כל מה שאני צריך לדעת כבר למדתי בגן //
רוברט פולגום
כל מה שאני באמת צריך לדעת לגביי איך לחיות ומה לעשות וכיצד
להתנהג,
למדתי בגן הילדים.
החוכמה אינה נמצאת על פסגתה של גבעת האוניברסיטה, אלא דווקא
בארגז החול בגן.
אלה הדברים שלמדתי:
שתפו את החברים בכל.
שחקו בצורה הוגנת.
אל תכו אנשים.
החזירו את הדברים למקומם.
סדרו את הבלגן שלכם.
אל תיקחו דברים שאינם שלכם.
אמרו סליחה אם פגעתם במישהו.
רחצו ידיים לפני האוכל.
הורידו את המים בשירותים.
עוגיות פריכות וחלב קר יעשו לכם טוב.
הקפידו לחיות חיים מאוזנים - ללמוד קצת, לחשוב קצת, לצייר,
לשיר, לרקוד, לשחק ולעבוד כל יום קצת.
שכבו לנוח כל יום בצהרים.
בצאתכם לעולם היזהרו ממכוניות, החזיקו ידיים והישארו יחד.
היו מודעים לדברים הנפלאים. זכרו את הזרע הקטן על מצע
הכותנה: השורשים מעמיקים, הצמח גדל מעלה, ואיש אינו יודע בדיוק כיצד או מדוע, אבל
כולנו כאלה.
דגי זהב, אוגרים ועכברים לבנים, ואפילו הזרע הקטן בצלוחית -
כולם מתים. כך גם אנחנו.
ואז, זכרו את ספרי הילדים, את אחת המילים הראשונות שלמדתם -
המילה הגדולה מכולן - להסתכל.
כל שעליכם לדעת נמצא איפשהו ברשימה הזאת.
כללי הברזל, אהבה, היגיינה בסיסית.
אקולוגיה, פוליטיקה, שוויון וחיים משותפים.
קחו כל אחד מהפרטים האלה והרחיבו אותו למונחים מתוחכמים של
מבוגרים,
ישמו אותו על חיי המשפחה שלכם, בעבודה, בממשלה או בעולם –
ותראו שהכל עדיין נכון וברור ויציב.
שערו בנפשכם איזה עולם טוב יותר יכול היה להיות, אילו כולנו
- העולם כולו –
היינו מקבלים עוגיות וחלב כל יום אחר הצהרים, ואז נשכבים
לנוח עם השמיכות שלנו.
אילו לכל הממשלות הייתה מדיניות בסיסית להחזיר תמיד את
הדברים למקום
ולסדר את הבלגן שלהם.
וזה עדיין נכון, ולא משנה בני כמה אתם –
בצאתכם לעולם, כדאי להחזיק ידיים ולהישאר יחד.
מאמר מערכת
גם אם תהיה האדם הציני ביותר בעולם,
גם אם נכחת באלף התחלות של כיתה א',
גם אם הזיכרונות שלך מבית הספר קשים וכואבים...
נדמה לי שאין אדם בעולם שליבו לא ירעד מהתרגשות,
למראה ילדי כיתה א' הנכנסים לכיתה ביום הראשון של שנת
הלימודים,
חוששים, מבוישים, לא באמת מבינים את גודל השעה,
מלווים בהורים נרגשים, מודאגים ומתאמצים בכל כוחם לחזק לעודד
ולהרגיע.
שלום כיתה א'.
שלום לאותיות, למילים, למשפטים, לסיפורים, למורשת בת אלפי
שנים...
שלום למספרים, לשברים, ללוח הכפל, למשולשים והעיגולים...
שלום כיתה א'.
העלון השבוע מוקדש לילדי הגן שיתחילו ביום ראשון הקרוב ללמוד
בבית הספר –
רות ששון
ענבר תומר
לירון שאשא
אריאל דור
נוגה יגודה
אייל יגודה
עדי פרילינג
אלמוג דלריה
איימי סנפורד
בהצלחה לכם ושנת לימודים טובה, מעניינת ושמחה.
צילומי הילדים: טל בדרק
בעלון הקודם כתב מנו אלון על 80 שנה להתקפה הרצחנית בחדר
האוכל בעין-שמר, והעריך שהעובדה שזכרם של הרוגי האירוע הזה – דב הנדל ודוד שניידר
– לא נשמר כראוי, קשורה לכך שאין להם משפחה בעין-שמר וכל משפחתם נרצחה בשואה.
בארוחת ערב של יום שישי שעבר, ישבתי בשולחן ליד השולחן של
אורנה ומנו, ונכחתי כשאילן יגודה ניגש למנו ותיקן אותו: "יש לדב הנדל משפחה
בעין-שמר". וזה הסיפור:
אילן יגודה היה ילד בן 13 בתל-אביב, כשהחליט שהוא רוצה לעבור לקיבוץ. אילן
מספר שהיה תלמיד לא מוצלח וסבל בבית הספר. לאחיו יוסי היה חבר מהשכונה (שהיה
לפעמים לן בביתם) שהלך לגור בקיבוץ בית אלפא, והסיפורים שלו על הקיבוץ שבו את ליבו
של אילן. הוא החליט שהוא רוצה לעבור לקיבוץ, אבל אמא שלו לא הסכימה בשום אופן.
אילן פתח בשביתת רעב, עד שיום אחד התעלף בבית ספר. ההורים
בלית ברירה נכנעו, אבל בתנאי שבקיבוץ יאכל כמו שצריך, ושילך לקיבוץ עין-שמר ששם
קבור דוד של אמא - דב הנדל.
אילן הגיע לקבוצת "זית" יחד עם עוד 6 ילדי חוץ,
מהם נשארו בעין-שמר ברבות הימים רק אילן וגדעון אברהמי, ואומץ אצל סוניה וחייק
איתן.
אחרי שנה וחצי ביקשו ההורים להצטרף לבנם. אבי אלון, שהיה
מדריך של יוסי בשוה"צ, דיבר עם איגנץ המזכיר, והוסכם שההורים יבואו לעין-שמר
וגם יוסי (שהיה בגרעין לקיבוץ מגן) והכיר אנשים מעין-שמר מהימים שהיה פה במחנה
עבודה.
מאז הפכה משפחת יגודה בעין-שמר לשבט גדול, שהתמזג עם אברהמי
וברכה, הוליד בנים ובני-בנים...
ודבר אחרון: שנת הלימודים האקדמאית כבר מפציעה באופק... אני
מבקשת מאוד לדעת מי הם הסטודנטים הממשיכים, שלא הוזכרו בטעות בעלון בשנה שעברה,
ומי הם הסטודנטים החדשים שיתחילו ללמוד בשנה הבאה. כולל כמובן בנות ובנים שלא
מתגוררים בקיבוץ.
לשם כך אני פותחת "מלשינון" – מי שילשין לי על
סטודנט כנ"ל, יזכה בפרס יוקרתי. על כל שם שאינני יודעת עליו – קרמבו אחד
מהכולבו (פתוח למשא ומתן במקרה שלא אוהבים קרמבו). סבים, הורים, חברי קבוצה,
מתווכי דירות וסתם רכלנים – זו שעתכם היפה. תודה.
סיגל דקל
בהמשך לעלון משבוע שעבר בנושא הבריכה
בריכת הילדות והשחייה
// שיר מור
בילדותי, בריכת השחייה היתה מרכז שוקק חיים במלוא מובן
המילה. במשך חודשי הקיץ הלוהטים, היה זה הבילוי המועדף על כולם - הורים וילדים
כאחד. מדי יום היתה הבריכה מתמלאת בשעות אחה"צ משפחות רבות על טפן, ובשבת
במשך כל שעות היום. לא היו שעות פתיחה, הבריכה היתה תמיד פתוחה, כולל בלילה, למי
שמעדיף איזו שחייה לילית רגועה ואינטימית...
למבוגרים היה זה מקום מפגש נעים ורגוע (יחסית), ואנחנו,
הילדים, השתוללנו שעות בתוך הבריכה במשחקי מים ותחרויות שונות ומשונות: צלילה,
שחייה, הוצאת חפצים מהמים, קפיצה ועוד כל מיני, כיד הדמיון הטובה...
כרוב הילדים, גם אני אהבתי מאוד לבלות בבריכה. וכך, בשבת
קיצית אחת, בה השתעשעתי להנאתי בבריכה, שוחה וצוללת, ראה אותי במקרה אהוד דקל,
שהיה שחיין מוכשר במיוחד, והתרשם מאוד מיכולותיי. הוא ניגש לאבי, חברו הקרוב
לספורט ובכלל, שיבח בפניו את השחייה שלי, ומאחר והיה בטוח שאבא לימד אותי לשחות,
התעניין מתי הספיק ללמדני את רזי התחום. אבא התפלא על השאלה, כי מעולם לא הדריך
אותי בשחייה. כישרון שכזה אי אפשר לבזבז, ואהוד הציע להכניס אותי ישירות לנבחרת
השחייה המקומית. אבא שלי, ספורטאי בלב ובנשמה (רק לא בשחייה), הסכים ללא היסוס. אם
אהוד ממליץ, סומך עליו לגמרי, ודאי כשמדובר בשחייה. אהוד דיבר באופן אישי עם מאמן הנבחרת הידוע, אלי לב,
ובמהרה מצאתי עצמי בתוך נבחרת שחיינים צעירה, בה השתתפו ילדים מעין-שמר וגן-שמואל
מכיתות ג'-יב' (אני הייתי אז בכיתה ג').
לצערי את רוב אימוני השחייה עשינו בבריכת גן-שמואל, שהיתה
במקרה הזה (מה לעשות), יותר טובה ומותאמת לשחייה. טובה יותר, גדולה יותר, משוכללת
יותר... למי אכפת. הרבה יותר אהבתי את הבריכה שלנו, הבריכה שבבית, בה היה הכי כיף
ובטוח ונעים וחם, ומכירים את כולם.
רות ששון
רות אוהבת ליצור באופנים רבים: ציור, פיסול, גזירה, הדבקה.
אוהבת לרקוד, לשיר, להשתתף בהצגות, להתחפש, להתאפר ולהתקשט, והיא גם יודעת להיות
חברה טובה ורגישה.
רות אהובה,
אנחנו מאחלים לך הצלחה רבה בכיתה א' במסגרת החדשה, הצלחה עם
החברים הוותיקים והחדשים, הצלחה בלימודים והכי חשוב: שתרגישי טוב ותהיי שמחה בבית
הספר.
אוהבים, אמא ואבא – חגית ואמיתי ששון
ענבר תומר
ענבר אוהבת לשחק עם חברות וחברים, ללכת לבריכה, להתאמן
בהתעמלות קרקע, לישון באוהל בכינרת ולבלות עם המשפחה ועם מוקה הכלבה.
ענבר אהובה,
אנחנו מאחלים לך שתישארי ילדה מקסימה כמו שאת: חברותית,
אוהבת, שמחה בחלקך, יודעת לוותר ולהיות חברה טובה.
אוהבים, אמא ואבא – עינת ואמיר תומר
לירון שאשא
לירון משתתפת בחוג התעמלות קרקע, ואוהבת לצייר, לכתוב, לרקוד
ולצחוק.
לירון אהובה,
מאחלים שיהיה לך כיף בכיתה, שתכירי חברות וחברים חדשים,
ושתמשיכי לצחוק ולהצחיק.
אוהבים, אמא ואבא – רונית ורונן אשא
אריאל דור
אריאל מאוד אוהבת להכין עבודות יצירה: לצייר, לגזור, להדביק
ולצבוע.
וגם לשחק במשחק הזיכרון, לטייל, לצחוק, לקפוץ, לשיר ולרקוד.
אריאל אהובה,
מאחלים לך שתיהני בכיתה א׳, שתצליחי בלימודים, שתהיי מאושרת,
ושתהיי תלמידה סקרנית ונהדרת.
אוהבים, אמא ואבא – שני ולייזי בראון-דור
נוגה יגודה
נוגה אוהבת לשחק עם אבא בבריכה ולהשפריץ עליו.
נוגה אהובה,
מאחלים שיהיה לך כיף בלימודים ותכירי הרבה חברות חדשות.
אוהבים, אמא ואבא – גלי והראל יגודה
אייל יגודה
אייל אוהב לצייר ולצבוע בלי לצאת מהקווים.
אייל אהוב,
מאחלים לך לפגוש הרבה חברים חדשים וללמד אותם לצייר כמו שאתה
יודע.
אוהבים, אמא ואבא – גלי והראל יגודה
עדי פרילינג
עדי אוהבת מאוד לצייר, לשחק טאקי ובבית קטן.
עדי אהובה,
מאחלים לך שתכירי הרבה חברים חדשים ושתצליחי בדרך החדשה שאת
מתחילה בבית הספר.
אוהבים, אמא ואבא – חביבה ועופר פרילינג (פרדס-חנה)
אלמוג דלריה
אלמוג אוהב לשחק, לשחק ולשחק וליצור מכל מיני חומרים
(בשבוע האחרון בסיני הוא צייר על עשרות אבנים
בצבעי מים, במשך שעות ארוכות אל מול הים).
אלמוג אהוב,
רק לא מזמן הגעת אלינו לעולם, והנה אתה תיכף בן 7, מתחיל בית
ספר חדש וגדל לנו מול העינים באופן מופלא.
מאחלים שכיתה א'
תהיה לך צבעונית כמו שאתה אוהב, עם הרבה שמחה וצחוק, הרפתקאות וגילויים טובים,
חברויות חדשות, למידה מעניינת של דברים טובים לחיים ואינסוף יצירות: גם של המחשבה
והלב וגם דרך חומרים שונים.
אוהבים, אמא ואבא – ענת ונס דלריה לידרור (גרים בצעירוניות)
איימי סנפורד
איימי אוהבת התעמלות קרקע וריקוד.
איימי אהובה,
מאחלים לך שתלמדי כל יום משהו חדש, תצברי חוויות ותיהני
מעולם הלימודים. בהצלחה בכיתה א'.
אוהבים, אמא ואבא – דניאל ודונלד סנפורד
ילד שלי מוצלח
// יוסי שריד (שר החינוך לשעבר)
החופש הגדול הפך בשנים האחרונות לאויב ציבור ההורים. עכשיו
הוא תם: בשבוע הבא אורזים אמא ואבא את ילדיהם ומחזירים אותם למורות ולמורים - שהם
ייחנקו איתם, וברוך שפטרנו מעונשם. 2-3 ילדים בחופש, בבית, הם קצת יותר מדי
בשבילנו, אבל 40 תלמידים בכיתה אפשר לאלף בקלות, מה הבעיה. יתכבד בית הספר ויתקן
את ילדינו המקולקלים, יואיל לעניין את ילדינו המשועממים.
כשמתחיל החופש הגדול, גם התאניה הגדולה מתחילה. אמנם אין לנו
אוצר יותר יקר מהילדים, אבל לא לידנו ולא כל הזמן, גם לסבלנות ולהקרבה שלנו יש
גבול. לא תמיד נתפשו ימי החום והיזע כימים של גזירות, ומי שמבקש לרענן את זיכרונו
- ישוב לקרוא את "שישה סיפורי קיץ" של ס. יזהר ואת "החופש הגדול או
תעלומת הארגזים" של נחום גוטמן.
דרך ארוכה עשינו מאז: כשאמא שלי הזדמנה בשנים הרחוקות ההן
ליום-הורים, ושמעה מפי מורתי שיוסי שלה הוא ילד מוצלח אבל לא בן-אדם, היא היתה
חוזרת הביתה וסוטרת לי, כאילו עלתה מניו-זילנד ולא מפולניה: מה אכפת לי שאתה תלמיד
טוב, בכתה אמי במקומי, מתי כבר תהיה אדם טוב. המורים שלי צדקו תמיד.
ואילו היום הם תמיד טועים. את כל רגשי האשם שלהם פורשים
ההורים כיריעה אטומה לסוכך בלא-תנאי על ילדיהם המופרעים: הילד שלנו גאון ומתוק,
הילד שלנו יגיע רחוק, ובלבד שהמורה המטומטמת לא תפריע.
לא הייתי ממליץ על שיטת החינוך הזאת - לסטור על לחי בלב
מורתח, ראו מה יצא ממנה, ממני. אך גם איני רואה את אמי סוטרת למורתי, כפי שקורה
היום לפעמים; ולחלופין - גוערת בה, מאדימה את לחיה ומלבינה את פניה: איך היא מעזה,
המורה החצופה, להגיד דברים לא יפים כאלה על מחמל-נפשה, על יצירת-המופת שלה, שכל כך
אוהב את אמא שלו: מאילת, מתוך ערפילי הוודקה, הוא מטלפן אליה פעמיים ביום לפחות,
שלא תדאג, אצלו הכל בסדר.
איזה מין מורים יש לנו בארץ, שכל הזמן רק נופשים, ותשוקתם
לחופשות-שמבטלות-תורה אינה יודעת שובעה. להווי ידוע: כשמודדים זמן הוראה ממוצע לפי
שעות לימוד נטו בשנה, פתאום מתברר שמורי-ישראל מלמדים יותר בהשוואה לעמיתיהם ברוב
מדינות ה-OECD. וגם החופש הגדול
- גדול בכל מדינה באותה מידה ואינו המצאה ישראלית. איזו הפתעה מרעישה, בכלל לא
ידענו, אולי המורים עצמם לא ידעו שהם כאלה. עובדים יותר אך משתכרים פחות: המורה
הישראלי הוא המורה הכי מקופח בעולם המפותח.
שנת לימודים חדשה נפתחת. בלכתכם ליום הורים, אמא ואבא יקרים,
בקשו מהמורה יפה סליחה, נשקו את ידה בהכרת טובה, ניתן להסתפק בלחיצת יד. כדאי לכם
לנסות פעם, כי מורה מחובקת היא פחות מאובקת ויותר מחוזקת.
לוח
מודעות
46 שנה לרצח הספורטאים באולימפיאדת
מינכן //
אורי אפק
כל שנה מזה 46 שנים, כשראש השנה בפתח והתאריך 5.9 קרב ובא,
אני שב וחוזר לנהל את טקס האזכרה בקרית שאול... וכאילו היה זה אתמול.
יום שני 4.9.1972, שמואל רודנסקי ששיחק את טוביה החולב בהצגה
"כנר על הגג" במינכן, הזמין את כל המשלחת האולימפית הישראלית לצפות
בהצגה. במורל גבוה, שמחים וטובי לב חזרה המשלחת לאחר חצות לכפר האולימפי... כעבור
4-5 שעות קיבלתי את הטלפון (אני לא ישנתי באותו לילה בכפר) לבוא מהר לכפר כי קרה
אסון...
החצי הראשון במשחקים האולימפיים הוא שחייה ותחרויות מוקדמות,
והחצי השני הוא אתלטיקה וגמרים; ובתווך יום קליל, אליו כיוונו המרצחים את
מזימתם... ביום שלישי 5.9.1972 לפנות בוקר, הם קפצו מעל הגדר הסמלית והגיעו לביתן
הישראלי. דפקו בדלת, פתח להם מוני וינברג מאמן המתאבקים, ובעודו מנסה לבלום אותם
נרצח. המחבלים פרצו לחדרי ה"אנשים החזקים" - מתאבקים ומישקולאים, סייפים
וקלעים... (מספרים שמוני כיוון אותם לחדרים אלו, במחשבה שהאנשים החזקים יוכלו
להתנגד להם). בהשתלטות על חדרי המגורים נהרג גם המישקולאי יוסי רומנו. לאחר משא
ומתן שנמשך כל היום (בהשתתפות "כוחותינו"), ראינו איך 9 חברינו כבולים
איש לרעהו, מובלים לשדה תעופה קרוב ומועלים על 2 מסוקים, על מנת להטיס אותם למדינה
ערבית להיות מוחלפים במחבלים הכלואים בארץ... בפעולת חילוץ ביזיונית, ניסו צלפים גרמנים
לפגוע במחבלים, שבתגובה זרקו רימונים ושני המסוקים על 9 חברינו עלו באש...
בתפקידי כממונה על הספורט ההישגי, הייתי בהנהלת המשלחת, וגם
הייתי אמור לייצג למחרת את ישראל בקונגרס העף האולימפי. מאז ועד היום אני עם
משפחות הנופלים יד ביד...
בפגישתי השבוע עם סיגל דקל, היא ביקשה שאעלה את הדברים על
הכתב... נתתי לה גם את 2 ספריי (מתוך 30): "כדורים וכידונים" המוקדש
ל-יא' שבמותם ציוו לנו את חיי הספורט, ו- "30 שנה לרצח ה-יא" מלווה
בדיסק.
הקמת צוות משותף של בנים/ות הורים והנהלה –
לפתרונות דיור לצעירים
// ענת גרוסמן
לפני שבוע התקיימה פגישה של נציגי הבנים/ות וההורים, יחד עם
אירית פואה, עמי גלעד ועומר גבע. שני "הצדדים" באו עם רעיון להקים צוות
משותף, שיביא לשיחת הקיבוץ פתרונות דיור לצעירים. היתה אווירה נעימה של שיתוף
פעולה ורצון לקדם נושא כאוב זה, במכלול הנושאים שעומדים היום על סדר היום של
ההנהלה: תוכנית אב לעין-שמר, שיוך - כן או לא, קליטה וצמיחה דמוגרפית. סוכם,
שההצעה (בהמשך) שהוגשה על ידינו, תועבר על ידי אירית פואה למיכה טיסר. אנחנו מחכים
להמשך הטיפול.
הצעה לצוות דיור צעירים / אוגוסט 2018
מבוא:
יוקם צוות של בעלי תפקידים, הורים ובני/בנות עין-שמר, שיקבל
מאסיפת הקיבוץ מנדט, להביא תוך 3 חודשים הצעות לפתרונות דיור מותאמים לצרכי
הצעירים, וזולים מההצעות הקיימות היום. הפתרונות יכללו השכרות ובנייה/שיפוץ בית עם
קבלה לחברות. הפתרונות שייבחרו על ידי הצוות המשותף יובאו לאישור האסיפה.
1. חברי הצוות: 3 בני/בנות עין-שמר, 3 הורים של בני/בנות עין-שמר, אירית פואה
מנהלת הקהילה, עמי גלעד יו"ר קליטה וצמיחה דמוגרפית, מיכה טיסר יו"ר
עין-שמר, עומר גבע, רפי ארליכמן, וגיל שני המלווה החברתי מטעם המועצה.
2. הצוות ייבחר בקלפי או בוועד ההנהלה, ויקבל מנדט להביא פתרונות דיור נוספים
ומותאמים לצרכים של בני/ בנות הקיבוץ, בשכירות ובקבלה לחברות.
3. ייבחרו 2 רכזים לצוות: אירית פואה/עמי גלעד/מיכה טיסר והורה.
4. הפגישות של הצוות יהיו פתוחות, כדי להבטיח שכל רעיון שעולה ייבדק ברצינות
הראויה. ההחלטות יתקבלו רק על ידי מי שנבחרו בקלפי.
5. לאחר אישור הפתרונות על ידי האסיפה, הם יטופלו על ידי הנהלות הקיבוץ עד
הבאתם ליישום.
ט.ל.ח
על הסקר בין הבנים בנושא קליטה וההקדמה לו, שהתפרסמו בעלון
הקודם –
חתומה "קבוצת הורים ובנים", ולא כפי שנכתב. כך גם
על הדברים להלן.
הבהרות בקשר למכתב התארגנות הצעירים מהשבוע שעבר:
ראשית תשובה למתנגדים. נשמח למתנגדים, אך כאלו שיש להם
התנגדויות ענייניות ולא התנגדות לעצם ההתאגדות של אנשים לטובת השגת מטרות משותפות.
אנחנו מאמינים בשיח פתוח וחיובי, ולכן איננו מעוניינים להשתיק קולות שעולים בדרך
ואינם מתיישרים איתנו. זכות האנשים להישמע ולהביע את רעיונותיהם. זוהי תכליתה של
הדמוקרטיה. ולכן רק דרך שיח ציבורי פתוח, יתקבלו החלטות נכונות שאינן מבוססות על
שיקולים זרים.
המטרה שלנו היא לא לפלג את הקיבוץ ולא להפיל את הנהלת
הקיבוץ, להיפך, המטרה דווקא לאחד כוחות כדי ליצור כאן קהילת צעירים משמעותית,
מעורבת ותוססת לדורות הבאים.
ההתארגנות שלנו הגיעה מהשטח, ואנחנו אולי המאבק הציבורי
הראשון שאינו גורס שההנהלה לא מבצעת את תפקידה. אנו מאמינים שרק ביחד עם ההנהלה
יתקבלו החלטות שקולות ונכונות. יחד עם זאת לא נוותר על עקרונותינו ומה שאנחנו
מאמינים שאנו ראויים לו.
אנחנו גורסים שיש פער בין הערכים לפעולות. האם בין ערכיה של
עין-שמר יש דאגה לבניה, ממשיכיה, ובכך גם עזרה ודאגה להוריהם? אם כן אז מהי
התוכנית לכך?
3 דברים שחשוב לדעת:
• אין ברצוננו למנוע את הקליטה החיצונית, או לחילופין להחזיר את הקיבוץ
אחורה כפי ששמענו בהרצאה שהייתה ביום שני האחרון. המטרה הייתה רק להביא דרך אחת
מתוך רבות, איך לאפשר לנו הבנים להיקלט ולגור בקיבוץ.
• הפתרונות שאנחנו מחפשים אינם כאלה שבהם הקיבוץ יקבל פחות כסף, אלא אנו
מחפשים פתרונות יצירתיים, כדי שהעלות לכל משפחה תהיה קטנה יותר ללא הבדל מבחינת
הקיבוץ.
• חשוב להזכיר שהקיבוצים איתם דיברנו, פנו לבני הקיבוץ טרם השינוי ושאלו
אותם האם ברצונם להיות חברים בקיבוץ. בעין-שמר לא עשו זאת ולפונים אמרו:
"חכו, אחרי השינוי זה יהיה אותו הדבר". ואחרי השינוי לא כך היה.
סיכום פגישה עם יואב דרורי
ביום שני בערב הזמנו את יואב דרורי, חבר קיבוץ געש ורכז משק
לשעבר בקיבוצנו, על מנת לשמוע מפיו על מודל אחר להתחדשות הקהילה - מודל המתחשב
בקליטת בני הקיבוץ ואינו הורס את צביון המקום.
המועדון המה חברים - מבוגרים וצעירים, אשר עבורם נושא זה
חשוב ולחלקם כאוב. באו בעלי עניין, חברים מתעניינים מן המניין, וצוות ההנהלה
המודעים לעוצמת הבעיה.
יואב הציג לפנינו מודל להתחדשות הקהילה, אשר בשונה מהפתרונות
שהוצגו לנו עד כה, מאפשר את קליטת הבנים בעלויות שפויות, קליטת חיצוניים, בנייה
רחבה, הורשה, דאגה לדור השלישי ועוד פרמטרים אחרים חשובים, שיאפשרו את המשך קיום
והתחדשות הקיבוץ, מבלי לפגוע קשה בכל כך הרבה משפחות בעין-שמר, שבניהם נשארו מחוץ
לגדר הקליטה.
המודל שהציג לפנינו יואב היה מסקרן, והעלה תגובות שונות לכאן
ולכאן, כולן לגיטימיות. הדגש במודל זה הוא על קליטה ודיור ולא על שיוך (פרצלציה,
הורשת בתים ומכירה). או במלים אחרות: הוא שם את החברה ואת עתידה הדמוגרפי מעל הכסף.
אנחנו מזמינים את כל חברי הקיבוץ, אלו שיש להם בנים
"מחוץ לגדר" וגם אחרים שזכו לצרף את בניהם לקהילה לפני ובסמוך ליום
הקובע. אנו מזמינים חברים שילדיהם לא בקיבוץ וגם לא מתכננים לחזור, משפחות ללא
ילדים ויחידים בכל גיל, להצטרף למסע שלנו, מתוך ערבות הדדית, על מנת לשמוע אחד את
השני ולמצוא נוסחה שתתאים יותר ותכאיב פחות, וגם לא תהרוס את גן העדן הזה, שבנו
בעמל כה רב דורות המייסדים וממשיכיהם.
2 דברים חשובים אמר יואב בסוף הערב:
בקיבוץ געש, על אף שיש ברשותו מחצית מהאדמות שיש בעין-שמר על
מספר דומה של אוכלוסייה - קלטו את כל הבנים.
פתרונות הדיור בגעש צנועים יותר, אך היורשים לא יאבקו
ביניהם, כי לכל הבנים זכות שווה להיקלט בקיבוץ.
אם יהיו מעוניינים, אפשר לארגן פגישה נוספת עם יואב ולשמוע
ממנו עוד בנושא.
אנחנו (קבוצת בני/ות עין-שמר וההורים) מעוניינים להזמין עוד
בעלי תפקידים מקיבוצים נוספים, כדי לשמוע על מודלים אחרים המאפשרים את קליטת דור
ההמשך.
אנו מקווים שההנהלה תראה לנכון לבחון מודל זה ואחרים, שיביאו
לפתרון בר קיימא לקליטת בני הקיבוץ. נמשיך לעדכן.
שיוך, צמיחה דמוגרפית וקליטת בנים //
עומר גבע
ברצוני לעדכן ולפרט במספר נושאים אסטרטגיים. אדגיש שנושא
קליטת הבנים בעין-שמר הינו חיוני ויש למצות את האפשרויות הקיימות ואף לחשוב
"מחוץ לקופסא", על מנת למצוא פתרונות שיקלו על בני הקיבוץ להיקלט. אך
לפני שאתייחס בפרוט לנושא זה, ברצוני
להרחיב בשני נושאים אחרים.
שיוך דירות – שיוך דירות עמד בראש סדר העדיפויות של חברי
הקיבוץ, אך נשאר ללא מענה בשנים האחרונות, ואף מנע כל אפשרות לקבלת היתרי בניה,
קליטה וצמיחה דמוגרפית.
המטרות העיקריות מאחורי מהלך השיוך:
* הקניית
נכס משמעותי למימוש יכולת ההורשה של הורים לבניהם.
* צמיחה
דמוגרפית - קליטת בנים וצעירים לעין-שמר.
עין-שמר נמצאת על קו התפר בין הקיבוצים בהם ערך השטח לשיוך
נמוך ובעיית המימון לא קיימת, לבין קיבוצים בהם ערך השטח לשיוך משמעותי ובהמשך אף
גבוה מדי (שפיים, געש וכדומה). שיוך האגודה בו בחרנו, מגלם את פוטנציאל ההטבה
הגבוה ביותר לחברים, וכן את הסיכוי לשמור מגרשים במחיר סביר לבנים. הסיכונים בשיוך
זה הינם ביכולת המימוש הכלכלית ובהיתכנות מול המינהל, אך בהחלט שווה לנסות.
לגבי יכולת ההתכנות מול המינהל, כפי שהתפרסם בכל ערוצי
התקשורת, חלה התקדמות חשובה ובשבועות האחרונים קיבלו 2 קיבוצים אישור להתקדם
לסיום. קשיים רבים עוד לפנינו, אך אנו מעוניינים להצטרף בהקדם לכ-60 קיבוצים
נוספים שבחרו באופציה זו וממתינים עתה, לאחר פריצת הדרך, להמשך המימוש. אישור
תקנון השיוך הנו תנאי נדרש להצטרפות בתנאים הנוכחיים.
לגבי היכולת הכלכלית – כפי שנאמר פעמים רבות, נבחן את התכנית
ואת הסיכונים, ונביא את התכנית לאישור הקיבוץ. למרות המידע הלא מדויק שהופיע במאמר
בעלון הקודם, ניתן לשנות כיוון בהמשך, אם נחליט שזו אינה הדרך.
בכל אמות המידה, השיקולים והנסיבות לפיהם לקחנו החלטה לפני
שנה - לא חל שינוי אלא שיפור. הדרך הנבונה היא להמשיך בתהליך לפי התכנית אותה
אישרנו (כולל נקודות המבחן). כבר כעת ניתן לראות את השינוי המידי בנושא הצמיחה
הדמוגרפית.
צמיחה דמוגרפית – עין-שמר קיבוץ בגסיסה דמוגרפית. 15-20 שנה
של הדרדרות, קליטה מצומצמת, מאזן דמוגרפי שלילי ומספר הולך ומתמעט של משפחות בגיל
הפרנסה. ב-2017 ניצבה עין-שמר במקום האחרון במועצה במספר ילדים (!). השנה השתנתה
המגמה. ב- 2018 בלבד קלטנו לחברות מותנה כ-10 צעירים (רובם
המכריע משפחות בנים) וכ-15 ילדים שחלקם שהה במערכות החינוך באופן זמני כחיצוניים.
עד סוף השנה, התכנית היא לקלוט כ-20 צעירים נוספים וכ- 20-25 ילדים. זוהי המטרה
לשמה יצאנו למסע. לראשונה מזה 15 שנה אוכלוסיית הקיבוץ, אוכלוסיית הצעירים בגיל
הפרנסה ואוכלוסיית הילדים גדלות בכ – 10-15%! תכנית הצמיחה לשנה הבאה דומה. כל זה
לא היה מתאפשר ללא ההחלטה על שיוך. מבחינה דמוגרפית אנו נמצאים בנקודת מפנה קריטית
על סף היציאה מהבוץ, וחייבים להמשיך את המהלך ולהחזיר את הקיבוץ לצמיחה אנושית
וכלכלית.
קליטת בנים – הנושא חיוני ביותר והפתרון מתחלק ל-3 תחומים:
1. יצירת פתרונות דיור לטווח בינוני (ללא שיוך) המתאימים למשפחות עד 3 ילדים
(50-80 מ"ר) – פתרונות אשר יאפשרו לבנים להמשיך לגור בעין-שמר, להקים משפחה
ולייצר פרק זמן שיאפשר להם להשיג את המימון הדרוש לפתרון ארוך טווח. קיימות מספר
אפשרויות. ההנהלה נערכת לבחינת העלויות הנדרשות (חלקן יגולמו בשכר דירה), אך ללא
ספק ניתן להכפיל ואף לשלש את המצאי הקיים.
2. פתרונות מוזלים לדיור קבע לקליטה לחברות (כולל שיוך) – בנושא זה ניתן
לבדוק יישום של פתרונות לבנייה רוויה (בקומות), וכן ניתן לנסות ולנצל את שיוך
האגודה לרכישת מגרשים בהנחה גדולה לבנים (קיבוע ערך הקרקע – הגורם החשוב ביותר).
3. בחינת פתרונות שמיושמים בקיבוצים אחרים (לדוגמא קליטה לחברות ללא שיוך).
לסיכום, בשנה האחרונה התקדמנו משמעותית במספר נושאים
אסטרטגיים הקשורים בשיוך דירות, צמיחה דמוגרפית וקליטה. כעת, יש לתת דגש ותשומת לב
כדי לוודא שהבנים יהוו חלק גדול יותר ומשמעותי יותר מהאוכלוסייה הנקלטת. כל זה לא
יתאפשר ללא צמיחה דמוגרפית הכוללת גם נקלטים חיצוניים, ללא יישום של תהליך שיוך
הכולל הנחה משמעותית על הקרקע לבנים, וללא המשך טיפול בנושא העלויות והמיסים תוך
כדי שמירה על ערכי הליבה המיוחדים של הקהילה בעין-שמר.
לראשונה: קיבוץ יוכל לרכוש מהמדינה זכויות בנייה
ולשייך את הדירות לחבריו
// הביא מ"דה מארקר"
אורי אשכולי
החלטה תקדימית של רשות מקרקעי ישראל,
קבעה כי קיבוץ רעים יוכל לרכוש ממנו את הזכויות לבנייה בקרקע
שהתב"ע עליה אושרה
לראשונה קיבוץ יוכל לרכוש מרשות מקרקעי ישראל, את הזכויות
לבנייה בקרקע שהתב"ע (תוכנית בניין עיר) עליה אושרה. מדובר בהחלטה תקדימית של
רשות מקרקעי ישראל, שאישרה לקיבוץ רעים מעוטף עזה את ביצוע העסקה, שתאפשר כעת לבצע
שיוך דירות לחברי הקיבוץ באמצעות הענקת חכירת משנה לחבריו.
ברקע גם מתנהלת עתירה שהוגשה לפני מספר חודשים על ידי קיבוץ
רעים, באמצעות עורכי הדין חגי שבתאי וגלי פלד ממשרד חגי שבתאי ושות', נגד רשות
מקרקעי ישראל. הטענה המרכזית בעתירה, שעדיין לא הוכרעה, נגעה לכך שלמרות שורה של
החלטות שהתקבלו במרוצת השנים במועצת מקרקעי ישראל - שמטרתן היתה לאפשר לחברי
הקיבוצים לרכוש זכויות בבתי המגורים שלהם – הרי שבפועל הדבר אינו מתאפשר.
לטענת הקיבוץ, הליך השיוך נועד להקנות ביטחון כלכלי וסוציאלי
לחבר הקיבוץ בבית מגוריו ולעגן את זכותו בדירה. עוד נטען בעתירה, כי לפי החלטות
השיוך, הקשר החוזי בין הקיבוץ לבין רמ"י ביחס לבתי המגורים של החברים – אמור
היה להתנתק ובמקומו להיווצר קשר חוזי אישי וישיר בין המינהל לבין חבר הקיבוץ עבור
בית מגוריו. היות שישנם קיבוצים שלא היו מעוניינים לבצע שיוך דירות לחברים, כי
חששו מהפרטה של הקיבוץ - שייתכן ואף תביא לפירוק הקיבוץ - הרי שלטובת קיבוצים אלה
נוצרה "חלופת האגודה".
"חלופת האגודה" היא החלטה המעגנת
את זכותם של הקיבוצים לרכוש במרוכז מרשות מקרקעי ישראל את זכויות המגורים בקיבוץ.
לפי מסלול זה, בקיבוצים מתחדשים, רוכש הקיבוץ את הזכויות בכל מגרשי המגורים של
החברים, הן הקיימים והן הפוטנציאליים - וחותם על חוזה ישיר עם רמ"י. בהתאם
לכך, הקיבוץ מחכיר למעשה את דירות המגורים לחבריו בחכירת משנה. עם זאת, עד כה
חלופה זו מעולם לא מומשה. לאחר הגשת העתירה החליט המינהל לאשר לקיבוץ את רכישת
הזכויות בקרקע המתוכננת לבנייה, אולם העתירה עצמה טרם הוכרעה וממשיכה להתנהל בבית
המשפט.
עו"ד חגי שבתאי מסר לאחר ההחלטה: "זהו יום חג
לתנועה הקיבוצית. חלופת האגודה היא חלופה שמקנה לקיבוצים רבים כלי נכון לאיזון
החברתי בין החברים ובין מוסדות האגודה, ויש לשמר את הכלי הזה ולהיאבק נגד הניסיון
הפקידותי לבטל את ההחלטה. מקרה קיבוץ רעים מוכיח שהנהגה נחושה של קיבוץ, בגיבוי
משפטי נכון וברוח גבית של התנועה הקיבוצית, יכולה להזיז הרים ולזכות את הקיבוץ
בנכס לדורות הבאים". מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר אמר: "חשיבותו
של הרגע היא בהוכחה כי חלופת האגודה היא אפשרית ומעשית. זהו רגע משמעותי מאוד לעשרות
קיבוצים, למאות העוסקים במלאכה ולאלפי חברי קיבוצים אשר המתינו בדריכות להוכחה
הזאת".
משולחנות ההנהלה
שיחת הסברה בנושא שיוך דירות.
המפגש יתקיים ביום שני 3.9.18 בשעה 20:00 במועדון לחבר.
סדר יום:
1. הצגה והסבר של תשריט חלוקת אזור המגורים, תב"ע בסמכות מקומית ונספח
התחבורה. יציג אדריכל הקיבוץ – איתי זהבי.
2. הצגה והסבר של תקנון שיוך דירות.
בהשתתפות עורכות הדין – יסמין אלבז ומרב אוליאל המלוות את
השיוך.
בברכה, מיכה טיסר
משולחן מערכת החינוך
בשעה טובה נפתחה הבוקר שנת הלימודים תשע"ט.
מערכת החינוך של עין-שמר, מונה השנה 186 ילדים מגיל לידה ועד
יב'.
במערכת מועסקים 25 אנשי צוות.
לשמחתנו הרבה מערכת החינוך כולה, מאוכלסת בכל יחידות הגיל
מבית התינוקות ועד הנעורים. מבנה זה מאפשר לנו לתת מענה חינוכי-פדגוגי-ערכי בזיקה
לקהילה, תוך שמירה על איכות חינוכית גבוהה המותאמת לכל ילד בכל גיל, על פי הצרכים
ההתפתחותיים.
אנו רואות את המערכת כרצף חינוכי, שמלווה את הילדים לאורך כל
הדרך. מתוך תפיסה זו הצוותים מודרכים ומלווים, הן על ידינו המנהלות המקצועיות והן
על ידי מדריכות פדגוגיות.
הנהלת חינוך רחבה הינה חלק בלתי נפרד ממערך החינוך בעין-שמר.
כדי לשפר את עבודת הנהלת החינוך הרחבה והקשר עם המנהלות בשטח, עברנו תהליך למידה
שמטרתו להגדיר את תפקידה, סמכותה, אחריותה, מטרותיה ויעדיה של הנהלה זו. בהמשך
נפרסם לציבור באופן מפורט את המסמך המסכם שלאורו נעבוד.
אנו רואות חשיבות רבה ביצירת שיח פתוח ושותפות מתמשכת בין
ההורים, הקהילה ומערכת החינוך. אנו רואות בכם ההורים חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך,
שותפים מלאים לתהליך ולדרך. דלתנו פתוחה עבורכם בכל עת.
בחודשים האחרונים אנו פועלים לארגון מחדש של מערכת החינוך.
המטרה העיקרית היא לייצב את המערכת לעבודה שוטפת ותקינה. לשם כך בדקנו את התקנים
של כוח האדם מול מספר הילדים בכל יחידת גיל, ואנו עובדים על הטמעת סדרי עבודה
התואמים את הערכים שלנו. חשוב לציין כי אנו עובדים על פי המלצות תקני כוח האדם של
התנועה הקיבוצית. זו משימה לא פשוטה ודורשת לעיתים שינוי תפיסתי.
מטרות נוספות ששמנו לנגד עינינו הן התמקצעות הצוותים, העלאת
תחושת השייכות וגאוות היחידה של כל עובד ועובדת במערכת החינוך, ושיפור תנאי ההעסקה.
אחת הבעיות שאנו מתמודדים איתה, היא העמידה בתקציב השנתי. גם
לכך משמעויות רבות שאנו נדרשות אליהן ביום-יום, מבלי לפגוע באיכות החינוך שהגדרנו
לעצמנו.
להלן שעות הפתיחה של בתי הילדים בגיל הרך:
ראשון עד חמישי 7:00-16:30.
ימי שישי 7:30-12:45.
להלן שעות הפתיחה של המרכזים בימי לימודים:
ימי ראשון עד חמישי מסיום יום הלימודים עד 16:15.
בימי שני, החל מאוקטובר, יהיה המרכז פתוח לכיתות ה'-ו' בין
השעות 16:30-18:30.
להלן שעות הפתיחה של המרכזים בחופשים:
ראשון עד חמישי 7:30-16:15
ימי שישי מרכז צעיר 7:30-12:45. ימי שישי מרכז בוגר – סגור.
תוכנית ניצנים – הינה תוכנית צהרונים של משרד החינוך לילדי
א'-ב', שמטרתה להקל כלכלית על ההורים. אנו עושים ככל יכולתנו לקבל אישורים להתקבל
לתוכנית, כך שנוכל לזכות את ההורים בסכום המגיע להם. נעדכן בפרטים את הורי א'-ב'.
התחלת השנה מלווה בחששות אצל כולנו וזה לגמרי מובן. השנה
השיגרה מתערבבת בחגי תשרי ורק בסיומם נוכל באמת להיכנס לסדר יום עקבי ורציף.
מאחלות לקהילת עין-שמר שנת לימודים טובה, פורייה ומקדמת, לילדים, לצוותים, להורים
וכמובן לקהילה כולה.
בהערכה רבה, ענת קצנלנבוגן עידית יוקר-קמינר ואירית פואה
לוח שנה עין-שמר תשע"ט
נופים ואנשים בקיבוץ במעגל השנה
צילומים: טל בדרק
לוח השנה הוא שי הקיבוץ לתושביו.
כל בית בקיבוץ מקבל לוח במתנה – חברים, תושבים, בנים, נקלטים...
המעוניינים בלוחות נוספים, יוכלו לרכוש אותם בתום החלוקה
במחיר 10 ₪.
חלוקת הלוחות תתקיים ביום שישי 7.9.18,
וביום ראשון (ערב ראש השנה) 9.9.18
בזמני ארוחות צהריים וערב, באולם חדר האוכל.
לאחר מכן ניתן יהיה לקבלם ולרכשם בחפצ' בשעות הפתיחה.
*מחפשת מתנדבות/ים לעזרה באריזת הלוחות.
בבקשה לפנות לסיגל דקל.
ערב קסום היה ביום רביעי בחצר-הישנה. הדקלים, האורוות,
מגדל-המים המואר במלוא יופיו... וג'וני מיטשל שהחזירה אותנו לשנות ה-70. שעתיים
נפלאות של מוסיקה משובחת, זמרת נהדרת - סיון כהן טלמור ששרה כל-כך יפה ומרגש, עם
נגנים מוכשרים ומקצועיים, ו"האחים גולדמן" שפתחו את המופע והפליאו
בנגינה ובשירה. תודה לכם חמי סל וצוות החצר, שהבאתם אלינו את כל היופי הזה.
טד עין-שמר 5
ביום חמישי שעבר קיימנו את המפגש ה-5 של טד עין-שמר.
המועדון לחבר היה מלא מפה-לפה, והקהל הקשיב רוב קשב ל-3
הרצאות מרתקות – כשכל המרצות והמרצים, כרגיל, הם משלנו.
שני מרצ'בסקי, העוסקת בהתחדשות קהילתית וחינוכית (ואשר
לדבריה נכנסה לראשונה לתחום זה בחממה האקולוגית שלנו), הציגה כיוונים חדשים של
עיצוב קהילות במקומות שונים בארץ – כחומר למחשבה לגבי קהילת עין-שמר.
לילך חדוותי, העובדת שנים רבות בחברת "טבע" ורואה
בה את ביתה השני, דיברה על סיבות המשבר שעברה החברה בשנה האחרונה – ועל דרכי
היציאה ממשבר זה, אותן מוביל המנכ"ל החדש של החברה.
עופר גלעד, חניך ומדריך ב"השומר הצעיר", הציג
התפתחויות מרתקות שעוברות על התנועה בשנים האחרונות, בהתאמה לצרכים ולרצונות של
בני הנוער בזמננו – והעלה תהייה לגבי נוכחותם הדלה של בנות ובני עין-שמר בעשייה
התנועתית חרף מגמה זו.
בין ההרצאות הוקרן קטע "פואטרי סלאם" (שירה מוטחת)
של המשורר והשחקן יוסי צברי – כקריאה ראשונה לערב "פואטרי סלאם" שאנחנו
מתכוונים לקיים בקיבוץ במהלך השנה הבאה.
תודה גדולה למרצים על שהאירו את עינינו בסוגיות מעניינות
וחשובות, ועשו זאת בנכונות מלאה ובכישרון רב – ותודה גם לקהל הרב, ששילב בתוכו
נאמנים מראשית הפרויקט עם לא מעט פנים חדשות, וגילה עניין ומעורבות בכל ההרצאות.
המפגש הבא של טד עין-שמר יתקיים ב-27.9.18 במועדון. רשמו
ביומנים!
צוות טד עין-שמר – גל, נועם וקובי גרוסמן
מסיבת בריכה
לסיום החופש הגדול
בשבת 1.9.18 - היום האחרון של החופש הגדול,
ניפגש בשעה 10:00 למסיבת סיום החופש
בתכנית:
משחקי בריכה – כדורים, גלגלים, חישוקים
ארוחת צהריים קלה – שניצל בפיתה
מוסיקה
כיף
נשמח לראות את כולכם, גלי יגודה ועינת תומר
קלרה ברכה 6.9.2015
ברטיקו דגן 8.9.1987
יהודה וינשטיין 7.9.1993
שרה גולדמן 11.9.2004
אברהם לוי 11.9.2005
מיה סגולי 22.9.1989
טובה גנדלסמן 25.9.2001
אהרון לביא 29.9.1965
רגינה שמי 29.9.1977
סוניה איתן 29.9.1991
בלנקה וילן 30.9.1973
מרי סלמה 30.9.1988