אֹור וָצֵל // לאה גולדברג
בְגַנִי, בְצִדָה שֶל מְִרּפֶסֶת,
אֹור וָצֵל שִחֲקּו בְתֹופֶסֶת.
בָא הָרּוחַ דָפַק בָאִילָן:
"רּוצּו חִיש!" זֶה הָיָה הַסִימָן.
מְמַהֵר-אָץ הַצֵל השָחֹור
וְאֵינֶנּו משִיג אֶת הָאֹור.
וְהָאֹור- הּוא עַלִיז ושָמֵחַ
ובֹוֵרחַ, בֹוֵרחַ, בֹוֵרחַ!
וְהָרּוחַ פִזְמֹון מְפַזֵם
ומֵאִיץ ומֵאִיץ בִשְנֵיהֶם.
רץ הַצֵל הַּפָזִיז, מְמַהֵר,
ומִּכַעַס משְחִיר עֹוד יֹותֵר.
וְהָאֹור מִתְגֶָרה בֹו וְנָס
וְצֹוחֵק וְאֵינֶנּו נִתְּפָס.
רד הָעֶרב ובָא גַם הַלֵיל
ישְּכְבּו עֲיֵפִים אֹור וָצֵל.
בְגַנִי בְצִדָה שֶל מְִרּפֶסֶת,
כך נִגְמַר הַמשְחָק בְתֹופֶסֶת.
השבוע לא תתקיים קבלת שבת.
להתראות בשבוע הבא.
שבת שלום
מאמר מערכת
העלון האחרון, שהכנתו לוותה מבחינתי בהתלבטויות קשות במיוחד,
זכה לתגובות נרגשות מקוראים רבים. רבים דיברו על חשיבות שימור הזיכרון של אלו
שאינם, משום היותם חלק בלתי נפרד מהמקום הזה, ומשום שצעירים ונקלטים אינם יודעים
ואינם מכירים את האובדן שנושאות איתן משפחות בעין-שמר, ונושא בתוכו הקיבוץ כולו.
שמחתי על כך שהמאמץ הגדול שעשו בני המשפחות, בחשיפה ובדיבור
על הכאב שהם נושאים, היה משמעותי עבור רבים.
החודש האחרון, שהיו בו 2 עלונים לזכר חברים שנפטרו ועוד עלון
בנושא התאונות, היה חודש עצוב וקשה מבחינת מערכת העלון. את חודש דצמבר, אני שמחה
לפתוח בעלון חגיגי, שמח ואופטימי – עלון חנוכה, חג האור.
בשבוע הבא עלון לא-פחות חגיגי, שמח ואופטימי, למרות שאינו
יוצא במועד של חג רשמי – עלון המוקדש ל-6 נקלטים חדשים בעין-שמר! הקפידו לקרוא את
הראיונות איתם לפני הצבעת הקלפי, על מנת שתצביעו "בעד" בלב שלם.
בעלון חנוכה בשנה שעברה, פניתי לחברי ההנהלה לבחור את נקודות
האור שלהם בעין-שמר. השנה הפניתי את אותה בקשה בדיוק, לאוהבי עין-שמר הגדולים
והנאמנים.
בעלון השבוע תוכלו למצוא את הבחירות שלהם, כולן מיוחדות
ומפתיעות.
א.ד. גורדון אמר: "לא יהיה ניצחון של האור על החושך, כל
עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך יש להגביר את האור".
בתקווה שנקודות האור האלו, ינצחו את החושך סביבנו ובתוכנו.
לכבוד החורף והחג, מתחדש העלון בשער חורפי, פרי יצירתו של
האחד והיחיד – טל בדרק. תודה-תודה.
ועוד התחדשות – "פינת השכנות הטובה" בעמוד הקודם.
רעיון: עתר גבע, עורכת: מירב חופי. אולי הפינה הקטנה שלנו, תביא אור למרחב המסוכסך
כולו ותגרש את החושך.
סיגל דקל
נקודת אור - עידן יגודה
לאחרונה התבקשתי להצטרף לוועדת הקבלה, שתפקידה לראיין משפחות
חדשות המעוניינות להתקבל לקיבוצנו. בראיונות אנו שומעים מאנשים שרוצים להתקבל
לעין-שמר כחברים, את הדברים היפים שיש כאן בשפע, ושלנו קשה לפעמים לראות. בזמן
תהליך השינוי, הקליטה היתה אחת הרגליים
החשובות ביותר בתהליך, והנה הגענו לרגע המיוחל - שכונת שפירא, עם הבתים הישנים,
תשנה בקרוב את פניה, וגם בשכונת הוואדי דברים מתחילים לזוז, וחברים חדשים על
ילדיהם, שכבר החלו להגיע, יכניסו לכאן רוח חדשה.
אז לא נקודת-אור אלא אור גדול בפתח.
חג שמח!
בתמונה: זריחה על שכונת הוואדי העתידית.
נקודת אור - גלי יגודה
לכתוב על נקודת האור שלי בעין-שמר זו משימה קשה. הקיבוץ הזה
הוא האור שלי, ותמיד כשאני מספרת עליו לאנשים אחרים, אני מרגישה שאין מספיק מילים.
ולא שהכל ורוד ונוצץ, אבל הטוב עולה בעשרות מונים על הפחות.
אבל סיגל ביקשה נקודת אור אחת, ואני לא נוהגת לסרב לסיגל...
נקודת האור בה אני בוחרת הפעם, היא המעבר מרחבת חדר-האוכל,
איפה שהאופניים חונות, אל הדשא הגדול בשעות שלקראת הצהריים בעונת הסתיו.
המעבר מהצל אל האור, מהסגור אל השטח הפתוח, תמיד מחמם לי את
הלב. הדשא הגדול, עם הפיקוס המיוחד, הדשא הטומן בליבו את סודות כל האירועים שעברו
עליו, החתונות, ימי-הילד, המשחקים של חברת-הילדים, ערבי החג העשירים, הטיולים
הליליים כמוסדניקים, צעדי הרגליים בין חדר האוכל אל החדרים בשכונת המרכז, שעוברים
יום-יום כשאתה בח"צ.
המרחב הירוק הפתוח מאפשר לי לנשום, מזכיר את העבר מצד אחד,
ומצד שני את ההבטחה למחר. נשמע נדוש ורומנטי אולי, אבל יש בי אהבה כל-כך גדולה
לקיבוץ הזה, שכמעט בכל פינה יש זיכרונות ויופי.
מאחלת חג חנוכה מואר ומלא בטוב.
נקודת אור - אבנר ארבל
יש בעין-שמר הרבה נקודות אור, אבל אני התבקשתי לבחור אחת,
ובחרתי באחת שהיא לא נקודת-אור אלא פרוז'קטור. בחרתי בקבלות השבת, שנערכות
בעין-שמר הרבה שנים, מידי יום שישי במועדון לחבר, בהדרכת ענה ואמיל ששון.
קבלות השבת האלו הן אירוע תרבותי יוצא-דופן, מיוחד-במינו,
מלכד ויפה, וחבל שלא באים יותר חברים. אני מנצל את הבמה הזו לקרוא לכולם לבוא,
ומבטיח לבאים הנאה גדולה.
נקודת אור - עלוית מרקם
מה אני אוהבת בעין שמר?
מלא דברים:
את הקרבה לרכבת, לכביש 6 ול-ים, שנאמר: "טבור העולם".
את מטעי האבוקדו, את השדות, את הוואדי הקטן והגדול, את כל
הפרי על העצים (חוץ מזה של הפיקוסים), את הגינות והדשאים, את שדרת האומנים, את
החממה, הכולבו, חדר-האוכל, המכבסה, המרפאה, המוסך, בית-הקברות ובתי-הילדים.
את תנועת החיים הקלה והצוהלת של התינוקות בעגלות, הפעוטים,
הנוער, החתולים, הכלבים והציפורים.
את ברכות השלום והחיוכים של החברים בשבילים.
את הבית שלי והשכנים הנהדרים!
חג אורים שמח.
נקודת אור - הגר צ'נסקי
נקודת האור שלי בקיבוץ, היא התרבות הקהילתית הכל-כך יפה
ומיוחדת שלנו.
אני מאוד שמחה שגם לאחר השינוי, אנחנו מצליחים לשמור על
מסורת חשובה זו.
משמח אותי לראות שיש עדיין אנשים שמתנדבים לצוותי החגים,
ואת העשייה התרבותית הענפה שיש כאן, החל מקבלות השבת היפות,
שכמותן לא נראה בשום קיבוץ, וכלה בחגים ואירועי התרבות השונים.
ועכשיו – כשיש נקלטים חדשים – אני מרגישה גאווה יתרה, לראות
אותם לוקחים חלק באירועי התרבות שלנו.
הייתי רוצה לחשוב שמי שבוחר להיקלט בעין-שמר – בוחר בעצם
בחיי קהילה.
ועכשיו כדי לקשור את הדברים לרוח החנוכה – אחד הדברים היפים
והמרגשים ביותר בחג החנוכה בקיבוץ, הוא להסתכל במסיבת החנוכה בחדר-האוכל, כשכל
הילדים עומדים על הכיסאות ורוקדים עם הנרות ביד – מחזה מרהיב!
נקודת אור - דור יגודה
המקום שאני הכי אוהב בקיבוץ, הוא הבריכה, כי זה מקום שכולם
אוהבים, רוצים להיות בו בקיץ, והוא מחבר בין כולם.
צילום: טל בדרק
נקודת אור - חמי סל
חג החנוכה - חג האור, היה ונשאר עבורי חג יפה ואופטימי,
וזיכרונות רבים יש לי מהחג בעין-שמר בילדותי:
החנוכייה על מגדל המים, שכל יום בשמונת ימי החג היה נדלק בה
הנר, הסופגניות וה"לאטקס" שהייתה
עושה אמא גניה באופן אישי ובמטבח הקיבוץ, חגי החנוכה הגדולים בקיבוץ, מצעדי
הלפידים עם הפחיות והסולר והאירוע הלא-קל שהיה ליניב אדר באחד ממצעדים אלו, טיולי
התנועה בחנוכה ועוד-ועוד...
אבל את נקודת-האור של חנוכה וחורף זה, אני רוצה להקדיש לסיגל
דקל, שלקחה על עצמה את העלון (המשק) של עין-שמר, נכנסה לנעליהם הגדולות של עורכי
ועורכות העלון המיתולוגים של הקיבוץ, על 91 שנותיו, והעלתה את קרנו של העלון בתוכן
עשיר, כתבות מרתקות, תחקירים ונושאים הקשורים בהיסטוריה של הקיבוץ (ומה רבו
הסיפורים), הקדשה מיוחדת ומרגשת בראש העלון לנפטרי הקיבוץ, עירוב של כל שכבות
הקיבוץ (מילדים עד ותיקים) בעלון - והעלתה את העלון לפסגות גבוהות כל שבוע מחדש,
עלון שהפך לשמש של כל נרות ואורות עין-שמר כל השנה.
סיגל, את אור מיוחד ונהדר, ובאמצעות העלון והצוות שלך, אתם
מקור גאווה ואור גדול!
נקודת אור - עדינה כפיר
נקודת האור שלי בעין-שמר, היא הדאגה של הקיבוץ לכך שלכל אחד
תהיה תעסוקה או עבודה. למרות ההפרטה, שומרים על כך שכל חבר שמוכן לקבל - מקבל
תשומת-לב.
עבודה עבור אדם זה תוכן, משמעות ובריאות, ולכן זה חשוב לכל
אחד.
כשאליהו עבד במפעל הגומי והיה כבר חולה, ולמרות שהוא הביע
נכונות לצאת במידה וזה מהווה בעיה, המשיכו במפעל לשמור לו את המקום ולתת לו הרגשה
שהוא משמעותי. אני מודה על כך עד היום.
נקודת אור - אור משיח
נקודת האור שלי היא המשפחה שלי, כי זה כיף שאנחנו קרובים
וגרים כולם יחד בעין-שמר.
צילום: טל בדרק
לוח מודעות
פעילות עמותת "בדרך להחלמה", מתמקדת בהפעלת מערך
מתנדבים להסעה של חולים פלסטינים – בעיקר ילדים – מהמחסומים אל בתי-החולים בישראל.
מטרות נוספות כוללות רכישת ציוד רפואי למשפחות הנזקקות, וארגון ימי כיף למשפחות
הילדים החולים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא עמוק ובעל היסטוריה עקובה מדם.
"בדרך להחלמה" מנסה לגשר על התהום הפעורה בין האנשים משני צדי הגבול, עם
חזון של תקווה, אחווה אנושית וחמלה.
המסיעים באים עם רכבם ומקבלים החזר הוצאות מן העמותה.
יצירת קשר:
טלפון: 050-5281899, 050-9480111
כתובת: הטללים 4, פרדס חנה-כרכור
דוא"ל: roadtorecovery10@gmail.com
גשם גשם בוא
בשבת 1.12.18 ירדו 41 מ"מ,
ביום ד' 5.12.18 ירדו 14 מ"מ,
סה"כ ירדו עד יום חמישי 155 מ"מ.
במלאות שלושים לפטירתה של
פנינה גלעד ז"ל
נעלה לקברה לגילוי המצבה,
ביום שישי הבא 14.12.18, בשעה 13:00.
לאחר מכן נפגשים
בביתם של פנינה ושאול.
המשפחה
עבודות בכביש
בקטע הכביש הצפוני לחממה, מתבצעות בימים אלו עבודות חשובות
לשיפור רמת הבטיחות של הולכי הרגל.
היוזמה של הרשות לתכנון, והתכנון של איתן שמואל ודורון אשד.
בצידו הצפוני של הכביש מוקמת מדרכה להולכי רגל, ממנה ייצאו 3
מעברי חצייה:
לכיוון מערב (למדרכה היורדת מחדר-אוכל), לכיוון דרום (לחממה)
ולכיוון מזרח (לדרך במעבה הפיקוסים).
לאורך צידו הדרומי של הכביש מותקנת אבן-שפה, שתמנע מהמכוניות
שחונות ליד החממה, להתפרץ לתוך הכביש. יוסדרו מהחנייה שתי יציאות עבור המכוניות.
תודה רבה לעושים במלאכה החשובה.
די לאלימות - מחאת הנשים דצמבר 2018
ביום שלישי 4.12.2018 התקיימה שביתה ארצית, בעקבות מעשי
האלימות הרבים כנגד נשים. מערכת החינוך של קיבוץ עין-שמר, בחרה להתייחס ליום חשוב
זה, ולהביע את עמדתה. בעקבות כך התקבלה החלטה, שכל צוותי החינוך יגיעו לבושים
בחולצות שחורות.
לאות מחאה והזדהות, מערכת החינוך נפתחה בבוקר באיחור של שעה,
ובצהרי היום התכנסו כל צוותי החינוך לצילום משותף. אנו גאים בכך שמאבק זה קיבל
תמיכה מההורים, מהצוותים ומהנהלת החינוך. מי ייתן ונצליח לגרש את החושך.
צילום: טל בדרק
סיכום אירועי חנוכה
// גלי יגודה
וראשית - מעל חצי-שנה שאין ועדת-תרבות בקיבוץ, ועדיין יש
מתנדבים לכל חג. אז מגיע לכולנו "שאפו" ענק! תודה לכל העושים במלאכת
ההכנה והתפעול של חג-החנוכה:
לאנשי החממה - שאירחו את ההפנינג המורכב של בניית הכדורים
הפורחים, ואח"כ את ערב היצירה המנצנץ. תודה לאלו שבאו להכין, לאלו שעזרו
ליצור, לאלו שעזרו להתגבר על התקלות ולאלו שסייעו בחיסול. תודה לרוח שנשאה את
הכדורים הפורחים, ולא הנחיתה אותם על בתי החברים.
תודה למי שנאות להדליק נר ולשאת דברים (חלקם כבר מזמן לא
נראו על בימות עין-שמר), תודה למי שניגן ולמי ששר ולמי שרקד, לאלו שהאירו והגבירו,
לאלו שהלחימו נרות לחנוכיות, לאלו שרוקנו במבה ושטוחים לקערות, למי שהרים מיחם,
למי שחילק נרות, למי שקיפל וילונות... תודה למי שסידר שולחנות וכיסאות, ותודה למי
שנעל דלתות...
שמחנו בחגנו, גם אם לא הכל זרם כמתוכנן, גם אם נרשמו אבדות
ברכוש אחרי מתקפת הכדורים הפורחים. שמחנו שכל-כך הרבה אנשים מקהילת עין-שמר, הגיעו
עם אור בעיניים וטפטופי שעווה על הידיים, לחגוג ביחד את החג!
עד כאן, הצוות.
אז מה היה לנו בטד 8, שהתקיים בחמישי שעבר?
• הרצאה מרתקת ומחכימה של אורי אפק על הספורט בכלל ואירועים אולימפיים בהם
נכח בפרט – שילוב של התמצאות רחבה וזיכרונות אישיים.
• הרצאה חשובה ורלוונטית של רוני גלעד על שינוי מקצוע בתקופתנו – הצורך
להבדיל בין תנאי העסקה למהות העיסוק, ולקבל החלטות נכונות על בסיס הבדלה זו, כפי
שרוני חוותה זאת על בשרה.
• הרצאה מעשירה ושובת עין של עתר גבע על אמנות רחוב – העזה, מגוון ויצירתיות
מחוץ למרחבי הגלריות והמוזיאונים.
המועדון היה מלא מפה לפה, וניכר עניין רב בכל ההרצאות.
להתראות בטד 9 – 26.12.2018.
השלמה למפגש "טד"
// אורי אפק
לחברים שהאזינו להרצאתי – תודה. עקב החיפזון לא השלמתי את
סיפור ה"נאז'יזם", והריהו בקצרה:
יוסף נאז'י - אתלט מצרי, הודף כדור-ברזל, שהיה ראוי בהחלט
למדליה אולימפית, החמיץ אותה 3 פעמים בגלל פוליטיקה -
את המדליה הראשונה החמיץ במינכן 1972, לאחר שהמשלחת המצרית
עזבה את מינכן בעקבות רצח י"א ספורטאינו.
את המדליה השנייה החמיץ במונטריאול 1976, לאחר שכל מדינות
אפריקה (כולל מצרים) עזבו את מונטריאול טרם המשחקים, כי לא נענתה דרישתם לסלק
מהמשחקים את ניו-זילנד, משום שהשתתפה במשחק רוגבי בדרום אפריקה, כאשר האחרונה
הוחרמה ע"י התנועה האולימפית בזמן האפרטהייד ונאסר לשחק מולה.
את המדליה השלישית החמיץ במוסקבה 1980. בהנחית נשיא
ארה"ב ג'ימי קרטר, הוחרמו המשחקים האולימפיים באותה שנה, וכל
ה"גרורות" האמריקאיות (כולל מצרים וישראל) נטשו.
וכך יוסף נאז'י החמיץ 3 מדליות אולימפיות!
פותחים שבת
לפני שבוע ערכנו קבלת-שבת חגיגית לכבוד חג החנוכה, עם שירי
חג ואור, צלילי חליליות, ועם אורן כץ (דגאי) שדיבר על חג החנוכה - בעבר, בהווה
ובעתיד.
לא אוכל למסור את כל הדברים שאמר, אשתדל לכתוב את עיקרם.
בראשית דבריו הודה אורן למנו אלון, על האינפורמציה שמסר לו על חג החנוכה בעבר
בקיבוצנו.
את 3 התקופות בחן אורן מזווית ראייתו של ילד.
בעבר: במשך כל ימי החג הוצבה חנוכייה מעל מגדל-המים, שהעניקה
תחושה חגיגית לימי החנוכה. בתקופה זו הייתה בקיבוץ הפרדה מוחלטת בין עולם הילדים
ועולם המבוגרים, ונערכו בנפרד מסיבות חנוכה לחברים ולילדים. החג נשא אופי
חילוני-חלוצי, המוטיבים המרכזיים שהודגשו בו היו: הקמת המדינה, המכבים, הגבורה
והניצחון של מעטים מול רבים וכד'. בטקס הדלקת הנרות, שנערך מדי שנה בקיבוץ, נישאה
תמיד ברכה לשלום המדינה. לקראת החג היו הילדים אוספים חומרים, ובונים מהם חנוכיות
לתחרות חנוכיות. הילדים הזוכים בתחרות, קיבלו שי צנוע.
זכורה לטוב החנוכייה של חברת "אלומה", שנבנתה
מברזל והייתה מוצבת במשך שנים לאורך כל ימי החג בחדר-האוכל.
בהווה: ההתכוננות לחג היא כמו שמתכוננים באמריקה לחג-המולד -
במערכת החינוך עוסקים בתכני החג, ומערכות השיווק מתחילות לשווק את כל הפסטיגלים
והמופעים הרבים. הסופגניות מוּצאוֹת לשוק ימים רבים לפני החג, מתקיימות מסיבות
בגנים ובבתי-הספר, טקס החג בחדר-האוכל משותף לילדים וחברים, המסיבה נפתחת בתהלוכת
למפיונים, העפת כדורים פורחים והדלקת חנוכייה גדולה ליד החממה. מתקיים גם ערב
יצירה לילדים, מספר ימים לפני החג.
מציינים את החג גם במסגרת משפחתית, בהדלקת נרות ושירת שירי
חג, ובהחלט מתחזק הגוון המשפחתי/פרטי, למרות שממשיכים לקיים גם את הטקסים בקהילה.
בעתיד: האזור שלנו יראה אחרת לגמרי, המדינה תהיה הרבה יותר
צפופה והרבה יותר רועשת. העיר השכנה שלנו, חריש, תהיה עיר מודרנית רבת-אוכלוסין,
רכבות מהירות יחצו את האזור שלנו, קיבוץ עין-שמר יגדל מאוד וימנה כ- 1,300 איש.
בעוד 20 שנה הילדים יחיו חיים שונים לגמרי. הם יהיו מוקפים
במכונות שעובדות וחושבות עבורם, בכל מקום יהיו רובוטים, רחפנים ומחשבים שינהלו לנו
את החיים. זה כבר קיים היום, אך בעוד 20 שנה יגיע לעוצמות שישנו את אורח-החיים
שלנו לחלוטין.
עין-שמר תהיה, לפי הערכתו של אורן, מרכז תרבות קהילתי גדול,
עם מערכת חינוך הומה ילדים. יהיה בה מרכז למדעים ומחקר, שהינו גרסה מפותחת של
החממה.
זו תהיה קהילה מגובשת ודומיננטית במרחב מנשה, קהילה עם ערכים
וחזון משותפים, המשתמשת בכל הקידמה הטכנולוגית ופיתוחיה.
אז איך יחגגו את חג החנוכה? החנוכייה על מגדל המים תחזור
לזרוח מעל המגדל. הילד ידליק חנוכייה שהוריד מהמחשב והדפיס בבית, יוריד Fortnite "מכבים נגד יוונים",
ישחק ברחבי הקיבוץ ב"מציאות רבודה", ויקבל סופגניות מהסבים, שישלחו לו
אותן מהצומת באמצעות הרחפן המשפחתי. בליל החנוכה הוא יבלה עם חבריו במרכז התרבות
עד השעות הקטנות של הלילה, אחרי אירוע Hackthon במרכז למדעים ולמחקר. לבסוף יזמין קלנועית אוטונומית לשדרת השלום 44
לכיוון הוואדי. אכן יהיה מעניין ומאוד שונה מימינו אלה...
לסיום דבריו, אמר אורן, שככל שהמדינה מתפתחת והאמצעים
הטכנולוגיים משתכללים, החשיבות שיש לפעילות התרבותית המקומית גדֵלָה מאוד. יש לה
ערך אסטרטגי של ממש, והיא מחזקת את הזיקות ההדדיות בין האנשים בקיבוץ. השילוב בין
התרבות והטכנולוגיה, יאפשר לנו לגבש פה קהילה חזקה, תוססת, המקיימת חיים בעלי
משמעות לאורך שנים.
תודה לאורן על דבריו רבי ההשראה, הידע והמחשבה, שהוגשו בדרך
כה רעננה ומעשירה.
ענה ששון