חפש בעלונים קודמים

עלון 37 (12) (5899) יז' חשון תשע"ג 2.11.12


      לדבורה וריצ'י רוזיו
         לאשל, צליל ואסיף
            לרגל נישואי
                נתנאל עם מיטל
           ברכות חמות לכל המשפחה


מהספרייה:  ג ן – ש מ ר (זו לא טעות...)
זה עתה ראה אור ספרם של עלי אלון ועמיר שפירא המתאר את הפילוג ב"בנימינה" בין עין-שמר לגן-שמואל, על הגרסאות השונות שלו. הספר מוגש  בעיצוב קריקטורי, בהומור ובאהבה, חוצה בדרכו לא מעט "מוקשים" ועוסק גם בנושאים נוספים מההווי של פעם. לשם כך אסף עלי ותעד חומר רב מתולדותינו מתוך עלוני המשק.
שם הספר, איך לא, "גן-שמר", סוף-סוף קופרודוקציה גן שמואל – עין שמר...
אפשר לשאול אותו בספריה וגם לקנותו ב-30 שקלים.                                     שלומית תומר                 

שירות בייבי סיטר
שמי מיטל ואני מציעה שירות בייבי סיטר לילדים ותינוקות.
השירות מקצועי וכייפי וניתן בכל ימות השבוע מהשעה 16:15 והלאה. בימי שישי ושבת -  בכל שעה גם לילדים קטנים.
יש לי ניסיון  של 10 שנים בעבודה עם ילדים בגילאים שונים, וכרגע אני סטודנטית בקורס מטפלות מוסמכות במכללה המשותפת חדרה.
אשמח לקבל מכם פניות בטלפון: 052-6325864.  אפשר לפנות ב- SMS
בברכה,  מיטל תיבון

ועדת דירות
בתאריכים 5/11/12 עד 23/11/12  לא אהיה בבית.
בפניות שוטפות - בבקשה לפנות ישירות לשאול.
בכל פניה אחרת -ניתן לפנות למשה רונן.                                                                סיגל יגודה


מועדון הסרט
ביום רביעי 7.11.12  בשעה 20:15  יוקרן הסרט האיטלקי 
"טרה פרמה" (אדמה אמיתית).
הסרט היה השנה המועמד של איטליה לאוסקר.
עלילה: משפחה סיציליאנית מתמודדת עם הגעתה של קבוצת מהגרים              אל האי שלהם. (נשמע מוכר?)
    בימוי הסרט: עמנואל קריאלזה

בואו ליהנות


מהחלבייה
לאורך החודשים האחרונים מצבה הכלכלי של החלבייה התדרדר מאד. החלבייה הינה יזמות ואיננה ענף מסובסד ולכן נדרשת להגיע לאיזון כלכלי על מנת להמשיך להתקיים. מחיר החלב עולה כל הזמן ומחיר חומרי הגלם האחרים גם כן. אנחנו לא מצליחים להתאזן ובכדי שלא להיות לעול כלכלי על חברי הקיבוץ, בחודש נובמבר יינקטו הצעדים הבאים:
1.      החלבייה תחזיק משרה מלאה אחת בלבד ולא שתיים כמו עד עתה. גלי תעבוד לבד.
2.      מוצרים אשר אינם מרוויחים מספיק ויש בהם פחת קלקול רב נפסיק לייצר.
3.      נבדוק דרכים יצירתיות נוספות לחשוף את המוצרים ללקוחות חדשים.

לאור הנ"ל, המוצרים הבאים ירדו מהמדף: גבינה 5%, גבינה כחושה, מטבלים, וגבינות מלוחות שמנות. שאר המגוון יישאר כרגיל וכולי תקווה שנצליח להמשיך ולהחזיק את החלבייה עוד שנים רבות.
אני מלאת הערכה לכל הצרכנים התומכים ומקווה שתמשיכו ליהנות מהמוצרים. הצעות יצירתיות ופתרונות מלאי קסם יתקבלו בברכה!
גלי יגודה


ממוזיאון החצר                                                                                               לחצר ראשונים דרושים, לפעילות בחג חנוכה, דיסקים משומשים ו/או שרוטים  וכו'. אפשר לשים לנו בפתח המשרד או ליצור איתנו קשר ונבוא לקחת. תודה צוות החצר


תפקידי ניהול במועצה האזורית
בתגובה לתגובה משבוע שעבר, ביקשה מרים שנפלד לפרסם את המידע הבא:
בתפקידי ניהול במועצה (רכזות ועדות, מחלקות ופעילויות אחרות) - 15  נשים.
במליאת המועצה חברות - 7 נשים.
בס"ה – 45% מהתפקידים מאוישים על ידי נשים.   
היכונו!
                       בקרוב אצלנו בערב שישי 9.11.12
     "איפה הרומנטיקה?"
קומדיה מצחיקה עד דמעות על גברים ונשים באמצע החיים, שתי הסתבכויות רומנטיות עם סוף טוב – אך מפתיע!
ההצגה מופיעה בהצלחה גדולה בצוותא וברחבי הארץ.
הביקורות מפרגנות והקהל מרוצה.

שחקנים:
אמירה פולן - ("הבימה" ו"הקאמרי")
זהר סדן – איש רדיו והצגות ילדים

                     לא להחמיץ – הנאה מובטחת


סיפור חוזר
הספרים שכבר קראתם יכולים להפוך לפרנסה עבור אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים.
"סיפור חוזר" הוא פרויקט ייחודי שמופעל כולו באמצעות אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים, ומאפשר להם הזדמנות תעסוקתית בסביבה נורמטיבית.

איך אתם יכולים לעזור?
אם יש לכם ספרים שכבר קראתם ועכשיו הם רק צוברים אבק על המדפים בבית, מסרו לנו אותם.
ל"סיפור חוזר" כ-160 בתי קפה ברחבי הארץ, המשמשים כנקודות מכירה לספרים משומשים, אותם מנהלים סוכנים המתמודדים עם קשיים נפשיים. הספרים שלכם ימכרו בבתי הקפה ב-20 ש"ח, והסוכנים יהנו גם מתעסוקה וגם מפרנסה.
מה זה בכלל תעסוקה שיקומית?
סוכני "סיפור חוזר" מתמודדים עם מחלות נפש ועוברים תהליך של שיקום תעסוקתי בפרויקט. יש להם הזדמנות לקום בבוקר ולצאת לעבוד, ללמוד לנהל את הזמן שלהם, לבוא במגע עם סביבה נורמטיבית ולהתמודד עם כל הקשיים האישיים בהצלחה. במסגרת העבודה, הם צוברים כלים ומיומנויות שמטרתן לאפשר להם להשתלב ביתר קלות בחברה ובתעסוקה בשוק הפתוח.

אז אם יש לכם ספרים למסור לנו, נשמח אם תמסרו את הספרים בנקודות האיסוף שלנו שכתובותיהן נמצאות באתר : http://rebooks.org.il/donate_books.php
או תתקשרו לטלפון: 050-9020367 ונתאם את איסוף הספרים.
והכי חשוב:
שילחו את המייל הזה לכל מי שאתם מכירים, תמיד נשמח לעוד ספרים שיאפשרו לנו להמשיך את הפרויקט החשוב הזה. תודה לכם!
צוות סיפור חוזר
rebooks.org.il

פותחים שבת
                  השבוע, "צחוק ושחוק בשירים", על פרשת "וַיֵרָא" איריס ארבל.
                                       ------------------------------------------
לפני שבוע האזנו לדבריו של חופי על יצירתו החדשה הניצבת בכניסה לקיבוץ.
אמר שהנושא המרכזי של הפסל הוא נושא הספירלה, והוא בנוי מאלמנטים ספירליים העולים לשמיים ויוצרים תנועה כלפי מעלה.
הסביר מדוע צורת הספירלה כה מעסיקה אותו: מסתבר שהאדם בכל התקופות ובכל המקומות בעולם מרבה להשתמש בספירלה בתור אלמנט קישוטי. צורה זו קיימת ביקום באופנים רבים ומגוונים. הן בצמחייה, הן בבעלי החיים וגם בגלקסיות בחלל.
באמצעות מצגת תמונות המחיש לנו חופי עד כמה נוכחת הספירלה בעולמנו.
סיפר שהמתמטיקאים והפילוסופים היוונים הגדולים (ארכימדס, אפלטון פיתגורס ועוד...) עסקו בצורות של הספירלה. פיתגורס אמר שכל העולם זה מִסְפָּרִים, ואלוהים הוא מתמטיקאי.
לפני 22 שנה בצֶרֶן (שוויץ), ניסו לייצר חומר במאיץ האלקטרוני, והפגיזו במהירות הקרובה למהירות האור חלקיקי יסוד. המדענים צילמו כיצד החלקיקים הללו נפגשים, והתצלום שהתקבל הראה תנועה אדירה של המון ספירלות. כלומר, גם במיקרו וגם במַקרוֹ התנועה היסודית שהעולם עובד בה זה תנועת הספירלה. ואפשר לומר, הוסיף חופי, שאלוהים ברא את העולם בתנועה ספירלית.
לסיום ציין שכשאנחנו מסתכלים סביבנו, לא תמיד אנו שמים לב לפרטים, כמו למשל: למעוף הספירלי של הבז המשחר לטרף, או לעלֵי הכותרת של השושנה המסודרים בצורה ספירלית, אבל זה חודר לתת מודע שלנו, וכשרוצים ליצור קישוט - עושים ספירלה...
תודה לחופי על דבריו מרחיבי הדעת, ויישר כוח! על הפסל היפה והמרומם.                     ענה




נר זיכרון ל ....  

מרים  שמרי .......... 3.11.85
אסתר איתן ........... 9.11.87
שרה ילינק ............  9.11.08
יהודה שברצברד .... 10.11.76
אידה פלגי ............. 15.11.94
חייקה בן-אברהם .. 16.11.94
חיים גולדמן ......... 19.11.90
גוטה לוריא ... ....... 19.11.00
דינה ויצמן ............ 21.11.00
דוד ויצמן ............. 21.11.87
עזריאל אוכמני ...... 22.11.78

זליג בן משה ......... 24.11.83
אברהם ז'ורנה ...... 24.11.06
נחמה אלפרוביץ .... 25.11.07
אלימלך שטרקמן .. 26.11.45
ישי גת ................. 26.11.81 
עמוס גת .............. 26.11.81
אסף גת ............... 26.11.81
חנה בן אשר ......... 26.11.81
ניומקה בן אשר .... 26.11.81
רומה שטיין ......... 26.11.97
בניו חרודי ........... 28.11.75
מיכאל הררי ........ 28.11.86


  
האם האינפורמציה שמעבירים לחברים
עוברת סינון?//                                     אילן לוטן

בעלון האחרון קראנו את תשובתו של יהודה בן חיים לשאלתה של רעיה על נושא מתן בונוסים במיניפלסט.
כיוון שראיתי את תשובתו של יהודה לפני פרסומה בעיתון, התפלאתי לראות שהושמט ממנה המשפט (וכנראה לא במקרה)   " ... ככלל, השכר במיניפלסט לכל העובדים, השכירים והחברים – נמוך בהרבה בהשוואה למפעלים אחרים, וזה כולל גם את היו"ר והמנכ"ל שסיים והמנכ"ל הנוכחי"  הושאר רק המשפט הקובע ששכר המנכ"לים נמוך מהמקובל דבר המצדיק מתן בונוסים בשנים טובות.
מהתנהלות זו עולות כמה שאלות:
האם ייתכן שגם במקרים אחרים מסננים אינפורמציה המועברת לחברים בהתאם לנוחות הגורם המסנן?
האם קיימת העדפה שחברים לא ידעו את העובדות כדי שלא יפריעו?
האם בשנים רווחיות של המפעל לא ראוי להעלות את המשכורות הנמוכות של העובדים השכירים ולהעביר לקיבוץ את שווי ערך הבונוס המגיע לחברים ?
האם סביר שמיניפלסט יתן בונוס לחברי קיבוץ ואלה יקבלו בונוס פעמיים (בשנים שהקיבוץ מחלק בונוסים) ?
רווחיות מיניפלסט נובעת גם מתשלום משכורות נמוכות לעובדים, האם זה אתי שכסף שנחסך מפיות העובדים יגיע לכיסי המנהלים כבונוסים ?


כמה מילים על השכר במיניפלסט //
                                                   עידן יגודה

אין זה נכון שהשכר במיניפלסט היום נמוך בהרבה מהמקובל בסוג ובגודל כזה של מפעלים.
לקראת השינוי, השכר במיניפלסט נבדק על ידי המתמחרת שעבדה איתנו והשקענו רבות להעלאת השכר  לחברים לרמה המקובלת (גם אם תמיד יש מקום לשיפור).

המדיניות של המנכ"ל החדש, תמיר גליל, היא בהחלט כזאת שכל העובדים ייהנו מרווחי המפעל, ועם כניסתו לתפקיד הוא החל ביחד עם מנהלת מש"א של המפעל בגיבוש מדיניות שכר מסודרת לכלל העובדים.

מיניפלסט נמצא כרגע בתקופה לא פשוטה ואני חושב שהדבר שהמפעל זקוק לו יותר מהכול הוא שקט, זאת כדי להעלותו בחזרה על דרך המלך. אין לי ספק ביכולתו של מיניפלסט לעשות זאת. בעיקר בזכות העובדים המסורים, שעובדים במיניפלסט שנים רבות ותורמים להצלחתו.

בנושא הבונוסים לחברים, יש לנו החלטה מסודרת בחוברת השינוי בסעיף 5.11.6 בנספח העבודה ויש להקפיד בכל הענפים והתאגידים להתנהל לפי סעיף זה.

שאילתא  לעורכת  העלון // איתמר משיח  
האם נכון הדבר, שמזה זמן את שולחת את העלון טרם הדפסתו וחלוקתו, לעודי דגאי ורקפת זהר לקבלת אישור? היכן זה הוחלט ולמה?

תשובתא // נירה כהן  



ראשית: נכון הדבר שטיוטת העלון עוברת לעיונם של רקפת זהר (מזכירת הקיבוץ) ועודי דגאי (יו"ר כלכלי).
תחילתו של הנוהל הייתה לבקשתו של עודי, כדי למנוע הפצת חומר שעלול לגרום לעין שמר נזק מול שלטונות המדינה (מס הכנסה, ממ"י וכד').

העלון, כידוע, נשלח בין השאר, לבני ובנות עין שמר "במרחקים" וגם לגורמי עיתונות קיבוצית וסתם מתעניינים. (רשימה של      כ – 200 מכותבים).
עודי העלה חשש, שבמהלך זה עלול לצאת מידע שיפגע בנו. רקפת הצטרפה לחששו.

לאחר התייעצות עם צוות העלון – נענינו לבקשתם להעביר להם לקריאה ראשונה את טיוטת העלון ביום רביעי או חמישי בבוקר, כדי לאפשר לציין מה לדעתם יש להוריד מהעלון האינטרנטי (!) לפני הפצתו בדוא"ל, בעיקר נושאים פיננסים, כלכלים ומשפטיים.
נוסחה הסכמה בכתב והיא נמצאת אצל הנוגעים בדבר. (כדי לא להלאות כאן, חברים מוזמנים להיכנס אלי ואתן להם לקוראה).

אני מודה, שבתחילה לא ראיתי בכך בעיה. שהרי, אם צריך להגן על "סודות האטום" שלנו, מן הראוי שגם מערכת העלון תיתן יד למאמץ המלחמתי ולסיכויי ההישרדות והקיימות שלנו.

אבל היום, לאחר מספר חודשים, אני בהחלט מזהה כאן בעייתיות, בהתחשב



בסוג ההערות שקיבלתי מבעלי תפקידים לגבי פרסומים שונים, שאינם קשורים
דווקא לחשיפת מידע מהסוג עליו דובר מלכתחילה.

יתכן שאפשר היה להסתפק בכך, שבעל תפקיד המעביר חומר מכל סוג לפרסום בעלון ילווה בהערה "לא לפרסום מחוץ לקיבוץ". אעלה את זה לדיון חוזר בקרוב.

ארשה לעצמי לומר כאן דבר נוסף: יתכן והרגישות, כפי שהיא באה לביטוי בשאילתא של איתי ובדברי אילן, נובעת מחשד שהתקבע אצל קבוצת חברים, כאילו אין שקיפות, מסתירים, אין דיווח אמת, עובדים עלינו.  
אולי זה נכון ואולי לא, שכל אחד יחליט.

עם זאת, מניסיוני כעורכת העלון, כאשר ממלא/ת תפקיד לא רוצה לידע את הציבור, או רוצה להעביר רק מידע חלקי או מסונן, ממילא יעשו זאת וללא קשר אם התאפשרה "בקרת עלון מוקדמת" או לא.
ובכלל, מאז שנות ה50 וה-60 ממלאי תפקידים, בכירים יותר או פחות, העבירו לציבור מידע מסונן מאוד, או שלא העבירו בכלל, בטענה של הגנה על צנעת הפרט וטיעונים  "מפא"ינקים" מגוונים אחרים.
בעניין זה - אין הרבה חדש תחת השמש.  

ומילה אחרונה כחומר למחשבה: אני שייכת לאלה שמוכנים לתת קרדיט לממלאי תפקידים (גם רכזי/ות ועדות) ומאמינה שלא רק האינטרס האישי להגדלת הכנסה מנחה אותם. אני מאמינה שגם טובת הקהילה והעסקים - הם חלק בשיקוליהם.


תגובה לתשובת יהודה בן חיים בעלון הקודם //
                                                        צביה ויסברג



אני מקווה שמנהלי מיניפלסט עושים ויעשו מאמץ לקדם את המפעל בשנים רווחיות
כמו בשנים קשות. ולכן, לתלות את הרווחיות במאמץ המנהלים ואילו את הכישלון בתנאים העולמיים, נראה לא הוגן. בן חיים גם לא מציין באיזו מידה הייתה עמידה ביעדים שהוצבו למיניפלסט בתכנית העסקית לשנים הרווחיות האלו או אולי הצלחה מעבר להם?

השנים 2009-2010, היו שנים מוצלחות באופן חריג בכל המשק הישראלי (במפתיע לאור החששות לאחר המשבר של שנת 2008). ומיניפלסט כנראה נישא על גל הגאות הכללי הזה.

אפשר להניח, שהצלחה אמיתית כתוצאה מפריצה לשווקים חדשים או כתוצאה מהרחבה משמעותית של חוג הלקוחות, הייתה עוזרת למיניפלסט לצלוח את השנים הקשות 2011 ו- 2012.

כדאי לזכור, שגם בשנים 2009-2010 היינו בעיצומה של ההסתבכות בפרויקט הפיפטות, אשר "בלע" השקעות ולא הניב את הרווח המקווה.

שכר המנהלים במיניפלסט, מבלי לדעת אותו בדיוק, הוא כנראה שכר הוגן, אחרת הם לא היו נשארים במפעל.

לא מקובל, כדברי מר בן חיים הנכבד מאד, לפרסם נתוני שכר, אבל כנראה שבתחום הזה אנחנו "כמו כולם". דואגים קודם כל למנהלים אחר כך למפעל.


יהודה בן חיים קיבל את הדברים וזו תגובתו:  אין לי כוונה להתנצח עם הגברת הנכבדת והבלתי מדויקת לחלוטין, שממציאה נתונים גלובאליים לגבי 2009 ו 2010.
מיניפלסט הרוויח רצוף במשך כ- 8 שנים גם לפני תשע ועשר.



התחלנו את החורף
בסופ"ש הקודם השמים היו נדיבים במיוחד: 83 מ"מ של גשמי ברכה שטפו ורחצו את אבק הקיץ בשישבת.  
נקווה ששר החורף והגשם שמע לעצתו של מאמן השחייה: "צריך להתחיל הכי חזק - ואז להגביר" ... (כן, כן - מבצע סבתא)

אהרון חדוותי אישר שקטיף הכותנה הסתיים ממש עם רדת טיפות הגשם הראשונות.
את הקטיף השני כבר לא ניתן היה לבצע – אבל זה לא נורא.
ולטרקטור הרבה יותר קל עכשיו לחרוש ב"אדמתנו השחרחורת" – וגם זאת לטובה.


קליטה נדל"ן ומה שביניהם //
                                            יובל בן מיור



שיחת הקיבוץ האחרונה הייתה טראומטית עבור הרבה אנשים.  לא במקרה (למרות בקשה שלי בשיחה הקודמת ופניה בדוא"ל לרקפת) לא קיבלנו פרטים משלימים לאפשרות מימון הקליטה בעין שמר.
עמימות משרתת את אלו שרוצים להסתיר ואת אלו שלא רוצים שתדעו שבמחירים האלו הסיכויים של בניכם או נכדיכם להתקבל כחברים לקיבוץ שואפים לאפס.  כמה מאתנו, עם יד על הלב יכולים להגיד כי הרוויחו כסף פנוי לאחר הוצאות המחיה שמספיק לקניית מניה פה בעין שמר?
כמה מאתנו מוכנים כי בעוד עשור לא נכיר את אלו שילכו כאן על המדרכות מאחר ולא נוכל לשייך פנים להורים אחים או לסבים?
איך ישנם קיבוצים (גם כאן קרוב אלינו) שוועדה שמטפלת בקליטה לא עוסקת במתזים לבית דורות או מגרשי חניה?  למה למהר הרי המטרה כל כך חשובה למה לא ללמוד מאלו שחושבים גם קצת אחרת?
אתם באמת חושבים שיועץ רהוט שמחר נשכח אותו והוא אותנו מתעניין בהרכב האוכלוסייה כאן בעין שמר?
 התאכזבתי כי ציפיתי למנהיגות קצת אחרת, כזאת שמתראיינת לא פעם לעיתון התנועתי ברהיטות ומצליחה להסביר את עקרונות הקיבוץ והחיים ביחד אולי טוב יותר מכולנו.  אחת שלא מתקפלת כי באמת קשה לנו לעזור למשפחה שנמצאת באוסטרליה, אבל מוצאת את הדרך אולי לנסות ולשכנע אותם להגיע לכאן.  מנהיגות שמסבירה שהתרומה הכלכלית מקליטה נובעת מעצם העשרת הקהילה במשפחות צעירות שמשלמות מיסים ומגדילות את הביקוש לשירותים שונים בכדי שימשיכו להתקיים. ציפיתי להבנה כי קליטת משפחות בתנאים כה קשים ישאירו את אלו שיהיו מוכנים להיקלט ממורמרים וקשי יום ועם רמת הכנסה נמוכה ביותר לאורך שנים רבות. דבר שיחייב אותנו להשלמת רשת ביטחון לאורך זמן.
אבל את כל זה לא היה טעם להגיד בשיחה האחרונה.
לכן אני אומר את זה עכשיו, ואם מישהו לא הבין, יש לדחות את הצעת צוות הקליטה על הסף, לפתוח בדיונים פתוחים בהם ניתן יהיה להגיע להסכמות רחבות יותר, לשמוע מאחרים, וללמוד את השינויים שמתבקשים עקב החלטות המנהל.  להגיד לצעירים שהמציאות הכלכלית היא קשה מאוד ולראות כיצד הם מתמודדים ולא להנחית עליהם גזירות בלתי אפשריות.
ודבר נוסף, לקבל החלטה ברורה על יחס סביר בין נקלטים מבחוץ לבין בני קיבוץ, יחס כזה שמצד אחד יאפשר מימון הפרויקט ומצד שני יבטיח אפשרות קליטה ומקום לבנים שלנו גם בשנים הבאות.
ואחרון אחרון.... להגיד להם באמת שאנו רוצים לקלוט אותם וגם להתכוון לכך.



נהגים ונהגות: מיום ה'  1.11.12
חלה חובת הדלקת אורות ברכב

צריך לכתוב אמת //
                                          שמוליק בראון

בספרם המרתק של עמיר שפירא ועלי אלון 'גן שמר' נפלו מספר טעויות. מאחר ואין לי ספק כי הספר הנ"ל יהפוך לבסט-סלר ארצי אם לא עולמי, בגין האיכויות הספרותיות הנדירות שלו, הייתי רוצה לתקן את אותן טעויות למען הקורא התמים ולמען הדורות הבאים.

בספר נאמר בעמ' 18 בפרק 'המשבר' כי "עין שמר שילמו ללוינגר על בדיקת הריביות 600 אלף שקל והחוב של עין שמר במקום לקטון גדל בעוד כמה מיליונים".
בפועל  ב ש ת י  החברות, חברת  לוינגר וחברת שגיא עלות הבדיקות הייתה 450 אלף שקל, כאשר התשואה של הבדיקות הייתה 13 מיליון שקל מחיקת חובות. בנוסף, עבור כמאתיים דונם בפרדס, במחיר שאיש לא חשב לקבל, נמחק חוב של כ 70 מליון שקל. התוצאה הייתה – על פי ד"ר  אריאל הלפרין (ראש מטה ההסדר) -  עין שמר יצרו לעצמם את ההסדר הפרטני הטוב בתנועה הקיבוצית כולה.
קיבוץ עין שמר נחלץ באותם ימים מבור שאיים על קיומו ועל האורח החיים הקיבוצי- שיתופי שתמך באנשי רוח ומשוררים. 
לאור הפער בין תיאור המצב והמצב כפי שאמנם היה, הייתי ממליץ לכל מי שאוזכר בספר הנ"ל לבדוק בשבע עיניים את העובדות הנקשרות בשמו.
אולי כדאי שאנשים העוסקים בשירה, כשהם באים לכתוב על נושאי כלכלה, ישקיעו בלימוד הנושא קצת לעומק - כי גם אם הנייר סובל הכל הוא לא בהכרח צריך לסבול אי אמירת אמת
או אי ידיעה.  
בכבוד רב, שמוליק בראון, גזבר "מבצע ההצלה" והנאשם המרכזי


הזמנה להשתתפות במחקר אקדמי:
במסגרת מחקר ייחודי שיבדוק
את ההשפעה של  אפליקציה חדשה לעידוד אורח חיים בריא.
 מבוקשים מועמדים שיהיו מוכנים להשתתף במחקר ולהשתמש באפליקציה במהלך 3 חודשים.

מטרות האפליקציה הן לכוון את המשתמש לנהל אורח חיים בריא, שכולל תזונה בריאה מותאמת למשתמש ופעילות גופנית, לשמור על המאזן הקלורי.
המשתתפים, שזהותם נשמרת חסויה, נדרשים להזין את האפליקציה במה אכלו ואיזו פעילות גופנית ביצעו, למלא שאלונים, להימדד ולהישקל בתחילת ובסוף תקופת המחקר.

הדרכה תינתן בתחילת המחקר. כמו כן האפליקציה כוללת סרטוני הדרכה קצרים .
משתתפי המחקר ייהנו בנוסף לשימוש באפליקציה מטיפים שבועיים, דיווחים יומיים על מצב המאזן הקלורי שלהם והרצאה בנושא: שינויים קטנים באורח החיים, הבדל גדול בבריאות!

אנו מזמינים אתכם להירשם ע"י פנייה במייל אל:
ג'ני ניימרק, דוקטוראנטית של האוניברסיטה העברית , אחראית על המחקר.
נייד - 0524788559
ממש"א
דרוש/ה רכז/ת משק
·        אחריות כוללת על ענפים ופעילות כלכלית של המגזר  העסקי שאינו מתואגד

תחומי עיסוק ואחריות:
·        הכנת תכנית עבודה והשקעות שנתית למגזר העסקי.
·        בקרה על המדיניות הכספית של המגזר העסקי.
·        ליווי ובקרה של מרכזי האחריות העסקיים, ובמיוחד ענפי החקלאות והענפים הלא מתואגדים: מינוי מנהלים, אישור תוכניות ופיתוח, ליווי ויעוץ, צמצום ו/או סגירה במידת הצורך.
·        פיתוח מקורות פרנסה חדשים בקיבוץ.
·        ניהול ואישור התקשרויות עם גורמי חוץ בנושאים העסקיים.
·        אחריות מנהלית על הנהלת חשבונות ועל תחום התשתיות.

הכשרה וניסיון קודם:
·        ידע בתחומי הכלכלה, העסקים והכספים
·        יכולת ניהולית מוכחת
·        ניסיון בניהול כלכלי בקיבוץ
·        שליטה במחשב ובתוכנות הבסיס
·        ידע וניסיון בנדל"ן – יתרון

תכונות נדרשות  
·        אמינות
·        יכולת עבודה בצוות
·        חוסן אישי, יכולת עמידה בלחצים
·        גמישות, יוזמה ודינמיות
·        יכולת ניסוח בעל פה ובכתב
·        נאמנות

היקף משרה: מלאה

המעוניינים מוזמנים לפנות לעידן יגודה  עד ה –12/11/12

שתי שאילתות למשה רונן, רקפת זהר
ועודי דגאי //                                 ענת גרוסמן

1.     בפרק ההיתכנות הכלכלית בחוברת השנוי הוחלט, שבמשך 10 השנים הקרובות יטפלו בהשוואת תנאי הדיור.
היכן אבד הכסף הזה? למה היה צריך להמציא את המספר 250,000 ש"ח לדמי קליטה שיוזרמו להשוואת תנאי הדיור?

האם זו עוד הבטחה שהייתה טובה כדי להעביר את השנוי ועכשיו אין לנו מחויבות כלפיה? אם לא נקיים את ההחלטות שהרעידו כאן את האדמה רק לפני שנה, מה יהיה על ההחלטות שעכשיו אנחנו מחליטים?
למה שנאמין ונסמוך?


2.     בשיחת הקבוץ נאמר שאחרי השנוי זה כבר לא אותו דבר: אם נותנים למישהו משהו, זה תמיד על חשבון האחרים.
אז איך זה שכספים רבים ניתנים עכשיו לשיפוץ בתים (שלי ושל אחרים)?

אני מבקשת לקבל רשימה של נושאים שממשיכים להיות ממומנים אחרי השינוי (פנסיה, סיעוד, תרבות, חינוך, שיפוץ בתים, משרות בקהילה, קליטת בנים ועוד).


תשובתא:  

לשאלה הראשונה:
לא ברור מה מקור חוסר האמונה. את ההחלטה על השיוך קיבל הקיבוץ ברוב גורף, לאחר תהליך של בדיקה, לימוד ודיונים. לאחר השיוך, הקיבוץ לא מבצע יותר שיפוצים לחברים, ואת הכסף שיועד לשיפוצים ניתן להפנות למטרות אחרות (כגון טבלת האיזונים במסגרת השיוך).

לשאלה השנייה:
הכסף שניתן לשיפוץ ביתך סומן למטרה זו בתקציב הקהילה לשנת 2012. תקציב זה שאושר בקלפי, כולל רשימה מלאה של הנושאים המתוקצבים על ידי הקהילה, והוא פתוח לעיונך     בכל עת.

נועם הספר מגיע ביום ב' 5.11.12


קליטה בעין שמר //
                                                                       עדה גבע



לקראת ההצבעה ביום שישי בקלפי בנושא קליטה, ברצוני להבהיר את ההצעה שהעליתי להצבעה כתיקון להצעה המקורית של צוות ההיגוי.

הרעיון הוא להעלות את דמי הקליטה לחברות מלאה בקיבוץ עין שמר, עבור נקלטים חיצוניים, בהתאם לחוות דעת של אנשים העוסקים בתחומי הנדל"ן, ולא להגביל את עצמנו במחיר מסויים כבר עתה, וזאת מהסיבות הבאות:

א. התברכנו, והיום באים לעין שמר בני דור רביעי. משמעות הדבר היא שבנכסי הקיבוץ - הרוחניים, החברתיים, התרבותיים והכלכליים, מושקע עמלם של שלושה דורות. אי אפשר לשערך את כל אלה במאה אלף ₪. ערכם, אם הוא יכול להימדד בכלל, וודאי שוויו רב בהרבה.
העמדת הנושא כ"שאלה מוסרית":  שאין זה הוגן שיהיה פער גדול בין נקלטים-בנים לנקלטים שאינם בנים, אינה במקומה כלל. יש לזכור שאנחנו מציעים לנקלט החיצוני (שאיננו בן קיבוץ או בן זוגו), להיות חבר מלא בקיבוץ, ובכלל זה בנכסינו. שימו לב: ההצעה שלנו אינה כוללת שותפות בנכסים שלהם, אלא רק בשלנו. והם בוודאי שאינם מציעים זאת...

ב. למיקומה של עין שמר יש יתרונות שאין לאף ישוב אחר ברשות שלנו, כך שיש לנו הרבה מה להציע: אנחנו קרובים למועצה ובמיוחד קרובים למוסדות החינוך שבה: בתי הספר היסודיים והתיכוניים שהם מבוקשים ביותר, וסיבה כשלעצמה לבוא לכאן. כיוון שיש אצלנו גם גני ילדים, פעוטונים ובית תינוקות  בתוך הקיבוץ –
הרי החינוך לכל הגילאים (נושא משמעותי
ביותר לזוגות צעירים) נמצא במרחק הליכה. כמו כן אנחנו במרחק הליכה משירותי "מילוא", הנותן שירות חשוב ומשמעותי מאד לאנשים המבוגרים. כל אלה יתרונות עצומים שכל אחד מאתנו חווה אותם במהלך חייו בקיבוץ (ולא תמיד ידענו להעריכם...).

הצעתי היא על כן, להשאיר כרגע את שווי דמי הקליטה לנקלטים חיצוניים  פתוח ולחתור להעלותם ולהתאימם לסכומים שאפשר לדרוש בהתאם לשווי שיוערך על ידי אנשי מקצוע בתחום. את הסכום העודף שיווצר מכך (בהנחה שיהיה כזה), להקדיש להשלמת מדרג השימושים של עין שמר – הגדלת הפנסיה, השוואת פערי דיור וירושת בן ממשיך.

באותו האופן יש לנסח את ההצעה בנוגע לאפשרות להעמיד זכויות הורים מול הכספים הנדרשים מהבנים הנקלטים, כך שההורים יוכלו להחליט כמה מזכויותיהם הם מקדישים לבניהם, שהרי זה אחד היתרונות שאפשר למנות לשינוי, שלא תהיה התערבות מלמעלה, במתכונת של החלטות מחשקות. כל זאת כמובן בכפוף ליכולות הקיבוץ. אין חולק על כך שהם יצטרכו לבנות את ביתם על חשבונם, בכסף ובזמן שיוכלו להרשות לעצמם, ועד אז יגורו בדירה קטנה ככל שיידרש. הדיון הוא על גובה דמי הקליטה ועל יכולתם לעמוד בעלות דמי הקליטה, שהם  נוספים על בניית ביתם. הדאגה היא לכך שלא יידרשו לצאת מביתם בקיבוץ משום שאינם יכולים לעמוד כרגע בדרישות הנוספות, ושיוכלו לשם כך גם להיעזר בזכויות הוריהם.
הצעות אלה מתייחסות לכלל בני הקיבוץ ולאו דווקא לאלה המתגוררים כרגע כאן.