חפש בעלונים קודמים

עלון 43 (2014) (5989) כא חשון תשע"ה


הרוח השובב
מילים ולחן: דתיה בן דור

מי מניע את הווילון בחלוני?
מי מרקיד עלי אילן שבגני?
זה הרוח
זה הרוח השובב
זה הרוח שהביא איתו
הסתיו.

מי ייבש את הכבסים כל כך מהר?
מי פיזר עלי שלכת בחצר?
זה הרוח
זה הרוח השובב
זה הרוח שהביא איתו
הסתיו.

מי חטף את כובעי מעל הראש?
מי לחש: "כדאי כבר אפודה ללבוש?"
זה הרוח
זה הרוח השובב
זה הרוח שהביא איתו
הסתיו
.

ביום שישי בבוקר 21.11.14 בשעה 9:30

במועדון לחבר
לקראת שיחת קיבוץ בנושא מימון בניה לנקלטים
פגישה עם רפי עשת מקיבוץ עינת
אחראי מטעם התנועה הקיבוצית לנושא קרקעות
על הפרק:
שיוך דירות ומימון בניה לנקלטים
  • שיוך דירות – מה נשתנה, החלופות הקיימות ומבט לעתיד
  • משמעות הקליטה והבניה בכל אחת מהחלופות
  • מימון הלוואות בניה לנקלטים במצבה של עין שמר כיום
שיחת קיבוץ תתקיים ביום שני, 24.11.14 בשעה 20:30
עמי גלעד ומרב הדר-פרומר

פותחים שבת
השבוע בקבלת השבת, "נשים בשירים" על פרשת "חיי שרה" – עדה גבע.

לפני שבוע דרשה מירב חופי את פרשת
"וַיֵרָא". הפרשה, אמרה, עמוסה באירועים משמעותיים, היא בחרה להתמקד באלמנט האמונה ההולך ומתפתח בנפשם של אברהם ושרה מאירוע לאירוע בפרשה.
באירוע הראשון, כשבאים שלושת המלאכים לאוהל אברהם ומבשרים על הולדת הבן, שרה צוחקת, היא לא מאמינה... בגילה?: "...אחרי בלותי הייתה לי עדנה?..." וה' גוער בה: "הייפלא מה' דבר?!". זהו עדיין שלב ראשוני בתהליך למידת האמונה, בנקודה זו זקוקים עדיין אברהם ושרה להוכחה מאלוהים.
האירוע הבא שהזכירה מירב התרחש בעיר גרר. אברהם שאך זה הגיע עם שרה לעיר חושש כי יבולע לו, הוא מספר לאנשי גרר ששרה היא אחותו. שרה נלקחת לבית המלך אבימלך.
בלילה, ה' מופיע לאבימלך בחלום ומספר לו ששרה היא אשתו של אברהם, ואם יגע בה ישלם בחייו. אבימלך משיב את שרה לאברהם תוך שהוא נוזף בו על הצהרתו השקרית.
ניתן לראות כאן שאמונתם של שרה ואברהם בשלב זה אינה חזקה דיה. הם עדיין לא סומכים על ה' שיגן עליהם, הם מפחדים. (חוסר אמונה תמיד קשור בפחד).
באירוע הבא מסופר על לידת יצחק ועל החשש הגדול של שרה שישמעאל בנה של הגר הוא אשר ירש את אברהם ולא יצחק. היא דורשת לגרש את ישמעאל ואמו למדבר.
הדבר מאד לא מוצא חן בעיני אברהם אבל ה' אומר לו: "אל ירע הדבר בעיניך... כי גם את בן האמה לגוי אשימנו..." באירוע זה מלמד ה' את אברהם לבטוח בו ובמעשיו גם אם הדברים נראים לו לכאורה לא נכונים. אברהם זקוק להסברים, אמונתו עדיין לא מושלמת.
באירוע האחרון בפרשה, אירוע העקידה, אברהם לא שואל, לא מתווכח, האמונה שלו הבשילה. הוא מבצע בדייקנות את כל אשר מורהו ה' לעשות: "קח את בנך את יחידך אשר אהבת... והעלהו שם לעולה..." לאורך כל הדרך עד לרגע ההצלה נראה אברהם רגוע ושלו, הוא יודע שהכל נכון ואחריתו לטובה, הוא בטוח באמונתו ואינו זקוק יותר להסברים והוכחות.
לסיכום אמרה שאם אמונתך הרוחנית שלמה, (דתית או חילונית), היא תגרום לך להאמין שכל דבר שקורה הוא לטובה, ואין צורך לחשוש. יש לקבל הכל בשלווה, שכן כל דבר שקורה הוא לצורך התפתחות.
לעיתים "השיעור" הנלמד הוא נעים ולעיתים לא. חשוב לשאול תמיד: "מה עלי ללמוד מ"השיעור" הזה. בחיים בכדור הארץ כאב וסבל הם שיעור, ורק כשלומדים ומפנימים, הכאב עובר ומסתיים, או לפחות היחס לכאב משתנה ואינו נתפס יותר כסבל.
זה נכון גם ברמה האישית וגם ברמה הקולקטיבית. הבעיה היא שהתשובה ניתנת פעמים רבות רק בפרספקטיבה של זמן. לעיתים שנים אחרי האירוע הכואב, ולעיתים בחיים אחרים. לכן קשה לענות על השאלה: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו", וסדר הבריאה לעיתים נראה לנו לא ברור...
לסיום סיפרה סיפור בודהיסטי הממחיש את דבריה: לאבא במשפחה כפרית הייתה סוסת עבודה משובחת, יום אחד הסוסה ברחה, כל השכנים דאגו לו ושאלו: "מה תעשה עכשיו?"
האיכר שמר על שלוותו וענה: "הכל לטובה". למחרת חזרה הסוסה ואחריה עדר גדול של סוסים. האיש התעשר.
לימים, יצא בנו היחיד לרכב, נפל ושבר את שתי רגליו. כל השכנים שאלו: "מי יעזור לך כעת?"
ענה האיכר: "הכל לטובה". למחרת הגיעה לכפר משלחת ממשלתית ולקחה את כל צעירי הכפר לצבא. רק בנו היחיד של האיכר לא נלקח לצבא כי רגליו היו שבורות...
תודה למירב על דרשתה רבת ההגות והאמונה. ענה.
הודעות ושונות

מזל טוב למורין ושלומי אליהו (מור)
לרגל נישואיהם.
ברכות חמות למרתה ואמנון
ולכל המשפחה!!!

 
מזל טוב לעידית ומשה רונן
להולדת הנכד – גיא
בנם של איילת ויאיר
אח לאיתי
ברכות לכל המשפחה!!!

התרמת דם בעין שמר תתקיים
ביום רביעי 19.11.14
בין השעות 20:00-16:00
במועדון לחבר.
כיבוד מובטח לתורמים
כל המציל נפש אחת מישראל – מציל עולם ומלואו

 
מכירת רקפות

ביום שישי 14.11.14
בין השעות 13:00-11:00
ליד הכלבו

מתנות בהדרן:
כריות מרהיבות במחיר מציאה פתוח מ- 12:30-7:15 צוות הדרן

עולם וירטואלי אבא!  אני מאוהבת בבחור שנמצא כל כך רחוק ממני, אני באוסטרליה והוא חי באנגליה. 
הכרנו באתר הכרויות באינטרנט,
נעשינו חברים בפייסבוק
וניהלנו שיחות ארוכות בווטס'אפ.
הוא הציע לי נישואים בסקייפ
ועכשיו אנחנו מנהלים כבר חודשיים מערכת יחסים בוויבר,
אבא, אני זקוקה לברכתך ולאיחוליך הטובים.

עונה האב: וואו!!! באמת?!
אז תתחתנו בטוויטר,
עשו חיים ב"טנגו"
תיקנו ילדים ב"אמזון"
ושילחו אותם דרך פיי-פל.
ואם תמאסי בבעלך, תמכרי אותו באי-ביי.
(מהאינטרנט)

הסבר על הארנונה

 
בעקבות שאלות רבות מצד חברים על חיובי הארנונה, להלן הסבר קצר: המועצה האזורית מנשה מחייבת את קיבוץ עין שמר בארנונה לפי סוגים שונים של מבנים. הארנונה למבני מגורים לשנת 2014 מורכבת משני סכומים למ"ר 2.78 ₪ ארנונה ו0.35 ₪ אגרת ביוב. מי שאין לו הנחות מיוחדות, פשוט יכול להכפיל את שני הסכומים הנ"ל בכמות המ"ר של דירתו לפי המדידה שקיבל, ויקבל את סכום החיוב החודשי בארנונה. המועצה גם נותנת הנחות לפי קריטריונים שנקבעו בחוק. רוב ההנחות ניתנות על 80 מ"ר לדירה. ההנחה לפנסיונרים עומדת על 30% מסכום הארנונה (לא מאגרת הביוב) ל80 המ"ר הראשונים של הדירה (כלומר, מי שדירתו גדולה יותר משלם מלא על המטרים שמעל 80 מ"ר). בהנהלת חשבונות קיבלנו מהמועצה את רשימת ההנחות לפי סוגי אוכלוסייה שונים והן נלקחות בחשבון בעת חיוב החברים בארנונה. חברים שרוצים לבדוק את אופן חישוב החיוב שלהם או שחושבים שמגיעה להם הנחה ורוצים לבדוק אם קיבלו אותה, מוזמנים לפנות לגיל עמל בהנהלת חשבונות.
צביה ויסברג

כל מי שמעוניין להיכנס לאתר של המועצה האזורית וללמוד על
צו המסים (ארנונה) יכול להיכנס לכתובת זו
www.menashe.co.il
בברכה דורון אשד
מסע אופנועים בצפון הודו // גדעון מגן
כל הסיפור התחיל בשיחת טלפון שאני מקבל מידיד שלא ראיתי כבר שנים, אבל זוכר שעשיתי סיבוב על אופנועו לפני כ-30 שנה, ואני בזמן נהיגה ברחובות תל אביב כשאילנה לצדי. הבחור שואל אותי אם אני עדיין רוכב על אופנוע, משיב לו שבעבר הרחוק רכבתי. (מהאופנוע האחרון שלי נפרדתי לפני 46 שנה). שאלתו הבאה היא: האם אני מעוניין להצטרף לטיול אופנועים בהודו. לא זקוק אפילו לשנייה בשביל להשיב "בוודאי!" אך מהו לוח הזמנים ומה העלות? יציאה בעוד כחודשיים לשלושה שבועות, העלות – אפס, (0!). האדרנלין מתחיל לעלות, אומר שלא נוח לי לדבר כרגע, (אילנה לידי), אתקשר כשאגיע לחנייה. לא עוברות כמה דקות ועל הקו יוזם המסע, בחור בשם אלדד כבן 30+. לאחר שיחה קצרה אנחנו קובעים להיפגש. בשלב זה (ולמעשה עד ההמראה), כל הסיפור נראה לי "too good to be true", אבל אין מה להפסיד. בפגישה עם אלדד מתברר לי שהמכנה המשותף של המשתתפים הוא שהיו לוחמים בצבא, עברו חוויות קשות והיום סובלים מפוסט טראומה ברמות שונות. הוא עוסק הרבה בנושא וחושב שיתכן וניתן לטפל בבעיות אלה על ידי מסע מעין זה. כאן אני מסביר לו שאם כך כנראה שאיני עונה לקריטריונים מאחר ואיני סובל מכל פוסט טראומה וישן טוב מאוד בלילות. להפתעתי במקום לומר "היה נעים להיפגש", הוא אומר שישמח אם אצטרף לצוות. המסע ילווה בצוות צילום לסרט תיעודי, עבורו השיגו מימון חיצוני, כפי שהבינותי בעיקר בתמיכת עמותת נט"ל. בזמן שנותר עד לטיסה אני בוחן את כישורי הרכיבה שלי, לוקח שיעור נהיגה על אופנוע, עושה כמה סיבובים על אופנועו של אורן אדר ומופתע מהקלות בה חוזרת אלי השליטה על האופנוע ומההנאה שגורמת לי הרכיבה. כשבועיים לפני הנסיעה אלדד מגיע אלי בשבת אחר הצהריים ומודיע לי שלא מצליחים למצוא חברת ביטוח שתיאות לבטח קשיש כמוני. נראה לי מוזר ואני מניח שזו דרכו הדיפלומטית לומר לי שנמצאתי לא מתאים, כמעט איני מאוכזב כיוון שכל הזמן נזהרתי לא לטפח אשליות. להפתעתי, למחרת מגיעים אלי אלדד ומפיקת הסרט, רוני, למפעל בו אני עובד, (מייצר ציוד רפואי, נמצא ליד צומת פולג), ויחד מנסים לטכס עצה איך מתגברים על בעיית הביטוח. כעבור יומיים אני מקבל הודעה שהעניין סודר ומטפלים בכרטיסים.
בינתיים אורגנה גם נסיעת הכרות קצרה על האופנוע המיועד- Enefild 500, קצת יותר כבד וגבוה מה- BSA שהיה לי, אבל אני מרגיש מצוין. ב-15.7.14 פגישה ראשונה עם הצוות שמונה 6 רוכבים וסה"כ 10. (הנוער כפי שקראתי להם, מהרוכבים השני בגיל - צעיר מבנותיי הבוגרות בכמה שנים), באולם היוצאים בנתב"ג. במבט ראשון נראה צוות לעניין ובהמשך הוכח שלא טעיתי. לילה ראשון בדלהי ובערב השני יציאה לנסיעת לילה, 14 שעות, צפונה למנאלי. מתאכסנים במלון שהוא ברמה גבוהה בהרבה מזו לה אני רגיל בשיטוטי בעולם, בעיירה בשיקטש. ביום השני יורדים לעיר – מצטיידים בציוד רכיבה, חליפה, קסדה, כפפות ומקבלים את האופנועים שנשכרו מבעוד מועד על ידי דן, איש-אופנוע, שהקדים אותנו בשבוע. היומיים הבאים מוקדשים לטיולים של כמה עשרות ק"מ, בנופים יפיפיים, באזור העיירה. בהנאה רבה מתרגלים לאופנועים ולנהיגה בהודו, (צד שמאל), נהגיה ודרכיה.

תכנית המסע, למי שמכיר מעט את האזור, מנאלי – לֶה- סרינגר (העיר עם בתי הסירות)- דרמסלה – מנאלי, כ-1500 ק"מ. בבוקר ה- 20.7 יוצאים לדרך. כשעתיים של טיפוס תלול בסרפנטינות צפופות, הכביש משובש והנופים מרהיבים. בהמשך כמה קטעים קשים מאוד למעבר, בהם מתברר לי שכל ניסיוני ברכיבה לא הכין אותי ל"רכיבת שטח" – בכל קטע בעייתי, כביש משובש מאוד, בוץ, או "קוליז" עמוקים, הייתי מאט עד איבוד שיווי משקל מה שגרם לי לכמה נפילות, אמנם במהירות מאוד נמוכה, ללא כל נזק לי ולאופנוע, בכל זאת לא נעים. לקח לי זמן להבין שבקטעים הקשים יש להוריד מהלך, לתת גז גבוה ואז האופנוע "חי" וניתן לשליטה ורק אז תמו הנפילות. אני מופתע מאוד מהקושי הפיזי שברכיבה. באחד הקטעים אני מוצא את עצמי מתנשף כשכל שרירי הגוף שותפים למאמץ, לשלוט באופנוע בקטעים שלא האמנתי כי אופנוע יכול לעבור בהם, בתאוצות גבוהות ואני אתו, נראה לי שעד היום לא עמדתי במאמץ פיזי כזה. מתגנבת גם המחשבה שטוב שלא ידעתי עד כמה יהיה קשה, אחרת יתכן ורק הייתי מודה על ההצעה, מקווה רק שלא אגיע לרגע בו אחשוב שחבל שלא ידעתי כמה יהיה קשה... לשמחתי גם לא התקרבתי למחשבה זו.
אני מופתע גם מעמידותו וחוזקו של האופנוע, בתחילה נראה לי שאמור להתפרק מכל מהמורה רצינית והוא חולף על הכל כאילו כלום- מדהים. שלא יתקבל רושם לא נכון, הנסיעה, כמה שלא תהיה קשה, עבורי היא ממש הנאה עילאית שליוותה אותי כל דקה על האופנוע. ביחוד בתוך נופי ההימליה המרהיבים, אותם לדאבוני קטונתי מלתאר. האזור, הרי ההימליה, מוגדר כמדבר, מאוד הררי ומסולע, כמעט ללא צמחיה למרות ששופע מים- נהרות ואגמים ללא הפסקה. בעונה זו מקור רובם מהפשרת שלגים שעדיין מכסים שטחים נרחבים, בעיקר על פסגות ההרים, שלעיתים קרובות מכוסות גם בעננים נמוכים והמראות נפלאים. עוד לגבי הנסיעה על האופנוע, עברתי את אותה דרך לפני 4 שנים, בתוך אוטובוס הודי צפוף, אך גם לוּ נסעתי במונית מרווחת , אין שום דבר דומה לנסיעה באופנוע – כשאתה נמצא בתוך הנוף – כל החושים קולטים אותו ושותפים לחוויה ולא בתוך בועה, נוחה ככל שתהיה, שמפרידה ביניכם.

לאחר 4 ימי רכיבה של כ-6 שעות ביום, כ-500 ק"מ, עם חניות צהריים ב"דבה"- מסעדה עממית, לינה, לרוב בפונדקי דרכים, לעיתים במיטה אחת שמשתרעת מקיר לקיר, וכמובן חניות מנוחה כשהנוף דורש זאת, כולל מעבר הרים בגובה 5,300 מ', מגיעים ללֶה. לֶה היא עיירה מקסימה בפני עצמה, כעין שוק אחד גדול עם תושבים חביבים והמוני תיירים. כשניגשים למשטרה המקומית לקבלת אישור להמשך, (כך זה בהודו), מתברר שבסרינגר שמרבית תושביה מוסלמים וכרגע מבצע "צוק איתן" בעיצומו ולקראת איד אלפיטר, יש הפגנות סוערות נגד ישראל ותיירים ישראליים מדווחים על אווירה מאוד לא נעימה. בקיצור לא מקבלים אישור להמשיך בשום כיוון פרט לחזרה באותה דרך בה באנו. בתחילה קצת מבאס אבל קיבלנו נופש מהנה של שלושה ימים בלֶה, כשהחבורה כבר מגובשת, והדרך חזרה שנעשתה באיזי, בשבילי לא פחות יפה ומהנה.

לסיכום, מאוד מקווה שהסרט שייערך יענה על ציפיות יוזמי המסע ויסייע להקל על רבים. עבורי אישית, חוויה של, (אולי, בלי נדר), פעם בחיים והתגשמות חלום שאפילו לא העזתי לחלום.
גלעד גולדמן, אחיו הצעיר של אבינועם גולן הפך לגיבור היום כאשר נאבק במחבל שדקר חייל

 
גלעד גולדמן, בן 59, אחיו הצעיר של אבינועם גולן התגורר בעין שמר עד גיל 25. כיום גר בתל אביב, איש חינוך, נשוי ואב ל-2 בנים, נתקל במקרה במחבל מול תחנת הרכבת ההגנה, גילה תושייה רבה ואומץ לב, נאבק בו, הצליח להבריח אותו עד שנתפס בידי המשטרה.

 
ביום שני האחרון, בשעות הצהריים, סמוך לתחנת רכבת ההגנה בדרום תל אביב מחבל דקר חייל וניסה לחטוף את נשקו. בדיוק בשלב זה חלף במקום גלעד גולדמן.
גלעד, שזיהה את התקיפה, יצא מן המכונית, נתן אגרוף למחבל והבריח אותו. "ראיתי אותו מניף את הסכין לעבר הצעיר ואת הצעיר מתמוטט", נתתי לו בוקס בפנים, זה היה ספונטני. הוא עזב את הסכין והתחיל להימלט". המחבל התחיל לברוח ונתפס מאוחר יותר על ידי כוחות הביטחון במרחק של כ- 200 מטרים כשניסה להסתתר באחד הבניינים באזור. הדוקר הוא פלסטיני בן 18 תושב שכם.
החייל שנדקר, אלמוג שילוני, שהיה בדרכו חזרה לבסיס, נפטר מפצעיו.

 
בתמונות: גלעד גולדמן, שחלף במקרה ליד זירת הפיגוע בתל אביב, מובל לטיפול רפואי בבית החולים לאחר שנפצע קל במאבקו עם המחבל.
ליקטה מן העיתונות: עינת תומר
מוסף תרבות

נדב בן-יהודה
נדב בן יהודה התפרסם לראשונה במאי 2012, כאשר במהלך טיפוס על האוורסט וכ-300 מטרים בלבד לפני שהגיע לפסגה, נתקל במטפס טורקי פצוע והציל את חייו. במהלך פעולת החילוץ נפצע נדב וסבל מפגיעות גופניות קשות. על פעולת החילוץ  העניק נשיא המדינה לנדב את "אות הנשיא למתנדב".
נדב פעיל חברתית בתחומים מגוונים, בדגש על הסברה ישראלית בתפוצות. מטפס פעיל בתחומי הרים גבוהים וקרח בכל רחבי העולם ומרצה על טיפוס הרים ועל סיפורו האישי, בדגש על מסרים של הצבת מטרות, מוטיבציה וצליחת משברים
.

אקטואלי, מרתק, מעניין...
אצלנו בעין שמר
בתאריך: 25.11.14
ביום: שלישי
בשעה: 20:30
במועדון לחבר
למבוגרים