חפש בעלונים קודמים

עלון 17 (2017) (6080) כג אייר תשע"ז


  
 הודעות ושונות 

ברכות
לנאור מור
שהשתחרר מהצבא
לאחר 4 שנים כקצין
וסגן מפקד פלוגה בנח"ל.
הרבה הצלחה בהמשך הדרך


ביטוח תכולת דירה
לחברים שלום
ע"פ החלטת השיחה, ובמסגרת צמצום תקציב הקהילה, ביטוח תכולת הדירה יהיה ע"ח  החבר.
לפיכך החל מחודש אפריל יבוצע חיוב לכל החברים בעבור הביטוח.
סכום החיוב לחודש עד לסוף שנת 2017 עומד על  22.15  ₪ לחודש, והוא אמור לכסות את עלות הביטוח השנתית.
ביטוח תכולת הדירה מבטח את הרכוש שנמצא בתוך הדירה.
במקרה של פריצה/גניבה הביטוח יפצה בסכום של עד 40,000 ₪.
במקרה של שריפה הביטוח יפצה בסכום של עד 320,000 ₪ .
ההשתתפות העצמית של החברים במקרים אלו תהיה: 500 ₪ בלבד.
בכל מקרה כדאי ורצוי להימנע מנזקים לרכוש: לא להשאיר דברים יקרי ערך במרפסות,
לנעול דלתות וחלונות במשך היום והלילה ולהרחיק גפרורים/מצית מהישג ידם של ילדים.
לכל שאלה בנושא ביטוח ניתן לפנות לעינת תומר.
בברכה, גיל עמל, מנהל הנה"ח

הצבעות קלפי
הצבעות קלפי בנושא
אישור תכנית המבנה הלוגיסטי החדש בסמוך לכניסה לקיבוץ
יתקיימו
יום ו' 19.5.17 בחדר האוכל: 11:30 – 12:30
יום א' 21.5.17 בחדר האוכל: 11:30 – 13:00
יום א' 21.5.17 בבית המשרדים: 17:30 – 18:30
מוזמנים להצביע ולהשפיע, עמי גלעד


חופשה
אני יוצאת לחופש החל מיום רביעי 17.5.17
עד יום רביעי 24.5.17  במקרים דחופים ניתן לפנות לשרית אלימלךאוריין גנדלמן


 פותחים שבת

 השבוע לא תתקיים קבלת שבת, להתראות בקבלת השבת בשבוע הבא.
-----------------------------------------------------------------------------------
 על פרשת "אמור" דיבר לפני שבוע אורי שפירא. הוא עסק ב- 3 עניינים מתוך ענייני הפרשה:1. המצוות המחייבות את הכהנים: לשמור על שלמות גופם, לא להסתפר, לא להישרט, לא להינשא לאשה שחוללה (זונה, גֵרָה, גרושה, או סתם אישה שאיבדה את בתוליה), הכהן לא יבוא לנחם אבלים (כדי להישמר מפני טומאת המת) ועוד, ועוד....
כהן שיש בו מום מנוע מלעבוד בקודש. גם הקורבנות שמקריבים הכוהנים חייבים להיות מושלמים וחסרי כל מום.
בנקודה זו הזכיר אורי את המשדר הטלוויזיוני "אין להם אלוהים" העוסק בשאלה מיהו חילוני?  ותהה, הכיצד זה שאנו הגאים כל כך ביהדות שהקדימה דתות ואומות בהטיפה לשוויון ערך האדם, פוסלים אנשים לכהונה רק מפני שיש בהם מום שהוטל בהם ללא כל אשמה מצדם?
אורי הוסיף שאם היה נשאל מי הוא חילוני? היה עונה: חילוני הוא כל אדם הרואה את האדם כאדם ולא כמחזיק בדת כזאת או אחרת

2. חגי ישראל: בפרק זה מפורטים המצוות והדינים המורים כיצד יש לחוג את החגים. המצווה הראשונה היא מצוות שמירת השבת: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַיהוָה...".
ושוב אנו תמהים, אמר, הרעיון של יום מנוחה בשבוע הוא אמנם מאוד מתקדם, אך למה לערב כאן את הקודש? אפשר היה להקדיש יום זה לתחביביו של האיש ולאו דווקא למצוות שלא פעם מטרידות יותר מאשר טרדות החול.
בהמשך פירט את שאר החגים ומצוותיהם: חג הפסח – חג המצות, חג השבועות – חג העומר, ראש השנה ויום הכיפורים, חג הסוכות שנחוג לזכר נדודי ישראל במדבר.

3. פרשת המקלל: בסופה של הפרשה מסופר על אדם שקילל את אלוהים. האיש היה בנה של אם ישראלית ואב מצרי. איש זה הסתכסך עם אדם ישראלי ובכעסו קילל את ה'. כשהגיע הדבר 
לאזני משה הוא התייעץ עם אלוהים שציווה להוציא את המקלל מהמחנה וכל העם ירגום אותו למוות באבנים. וכך היה...

גם לגבי פרשיה זו העלה אורי שאלה מוסרית: משה שידע במקרים רבים לקבל החלטות לא פשוטות, מדוע היה צריך לשאול לדעתו של אלוהים? האם לא היה עליו לחוס על אדם שאביו ויתר מרצונו החופשי על "סיר הבשר המצרי" והצטרף לעם ישראל? לאלוהים פתרונים.
תודה לאורי על דרשתו שנתנה ביטוי חילוני עקבי לדילמות העולות מפסוקי הפרשה.
-----------------------------------------------------------------------------------------------

בהשראת ל"ג בעומר שהוא יום תנועת השומר הצעיר, הוקדשה פינת ה- 90 ל"מבחן האומץ"  שהיה על כולנו לעבור כדי להיכנס לתנועה.
ראשון המספרים היה נעמן אפשטיין שסיפר על שני מבחני אומץ, האחד שנערך לילדי קבוצתו כשהיה ילד בעין החורש, והשני על מבחן האומץ שערכו הוא ובנקו אדר ז"ל לילדי קבוצת "שקד" חניכיו של בנקו.  נעמן גילם במבחן זה את דמות הערבי שהפחידה עד כלות את כל הילדים,  פרט ל... עדנה חרודי.
לאחר שנעמן סיים את סיפורו, תיארה עדנה חרודי את הסיפור מזווית הראייה שלה.היא סיפרה שהייתה הנבחנת האחרונה, וכשנעמן ה"ערבי" התרומם מבין שיחי העגבניות וצעק כמה מילים בערבית, היא זיהתה אותו ואמרה לו:  "נעמן אני מכירה אותך...", והמשיכה ללכת.
עדנה סיפרה שהייתה בקיבוץ אי שביעות רצון ממבחן האומץ הזה, במיוחד מצד הורי הילדים.
לימים כתב בנקו מאמר ב"חותם" (היה עורך "חותם") על האירוע הזה, ובו הוא התנצל על מבחן האומץ שערך לחניכיו. בנקו היה מדריך נערץ ואהוב מאוד על ילדי שקד.
אבנר ארבל שהיה אף הוא אחד מילדי הקבוצה הנבחנת תיאר בצבעים עזים את גודל הפחד שתקף אותו במבחן זה, שערותיו סמרו והוא רץ משם במהירות עצומה ("הייתי משיג אפילו את  דוד בן אשר..."). כשהגיע לשער הקיבוץ, שומר הלילה (שהיה בסוד העניין) הרגיע את הילדים.
 סיפר שעופרה צמח שהגיעה מעט אחריו אמרה לשומר (שאחז רובה בידיו): "תלך לשם, תלך לשם, יש שם ערבי... הוא רוצה להרוג ילדים".  היום, אמר אבנר, לא היו עושים מבחנים כאלה...
אורי אשכולי סיפר שלקבוצה שלהם לא ערכו מבחן אומץ בכניסתם לתנועה, לעומת זאת היהמי שהוציא אותם מהתנועה:
מאחורי הבית שלהם בחברת הילדים, נטעו שדרת עצים, ומשום מה ילדי קבוצתם בחרו יום אחד להטיל מימיהם על שדרת העצים הצעירה הזאת. המדריך שלהם מיקו לוי כל כך כעס עליהם, שהוציא אותם מהתנועה. לאחר מכן, כשעברו לקיבוץ מעברות,  מיקו לוי בא לשם וביקש מהם סליחה והכניס אותם חזרה לשומר הצעיר.
לסיום דבריו אמר אורי: "אני לא יודע מתי נולדו מבחני האומץ, אבל לפי הסיפורים שסופרו כאן היו אלה מבחנים מאוד קלים!!!".
לסיום, ניתן לומר: לקבוצות רבות נערכו מבחני אומץ, אך דבר אחד אינו מוטל בספק, סיפורו של מבחן האומץ של קבוצת שקד הוא המטלטל ביותר והמסופר ביותר מבין שאר הסיפורים.תודה, תודה לחברים המספרים.ענה.



פינת המילה הטובה תנחשו מיהו: צדיק נסתר שעוזר לחברים ומתקן את מכשירי החשמל המקולקלים... חינם!!! אוסף ומנקה כל מה שחברים זורקים ליד פחי האשפה.  מצמיד לך את הידיים שלו למקום כואב – והכאב נעלם.ג'ינג'י לוהט!!! ניחשתם: עושה את כל זה דודי ברכה.בהמון תודה לך על הכל  משפחת שמחה ועלי אלון

מיכה טיסר – היו"ר החדש –- ברוך הבא החל מיום שלישי האחרון, אחרי שיחת הקיבוץ, קיבלתי את האחריותוכעת אני יו"ר קיבוץ עין שמר באופן רשמי. את השבועיים האחרונים ניצלתי לחפיפה עם בעלי תפקידים ומנהלי ענפים וכל זה במקביל לעבודות השוטפות.  עד עתה התרשמתי שיש פה אנשים טובים עם ראייה חיובית.  בכוונתי לעסוק בנושאים המהותיים ביותר: קליטה, צמיחה דמוגרפית ושיוך דירותוהגדלת ההכנסה לקיבוץ.רצוי לפנות אלי דרך מנהלת הקהילה, רכז המשק או דרך המזכירות.בהצלחה לכולנו, מיכה טיסר

ביטוח חייםבמהלך החודש הקרוב התקשרו / יתקשרו לחלק מהחברים מביטוח חקלאיבנושא ביטוח חיים.  ביטוח חיים הוא ביטוח שבא לסייע למשפחה בה אחד המפרנסים נפטר טרם זמנו.המטרה היא לתת למשפחה הנותרת סכום כסף שיעזור לה בהמשך דרכה.  הביטוח מומלץ למי שיש לו משפחה התלויה בו מבחינה כלכלית.  גובה התשלום החודשי לביטוח וגובה הפיצוי במקרה של מוות שונה מאדם לאדם ותלוי בגיל מצב בריאותי של המבוטח, לכן כדאי להקשיב להצעה הטלפונית ולשקול זאת. בברכה, עינת תומר
כלבים נושכים
השבוע הגיעו פקח כלבים מהמועצה ושוטר ממשטרת ישראל
לקחת כלבים מהקיבוץ שנשכו ובעליהם סרבו לקחת אחריות ולשתף פעולה.
חשוב לזכור שחוקי המדינה בנושאי כלבים לא קשורים וכלבים נושכים מאוד ברורים
והם תקפים גם לקיבוץ עין שמר, אנחנו לא מחוץ לחוק.
מאחלת שנדע לגדל את הכלבים שלנו בכיף ובאהבה ולא לגרום עוגמת נפש וירידה באיכות החיים לסובבים אותנו.
•           לשאלת חברים רבים – מבצע עיקור וסירוס חתולים יתקיים לאחר חג שבועות.על מועד מדיוק תבוא הודעה
עינת תומר

גיורא מור


10.5.2017 – 26.3.1947

דברי ההספד של אבינועם גולן

גיורא
 בית הורי היה צמוד לבית הוריו של גיורא, פעם בבית האבן ולאחר מכן בשכונת הרכבת,
שנינו גדלנו באותה קבוצה בגן ובחברת הילדים.
משה ולאה, הוריו, הקדישו ימים ולילות לא חסכו מאמצים על מנת לתת לגיורא את כל הנדרש.
כשעברנו למוסד גיורא המשיך במסלול שאיפשר לו להתקדם בקצב שלו, מאוד העריך ואהב את בית הספר בגבעת חיים ובעיקר את בנימין מנהל בית הספר .
בגמר הלימודים גויס לצבא ושרת שירות מלא, לאחר מכן חזר והחל לעבוד במספוא ובהמשך הפעיל ברפת את חלוקת המזון ופינוי הזבל שנים רבות.
אהב לדבר ולהיפגש עם חברים בעבודה ומחוץ לעבודה, מאביו למד את טעמה של הסיגריה,  את אהבת האדם ואת היכולת לשוחח על כוס קפה עם הקבלנים, הנהגים, האיכרים והחקלאים מגן שומרון, כרכור והכפרים שבסביבה.
כל מי שרצתה קצת זבל, אדמה ריחנית או סלע לגינה פנתה לגיורא שתמיד נענה ברצון והיה מוסיף וזורק בגמר ההובלה כמה מילות חיבה, בעוד הסיגריה תקועה בקצה פיו מתחילה לחרוך את שערות שפמו, תמיד בצניעות בשקט ובסבלנות ללא גבול.
במשך שנים שימש נהג בית ועשה את עבודתו נאמנה,
באחד הימים פגש את תמי וברוב עם התחתנו והקימו בית בעין שמר.  המשפחה התרחבה נולדו בזה אחר זה אסתי, ליגל וזהר.  הילדים שנולדו לאסתי ובעלה יניב: עידן, מיכל ויעל הפכו את תמי וגיורא לסבים מאושרים.
השנים האחרונות לא הטיבו עם גיורא, מצבו הבריאותי הידרדר והקשה עליו ועל המשפחה,
מדי פעם היה מספר לי כמה אהב את המפגשים המשפחתיים ואת השהייה במחיצת הנכדים.
תרשו לי להודות לצוות המרפאה והרווחה שליווה את גיורא בשעותיו הקשות לאורך תקופה ארוכה ובסבלנות אין קץ, למנו אלון שעבד עם גיורא ושימש לו אוזן קשובה ומתחשבת.
היום אנחנו מביאים אותך בצער אל מנוחתך, יהי זכרך ברוך.
 ניחומים למשפחה שלא תדעו עוד צער.



דברי ההספד של אסתי, בתו של גיורא

 אבא יקר,כל כך עצוב לי ולנו לכל המשפחה, זה לא נתפש, וכל כך כואב שאין לתאר, שלושת השבועות האחרונים מאז הנפילה שלך, והאשפוז בבית החולים היו קשים לעיכול. תמונות מהן חולפות  לי בראש, הסבל, ההידרדרות המהירה במצבך, הכל קשה כל כך.
אבל לפחות אני יודעת וקצת מתנחמת שהיינו לצידך והשתדלנו לעזור לך כמה שאפשר, להעניק לך את עזרתנו ואותנו, כדי שתראה אותנו ושתבין שאתה חשוב לנו. קיווינו שתראה שלנו הייתה עוד תקווה, היינו אופטימיים שעוד נראה אותך עומד בחזרה על הרגליים, אבל לצערנו הכל התגלגל אחרת.
קצת לפני הנפילה חגגנו את ליל הסדר, ולמרות הקושי והמרחק באת איתנו, והיית מוקף בילדים, בנכדים ובמשפחה הרחבה. ראינו שקשה לך, אבל התמודדת והתרכזת במשפחתיות, בלהיות ביחד. אפשר היה לראות כמה נהנית והתמונה הזו צרובה לי בראש עכשיו והיא כל כך חשובה, אבל עדיין גם כל כך כואבת, לא מאמינה שלא אראה אותך יותר, ושלא תבוא לארוחות שישי יותר, ולארוחות החג, הרי כל כך אהבת את המפגשים המשפחתיים, את הארוחות המשותפות.
בשנים האחרונות סבלת המון, הבעיות הבריאותיות תקפו אותך מהמון כיוונים, אבל תמיד כשהגענו ראיתי אותך פורח, זורח ממש, כל כך חיכית לנכדים שיגיעו, כל כך אהבת אותם והם אוהבים אותך. תמיד התגאית בהם, כל פעם אמרת לי באושר "תראי את הקטנה/קטן הזה הם יהיו משהו מיוחד אני אומר לך", עידני ממש גדל אצלכם. הנכד הראשון - מכל צעד שלו התרגשתם כל כך, והבנות הדהימו אותך בלי הפסקה כבשו אותך בשנייה, נתת להם הכל תמיד.  הם מתגעגעים מאוד.
גם בנו, בילדים שלך, התגאית תמיד, בהישגים שלנו, במי שאנחנו, בכל הישג שהשגנו ובכל צעד שהתקדמנו תמיד נדהמת וסיפרת והתגאית, בצבא, בלימודים בעבודה, היית שם תמיד כשהיינו צריכים.
אז אבא יקר, מתגעגעים מאוד ולא מצליחים לעכל, מתנחמים רק שהסבל שלך נגמר ואתה נח עכשיו.
תנוח על משכבך בשלום

דברי ההספד של עלוית מרקם הי גיאס,לא הספקתי להיפרד ממך, לא ידעתי שאתה עומד ללכת ולא לחזור. לו ידעתי, הייתי באה לבקר אותך  (אולי עם קופסת שרתון)  ולהגיד לך את הדברים שתמיד אהבתי בך:את הנדיבות האין סופית שלך, את טוב הלב והרצון לעזור בלי חשבון-  תכונה שלא פעם שילמת עליה מחיר כבד... את התמימות הילדית והשמחה הפשוטה.  בסתר לבי קראתי לך "אליפלט"- אתה יודע, כמו ההוא מהשיר.תחסר לי על הספסל ליד הכלבו ובבריכה עם החיוך הזה והקריאה:  "הי עלוית טוב לראות אותך! איפה את? עזבת את הקיבוץ?"  לא גיאס, לא עזבתי, סתם הייתי עסוקה ולא ידעתי שאתה זה שעומד לעזוב. אני לא מאמינה בחיים שאחרי המוות אבל מה אכפת לי לנסות: אני יודעת שלא תגיד לי לא, בכלל אין לך מילה כזאת בלקסיקון –  אז אם במקרה תפגוש אותו –תמסור ד"ש – סבבה?

 על אהבת האדם ושמחת הפשטות, מילים לזכרו של גיורא
גיאס היקר,
ככה בדיוק נתפשת עבורי. אוהב אדם, מכל גיל, צבע, עדה ושפה. לא התנשאת  מעל אף אחד. הקשר הבלתי אמצעי שופע ההומור והפשטות הנפלאה שקרנה ממך הנגישה בקלילות אותי אלייך. חיבבתי אותך מאוד. הקשר בינינו התחזק בתקופה בה עבדנו יחדיו אצל מנו.
הייתה כימיה נפלאה מהרגע הראשון. היית נגיש, ספונטני ואותנטי מאוד. הצד הילדי שבך איפשר דיבור פתוח ללא מעצורים וחומות. הרגשתי שאין פער גילאים בינינו וזה היה נפלא. אהבת פשטות ושמחת בה. לא חיפשת תחכום, לא שפטת את האדם. היית נאמן לחברייך והאמנת בהם. היית שופליסט (נהג שופל) חבל על הזמן. נהג בית, נהג מפעל הגומי, רפתן מעולה.  אהבת את כל אלו שהיו עמך במגע והם אותך.  היית בן בית בחממה, חלק מפרלמנט שמאוד אהבת וציפית לו. כך גם בבריכה ותמיד העלית מצב רוח טוב ושמחה על ליבי. סיפרת בחום ואהבה גדולה על משפחתך,  היית גאה בהם מאוד ובהתפתחותם.שיתפת על בני קבוצתך ועל הקשר החזק ביניכם.
אהבתי את האותנטיות שבך, ההומור החיוך
ואהבת האדם באשר הוא אדם.
מתגעגע למפגשים ספונטניים או מתוכננים אתך בהם תמיד הייתה אווירה נהדרת.תודה על מי שאתה
גיורא, אתה דמות בלתי נשכחת!!!
אוהב תמיד, אביעד שפירא

זהו דרכו של עולם
פתאום -
אתה הולך ונעלם
מבלי לגמור את הסיגריה,
עוד משהו טעים.
זהו דרכו של עולם
שקודם אתה חי,
אחר כך אתה מת.
משאיר אחרייך
את כל החפצים
שנתת בהם חיים.
זהו דרכו של עולם
כאילו נעלם.
הכל שותק ומשתתק
ואתה עוזב
אל תוך הרסיסים שמתפזרים,
אל תוך הרסיסים שנשארים.

אורן אדר
עין שמר חוגגת 90!!!

        יום שישי 2.6.17
         ארוחת ערב חגיגית בחדר האוכל
         ההצגה "בובה של סיפור"
לאחר הארוחה, על הדשא הגדול.
 כתיבה ובימוי: חיים חננאל
הפקה: תמי צמח

        יום שבת 3.6.17
יום הילד כמו של פעם!
בשעות 10:00 - 15:00 בכל סביבת חדר האוכל

הפסקת צהריים 12:00 - 13:00  כל משפחה מביאה מאכל ויחד עושים ארוחה משובחת (נקניקיות ולחמניות עלינו!)
חליקות, אומגות, מסלולי קופים, משחקים, טרקטור משוגע,ארוחת צהריים ממיטב הבישולים של כולנו, ועוד....)
כל ילדי עין שמר, נכדים, הורים וסבים ביום הכי קסום בשנה!

מחכים להיפגש עם כולכם! צוות החג

תרבות עין שמר וקראסט פיצה בר מציגים:

  
מתי? יום שישי 2.6.17 מיד עם תום מופע ה-90 בקראסט פיצה בר
הזמר והגיטריסט אורי הרפז, אשר במשך 37 שנים היווהחצי מ"צמד הפרברים" המיתולוגי,
בערב שירה בצוותא עם הקהל.
רפרטואר עשיר של שירי ארץ ישראל
מכל הזמנים והתקופות.

מוזמנים כולם לשיר, לשמוח, לשתות וליהנות!
(כניסה חינם, שתייה ואוכל בתשלום)
נשמח שתביאו חברים לשמוח ולשיר איתנו!

מחכים לכם, ניבה גולן ואורון דנון

"וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חיטים.
הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו.
ארץ נתנה יבולה, ארץ זבת חלב ודבש!"

נחוג יחד את חג השבועות
ביום שלישי 30.5.17
החל משעה 16:30 בחצר ראשונים
בתוכנית:
16:30 יצירה, אפייה, בועות סבון ענקיות, תחרויות חקלאיות
17:30 טיול טרקטורים בשדות הקיבוץ
18:15 טקס ביכורים חקלאי לתפארת
מוזמנים כל חברי ותושבי הקיבוץ,
הבנים ובני הבנים (וכמובן שכל הבנות...)!
(לשבועות מוזמנים גם ילדי החינוך החיצוניים ומשפחותיהם)

         לא תתקיים ארוחת ערב חג ביום זה, עמכם הסליחה
בואו לחגוג עמנו!

צוות החג: אורן ארסטר, מורן בן דור, איריס ארבל, יאיר קצנלנבוגן, רעות מהר"ל, צור אבנר וגלי יגודה.