חפש בעלונים קודמים

עלון 23 (2014) (5969) ח סיון תשע"ד

ילדי עין שמר במופע ריקוד במועדון - ברוח שירי "רוח" כמוטיב לפרשת השבוע . בהנחייתה הנאמנה של עיינת תומר:-)

גני שלי......... // זאב

לא גדול הוא גני שלי,
לא גדול.
שיח פורח, ערוגת ירק
ומשעול.
אבל
גם בגנים הקטנים
יש שמש וטל
ומבשיל הפרי
ותור הביכורים הגיע
גם בגני שלי.

באתי. מה אתן? -
ואמרתי: "הרי אלה ביכורים".
גם שיח פורח עם עלה השושן,
גם ערוגת הירק - כל הגן.

למחרת
הם נשאו טנאיהם המלאים
לקול החליל,
זרחו עטרות בראשיהם,
בעיניהם הגיל.
ואחד
הביט לתוך סלי: "זה המעט?"
אמרתי: כן, המעט.
לא גדול הוא גני שלי,
לא גדול,
אבל נתתי את הכל,
הכל.


משהו נפלא שכתב לאחרונה הסופר אמנון שמוש
כיום בן81, סופר (ספרו המוכר ביותר הוא "מישל עזרא ספרא ובניו")                               
חבר קיבוץ מעיין ברוך.
חרף הידרדרות ראייתו עד כמעט עיוורון, ראייתו את המציאות בארצנו מפוקחת וחדה:

                    במאה הזאת
                    השעון לא מתקתק,
                    המטלפן לא מחייג,
                    הסנדלר לא מתקן עקבים
                    והשלטון לא מתקן עוולות.


                    במאה הזאת
                    אין גרעינים באבטיח,
                    אין תאי טלפון ברחובות,
                    אין שוויון בקיבוצים
                    ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.

                    במאה הזאת
                    נתעשרה העברית בביטויים כמו נשימה עצמונית,
                    כישלון חלוץ ונבצרות מאונס.
                    שר בלי תיק הוא מעמד נדיר ומכובד.
                    בית הבראה נקרא צימר,
                    בית אבות נקרא אחוזה
                    ובית בושת – הממשלה.

                    במאה הזאת
                    מתבלט הדור השלישי בסלולרי ובמשפחה.
                    הנכדים מלמדים אותנו להשתמש במחשב ובשאר אביזרי האלף השלישי.

                    במאה הזאת
                    כבר לא שותים גזוז, צוף, מיץ פז ומי ברז.
                    שוטים מנהיגים את המדינה שלנו, ועוד כמה מדינות.
                    מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בוש.



                    במאה הזאת,
                    מיליונים נהרגים במלחמות ומתים ברעב וממחלות.
                    אלא שהפעם הכל מצולם ומתוקשר, מסודר ומשודר.
                     במאה הזאת
                    מגדלים עגבניות בטעם אננס,
                    פלפלים בטעם תות ובידור בטעם רע. בלשון המעטה.

                    במאה הזאת
                    נעלמו מכונות הכתיבה, הפתיליות, הגטקעס, הצניעות והבושה.

                    במאה הזאת
                    יושב ראש הכנסת והסוכנות מציע לנו להצטייד בדרכון זר.
                    פרסי או גרמני? סודני או תימני?

                    במאה הזאת
                    המשורר יכתוב: משיח לא בא, משיח גם לא מסַמס.

                    במאה הזאת – המאה של נכדי – הייתי רוצה להרגיש בבית...
                    ואינני יכול.

                    סבא.
(העבירה לעלון: מרים שנפלד)



(הביא לעלון: שמוליק בראון)


עדכונים שוטפים מאסא גיארי, היו"ר הכלכלי של עין שמר // עינת תומר

מה גרם לתוצאות הטובות במפעל הגומי?
יש כמובן גורמים חיצוניים שאינם בשליטתנו אבל הגורמים העיקריים להערכתי הם ניהול טוב ואסטרטגיה מוצלחת לדוגמא פיתוח של מוצרים לתחומים של  תשתיות ותחומים טכניים שהבשילו ונתנו את הביטוי במכירות גבוהות ורווחיות יותר.
לדוגמא בתעשיות גומי פיתחו מוצר חדש, יוצא מן הכלל, אטם למנהרות ענק שחוצבים לרכבות תחתיות או מסילות רכבת שעוברות דרך הרים. האטם מורכב על לוחות בטון שמדפנים את המנהרה, בצורה מתוחכמת כך שלא תחדור רטיבות. אנחנו הספקים הבלעדיים לפרויקט של רכבת ישראל לתעלה שנחפרה באזור לטרון. בעולם יש דרישה רבה למוצר כזה. הפיתוח הוא תהליך שכרוך בעבודה קשה לה שותפים חברים ועובדים רבים. אני גם מתרשם שיש כיום צוות הנהלה מגובש, רציני ומקצועי.
אגב, זו דוגמא קלאסית להתמדה ונחישות. תהליך הפיתוח לא התחיל אתמול. ומה שניתן ללמוד מכך הוא שצריך סבלנות גם כשדברים לא מסתדרים מיד.

מי הם נציגי עין שמר בהנהלת תעשיות גומי?
נציגי עין שמר הם חברי הדירקטוריון: יו"ר: יהודה בן-חיים, מנכ"ל: נתן וילנר, דירקטור חיצוני: טדי מוריס (מקיבוץ הזורע) חברים: עודי דגאי, שמוליק בראון, שגיא גרנות, יהודה ריפתין ועמי גלעד. מוזמנים קבועים חברי ההנהלה: מור אלוני (חשבת), ערן אפל (מנהל תפעול), איילת זינגר (מנהלת שיווק), אלי שושני (מהנדס המפעל). אני (אסא גיארי) יושב בדירקטוריון כמשתתף קבוע.

באילו עוד נושאים עוסקת ההנהלה הכלכלית של הקיבוץ? 
ההנהלה הכלכלית מתכנסת לפחות אחת לשבועיים. סדר היום של הישיבות עמוס בנושאים שוטפים וטכניים אך גם ובעיקר בנושאים אסטרטגיים.
הפרוטוקולים מפורסמים בעלון המשק וכל החברים יכולים לקרוא ולהיות בעניינים בנוגע להחלטות שהתקבלו.
לאחרונה סיימנו לגבש תכנית אסטרטגית לשנים הקרובות לעסקים של עין שמר.

מי הם חברי מועצת המנהלים?                                                                                               חברי מועצת המנהלים של עין שמר:  חוה כהן, הגר צ'נסקי, הראל יגודה, עודי דגאי, אמיתי ששון, יגאל קצנלנבוגן, רקפת זהר, עומר גבע, אורי ליס, לימור גרוסמן, אברהם שחם, עמי גלעד, משה רונן, גיל עמל. יו"ר: אסא גיארי.


ספר על התכנית האסטרטגית?
מטרת התהליך הייתה לבחון את החלופות להשבחת ערך העסקים של קיבוץ עין שמר, לגבש מטרות ומתווה למימוש המטרות.
במהלך כ 6-7 ישיבות שהוקדשו לנושא, בדקנו אילו מהעסקים הקיימים, כמו: תעשיות גומי, מיניפלסט, רפת, חקלאות וכו' ניתן להשביח, לקבל תזרים מזומנים יותר גבוה, האם יש לצאת מחלק מהעסקים הקיימים או להכניס שותפים. מהו הסיכון - סיכוי במצב העסקים היום.
כמו-כן עסקנו בשאלות כגון האם יש מקום לפיתוח עסקים חדשים, כיצד נכון להקצות משאבים לפיתוח ועוד....
העבודה התבצעה בעזרה של חברה חיצונית בשם "גיל אסטרטגיות" ובעזרת צוות מוביל מטעם הקיבוץ שכלל את: חוה כהן, עמי גלעד ואותי (אסא גיארי). הצוות עסק באיסוף ועיבוד נתונים וההנהלה הכלכלית עסקה בגיבוש התכנית הכוללת.

התוצאה היא שחילקנו את ציר הזמן ל-2:
טווח הזמן 1 מ-  2014 עד 2018 בה הוחלט על צבירת הון התחלתי להשקעות (לאחר העברות של רווחים לקהילה), יציאה מתחומי פעילות כאלה ואחרים וגם הכנסת שותפים בחלק מהעסקים.
טווח הזמן 2 מ -  2019 עד 2023 תהיה תקופה בה יהיה אפשר לפתח מקורות פרנסה עתידים לטובת החברים והקהילה.
חשוב לנו שקיבוץ עין שמר יהיה יישוב קיבוצי. אנו רוצים להמשיך לקיים עסקי יזמות, חקלאות ותעשייה בשטח הקיבוץ. ליצור ולקיים מקומות עבודה לחברי ותושבי הקיבוץ...
אני חושב שיש מקום להציג את התכנית גם לציבור הרחב יותר, לשמוע הערות ומשוב. עם כל העומס, מקווה שנמצא זמן בקרוב להגיע לשיחת הסברה בנושא.

בתמונה: במנהרה זו מותקן אטם
למניעת חדירת לחות,
שמיוצר, אצלנו במפעל הגומי
מדוע אתה מקפיד לעדכן את החברים בנעשה בתחומי אחריותך?      
חשובה לי מאוד התקשורת עם חברי עין שמר. אני רואה בתקשורת כלי חשוב מכמה סיבות:  אני מאמין שתקשורת אפקטיבית עשויה להפחית שמועות, רכילויות, פיזור של דברים לא מוסמכים ולא נכונים. אני מאמין שבאמצעות תקשורת טובה אפשר להשפיע ולרתום את הציבור לקבלת החלטות במקום להיתקע בוויכוחים שנובעים מדיסאינפורמציה, חששות וחרדות מיותרים.
בפשטות, אני חושב שחלק מתפקידי כאיש ציבור הוא ליידע את חברי הקיבוץ בנעשה בקיבוצם.
אגב, אני לא רואה הבדל בגישה הזו ביני ובין ממלאי התפקידים האחרים בעין שמר... אני קורא את העלון בכל שבוע ומוצא שם אינפורמציה רבה ומעניינת...



לאחרונה התבקשת להגיב בנושא הבונוס של מפעל הגומי, מה דעתך על צורך להגיב לנושאים שונים בעלון המשק?         
אין לי בעיה עם שאלות / ויכוחים מעל דפי העלון כל עוד הנושאים נאמרים ברמה עניינית ולא פוגענית.



המנכ"ל החדש של מיניפלסט
שיחת הכרות עם שמוליק שריקי,                                                                                  המנכ"ל החדש של מיניפלסט //  עינת תומר

קצת עלייך: 
אני בן 55, נולדתי בירושלים, דור חמישי בארץ למשפחה ותיקה. משפחתו של אבי ברחה מחברון לפני הפרעות. הגעתי לקיבוץ ניר דוד בשנת 76' במסגרת גרעין נחל של השומר הצעיר. נישאתי לדורית בת הקיבוץ, ממשפחה איטלקית שהגיעה לארץ בשנת 57'.                                   
יש לנו 3 בנות: לימור בת 31, גלית בת 27 וירדן בת 23. שלושתן גרות בקיבוץ כתושבות.    דורית עבדה שנים רבות בחינוך ובשנים האחרונות עובדת כקונדיטורית בקונדיטוריה בקיבוץ. למדתי הנדסאי תעשייה וניהול ברופין ומנהל עסקים בחיפה, עבדתי במפעל "נירעותק" בניר דוד כ-18 שנים , מפעל שמייצר ציפויי נייר וחומרי גלם לתעשיית המדבקות. מילאתי בו שורה ארוכה של תפקידים: מפעיל מכונות, מנהל אבטחת איכות, מנהל ייצור, מנהל משאבי אנוש, מנהל פנים ועוד. 
לפני כ-12 שנים עברתי לעבוד במפעל בקיבוץ רשפים, הייתי מנהל תפעול ומנכ"ל מספר שנים, משם עברתי להיות סמנכ"ל תפעול בגניגר ולפני כ-3 חודשים הגעתי לפה.
כיצד בכוונתך להשתמש בידע הרב שצברת על מנת למנף את מיניפלסט?
הבאתי אתי ניסיון מאוד גדול בנושא תפעול, ניהול, רכש ובעיקר ניסיון בהנעת עובדים.               
אני יודע לגרום לאנשים ללכת יחד אתי וזו אחת המשימות החשובות היום. יש לי ניסיון וידע בתהליכים של "ניהול רזה", כלומר להביא ערך יותר גבוה ללקוח תוך שמירה על העלויות.           
כחלק משינוי הרגלים, בכל בוקר יש צוות תיאום ייצור שעובר על מה יצרנו ב-24 השעות האחרונות ומה נייצר ב-24 שעות הבאות. למפעל יש לוח זמנים והדברים צריכים להתנהל בהתאם ללוח הזמנים. אני משוכנע שיש במיניפלסט צוות טוב, מקצועי, מסור ומגוון של חברי קיבוץ ושכירים.      
אחד הדברים שאני עושה כדי להביא את העובדים למקום טוב יותר הוא שימי ראשון אחה"צ מוקדשים ללימוד והדרכה של הצוות. אנחנו לומדים על: עבודת צוות, חשיבה יצירתית, ניהול רזה ובהמשך נרחיב לנושאים נוספים כמו מה השימוש של המוצרים שלנו בשוק.
אחת המשימות שלי היא לגרום לכך שהעובדים יהיו יותר מעורבים במה שקורה ויבינו את המטרות והמשימות שעומדות לפני המפעל, וכתוצאה מכך המחויבות שלהם תגדל.              
חשוב לי שהעובדים יגיעו מחויכים ליום העבודה ויסיימו אותו כך. אני רוצה  שיהיה לאנשים נעים לעבוד פה למרות המצב הבעייתי של המפעל וכל זה תוך כדי עמידה בכל המטלות והמשימות שעומדות בפני כל אחד ואחד מצוות העובדים.
 מה המצב הכלכלי והחברתי בקיבוצך, ניר דוד? 
קיבוץ ניר דוד מופרט כ-10 שנים. חדר האוכל פעיל רק לארוחות צהריים, שישי בערב סגור. יש ענף תיירות מאוד משגשג והם אלו שמפעילים את חדר  האוכל. חברי הקיבוץ אוכלים בחדר האוכל יחד עם התיירים והאורחים. יחד עם זאת, העסק הכלכלי הגדול הוא מפעל  "נירעותק". בשנה האחרונה התקבלה קבוצה גדולה של בני קיבוץ לחברות, כ-30 משפחות. בניר דוד יש מסורת חזקה של תרבות וחגים שמופעלת בשנים האחרונות ע"י חבר'ה בני קיבוץ ובני זוגם שגרים בקיבוץ, בעזרתם ותמיכתם של רכזת תרבות וחברים נוספים שעושים זאת שנים רבות. את ליל הסדר האחרון חגגו במשותף בחדר האוכל. מאז שהקיבוץ הופרט כמות המשתתפים הלכה ופחתה אך השנה פתאום חלה חזרה ל"ביחד". לעומת 100 איש שחגגו בשנים האחרונות השנה חגגו יחד כ-450.                                                                                                        
בכל נושא השינוי וההפרטות מה שחשוב בעיניי זה לא שאנשים קיבלו יותר כסף, זו לא המהות. המהות היא שאנשים קיבלו אחריות על החיים שלהם, על סדר היום שלהם, סדרי העדיפויות שלהם. יש להם את האחריות להחליט כמה ובמה לעבוד ומה לעשות עם הכסף ופחות להתעסק בכמה יש לי וכמה יש לאחר. האווירה בניר דוד מאוד טובה.


הודעות ושונות
תודה לעטר שנפלד וצוות
הנוי
על ההבנה לצורך המידי 
וההיענות המהירה     
לגיזום עץ התות בחצר של גן חרצית 
מילדי וצוות גן חרצית


הקרנת סרט  
ביום רביעי 11.6.14  בשעה 20:30  יוקרן הסרט האנגלי  פילומנה.                                                             שחקנים: ג'ודי דנץ וסטיב קוגן.   סיפור אמיתי - שקרה באירלנד.   פרטים במודעה
בואו ליהנות א.ש.הפקות


פגישה בנושא קליטה
פגישה לוותיקים בנושא קליטה עם מרב מנהלת הקהילה
ביום רביעי 11.6.14 בשעה 17:00 במועדון לחבר
להתראות אוריין גנדלמן


נפרדים  מעלית
              במלאות  30  לפטירתה  של  חברתנו  היקרה
עלית  מגן  ז"ל
נערוך לזכרה  אזכרה  ביום  ג' ,  10.6.14   בחדר  האוכל בשעה  20:00
המשפחהבית  עין  שמר


שינויים בנושא אחריות  הגז

חברים שלום,

החל מחודש יוני 2014  האחריות בנושא הגז עברה למשרד התשתיות.

מחסן הגז ייסגר והזמנת בלונים תבוצע ותשולם ע"י כל מזמין ישירות מול חברת און גז.

פניות בנוגע לתקלות ניתן להעביר באמצעות סיגל יגודה במשרד תשתיות  לטלפון – 6374223.

מחירון לקוח

1.      החלפת מיכל גז 12 ק"ג   - מחיר כולל מע"מ   120 ₪
2.      קריאת שירות, חיבור כיריים כולל בדיקה   - מחיר כולל מע"מ  212 ₪
3.      קריאת שירות, דיווח על דליפת גז הקשורה למערכת הגז בלבד ( לא כולל מכשירי גז) ללא חיוב.
החלפת אבזרי גז לקויים במערכת הגז, יחויב לפי המחירון ללקוח.



טלפון להזמנות  מול חברת און גז- 04-6383167

שעות פעילות : ראשון עד שבת  , לא כולל שישי- בין השעות 8:00 ל- 17:00


ייקבע  יום חלוקה קבוע  אותו  נפרסם  בהמשך
   
בכל שאלה נוספת ניתן לפנות אלינו,

דורון אשד וסיגל יגודה, משרד תשתיות


מסלולי סלקום נוספים לקיבוץ עין שמר מאי 2014
חברים שלום רב,
לאחר לחץ כבד מצדנו לשיפור העסקה שלנו (תוך כדי זמן החוזה), סלקום הסכימה להוסיף עוד שני מסלולים. לפניכם פירוט המסלולים החדשים. יש הערות חשובות למטה.
המעוניינים לעבור מסלול בבקשה הכניסו פתק עם שמכם, מספר הטלפון שלכם והמסלול הרצוי לתא הדואר שלנו עד יום שישי 14/6/14.

עלות מסלול (לפני מע"מ)
55 ₪ (כ-65 כולל המע"מ)
89 ₪ (כ-105 כולל המע"מ)
דקות VPN (בין מנויי ההסכם)
600
ללא הגבלה
דקות רגיל
600
ללא הגבלה
סמס VPN (בין מנויי ההסכם)
600
ללא הגבלה
סמס רגיל
600
ללא הגבלה
גלישה
2G (ללא חריגה)
3G (ללא חריגה)

שדרוג גלישה מ-2G ל-3G = תוספת 10 ₪ (תקף גם למסלולים הקיימים)
שדרוג גלישה מ-2G ל-5G = תוספת 20 ₪ (תקף גם למסלולים הקיימים)
שדרוג גלישה מ-3G ל-5G = תוספת 10 ₪ (תקף גם למסלולים הקיימים)
שדרוג לגלישה ללא הגבלה כלל = 139 ₪ פחות מחיר החבילה המקורית (לדוגמא: 139-89=50 ₪ - לפני מע"מ)

  •   גיבוי תכנים ל"ענן" (DROPBOX, GOOGLE+ ועוד) – מומלץ לעשות רק

        בגלישה ב-WiFi (אלחוטי) אחרת ישר יש האטה בגלישה בגלל העומס.
  •  המסלולים הם נוספים לקיימים (9.90 ₪, 64 ₪ ו-100 ₪ כולם לפני מע"מ

        כמובן). אפשר לעבור לחדשים או להישאר במצב קיים.
  •  הוספת המסלולים החדשים לא משנה את ההתחייבות של ההסכם (נשארו

        קצת פחות משנתיים).
  •  לכל הרוכשים מכשירי סמארטפון: בבקשה הודיעו לנו לפני הפעלת המכשיר החדש כדי שנוכל לוודא שיש לכם חבילת גלישה. הפעלת מכשיר סמארטפון ללא חבילת גלישה עלול לגרור חיוב של מאות שקלים כיוון שהמכשירים הללו ישר מסנכרנים עם האינטרנט ואם אין חבילה זה יקר מאד (כבר קרה לכמה חברים).
  •  אם עדיין יש לכם קו שאינו פעיל ושייך להסכם הישן ואתם מעוניינים לבטלו אנא העבירו אלינו פתק עם המספר ושם בעל הקו. חבל סתם להשאיר קווים פתוחים.
  •  תזכורת חשובה: לפני שטסים לחו"ל מומלץ לפתוח חבילת חו"ל כדי שלא תיכנסו להוצאה גדולה. דברו איתנו!
  •  נפתחה חנות תיקוני ניידים חדשה ליד מרכז BIG פרדס חנה (מעבר לכביש ליד החנות מחנאות). זול ומומלץ.
    ניתן לפנות אלינו בכל שאלה, גלי והראל יגודה



                                          פותחים שבת   
           
השבוע, "הרוח תנשב מן השירים". על פרשת "בהעלותך" אדם זרטל.
       
לפני שבוע, דרשה סיגל דקל את פרשת "נָשֹׂא". מבין ענייניה השונים של הפרשה בחרה סיגל לעסוק בסוגיית המתנות שהביא כל אחד מהשבטים לאלוהים, בעת חנוכת המזבח.
מתנות שנותן אדם לאלוהיו הן עניין מורכב, אמרה סיגל, אמנם אין חשש שדעתו של המקבל – אלוהים, תוטה בגללן, אבל יש חשש שדווקא דעתו של הנותן תתבלבל בעטיין.
בתקופת המלוכה יצאו הנביאים הגדולים כנגד התפיסה הרווחת, כי הפולחן הוא עיקרה של עבודת אלוהים. הם ניצבו בשערי המקדש וזעקו באזני קהל עולי הרגל כי אין לאלוהים חפץ במתנות וקורבנות, טקסים וחגיגות, ארמונות ואוצרות, אלא בחברה מוסרית שיש בה צדק, חסד וצניעות:
"הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים, בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי-שָׁמֶן... הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב, וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ - כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם-אֱלֹהֶיך".
ואם כאשר מדובר במתנות לה' יש חשש לאי הבנות, הרי שהבעייתיות גדולה בהרבה כאשר מדובר במתנות בין אדם לאדם. בתרבות שלנו מקובל לתת מתנות בנסיבות ואירועים רבים ומגוונים: להבעת אהבה או ידידות, הכרת תודה, צדקה, מזכרת, פרסום וקידום מכירות, יום הולדת, חגים ועוד, ועוד.
כאשר גם הנותן וגם המקבל הם בשר ודם, ובמיוחד כאשר אין ביניהם קשר אישי וקירבה, נפוץ השימוש במתנה על מנת להשפיע ולהטות את דעתו של המקבל:
בתלמוד מסופר על האמורא שמואל (האמוראים היו חכמי תלמוד ושימשו גם כדיינים).
בא אדם ונתן לו יד, לסייע לו במעבר הגשר. אמר לו שמואל: מה מעשיך פה?
אמר לו: דִין יש לי בפניך. אמר לו: פָּסול אני לְךָ לְדִין.
אבל יותר ממתנה שנותן אדם לאלוהיו, ויותר ממתנה שנותן אדם לאדם, בעייתית המתנה שבוחר אדם להעניק לעצמו­.
סיפרה על הדחתו של בייגה שוחט מדירקטוריון בנק מזרחי טפחות ע"י מנכ"ל הבנק אלי יונס בתואנה שהוא מכהן גם כדירקטור בחברה אחרת (מצב בו דירקטורים מכהנים בדירקטוריונים רבים במקביל הוא נפוץ מאד). שוחט טען שהסיבה האמיתית להדחתו היא התנגדותו לתוכנית התגמול והבונוסים לבכירי הבנק, שכללה תוספת של עשרות אחוזים לשכרם של המנהלים, בעוד שלכלל עובדי הבנק התוספות היו מהנמוכות במגזר הבנקאי.
מקרה שוחט שופך מעט אור על השיקולים המניעים חברה עסקית לשלם סכומי עתק לדירקטורים שאינם עובדים בחברה, אינם מנהלים בפועל, ולא תרמו כל תגלית פורצת דרך...
סכומים גבוהים כאלה יכולים להשתלם למנהלי החברות אם בתמורה יבינו הדירקטורים שתפקידם לשתוק בעניין המתנות והבונוסים שמחלקים המנהלים לעצמם.
פרשת נשא מתארת את המתנות שהביאו השבטים לאלוהים לרגל חנוכת המזבח, מתנות יפות לאלוהים, אבל מי זה אלוהים לעומת אלי יונס?
תודה לסיגל על הדרשה העשירה והמעשירה.                              
ענה.


בין בונוס לשיוך //יפתח אלון

בעלון האחרון פורסמו על ידי מוסדות ובעלי תפקידים בקבוץ הבהרות ותגובות למאמרים ושאלות שהועלו על ידי חברי קיבוץ בעלונים הקודמים, הנוגעים לבונוסים ולשיוך.

המשותף לשני הפרסומים של מוסדות הקיבוץ הוא הצפת החברים בנהלים והחלטות, אשר חבר מן השורה אשר אינו מצוי בהחלטות ובתקנונים עלול להתקשות להבין האם תגובות אלה אכן נותנות מענה הולם לשאלות ולמאמרים שפרסמו חברים בנושאים אלה.

לכן אני מבקש להתייחס לתגובות המוסדות באופן בהיר וענייני:
 
א-     בונוסים
מש"א עין שמר פרסמה בעלון האחרון החלטות לגבי מדיניות שכר ותגמול חברים המתייחסת אף לבונוסים, ממנה ניתן להסיק כי הבונוסים ששולמו לעובדי מפעל הגומי שולמו בהתאם להחלטות אלה.
קריאת הסעיף בהחלטות הנ"ל המתייחס לבונוס מבהירה כי לא כך הדבר.

הבונוס אליו מתייחסת ההחלטות הנ"ל הוא בונוס אישי.בונוס כאמור ניתן באופן ספציפי לעובד על ידי הענף/מפעל בגין הצטיינות או עמידה ביעדים שהוצבו לו.
זאת, בעוד הבונוס שניתן לעובדי מפעל הגומי, הוא בונוס כללי/מפעלי הניתן לכלל העובדים על פי מפתח שעליו הוחלט על סמך תוצאות טובות של התאגיד.
בונוס כאמור דומה יותר במהותו לחלוקת רווח ולכן ההחלטות הנ"ל אינן רלוונטיות לגביו.

מניסיוני אני יכול רק לציין שבמרבית הקיבוצים אותם אני מלווה(למעט אחד בו הוסמכה במפורש מועצת המנהלים של התאגיד לכך) בונוס כזה טעון אישור מועצה/הנהלה כלכלית של הקבוץ.

ב-     שיוך הדירות

1 – כפי שנכתב בעלון הקיבוץ הקודם על ידי מרכז המשק, הקיבוץ קיבל החלטה עקרונית על שיוך חוזי .
     כפי שאני רואה ומכיר החלטות בנושאים אלה, נדרשת החלטה מפורשת בשיחת הקיבוץ לביטול ההחלטה על שיוך חוזי.

2-     הקיבוץ אכן החליט על תקנון דיור כדברי מרכז המשק. כיום ניתן להיווכח כי, חלק מסעיפיו יוצרים בעיות לא פשוטות בנושא הדיור.

לדוגמא: הסעיף המדבר על זיקה בין חברים שנפטרו לדירות שחיו בהם, שאינה מאפשרת שימוש קבע בהן על ידי חברים אחרים ללא אישור היורשים.

3-     בפועל ממשיכים לקדם את הפרצלציה (חלוקה תכנונית של מתחם המגורים למגרשים)  ולהתנהל על פיה בנושאים מסוימים אף שכביכול לא החלטנו על שיוך.

והמלצה אישית לסיום לנציגי הציבור בהנהלות השונות ולכלל החברים, בנימה אישית:

כמי שמלווה למעלה מעשר שנים יותר מ 15 קיבוצים שעברו שינוי, מכהן  בחצי השנה האחרונה באחת מהנהלות המשק, ורואה מקרוב  כיצד מתקבלות ומיושמות החלטות אני ממליץ להיות ערניים ,ספקנים ,לעמוד על זכויותיכם, לשאול שאלות קשות ולבקש הבהרות לכל נושא שאינו ברור לכם ונראה לכם חשוב. כמו כן חשוב שכולנו נזכור שמנהלים, יועצים ויו"רים חיצוניים באים והולכים, ובסופו של דבר אנו אלה שנותרים לחיות עם ההשלכות של ההחלטות המתקבלות.


תגובת עמי גלעד לדבריו של יפתח אלון

יפתח שלום,
כמה הערות למאמרך:
·        לגבי "הצפת החברים בתקנונים" – דווקא אתה כמבקר פנים אמור לדעת את חשיבותן של החלטות מסודרות, מה גם שחברי הקיבוץ מזמן לא מסתפקים ב"אל תדאגו, זה בסדר".
·        לגבי הבונוסים – עמדתך לגיטימית אך אינה נתמכת בשום החלטה קיימת.
·        לגבי השיוך - ראשית, תקנון הדיור מבטל (סעיף 8.1) כל החלטות קודמות בנושא, כולל החלטת השיוך. שנית, מדובר בתקנון לתקופת ביניים, שבה אנחנו רוצים להשאיר את האופציות שלנו פתוחות. אותם סעיפים שאתה רואה כבעייתיים - מטרתם לשמור על זכויות הוותיקים, ולדעתי למרות הקשיים עלינו לשמור ולהתעקש עליהן. גם תוכנית הפרצלציה נועדה לכך שאם וכאשר יתאפשר לקבל החלטה על שיוך, חלוקה זו תהווה את הבסיס לכך.
עמי גלעד


שאלות בקשר לוועדת קליטה

1.      האם היה הנכון לבחור לוועדת קליטה מספר רב של משתתפים.

2. האם זה נכון לבחור את הועדה כקבוצה אחת גדולה ולא באופן אישי ודמוקרטי.

עטר שנפלד

תשובת עידן יגודה לשאלותיו של עטר שנפלד
1.      אני מבין שאתה מתכוון לוועדת הקבלה שנבחרה לא מזמן, כפי שהוסבר בשיחת הקיבוץ  מאחר ואנו עומדים בקרוב כך כולנו מקווים לקראת קליטה משמעותית הקמנו וועדת קבלה  גדולה  משתי סיבות עיקריות.
1.      מספר המשפחות שאמורות להיקלט בכל פעימה הוא כ 35 משפחות, זאת כמות גדולה והטיפול בקבלתן לא יכול ליפול על מספר מצומצם של חברים, יש לזכור שפעילות זאת נעשית בהתנדבות , לכן הקמנו וועדת קבלה רחבה שתתחלק לצוותים של 4 חברים וכל צוות יטפל  במספר משפחות.
2.      בסוף תהליך הקבלה צרכה וועדת הקבלה להמליץ או לא להמליץ בפני ועדת קליטה האם לקלוט את המשפחה, המלצה כזאת ראוי ותהיה בהסכמה רחבה ולאחר שיקול דעת רציני, לכן מומלץ מניסיונם של קיבוצים אחרים שהועדה תהיה רחבה ומשמעותית.

2.     בחירה "דמוקרטית" – כפי שנעשה גם בעבר בבחירת ועדות,  וועדת הקבלה התקבלה בשלמותה ולא בהצבעה על כל שם, אך אין זה אומר שבחירה זאת אינה דמוקרטית, מי שרצה בכך היה יכול להתנגד, או לפחות לבוא לשיחה שבה הוצגה הוועדה ולהגיד את דעתו על דרך הבחירה.  גם נוהל קדנציות אינו מחייב בחירה של חברי וועדה בקלפי אך במקרה זה לאור המשימה החשובה שלפניהם כן ראינו חשיבות לבחור את הוועדה בקלפי כדי שיקבלו את מלוא הלגיטימציה ואת ברכת הדרך.  בהזדמנות זאת אני רוצה לברך  את כל החברים שהסכימו לקחת חלק בוועדה אני בטוח שעיקר הסכמתם נובע מהרצון לראות אותנו מתקדמים  בתהליך הקליטה שהיא סם חיים לעין שמר.

חומר למחשבה עטר – בשנות היותי בתפקיד שמתי לב שהרבה חברים מוכנים לתרום ולהיכנס לוועדות ולצוותים אך אינם מוכנים בשום אופן לעלות לבחירה בקלפי, ממה חוששים? אני בטוח שתוכל להגיע למסקנה לבד.
 עידן יגודה


מצב הנקודה – מסמך מרתק המתאר את מצב חצר הקיבוץ ב-9.7.1930
אמיר תומר
לפני כמה חודשים ביקרתי עם הוריי בארכיון הציוני בירושלים במטרה למצוא חומרים חדשים על ימיו הראשונים של קיבוצנו – דוחות, מכתבים ותמונות. אחד המסמכים היה מעניין במיוחד. לכבוד יום ההולדת ה-87 לקיבוץ בחרתי להביא לכם קטע ממנו, כמו שהוא. זהו דו"ח ביקורו של מר ש. סברדלוב המשקף תנאי חיים קשים מאוד בתחילת הדרך. הוא מתאר את המצב הרעוע והעגום של החצר על מבניה השונים בהם חיו ראשנינו. הדו"ח נשלח למר י. ריזר – מנהל המשרד הטכני של ההנהלה הציונית על מנת לקבל סיוע כספי להצלת רוב המבנים שבחצר והתאמת המבנים לאוכלוסייה הגדלה.
(נכתב בצד בכתב יד)
ה' רבינוביץ' !
בהתאם לבקשתכם ביקר מר סברדלוב בקרקור. 14.7.30.
למחלקת עבודה (נכתב בכתב-יד)
-העתקה-
ירושלים, 9.7.30
לכב' מר י. ריזר                                                                                                                        מנהל משרד הטכני של ההנה"צ
הנדון: דו"ח מביקורי בקיבוץ השוה"צ בכרכור 
ביום 6.7. ביקרתי את קיבוץ השוה"צ בכרכור, עברתי על כל הבניינים הקיימים, שוחחתי עם אנשי המקום וגם עם רופא קופת-חולים במקום ואחרי כל זה הוברר לי המצב במקום כדלקמן:
א.     מצב הדירות כיום: לפי ספרי סידור העבודה נמצאים במקום כ-70 איש; משפחות ישנן 8 ואצלן 3 ילדים בגיל פחות משנתיים (דיויד בן אברהם, עלית מגן ועמוס בן-פורת- א"ת). מכל האנשים נמצאים תמיד כ-10 איש בכל מיני שליחויות מחוץ לנקודה. כ-20 איש עובדים בעבודות חוץ ושבים בערב הביתה. על המקום ישנם כיום 4 צריפי דירה בגודל של 9,00/4,00 מ' מחולקים כל אחד לשלושה חדרים עם מרפסת קטנה. וחוץ מזה בית אחד גדול בן 2 קומות. בכל הבניינים האלה משתמשים כדלקמן: בבית (האבן-א"ת) הקומה התחתונה מכילה: חדר אוכל, חדר למחסן בגדים, חדר מרפאה וחדר אחד לדירה. בקומה השנייה ישנם 4 חדרי דירה.
מ-4 הצריפים משמש אחד בתור בית ילדים-חדר משחק, מטבח וחדר שינה. יתר שלושת הצריפים משמשים דירות. חדר אחד באחד הצריפים משמש למזכירות וחדר קריאה.
בסה"כ גרים כיום בבית ובצריפים כ-40 איש. יתר האנשים גרים באוהלים.


ב.     מצב הטכני של הדירות:
1)     צריפי הדירות: צריף הילדים נצא במצב משביע רצון ביחוד עכשיו אחרי התיקונים שנעשו בו מכספי ההלוואה שקיבלה הנקודה מאת קופת חולים (בסך של 30 לא"י). יתר שלושת הצריפים נמצאים במצב רעוע מאוד ודורשים תיקון יסודי. ... להקים אחר-כך את הצריפים מחדש ולסדר רצפות (עכשיו הרצפות ברובן הן מחמרה). רשתות בחלונות החדרים נעשה רק עכשיו.
2)     הבית: הבית בנוי מאבן. התפרים בין האבנים כמעט פתוחים וריקים מטיט. מפני חודר הגשם לתוך הבית. התקרות בחדרים בקומה השנייה הן מפלפון עם טיח בלי רשת. מפני זה נופל מהן הטיח בהרבה מקומות.

3)     חדר האוכל ומטבח: כאמור לעיל נמצא חדר האוכל באחד החדרים בבית. גודלו הוא 6,00/4.5 מטר. מה שמובן מאליו אינו מספיק לציבור של 70 איש. ... אוכלים בשתי משמרות או גם יותר. המטבח אינו מתאים לתפקידו בהחלט. זהו צריף רעוע, עקום, בגודל של 4,00/3,00 מטר ובגובה של 2,20 מ' בלי תקרה. אין אף חלון אחד מצד מערב. להיפך הקבוצה משום מה מצאה לנחוץ לבנות דווקא מהצד המערבי של המטבח מחסנים בשביל צרכי האוכל. מובן מאליו שמקום כזה אי אפשר להחזיק בניקיון הדרוש. הצריף הזה, לדעתי, אינו ניתן לשום תיקון. צריך רק לפרק אותו ובמקומו להקים אחר – או יחד עם חדר האוכל או לבד אבל בכל אופן מתאים לגודלו ובתנאיו הסניטריים לצרכי הקיבוץ.

4)     סדורים סניטריים:  בקיבוץ ישנו צריף אחד בגודל של 3,00/5,00 מטר המחולק במחיצות עץ לשני חצאים – האחד מקלחת גברים והשני ממכבסה ומקלחת נשים (בלי מחיצה המבדילה ביניהן). ... את המים מובילים מהמושבה (כרכור – א"ת) בפרדות ואחר כך דולים אותם בפחים ומעבירים מהעגלה לחביות הנ"ל. באותה צורה מסודרת הספקת המים גם למטבח.
יש עוד לציין שהרפת נמצאת בצריף העומד במרחק של 15 מטר מהמטבח ו-35 מטר מחדר האוכל. מובן מאליו שהרפת הזו משמשת מקור להמוני הזבובים הנמצאים תמיד גם במטבח וגם בחדר האוכל.
                                                                                                                    
5)     תכנית העבודה: מכל התיאור הניתן לעיל ברורה גם תכנית העבודה בנקודה זו. התכנית הזו צריכה להיות מורכבת מסעיפים כדלקמן:
1)     תיקון צריפי הדירה והבית הקיימים.
2)     בניין 2 צריפי דירה חדשים (ל-30 איש).
3)     בניין חדר אוכל ומטבח חדשים, עם בור סופג למטבח.
4)     העברת הרפת למקום אחר.
5)     בניין צריף למקלחות.
6)     סידור בור סופג ותיעול המים מהמכבסה והמקלחות.
7)     בניין ב"כ חדש (בית-כיסא, שירותים-א"ת).
8)     סידור רציונלי בהספקת המים (משאבת יד).
(לאחר פירוט תכנית העבודה מגיע חלק עליו אני מוותר מפאת מקום ועניין לציבור והוא פרק התקציבים).
            ... סידור הספקת המים: התצרוכת היומית במים היא באופן ממוצע 4,00 מ2 ביום. ...(הנחת צינורות ממקום הברכה עד הקיבוץ אי אפשר לקחת בחשבון בתנאי התקציב הנוכחיים כי מקור המים הכי קרוב לקיבוץ הוא במרחק של 900 מטר).
כל תקציב הבניין יהיה אז כדלקמן:
1)     תיקונים בצריפים               57 לא"י.
2)     תיקונים בבית              33.85 לא"י.
3)     העברת הרפת                  20 לא"י.
4)     בניין דירות חדשות           210 לא"י.
5)     בניין חדר אוכל ומטבח 187.79 לא"י.
6)     בניין ביתן למקלחות      29.53 לא"י.
7)     בניין בורות סופגים             20 לא"י.
8)     בניין ביתן לב"כ                  20 לא"י.
9)     הספקת מים                   32.5 לא"י.
                                ____________
                                 610.670 לא"י
להוסיף הוצאות הרשות שנעשה מכספי ההלוואה של ק"ח (קופת-חולים-א"ת) 30 לא"י.
                                           _____________
                                          סה"כ:  640.670 לא"י
7. הערות: עצם מהות העבודות הנקובות לעיל מראה שיש בהן הכרחיות לעשותן תיכף ויש כאלו שאפשר לעת עתה לדחות אותן. לדעתי וגם לדעת רופא המקום אפשר לדחות את בנין חדר האוכל. אולם יהיה צורך להרוס ולבנות מחדש את המטבח. מובן מאליו שהמטבח צריך אז להבנות בצורה ובמקום כזה שאפשר יהיה אחר כך לחבר אותו עם חדר האוכל שיבנה. חוץ מזה אפשר להטיל על אנשי הקיבוץ להשתתף בהוצאות בסכומים ידועים. במשא ומתן איתי הם הסכימו להשתתף בערך בסך של % 30 משכר העבודה של הבניינים....
בכבוד רב
(חתום) ש. סברדלוב                                        




מבואות עירון מזמין:

סיום שנה במבואות עירון
14 ביוני 2014
הפקה: רובי ספיר
הפנינג החל מהשעה 18:00
מרכז הערב בשעה 19:45 – פרידה מכיתות י"ב
ההצגה
"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"
מאת: לואיס קרול
עיבוד: מבוסס על תרגום מאת יוספה אבן שושן

בימוי: דיויד פרלמן פארן, שחף רוזנברג, אפרת קדם
מוסיקה ועיבודים: איתן נמיר, יותם חרודי, לימור פיגל
כוריאוגרפיית מחול: אפרת קדם
תפאורה: אילן שאול ומאשה
תלבושות: טל בראון
הגברה ותאורה: א.א  
בביצוע מגמות התיאטרון, המחול, המוסיקה, האומנות
שכבת י' 2014
אנו מזמינים אתכם -  הורים, חברים ומכרים, לחגוג ביחד את סוף השנה בהפנינג שיחל בשעה 18:00 וימשך עד תחילת המופע



המלצה
טכנודע גבעת אולגה // עינת תומר

לפני כשבוע ביקרנו במקום מקסים, עולם ומלואו של משחקים, ידע, מדע וכיף גדול לכל המשפחה, כ-20 דקות נסיעה מעין שמר – טכנודע גבעת אולגה.
זהו מוזיאון ופארק מדע חדש, ובו עשרות מוצגים מרהיבים בהם ניתן לגעת, להפעיל ולשחק ותוך כדי ללמוד עקרונות פיסקליים המשפיעים על חיי היום יום שלנו כמו: כיצד קרני השמש יכולות להניע סירות או להשפריץ סילוני מים.

חלק גדול מהמוצגים נמצאים בפארק הסמוך למוזיאון, תחת כיפת השמיים כמו: כלי נגינה ענקיים, ברכת שחייה וסביבה מתקנים שונים לשאיבת מים ועוד. אחרי שניגנו בקסילופון ענק, שאבנו מים, שיחקנו והתחממנו תחת השמש המחממת, נכנסנו למוזיאון הממוזג שם היו שפע רב של מתקנים וחדרים מיוחדים כמו: חדר חושך, בו ראינו בובת שלד מפחידה, חדר משחקי חשיבה, בו הרכבנו פאזלים שונים ומשונים ועוד.
המקום חדש לגמרי,  נקי מאוד ופקידת הקבלה קיבלה אותנו בחיוך גדול וענתה לשאלותינו ברצון רב. מומלץ מאוד לילדים ולאלו שהיו פעם ילדים (או בקיצור לכולם).

פתוח בימים: א', ג', ד', ה' - 9:00 – 17:00
העלות 48 ₪ החל מגיל 4
לפרטים נוספים 04-6298777




מוסף תרבות
וחג שבועות נעשה לך...

עם ציבור של חברים וחברות, נערים ונערות, ילדים וילדות ועוד שותפים ושותפות,
שביחד בכוחות משותפים הרמנו עוד חג במעגל חגי שנה והוכחנו לעצמנו שאפשר לעשות שמח.                                                                                                                             
ראשונים חביבים, צוות שבועות שנשא על כתפיו את הסלים של החג:
איריס ארבל, רנה גבע, מורן בן-דור, אורן כץ, מליק גור, יאיר קצנלנבוגן,                                                  רונן שאשא ואורן ארסטר.
יגאל כץ שכנראה אי אפשר בלעדיו, חן חדוותי, שהכל מתחיל ממנו
צוות המטבח: מרתה מור וצפי גנדלמן שמלאו את הסל,
למרכזי הענפים שהביאו את הסלים, 
למבצעים שעל הבמה ועל האדמה:
ילדי המרכזים, לגלי יגודה ואדווה בראון, לילדי גן אורן חלי זוהר וההורים.
למבצעים על הבמה:
אופיר חננאל, גל יגודה, מרק ויובל צ'נסקי ליאור גולן, ניר וענת אלון, לשני הדקלים- יוסי ואילן יגודה, לחיים חננאל שידו בכל ויד כל בו, לעינת תומר שמאחורי הקלעים, לעופר גלעד, עומר עזר וליאור גנדלמן שהביאו לנו המון סלים, לעמי גלעד על ההווה והעתיד, לעידית עזר ואסף פולק – בחלק החינוכי, רונן ברכה שתמיד נענה, לעדה ואביטל גבע על הקפה שבלעדיו אי אפשר...
ואחרונים חביבים נהגי הטרקטורים שגם השנה לקחו אותנו לטיול בשדות.

תודה גדולה לכולם
מחג שבועות