה "וישב" וישיבתו
של יוסף בבית האסורים, מזכירים בערב שבת הזה גם אדם אחר היושב בבית הסוהר בהקשר של
נשים ופיתוי. האנס המורשע משה קצב קורא מן הסתם הערב כמונו בפרשת השבוע הזו ובוודאי
מציין גם הוא לעצמו:
"תראו מה זה, השתנו הזמנים.
השתנו ולא עודכנתי".
(קטע מתוך דרשת פרשת השבוע של סיגל דקל.
הנוסח המלא - בשער האחורי)
המלצת השבוע // יוסי בן מיור
שנים חלמתי, שאהיה אוהד של קבוצה כמו ליברפול,
מנצ'סטר יונטייד, או אפילו הפועל תל אביב.
חלמתי שיהיה לי צעיף וכובע של אוהד ואוכל לקלל
ולהרגיש שייכות.
ופתאום ...
יש לי! ומי היה מאמין – ממש כאן מתחת לאף.
חלומי התגשם
ב"אולם הבנים" המקומי, בדמותה של קבוצת כדורעף מהוללת, ששלושה משחקניה אני
אפילו מכיר מהקיבוץ.
קבוצה שכמעט
כל משחק – מנצחת. וגם משחקים שלא מנצחים – לפחות נותנים "פייט".
להפתעתי
גיליתי שיש חוקים חדשים בכדורעף. כמו למשל, שיש שחקן שיוצא
ונכנס מתי שבא
לו (בערך) וקוראים לו "ליברו".
גיליתי, שכל
מכת פתיחה ("סרב") היא או ברשת או בחוץ... אבל העיקר שהיא בכל הכוח.
אבל מה כל
אלה לעומת הגילוי הגדול מכולם:
תדעו לכם,
לקבוצה יש מנהל שמגלגל מיליונים ולא תאמינו שזה אחד משלנו -שלמה שחר.
הבחור הולך
עם צ'קים בכיסים. יש לו שחקני חוץ. מטייל באירופה ובוחר שחקנים.
"ביגוד"
מלבישה את שחקניו וגם אולם בית ואוהדים שרופים יש לו.
אכן מועדון
שאינו נופל מאף מועדון באירופה... מקצועי לחלוטין!
ואולי
חוזרים לימים עברו. הלוואי ...
אז עכשיו, כל
שבוע אני מחכה בהתרגשות ליום שלישי.
ובקרוב גם אעשה מנוי למשחקי חוץ.
רק שאלה אחת
נשארה בלתי פתורה: מעניין איך עין שמר, קיבוץ מופרט, מצליח להחזיק קבוצה? .... (אולי
אשלח שאלה למדור "אני רק שאלה").
לסיכום: אני
רוצה להמליץ לכולנו, שגם בערבים קרים וגשומים, נעשה מאמץ ונגיע לאולם.
ותדעו לכם! גם
כשלא מנצחים – לפחות פוגשים חברים.
ליווי
שינוי
זה כמעט כאן.
אפשר לחוש אותו באוויר. תחושה של עקצוצי מתיחות קלה, האופיינית
כשעומדים בפני הבלתי ידוע והבלתי מוכר:
מעבר דירה, עבודה חדשה, נסיעה לחו"ל, אירוע משפחתי משמח, טיפול רפואי
חריג - ובכלל.
כן, זה מפחיד. משהו חדש ממתין מעבר לפינה שהוא גם הזדמנות
וסיכוי ובכל זאת טומן גם סיכון.
יש המביטים בצפייה ותקווה אל עתיד קצת אחר; מולם,
הממשיכים להלך אימים על הציבור חוגגים את ה"אמרנו לכם"; ויש ציניקנים,
שנשבעים שלא שינוי ולא נעלים.
מינואר, זה רק יותר מאותו דבר ... יבחר כל אחד מאיתנו מה מתאים לו.
ממלאי תפקידים מדווחים על גל פניות גואה להחזרים והשתתפות
– רגע לפני שחלק מהברזים נסגר. יעיד על כך גם המדור הפופולארי
בעלון "אני רק שאלה".
בכל מקרה, אלו גם סימנים להפנמה המתבשלת, שתהיה הגדרה
מחדש של תחומים רבים בחיינו.
דבר אחד ודאי: זהו! ב – 1 בינואר 2012 מתחילים ליישם אורחות חיים של
קיבוץ משתנה.
מערכת העלון יוזמת פרויקט שקראנו לו "ליווי
שינוי".
פנינו לחברים ומשפחות רבים מאוד.
וכאילו כדי להתאים לזמן חנוכה, כמספר הקנים במנורה, נמצאו
לנו 9 גיבורים עזי נפש וברי לבב – שנענו לאתגר.
שנאמר, "באנו חושך לגרש" והנה אנחנו מאירים קצת
מתחושות החברים.
אין זה מדגם מייצג העומד בפרמטרים אקדמאים. אבל זוהי
בהחלט קבוצה שמביאה מגוון גילים ומצבים משפחתיים וגם משקפת עמדות בדיונים שנערכו
כאן.
ובעלון הפעם:
מתחילים בנקודת הזמן הנוכחית כדי
לבדוק איפה נמצא כל אחד רגע לפני ...
נחזור אליהם בנקודות זמן נוספות במשך השנה הקרובה, לשאול
איך מסתדרים? האם תשובה שנתנו היום, עומדת במבחן הזמן? איפה קשה יותר ואיפה טוב
יותר? איזה שינוי, אם בכלל, אכן התרחש?
ולפני שתתחילו לקרוא, אני מזמינה
חברים שמוצאים עצמם מוכנים להצטרף, כתבו לי במייל או פנו אלי אישית – ואשמח להרחבת
המעגל כבר בעלון הבא.
נירה
ת.מ.
מצב
משפחתי:
רווק
מתגוררים
נוספים בבית:
נמלים
מצב הדירה: אנוש. דירת מעבר שלא
שופצה.
המצב בו אני נכנס
לשינוי: עובד חוץ ללא משפחה או כל עול סוציאלי שהוא. שימוש נמוך בשירותי
הקיבוץ השונים, לא מחזיק רכב.
חששות לקראת
המהלך: עובד במשרה לא יציבה, עם מקצוע לא מסודר, ושלא עושה אותי ממש עשיר,
לכן חושש תמיד מה יקרה אם...
בנוסף,
כבעיה מיידית מאבד את ההסעה שלי לעבודה בגלל צמצום נסיעות נהג בית, כך שאיאלץ
לקנות בזריזות רכב, בנקודת זמן שעוד אין לי אפשרות כלכלית נוחה לכך.
ציפיות שהיו לי: אפס. אם להודות
בכנות, לא הנחתי שהשינוי יעבור.
אפשרות לתקלות או
אי בהירות: בכל מקום,
בכל שלב, כל מגזר וכל תחום. לא יהיה שום כאוס שבאמת יפתיע אותי.
ההכנסה החודשית
המוערכת שלי: עשיר גדול לא
הייתי, וחוששני שכבר לא אהיה, אבל לא חסר לי הרבה, ואין לי ספק שאוכל לתחזק לפחות
את רמת החיים הנוכחית שלי, ולהעלות אותה.
אצטרך או לא להוסיף
מקום עבודה או שעות עבודה: מה שבטוח הוא שאעבוד יותר ככל שיהיה קשר ישיר בין העבודה להכנסה שלי.
זה בלתי נמנע. אני מאחל לעצמי שאדע לא לעבוד יותר ממה שאני באמת צריך.
מהתקופה השיתופית
חשוב לי לשמר: את הזיכרונות ואת הכוונות
הטובות.
אני נפרד בשמחה בקיבוץ השיתופי מ: אם להיות ישר, אז
בעצם מהכל.
כבר
שנים שהקיבוץ דומה בעיני לגופה של אדם יקר, שמשפחתו מסרבת לקבור, ומחזיקים בבית
תוך ריסוס מתמיד של מטהר אוויר סביבו. חלקם משום חוסר ההשלמה עם האובדן, וחלקם כי
כל עוד "לא מת”, ימשיך ויקבל תשלומים ורנטות לרווחתם.
באותה
מידה, לדעתי כבר שנים שרוב אוכלוסיית המקום לא באמת רצתה (אם בהצהרות, ואם במעשים)
להמשיך להתנהל ככה. ככלל בעיני, חובה על צורת החיים להתאים את עצמה לאנשים, ולא את
האנשים לצורת החיים.
איפה נהיה בעוד
שנה-שנתיים: במקום טוב משמעותית
מעכשיו. צומח ואופטימי יותר. אני מאמין שתפרח פה חברה של אנשים שיהיו מתומרצים
ושקולים, שלמים יותר עם בחירתם לגור כאן, כי להיות חלק מהקהילה הזו יעניק לא רק סביבה
אנושית נעימה, אלא גם תחושת בטחון כלכלי, עבורם ועבור משפחותיהם.
מילה אישית: אני מודה
לכל מי שעזר למהלך הזה לקרות, ועוד יותר לכל אלו שנתנו לו צ'אנס למרות שגם פחות
האמינו ויותר חששו. אני מאמין שלא יתחרטו.
עינת ואמיר תומר
מצב משפחתי: נשואים + 2 ומילקי
מתגוררים בבית גם: עמיתי (בת 4 וחצי-בגן אורן),
עומר (בן שנה ורבע-בגן חרצית) ומילקי (נבחני)
מצב הדירה: אנו גרים בשכונת הקוטג'ים (בדירה שבעבר הייתה שייכת
ללוצ'ה) הדירה ישנה, קטנה, לא נוחה וצפופה מאוד.
המצב בו אנחנו נכנסים לשינוי: בשנים
האחרונות אנחנו משתדלים להיות מאוזנים. מדי חודש עוקבים אחר ההוצאות ומתכננים את
העתיד. מדי פעם כשישנן הוצאות מעט גבוהות אנו מקצים לנו לחודש הקרוב סכום מסוים
במזומן וכך שולטים בהוצאותינו עד לאיזון ואף לחיסכון.
חששות לקראת המהלך: שנצליח לנהל
את התקציב כפי שהצלחנו עד היום. הוצאות החינוך יקרות מאוד. נכון שבשנים הקרובות יש
סבסוד של הקהילה, אך קיים חשש.
אפשרות לתקלות או אי בהירות: אתגר
בהתמודדות עם הוצאות קיומיות, בסיסיות גדולות יותר.
ההכנסה החודשית המוערכת: לא משפרת את מצבנו.
כבר כעת אנו עושים מאמצים להעלות את שכרנו, אך עדיין ההוצאות רק עולות
וזה עוד לפני שעברנו לדירת קבע כזו או אחרת הדורשת בניה ושיפוצים עם העלויות
הכרוכות בכך. חוששים ששירותים חברתיים רבים ייסגרו בשנים הקרובות ושהכסף יהיה
העיקר לחברים במקום קיום משותף. שירותים כמו חדר-האוכל והמכבסה ומחסן הבגדים
חוסכים לנו זמן יקר ובעיקר נוחים מאוד וברמה גבוהה. אנו מקווים שהעלאות המחירים
הצפויות לא יפילו באחת את אותם שירותים שהם חלק מיתרונות השותפות וחיוניים מאוד
לשכבות אוכלוסיה שונות.
מהתקופה השיתופית חשוב לנו לשמר: את התרבות,
חדר האוכל והמכבסה, הרגשת היחד המעניקה ביטחון ועניין חברתי.
נפרדים בשמחה בקיבוץ השיתופי: משום דבר!
מילה זוגית:
לצערנו, מעושרים לא נהיה מהשינוי, אך לפחות אנו מאושרים ושמחים בשני
ילדינו המקסימים-עמיתי ועומר שנותנים לנו הרבה כוח להמשיך ולעבור את כל המשוכות.
שבת שלום וחג שמח לכל חברי קיבוץ עין שמר!
מרים שנפלד
מצב משפחתי: סבתא שמחה
דיירים נוספים בבית: נכדים
מצב הדירה: משופצת – בשכונת החממה.
המצב בו אני
נכנסת לשינוי: משתמשת במכבסת הקיבוץ; רכב – אין,
אבל נכדים ונחת – יש לי.
חששות לקראת
המהלך: עד היום
ידעתי כמה יש לי בתקציב ואיך אסתדר עם זה. עם השינוי נכנס גורם "הבלתי צפוי
ובלתי וידוע". לכן, אצטרך ללמוד להתנהל ולתכנן לעצמי מעבר להוצאות הקיום
השוטפות – עם מבט לעתיד ועם תקווה להשאיר קצת כסף
בצד.
ציפיות שהיו לי: שהמהלך יביא לפחות בזבוז של כספי ציבור
וקהילה. ושנצליח לשמור על היחד בחדר האוכל, מועדון ופעילויות אחרות.
אפשרות לתקלות
ואי בהירות: כמו שמשפצים בית ויש תכנון מוקדם,
ואז מגלים שיש מדדים משתנים או שההוצאות גדולות ממה שחשבנו. כך גם עם השינוי –
מניחה שיהיו הפתעות לטובה וגם פחות לטובה.
ההכנסה המוערכת: להערכתי – אצלי יהיה שיפור בהשוואה
לשיטת התקציב.
אצטרך להוסיף
מקום עבודה או שעות: כן. למרות שהשינוי מראה מצב טוב, כדאי להגיע לדברי נוספים. בכל מקרה
- גם היום אני עושה שיבוצים.
מהתקופה השיתופית
חשוב לי לשמר: את התרבות, את החינוך האיכותי שלנו
ואת ההרגשה שאנו חיים בקהילה קיבוצית.
נפרדת בשמחה
בקיבוץ השיתופי: מ"הדשא של השכן" – או
במילים אחרות מקווה שנהיה פחות מעורבים זה בחיי זה. שהכסף לא יסנוור ולא תהיה
הקצנה ויחסים עכורים בין החברים.
איפה נהיה בעוד
שנה שנתיים: היות ואנחנו בשלבי הלימוד של השינוי
– הלוואי ונתקדם לשינוי משמעותי וחיובי.
מילה אישית: גם אם בהתחלה חששתי והדחקתי – תודה! לכל אלה
שתרמו למהלך השינוי. מקווה שכולנו נלמד לקבל זאת ביתר קלות ונראה את המהלך כצעד
משמעותי ובטוח.
דגנית
וחיים חננאל
מצב משפחתי: נשואים + 3
מתגוררים
נוספים בבית: אופיר
מצב הדירה: אחרי שיפוץ. זקוקה
לתיחזוק.
חששות לקראת
המהלך:
שניהם:
בעיקר מהקטע הכלכלי.
חיים:
שפופקורן לא יספיק לכל ההוצאות.
דגנית:
למשל, שלמשפחה אחת יהיו אוסף של הוצאות גדולות שהם מעל להכנסות.
ציפיות שהיו לנו:
חיים:
בעיקר שההכנסות מינוס ההוצאות ייתן תקציב גדול יותר, שהתנועה לקראת הפנסיה תהיה
אפשרית יותר והאווירה החברותית תהיה יותר עצמאית ויוזמת
דגנית:
הציפיות הם שהחיים יהיו יותר חופשיים ושיהיה יותר חופש להחליט מה אנחנו עושים עם
הכסף שלנו
אפשרות לתקלות או
אי בהירות:
חיים:
בעיקר בתקשורת עם מוסדות שאולי עקב עומס יתר יפספסו תקלות.
דגנית:
אי הבנה של פרט מסוים שמפיל הוצאה גדולה. לדוגמא: צמצום התקציב של החיילים
כשההוצאה כולה עוברת להורים, לפני שהיתה הזדמנות להתארגן על הכנסה גבוהה יותר.
מעריכים שנצטרך
להוסיף מקום עבודה או שעות עבודה:
כן.
מהתקופה השיתופית
חשוב לנו לשמר: חדר אוכל. חגים. חינוך קיבוצי.
נפרדים בשמחה
בקיבוץ השיתופי מ: ועדות, "שוויון" ותסמונת המטפלת.
איפה נהיה בעוד
שנה-שנתיים: אחרי התייעלות רחבה יותר ופרידה מדברים שהיום נראים קדושים אך יושבים
חזק על תקציב הקהילה – מקווים לירידה במיסים, עליה ברווחיות הקהילה ואווירה
ציבורית נינוחה יותר.
מילה זוגית: היום אנחנו בנקודת זמן שהשינוי מפחיד
יותר מהכל ונראה כמעט כמו מהלך נמהר ושגוי. מקווה מאוד שביחד נבין שזהו. החלטנו.
יש להשאיר את הויכוחים ואת "אתם רואים, צדקנו" מאחור ולהבין שזו המציאות
שלנו ואיתה צריך להתמודד. ולאחר השיחה על הפנסיה אני מבין שהיינו צריכים לעשות את
זה לפני עשר שנים ואז היו לי 22 שנה לצבור פנסיה ולא 12 כמו היום.
פנינה דגן
מצב הדירה: מתגוררת לבד בדירה
שמצבה יוצא מן הכלל. היא מאוד נוחה לי. נדרשים רק תיקונים קטנים פה ושם, שלא
מפריעים לי ליהנות ממנה.
המצב בו אני
נכנסת לשינוי: אני מתה לרכב פרטי,
אבל לא נראה לי שזה יקרה, אז אסתפק בנהג
בית. כביסה אני עושה במכבסה.
חששות לקראת
המהלך: אני אמנם מוקפת בחבורה של מתנגדי שינוי, אבל אני
באופן אישי לא חששתי וגם עכשיו לא חוששת.
היה לי ברור שההחלטות שיתקבלו – ישמרו עלינו הוותיקים והפנסיה תהיה הוגנת (בהתאם
ליכולות של הקיבוץ) וגם מרכיבים אחרים של החיים השיתופיים, (כמו תרבות, חדר אוכל,
מרפאה, מכבסה וכד') - ישמרו. כך ששינויים
גדולים, מבחינתי, לא יהיו.
ציפיות שהיו לי: שסוף
סוף יהיה כאן מצב חברתי כזה, שנוכל להביט זה בעיני זה.
כי המתחים
והאווירה שנוצרו בשנים של התהליך והדיונים, כבר היו מאוד לא נעימים. אני מאמינה
שבסופו של דבר המהלך יתברר כמשתלם וכדאי.
אפשרות לתקלות או
אי בהירות: מטבע הדברים, יהיו תקלות שאינני יכולה לשים עליהן את
האצבע כרגע. אבל יהיו כי כך זה כשמשתנים.
ההכנסה החודשית
המוערכת: כרגע, לפי כל החישובים והתלושים שחולקו לניסיון, אצלי זה
די דומה למה שיש לי כרגע – ואני אסתדר עם זה טוב.
מהתקופה השיתופית
חשוב לי לשמר: הלוואי ונדע לשמור על
יחסי אנוש טובים שהיו כאן בעבר. בכל אופן, אצלנו הוותיקים אני בטוחה שהדאגה זה לזה
– תשמר. עשינו דרך ארוכה ביחד - והתמיכה
אחד בשני תהיה גם בעתיד.
באופן אישי חשוב לשמור על הקשר הטוב שיש לי עם
צעירים, גם במשפחתי וגם אחרים – שיש לי איתם קשר מיוחד.
בעוד שנה שנתיים
נהייה: אני
בעיקר חושבת על הדור הצעיר, כי הם יצטרכו להבין
שלגדל ילדים יהיה יותר קשה ותהיה עליהם יותר אחריות אישית. אני לא בטוחה
שכולם אכן מבינים את זה. אבל הם יגיעו אל
זה בדרכם שלהם – ויעמדו בכך.
מילה אישית:
חשוב לי
להמשיך ולהרגיש שזה הבית הטוב שלי. כתל-אביבית במקור אני מרגישה שאני חיה בחברה
שטוב בה, אני אוהבת את הדרך ואת האנשים – ואני מקווה שלא נאבד זאת.
אסתר ונתן
לרר
מצב
משפחתי:
בינתיים בזוגיות + 2 (סטודנטית וחיילת).
מתגוררים
נוספים בבית:
נמלים, ג'וקים וכל החתולים של השכונה.
מצב הדירה: רעוע, דירה מסוף שנות
ה-50, מחכים לרעידת אדמה.
המצב בו אנחנו נכנסים
לשינוי: אנחנו נכנסים לשינוי במצב טוב כי אדון לרר האלוף, שבהזדמנות זו אני
רוצה להודות שהוא עמי ולצידי כבר 25 שנים, הוא פנסיונר ועובד מלא. מאידך יש לנו בת
באוניברסיטה (עצתנו לכולם: תתחילו לחסוך לתקופה הנ"ל). בנוסף, יש לנו בת בצבא
שנטל אחזקתה הוא עלינו. רכב אין - אבל יהיה.
כביסה???
למה צריך? יש לנו מכבסה נהדרת.
חששות לקראת
המהלך: ימים יגידו ... רק שהפנסיה תספיק.
ציפיות שהיו לנו: שהמיסים
יהיו יותר נמוכים ותועבר אחריות רבה יותר לחבר/ה.
הכנסה חודשית מוערכת: הכנסתנו
ה"חדשה", שלא בשיטת התקציב האישי המחולק לפי שיטת ש"ס, מיטיבה עמנו
וכך צריך להיות. מספר ילדים הוא לא פרמטר לגובה המשכורת אלא רק בנקודות זכות וכו'.
מעריכים שנצטרך
להוסיף מקום עבודה או שעות עבודה: סביר שכן,
ראה סעיף אחזקת סטודנטית וחיילת.
מהתקופה השיתופית
חשוב לנו לשמר: ערבות הדדית, חגים משותפים.
נפרדים בשמחה
בקיבוץ השיתופי: מהרבה הסדרים פרטניים, שלצערנו (כיוון שהחיים
חזקים מכל תקנון) יהיו גם בקבוץ המתחדש. וגם מתסמונת המטפלת, מהתלות בוועדות,
מהשיטה הלוקה בחסר של חלוקת המשאבים, מחוסר מוטיבציה להגדיל הכנסות. ובאמת - הרשימה ארוכה.
איפה נהיה בעוד
שנה-שנתיים: מקווים שנהיה במקום טוב יותר (ולא בחורשת האיקליפטוסים).
מילה זוגית: "be the change you wish to see"- מהטמה גנדי
מוטו בחיים: "קארפה דיאם"
(נצל את היום)
אורי אשכולי
מצב משפחתי: אלמן
מתגוררים נוספים בבית: אין. ארבעת
ילדיי ומשפחותיהם – עצמאיים ומסודרים.
מצב הדירה: יש כמה סדקים בקירות בעיקר
בחלק שהורחב. שאלתי ואמרו לי "אתה
בתור".... אז אני איפה שהוא בתור. אבל אני לא לוחץ כי ממילא אין כל כך עם מי
לדבר.
המצב בו אני נכנס
לשינוי: אני
מכבס בקיבוץ ואמשיך כך גם בעתיד, גם אם זה יעלה במחיר עד כדי 4 ₪ ויותר. אמשיך
לאכול בחדר האוכל, כי לא רואה עצמי מבשל לעצמי ארוחת צהרים חמה בבית. רכב פרטי –
אין לי וגם לא ארכוש בקרוב. אם אכן זה יעמוד על 1.15 ₪ לק"מ, כדאי להמשיך
בסידור הקיים.
למרות שאני
כבר בן 78, אני מנקה את החדר בעצמי ואין
לי עוזרת בית. מעדיף לשמור על עצמאות כל עוד ניתן. כמו כן
- אמשיך לעבוד כל עוד אוכל.
חששות לקראת
המהלך: בסכום שאני מקבל כפנסיונר – אני מרגיש שהקיבוץ דופק אותי.
למרות מה שנאמר והובטח, אני מבין היום, שגם את קצבת השאירים בסך 1000 ₪ וכן 500 ₪
שהובטח כי יתווספו לאלמנים או יחידים – כנראה לא אקבל. חושש זוהי רק התחלה של עוד כמה דברים שיתברר,
שלא נאמרה לנו כל האמת.
ציפיות שהיו לי: חשבתי
שהרבה יותר נושאים וסעיפים יהיו ברורים לפני ההצבעה. כרגע - נראה שהמצב הפוך.
אפשרות לתקלות או
אי בהירות: הדף הורוד שחולק לנו מעיד כי רב הבלתי
ידוע על הידוע. וכאן אני צופה שעוד יהיו
תקלות שכל אחד מאיתנו ישלם.
ההכנסה החודשית
המוערכת שלי: אני מעריך שאסתדר, מאחר שאני עובד בעבודה
נדרשת, שמאפשרת לי להגדיל קצת את הכנסתי. אך, בהתחשב בגילי ובהתחשב בדף הורוד
שחולק לנו, לא בטוח שזה יהיה כך גם בעתיד.
מעריך שאצטרך
להוסיף שעות עבודה: זה תלוי – איזה הפתעות
יהיו חדשות לבקרים בהוצאות שלא סיפרו לנו עליהן.
מהתקופה השיתופית
חשוב לי לשמר: את נושא היחד. זה כולל את החברות בין האנשים ואת זה שכולם
"עולים" ביחד או "יורדים" ביחד.
אני נפרד בשמחה
בקיבוץ השיתופי: מה"קיטורים" של אלה שרצו שינוי והם
מקטרים גם היום.
הערכה – איפה
נהיה בעוד שנה-שנתיים: לא בטוח שעוד חודש חודשיים או שנה שנתיים נהיה
יותר חכמים ... ומה שמדאיג שגם הצוות המוביל לא יהיה יותר חכם .
גלי והראל
יגודה
מצב משפחתי: 2+2
מתגוררים נוספים בבית: עומר ורועי
מצב הדירה: קטנה בשכונת
החממה, צפויים לעבור לרכבות בקרוב!
המצב בו נכנסים
לשינוי: אנחנו משפחה של 2+2 ללא שום אמצעים חיצוניים. אין לנו רכב, כביסה
עושים במכבסה (עד הסוף המר – אין לנו שעות פנאי להררי כביסה), סבים בקיבוץ משני
הצדדים. מכירים אותנו, לא?
חששות לקראת
המהלך: מצבנו הכלכלי יורע בשלב ראשון ויש חשש מעמידה בהוצאות הגבוהות. אבל
זו הזדמנות ללמוד איך לנהל משק בית כמו שצריך בלי השאננות הקיבוצניקית שהייתה עד
היום.
ציפיות שהיו לנו: הציפיות
שלנו הן לשליטה גדולה יותר שלנו על הוצאות והכנסות המשפחה. ההחלטות יהיו שלנו האם
להגדיל הכנסה או לוותר על הוצאה מסוימת. תחושה של אחריות אישית.
אפשרות לתקלות או
אי בהירות: מקומות של אי בהירות יהיו במקרים שלא הובהרו ולא נקבעו בצורה ברורה
עד היום (כמו נושא הקליטה שצפוי לעורר מחלוקות ובלגן רב). ברמת היומיום נראה לנו
שנצליח לזרום. האנשים המטפלים בשירותים נשארים אותם אנשים טובים שאנו מכירים
ומוקירים ולכן נמשיך להסתדר איתם.
ההכנסה החודשית
המוערכת: מצבנו, כאמור, יורע בשלב ראשון אבל נקווה שנצליח לצמצם הוצאות
ולהתארגן בהתאם. כמובן שנשאף למקסם הכנסות ולמצוא עוד מקורות הכנסה (חוקיים
כמובן...).
מהתקופה השיתופית
חשוב לנו לשמר: את ההבנה, שכולנו ביחד בסיפור הזה. אנשי השירותים נשארים
אותו הדבר (כמובן שרמת השירות תעלה מן הסתם). החברים על השבילים נותרים כשהיו.
התרבות וההוויה הקהילתית היא חשובה ביותר ועלינו לשמר אותה בכל מחיר. צריך ליצור
תרבות קהילה שמתאימה לכולם ולמנף אותה דרך עשייה ציבורית. נראה לנו שכאשר חברים
יבינו שזה באמת תלוי בהם ולא באיזו ועדה אמורפית הדברים רק ימריאו!
נפרדים בשמחה
בקיבוץ השיתופי: מצרות העין והכניסה החצופה האחד לחיי השני. כולנו לוקים
בה (כן כן גם אנחנו) ונשמח שכל אחד ישקיע משאביו בביתו, משפחתו ובניית הקהילה
מחדש.
איפה נהיה בעוד
שנה-שנתיים: אנחנו צופים עתיד בו שביעות הרצון שלנו גדולה. משפחתנו התרחבה ונעים
לנו בביתנו. מבחינה כלכלית מאמינים שנצליח להתאזן ואף להגיע לחיסכון.
סיגל דקל
חששות לקראת
המהלך:
כמו
חברים אחרים, קיבלתי גם אני את שאלון הליווי שיזמה נירה. בניגוד לאחרים אני נעצרתי
בשאלה הראשונה על החששות לקראת המהלך. התוצאה כבר לא ממש התאימה לפרויקט, ולכן היא
מובאת בנפרד במדור חריגים:
ברור
לי כי אנשים בדרגות הכנסה ממוצעות כמונו, או במילים אחרות "אנשים עובדים"
(לא אילי הון, סוחרי נשק וראשי קרטלי סמים) יחוו בתוך אורח חיים צרכני וחומרני כמו
זה בו אנו חיים, תחושת אי סיפוק תמידית בהקשר לכסף: "כסף הוא כמו מים מלוחים מאוד,
רגע הם מרווים ושוב רוצים לשתות", שרה חווה אלברשטיין. לכן אין לי ספק כי תחושת
החוסר שהניעה רבים לרצות בשינוי, לא תשתנה. הפעם היא תלווה גם בתחושות של חוסר ביטחון
בסיסי כלפי העתיד, חוסר אונים מול השתלטות מעטים על נכסי הכלל, ואולי גם בהכרה על כך
שהחמצנו הזדמנות היסטורית ליצור אלטרנטיבה בעלת ערך.
התקופה
הראשונה להערכתי תהיה קשה, משום שהמוני פרטים חשובים עדיין לא ידועים ולא מוסדרים.
ההמשך יהיה קשה הרבה יותר, כי המוני פרטים חשובים יוסדרו וייוודעו, ואנשים יתפכחו ויחושו
מרומים ומנוצלים. יחד עם זאת, כולם ילמדו במהרה כי ערכם כבני אדם נמדד מעתה בכסף, וימנעו
מלספר ברבים על תחושותיהם ומצבם בהקשר זה, כדי לא להיתפס כפחותי ערך.
הילדים
שייוולדו השנה יגלו יום אחד כי אין להם שום סיכוי להשיג כאן דיור סביר, ויקימו מאהל
על הדשא הגדול. המבוגרים יצטרפו אליהם מתוך הזדהות עם יוקר המחייה הבלתי נסבל. הם יספרו
לצעירים שפעם היה אחרת, ויבקשו לעצב בתודעתם זיכרון היסטורי סלחני: "לא היתה לנו
שום ברירה, הקיבוץ עמד להתמוטט כלכלית..." או שקר כלשהו אחר. הצעירים ישבו יחד,
יחשבו, יקשיבו, ידברו... ובהמשך הם יציעו מיני רעיונות מהפכניים, כמו שכר שווה עבור
שעת עבודה - שכר ממוצע והוגן, שימנע מצב מעוות בו אדם אחד מרוויח סכומים מופרכים הרבה
מעבר לתרומתו הממשית, בעוד חברו עובד הרבה ואינו מצליח לפרנס בכבוד את ילדיו...
או
שבכלל ראש הממשלה יחליט שעדיף להתאבד מלהמשיך לחיות בבית אחד עם האישה הזאת ויתקוף באיראן...
מה שיבוא קודם.
למשתתפי הפרויקט ולכל
החברים, מקדישה מערכת העלון את השיר הבא:
אנוש כחציר ימיו // נתן זך
אנוש כחציר ימיו.
ימיו כחציר.
ימי אנוש כחציר
ימיו.
אל תירא.
אדם לעמל יולד. ובני רשף יגביהו עוף.
יולד לעמל. יגביהו בני
רשף.
אדם יולד לעמל ובני רשף יגביהו
עוף
יולד.
יגביהו.
אל תירא. אל תירא.
ממש"א: הצעה לסדנה
לקראת השינוי, בכוונתי לארגן סדנה שתיתן כלים היכולים לסייע ביצירה
ושיפור הקריירה , במציאת מקום עבודה חדש, שיווק עצמי ועוד.
הסדנה היא בהדרכתה של שרית
בק, אשת מקצוע בעלת ניסיון של 15 שנה בגיוס, הכוונה והעצמה של עובדים
במגזרים השונים – עם התמחות במגזר הקיבוצי.
יש לה היכרות מעמיקה עם תחומי העיסוק השונים הקיימים בעולם התעסוקה
בארץ על כל גווניו - התעשייה הקיבוצית, היי-טק, המגזר הביטחוני, ממשלה ועוד.
היא בעלת ניסיון עשיר ומוניטין בקרב אוכלוסיית העובדים המתאימה
למגזרים אלו. וכן, ניסיון באימון אישי והכוונה למנהלים.
בתמצית, שרית מגדירה זאת כך: סדנה ליצירת הקריירה
האישית שלי - ההנאה בבניית הקריירה - מבלבול ללבלוב. החדרת אנרגיות ועשייה מתוך חדווה ושמחה !
הסדנה בנויה מסדרה בת ששה מפגשים שאלה הם נושאיהם:
מפגש 1 - כללי
מהי הקריירה האישית שלי, כיצד אני בוחר בה, אילו שאלות אני שואל
כשאני עוסק בחיפוש
עבודה וקריירה.
מפגש 2 - כתיבת קורות חיים
כיצד אני מציג את עצמי, קורות החיים - ההשתקפות שלי
מפגש 3 - שיווק עצמי
כיצד אני משווק את עצמי, הסתכלות על העוצמות שלי, היכולות שלי, כיצד
אני מציג את עצמי.
מפגש 4 - ראיון עבודה
הכנה לראיון עבודה, קודי לבוש, שפת גוף, סימולציות לראיון עבודה.
מפגש 5 - מה אני שווה - השכר שלי
טבלאות השכר, תלוש השכר ומה שביניהם.
מפגש 6 - חיפוש עבודה
חברות השמה, מגזרי התעשייה ותחומי תעסוקה.
משך כל מפגש כשעה וחצי (שעתיים אקדמיות).
ככל שמספר החברים המעוניינים בסדנה יהיה גדול יותר - המחיר לחבר ירד.
הסדנה מותנית במספר מינימום של משתתפים. לפרטים והרשמה ניתן לפנות לעידן יגודה
מומלץ
ביותר
מערכת העלון מציינת לטובה, שמספר רכזי ועדות, יוזמים
בעצמם (!) העברת מידע שוטף מישיבות ופעילות הועדות עליהן
הם אחראיים. לצערנו, יש עדיין מספר רכזי ועדות, שלא נוהגים כך וחבל (בלי שמות – כמובן). אז לאותם רכזים ורכזות, ראו זאת
כהזמנה פתוחה ללכת בדרכי יובל וגדעון ולידע את הציבור על הנושאים בהם עסקתם או
שעדיין עוסקים. ואנא - עשו זאת מיוזמתכם.
כתובת הדוא"ל שלנו:
שאילתא:
ליוסי בוריס , בעקבות שיחת
הקיבוץ האחרונה:
כיצד
מתכוונת הנהלת הקהילה לנהוג במקרים הבאים של צעירים שירצו להיקלט בקיבוץ עוד לפני
קבלת התקנון החדש (ולמיטב ידיעתי יש כאלה)?
האם
ההימנעות מטיפול בנושא הקליטה, שבאה לידי ביטוי בהחלטתכם לגבי עירית לוטן ,
ואשר
מנוגדת בעליל לכתוב בחוברת השינוי בה תמכו 78% מחברי הקיבוץ, תקפה לגבי המקרה
הנוכחי בלבד (ואם כן מדוע) - או שבכוונתכם להמשיך ולקיים את הסתירה שבין החלטת
הקיבוץ לבין (אי) הוצאתה לפועל?
תודה, קובי גרוסמן
תשובתא:
תודה
לקובי על השאילתא, שנותנת לי הזדמנות להציג יותר לעומק את עמדת הנהלת קהילה.
ראשית,
לגבי הטיפול בקליטה - הנהלת קהילה לא נמנעת מלטפל בנושא, והיא תמשיך לבחון פניות
של צעירים לקליטה.
קצת
על אופן הטיפול: יש דרישות סף, שרק אם עומדים בהן אפשר להתקדם בתהליך הקליטה.
לדוגמה: תקציב מאוזן לאורך זמן, עבודה מלאה, התנהלות אישית חיובית ונורמטיבית.
נקלטים שעומדים בתנאים הללו חותמים על בקשת קליטה (אם זה למועמדות) או על כתב
הצטרפות (אם זה לחברות), ואז מגיעים להנהלת קהילה. הנהלת קהילה בוחנת את הנושאים
שהזכרתי קודם ושומעת את המועמד. אנחנו גם מזמינים חברים שרוצים להביע דעה להגיע
להנהלת קהילה ולדבר על המועמדים, להאיר את עינינו במידע שלא היה ידוע לנו או לחוות
דעה. בפועל, לרוב מגיעים רק הורי המועמדים, וחבל. בעקבות הדיון, הנהלת קהילה מגבשת
המלצה, שמתייחסת גם להיבטים שמעבר לדרישות הסף.
במודל
השינוי יש קשר ברור בין קליטה, בניה ושיוך דירות. הקשר הזה משפיע על דרישות הסף
ויכול בהחלט לשנות אותן. למעשה לכל קליטה יש השלכות משפטיות ושיוכיות והיא יוצרת
עובדות בשטח.
בפגישות
שקיימנו עם אנשי מקצוע, הם המליצו לנו להימנע מליצור עובדות בשטח עד שמקבלים החלטות בצורה
רצינית. יש כרגע מספר אנשים באמצע תהליך קליטה וכשנגבש את התקנונים נצטרך
להתייחס אליהם, אבל רצוי שלא יהיו רבים כאלה, כי זה מקשה בקבלת החלטות. זה גם עלול
לפגוע בנקלטים עצמם, שפתאום ימצאו את עצמם עם דרישות שלא ידעו עליהן מראש, שיתכן
ויהיה להם קושי לעמוד בהן.
לכן,
מתוך האחריות לעתיד, אנו חושבים שעדיף לדחות
את הקליטה, וזה מה שאנחנו אומרים גם לנקלטים. חלקם מקבלים את ההמלצה וחלקם
מחליטים בכל זאת להגיע לשיחה, וזו כמובן זכותם.
אז
לשאלתך – אנחנו כן מקיימים את החלטת השיחה בכך שאנחנו מאפשרים למי שרוצה להגיע
לשיחת קיבוץ ולהצבעת הקלפי. אבל אנחנו גם נאמנים לתפיסתנו, שלא ניתן כרגע להמליץ
על מועמד זה או אחר.
אנחנו
מרגישים שזו חובתנו הציבורית להביא בפני החברים את כל האינפורמציה לפני שהם
מצביעים.
בברכה, יוסי
בוריס
עניין לציבור
מזל טוב
לאפרת דגאי ואסף פולק
לרגל נישואיהם
ברכות חמות לרותי ועודי
ולכל המשפחה
תערוכת בגדים
ביום א' 25.12.11 בשעה 16:00-18:30 במחסן הבגדים
תתקיים תערוכה של אופנת "שיבולים".
יוצע למכירה מגוון רחב של פריטים לנשים בכל המידות.
בואו להתחדש
מידע עדכני ממכון הקוסמטיקה "עדה"
1.
עד עתה (כולל עד
סוף דצמבר 2011) מימנה ועדת הבריאות מחצית מהעלות של טיפול קוסמטי כשהנערה או הנער
באים אחת לחודש. החל ב-1 בינואר 2012 מורידה ועדת הבריאות את השתתפותה בעלות
הטיפול.
2.
חלק מהחברים
בקיבוץ עדיין לא יודעים שעברתי למכון חדש, יפה, מסודר ומרווח. המכון נמצא במבנה
מדרום למכון הקודם, בחדר ששימש את מרים בן אברהם לתפירה ולתיקון של וילונות.
3.
לכל לקוחותיי
הנאמנים: תיבת התכשירים נמצאת על הקיר
בפרוזדור של הבית, מיד מצד ימין אחרי הדלת.
4.
רציתי לידע גם,
שבמכון החדש כיף לקבל טיפול. הכול חדש, אוירה שקטה ונעימה. כולם מוזמנים. עלי
להזכיר שהתכשירים שלי ברמה גבוהה, מיצרנים ידועים והעיקר- מותאמים אישית לכל לקוחה
ולקוח.
עדה שפירא
פעילות נוער בחממה
ביום חמישי 29.12.11 תתקיים בחממה פעילות ערב לנוער הקיבוץ ולנוער
מישובים נוספים במועצה. הפעילות היא "ג'ם סשן" - להקות ונגנים מנוער
המועצה ינגנו וישירו.
על מנת שלא להפריע לחברים, האירוע יתחיל בשעה 19:00,
ויסתיים ב 22:00.
החברים מוזמנים!
חג שמח! נועם
מסניף "אופטיקה הלפרין" בצומת מזכירים לנו:
חברי עין שמר מוזמנים כל
השנה (ללא קשר למבצעים) לרכוש משקפים וליהנות מהנחה קבועה של 60% על כל רכישה
בסניף שבצומת כרכור.
מומלץ לתאם מראש עם רותי
גורן ולהגיע כאשר רותי נמצאת בחנות, כך תוכלו ליהנות גם משירות אישי וגם ממלוא
ההנחה.
להתראות – רותי והצוות
ספירת מלאי בכלבו
בימים ג 27.12.11 ו-ד' 28.12.11 הכלבו יהיה סגור לרגל
ספירת מלאי.
ביום ד' בערב – יהיה הכלבו פתוח לשירות הציבור.
"מכון רותי" - מחדש פעילות בתחום
היופי
רותי גורן מחדשת את
פעילותה במכון הקוסמטיקה.
שעות וימים – לפי תיאום
מוקדם.
אפשר כבר להתקשר ולתאם
בטלפון 052-8908908
עלמות חן וגם גברים –
מוזמנים לטיפול קוסמטי מקצועי.
"משחות "יהודית"
מינואר 2012 ניתן יהיה לקנות את "משחות
יהודית" ישירות אצל יהודית לביא במכון הקוסמטיקה (ולא דרך המרפאה).
לבקשת יהודית, אנא תאמו מראש לפני הקנייה. קרן משיח – רכזת
ועדת בריאות
ביום
שישי 06.01.2012
בשעה
21:15 לאחר קבלת שבת במועדון
יוקרן הסרט - "נער הדולפינים"
לאחר ההקרנה יתקיים מפגש עם
יוצר הסרט יונתן ניר
קרה, קורה, יקרה:
תיקון
טעות 1: מרשימת הזיכרון של חודש דצמבר נשמט, לצערנו, שמו של:
אבא שטיין .... 20.12.08
עם
המשפחה - הסליחה
תיקון
טעות 2: בעלון
הקודם התייחסנו לאירועי כא' כסלו בגבעת חיים. במערכת התקבל המכתב הבא:
לנירה, עורכת העלון, שלום רב,
תיקון היסטורי קטן מקוראים נאמנים בצפון
הרחוק: בעלון האחרון צוין אירוע המצור על גבעת חיים (כ"א כסלו). קיבוץ
"להבות" שהוזכר באחד המסמכים הוא להבות הבשן, שאורי אוטנהיימר
ז"ל היה בין מייסדיו - ולא כפי שנכתב בטעות.
אירוע המצור היה שבועות ספורים לאחר
עליית להבות הבשן על הקרקע בגליל, ואורי ז"ל היה החלל הראשון שנקבר למרגלות
גבעת ההתיישבות.
אגב, כתבה אודותיו התפרסמה לפני שבועות
מספר ב"דף הירוק", לציון יום השנה למצור.
בברכה, שמעון זית, להבות הבשן
ותודה לשמעון (בעלה
של רעות והחתן של שרה'לה ויגאל) ששמר על אחוות "האדומים" והעמיד אותי על טעותי.
פותחים שבת
השבוע, קבלת שבת חגיגית לכבוד החנוכה עם
סממני החג ועם צילה ליס שתדבר על תפיסת האור ביצירותיהם של
רמברנדט וואן גוך.
לסיגל דקל המון תודה על הדרשה
המרתקת שנשאה על פרשת "וישב". (הפרשה מתפרסמת במלואה בשער האחורי של
העלון).
רוב תודות לשלומית תומר, אסתר אפשטיין, שרה אבל ואדם
זרטל על הקריאה היפה, וליואל גרוסברג על השירה המשמחת. ענה
טיול חנוכיות לירושלים
- ביום ג' 7.12.11
יציאה בשעה 15:00
מה להביא:
1. לבוש חם מאוד מאוד!! מעיל ,כובע , כפפות, צעיף
2. חנוכייה
3. ארוחת ערב ארוזה
הסיור יחל ב
16:30 ויסתיים ב 19:30
בעקבות המלצתה של עדה גבע, שהתרשמה מאוד מהדרשה של סיגל
דקל
בקבלת שבת האחרונה, אנו מפרסמים כאן את הדברים במלואם.
קוראות העלון מוזמנות לעיין בה ביתר תשומת לב:
פרשת
השבוע - פרשת וישב (פרקים לז' – מ' ספר בראשית).
הפרשה מספרת על משפחת יעקב, על הבן הצעיר יוסף
המתנשא על אחיו ומכירתו לשיירה היורדת למצרים. במצרים נמכר יוסף כעבד לפוטיפר - שר הטבחים של פרעה, ומצליח בעבודתו. אלא שאשת פוטיפר נפגעת
מסירובו לבקשותיה שישכב עמה, מאשימה את יוסף באונס והוא מושלך לכלא. בתוך רצף האירועים
הדרמטי הזה, משולב סיפור אחר על יהודה – בנו של יהודה, ער, נושא אישה בשם תמר ומת ללא
בנים. אחיו - אונן - מקיים את מצוות הייבום ונושא את תמר גיסתו לאישה, אך
מת גם הוא ללא צאצאים. יהודה חושש לתת לתמר את בנו האחרון - שלה, ומנמק זאת
בהיותו צעיר מכדי להינשא. תמר נדרשת לחזור לבית אביה ולהמתין ששלה יגדל. היא מבינה
כי יהודה מתחמק ממנה, ובאחד הימים מתחפשת לזונה, ממתינה בצד הדרך ושוכבת עמו במרמה.
כשנודע ליהודה כי כלתו הרה, הוא מורה להוציאה להורג באשמת זנות, אך היא מוכיחה לו כי
הוא - החייב בייבומה, האיש ששכב עמה, והוא מודה בטעותו. תמר יולדת תאומים.
אף כי סיפור יהודה ותמר מנותק לכאורה מסאגת סיפורי
יוסף, ניכרים ביניהם חוטים דקים מקשרים. אחד מחוטים אלו, הוא שתי הנשים המוזכרות בהם:
אשת פוטיפר המנסה לפתות את יוסף בכוח סמכותה עליו ונכשלת, ותמר המפתה את יהודה בזהות
כוזבת וזוכה בכל הקופה. שתיהן מבקשות לעצמן את מה ששום אישה לא יכלה להתקיים בלעדיו
בימי קדם – בן. אשת פוטיפר היתה נשואה לסריס (כפי שהיו כל הגברים בארמון המלך) שאינו
יכול להוליד לה בנים, מתמר נמנע במרמה הבעל המובטח לה בחוק. כל אחת מהן בזמנה,
הבינה ש"זה לא עסק" וכנגד כל המוסכמות
החליטה לפעול.
לא רבות הן הדמויות הנשיות המוזכרות בתנ"ך,
מעטות עוד יותר מוזכרות בשמן (לאחרות פשוט אין שם והן נקראות על שם בעליהן או אביהן:
"אשת פוטיפר", "אשת מנוח", "בת יפתח" וכדומה). בחברה
העתיקה בה הן לרוב נטולות שם וכל מעמד
משפטי, כלכלי וחברתי, פועלות הנשים רק במקרים
נדירים - חוה פיתתה את אדם לטעום מפרי עץ הדעת, רות המואבייה פיתתה ביופייה הזר את
בועז לשאתה לאישה, יעל אשת חבר הקיני פיתתה את סיסרא העייף והרגה אותו, אסתר פיתתה
את אחשוורוש והצילה את בני-עמה מהשמדה. כולן בחרו לפעול ולא להשלים עם גורלן, כולן
פעלו למען מטרה צודקת וראויה, וכולן עשו זאת בדרך היחידה הפתוחה בפני נשים בתקופתן
- מיניותן.
המון שנים חלפו מאז ובנות חווה כאן ועכשיו הן
בעלות שם, ומעמד משפטי, כלכלי וחברתי שווה (לפחות להלכה אם לא למעשה). ככאלה פתוחות
בפניהן דרכי פעולה אחרות וככאלה הן לומדות להכיר בכך כי ביכולתן ליזום לפעול ולשלוט
בחייהן. ועדיין הן גם מכירות ומשתמשות במיניותן, אף כי החוק השכיל לשים לכך סייגים.
אשת פוטיפר היתה בימנו מושלכת בעצמה לכלא, בעוון ניצול סמכות על כפיף. תמר היתה בוודאי
מעבירה לילה במעצר על כך ששרכה דרכיה ועסקה בזנות.
אשת פוטיפר ותמר, הפיתוי, שמה של הפרשה
"וישב" וישיבתו של יוסף בבית האסורים, מזכירים בערב שבת הזה גם אדם אחר היושב
בבית הסוהר בהקשר של נשים ופיתוי. האנס המורשע משה קצב קורא מן הסתם הערב כמונו בפרשת
השבוע הזו ובוודאי מציין גם הוא לעצמו: "תראו מה זה, השתנו הזמנים. השתנו ולא
עודכנתי". ומבית הכנסת הקטן שלנו כאן, נחזיר ונענה לו: "אכן, השתנו הזמנים,
הזמנים השתנו, וטוב שכך".
דיווח מועדת תכנון // יובל בן מיור
מישיבה ב- 30/11/2011
א. ערעור על אופן הצבת דודי
שמש
לוועדת תכנון הוגש עירעור בנושא הצבת דודי שמש
אנכיים על גגות רעפים, דבר שיכער וישנה את הנוף בקיבוץ. לישיבה הוזמן נתן משער העמקים שהסביר את הבדלי הנצילות
בין דודים שוכבים לדודי שמש המוצבים בעמידה.
לאחר דיון הוחלט לקבל את המלצת החברה להתקנה אופטימלית
של הדודים כך שמבחינה אנרגטית נקבל תמורה מקסימלית ולהתקין את הדודים ע"פ המלצת
החברה.
בגגות שטוחים עלתה הבקשה להסתיר את
הדודים והמזגנים באמצעות אלמנט דקורטיבי כלשהו.
הוחלט כי נוגה תכין הצעה שתיבדק בוועדת תכנון ואחר כך, אם תאושר, תובא
להנהלת הקהילה.
ב. כביש כניסה דרומי
במדידות האחרונות של יהודה אשד (מהנדס
התחבורה העובד עם המועצה) עלה הצורך להעביר את מבנה השירותים של פארק הרכבת כדי
ליצור חיבור בין מעגל התנועה לדרך העולה לשכונת החממה לכיוון מש' רונן. בשני מפגשים עם אנשי המוזיאון ובמפגש האחרון
שכלל גם את עודד ויזל רכז המשק הוחלט כי תיבדק העלות של הצבת השירותים מדרום למבנה
השירות עם דחיפת הביוב באמצעות משאבה. ( בינתיים נמצא בביצוע).
כדאי להוסיף כי ועדת תכנון רואה חשיבות
עליונה לחיבור הכביש על מנת לצמצם את תנועת הרכבים העוברת דרך כביש בתי הילדים
למינימום.
מישיבה פתוחה בנושא תחבורה - 18/12/2011
בישיבה פתוחה במועדון (עם מעט משתתפים) התקיים דיון על כבישים
ותחבורה לאחר השינוי.
בדיון השתתף מנחם גולדרייך ממשרד "אמי מתם", כיועץ התחבורה
שלנו.
הנה בקצרה הנקודות שהועלו:
·
ישובים כמו עין שמר (בניה כפרית צמודת
קרקע) עתידים להגיע לרמת שרות של 2 עד
2.5 מכוניות למשפחה. (כיום המצב הנו כי יש
0.4 מכונית למשפחה).
·
מרחק סביר בין מגרש החניה לבין הבית
(בהנחה כי אין חניה בתוך המגרש עצמו) לא יעלה על 100 מ'.
·
בגלל
הצפיפות במרכז המחנה (שכונות לוינסון, הרכבת, קומותיים והשכונה האמריקאית) הסיכוי
למגרשי חניה שכונתיים הנו הסביר ביותר.
·
האלמנט הבטיחותי הגדול ביותר הנו היכולת
לראות רחוק ככול האפשר, פירושו של דבר ניקוי וגיזום מסיבי לאורך הכבישים והנמכת
שיחים למנוע הפתעות.
·
סימון מעברי חציה אינו חוקי בקיבוץ,
(דרכים מקומיות) ולכן לצורך ריסון והאטת תנועה יש להשתמש בבמפרים.
המשך >
·
בכדי ליצור תנועה של כלי רכב ולידם
מדרכה להולכי רגל יש צורך במינימום של 5.0 מ' (3.5 מ' לכביש חד כיווני ו1.5 מ'
מדרכה מוגבהת) לצורך מעבר שני כלי רכב
בכיוונים מנוגדים מייצרים מפרצי המתנה לאורך הכביש במקומות שבהם ניתן.
·
כביש עם שיפועי צד יוצר ניקוז מספק לימי
הגשם הכבדים (כ-10 ימי גשם בשנה) ולא מהווה מכשול לתנועה.
·
מרחק מותר בין קו בניין למכונית אינו
מעוגן בחוק וניתן לחנות גם בסמוך לקיר הבית.
·
קיום ההחלטות בנושאי תחבורה יהיה
ע"י חינוך, הסברה, תמרורים שילוט ואכיפה באמצעים שונים.
בהמשך נהיה חייבים להציע להנהלת
הקהילה ולשיחת קיבוץ סימון לעוד כ-100 עד 150 מקומות חניה באזור המרכז מתוך כוונה
לרכז את החניות מחוץ לשכונות.
כל ההחלטות
בנושאי כבישים ותחבורה יגיעו להנהלת הקהילה וע"פ הבנתם לשיחת קיבוץ. (יובל)